אח ואחות מבוגרים, נכים וחולים, חיים כבר שבועיים בתוך בית שרוף בשכונה ד' בבאר שבע. למרות שהם מוכרים היטב לאגף הרווחה בעירייה וביקשו סיוע, הם טוענים שאף אחד לא מושיט להם עזרה. עיריית באר שבע מכחישה
בתחילת חודש ינואר שנה שעברה השיק אגף הרווחה בעיריית באר שבע פרויקט בשם "מענה החיים והתעסוקה", שמטרתו, כך הוגדר, "להוציא משפחות ממעגל העוני והמצוקה ברמה האישית, המשפחתית, התעסוקתית והקהילתית".
השבוע, בדיוק שנה אחרי, פגשנו אח ואחות מוכי גורל, שסובלים מנכות קשה, המוכרים היטב לאגף הרווחה בעירייה ובכל זאת חיים בחרפת רעב בתנאים בלתי אנושיים. "פנינו לרווחה וכולם מתנערים מאיתנו", מספרת לאה, בת משפחה, שלא נותרה לה ברירה אלא לפנות אלינו למערכת "כל בי", בתקווה שהפרסום יסייע לשפר את המצב העגום.
הגענו אליהם ביום ראשון בצהריים, לרחוב אבן עזרא 22 בשכונה ד', למה שנשאר מביתם, לאחר שנשרף לפני שבועיים. מזה כשבועיים נאלצים ש', בן 43, ואחותו ר', בת 62, שניהם רווקים, לחיות בתוך חורבה, במה שנשאר מהבית השרוף.
לא נעים לומר, אבל הם חיים ככלבים עזובים התופסים מחסה מהקור והגשם, כשעד כה שום גורם ממסדי לא הושיט להם עזרה, למרות שהם ביקשו עזרה והם אף מוכרים על ידי הממסד - משרד הבריאות, הביטוח הלאומי ואגף הרווחה של העירייה.
משרד הבריאות מכיר אותם, שכן הם סובלים ממחלות נפש ומתאשפזים מדי פעם במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. זהו סיפור עצוב של שני בני אדם המתרחש מול אטימות הממסד, למרות הפרויקט הנוצץ שהושק לא מכבר ושנועד לסייע בדיוק לאנשים כאלה.
ריח חזק מנשוא של פיח ועשן מילא את נחירינו בהיכנסנו לבית השרוף. כל כך היה חזק הריח, עד כי נאלצנו לבקש מהנוכחים לפתוח את החלון בסלון, למרות הקור המקפיא, הגשמים העזים והרוחות החזקות שנשבו בחוץ.
את פנינו קיבלו בת המשפחה לאה, ש' ואחותו ר'. בעוד הצלם מתעד את המראות הקשים, את קירות הבית המפויחים, תקרת אחד החדרים החלה דולפת מים והראתה סימני התמוטטות. חדר האמבטיה מביש, המטבח שרוף והמקרר הריק ממזון מלא בעיקר בשקיות של שאריות לחם וכמה בקבוקי מי ברז.
אנו מסיירים עם השניים בתוך הדירה ומגלים שהשריפה כילתה גם את המחשב הביתי ש-ש' נהג להשתמש בו
התיישבנו בסלון הבית, שאף בו ניכרים סימני השריפה והוא חרוך. על הקיר ממול תלויות תמונותיהם של הוריהם של האחים, כשמבטם שופע ביטחון עצמי, בעוד ילדיהם שכבר מבוגרים, אולי אפילו בגילם של ההורים בתמונה, חסרי ביטחון לחלוטין.
הם סובלים מנכות וחיים מקצבת הביטוח הלאומי בסך של 2,350 שקלים לכל אחד בחודש, וכאילו השלימו עם גורלם המר. קשה עליהם מלאכת הדיבור. ש' סיפר בקול חלוש ובמבט עצוב: "הבית שאנו גרים בו היה של עמידר. לפני שההורים שלנו נפטרו, לפני שבע שנים, קנו אותו מהחברה בשביל שיהיה לנו בית נורמלי לחיות בו, ומאז אני ואחותי מתגוררים בו לבד באופן קבוע. חוץ מאותם זמנים בהם אנחנו נאלצים להתאשפז ולקבל טיפול במרפאת בית החולים.
"לפני שבועיים, כתוצאה מקצר חשמלי של תנור, פרצה שריפה בבית. הגיעו לפה כל הגורמים המוסמכים - משטרה, כיבוי אש ורווחה, ולמרות שהבית לא ראוי למגורים במצבו הנוכחי ובנוסף אני ואחותי חולי נפש, לא פינו אותנו למקום חילופי ושום גורם עד כה לא הגיע לעזור.
"יום למחרת השריפה הגיעה יעל, עובדת סוציאלית מלשכת הרווחה 'עוצמה', הבטיחה לדאוג לנו, אבל שום דבר לא קרה ולא ראינו אותה מאז... עדיף לי להישאר כבר בבית החולים - לאכול שם, לשתות ולברוח מהקור שאנו סובלים פה".
ש' היה בריא בעבר ותיפקד באופן נורמטיבי לחלוטין. הוא נולד בבאר שבע, סיים 12 שנות לימוד, קיבל תעודת בגרות, התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בהנדסה קרבית בדרגת סמל. מספר חודשים אחרי שחרורו מהשירות הצבאי פרצה מחלתו, הוא עבר שורה של אשפוזים ומאז הוא מעביר את זמנו בישיבה בבית ללא תעסוקה, כבר 22 שנה.
ר' יושבת לצדו. ידיה רועדות. לדבריה, היא עדיין נתונה תחת אותה חווייה קשה שעברה ביום השריפה כאשר שהתה בבית לבדה. "נולדתי בבאר שבע", היא מספרת, "ובגיל 27 חליתי במחלת נפש. גם ככה החיים קשים עליי, מקצבת נכות אנחנו צריכים לשלם חשמל, גז, מסים, אוכל, תרופות.
"אין לנו קרובי משפחה בעלי יכולת כלכלית, לכל אחד יש את החבילה שלו, וכאילו לא מספיק, פרצה השריפה וקיבלנו מכה נוספת. איך אפשר לגור בצורה כזו, שנושמים כל הזמן פיח. חלק מהחדרים ללא חלונות ותריסים (אנשי כיבוי האש נאלצו לפרוץ לחדרים) וקור חודר, ואנחנו ללא תנור או חימום כלשהו".
אלמלא לאה, האחיינית של האחים, שגילתה אסרטיביות ויצרה איתנו קשר, זוג האחים יכלו להמשיך ולהמתין לקבלת עזרה, מבלי שהגורמים השונים יתעוררו מתרדמתם ומבלי שהציבור יידע על השערורייה. אח שלישי, י', שאינו מתגורר עם השניים, ונכח במקום בעת ביקורנו, לא לקח חלק בשיחה ורק הנהן בראשו בהסכמה למשמע הטיעונים.
"לא יכולתי לראות יותר את המצב הכואב הזה, שהם יושבים בדירה ונושמים פיח ועשן, ולאף גורם לא אכפת", אומרת לאה, "איך מדינה שלמה יכולה לשתוק כשכל אחד מחמם את עצמו בביתו, והם, עם כל המחלות שלהם, צריכים לחיות כמו כלבים ולנשום ריח של עשן? אישה שכבר בת 62, שבגיל שלה כבר צריכה לנוח, צריכה לסבול כל כך? למה? איפה הם הגורמים שצריכים להיות מעורבים ולטפל בהם, ולהוציא אותם מהעוני שהם חיים בו?" שיבואו לראות".
ואכן, המראות קשים וגם המסמכים הרפואיים המעידים על המצב העגום. ביום השריפה ר' פונתה לחדר המיון ומאוחר יותר למרכז לבריאות הנפש, שם אושפזה ליומיים. עם שחרורה מהאשפוז, קיבלה מכתב שחרור שנכתב על ידי רופא בית החולים ואותו היא מציגה לנו.
בין היתר, מצויין במכתב שכתב הרופא המטפל: "המטופלת בת 62, רווקה המתגוררת בבאר שבע עם אחיה, מוכרת למערכת הפסיכיאטרית כסובלת ממחלה 'אפקטיבית דו קוטבית', אושפזה בהסכמתה עקב החמרה במצבה הנפשי. במהלך האשפוז מצבה השתפר. היא שקטה בהתנהגותה, משתפת פעולה בטיפול. אני שולל מחשבות אובדניות, לאור כוונה לפגוע בעצמה ובסובבים. משתחררת היום להמשך טיפול ומעקב אמבלטורי".
שחרורה של ר' מבית החולים דווקא אל הבית השרוף והקר בוודאי שאינו עושה לה טוב וכמובן שגם לא לאחיה. שני האחים חוששים כי המצב הזה בו הם נתונים בבית השרוף רק ירע את מצבם הנפשי: "מצב הלחץ הזה יביא רק להחרפת מצבנו ולאשפוז נוסף. כל בוקר שאנחנו קמים, אנחנו נושמים חומרים מסרטנים ואנחנו בחרדות שזה ישפיע על מצבנו הנפשי, שממילא לא יציב", מציין ש'. "איפה הרשויות, איפה?" הוא שואל בזעם.
עיריית באר שבע מכחישה בתוקף את הדברים העולים מתוך הכתבה. דובר העירייה אמנון יוסף מסר את התגובה הבאה: "בניגוד גמור לדברים שצויינו בשאילתא, שהעירייה אינה עוזרת לבני המשפחה, העירייה כן עוזרת.
"מדובר בשלושה אחים, המוכרים היטב לאגף הרווחה בעירייה, שמטופלים גם במסגרות שונות. מיד לאחר שהשריפה פרצה בביתם, הגיע צוות עובדים סוציאליים כדי לעמוד מקרוב על הנזקים ולסייע ככל שניתן. חלק מבני המשפחה המורחבת של השלושה, הסכים לעזרה והחלק האחר הודיע שאינם זקוקים לסיוע.
"למרות זאת, גם למחרת השריפה הגיעו עובדים סוציאליים לבית, כדי לנסות שוב ולהושיט עזרה, שכללה גם מסירת תלושי מזון. גם בביקור הנ"ל מסר אחד האחים בתוקף, שהם אינם מעוניינים בעזרת אגף הרווחה ולדבריו 'הם יסתדרו לבד' ויסייעו לאחיהם. גם הבקשה להביא הצעות מחיר מחשמלאי, לתיקון או החלפת דלת הכניסה וצביעה מחדש לבית, וכן גם לזמן שירותי ניקיון, לא נענו, למרות פניות רבות שנעשו אליהם".
בעירייה הוסיפו כי "ללא קשר לשריפה, אגף הרווחה מסייע לאחים הנזקקים בקבלת מוצרי מזון על בסיס שבועי וכן עזרה לאחד האחים בסידור להשמה בהוסטל, דרך סל שיקום, אך גם להצעה זאת הם סירבו בכל תוקף. באגף הרווחה תולים תקווה באחד האחים (ברמת התפקוד הגבוהה) שהביע נכונות לעזור ולקבל את הסיוע של העובדים הסוציאליים. בימים הקרובים הוא הבטיח שיגיע לבית אחיו ויפגוש את העובדים הסוציאליים".
קישורים:
- מדיניות הראש הקטן של שר הרווחה משה כחלון: רשויות מקומיות ת"א חולון השליכו ילדים ומשפחות חסרי דיור מהאוהל לרחוב - ספטמבר 2011 , לאור גל צווי הפינוי שניתנו למאהלים ברחבי הארץ מתחילת השבוע והפינוי האלים של חלקם, האגודה לזכויות האזרח קוראת לשר הרווחה, לשר השיכון ולראשי הערים לפעול לביטולם המייידי של צווי הפינוי שניתנו בערים השונות ולמצוא פתרון מיידי לחסרי הבית הגרים במאהלים...
- איפה שירותי הרווחה: פינוי-בינוי בכוח בקריית-גת: 'הוציאו ילדים מהמיטה'- הכתבה פינוי-בינוי בכוח בקריית-גת: 'הוציאו ילדים מהמיטה' , ynet , טובה דדון , אוגוסט 2011 - מתחם במרכז העיר שימש בעבר לדיור ציבורי, ובמקומו רוצה העירייה להקים בניינים חדשים. חמש משפחות שרכשו דירות שם סירבו להתפנות תמורת 300 אלף שקל. הבוקר הפתיעה העירייה: "הם באו כמו גנבים בלילה"...
