להסדיר את פעילותן של "ועדות ההחלטה" העוסקות בהוצאת ילדים מהבית

להסדיר את פעילותן של "ועדות ההחלטה" העוסקות בהוצאת ילדים מהבית , 21 במאי 2016, האגודה לזכויות האזרח

בג"ץ 4044/16 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד משכית בנדל

ביום 19.5.2016 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בדרישה לעגן בחקיקה ראשית את פעולתן של ועדות ההחלטה הפועלות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות (ועדות לתכנון טיפול והערכה). כן דרשה האגודה לקבוע, כי פעולתן תהלום אמות מידה של הליך מנהלי תקין, ובמסגרתו תינתנה הגנות על זכויות האדם של הבאים בשעריהן.
בעתירה נטען כי למרות חשיבותן של ועדות ההחלטה והתפקיד המכריע שהן ממלאות בהחלטה על הוצאת ילד מבית הוריו וממשמורתם, באופן זמני או לצמיתות, פעולתן אינה מוסדרת כלל בחקיקה. בחוקים המרכזיים בתחום אין זכר לוועדות החלטה ולפעולתן, והן אף פועלות בסתירה לחוקים אלה. מרבית פעולת הוועדות נעשית בהיעדר הסמכה בחוק ועל בסיס נהלים בני עשרים שנה, שגם הם אינם מקוימים כראוי.



המשפחות שעניינן נדון בוועדות הן העניות, המודרות חברתית והפגיעות ביותר במדינת ישראל – הורים קשי יום, לעיתים קרובות נשים חד הוריות, שבשל נסיבות חייהם ובהיעדר מערכות תמיכה מתקשים לספק לילדיהם מסגרת מגוננת ומיטיבה. דווקא הורים אלו הם הזקוקים להגנה המרבית האפשרית על זכויותיהם בהליך, אלא שבפועל המצב הוא הפוך – נשללות מהם הגנוֹת בסיסיות העומדות לכל אדם בבואו בפני רשות שדנה בעניינו.

העתירה פורשת בהרחבה את הליקויים בהליך המתקיים בוועדות, ואת הפגיעות בזכויות האדם של הורים וילדיהם. ההורים אינם מקבלים הכנה הולמת לדיון ואת החומרים שעליהם מתבסס הדיון; דיונים מתקיימים לעתים בהיעדר ההורים, וככלל בהיעדר הילדים; מערכת הרווחה אוסרת על ייצוג משפטי להורים בוועדות; הדיונים מתועדים באופן חלקי ולקוי; הפרוטוקול וההחלטה לא נמסרים להורים ואין להם אפשרות לערער על ההחלטות. גם במקרים שההורים מסכימים לטיפול המוצע בוועדה, יש והסכמתם ניתנת מבלי שהם מבינים את השלכותיה, ותוך ניצול כוחה של המערכת לפקח על תפקוד המשפחה ולהעניק להורים הטבות או לשללן.

נוסף על כך, החלטות הוועדות מתקבלות בהיעדר מנגנון כלשהו לקבלתן, ולרוב על פי מידת הדומיננטיות של אנשי הצוות ובאופן שמעלה חשש לשרירות ולהפליה. כמו כן, יש כשלים בהכנת הצוות המקצועי לדיוני הוועדה ונערכים דיונים בהרכב חסר, וקיימים כשלים בביצוע ההחלטות ובמעקב אחר יישומן.

פלייליסט - ועדות החלטה 



להסדיר את פעילותן של "ועדות ההחלטה" העוסקות בהוצאת ילדים מהבית , 21 במאי 2016, האגודה לזכויות האזרח, עו"ד משכית בנדל

עתירה לבג"צ נגד פשעי משרד הרווחה בוועדות החלטה

משרד הרווחה - פשעים נגד האנושיות בוועדות החלטהמאי 2016  - מאתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
פעולתן של ועדות ההחלטה, הקובעת את עתידם של ילדים בסיכון, אינה מוסדרת בחקיקה, וההליך בהן רצוף בפגיעות בזכויות ההורים וילדיהם 

 לצפייה, הורדה - בג"ץ 4044/16 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ועדות ההחלטה של לשכות הרווחה קובעת את עתיד הטיפול בילדים בסיכון, כולל הוצאתם מחזקת הוריהם, אך עדויות שהגיעו אל האגודה לזכויות האזרח מוכיחות כי בפעילותן הן פוגעות בזכותם של ההורים להליך הוגן, על אף הכוונות הטובות של רשויות הרווחה. האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ נגד משרד הרווחה בדרישה לעגן את פעולת הוועדות בחקיקה ראשית ולהסדיר את סמכויותיהן, על מנת שהן ישמרו על זכויות האדם של ההורים והילדים.

לוועדות לתכנון טיפול וההערכה, המכונות ועדות החלטה, יש תפקיד מכריע בהחלטה על הוצאת ילד מביתו וממשמורת הוריו באופן זמני או קבוע. פעילות הוועדות מתבצעת כיום ללא הסמכה בחוק ולפי נהלים פנימיים וישנים של משרד הרווחה, ותוך פגיעה בזכותם של ההורים והילדים להליך הוגן. ההחלטות מתקבלות בהליך מנהלי לקוי שמעלה חשש לאפליה ולשרירותיות. על כך מעידים עובדים סוציאליים מתוך מערכת הרווחה שחשפו בפני האגודה כשלים חוזרים בוועדות.

עולה כי לעיתים החלטות הוועדה מתקבלות לפי מידת הדומיננטיות של אנשי הצוות. לפי העדויות, יש נוהג של קבלת ההחלטה עוד לפני הדיון מבלי שלהורים יש בכך חלק. כן עולה, כי במקרים רבים ההחלטות מתקבלות מבלי שהנוכחים בוועדה התכוננו לדיון וכשחלקם כלל אינם מכירים את המשפחה, בעוד אלו שמכירים אותה היטב נעדרים מן הדיון.

להורים אין יכולת ממשית להתנגד לטיפול המוצע בוועדה, והסכמתם ניתנת במקרים רבים מבלי שהם מבינים את השלכותיה. המשפחות שעניינן נדון בפני הוועדה הן העניות והפגיעות ביותר במדינת ישראל. מדובר בהורים קשיי יום, לעתים קרובות נשים חד הוריות, שמתקשים לספק לילדיהם מסגרת מגוננת עקב חיים בעוני ובמצוקה ובהיעדר מערכות תמיכה. דווקא הורים אלו הם הזקוקים להגנה המרבית על זכותם לגדל את ילדיהם, אך המצב הוא הפוך לחלוטין.

מן העדויות שמובאות בעתירה עולה כי ההורים לא מקבלים הכנה הולמת לדיון, לא מקבלים את החומרים עליהם מתבסס הדיון, לעתים הדיונים מתנהלים בלעדיהם או בשפה שאינם מבינים. בנוסף, העדויות מלמדות על כך שישנם מקרים בהם נעשה שימוש באמצעים שונים לקבלת הסכמת ההורים לטיפול בילד תוך ניצול הכוח של מערכת הרווחה להחליט על הסדרי הראיה של הילדים, על מתן הטבות שונות להורים וכדומה. למעשה, לא תמיד יש להורים אין אפשרות אמיתית להשפיע על ההחלטות. מערכת הרווחה אוסרת על ייצוג משפטי בוועדות, וההורים לא יכולים לגשת לוועדת ערר אם הם חשים שנעשה להם עוול.

בעתירה נטען כי חרף המלצות מפורשות של ועדות מקצועית לעגן את פעולת הוועדות בחוק, וחרף פניות של האגודה לזכויות האזרח, הדבר לא נעשה, והוועדות פועלות ללא הסמכה, ואף בסתירה לחוק הנוער וחוק האימוץ.

"אין מחלוקת שלעתים טובת הילד מחייבת את הוצאתו מחזקת הוריו, אך יש לזכור כי זו החלטה מרחיקת לכת ופגיעה קשה ביותר בזכות הבסיסית של כל ילד לגדול בחיק הוריו, ושל הורים לגדל את ילדיהם", אומרת עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה. "החלטות כאלו צריכות להתקבל תוך הקפדה יתרה על זכויות ההורים והילדים. בלי לפקפק ברגישות ובכוונות הטובות של רשויות הרווחה, המצב הקיים במסגרת ועדות ההחלטה לא חוקי ולא תקין, וחייב להשתנות. אנו מקווים שהעתירה תוביל לעיגון פעולת הוועדות בחוק ולעיגון הזכות להליך הוגן, וכך תפסיק את השרירותיות בעבודת הוועדות ותתחזק את אמון הציבור במערכת".

פלייליסט - ועדות החלטה




עתירה לבג"צ נגד פשעי משרד הרווחה בוועדות החלטה

לשכת הרווחה בית שמש - זוהמה, זיהומים והזנחה במוסד הסיעודי בית האלה מאגודת אשל ג'וינט

 מאי 2016 - מתחת לאף של לשכת הרווחה בית שמש שוכבים קשישים מוזנחים ומופקרים בזוהמה במוסד סיעודי בית האלה מקבוצת אשל הג'וינט, ופקידי הרווחה בית שמש אינם פוצים.
זוהמה, זיהומים והזנחה במוסד הסיעודי, איציק וולף , news1, מאי 2016

לקריאת דוח משרד הבריאות על מוסד בית האלה הקלק כאן


קרוב ללב? [מתוך אתר המוסד הסיעודי]

הפתרון: הכלמה ממוסדת

במהלך הכנת הכתבה על בית האלה נחשפנו לראשונה לנוהל שהונהג במשרד הבריאות לפרסם באופן קבוע באתר האינטרנט של המשרד את דוחות ביקורות הפתע שנערכות במוסדות סיעודיים. מדובר בנוהל ראוי שמנגיש את המידע לציבור באופן פשוט למדי. כל הדוחות נכתבים גם בתבנית זהה, וכוללים טבלאות המקלות על הקורא להבחין במהירות מה רמת המוסד הגריאטרי שבו הוא מתעניין.

אך פרסום הדוחות והנגשתם באופן פסיבי אינה מספקת במקרים כמו זה של בית האלה. ראוי יהיה אם ישקלו במשרד הבריאות להנהיג שכאשר מתגלים כשלים בהפעלת מוסד כלשהו - מדרגת חומרה מסוימת ומעלה - יפעל המשרד להנגשה אקטיבית של המידע בפני הציבור. האפשרויות לכך הן רבות ויכולות לכלול הודעה לעיתונות, קניית קישור ממומן להעלאת הדוח בתוצאות החיפוש בגוגל ועוד.

הנגשה אקטיבית, שיש בה אלמנט של הכלמה ("שיימינג") ממוסדת, תפעל גם כגורם מרתיע ועשויה למנוע הישנות מקרי הזנחה פושעת כמו זה שהתגלה בבית האלה.

דוח ביקורת רשמי של משרד הבריאות קובע כי החוסים במוסד הסיעודי-גריאטרי בית האלה שבבית שמש שוהים שם בתנאי זוהמה קיצוניים. "עם הכניסה למוסד, ריח חזק של שתן וריחות רעים נוספים עמדו באוויר". מטפלים במוסד אינם מחליפים כפפות בין מטופל למטופל, במחלקה סיעודית נמצאו מטופלים הסובלים מפטרת שנגרמה מהתנהלות לא הגיינית של המטפלים. רישיון המוסד הוגבל לשלושה חודשים ונאסרה קבלת מטופלים חדשים
▪ ▪ ▪
המוסד הסיעודי-גריאטרי 'בית האלה', הנמצא בבעלות חברה אמריקנית שמפעילה בארצות הברית רשת בתי אבות, מתואר באתרי אינטרנט רבים כמקום שבו יש אווירה פסטורלית, אשר מעניק יחס חם לדייריו הקשישים או תשושי הנפש. אולם דוח חמור וחריף ביותר של משרד הבריאות שפורסם לפני שבוע (19.5.16) ושנחשף כאן לראשונה מגלה מציאות שונה לחלוטין - הזנחה, זוהמה, ריח שתן חריף וסיכון לבריאות החוסים במוסד הגריאטרי.

"הבקרה הייתה בקרת פתע ונערכה בשעות הבקר המוקדמות במוסד (07:40). עם הכניסה למוסד, ריח חזק של שתן וריחות רעים נוספים עמדו באוויר שלא השתפרו לאורך כל שעות הבקרה. הזנחה ותחזוקה לקויה היו בכל", ציינו אנשי צוות הביקורת של משרד הבריאות בדוח שפרסמו.

צוות הבדיקה ערך סיור במוסד, שהוקם ב-1987 במבנה שיועד בתחילה לשמש כבית מלון ואשר מפעיל שלוש מחלקות ברישוי משרד הבריאות - שתי מחלקות סיעודיות ומחלקה לתשושי נפש - ומחלקה נוספת של תשושי נפש ברישוי משרד הרווחה, וגילה צפיפות ותחזוקה לקויה. "בחלק מחדרי המטופלים הצפיפות רבה, בשל עומס של ציוד. חלק מהקירות בחדרים עירומים ללא תמונות או איזשהם סממנים אישיים. בחלקם קיים ריח חזק של טחב". צוות הבדיקה ערך תצפית על שער הכניסה למוסד ומצא שהושאר פתוח במשך כעשר דקות באופן המסכן את תשושי הנפש המאושפזים בקומת הכניסה של הבניין בכך שייצאו עצמאית מן השער ללא השגחה.

עוד נמצא כי צוותי מטפלים ב-61 החוסים שמאושפזים במחלקות המוסד אינם מקפידים על טיפול אינטימי נאות במטופלים. בין היתר נמצא כי מטפלים אינם מקפידים על החלפת כפפות בין מטופל למטופל וכי באחת ממחלקות המוסד נמצא מספר גדול של חוסים הסובלים מפטרת הנגרמת מטיפול לא נאות. יתרה מזאת, אין להנהלת המוסד כל מידע על-אודות חיסונים שעברו המטפלים המועסקים במוסד או לא עברו. זאת, למרות דרישת משרד הבריאות ונהליו המחייבים את כל עובדי הסיעוד המטפלים בחוסים להתחסן מפני מחלות זיהומיות שעלולות לעבור למטופלים.

לא פחות חמור מכך הוא האופן המבזה שבו מטפלים בחוסים הסיעודיים ותשושי הנפש הנמצאים בבית האלה. "ביום הבקרה נמצאה מטופלת שהוצאה מהמקלחת כשהיא עירומה ורטובה ועליה מונחת מגבת ומטפלים מפשיטים מטופלת אחרת בחדר מבלי לשמור על פרטיותן במהלך הטיפול", נכתב בדוח.

צוות הבדיקה מצא עוד כי בין ארוחת הבוקר לארוחת הערב במוסד הסיעודי היו לא פחות מ-13 שעות ושהנהלת המוסד לא שמרה על זמני הארוחות המתוכננות. "הפער בין ארוחת ערב לארוחת בוקר שלמחרת גדול מ-13 שעות כך שנוצר צום לילה ארוך ומרווחי הזמן בין הארוחת במהלך היום קטנים. כל זאת, עלול להוביל לפגיעה בצריכת המזון של המטופלים", לשון הדוח. גם כמויות האוכל שניתנו לחוסים בארוחות נמצאו לא מספקות ולולא התערבות הבקרית, אשת משרד הבריאות, לא היה נעשה לכאורה דבר. "בארוחת בוקר כמות הביצה הטחונה, רסק העגבניות והדייסה לא הספיקו לכל המטופלים. רק לאחר הערת הבקרית הביאו מנות נוספות", נכתב בדוח.

מן ההערות שרשם צוות הבדיקה בדוח עולה גם כי המטפלים במוסד נוהגים לתת לכלל המטופלים, באופן גורף, תוספת חלבון - מבלי שנבחן הצורך האישי של כל אחד מן המטופלים בכך. עוד נמצא כי חלק גדול מן הנהלים של תפעול מוסד סיעודי היו חסרים, חלקם היו לא עדכניים וחלקם מנוגדים להנחיות משרד הבריאות. כך, למשל, נמצא נוהל מוסדי להזנה במזרק, המתיר למטפל להאכיל חוסה באמצעות מזרק למרות שפרוצדורה זו נאסרה על-ידי משרד הבריאות ולמרות שכבר בבקרה קודמת שנערכה בבית האלה קיבל המוסד הערה בנושא.

תרופות שפג תוקפן לא נזרקו




גם בביקורת פתע נוספת שנערכה במוסד, ב-4 במאי 2016, ושבחנה את אגף הרוקחות של בית האלה, נמצאו ליקויים חמורים. בין היתר נמצאו תרופות רבות שפג תוקפן ותרופות אחרות שהועברו מכלי לכלי ללא רישום תאריך, תוך התעלמות מן ההנחיה שלפיה במקרה כזה פג תוקפה של התרופה בתוך שבוע. עוד נמצאה אי-הקפדה על טמפרטורה מתאימה לשמירת תרופות וחוסר ידע של האחות במחלקה ביחס לטמפרטורה הרצויה לשמירת התרופות. תחום זה הוא גם התחום שבו קיבלה הנהלת המוסד את הציון הנמוך ביותר - נכשל - בסיכום הביקורת.

שלושה חודשים לתיקון הליקויים

ממשרד הבריאות נמסר ל-News1 כי משרד הבריאות החל בתהליך הוראה להפסקת האשפוז במוסד וקיצור הרישוי של המוסד לשלושה חודשים. משמעות 'הפסקת אשפוז' היא הוראה להפסקת קבלת חולים חדשים, מכל סוג שהוא, למוסד, למשך תקופה מסוימת. הפסקת אשפוז מבוצעת על-פי ממצאי הבקרה, בהתאם לנוהל האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, כאשר הצוות חושב שניתן לבצע שיפורים משמעותיים בממצאים.

הנוהל קובע במקביל כי הרישוי למוסד יוגבל למשך אותה תקופה לגביה נקבעה הפסקת האשפוז, במקרה הנוכחי - 3 חודשים. מטרת הפסקת האשפוז היא הפניית התשומות הטיפוליות למספר מטופלים קטן יותר והגבלת הרישוי מטרתה לאפשר למוסד לתקן את הליקויים בפרק זמן קצר ואם לא יעשה זאת - ייסגר.

משרד הבריאות ציין כי הוא מפקח באופן הדוק על פעילות תיקון הליקויים ואחרי אופי הטיפול בחוסים במוסד, במשך פרק הזמן שניתן להנהלת המוסד. עוד ציינו במשרד כי העיכוב במשלוח מכתב הפסקת האישפוז - מתאריך בדיקת הפתע (19.4.16) ועד שלשום (יום ג', 24.5.16) - נעשה בשל הצורך לקבל את תגובת הנהלת המוסד, שבראשו עומד המנכ"ל יוסף רימל, ואת הסתייגויותיה מן הממצאים. עם זאת, העירו כי מייד לאחר הבדיקה נאסר בעל פה על הנהלת המוסד לקבל חוסים נוספים וחדשים לטיפול.

"מנותקים" - תחקיר פשעי משרד הרווחה נגד האנושיות בוועדות החלטה

משרד הרווחה - פשעים נגד האנושיות בוועדות החלטה
משרד הרווחה - פשעים נגד האנושיות בוועדות החלטה
מאי 2015 - מנותקים, נעמה לנסקי , ישראל היום , 20.05.2016

תחקיר על פשעי משרד הרווחה נגד האנושיות בוועדות החלטה


להורדת תחקיר "מנותקים" בקובץ PDF הקלק כאן

בכל שנה מתנהלים בלשכות הרווחה ברחבי הארץ כ- 40 אלף דיונים של "ועדות החלטה," שבהם מחליטים אם להוציא ילדים מחזקת הוריהם › ההליך מעולם לא הוסדר בחקיקה, אלא מתבסס רק על נהלים פנימיים - שגם עליהם אין הקפדה › "לא פעם מחליטים על הדברים לפני שהוועדה פוגשת את ההורה," אומר עובד סוציאלי שהשתתף בעשרות דיונים › עורכי דין מעידים: "לא נותנים לנו בכלל לדבר בוועדה" › והכי גרוע: אין להורים אפשרות מעשית לערער על ההחלטות › משרד הרווחה: "אחד העקרונות החשובים שלנו הוא זכות וחובת ההורים להיות מעורבים בהליכים" › בקרוב תגיע הסוגיה לבג"ץ
נעמה לנסקי איור: רות גוילי

כשהדר התבוננה לרגע בכפות ידיה, היא ראתה שהן מדממות. "במשך 40 דקות נשכתי שפתיים וקפצתי אגרופים חזק חזק, עד שהציפורניים חתכו לי בבשר. אמרתי לעצמי, תחזיקי את עצמך תנשמי, תשתפי פעולה, תראי להם שאת בן אדם רציני. אל תתפרצי.

"ישבתי מול ועדה של עשרה אנשים. הכרתי מתוכם רק שתי עובדות סוציאליות. כל השאר היו אנשים שלא מכירים אותי, ואני לא זוכרת שבכלל פגשתי אותם. הם בקושי הסתכלו לי בעיניים כשדיברו על הילדה שלי ועלי. התלבטו בינם לבין עצמם אם אני מספיק טובה לגדל אותה והעבירו ביניהם כל מיני דפים."

על הוועדה הודיעו לה שלושה ימים לפני כן. העובדת הסוציאלית התקשרה ואמרה לה לבוא לפגישה שבה "תהיה חשיבה מה הכי טוב לילדה." " כבר הרבה זמן אני מפחדת שרוצים לקחת לי אותה. בשלושת הימים האלה נכנסתי לשיתוק, לא הצלחתי לחשוב. רק נדבקתי לילדה, ולא עזבתי אותה. היא היתה בת שנתיים, כל מה שיש לי בחיים. "לוועדה הגעתי לבד. רק אחר כך הבנתי איזו טעות עשיתי, שלא היה איתי מישהו שמבין בעניינים האלה. הם דיברו שם על זה שכדאי להוציא את הילדה מהבית למשפחת אומנה. אמרו שזה לטובתה, רק עד שאני 'אעמוד על הרגליים.' "ואני, כל מה שרציתי לעשות הוא לקפוץ מהכיסא ולצרוח, 'אלה החיים שלי! אתם מדברים על התינוקת שלי! אולי תיתנו לי להבין מה קורה? אולי תאפשרו לי להגיד מה דעתי? מה אני, קישוט? למה אני יושבת פה אם אתם מדברים ביניכם ולא מתייחסים אלי בכלל'? אבל שתקתי. הרגשתי מושפלת ושתקתי."

היא בת 29 אם חד-הורית מצפון הארץ, מובטלת, חסרת עורף משפחתי. לגדל את התינוקת הקטנה שלה היה קשה, בעיקר מבחינה כלכלית, אבל גם כוחותיה הנפשיים היו מוגבלים. הדר (שמה בדוי מכוח החוק, כמו יתר השמות של הורי הקטינים בכתבה) פנתה ללשכת הרווחה כדי לקבל סיוע בגידול התינוקת, ובתוך כמה חודשים מצאה את עצמה יושבת במעמד הזה, "חסרת אונים ומבולבלת. לא זאת העזרה שחשבתי שאקבל."

הוועדה שהדר מתארת היא "הוועדה לתכנון טיפול והערכה," שמכונה גם "ועדת החלטה." היא מכונסת בכל פעם ששירותי הרווחה שוקלים להוציא ילד מחזקת הוריו, ומשתתפים בה גורמי רווחה, ובדרך כלל גם נציגים ממשרדי החינוך והבריאות, כמו מורה או אחות טיפת חלב. גם הילדים שבהם מדובר אמורים להיות נוכחים, בהתאם לגילם וליכולותיהם; אבל מידת ההשתתפות של הילדים מעטה ופחותה בהרבה מזאת של ההורים, שגם עליה אין הקפדה.

בכל שנה מתכנסות לפחות 40 אלף ועדות החלטה, במסגרת לשכות הרווחה ברשויות המקומיות. ההחלטות שמתקבלות בהן הרות גורל החל מהוצאת ילדים מחזקת הוריהם למוסד או למשפחת אומנה ועד להעברתם לאימוץ להמשך חייהם. לאחר ביצוע ההחלטה מתכנסות הוועדות מדי פעם לצורכי מעקב. אלא שלדברי אנשי מקצוע הלוקחים חלק בוועדות, מדובר בהליך לקוי מיסודו: מוטה, לא שוויוני ורומס זכויות של הורים וילדים.

"זאת חוויה אלימה, אין לי מילה אחרת," אומר י,' עובד סוציאלי שלקח חלק בעשרות ועדות החלטה. הוא בעל תואר שני בעבודה סוציאלית וזה שבע שנים עובד במסגרות שונות במערכת הרווחה, שמטעמן הוא נשלח לוועדות. "לעולם אזכור את ועדת ההחלטה הראשונה שהשתתפתי בה. הייתי המום ומטולטל. הרגשתי שמזלזלים באמא שישבה שם, שמתייחסים אליה כמו אל ילדה קטנה, ושאנחנו לא באמת עושים את העבודה שלשמה התכנסנו. מאז אני עד להרבה מצבים, שמבהירים לי שקורה פה משהו מאוד שגוי. "בוועדה אמורה להיות חשיבה של גורמי המקצוע, בשיתוף ההורים, מה יעלה בגורל הילדים. אבל בהרבה מקרים הוועדות האלו הן רק מראית עין של דיון. לא פעם, מחליטים על הדברים מראש, עוד לפני שהוועדה מתכנסת ופוגשת את ההורה. אפילו הדו"ח יכול להיות מוכן מראש בהתאם, ואז ההורה מגיע לסיטואציה, שנוגעת לילדים שלו, ואין לו בעצם שליטה עליה. אני רואה הורים יוצאים מהוועדות האלה חבולים. הם מרגישים, ובצדק, שלא ראו ולא שמעו אותם."

במקרה של הדר הסתיימה הוועדה בהמלצה להעביר את בתה, שהיתה אז בת שנתיים, למשפחת אומנה. בית המשפט אימץ את ההמלצה, כפי שקורה בחלק מכריע מהמקרים. מאז חלפו שנתיים. הדר פוגשת את בתה למשך שעה בשבוע, במקום ציבורי ביישוב שבו מתגוררת משפחת האומנה. פעם בשבועיים באה בתה הביתה למשך סוף השבוע. "מבהירים לי שהילדה תחזור, אולי בקרוב," מספרת הדר "בינתיים החיים שלי לא הפכו ליותר קלים. לא קיבלתי שום סיוע כדי 'לעמוד על הרגליים,' ומה שהכי קשה לי זה שהבת שלי גדלה בבית של אחרים. אני לא קמה כל בוקר והולכת לישון כל לילה כשהילדה היחידה שלי לידי."

נכון לסוף שנת 2014 הוגדרו כ- 366 אלף קטינים בישראל כ"ילדים בסיכון." כל אחד מהם עשוי להיות מוצא מרשות הוריו, זמנית או לצמיתות. 63 אחוזים מהילדים בסיכון באים ממצב כלכלי קשה. למחציתם יש לפחות הורה אחד מובטל. כשליש הם ממשפחות מהגרים, בעיקר מאתיופיה וממדינות בריה"מ לשעבר שליש מהם גדלים אצל הורה יחיד, בדרך כלל אם חד-הורית. גורמי הרווחה רשאים להתערב בתא המשפחתי במקרים שבהם יש חשש בעיניהם להתעללות או להזנחה של ילדים.
אלא שבאופן מדהים, לב ההליך - ועדות ההחלטה - מעולם לא הוסדר כולו בחוק או בתקנות. הוא נסמך ברובו על נהלים פנימיים שרוכזו ב"תקנון לעבודה סוציאלית" (תע"ס) מסמך ישן בן 21 שנים, שגם בו לא מקפידים לדבוק. יתר על כן, התע"ס אינו מחייב פורמלית את הנציגים בוועדה שאינם נמנים עם גורמי הרווחה. כל זאת, למרות שכבר יותר מ- 14 שנים שורה ארוכה של ועדות חיצוניות ופנימיות של משרד הרווחה, כמו גם מבקר המדינה, המליצו ואף דרשו להסדיר את הפעילות בחקיקה.
האגודה לזכויות האזרח פנתה למשרד הרווחה בדרישות נשנות להסדיר את פעילות הוועדות "ולמנוע את המשך הפגיעה בזכותם של בני המשפחה והקטינים להליך הוגן," אולם ללא הועיל. בקרוב, לראשונה, יידרש בג"ץ להכריע בנושא. "בוועדות הללו מתקיים ההליך המנהלי הפגום ביותר שנתקלתי בו מימיי," אומרת עו"ד משכית בנדל, ראש תחום הזכות לקיום בכבוד ורווחה באגודה לזכויות האזרח, מנסחת העתירה לבג"צ. "מתקבלות שם החלטות גורליות לגבי אוכלוסייה מאוד מוחלשת, תוך כדי הפרת הזכויות הכי בסיסיות - כמו הזכות לייצוג והזכות לעיון בחומרים לפני הוועדה ואחריה. "אין אפשרות ממשית לערער על החלטת הוועדה. אם הורה מרגיש שההליך היה לא הוגן כלפיו, או אם נעשו טעויות, אין לו מה לעשות. כשהדברים מגיעים לבית משפט לענייני משפחה או לבית משפט לנוער, מצאנו שהם בדרך כלל מאמצים את החלטת הוועדה. וחשוב לזכור שמדובר באוכלוסיות מאוד מוחלשות, שאין להן בהכרח האמצעים לפנות לבית משפט. "יש בוועדות דיונים שמתקיימים בלי ההורים והילדים, כי על פי הנהלים, אין חובה כזאת, רק המלצה. אז לפעמים לא מזמנים בכלל את ההורים, ולפעמים מנהלים חלק מהדיון בזמן שההורים נמצאים מחוץ לחדר, ועוד דוגמאות מקוממות. "הכל נסמך על הנחיות פנימיות מהדרג המנהלי הכי נמוך, שאין מה להשוות בינן לבין חוק או תקנות, מבחינת רמת המחויבות להן. כלומר, אפשר לחרוג מהן, אפשר לשנות אותן, אין סנקציות משמעותיות שאפשר להטיל אם הן לא נאכפות. "למשל, אם הורה לא יוזמן לדיון שנוגע לגורל ילדיו, זה לא יפחית מתוקף ההחלטה שהתקבלה. אם, לעומת זאת, היה חוק שקובע שחובה לזמן את ההורה, והוא לא זומן, הרי שזו עבירה על החוק. "מצאנו שלא רק שההנחיות של תע"ס לא מקוימות במלואן, אלא שיש בהן גם בעיות קשות. למשל, לא כתוב בכלל איך יש לקבל את ההחלטה, מה עושים כשיש דעת מיעוט, כמה מחברי הוועדה צריכים לתמוך בהחלטה כדי שתתקבל. הכל נזיל ותלוי בהרכב הוועדה ובלשכת הרווחה המסוימת שבה זה קורה. ואלו החלטות שהן לעיתים בלתי הפיכות ויכולות להסתיים באימוץ. "יש כאן פגיעה בזכויות אדם וגם פעולה בחוסר סמכות. רשות מנהלית לא יכולה לפעול בלי חוק או לפחות תקנות, שמסמיכות אותה, כשעל הכף מוטלות זכויות אדם, כמו הזכות לחיי משפחה וזכותו של ילד לגדול במחיצת הוריו. אלה זכויות חוקתיות, שאי אפשר לפגוע בהן באמצעות החלטה מנהלית. "רק לפני שלושה חודשים עבר חוק האומנה, שב - מסגרתו הוסדר חוקית חלק קטן מפעילות הוועדות, שנוגע למשפחות האומנה ומתייחס לזכויות הילדים והורי האומנה. חסרה בו התייחסות להורים הביולוגיים, ובכל מקרה, כ- 80 אחוזים מההוצאות החוץ-ביתיות הן לפנימיות, כך שהחוק הזה לא רלוונטי לגביהן." 

ועדת ההחלטה נפתחת בדרך כלל בסקירת הסיבות לכינוסה, שכוללות פירוט על הרקע של המשפחה ותפקודה, כולל הצגת פגמים וכשלים בעיני גורמי הרווחה, וגם חשיפת מידע אישי, אינטימי ואף קשה דוגמת פגיעות מיניות, אלימות וסכסוכים משפחתיים. על פי עדויות של גורמים מקצועיים ושל הורים שהשתתפו בוועדות, במקרים רבים לא נערכות התייעצות פתוחה או חשיבה טיפולית, בוודאי לא כאלו המשתפות את ההורים ומאפשרות להם להשפיע באופן ממשי. "ההורה נכנס לחדר מלא באנשים שלכאורה יודעים יותר טוב ממנו מה נכון," אומר י.' "כל אחד מציג את עצמו, שם ותפקיד, ואז העובדת הסוציאלית של המשפחה מקריאה דו"ח שנוגע לחוסר התפקוד של ההורים, ומתאר מצבים קשים או נושאים שיש עליהם מחלוקת עם ההורים. למשל, שהבית מלוכלך ולילדים יש כינים." "זה קשה מאוד לאדם אחד לעמוד מול הרכב רחב שיש לו יכולת השפעה אדירה על החיים שלך," אומרת ש,' עובדת סוציאלית ותיקה, שהשתתפה בעשרות ועדות החלטה. "הבדידות הזאת משתקת. גם אני, אדם עם כוח, הייתי מתקפלת ומאבדת את המילים בסיטואציה כזאת. במיוחד אם היו דנים בנושאים כמו האם להוציא את הילדים שלי מהבית, או האם להחזיר לי אותם אחרי שנים. "יש לשכות רווחה שהדיונים בהן מפרים, מעמיקים, מכבדים את ההורים, ויש לשכות שלא קורה בהן כלום, למעט פרוצדורה שסופה ידוע. הדברים בנויים כך שלא מתאפשר מקום אמיתי להורה להיות שותף לתהליכים. הורה מגיע ולא באמת יכול להביע את דעתו, לחשוב במשותף. הוא נמצא תחת זכוכית מגדלת של כל הגוורדיה של האנשים הזרים שיושבים מולו, והוא לא יכול לפתוח את ליבו מולם. במקרה הטוב, הוא מכיר שם רק את העובדת הסוציאלית של המשפחה. "יש תחושה שלא משנה איך יגיבו ההורים, זה יהיה לא בסדר. אם יכעסו ויצעקו, המשמעות היא שהם 'בהתנגדות.' אם יבחרו בגישה פשרנית, הם ייתפסו ככאלה שלא נלחמים מספיק. כל אלה יכולים להשפיע לרעה על המלצת הוועדה. "בוועדות שאני משתתפת בהן, אני מאוד מקפידה להגיד להורים משהו על הילדים שלהם. למשל, לומר לאמא, 'את יודעת, יש לך ילדה מקסימה.' אחרי שאני אומרת משהו כזה, ההורים מתחילים מייד לבכות. כי באמת, בלא מעט מקרים אף אחד לא טורח לדבר איתם, לראות אותם באמת, להתייחס אליהם ישירות. והם מתגעגעים לילדים שלהם, רוצים את הילדים שלהם, אוהבים אותם. הדיון מתנהל במשך כשעה ולהורה ניתנת זכות הדיבור רק בסוף. אם במהלך הדיון הוא יזרוק הערה או יגיב, יגידו לו, 'כשיגיע תורך תדבר.' קשה מאוד לדבר בסוף הליך כזה. ההורים כל כך פגועים, שהם מדברים מתוך כעס וכאב. "יש מקרה שקרה לפני מספר שנים ומהדהד לי עד היום. כשהגיע תורה של האמא לדבר בוועדה, היא ירדה על הברכיים ופשוט התחננה על חייה ועל חיי הילד שלה, שהיה במשפחת אומנה ורצו שיעבור לאימוץ. אמא עם עבר קשה ללא ספק, שהגיעה לוועדה לבדה, וכל מה שנותר לה לעשות הוא לרדת על הברכיים ולהתחנן. היא אמרה, 'אני אעשה כל מה שאתם רוצים - רק אל תוציאו את הילד שלי לאימוץ.' בסופו של דבר, הילד לא הועבר באותו שלב לאימוץ, אבל כעבור זמן זה נעשה." חשוב לש' לומר שהיא מתנגדת למתקפות על העובדים הסוציאליים ולהתייחסות אליהם כאל "חוטפי ילדים." "אני לא מקבלת בונוס כספי על כל ילד שאני מטפלת בו. להפך כל ילד שמוצא מהבית מוסיף לעומס העבודה שקיים ממילא. יש הרבה עובדים סוציאליים שמנסים לעשות את המירב בתוך המערכת, למען המשפחות האלה, ומעל לכל, למען הילדים. אבל אני לא מסוגלת לשתוק עוד לנוכח הדברים שאני רואה בוועדות." 

מורין ,(29) אם לילד בן ,4 השתתפה בוועדה לפני כחודש. בגלל סכסוך גירושים מר בינה לבין האב וקשיים רגשיים וחברתיים שנצפו בגן הילדים, הוגדר בנה כילד בסיכון, וגורמי הרווחה העלו את האפשרות שי›צא מהבית. "ישבתי שם כאילו אני בובה שאמורה לתת את ההסכמה שלה להחלטת הוועדה ולשתוק," היא מתארת. "כאילו זה לא הילד שלי. כאילו אני לא באמת רלוונטית. יותר הטיחו בי האשמות מאשר נתנו לי הסברים." את ההודעה על קיום הדיון קיבלה, לדבריה, בהתראה של יום וחצי. "התסקירים של העובדת הסוציאלית לא הגיעו אלי, ולא ידעתי מה בדיוק יכלול הדיון. הכרתי שלושה אנשים מתוך העשרה שהשתתפו בוועדה - את המפקח המחוזי ושתי פקידות סעד. כלומר, שורה של אנשים שרובם לא מכירים אותי, אבל מכירים אחד את השני ועובדים אחד עם השני. אז מה שק›ל הקול שלי מולם, בהשוואה לפקידת סעד, קולגה שלהם, שחושבת שאני אמא לא מתפקדת? "הדיון נמשך כשעה וחצי, ורק בעשר הדקות האחרונות נתנו לי את זכות הדיבור, וגם אז קטעו אותי. אמרו לי, 'את מתבלבלת,' או 'את מוציאה דברים מהקשרם.' לא הרגשתי שביטאתי את עצמי בכלל, ולכן לא הייתי מוכנה לחתום שאני מסכימה להמלצות שלהם. כשיצאתי, לא נתנו לי שום פרוטוקול או סיכום. שום דבר." 

ועדת סילמן, שבחנה במהלך תקופה ממושכת את מדיניות משרד הרווחה בנושא הוצאת ילדים למסגרות חוץ-ביתיות, ושהגישה את מסקנותיה בפברואר ,2014 ציינה את חשיבות "ההקפדה על הכנה מסודרת של ההורים ושל הילדים לקראת דיוני הוועדות וקיום דיונים שלהורים ולילדים תפקיד מרכזי בהם. יש להקפיד שבכל שלבי הדיון קולם של ההורים וקולם של הילדים יישמע. יש להקפיד שההורים יישאלו בנוגע לדאגות העיקריות שלהם, הקשיים של המשפחה ושל הילדים על פי תפיסתם, ועל הכוחות שהם מרגישים שיש להם ולילדיהם - לפני הצגת הדאגות על ידי אנשי המקצוע. כמו כן, בבניית תוכנית הטיפול יש להקפיד לשאול את ההורים ואת הילדים מהי העזרה שהם זקוקים לה - לפני הצגת חלופות הטיפול על ידי אנשי המקצוע." אלא שעל פי העדויות, ההמלצות של משרד הרווחה עצמו רחוקות מלהיות מיושמות.
י' מספר על אחת מהוועדות שבהן השתתף: "רק עשר דקות לפני שהוועדה התחילה, העובדת הסוציאלית של המשפחה קראה לאמא את הדו"ח שלה, שנכתב על בסיס הדיווחים של אנשי המקצוע. זה היה דו"ח נוראי, דברים שקשה לשמוע. מאשימים את האמא בהמון דברים, ומייד אחר כך היא נכנסת לוועדה וכל הקהל הזה יושב שם, והיא אמורה לתפקד ולדבר לעניין. "השתתפתי בעבר בוועדה שבה נכחה סבתא ממוצא אתיופי, דוברת אמהרית, שבכלל לא הבינה עברית. אמנם היתה שם מתורגמנית, אבל דיברו על אפשרות של הכרזה על הנכד כ'קטין נזקק,' מה שמאפשר לרשויות הרווחה מרחב פעולה גדול מאוד והופך את ההוצאה מהבית לקלה הרבה יותר "היה ברור לכולם שהסבתא לא מבינה בכלל מה המשמעות של כל זה. היא רק אמרה שהיא רוצה מאוד לטפל בנכד שלה ושהיא אוהבת אותו. כשביקשתי שיסבירו לה במה מדובר, פקידת הסעד אמרה לי, 'אני לא אתחיל להסביר לה עכשיו, אין לנו זמן לזה. אני אזמין אותם לשיחה כשאכתוב את התסקיר, ואז אסביר לה הכל.' " בסוף, הוועדה המליצה על נזקקות. הסבתא יצאה בלי להבין מהן ההחלטות שהתקבלו בה, כי לא היה מספיק זמן בשבילה. רק בבית המשפט הוסברה לה המשמעות, וזאת כבר היתה נקודה מתקדמת מדי בתהליך הילד הוצא לאומנה. אני שואל את עצמי איך היא היתה פועלת אם היתה מבינה מהי נזקק›ת ברגע שהנושא עלה." ,'העובדת סוציאלית שהשתתפה בכ- 100 ועדות החלטה, מסרה בתצהיר שצורף לעתירה לבג"ץ כי "במרבית המקרים אין הכנה של ההורים לקראת הוועדה, והם לא תמיד יודעים מה הולך לקרות שם".

היא מספרת שהורים יכולים לגלות בוועדה כי על הפרק עומד לא פחות מאימוץ הילד או הילדה שלהם. "היה לי מקרה של אמא שאני חושבת שלא הבינה מה בדיוק הולך לקרות בוועדה. אחת העובדות הסוציאליות הציגה את עצמה כנציגת השירות למען הילד, אבל לא אמרה את המילה 'אימוץ.' כשהגענו לדבר על אפשרות של אימוץ (הילד שהה באותה עת אצל משפחת אומנה; נ,(ל" האמא ממש התפרקה ובכתה. היא אמנם שמעה בעבר על האפשרות הזו מהעובדת הסוציאלית של השירות למען הילד, שהיתה בתפקיד לפני הנוכחית, אבל בגלל שהן התחלפו, היא לא הבינה שבעצם שתיהן באותו תפקיד ואחראיות לאפשרות הזו. רק לקראת הסוף הנושא עלה פתאום, ללא הכנה מקדימה, ובאופן טבעי היה לה ממש קשה לשמוע את זה." › › › מעדויות שונות מתברר שלא פעם החלטות בוועדות מתקבלות מראש, מה שמעקר את מהותן ומטיל סימן שאלה גדול על מידת ההסכמה החופשית שיש למשפחות בדיונים. "מניסיוני, אין לי ספק שברוב המקרים, כמעט הכל סגור מראש," אומרת עו"ד ורדה שטיינברג, שמייצגת הורים בהליכים הקשורים להוצאה מהבית, ושנכחה בעשרות ועדות החלטה. "השבוע הייתי בשתי ועדות, בשתי ערים שונות. יושבות ראש הוועדות באו עם ההחלטות, "המלצות", כפי שהן מכנות אותן לדיון כשהן מודפסות ומוכנות. לא היו שום התלבטות ושום התייעצות. אמרו: זה מה שהחלטנו. אין פה 'תכנון טיפול והערכה,' יש פה החלטה. זה הליך מיותר, בזבוז של כסף. משחק בכאילו. בעיניי, דברים צריכים להתנהל בבתי משפט וזהו.
"אני מייצגת כיום סבתא, שמבקשת לשמש משפחת אומנה לנכדה בן השנה וחצי, משום שבתה, אמו של התינוק, סובלת מפיגור קל. במקרה הזה התקיימה לפני חמישה חודשים ועדת החלטה, ומייד למחרת הילד נלקח לאומנה. ככה, מהיום למחר כל התשתית היתה מוכנה וערוכה מראש. התינוק הזה סומן. "אני מרגישה שבלא מעט מקרים, מה שקורה בוועדות הוא מעין מצג שווא. אבל גם אם לא - מהן היכולות של המשפחה להתמודד כראוי אם מודיעים לה על הדיון יום-יומיים מראש ולא מאפשרים לה להיערך? אם עורך הדין מקבל את החומר רק בתחילת הדיון, או יום לפניו, איך אפשר להגיב לטענות"? את לא יכולה לבקש את החומר יותר זמן מראש? "אני יכולה ואני מבקשת, אבל בדרך כלל לא נותנים לי, או מקשים עלי מאוד. יש פעמים שבהן אני מקבלת רק חלק מהחומר. יש לשכות שמגדילות לעשות: הן נותנות לי את התסקיר רק במהלך הדיון בוועדה, ואסור לי לצאת איתו מחוץ לחדר." גם ש' נתקלה בתופעה. "הרבה פעמים את מגיעה לוועדה ומרגישה שלמעשה כבר התקבלה החלטה, ודיון אמיתי לא מתקיים. הלך הרוח של הדברים הוא לכיוון מאוד ברור, והיכולת של ההורה לשנות משהו אינה משמעותית. "יש שוני גדול בין הלשכות ביישובים שונים, וזאת בעיה בפני עצמה. התנהלות הוועדה היא שרירותית ונקבעת על ידי מנהל מחלקת הרווחה או מרכזי הוועדות. במקומות מסוימים בארץ בולט שהכל כמעט קבוע מראש, הוועדות הן סוג של חותמת גומי, משהו שצריך לעשות מבחינה פרוצדורלית. אני שומעת הורים שאומרים אחד לשני, 'אם אתה רוצה שיתייחסו אליך ברצינות, תעבור לעיר אחרת.' אלה דברים שאסור שיקרו. "יש מקרים שבהם מתקיימת חשיבה משותפת, אבל ככלל, זה מפגש שעושים אחת לשנה, ולכל הצדדים ברור איך זה ייגמר - המשך סידור האומנה לילד. לא באמת עוצרים ואומרים, 'רגע, חמש שנים אנחנו מקבלים את אותה החלטה.' " היו פעמים שבהן דרשו ממני לכתוב דו"ח עם המלצות בכיוון הברור שעליו הוחלט. כלומר, השתדלו ליישר קו אחיד מראש בין הגורמים שלוקחים חלק בוועדה. לא פעם נתקלתי במצבים שבהם מרכז הוועדה או פקידת הסעד ביקשו ממני לשנות המלצות או לכתוב דברים ברוח אחרת ממה שכתבתי במקור, כדי להשיג את האחידות הזאת. "למשל, היו מקרים שבהם רציתי שלילד האומנה יהיה קשר עם הוריו הביולוגיים. האמנתי שזה נכון ושזה אפשרי, אבל הכיוון של הרכב הוועדה היה העברת הילד לאימוץ. אני התנגדתי לזה. לפני הוועדה ניסו לשכנע אותי שלא אגיד את דעתי בפני ההורים. "אני נשארתי בעמדתי, וכמוני גם עמיתות שלי, אבל הכוונה המערכתית היא ברורה: הרבה פעמים יש רצון לסגור את הדברים לפני הוועדה, כדי שלא יתקיים דיון אמיתי. לייצר חזית אחידה וחתומה מול ההורים." חבר בוועדה יכול להתנגד להחלטה שלה? "אני יכולה להתנגד, אבל בתור עובדת סוציאלית, שהיא לא פקידת הסעד או מנהלת הוועדה, אין הרבה מה לעשות עם ההתנגדות שלי." הורה יכול לערער על החלטה של הוועדה? "אפשר לפנות לבית משפט, אבל הוא בוחן את החוקיות של ההחלטה, הוא לא מוסמך להתערב בהחלטות המקצועיות. כך יוצא שאתה יכול לערער על דו"ח חניה ולא יכול לערער על הוצאת ילד מהבית. "יצא לי לראות לא מעט מקרים שבהם פקידת הסעד ניסתה לנטרל מראש את התנגדות ההורים להחלטה שעומדת להתקבל. למשל, לפני שמתכנסת הוועדה ואפילו לפני דיון בבית המשפט, אומרים להורה: תסכים להחלטות שלנו, ובתמורה נגדיל את מספר הביקורים של הילד, נאפשר עוד פגישות איתו. "בכלל, כדאי להורים שהוציאו להם את הילדים מהבית להיות הכי בסדר עם כל מי שאחראי לגורלו של הילד, כי זה יכול בקלות להיראות אחרת. כן, יש פה גורם של איום. בעיקר לקראת כינוס הוועדות. "היה מקרה שבו הוציאו לאמא שני ילדים מהבית. עם אחד הילדים היתה סיטואציה מורכבת, ופקידת הסעד איימה להפסיק את הביקורים אצל הילד השני, כדי שהאמא תשתף איתה פעולה. אני לא איפשרתי את זה. את לא יכולה לאיים על הפסקת הביקורים אצל ילד שבכלל לא קשור לסיטואציה שהתפתחה עם אחיו."

שתיים מהמלצותיה הבולטות של ועדת סילמן היו הקמת נציבות תלונות ציבור, שתדון בהחלטות הוועדות, והבטחת ייצוג משפטי להורים בוועדות שדנות בהוצאת ילדים מהבית. לחברי הוועדה היה ברור שמדובר למעשה בפורום משפטי, ולכן חובה להבטיח ייצוג של ההורים, אפילו במימון המדינה, אם אין להם אמצעים לכך הוועדה אף נקבה בעלות משוערת של 17 מיליון שקלים לשם מימוש ההמלצה. שתי ההמלצות לא קוימו בשטח. "קורה לא מעט שמונעים ממני לדבר בוועדות," מספר עו"ד יוסי נקר, שמייצג ילדים והורים מול מערכת הרווחה זה יותר מעשור. "בדרך כלל ההורים יגיעו לא מיוצגים. או בגלל שאין להם אמצעים לממן עו"ד, או בגלל שהם מיודעים על הוועדה בהתראה קצרה מאוד ולא מספיקים להיערך. וכשכבר מגיעים עם ייצוג, מצפים מעורך הדין להיות על תקן ידיד, שיושב בשקט."

נקר מציג הקלטה של דיון בוועדת החלטה, שנערכה בלשכת הרווחה בפתח תקווה. בהקלטה נשמע בבירור כי מנהלת הוועדה מבהירה לנקר שהוא אינו יכול לייצג את ההורים בתוך הוועדה, ושאם הוא מעוניין להיות נוכח, 'אתה צריך לשבת ולשתוק. פה זה לא בית משפט."'
לאחר ויכוח ממושך וחרף בקשות ההורים לאפשר לנקר לייצגם, הוועדה פוזרה והדיון לא התקיים. "יש ועדות שבהן אתה צריך להילחם על זכות הכניסה שלך," הוא אומר. "נכון להיום, אין הסדרה של ייצוג המשפחות. מצפצפים עלינו גם בהקשר הזה." "זה פשוט לא חוקי," אומרת עו"ד בנדל. "אין ספק שמדובר בפורום מעין-שיפוטי. כמו בית משפט קטן, שדן במחלוקת בין הרשות המנהלית לאזרח, ולכן חשוב שיהיו בו זכויות ייצוג וזכויות ערר בוועדות ההחלטה שתי הזכויות האלה לא מתממשות, ולכן אנחנו פונים לבג"ץ". " מוכרחים לווסת את הכוח של הוועדות האלו", מדגיש י.' "לאפשר בהן מקום לחשיבה ולטיפול. להורים האלה ולילדים שלהם מגיע יותר וגם לנו, כעובדים סוציאליים שהגיעו למקצוע הזה מתוך רצון ואמונה, מגיע יותר." 

ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען בכתבה, המשרד רואה חשיבות רבה בקידום החקיקה בנושא ועדות תכנון טיפול והערכה. בשנת 2009 גיבש המשרד הצעת חוק השמה חוץ-ביתית של ילדים (ועדות תכנון טיפול ואומנה.( הצעה זו נועדה להסדיר את תחום ההשמה של ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה. בהצעה יוחד פרק לסדרי עבודתן של הוועדות לתכנון טיפול, ובו פורטו תפקידי הוועדה וסמכויותיה, העילות להתכנסותה, הרכבה, אפשרויות ערר על החלטותיה ועוד "אחד העקרונות החשובים שעומדים בבסיס מדיניות המשרד הוא זכות וחובת ההורים להיות מעורבים ושותפים בהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לילדם שבסיכון. נציין כי הוועדה הינה תהליך טיפולי ולא משפטי. ההורים זכאים לקרוא ולקבל כל חומר הנוגע לעניינם, בכלל זה הדו"ח הסוציאלי, תיעוד עיקרי הדיון והתוכנית הטיפולית. "המועד שבו מתכנסת הוועדה נקבע בדרך כלל כשלושה שבועות לפני הדיון, אלא אם מדובר במצבי סיכון וסכנה שהילד נמצא בהם, המחייבים דיון דחוף. "נבקש להוסיף שמשרד הרווחה מפעיל תוכנית ייחודית לשיקום משפחות, שנותנת מעטפת טיפולית לחיזוק המשפחות ולמניעת הוצאה מהבית. בנוסף, המשרד פועל לקידום חקיקה, שתשלים את חוק האומנה ותסדיר את שיקום המשפחות".
 naamal@israelhayom.co.il  

פלייליסט ועדות החלטה





"ההורה מגיע לסיטואציה שנוגעת לילדים שלו, ואין לו בעצם שליטה עליה," אומר י,' עובד סוציאלי

עו"ד בנדל. "הליך לא הוגן"

"אתה יכול לערער על דו"ח חניה ולא יכול לערער על הוצאת ילד מהבית," אומרת ש'

עו"ד שטיינברג. "אין טיפול"

שר הרווחה חיים כץ חשוד בשימוש במידע פנים לגריפת רווחים בבורסה

שר הרווחה חיים כץ - מדיף ריח שחיתות ורמיה
השר חיים כץ נחקר באזהרה בחשד לשימוש במידע פנים , תומר גנון, כלכליסט, ועמרי אפרים , מאי 2016
על פי החשד, כץ ומוטי בן ארי, איש הכספים של קובי מימון, רכשו מניות נצבא טרם פרסום דיווח מהותי למשקיעים בנושא המיזוג עם איירפורט סיטי - וגרפו רווחים של כ-290 אלף שקל. מקורבים: "כץ שיתף פעולה עם החוקרים - בטוחים שהתמונה תתבהר לטובה"

שר הרווחה חיים כץ, שהונו מוערך בעשרות מיליוני שקלים, חשוד בעבירה פלילית חמורה - שימוש במידע פנים לגריפת רווחים.

במסגרת חקירת עסקת מיזוג בין החברות נצבא ואיירפורט סיטי מחודש יולי 2015, רשות ניירות ערך עצרה וחקרה היום (ג') באזהרה את השר חיים כץ ואת מוטי (מרדכי) בן ארי, יועץ פיננסי של החברות מאז 1999 ומקורב לאיש העסקים קובי מימון, בחשד שרכשו מניות נצבא על סמך מידע פנים מוקדם טרם הדיווח עליה.




על פי החשד, בן ארי העביר בנוסף את המידע לכץ, אשר נמצא איתו בקשרים חבריים ועסקיים אינטנסיביים, אשר רכש גם הוא את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח. בעקבות פעילות אסורה זו, כך החשד, השניים גרפו רווחים כספיים של כ-290 אלף שקלים. שופט בית משפט השלום בתל אביב, עמית יריב, שחרר את בן ארי בתנאים מגבילים תוך הפקדת ערבות בנקאית של מיליון שקל.

הונו של כץ מוערך בעשרות מיליוני שקלים, בהם אחזקות משמעותיות בחברת חיפושי הנפט והגז ישראמקו. בשל כך, כץ סירב להצביע בכנסת בעניין מתווה הגז שמקדמת הממשלה. בעבר חקרה רשות ניירות ערך אם כץ רכש את תעודות ההשתתפות בישראמקו בהתבסס על מידע פנים, אבל חקירתה לא העלתה ממצאים שאישרו את החשד וכץ נוקה ממנו.

המיזוג שהקפיץ את שער המניה

על פי הבקשה לשחרורו של בן ארי, המיוצג על ידי עוה"ד ארז הראל וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות', ב-5.7.15 פרסמו נצבא ואיירפורט סיטי דיווח מיידי שממנו עלה כי החברות התקשרו בהסכם לפיו פעילות נצבא תמוזג אל פעילות איירפורט, אשר תרכוש את כל המניות המוחזקות בידי הציבור במחיר המשקף פרמיה של כ-23% על שווי מניות נצבא ערב פרסום הדיווח.

על פי ממצאי חקירת הרשות, בבוקר אותו יום, בשעה 09:19, דיווחה נצבא לבורסה על אישור וחתימה על הסכם המיזוג. הדיווח השפיע באופן ניכר על שערי ני"ע של נצבא וגרם לעלייה חדה בשערם. בן ארי, כך החשד, היה חשוף מתוקף תפקידו וקשריו עם החברה למידע הפנים.
מהממצאים עולה כי בן ארי רכש את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח המיידי וחרף איסור מפורש מצד החברה לעשות כן, ואף העביר כאמור את המידע לשר כץ. חשודים ומעורבים נוספים נחקרו ברשות בקשר לפרשה זו.

מקורביו של כץ מסרו היום בתגובה לחשדות כי הם "בטוחים שהתמונה תתבהר לטובה בימים הקרובים". בסביבתו השר אמרו עוד כי הוא לא הצטייד בעו"ד וכי כץ מאמין בחפותו ושיתף פעולה באופן מלא עם החוקרים.

לשכת הרווחה ירושלים תלשה תינוקת מאמה שלא לצורך ונקנסה ב- 10,000 שקלים


זהירות פקידי סעד - תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים - דצמבר 2013
תחקיר - זהירות פקידי סעד
מאי 2016 - התיק נסגר - הילדה לא הוחזרה , איתמר לוין , news1

ענ"א-04-16 - 39572 פלונית ואח' נ' פקיד סעד לחוק הנוער אזור מערב ירושלים

ביקורת חריפה של ביהמ"ש המחוזי בירושלים על התנהלות המדינה (לשכת הרווחה ירושלים) בפרשת האב שתכנן למכור את בתו התינוקת: למרות שהתיק נגד האם נסגר, הותיר פקיד הסעד את הילדה בידי משפחה אומנת

המדינה סגרה תיק חקירה נגד אם, אך ממשיכה למנוע ממנה לגדל את בתה התינוקת - אומר (יום ג', 17.5.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, בהחלטה חריפה נגד התנהלותן של רשויות הרווחה.

מדובר בתינוקת שאביה הציע למכור אותה ונדון לשישה חודשי עבודות שירות, אותם יתחיל לרצות בחודש יולי. כאשר התגלתה הפרשה, בדצמבר שעבר, הוציא פקיד הסעד בירושלים את הילדה מבית הוריה והעביר אותה למשפחת אומנת, שכן האם נחשדה שהיא ידעה על כוונותיו של האב.

ואולם, מאז כבר הסתיים משפטו של האב, והתיק נגד האם נסגר - כנראה מהעדר ראיות. למרות זאת, נותרה הילדה בידי המשפחה האומנת, על האב נאסר לחלוטין לפגוש אותה, ואילו האם רואה אותה רואה אותה פעם בשבוע למשך שעה.

דרורי אומר, כי עמדתה של המדינה בלתי סבירה. רשויות הרווחה אינן יכולות להטיל על האב עונש שלא נגזר עליו בידי בית המשפט ולהרחיק אותו מבתו, הוא אומר. עוד מותח דרורי ביקורת על עמדת נציגות היועץ המשפטי בדיון שהתקיים לפניו: הן טענו שיש ראיות לכך שהאם ידעה על כוונתו של האב - אך כזכור היה זה היועץ המשפטי שסגר את התיק נגדה. זרוע אחרת של היועץ אינה יכולה להשתמש באותם נתונים כדי למנוע מהאם לגדל את בתה, אומר דרורי.

"כל מה שעומד מאחורי ההליכים הוא רצון להמשיך בהליך, שתחילתו מוצדקת עקב מידע ראשוני שהגיע, אך כאשר הובררו העובדות, היו רשויות הרווחה צריכות מעצמן להבין שאין כל הצדקה להמשיך בדרך של בקשה להכריז על הילדה כילדה נזקקת, ולהחזיר הילדה לבית הוריה מיידית", סבור דרורי.

דרורי הורה להחזיר מיד את הילדה להוריה, אך עיכב את ביצוע ההחלטה ביממה כדי לאפשר למדינה לערער לבית המשפט העליון ולבקש ממנו צו עיכוב ביצוע. באופן יוצא דופן, חויבה המדינה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל למרות שההורים יוצגו בידי עו"ד אתי גוהר מהסיוע המשפטי. את פקיד הסעד ייצגו עוה"ד נטע הופמן-חדד ומרים בראון.


גסטאפו הרווחה טבריה - סוחרים בתינוק לאימוץ בדרכי רמיה






מאי 2016 - התיק נסגר - הילדה לא הוחזרה , איתמר לוין , news1

עדות: ביטוח לאומי משפיל ניצולי שואה בוועדות רפואיות

ערוץ 10 - מאי 2016 - ביטוח לאומי משפיל ניצולי שואה בוועדות רפואיות כדי לקצץ ברנטות להם זכאים הניצולים מגרמניה.
מדיניות הפשע של משרד הרווחה לגזול כספי ניצולי שואה, באמצעות ועדות רפואיות משפילות של ביטוח לאומי מפעיל משרד הרווחה לחץ על ניצולי השואה לקצץ ברנטות ששולמו למדינה עבורם מגרמניה.



ניצול השואה אברהם ננצל מתחנן: "תפסיקו עם ההשפלה בוועדות הרפואיות. תנו למות בכבוד"
  05/05/2016

אור הלר, מיה זיו וולף
בדיון על מצבם של ניצולי השואה בארץ, סיפר אברהם ננצל, יוצא טהרן בן 90, על ההשפלות שעבר: "ישר אומרים לי 'אתה על סעיף זה וזה'. לא מקשיבים. זה לא יכול להימשך". ח"כ אלעזר שטרן: "אנחנו חייבים להגיע לניצולי השואה בעצמנו ולעזור להם"

פחות מ-200 אלף ניצולי שואה נותרו בחיים, כמעט רבע מהם חיים מתחת לקו העוני, ואחד מהם, אברהם ננצל שהגיע הבוקר (חמישי) לאולפן "אור ומיה", התחנן בפני חבר כנסת ונציגת משרד האוצר שישבה באולפן - כנציגי הממשלה והמנגנון הביורוקרטי - להפסיק את ההשפלה בוועדות בהן נקבעת זכאותם של הניצולים.

ננצל, בן 90 כיום, אמר: "כולכם מדברים גבוהה-גבוהה, ולא ראיתי שזה מגיע למשהו מעשי. עד היום יש השפלה בייחוד בוועדות. אנא, תורידו את הדבר הזה. אני ויתרתי על הגעה לוועדות. כי הדבר הראשון שם, אנשים לא שמים לב לזה ותכף זורקים לי לפני שאני מתיישב את ה'אתה נמצא על סעיף זה וזה'. לא רוצים לשמוע מה המצב, איך המצב או דומה לזה. רבותיי, אתם חייבים להוריד את זה. תנו לאנשים עכשיו למות בכבוד. זה לא יכול להימשך בצורה הזו".

הניצול הוסיף: "אחרי סרט בו הופיע חבר שלי, ניצול אחר, השפילו אותו בוועדה והוא ברח מהחיים, היום הוא בבית אבות". עופרה רום, העומדת בראש הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, הגיבה: "אחד הדברים שצריך להתמקד כיום זה לתת לניצולים לחיות בכבוד. לעשות את המקסימום כדי לבטל כל ביורוקרטיה אפשרית. אנחנו עושים את זה, אבל צריך לעשות יותר".

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים