עמותת הרווחה ויצו מתעללת בקשישים בבית אבות כדי לממש עיסקת נדל"ן בלב תל אביב

מרץ 2010 - בעקבות שיקולים עיסקיים למימוש נכס נדל"ני במרכז ת"א המשמש כבית אבות, החליטה הנהלת עמותת הרווחה ויצו לייבש את המקום ולחדול מלקלוט דיירים חדשים. הנהלת ויצו לא רק מבזה החלטת בית משפט המחייבת אותה לתחזק את המקום כראוי ולקלוט דיירים חדשים, אלא גם פוגעת בדיירים בכבודם ובמשפחותיהם. ויצ"ו הנה מלכ"ר מדושן ומשומן הנהנה מהון עתק: תקצוב שנתי של כ- 70 מיליון שקל ממשרד הרווחה, ועוד מתרומות, שנועדו לסייע לאוכלוסיות מוחלשות ולא להרוויח כסף מעסקאות נדל"ן.
 
 עמותת הרווחה ויצו מתעללת בקשישים בבית אבות כדי לממש עיסקת נדל"ן בלב תל אביב
 
.

.
בית האבות של ויצו ברחוב דוד המלך במרכז תל אביב הופך מיום ליום להיות בית קברות חי. עד לפני מספר שנים אכלסו את המקום כמאה קשישים, כיום מאכלסים אותו כ- 20 איש בלבד. הנהלת ויצו אינה מעודדת כניסת דיירים חדשים אלא ממיתה את המקום.
בית האבות נותר שומם, מסדרונות ריקים, ואיכות השירות נפגעת כתוצאה מהקהילה הפוחתת, והשירותים שאיכותם יורדת.

דייר בבית האבות: "תחושה שלי שהמצב שלנו הדיירים הולך ומדרדר מיום ליום ... מה שהיום ומה שהיה לפני חמש שנים זה מזרח ומערב, זה לא שאנחנו רעבים חלילה, אנחנו אוכלים לשובע, אבל הטיב ירד, וכל האוירה, אין לי על מה לדבר עם אף אחד מילה"

בן של אחד האבות: " הטענות העיקריות שלי הן שהם הורגים אט אט את המקום יחד עם הדיירים שנמצאים פה ע"י זה שהם לא מאפשרים לאנשים חדשים לבוא, האוירה נעשית יותר ויותר קודרת, ... יש תחושה של מקום גוסס, ואנשים בסוף ימיהם צריכים לחיות במקום שנותן להם תחושה של גסיסה. חדר אוכל מת, ריק מסועדים, הוא פעם היה שוקק, היום יש פה שולחן, שם שולחן ... מה שויצו מנסה זה כאילו לקיים את בית האבות אבל בעצם לחנוק אותו לאט לאט ולגרום לו להיעלם מהעולם יחד עם ההורים שלנו".

עו"ד יהודה רסלר מייצג את האבות: " ... התנהגותה של ויצו היא גם שערורייתית גם צינית וגם מבזה את בית המשפט. לפני שנים תרמו יהודים טובים מיליוני דולרים לויצו כדי שתקיים במקום בית אבות, ואכן היא קיימה. צץ לה רעיון לפתח את המקום נדל"נית כדי להרוויח עשרות מיליוני דולרים, והיא ממיתה מיתה אטית ומתמשכת את בית האבות. ויצו מבזה את פסק הדין של השופטת רות שאומר שבמשך 10 שנים צריך לקלוט דיירים חדשים ולהמשיך את אותם השירותים באותה רמה כפי שהיו לפני 5 שנים. הם עושים צחוק מפסק הדין, הם קוברים אותם חיים שם. מי שבה להתקבל, להירשם, הם אומרים לו: 'תראה אנחנו לא כל כך רוצים שיהיה פה בית אבות, אנחנו רוצים לפתח את נדל"ני ויכול להיות שזה יהיה תוך תקופה קצרה' ".

בית הורים של ויצ"ו משמש בית קברות חי - מאתר רשת ב - מרץ 2010

בית הורים של ויצ"ו משמש בית קברות חי - מאתר רשת ב - מרץ 2010
בית הורים של ויצ"ו משמש בית קברות חי - מאתר רשת ב - מרץ 2010



דוגמאות נוספות של קשישים נרדפים ע"י רשויות רווחה

בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד ממינהל הרווחה עיריית תל אביב אחריה כדי למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה מושחתים אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ”לטפל” בה ללא הפרעה. ביתה של שרה הולאם לטיפול האפוטרופסית ירדנה נילמן שהואשמה במרמה והפרת אמונים ובעושק קשישים במקרים נוספים אחרים. נילמן מונתה ע"י פקידות הסעד של עיריית ת"א בניגוד לחוק ולכללים.
ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.
רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת”א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.
לשכת הרווחה בת ים - צוות קשישים בראשות עופרה מנדלקורן
סיפור מצמרר נוסף הוא סיפורה של אישה טובה ותמימה כבת 60 שאובחנה בדמנטיה אשר ביקשה סיוע סוציאלי (לא כפוי) מלשכת הרווחה בת ים. עובדת סוציאלית נעמי הלימי הפכה עורה ביום בו החלה פקידת הסעד שירה שביט אורגד להיות מעורבת בענייני האישה. כאשר החלה פקידת הסעד שירה שביט אורגד להיות מעורבת, החלו השתיים בהוצאת שם רע על האישה ובנה. פיהן של העו"סיות החל לעכס דברי רמייה ובלע נגד החסויה ובנה. "תוקפנית, חשדנית, ואינה משתפת פעולה" כינו את האישה. העו"סיות כתבו תסקיר סעד רווי שקרים בעניינים מהותיים.
פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי התערבו בבריאותה של האישה, המליצו על טיפול תרופתי פסיכיאטרי קטלני לאישה אשר פגע קשות בגופה ונפשה. הטיפול כלל נטילת סם אנטי פסיכוטי מסוג ריספרדל, שלא אושר על ידי ה- FDA למטופלים מאובחנים בדמנטיה. העו"סיות כמובן שיקרו וכתבו כי מצבה השתפר בעוד מצבה היה קשה ביותר.
מדובר בטיפול תרופתי קטלני אשר הסב נזקים קשים לאישה, אובדן כושר דיבור, איבוד משקל, עיוותים בגוף ובפנים ועוד. פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי היו מרוצות.
סל טיפול לא נרשם בתסקיר, וכך לאחר מינוי האפוטרופוס השתנה אורח חייה של האישה באופן פתאומי מה שגם הסב לה נזקים.
העו"סיות פטפטו וריכלו עם קרובי משפחה, קופת חולים ושכנים של האישה, פטפוטיהן הסבו נזקים קשים לאישה. פקידת הסעד שירה שביט אורגד, ועו"ס נעמי הלימי לא הועילו לאישה אלא גרמו לה נזקים קשים בלתי הפיכים וצער רב.

קישורים:
תויות: ארגון ויצ"ו, Israel Federation of WIZO, Women's International Zionist Organization, ארגון נשים יהודיות בארץ ובעולם, בית הורים ויצו תל אביב

יפה אלון מנהלת בית הספר גבריאלי לשעבר הורשעה במרמה והפרת אמונים ונידונה לעונשים חמורים

הכתבה הגיעה לתחתית , ארצי חלפון , ידיעות תל אביב , 26.03.2010

יפה אלון מנהלת בית הספר גבריאלי לשעבר הורשעה במרמה והפרת אמונים ונידונה לעונשים חמורים. נציבות שירות המדינה פסלה אותה מלמלא כל תפקיד במשרד החינוך עד גיל 60.

בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה פסל את מנהלת בית הספר גבריאלי לשעבר יפה אלון מלמלא כל תפקיד במשרד החינוך עד גיל 60. בכך הגיעה פרשיית המרמה שבה הסתבכה המנהלת לסיומה הצורם. אלון (54) ניהלה את בית הספר במשך שנים ארוכות. בשנת 2005 הוגש נגדה כתב אישום חמור המייחס לה עבירות של מרמה, הפרת אמונים וניגוד עניינים.

בכתב האישום הואשמה אלון כי העסיקה את בן זוגה כקבלן עבודות בבית ספרה, בעלות כוללת של 222 אלף ו-752 שקל, ואף שילמה עבור הזמנת אמבולנס לטיפול בביתה מקופת בית הספר.

בית משפט השלום בתל אביב גזר באוקטובר 2008 חמישה חודשי עבודות שירות ו-10 חודשי מאסר על תנאי על יפה אלון, לשעבר מנהלת בית הספר היסודי גבריאלי בתל אביב, שהורשעה במרמה, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה. השופטת זיווה הדסי הרמן זיכתה את המנהלת מהאשמה כי העסיקה בשכר את שני ילדיה בקייטנה שנערכה בבית הספר. התובעת ביקשה מהשופטת לגזור על אלון עונש מאסר בפועל ונימקה זאת בכך ש"העונש חייב לשאת מסר מרתיע לכלל עובדי הציבור ולציבור כולו, ולשמש מורה דרך לענישה מרתיעה בעבירות מסוג זה".

פרקליטה של המנהלת ביקש מהשופטת להתחשב בעברה של אלון כאשת חינוך ובעובדה שהתנדבה בארגונים הפועלים למען הקהילה.

השופטת הדסי הרמן שללה את טענתה של אלון כי פעלה בתום לב כשהעסיקה את בן זוגה וביקרה בחריפות את מעשיה. בגזר הדין ציינה השופטת כי "במקום לשרת את הציבור ובמקום לשמש אות ומופת לערכים של צדק, יושר, הגינות, נאמנות ואמינות, ניצלה הנאשמת את מעמדה לטובתה האישית".

לכתבה המלאה הקלק על התמונה


שיטת המסחטה - כך מודדת הנהלת מס הכנסה את יעילותם של פקידיה

שיטת המסחטההכתבה שיטת המסחטה , שחר גינוסר , איור רות גוילי, ידיעות אחרונות, 7 ימים , 26.03.2010 , תחקיר

מרגישים שבמס הכנסה ממררים את חייכם לשווא? חוקרי מס מתוודים לראשונה: ככל שאנחנו מוציאים מכם יותר כסף, המשכורת שלנו גדלה. "חייבים 'להביא דם' בשביל בונוסים", הם מגלים. "האזרח הקטן נאלץ לשלם יותר ולשתוק". כך זה עובד.


מפקח מס ותיק: "זאת הרגשה נוראה, בגלל שאנחנו מתעסקים בכסף של אחרים. אם לא הייתי מקבל פרמיות בשביל 'לתפוס' אנשים, מה שהייתי עושה היה משתנה. אם הממונה עלי לא היה דורש גם את התוספת הכספית שלו, הייתי מתנהג אחרת".

פקחים ומנהלים במס הכנסה שנמאס להם מתוודים לראשונה: כך פועלת השיטה הדורשת מאיתנו למרר את חייהם של אזרחים ישרים. אנו מקבלים תוספת לשכרנו ככל שאנו חופרים יותר בדוחות המוגשים לנו ומוצאים בהם "טעויות", גם כשהדיווח תקין. פקיד שיעביר דוח מושלם - ישתכר פחות ועלול לאבד את משרתו. תחקיר "7 ימים" חושף את הטבלה שבה נמדדת יעילות הפקידים. בתל אביב אמור פקיד לגבות 7,000 שקל ויותר - לכל שעת עבודה.

רכז מספר: "הגיע אליי אדם מאוד חיובי, שהחליט לתרום שעות עבודה לעמותה במצוקה. הוא ביקש שנכיר בתרומה כך שלא יצטרך לשלם עליה מס. זו בקשה הגיונית, אבל לא הסכמתי. הוא שאל אותי למה. מה אני אגיד לו, שבגלל הפרמיות של העובדים?".

איך עובדת השיטה? מפקח ותיק מספר: "יעילות פירושה למצוא בעיה, גם בדוח שנראה לי מושלם, ואז להגיע ל'הסדר'. אם הגענו ל'הסדר', נקבל בתמורה פרמיה שקוראים לה 'שכר עידוד', שמגיע ל- 20 אלף שקל בשנה".

לכתבה המלאה הקלק על התמונות.

קח יותר מהאזרח - קבל יותר משכורת
קח יותר מהאזרח - קבל יותר משכורתקח יותר מהאזרח - קבל יותר משכורתקח יותר מהאזרח - קבל יותר משכורת

אל תתוודעו לרשויות הרווחה

דע, ביכולתם של העובדים הסוציאליים ברשויות הרווחה לעשות בך ובבני משפחתך כרצונם, אל תתודע להם.

דוגמא 1: עובד סוציאלי לוקח ממכם את ילדכם- צו חירום- חוק הנוער סעיף 11 קובע כי במידה ו"פקיד-סעד סבור כי קטין (ילדכם) הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט".

כלומר פקיד הסעד יכול להוציא ילד מביתו ומחזקת הוריו בכל עת שיחפוץ, אם הוא סבור (חושב) כי הילד בסכנה. פקיד הסעד אינו נדרש להציג ראיות או הוכחות כי הילד בסכנה.
לאן לוקח פקיד הסעד את הילד שהוציא מביתו? - חוק הנוער מאפשר לפקיד הסעד להציב את הנער בכל מקום שיראה לנכון ואינו קובע מקום כלשהו.
עובד סוציאלי בלשכת הרווחה יכול לקחת את ילדכם ממכם ללא הסברים ונימוקים, ולהציב אותו היכן שיחפוץ, העו"ס אינו חייב אף לומר לכם היכן הציב את בנכם.

דוגמא 2: בית המשפט מוציא צו לקחת את ילדכם ללא נוכחותכם ו/או ידיעתכם - סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר ל"בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד; החלטת-ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת-תקפה כאמור בסעיף 14".
בתי משפט לנוער רואים את המלצותיהם של פקידי הסעד כסוף פסוק ואינם כפופים לבסיס ראייתי כלשהו להוציא את הילד מביתו לחודש או יותר. סעיף 12 בחוק מאפשר לבית משפט לנוער להאריך את הצבת הקטין מחוץ לביתו בחודש נוסף ללא נוכחותו, נוכחות הוריו, או תסקיר כלשהו.
מדובר בסמכויות מרחיקות לכת העומדות בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יוזכר כי פקיד הסעד הנו עובד עירייה, ולעתים פועל ע"פ שיקולי העירייה.
בית משפט לנוער יכול להורות על לקיחת ילדכם ממכם ע"פ המלצות עובד סוציאלי מלשכת הרווחה, מבלי שאתם או בנכם נוכחים בדיון.

רשויות הרווחה מציבות את הילדים, קשישים במקומות ללא בקרה ופיקוח, מדובר במוסדות ממשלתיים, או מופרטים, משפחות אומנה ואימוצים סגורים (הילד מתנתק מהוריו לנצח). החוסים חסרי אונים במקומות אלו. עו"ד אינם מסוגלים לסייע להגן על זכויותיכם מרשויות הרווחה מאחר וחוק הנוער מחייב את בית המשפט לפעול לפי מה שפקיד הסעד "סבור" (חושב), ואיך אפשר להתגונן מול מחשבות האדם, די אם יאמר פקיד הסעד: "אני חושב שההורים מסוכנים לילד". ע"פ החוק הוא אינו נדרש לנמק מדוע הוא חושב כך.

אל תתוודעו לרשויות הרווחה

קישורים:

בית משפט לנוער - משחק בענייני נפשות ע"פ מה שפקיד הסעד לחוק הנוער חושב

בתי משפט לנוער מנוהלים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית, אילו ידע הציבור על העוול שנגרם לאוכלוסיה המוחלשת בבתי משפט אלו היה שולח את פקידי הסעד לחוק הנוער לכל הרוחות.
המרוויחים המרכזיים מחיסיון הדיונים הם עובדים סוציאליים ומטפלים למיניהם, פנימיות ומעונות לילדים בכפייה, ועורכי דין. אלו נהנים מפרנסה טובה וקלה.
המפסידים הגדולים הם המוחלשים שהרווחה החליטה "לטפל" בהם. לאלו נגרמת עגמת נפש ונזק כלכלי, הם גם מאבדים את אמונם בממסד.

יש לפתוח את בתי משפט לנוער לידיעת הציבור תוך שמירת חיסיון בעלי הדין.

להלן קטעי משפטים הנאמרים בבתי משפט אלו:

מדובר בגרוש אשר העליל על גרושתו שאינה מטפלת בילדיו באופן ראוי. הילדים נלקחו ללא התראה ממשמורת האם ע"י פקידת סעד לחוק הנוער, הוצבו במרכז חירום 6 חודשים והועברו לחזקת האב. האם והילדים נקיים ללא רבב, בריאים בגופם ונפשם.

"הילדים הוצאו מהאם ... היו בקלט (מרכז חרום) חצי שנה" - חצי שנה בקלט, מדוע לא היו במסגרת קבועה? מדוע הושמו בקלט אם היו בריאים שלמים? ואימן המשמורנית בריאה בגופה נפשה וללא רבב?

"יש המלצות ממרכז חרום שהילדים צריכים טיפול רגשי" - מה זה טיפול רגשי? מה המחלה שלהם מהם תסמיניה ומהו הטיפול? מדוע לא טופלו "רגשית" במרכז החרום שם שהו חצי שנה? או שמא פגעו בהם שם?

מהחלטת שופט: "במידה ופקידי הסעד יחליטו ששם המטפלים יהיה חסוי אזי אני מאפשר זאת" - מהו הטיפול הריגשי ששם המטפלים יהיה חסוי?

קישורים:

למדינת ישראל אין מושג מה קורה במעונות הרווחה המופרטים

מכתב של עובדת סוציאלית לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין הפרטת מוסדות חוסים במשרד הרווחה

 דנה שני עצמון לשר הרווחה: מצפה לתשובתך - במלים ובמעשים - 14.08.2007

אל: בוז'י הרצוג, שר הרווחה

הנדון: הפרטת המוסדות לחוסים
שלום רב,

שמי דנה שני עצמון, אני חברת מפלגת העבודה – מעורבת בתנועת יסו"ד ופעילה בחוג החברתי כלכלי של המפלגה.

פגשתי בך בסיור שערכת במעון 'נעורים', והתרשמתי ביותר מהענייניות בה נוהל הביקור מההקשבה הממוקדת והמעשיות בהן נקטת. הודעתך בסוף המפגש שהמעון לא יופרט, הניחה לנו לפלוט אנחת רווחה קטנה, למרות הדיבור המטריד עם ההורים על הצורך בפתיחות לקראת רעיון של תיאגוד.

הודעתך לעיתונות על כך שאינך מתכוון להפריט את תשעת המעונות הממשלתיים שנותרו לפליטה, התקבלה אצלי ובקרב חברי – גם אלו המעורבים באופן פאסיבי, בשמחה. במאמר אשר אמור לצאת בתחילת אוקטובר בכתב העת 'חברה' – כתב עת סוציאל דמוקרטי, המונה כמה מאות מנויים, נתבקשתי לכתוב מאמר על התקדמות המאבק בהפרטת המוסדות לחוסים, ושמחתי כי אוכל לכתוב, שבמקרה הצנוע אך הכל-כך חשוב הזה, הצלחנו. ולהצלחתנו חשיבות כפולה – העניין עצמו: המדינה תמשיך לקחת אחריות על המוסדות, ומצבה של המפלגה: שר חשוב בתוכה (כלומר – אתה), נאבק על מנת שלא תהיה הפרטה במקום בו המדינה אינה עושה את המינימום אשר היא דורשת מעצמה, במסגרת התקנות שפקידיה תיקנו – על מנת לדעת לאשורו את המצב במוסדות המופרטים והממשלתיים כאחד.

אומר בכנות – לא פחות משמטרידה אותי ההפרטה, מטריד אותי – כפעילה במפלגה וכעובדת סוציאלית שאין לנו כמדינה, מושג מה המצב בתוך המוסדות בשל הפיקוח הלא קיים כמעט, ובשל ירידת היכולת המקצועית של משרד הרווחה בתחום זה (מזה שנים הולך ונצבר הידע המקצועי בתחום הפיגור בידי המוסדות המופרטים ולא בידי המדינה, כפי שציינתי במהלך הסיור ב'נעורים').

אבל – כל השמחה ותחושת השינוי ושיתוף הפעולה שיש לי, כנציגת פעילים וחברים רבים במפלגה התחלפה באכזבה. הודעתך אמש על הפשרה לכאורה עם משרד האוצר שבמסגרתה יופרטו שני מעונות מאכזבת בשל הכזב שבתוכה.
ראשית – הרי אין זו פשרה של הרגע האחרון, כי ידענו על נוסחת הפשרה של האוצר מזה כמה חודשים, מה שהופך אותה לעמדת פתיחה במשא ומתן ולא לעמדת סיום.
שנית - הרי אין כל משמעות לפיילוט בן שני מוסדות כאשר 50 מוסדות כבר עושים "פיילוט". לא ארחיב על כך. הן אתה בעצמך אמרת שעד שלא יבנה מערך פיקוח מתאים – לא תוכל לדעת את המצב במוסדות.


כמובן – הייתי רוצה לשכנע אותך שההכרעה על תהליך הצברה היא ההכרעה הערכית הנכונה – זכותם של הזקוקים להגנה ולטיפוח שהמדינה תיקח עליהם אחריות!

אך למצער אני נאלצת להתמודד איתך על כך שהמוסדות הממשלתיים יישארו במעמדם הנוכחי, וכי יוחזרו ואף יגדלו התקנים לטיפול בתוכם.

אני, וחברי במפלגה, בתוך תנועת יסו"ד ומחוצה לה – מצפים ממך למהלך זה. הוא חשוב למען נדע כי יש סיכוי. יש סיכוי שאם אתה דואג לחלשים ביותר כמובן מאליו, אולי תוכל לעזור ולדאוג גם לשאר הציבור בישראל, המופרט לעצמו כל כך – שמרוב עצמאות עתידו ובטחונו האישי כה מעורפל ומטריד.

מצפה לתשובתך – במלים ובמעשים

בברכת כבוד ושותפות,
דנה שני עצמון

קישורים:

מדוע לא מאמינים לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג

שר הרווחה - יצחק בוז'י הרצוגמרץ 2010 - השבוע פורסם ב- nrg כי מחקר של משרד הרווחה חושף כי 60% מעולי חבר העמים אינם פונים אליו בעת הצורך. ותכנית עבודה חדשה תנסה להתמודד עם התופעה.

העולים כנראה שמעו על ההתנהגות הפרועה של עובדי הרווחה בלשכות הרווחה העירוניות ובמשרד בירושלים. משרד הרווחה מוציא מידי שנה אלפי ילדים מבתיהם בטענות שונות ומשונות. מדיניות משרד הרווחה היא פירוק והרס המשפחה. "טובת הקטין לנגדנו" יאמרו פקידי הרווחה בדמעות תנין, ואולם ידוע לכל כי יתומי הרווחה נשלחים למסגרות מופרטות ללא שום פיקוח ובקרה.

על מנת לתת צידוק למעשיהם הבזויים עובדי הרווחה מרבים להעליל ולקטרג על אזרחים טובים הנקרים בדרכם. העלילות האהובות על פקידים אלו הם בד"כ כי האזרח הוא פושע או שיש לו בעיה פסיכיאטרית. לא פלא הדבר כי עשרות בני נוער כלואים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, גם ברגע זה.

נערה מכרמיאל נמלטת מרשויות הרווחה

במאמר מונולוג של נערה נמלטת כותבת חנה איסלר על נערה כבת 15 שפנתה ליועצת בבית הספר לאחר שנתקלה בקשיים חברתיים. הנערה טופלה ב"מסירות" ע"י עובדים סוציאליים ופקידי סעד בלשכת (מינהל) הרווחה כרמיאל, מאז סבלה מייסורים: תרופות בקשירה, אלימות ופנימיות מבודדות.

הנערה מספרת:
"הגברים מפשיטים את הילדות והאחות באה להזריק. לא חושבים איך הילדה מרגישה כשגבר מוריד לה את התחתונים ומחזיק אותה בכוח? כמה היא מתביישת? לא חושבים על זה"

"'אין כאן זכויות חולה כמו בבתי חולים רגילים', אמרתי. 'לא! לא! לא! אני לא מוכנה, לאף אחד אין זכות לגעת בגוף שלי!' הצמדתי את הידיים לגוף. הגעתי לתודעה שאין לי יותר זכאות על גופי. התחלתי לצרוח! זה היה רגע איום ונורא. אם אתה מתנגד, מפחידים שיקשרו אותך. חבלים וברזלים, חורים מיוחדים במיטה שתוקעים שם מסמרים"
"הילדים מרטיבים מפחד והילדים חייבים לקרצף את המזרנים, שכולם יראו את זה... התרופות הוציאו ממני את כל המרץ, לא רציתי לצאת לטיולי שטח חמישה ימים במדבר. לא הייתי מסוגלת. הבטיחו להחזיר אותי כעבור יומיים, רק אחרי שהתעקשתי וצרחתי. בתור עונש, הייתי חייבת לעבוד בניקיון ובקרצופים"

קשישים נרדפים ע"י פקידי רווחה

רשויות הרווחה תוקפות לא רק קטינים אלא גם קשישים וחסרי ישע אחרים. בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד ממינהל הרווחה עיריית תל אביב אחריה כדי למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ל”טפל” בה ללא הפרעה.

ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.

רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת”א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.

לשכת הרווחה בת ים - צוות קשישים בראשות עופרה מנדלקורן

סיפור מצמרר נוסף הוא סיפורה של אישה טובה ותמימה כבת 60 שאובחנה בדמנטיה אשר ביקשה סיוע סוציאלי (לא כפוי) מלשכת הרווחה בת ים. עובדת סוציאלית נעמי הלימי הפכה עורה ביום בו החלה פקידת הסעד שירה שביט אורגד להיות מעורבת בענייני האישה. כאשר החלה פקידת הסעד שירה שביט אורגד להיות מעורבת, החלו השתיים בהוצאת שם רע על האישה ובנה. פיהן של העו"סיות החל לעכס דברי רמייה ובלע נגד החסויה ובנה. "תוקפנית, חשדנית, ואינה משתפת פעולה" כינו את האישה. העו"סיות כתבו תסקיר סעד רווי שקרים בעניינים מהותיים.

פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי התערבו בבריאותה של האישה, המליצו על טיפול תרופתי פסיכיאטרי קטלני לאישה אשר פגע קשות בגופה ונפשה. הטיפול כלל נטילת סם אנטי פסיכוטי מסוג ריספרדל, שלא אושר על ידי ה- FDA למטופלים מאובחנים בדמנטיה. העו"סיות כמובן שיקרו וכתבו כי מצבה השתפר בעוד מצבה היה קשה ביותר.
מדובר בטיפול תרופתי קטלני אשר הסב נזקים קשים לאישה, אובדן כושר דיבור, איבוד משקל, עיוותים בגוף ובפנים ועוד. פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי היו מרוצות.
סל טיפול לא נרשם בתסקיר, וכך לאחר מינוי האפוטרופוס השתנה אורח חייה של האישה באופן פתאומי מה שגם הסב לה נזקים.
העו"סיות פטפטו עם קרובי משפחה, קופת חולים ושכנים של האישה, פטפוטיהן הסבו נזקים קשים לאישה. פקידת הסעד שירה, ועו"ס נעמי לא הועילו לאישה אלא גרמו לה נזקים וצער.

ישנם עוד אינספור מקרים אחרים של הרס חיי הפרט המשפחה והחברה ע"י רשויות הרווחה, האזרח מחויב לשקול היטב את צעדיו טרם פנייתו לרשויות מופקרות אלו. מי שפונה לרשות הרווחה, רשות הרווחה תנהל את חייו.
קישורים:
  • משרד הרווחה זורק לרחוב נוער עם צרכים מיוחדים רק בגלל מקום מגורים - הכתבה נוער עם צרכים מיוחדים נזרק לרחוב רק בגלל מקום מגורים , ליאת עזר , 14.03.2010 , ישראל היום - הורים לילדים פגועי מוחין מהצפון מחפשים נואשות פתרון לילדיהם, בהיעדר מסגרות חינוכיות ושיקומיות בגליל ובגולן • ח"כ דנון: "אם הם היו מכפר שמריהו בוודאי היה נמצא פתרון לבעיה"

משרד החינוך ועיריית ערד התרשלו ויפצו ילדים עולי אתיופיה שהשפילו

עריכת הפוסט נעשתה בסיוע באדיבות הרהורים על משפחה וילדים הכתבה המדינה השפילה ותשלם פיצויים , תמר טרבלסי חדד, ירון ששון , ודני אדינו אבבה , ידיעות אחרונות , 15.03.2010
בית המשפט חייב לפצות ילדים ממוצא אתיופי שסולקו מגן בערד ללא הצדקה. מצד אחד המדינה מעודדת קליטת עליה, מצד שני היא יורקת בפרצופם של העולים. בית המשפט חייב אתמול לשלם פיצויים לחמישה ילדים שעלו מאתיופיה וסולקו ללא הצדקה מגן הילדים שלהם. 
 
 
הפרשה התרחשה בערד כאשר הוריהם של 5 ילדים עולי אתיופיה רשמו אותם לגנים דתיים. כחודש וחצי לאחר מכן נאמר להורים כי ילדיהם ייאלצו לעזוב בנימוק ש"יש יותר מידי ילדים אתיופים בגן".
 
 
הילדים נשארו בבית תקופה ארוכה משום שלא נמצא להם גן חלופי. באמצעות עו"ד יסמין קשת מעמותת "טבקה - משפט וצדק ליוצאי אתיופיה", הגישו ההורים תביעה נגד עיריית ערד ונגד משרד החינוך בנימוק שילדיהם סולקו מהגן אל ורק בגלל צבע עורם. הם ביקשו מבית המשפט שיורה לשבץ את ילדיהם בגנים דתיים. בכתב הגנה הודתה עיריית ערד בהתרשלות, אך טענה להתרשלות גם מצד משרד החינוך. העירייה הכחישה כי פעלה ממניעים גזעניים וטענה כי רצתה לאזן בין אינטרסים של אוכלוסיות שונות בחינוך הממלכתי דתי בעיר. משרד החינוך האשים את העירייה והתנער מאחריות לפרשה. בית משפט השלום בבאר שבע קבע אתמול כי כל אחד מחמשת הילדים שסולקו יקבל פיצוי כספי של כ- 60 אלף שקל בגין עבירה על חוק איסור אפליה. נקבע כי שני שלישים ישולמו ע"י עיריית ערד ואילו משרד החינוך ישלם את השליש הנותר. "הילדים ניזוקו הן בשל הפגיעה הרגשית והן בשל הקושי בלימודיהם עקה הפגיעה, קושי אשר יידרש זמן רב להתגבר עליו", פסק השופט גד גדעון. עם זאת קבע כי לא נמצא זדון בהתנהגות העירייה ומשרד החינוך. אחד ההורים אמר אתמול: "לא האמנתי שבית המשפט יפסוק לטובתנו". הוא הוסיף: "הכאב וההשפלה לא עוזבים אותנו". 
 
המדינה השפילה ותשלם פיצוייםקישורים:

הודעת עמותת ע.ל.י.ה. לתקשורת בעקבות הצעה לתיקון החוק האנטי דמוקרטית חוק הנוער (טיפול והשגחה) - תיקון מס' 18 צילום קטין, התשס"ח-2008 של ח"כ אלי אפללו

הודעת עמותת ע.ל.י.ה. לתקשורת בעקבות הצעה לתיקון החוק האנטי דמוקרטית חוק הנוער (טיפול והשגחה) - תיקון מס' 18 צילום קטין, התשס"ח-2008 של ח"כ אלי אפללו (פ/3316)

עמותה לזכויות ילדים והורים-ע.ל.י.ה. בראשות פרופ' אסתר הרצוג, מתנגדת בתוקף להחמרה כלשהי בחוק הנוער לרבות סעיף (24) ההגנה מפני פרסום - תיקון מספר 18.

חוק הנוער (טיפול והשגחה) בעקבות החמרות והגנות לקטינים שצבר במשך השנים הפך להיות חוק לא חוקתי, רומס ברגל גסה זכויותיהם של ילדים והורים, אינו מידתי, ופוגע בערכיה היהודים והדמוקרטים של מדינת ישראל.

חוק הנוער הנו למעשה כלי שרת בידם של רשויות הרווחה, להוציא את הקטין מביתו ומשפחתו למסגרת מופרטת בעלת שיקולים עסקיים טהורים הפועלת ללא פיקוח או בקרה.

חוק הנוער הפך להיות חלק ממודל עסקי.

הפגיעה מתחילה החל מהוצאת קטין מחזקת הוריו ללא צו שופט, או ראיות כלשהן, דרך צווים שיפוטיים הפוגעים בחירותו ובנפשו שהונפקו ללא נוכחותו או נוכחות הוריו, ומסירתו למסגרת מופרטת מה שנקראת רשות סעד, תיוגו והתעלמות מרצונותיו ורצון הוריו שהרי הם "מטופלים".

השיטה האנטי דמוקרטית הנעשית הרחק מעינו הביקורתית של הציבור מביאה לתוצאות הרסניות מידי יום.

דוגמא אחת מרבות היא דוח ועדת בדיקה על חוות הנוער "שדה בר" שפורסם ביום 05.03.10 ב"מעריב":

"חוות הנוער "שדה בר" בהנהלת יוסי שדה - החניכים הלכו לזונות שתו אלכוהול, חיו בתנאים מחפירים, ולמעשה הופקרו במהלך כל שנות פעילות החווה.
שדה הוא אדם כוחני המטיל מורא על הכפופים לו והמשך קיום החווה מותנה בעזיבתו. בתפקוד גורמי הפיקוח של משרד הרווחה נמצאו ליקויים רבים.

כדי להוסיף חטא על פשע, התייצבו בפני גורמי הוועדה גורמי רווחה, ובראשם אנשי חסות הנוער, ומכרו לאנשיה סיפורים שהוועדה לא מצאה להם כיסוי במציאות.

לפני כמעט שנתיים, כשהמדינה החליטה לכבד את יוסי שדה, בהדלקת משואה בערב יום העצמאות, פרסם עיתון "סופשבוע" תחקיר ראשון על התנהלותו של שדה.

לפני ארבעה חודשים לאחר פרסום התחקיר השני, ולאחר ששורת בוגרים מהחווה ואנשי חינוך שעבדו בה החליטו לצאת החוצה ולספר מה ראו, החליטה הנהלת משרד הרווחה לעשות מעשה. ..." (סוף ציטוט)

בג"צ עם הפנים לזכויות האדם, אסר על הקמת בית סוהר פרטי, ביטל את סעיף 5 לחוק סדר דין פלילי בדבר הארכת מעצר ללא נוכחות העציר,

"הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד" אמר שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, במושב הפתיחה של כנס באר-שבע לשלום הילד, לדבריו, ”במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים - במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".

שאלות עמותת ע.ל.י.ה. למר דני דנון, יו"ר הועדה לזכויות הילד

• האם הוגשו בעשור האחרון תלונות למשטרה על ידי קטינים, הוריהם, רשויות הרווחה, או גורמים אחרים על הפרת חוק הנוער סעיף 24 – פרסומים מזיקים, וכמה?
• האם הוגשו תלונות למועצת העיתונות?
• האם הוגשו תביעות נזיקין?
• אם לא, מדוע ממהרת הוועדה לזכויות הילד להחמיר את חוק הנוער? מי הם הגורמים שחוששים כל כך מהביקורת הציבורית?

עמותת ע.ל.י.ה. סבורה כי החמרה בחוק הנוער תגביר ותעצים את האלימות בפרט במשפחה ובחברה. מן הראוי כי הוועדה לזכויות הילד תפעל בהקדם לתיקון חוק הנוער ועשייתו חוקתי ודמוקרטי. ויפה שעה אחת קודם.

במקום לתת פומביות וזכויות אדם עד כמה שניתן, על מנת להישמר מההפקרות והאלימות של מערכות הרווחה והפרטת האוכלוסייה המוחלשת, הצעת החוק פועלת בכיוון ההפוך.

הקטין, הקשיש וחסר הישע הם כלי לעשיית כסף, וכל מילה נוספת שיאמר, או שיראה, מפריעים לגורמים עיסקיים מופרטים הגורפים הון עתק מהממשלה ומתרומות.

עמותת ע.ל.י.ה. תוהה, בידי מי מפקידה הוועדה לזכויות הילד את ילדינו?

פרופ' אסתר הרצוג, יו"ר עמותת ע.ל.י.ה. מדגישה, כי היוזמה היא עוד דוגמה לאופן שבו הרווחה "מסנדלת" כל ניסיון של התקשורת להביא לידיעת הציבור את התנהלותה בסוגיית "קטינים במצוקה" וכי מדובר במהלך שלא רק שהוא אינו "לטובת הילד", אדרבא, הוא לטובת מערכת הרווחה ומדיניות השתקת הביקורת על השלכות פגיעתה הקשה בילדים ובמשפחותיהם.

עמדת עמותת ע.ל.י.ה. היא כי סעיף 24 בחוק הנוער (להלן) מכסה די הצורך הגנת קטין מפני פרסום.
יש לשמור על חופש הביטוי של קטינים אלו הנתונים לחסות ולמרות המדינה.
יתר על כן, יש להוסיף פרסום החלטות בתי המשפט לנוער, על מנת שבתי משפט אלו לא יהיו מנותקים מהציבור.
בנוסף יש להגיש בקשה לתיקון סעיפים רבים בחוק הנוער.

פרופ' אסתר הרצוג
יו"ר עמותה לזכויות ילדים והורים-ע.ל.י.ה.


קבצים מצורפים (2)

* חוק הנוער תיקון 18.doc - ב-14/03/2010

* פרוטוקול מס' 22 מישיבת ועדה לזכויות הילד - 10.11.09.

קישורים:

משרד הרווחה זורק לרחוב נוער עם צרכים מיוחדים רק בגלל מקום מגורים

הכתבה נוער עם צרכים מיוחדים נזרק לרחוב רק בגלל מקום מגורים , ליאת עזר , 14.03.2010 , ישראל היום

הורים לילדים פגועי מוחין מהצפון מחפשים נואשות פתרון לילדיהם, בהיעדר מסגרות חינוכיות ושיקומיות בגליל ובגולן • ח"כ דנון: "אם הם היו מכפר שמריהו בוודאי היה נמצא פתרון לבעיה"

לא פשוט להיות הורים לילדים בישראל, בטח שלא באזורי הפריפריה, אבל קשה עוד יותר להיות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים בפריפריה הרחוקה. קבוצת הורים מהצפון אשר ילדיהם פגועי מוחין וזקוקים לעזרה סיעודית גילו לאחרונה שכאשר ימלאו לילדיהם 21 הם ייאלצו להישאר איתם בבית, וזאת בהיעדר מסגרות חינוכיות ושיקומיות לילדים סיעודיים בגליל ובגולן.

אמנם קיימים בארץ מרכזי תעסוקה שיקומיים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים בני 21 ומעלה, וזאת כדי לאפשר להם להיות יצרניים ולהורים שלהם לצאת לעבוד, אבל דווקא בצפון הרחוק, מקום שבו מעטים המפעלים ומקומות התעסוקה המאפשרים לילדים פגועי מוחין להשתלב בעבודה - אין בנמצא מסגרת מתאימה.

ההורים של הילדים הללו חסרי אונים וחרדים לגורלם: "בעוד שנתיים בתי תהיה בת 21 וכבר בשנה הקרובה אני צריכה לעשות לה חפיפה ולהרגיל אותה למקום חדש", מספרת יוספה הבר, יו"ר אקים סניף קריית שמונה. "כולם יודעים על הבעיה הזאת, אבל אף אחד לא עושה דבר. אנחנו כל הזמן מדברים עם הגורמים בעירייה ומציגים בפניהם את הבעיות, אבל שום דבר לא קורה", היא ממשיכה. לדבריה, חלק מההורים נאלצו לקחת עובדת זרה צמודה עבור ילדיהם או פשוט להישאר בבית: "יש כאן בני מושבים שיכולים להרשות את זה לעצמם כלכלית, אבל הרוב לא מסוגלים. יש כאן ילד שכבר בשנה הבאה צריך להימצא במסגרת כלשהי וההורים בלחץ אטומי. הם לא יודעים מה לעשות ואני לא יכולה לעזור להם, פשוט אין פתרון. אנחנו לא יודעים מה לעשות".

הבר היא אמא לשלושה ילדים מאומצים, שניים מהם עם תסמונת דאון. לדבריה, גם המסגרות הקיימות בקריית שמונה לילדים עם פיגור קל הן מסגרות מיושנות. מספר הילדים שאין להם שום מענה נע בין חמישה לעשרה ילדים בכל אזור הצפון.
ההורים של הילדים הללו מחפשים פתרון בדחיפות וכבר נערכים למצב שבו ייאלצו להתפטר מהעבודה. הצעות לפתרונות יש בשפע. הבעיה, כרגיל, היא כלכלית וכל הפתרונות הללו עולים כסף.

ח"כ דני דנון, שגם אליו פנו ההורים, אומר כי לצערו אין זו הפעם הראשונה שבה הוא נתקל במסגרת תפקידו כיו"ר הוועדה לזכויות הילד במקרים שבהם ילדים מאזור הפריפריה מופלים לרעה בגלל חלוקה תקציבית. "בני נוער בעלי צרכים מיוחדים נזרקים לרחוב רק בגלל מקום מגוריהם", הוא אומר, "אילו אותם בני נוער היו תושבי כפר שמריהו בוודאי היה נמצא פתרון תקציבי לבעיה. על שר הרווחה להגדיל מיידית ובאופן משמעותי את התקציב המיועד לכך ולצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה".

ממשרד הרווחה נמסר: "המשרד, בשיתוף המועצות האזוריות בצפון, מגבש תוכניות עבור אוכלוסיות עם פיגור שכלי באזור. שירותים אלו יהיו אזוריים, עם מגוון של שלוחות מקומיות, ויכללו, בין היתר, שירותי תעסוקה, שירותים לאנשים טיפוליים סיעודיים ושירותי פנאי לכל הגילים. במקרים שבהם אנשים עם פיגור שכלי לא מתקבלים למסגרות יום על ידי נותני השירותים, הם מוזמנים לפנות לפיקוח המחוזי של משרד הרווחה, אשר מבטיח למצוא למענם פתרונות וחלופות הולמים".
--------------- סוף כתבה

נחום עידו - מנהל השירות לדיור באגף תומך לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד הרווחה
מדיניות כושלת במציאת דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלויות
נחום עידו - נכשל במציאת דיור בקהילה לארבעה אנשים עם מוגבלויות
קישורים:

ילדים בגטאות בקהילה - האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים?

מוטי וינטר - ראש אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה
מוטי וינטר - משרד הרווחה - התנהגות מזוהמת נגד מוחלשים
"עם הפנים לקהילה" של מוטי וינטר - אחיזת עיניים - פרוייקט לבטלה

מידי פעם טוענים פקידי רווחה שונים כי נעשים מאמצים לטפל בנוער בסיכון, במסגרת הקהילה. מוטי וינטר, מנהל אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה ניהל את פרוייקט "עם הפנים לקהילה" של משרד הרווחה.
עתה ברור כי הפרוייקט כשל לחלוטין או שמעולם לא היה כזה. הנתונים המוצגים הם בעיקר "טיוב נתונים" ותוצאת שינויי הגדרות וקריטריונים.
בפועל המצב בשטח שונה לגמרי. מספר הקטינים המוצאים מביתם ומשפחתם עולה, ואלו שנשארים בקהילה מופקרים, משוטטים ברחובות, משתכרים, מהמרים, ומבזבזים את זמנם.

הכתבה האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים? סמדר פלד | אולפן שישי, חדשות 2 | 12/03/10
.

.
בני הנוער יוצאי אתיופיה מתוסכלים ומרגישים מוזנחים. את רוב זמנם הם מבלים על הברזלים בשכונה – מנותקים מהמורים, בזים להורים, ובעיקר מרגישים שדחינו אותם. השבוע יצאנו למסע בעקבות סיפורו של אשטו סיסאי ז"ל בן ה-16 מנתניה, שהעביר את הזמן יחד עם חבריו המתוסכלים על-ידי טיפוס על גג ביה"ס - שם נפל אל מותו

כתב אישום נגד החברה הישראלית: הנער ממוצא אתיופי שנפל השבוע מגג בית הספר לאחר ששאף גז מזגנים, עשה זאת מתוך שעמום ותסכול. הוא לא היחיד, בני הנוער של הקהילה האתיופית מרגישים מקופחים ומוזנחים - ובעיקר חלשים מול הגזענות הישראלית. התוצאה: כבר בגיל מאוד צעיר הם פונים לזרועות "המנחמות" של האלכוהול ועולם הפשע.

גודו סיסאיי נשאר לבד. הבן שלו, יחיד, יתום מאמא, אשטו, הופל השבוע מגג בית ספר אל המוות. על הגג מצאו בקבוקים של ליטר וחצי ונייר כסף - כלים לשאיפת גז מזגנים. חבר של אשטו, גם הוא יוצא אתיופיה, הודה: "דחפתי אותו".

את אשטו קברו ליד פרדס חנה, רק שם מצאו חלקה לחסרי דת. האבא מנסה להתגייר, שומר מצוות אדוק, אבל העברית קשה והוא נכשל שוב ושוב במבחני הגיור. אשטו קבור בחולות, מחוץ לגדר.

"אני חשבתי שאני חלק מהמדינה", אומר האב האבל, "אני מזדהה עם המדינה, חשבתי שהמדינה איתי, אבל כשקרה לי את המקרה הטראגי הזה, אני מרגיש שאני בודד - מצאתי את עצמי לבד".

הסיפור הזה, אם תרצו, הוא למעשה סיפור של עדה שלמה, עדה מחוץ לגדר. הניסיונות הישראליים לקלוט את העדה הם בעיקר דרך עיניים צרות, מתנשאות. הרי אנחנו יודעים טוב יותר ממנה מה היא צריכה.

בינתיים, מרגישים בני הנוער יוצאי אתיופיה מתוסכלים וממורמרים. וכך, יוצאים כל החבר'ה לרחוב, יושבים על הברזלים - מחפשים את התשובה כשהם מיואשים מלחפש את התקווה.

שותים וודקה והולכים לבית הספר

לילה אחרי לילה השבוע בשכונות של גדרה, נתניה, רחובות, ליד מרכזים מסחריים, בתוך חורשות, מצאנו אותם, מעבירים את זמנם בשעמום ובשתיית וודקה. יש ביניהם נערים בני 18, וגם ילדים בני 10, חלקם שתויים - וכל זה שעות אחדות לפני שצריך לקום לבית הספר.

אז כמובן מגיעה גם האלימות. "שותים קצת כולם, טאק - אחד זורק מילה לא במקום, אחד בא מתקרב, כולם מכות", מספר אחד הנערים. "יא שחור, מה אתה עושה פה? זה לא המקום שלך", אנחנו שומעים לעיני המצלמה והניצים עולים.

אז מי אשם במצבו העגום ובתחושותיהם המוצדקות של הנוער האתיופי? המדינה שלא מנתבת את התקציבים הנכונים אליהם או החברה הישראלית שמתייחסת אליהם בגזענות. הם מצידם מרגישים שהבורות היא ששופטת אותם. הבורות שלנו - צבע העור שלהם.

------------ סוף כתבה ערוץ 2

עיריית בת ים - ילדים מהמרים בחצר בית הספר - דצמבר 2009
קטינים מהמרים בחצר בית ספר בבת ים
ילדים מהמרים בחצר בית ספר בבת ים
דוגמא נוספת של העדר שירותים בקהילה לקטינים, ראינו בבת ים. אין לילדים פעילות אחרת אחר הצהריים, ולכן הם נאספים בחצר בית ספר בבת ים ומהמרים. מדובר בילדים בני 13, והם מוצאים את עצמם בחברתם של מבוגרים בני שלושים. הוסיפו לכך גם צריכה של סמים ואלכוהול בסביבה, ותתחילו להבין את גודל הצרה. המשטרה: העניין ידוע ואנו נלחמים בו.
.
קישורים:

כל מילה שווה זהב: בנימין נתניהו קיבל כמיליון שקל עבור נאומים באירועים של עמותה קטנה וענייה

תעשיית הון עתק, חובקת עולם, של העמותות ל"סיוע" למוחלשים במדינת ישראל.

הכתבה מיליון שקל, ביבי , מרב בטיטו, צדוק יחזקאלי , ידיעות אחרונות , 09.03.2010

עמותת "לב מלכה" מירושלים עוזרת לחולים ממשפחות עניות. היא מתנהלת ממקלט בירושלים. לראשיה היה חלום, לגייס הרבה כסף ולהפוך לאימפריה. הם גייסו את נתניהו, ושילמו לו 180 אלף דולר עבור 4 הרצאות לאורך יום וחצי של עבודה. התוצאה הפסד כספי כבד.

בשנים 1999-2002 , בתום כהונתו הראשונה כראש ממשלה, נהג בנימין נתניהו - שהיה אז אדם פרטי ולא החזיק במשרה ציבורית - לגבות עשרות אלפי דולרים עבור הרצאה.

רוב לקוחותיו היו חברות פרטיות ברחבי העולם, שהעשירו את חשבון הבנק שלו במיליוני דולרים. אולם ל"ידיעות אחרונות" הגיעו עדויות ונתונים שלפיהם במקרה אחד, ביוני 2002, התחייבה עמותת חסד ירושלמית קטנה לשלם לו דרך מתווך 180 אלף דולר עבור השתתפות בשלשה אירועים במקסיקו סיטי, שכולם התקיימו באותו יום ובעוד הופעה אחת בניו ג'רזי. מאחר ששער הדולר באותה תקופה היה בשיאו - 4.95 שקל לדולר - מדובר בסכום המתקרב למיליון שקל עבור מעט יותר מיום עבודה בודד.

מעוטי יכולת
לשוק עמותות החסד היהודיות יש כללים משלו: יש את העשירים והנוצצים, אלה שנהנים מאגודות ידידים ומשלל תורמים מקושרים ומתוחכמים, שמזרימים להם מיליונים, ולא מהססים לארגן ערב התרמה חגיגי במקום הכי יקר במנהטן. אבל יש גם עמותות קטנות שחוג ידידיהן כולל אברכים עניים ומשפחות מעוטות הכנסה. אצל אלה חשבון הבנק מדולדל על פי רוב, ובקושי אפשר לשלם משכורות למספר עובדים בודדים. ...

למאמר המלא, הקלק על התמונה

 

קישורים:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים