עובדות סוציאליות בליוווי שוטרים חוטפים קשישה מביתה ומשפחתה לעיני ילדיה

יוני 2016 - קשה לצפיה - לשכת הרווחה קרית שמונה החליטו שהאם הנכה לא מטופלת מספיק טוב על ידי ילדיה והוציאו אותה בכוח למוסד בליווי משטרה. מדובר בהוצאת קשישים מביתם ומשפחתם למוסדות סיעודיים תחת חסותם של אפוטרופסית תאבי בצע כדוגמת ירדנה נילמן. הקשיש מולעט במוסדות אלו בסמים פסיכיאטריים כדי להוזיל עלות החזקתו במוסד. הקשיש מאבד יכולות פיסיות וקוגנטיביות במוסדות אלו.
היזהרו מרשויות הרווחה




דוגמא נוספת להוצאת קשישה בכפייה מביתה בוצע ע"י פקידת הסעד ענבל בורנשטיין מלשכת הרווחה תל אביב. להלן התחקיר:



התינוקות "נפטרו" במעון ויצו יום לאחר לידתם - דרכי רמיה מוסדות ויצו והמדינה לסחר בתינוקות בשנות ה- 60

יהודית כהן ילדה בשנות ה- 60 שני תינוקות בבית חולים. התינוקות נעלמו מבית החולים והמדינה הנפיקה לה תעודות פטירה (ראה התעודות בהמשך) ליום אחרי הלידה. מקום הפטירה הנו מעון ויצו . יהודית ובעלה לא ראו מעולם גופות התינוקות או קבריהם.
מדובר במנגנון משומן לחטיפת תינוקות וסחר בהם המורכב ממשרדי ממשלה ואגודות ועמותות כויצ"ו. מנגנון פשע זה מתרץ פשעיו במונחי פולחן ומרמה כגון "טובת הילד", "עבודת קודש" אולם בפועל מחריב משפחות משיקוליו הזרים

להלן קטע מהכתבה "איפה התאומים שלי?" , גלעד מורג , ידיעות ראשון , 6.5.2011
את יום הלידה כהן זוכרות במדויק: 14 באוקטובר 1962 , התאריך המוטבע בתעודת הלידה שאותה היא ממהרת להציג. "הייתי בחודש תשיעי, המתנתי שמשה יחזור מהעבודה ונסענו יחדיו במונית לבית חולים באזור מרכז.
בשעה 18:00 הגענו, ערכו לי בדיקות והתברר שהלידה קרובה. ביקשו ממשה לעזוב הביתה כי אני נכנסת לחדר לידה. הצירים נמשכו בערך עד 02:00 ואז נולד הבן הבכור שלי.
מיד אחריו, מספרת כהן, האחות צעקה: "יש עוד אחד! אני רואה ראש נוסף". ליהודית נולדו באותו יום תאומים.
"בכיתי מהתרגשות"
"אמרו לי ששניהם מאותה שלייה ושהם קצת קטנים", היא נזכרת. "נשארתי בחדר לידה וכעבור זמן מה החזירו אותם בעריסת תינוקות ושמו ליד המיטה שלי. ראיתי אותם ובכיתי מהתרגשות. שיער ראשם היה מלא, שחור, יפה ומבריק, עיניים כחולות. לאחד היה סימן כחול ברגל שנוצר מהלחץ. הם נראו בריאים לחלוטין".
זו הייתה גם הפעם האחרונה שיהודית תראה את שני בניה. "השעה הייתה בערך 05:00 לפנות בוקר שלקחו אותי לחדר התאוששות ללא הילדים. בחדר היו עוד שלוש נשים שבירכו אותי, השמועה על התאומים פשטה בכל מחלקת היולדות", היא מספרת.
"בשעה 10:00 הביאו לנשים שלידי כל אחת את הילד שלה, ולי לא. שאלתי בתמימות 'היכן הילדים שלי? הם לא צריכים גם כן לאכול?'.
לדבריה, האחות אמרה כי הם נולדו קטנים ושהם מועברים לפגייה במוסד רפואי אחר. ההסבר היה כי בבית החולים אין אינקובטורים.
"שאלתי אם בעלי יוכל לגשת לשם לראות אותם, ונאמר לי שכן". כעבור שעה הגיעו אביה ובעלה לבית החולים: "התנשקנו, התחבקנו ואז הבחינו שאני בוכה, סיפרתי מה קרה. הם ניגשו לחדר האחיות ונאמר להם שהילדים כבר עברו למוסד רפואי אחר".
האב והבעל נסעו לעיר האחרת כדי לחפש את המקום אך ללא הצלחה. "הם היו עולים חדשים ולא דיברו עברית. משה דיבר רק טורקית ולאדינו", מספרת כהן. הם חזרו הביתה בידיים ריקות.


תעודות לידה ופטירת התינוקות




תעודת פטירה במעון ויצו יום לאחר הלידה
תעודת פטירה במעון ויצו יום לאחר הלידה

תעודת פטירה במעון ויצו יום לאחר הלידה
תעודת פטירה במעון ויצו יום לאחר הלידה

מחלקת יולדות בית חולים שערי צדק הצמידו מאבטחת ליולדת לחטוף הילוד

יוני 2016 - מחלקת יולדות בית חולים שערי צדק בירושלים, מבצעים כליאה בלתי חוקית של אמא, שזה עתה ילדה את התינוק הראשון שלה, בחוסר סמכות מוחלטת.
אזהרת לידה: מחלקת יולדות בית חולים שערי צדק, כלאו אמא בחדר תחת אבטחה ומונעים ממנה גישה לתינוק שלה ויציאה מהחדר ללא ליווי מאבטחת.




משמחה גדולה לטרגדיה בלתי נתפסת.

העיתונאי מוטי לייבל, מדווח ממחלקת יולדות בית חולים שערי צדק, ירושלים. לפני פחות מ- 24 שעות ילדה האמא ל', בת 36 שנים, את התינוק הראשון שלה, והשמחה גדולה מאוד. לצידה של היולדת הטריה עומדת אמא שלה, סבתא גאה לנכד הראשון שלה מבתה. לצד השמחה הגדולה מעיבה עננה כבדה של לקיחת התינוק מזרועות האם, דווקא על ידי צוות בית החולים, הפועל ללא צו בית משפט וללא תמיכת משרד הרווחה בפעולה אלימה ובלתי מרוסנת.

האם, לקתה בסכיזופרניה בגיל 19 שנים, ובמשך כל השנים, היא מאוזנת באמצעות זריקה אותה היא מקבלת פעם בשבועיים, ומצבה הבריאותי והנפשי יציב ותקין.

האמא שמחה ביותר, כשנודע לה שהיא בהיריון, כשאמא שלה ליוותה אותה לאורך כל בדיקות ההיריון שביצעה, ומשרד הרווחה בירושלים, לאחר שיחה עם עו"ד ורדה שטיינברג, ב"כ האם, הודיעו כי יתמכו בהשארת התינוק בידי האם.

באופן בלתי צפוי, מי שמונע מהאם את השמחה הגדולה לחבק את התינוק הרך שזה עתה נולד הוא הפסיכיאטר ד"ר סול יברוסקי, שאמר לסבתא: "אני עכשיו מאשפז אותה", ונתן הוראה בלתי חוקית, להעביר את היולדת הטריה ממחלקת יולדות ולאשפז אותה במחלקה פסיכיאטרית סגורה. עו"ד ורדה שטיינברג, שאלה את הרופא מדוע נתן הוראה כזו, וזה שיקר ומסר שלא נתן את ההוראה.

האמא נעולה בתוך חדר, הוצמדה לה מאבטחת שלא מאפשרת לאם פרטיות ונכנסת איתה גם לחדר השירותים. בשיחה של הסבתא עם המאבטחת, מסרה זו, כי קיבלה הוראה לא לאפשר לאם לצאת מהחדר. הקשיבו לשיחה המוקלטת.

אחות במחלקת היולדות בשם דבורה בבלי, מסרה לעו"ד ורדה שטיינברג: "אנחנו רוצים לעזור לאמא לעבור את המשבר". עו"ד שטיינברג הודיעה לאחות, שלא מובן לה על איזה "משבר" היא מדברת. האמא שמחה ומאושרת ומדובר ביום חג אדיר לה ולתינוק הרך שנולד. עו"ד שטיינברג מלווה את האמא משעות הבוקר המוקדמות, ועד עכשיו, ודיווחה שהאם מאושרת, אולם על האושר שלה מניבה עננה כבדה של לקיחת התינוק מזרועותיה, וחשש כבד של אשפוז כפוי שלא לצורך.

מחלקת היולדות בבית חולים שערי צדק, מנסים בכוח לערער אמא במצב נפשי טוב ומאוזן, ולמנוע ממנה להיות עם התינוק שזה עתה נולד.

האמא ביקשה לקבל את הזריקה אותה היא מקבלת פעם בשבועיים, והזריקה נמצאת אצלה, אולם בית החולים מסרב לתת לאם את הזריקה, כדי שתקבל התקף פסיכוטי, על מנת להצדיק את לקיחת התינוק ממנה.

הסבתא עומדת כל אותה העת מרגע הלידה, לצידה של בתה, וכאמור, העיתונאי מוטי לייבל, נמצא בשטח והעביר את הסרטון אלינו.

בית החולים שערי צדק, מבצע פגיעה בלתי חוקית בכבוד האם וחירותה, מונע ממנה לצאת מבית החולים עם התינוק שלה. בשיחה שקיימה עו"ד ורדה שטיינברג עם מחלקת הרווחה, נאמר לה שאין כל מניעה שהאם תצא מבית החולים עם התינוק שלה. בית החולים שערי צדק, פועל על דעת עצמם.

לפני דקות ספורות קיבלנו דיווח מהעיתונאי מוטי לייבל, נאמר לו שהוזמנה לו משטרה כדי לפנות אותו מבית החולים, מאחר ולטענתם הוא "התפרץ" לבית החולים.

למעשה, האמא כלואה בחדר במחלקת יולדות בבית חולים שערי צדק, והמאבטחת מונעת מהאם לצאת מהחדר, כל זאת ללא צו בית משפט, ללא הסכמת הרווחה, וללא הסכמת האם. מדובר ברמיסת זכויות אדם גסה והיום המאושר של האם, הפך לחרדה גדולה של לקיחת התינוק מידי האם.

מנחם פרוש: חטיפת ילדי תימן נעשתה ע"י עובדות סוציאליות

יוני 2016 - חבר הכנסת הרב מנחם פרוש, חושף את פרשת חטיפת ילדי תימן שנחטפו על ידי עובדות סוציאליות. שודר במקור ביום 17.9.1997 בערוץ 2 המהדורה המרכזית.


מנחם פרוש:
אני חושב שזה הכתם המכפיר ביותר של מדינת ישראל, הכתם הזה של חטיפת ילדי תימן. חטפו ילדים. אני לא יכול עוד להגיד דברים כאלה, חמורים ביותר, אבל הייתה הכוונה ברורה. מגיעים עכשיו ילדים מתימן, משפחות ברוכות ילדים, אבל ניקח מהם את הילדים, וככה הם נהגו.
-- מי ידעת שעוסק בחטיפת הילדים?
העובדות הסוציאליות, השמאלנים שהם היו לא בחזית, אלא מאחורי החזית במפלגות השמאלניות. בעליית הנוער פעלו כוחות כאלה סמויים, שהייתה להם מטרה.
-- מהשיחות שקיימת עם אותם אנשים שבשמם אתה לא מוכן לנקוב, ולמען הצדק ההיסטורי כמובן, מה הייתה השיטה שלהם כפי שהבנת מפיהם?
מרחמים על תנאי החיים של המשפחות ברוכות הילדים, ולמען הילדים, כדי שלא ירעבו, ראו אותם כרעבים, לקחו אותם, גידלו אותם והעלימו אותם מההורים. כל האווירה הייתה אז...
-- זה הגיע ללשכתו של ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון?
לא. זה נעשה מאחורי גבו של בן גוריון. אני זוכר שיחה אחת שהייתה לי איתו בנושא זה, הוא לא האמין. הוא לא העלה על הדעת. "תסלח לי", ככה אמר לי אז, "תסלח לי, אתה ביררת לפני שאתה מביא לי האשמה כזאת, אתה ביררת את זה?"
-- ואז מה השבת לו?
השבתי, זה ידוע. תברר את העובדות, תיווכח בזה.
-- היום אנחנו יכולים למצוא את הילדים? הייתה איזו שיטת רישום לגבי הילדים האלה? אפשר יהיה לאתר אותם?
בעבודה אינטנסיבית, מדוקדקת וברצון להגיע לאמת, אפשר. וזה מה שאנחנו צועקים ודורשים. אלה שיודעים, שיגלו.
-- חלק מהאנשים האלה חיים היום?
כן.
-- ואין שום אפשרות, שתנקוב בשמות?
אני אגיד לך, הלוואי ולא הייתי מפחד לגלות את השמות.

תגובות לכתבתה של נעמה לנסקי, "מנותקים" על ועדות החלטה

27.05.2016 -תגובות לכתבתה של נעמה לנסקי, "מנותקים" מגיליון 20.05.2016



כואב לקרוא

קראתי את הכתבה וחשתי שגופי מכווץ ומשותק מאימה. לא יכולתי שלא לחשוב שהדברים האמורים מתאימים יותר למדינות נחשלות, מדינות העולם השלישי, ולא למדינת ישראל שאני מחשיבה אותה למדינה מתוקנת. כואב לקרוא, אך חשוב יותר שהדברים הועלו על הכתב. כולי תקווה שבג"ץ, האמון על זכויות האדם, יעשה "סדר בדברים," ויפה שעה אחת קודם.

לימור ברוך

המצב גרוע אף יותר

קראנו בעיון את הכתבה והזדהינו עם כל מילה. חשוב לומר שהמצב אף גרוע יותר חווינו חוויות קשות מאוד רק בשל העובדה שבתום לב שאלנו את גורמי הרווחה אם ניתן לקבל דרכם ייעוץ לגיל ההתבגרות.

מה שקרה הוא שהגישו נגדנו תלונות בשל אי דיווח על מריבות בין האחים. הקלטנו שיחות שבהן המליצו לנו, ההורים, להיפרד, סתם כך. וכן שיחה שבה מנהלת לשכת הרווחה אומרת לנו שהם משמידים את הפרוטוקולים של ועדת החלטה לאחר שהיא מכינה סיכום של הוועדה, ועוד שקרים מגמתיים רבים.

שמואל

יחס עוין לאם הביולוגית

קראתי בעיון את הכתבה ושמחתי למצוא סוף סוף התייחסות למה שקורה בוועדות ההחלטה. שימשתי במשך 12 שנים אם אומנת, וסיימתי את תפקידי לפני מספר חודשים, כאשר בני, בן האומנה, הגיע לגיל .18 סיום התפקיד הוא כמובן רק בהיבט הרשמי, כאשר בפועל ה"ילד" ממשיך להיות בננו לכל דבר. חשוב לי לציין גם שתמיד היינו, ונמשיך להיות, בקשר מצוין עם האם הביולוגית.

אני הגעתי פעמיים לוועדת החלטה, אך בפעם השלישית החלטתי לוותר. פשוט לא הייתי מוכנה לראות שוב את היחס של הוועדה לאם הביולוגית, ולא ראיתי צורך להגיע לפגישה שבה הכל נקבע מראש, כפי שתואר בכתבה.

ראוי שלכל משפחה יהיה נציג מטעמה בוועדת ההחלטה ואפשרות לערער על החלטת הוועדה. ר' (השם המלא שמור במערכת)


הנושא הבוער במדינה

יישר כוח על העלאת הנושא הכי בוער בחברה הישראלית בקרב האוכלוסיות המוחלשות. לוועדות ההחלטה במשרד הרווחה, נושא פחות מוכר בקרב הציבור הישראלי, ניתנו שמות שונים ומשונים, שנועדו לחפות ולהסתיר את מהותן האמיתית - הוצאת ילדים מבתיהם ובמקרים חמורים יותר, הפקעת אפוטרופסות מהורים. הכתבה פורסמה בעיתוי ובתזמון מושלמים עם הגשת בג"ץ מצד האגודה לזכויות האזרח נגד משרד הרווחה, שם נדרשת המדינה להסביר מדוע לא תעגן בחקיקה את ועדות ההחלטה.

כיום, כולם יודעים כי ועדת החלטה היא פוסקת עליונה ולא ניתן לערער על תוצאותיה, כך שמדובר בעוול. אט אט נחשפים פשעים חמורים כלפי משפחות שמבוצעים בדלתיים סגורות, מחטפים, וזעקות השבר של ההורים בוקעות את תקרת הזכוכית של משרד הרווחה.

יש לקוות כי התחקיר המזעזע, שהבאתם בשפה נהירה לכל אזרח על עוולות נגד אזרחי המדינה, יגיע לדרגים גבוהים בכנסת ובראשות המדינה, ויחולל את השינוי המיוחל: שימת הילד והמשפחה במרכז, חיבוק ואיחוד המשפחה ולא קריעתה.

לורי שם טוב, בלוגרית בתחום הרווחה

פלייליסט - ועדות החלטה של משרד הרווחה ברשויות מקומיות


להסדיר את פעילותן של "ועדות ההחלטה" העוסקות בהוצאת ילדים מהבית

להסדיר את פעילותן של "ועדות ההחלטה" העוסקות בהוצאת ילדים מהבית , 21 במאי 2016, האגודה לזכויות האזרח

בג"ץ 4044/16 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד משכית בנדל

ביום 19.5.2016 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בדרישה לעגן בחקיקה ראשית את פעולתן של ועדות ההחלטה הפועלות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות (ועדות לתכנון טיפול והערכה). כן דרשה האגודה לקבוע, כי פעולתן תהלום אמות מידה של הליך מנהלי תקין, ובמסגרתו תינתנה הגנות על זכויות האדם של הבאים בשעריהן.
בעתירה נטען כי למרות חשיבותן של ועדות ההחלטה והתפקיד המכריע שהן ממלאות בהחלטה על הוצאת ילד מבית הוריו וממשמורתם, באופן זמני או לצמיתות, פעולתן אינה מוסדרת כלל בחקיקה. בחוקים המרכזיים בתחום אין זכר לוועדות החלטה ולפעולתן, והן אף פועלות בסתירה לחוקים אלה. מרבית פעולת הוועדות נעשית בהיעדר הסמכה בחוק ועל בסיס נהלים בני עשרים שנה, שגם הם אינם מקוימים כראוי.



המשפחות שעניינן נדון בוועדות הן העניות, המודרות חברתית והפגיעות ביותר במדינת ישראל – הורים קשי יום, לעיתים קרובות נשים חד הוריות, שבשל נסיבות חייהם ובהיעדר מערכות תמיכה מתקשים לספק לילדיהם מסגרת מגוננת ומיטיבה. דווקא הורים אלו הם הזקוקים להגנה המרבית האפשרית על זכויותיהם בהליך, אלא שבפועל המצב הוא הפוך – נשללות מהם הגנוֹת בסיסיות העומדות לכל אדם בבואו בפני רשות שדנה בעניינו.

העתירה פורשת בהרחבה את הליקויים בהליך המתקיים בוועדות, ואת הפגיעות בזכויות האדם של הורים וילדיהם. ההורים אינם מקבלים הכנה הולמת לדיון ואת החומרים שעליהם מתבסס הדיון; דיונים מתקיימים לעתים בהיעדר ההורים, וככלל בהיעדר הילדים; מערכת הרווחה אוסרת על ייצוג משפטי להורים בוועדות; הדיונים מתועדים באופן חלקי ולקוי; הפרוטוקול וההחלטה לא נמסרים להורים ואין להם אפשרות לערער על ההחלטות. גם במקרים שההורים מסכימים לטיפול המוצע בוועדה, יש והסכמתם ניתנת מבלי שהם מבינים את השלכותיה, ותוך ניצול כוחה של המערכת לפקח על תפקוד המשפחה ולהעניק להורים הטבות או לשללן.

נוסף על כך, החלטות הוועדות מתקבלות בהיעדר מנגנון כלשהו לקבלתן, ולרוב על פי מידת הדומיננטיות של אנשי הצוות ובאופן שמעלה חשש לשרירות ולהפליה. כמו כן, יש כשלים בהכנת הצוות המקצועי לדיוני הוועדה ונערכים דיונים בהרכב חסר, וקיימים כשלים בביצוע ההחלטות ובמעקב אחר יישומן.

פלייליסט - ועדות החלטה 



להסדיר את פעילותן של "ועדות ההחלטה" העוסקות בהוצאת ילדים מהבית , 21 במאי 2016, האגודה לזכויות האזרח, עו"ד משכית בנדל

עתירה לבג"צ נגד פשעי משרד הרווחה בוועדות החלטה

משרד הרווחה - פשעים נגד האנושיות בוועדות החלטהמאי 2016  - מאתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
פעולתן של ועדות ההחלטה, הקובעת את עתידם של ילדים בסיכון, אינה מוסדרת בחקיקה, וההליך בהן רצוף בפגיעות בזכויות ההורים וילדיהם 

 לצפייה, הורדה - בג"ץ 4044/16 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ועדות ההחלטה של לשכות הרווחה קובעת את עתיד הטיפול בילדים בסיכון, כולל הוצאתם מחזקת הוריהם, אך עדויות שהגיעו אל האגודה לזכויות האזרח מוכיחות כי בפעילותן הן פוגעות בזכותם של ההורים להליך הוגן, על אף הכוונות הטובות של רשויות הרווחה. האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ נגד משרד הרווחה בדרישה לעגן את פעולת הוועדות בחקיקה ראשית ולהסדיר את סמכויותיהן, על מנת שהן ישמרו על זכויות האדם של ההורים והילדים.

לוועדות לתכנון טיפול וההערכה, המכונות ועדות החלטה, יש תפקיד מכריע בהחלטה על הוצאת ילד מביתו וממשמורת הוריו באופן זמני או קבוע. פעילות הוועדות מתבצעת כיום ללא הסמכה בחוק ולפי נהלים פנימיים וישנים של משרד הרווחה, ותוך פגיעה בזכותם של ההורים והילדים להליך הוגן. ההחלטות מתקבלות בהליך מנהלי לקוי שמעלה חשש לאפליה ולשרירותיות. על כך מעידים עובדים סוציאליים מתוך מערכת הרווחה שחשפו בפני האגודה כשלים חוזרים בוועדות.

עולה כי לעיתים החלטות הוועדה מתקבלות לפי מידת הדומיננטיות של אנשי הצוות. לפי העדויות, יש נוהג של קבלת ההחלטה עוד לפני הדיון מבלי שלהורים יש בכך חלק. כן עולה, כי במקרים רבים ההחלטות מתקבלות מבלי שהנוכחים בוועדה התכוננו לדיון וכשחלקם כלל אינם מכירים את המשפחה, בעוד אלו שמכירים אותה היטב נעדרים מן הדיון.

להורים אין יכולת ממשית להתנגד לטיפול המוצע בוועדה, והסכמתם ניתנת במקרים רבים מבלי שהם מבינים את השלכותיה. המשפחות שעניינן נדון בפני הוועדה הן העניות והפגיעות ביותר במדינת ישראל. מדובר בהורים קשיי יום, לעתים קרובות נשים חד הוריות, שמתקשים לספק לילדיהם מסגרת מגוננת עקב חיים בעוני ובמצוקה ובהיעדר מערכות תמיכה. דווקא הורים אלו הם הזקוקים להגנה המרבית על זכותם לגדל את ילדיהם, אך המצב הוא הפוך לחלוטין.

מן העדויות שמובאות בעתירה עולה כי ההורים לא מקבלים הכנה הולמת לדיון, לא מקבלים את החומרים עליהם מתבסס הדיון, לעתים הדיונים מתנהלים בלעדיהם או בשפה שאינם מבינים. בנוסף, העדויות מלמדות על כך שישנם מקרים בהם נעשה שימוש באמצעים שונים לקבלת הסכמת ההורים לטיפול בילד תוך ניצול הכוח של מערכת הרווחה להחליט על הסדרי הראיה של הילדים, על מתן הטבות שונות להורים וכדומה. למעשה, לא תמיד יש להורים אין אפשרות אמיתית להשפיע על ההחלטות. מערכת הרווחה אוסרת על ייצוג משפטי בוועדות, וההורים לא יכולים לגשת לוועדת ערר אם הם חשים שנעשה להם עוול.

בעתירה נטען כי חרף המלצות מפורשות של ועדות מקצועית לעגן את פעולת הוועדות בחוק, וחרף פניות של האגודה לזכויות האזרח, הדבר לא נעשה, והוועדות פועלות ללא הסמכה, ואף בסתירה לחוק הנוער וחוק האימוץ.

"אין מחלוקת שלעתים טובת הילד מחייבת את הוצאתו מחזקת הוריו, אך יש לזכור כי זו החלטה מרחיקת לכת ופגיעה קשה ביותר בזכות הבסיסית של כל ילד לגדול בחיק הוריו, ושל הורים לגדל את ילדיהם", אומרת עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה. "החלטות כאלו צריכות להתקבל תוך הקפדה יתרה על זכויות ההורים והילדים. בלי לפקפק ברגישות ובכוונות הטובות של רשויות הרווחה, המצב הקיים במסגרת ועדות ההחלטה לא חוקי ולא תקין, וחייב להשתנות. אנו מקווים שהעתירה תוביל לעיגון פעולת הוועדות בחוק ולעיגון הזכות להליך הוגן, וכך תפסיק את השרירותיות בעבודת הוועדות ותתחזק את אמון הציבור במערכת".

פלייליסט - ועדות החלטה




עתירה לבג"צ נגד פשעי משרד הרווחה בוועדות החלטה

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים