רווחה שכולה היסטריה - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

רווחה שכולה היסטריה , פרופ. אסתר הרצוג , 19/2/2006 , nrg

אסתר הרצוג יוצאת נגד רשויות הרווחה, שיצאו במתקפה חסרת רסן נגד שופטים ועיתונאים, שאינם אומרים אמן על כל בקשה להוצאת ילד ממשפחתו

מערכת הרווחה בהיסטריה. בכותרת של קידוש לבנה הודיעה מערכת הרווחה, באמצעות מרב דוד (מעריב, 13.2), כי היא יוצאת בקמפיין נגד בתי המשפט ובפרט נגד שופטים, שאינם מקבלים את חוות הדעת של פקידות הסעד. באתר "מחלקה ראשונה" התפרסם מאמר של דובר משרד הרווחה, נחום עידו ("זה הזמן לאתיקה", 26.1), ובו התקפה שלוחת רסן נגד התקשורת, אמהות ופעילי ציבור, וכן דברי שקר ולשון הרע (הוגשו תלונה למשטרה ותביעת דיבה).

הרקע להתנהלות ההיסטרית של צמרת משרד הרווחה היא כתבת תחקיר של איריס מיזן, שהתפרסמה בתוכניתו של עמנואל רוזן "זה הזמן" בערוץ 10, לפני כשבועיים. בכתבה נחשפה התנהגותו של משרד הרווחה, ובאופן מיוחד התנהלותה של רונית צור, פקידת הסעד הארצית, בסוגיית "תיאוריית הניכור ההורי" של ריצ'רד גארדנר (תיאוריה שעל בסיסה, כך נטען בכתבתה של מיזן, מאיימות פקידות סעד להוציא ילדים מאמהות המבקשות להגן עליהם מפגיעה פיזית ומינית של אבותיהם, והן מואשמות ב"הסתה הורית").

במאמרו מאשים עידו את רוזן במניפולטיביות, בהיעדר "אתיקה והגינות ציבורית ואישית", ואפילו בפשע נגד "מקצוע העיתונות". עידו מאשים את רוזן ואת העיתונות בכלל ב"שפלות ונבזות".

אסור לשופטים לשמוע מה רוצים ילדים

ההשתלחות של עידו בעיתונות די מובנת. לאורך 14 שנות מעורבותי בסוגיה של הוצאת ילדים מבתיהם, ראיתי פעם אחר פעם כיצד מצליחים הדובר והיועצים המשפטיים של משרד הרווחה לחסום כל פרסום, שעלול להתפרש כביקורת על מערכת הרווחה, והכל בשם "טובת הקטין".

מרב דוד פורשת בכתבתה את טענות אנשי הרווחה נגד שופטים "אשמים". תמונותיהם מוצגות, ללא שנזכר אף שם של הפוסלים אותם. אחת הפסולות היא השופטת ניצנה בן-דוד, שביקשה מילדה בת שבע להסביר לה "איפה היא רוצה לחיות - בפנימייה, או עם אמא שלה".

אסור לשופטים לשמוע מה רוצים ילדים. לעומת זאת, אברהם שיינפלד, נשיא בית המשפט לנוער לשעבר, עובד סוציאלי לשעבר, מקובל על ממסד הרווחה. ומה הפלא? הוא סיפק לפקידות הסעד אישור מיוחד להגיש את בקשותיהן לבית המשפט בתל-אביב, כדי לעקוף את השופטת שירלי נווה-דקל מבית המשפט לנוער בראשון-לציון.

היא נאשמת בכך ש"אינה מסוגלת להחליט בתיקים שבהם מדובר במקרה חירום". מדובר בהוצאת ילדים, ללא דיון משפטי וללא מתן הזדמנות להורים להתגונן ולהגן על ילדיהם מהחלטות שרירותיות של פקידות סעד.

אכן, כך ייעשה לפעילים חברתיים (כמו פרופ' סמדר לביא, שמעון תג'ורי וכמוני), לעיתונאים (כמו עמנואל רוזן), לשופטים (כמו נווה-דקל ובן-דוד), אשר מעזים לפעול ולהחליט בדרך שאינה לשביעות רצונה של מערכת הרווחה.

כתבת תחקיר של איריס מיזן, בתוכניתו של עמנואל רוזן "זה הזמן" בערוץ 10. בכתבה נחשפה התנהגותו של משרד הרווחה, ובאופן מיוחד התנהלותה של רונית צור, פקידת הסעד הארצית, בסוגיית "תיאוריית הניכור ההורי"


רווחה שכולה היסטריה , פרופ. אסתר הרצוג , 19/2/2006 , nrg

בית חולים שערי "צדק" - רשויות הרווחה חטפו התינוק מאם היולדת

ינואר 2016 - עושים צהריים עם יעל דן -  צעירה בת 19 ילדה בן בבית החולים שערי צדק בירושלים, אמה ליוותה אותה לכל אורך הדרך כולל בלידה הקשה, ובכל זאת אל מול פניהן הנדהמות של האמהות הטריות בבית החולים , התינוק נלקח בליווי שוטרים והובל מידית כולל העגלה לרכב כשברקע זעקותיה של האם ובכיין של כל יולדות המחלקה. היולדת שתינוקה נלקח תהיה איתנו. וגם עו"ד יוסי נקר שמלווה אותה.


אזהרת לידה בית חולים ליס איכילוב תל אביב: איזוק תינוקת בת יום בניגוד לרצון ההורים וללא צו בית משפט

ינואר 2016 - גלי צה"ל, יעל דן "מחדר הלידה עם אזיקון לרגלה"

מיכל, אם בת 24 שנים, ילדה בשעה טובה, ביום 26/1/16 את התינוקת שלה בבית חולים ליס איכילוב ת"א.
מיכל תויגה ע"י רשויות הרווחה בבתי החולים בארץ כ"אזהרת לידה", כלומר בתי החולים ליולדות הונחו לחטוף ממנה את התינוק מיד לאחר הלידה ולהזעיק את רשויות הרווחה לבוא ולקחת את התינוק ולהרחיקו מאימו כדי שלא יתרגל אליה.
פקידות הסעד שזממו לקחת ממנה את התינוקת מיד עם לידתה, הורה לבית החולים להצמיד איזוק אלקטרוני לרגלה של התינוקת, ואסרו על האם להתקרב לביתה "כדי שלא תיקשר אליה".
האמא מיכל פנתה מיד לעיתונאי מוטי לייבל, שביקש מעורכת דין יערה רשף, מומחית בפלילים, להתערב בנושא המזעזע של חטיפת תינוקת מיד עם לידתה, ללא צו בית משפט.
בעקבות התערבותה המהירה של עו"ד יערה רשף, פקידת הסעד זימנה דיון דחוף בביהמ"ש לנוער ת"א.
השופט נועם שילה, הורה כי התינוקת תשהה במשך שבוע ימים בבית החולים, עד שפקידת הסעד תבצע בדיקה בבית ההורים, לראות שהבית מתאים לצרכי התינוקת.
אלמלא פעולתם המהירה של העיתונאי מוטי לייבל ועורכת הדין יערה רשף, מן הסתם התינוקת הייתה נחטפת לאימוץ, ופרשה זו הייתה מסתיימת באופן עגום.
הקשיבו לדברי הפעילה החברתית אתי אגיסון, המלווה את המשפחה, ואף דאגה לציוד הראשוני לתינוקת.

בית חולים ליס ליולדות חוטף תינוקות מהוריהם עבור רשויות הרווחה

ינואר 2016 - זוג הורים באו לבית חולים ליס ליולדות ללדת תינוקת. מיד לטחא הולדת התינוקת אזקו אותה הרופאים והאחיות בבית חולים ליס באזיק אלקטרוני ולא איפשרו להורים לצאת מבית החולים עם התינוקת, ללא צו בית משפט המסמיך את בית החולים לכלוא את התינוקת בבית החולים.
ביתהחולים ליס ליולדות הזעיק שוטרים נגד ההורים לבל ינסו לקחת את התינוקת.
השוטר ישראל רמינסקי מסביר מדוע בית החולים יכול להשתלט על תינוקת בריאה שזה אך נולדה ללא צו בית משפט.

בית חולים ליס ליולדות - השתלטות על תינוק שנולד באיזוק צמיד אלקטרוני ללא צו בית משפט

ינואר 2016 - משרד הרווחה ארגון פשע לסחר בילדים תופס חזקה על תינוק שנולד מבלי לתת לאימו אפשרות לגדלו וללא צו בית משפט. לכן הוא אורב במחשכים לאמא בבית החולים איכילוב ומורה להנהלת בית החולים לאזוק את התינוק באזיק אלקטרוני ללא רשות הוריו וללא צו בית משפט.



מנהל בית חולים איכילוב הזעיק משטרה למנוע מהיולדת לצאת מבית היולדות

 ינואר 2016 – בית חולים איכילוב כחלק ממנגנון הפשע של משרד הרווחה לסחר בילדים. מנהל בית החולים הזעיק משטרה למנוע מיולדת לצאת מבית החולים ללא צו בית משפט כלשהו. בית חולים איכלוב מונע בכפיה מיולדת לצאת מבית החולים כדי לחטוף התינוק מהיולדת בהמשך באמצעות פקידת הסעד. מדובר בהמשך השותפות של הממסד הרפואי בסחר בילדים עוד מתקופת פרשת ילדי תימן, וחטיפת ילדים בשנות ה- 70 כדוגמת דודו דהאן ועוד.



ככה זה עובד כשבא שוטר שמחליט מבלי להראות את החוק שהוא יודע מבלי לנקוב בסעיפים או בחוק כלשהו…
אז ישראל קמינסקי השוטר נותן הרצאה ובסופה איום… אם לא תלכו תעוכבו!
שימו לב שהשוטר מודה בצילום… מנהל בית החולים אמר ובשבילי זה מספיק!
מנהל בית החולים המסוכן הזה דיבר עם המאבטח ואמר לו שתתקיים פגישה בבוקר עם הרווחה והאמא תצטרך להוכיח לרווחה שיש לה בית והיא בסדר והכל….
אז מי אמר שאיכילוב לא משרתים את הרווחה?

בית חולים ליס ליולדות מודה כי כפוף להוראות משרד הרווחה גם כאשר מדובר במעשה נבזי של איזוק תינוקת בת שעה ללא צו בית משפט. להלן תכתובת בפייסבוק עם בית היולדות

בית חולים ליס ליולדות תולש תינוקות מאימן ללא צו בית משפט
בית חולים ליס ליולדות תולש תינוקות מאימן ללא צו בית משפט

משרד הרווחה ימשיך לפשוע במשפחות בוועדות החלטה חסויות ללא סדרי דין וללא ראיות

שר הרווחה חיים כץ - תולש ילדים ממשפחות במחשכים ללא סדרי דיןינואר 2016 - משרד הרווחה ארגון הפשע הסוציאלי הלאומי מוציא אלפי ילדים מביתם ומשפחתם ומשליך אותם במסגרות אומנה, מוסדות, אימוצים ועוד ללא פיקוח נתונים לחסדי גופים מסחריים. משרד הרווחה מותיר המשפחות שבורות ומפורקות ומונע שיקומן כדי להנציח סחר הילדים במוסדות.

רבות דובר והוחלט על עיגון בחקיקה ועדות ההחלטה הססוטוריות ברשויות המקומיות הפועלות במחשכים ללא סדרי דין או פרוטוקול, ללא ראיות ואשר בתי המשפט רואים בהבלי פיהן סוף פסוק המחליטות על תלישת הילדים מביתם למסגרות הרווחה. ועדת גילת ומבקר המדינה קבעות כי יש לעגן והסדיר פעולת ועדות אלו בחקיקה הפקידים המושחתים במשרד הרווחה מונעות החקיקה מחשש מפגיעה מתעשיית סחר בילדים וחוסים במהלך השנים.

בימים אלו דחה פעם נוספת משרד הרווחה דרישה של האגודה לזכויות הילד לעיגון בחקיקה ועדות ההחלטה הסטטוטוריות. להלן קטע מאתר האגודה לזכויות האזרח בו מתוארת הדחיה:

"...
להלן פירוט עיקרי ההצעות – מה נדחה, מה התקבל ומה עדיין בדיון:

ביקשנו להסדיר בחוק את דרכי העבודה של הוועדה לתכנון טיפול והערכה (ועדת החלטה - המחליטה על הוצאת ילדים מהבית) לקבלת הסכמת ההורים כתנאי להשמה באומנה ללא מעורבות בית משפט, כך שההסכמה תהיה באמת חופשית ומדעת: בין היתר, ביקשנו להסדיר את זכותם של ההורים לעיין בחומר לפני הדיון ולקבל את נוסח ההחלטה לאחר הדיון, ליידע את ההורים על זכותם לייצוג משפטי ולהתיר להם להיות מיוצגים בוועדה (דבר שאסור כיום), לקבוע הנחיות בעניין הכנת ההורים לדיון ותיעוד הדיון, ולקבוע כי ההסכמה לא תינתן במועד הדיון וכי אפשר יהיה לחזור ממנה בעל פה. הצעותינו אלה נדחו על הסף בשל התנגדות משרד הרווחה להסדרת פעולתן של ועדות אלה במסגרת חוק זה. לחלופין הצענו שאם יוחלט לא להסדיר את עבודת הוועדה בחוק היא תוסדר בתקנות, ואף הצעתנו זו נדחתה. הצענו חלופה נוספת, והיא לקבוע שבית המשפט יהיה היחיד שלו סמכות להחליט על השמה באומנה, בין בהסכמת ההורים ובין בלעדיה, ולקבוע חובה למנות להורי הקטין בא כוח על ידי בית המשפט. גם הצעה זו נדחתה.

לוועדה לתכנון טיפול והערכה יש סמכות להמליץ על פתיחה בהליכי אימוץ לאחר שקילת טובת הילד ואם ננקטו "מאמצים סבירים" לשיקום ההורים, אלא שמאמצים אלו כלל לא מפורטים בחוק או בשום מקום אחר. כאמור, ככל הידוע לנו, ברגע שילד מוצא מביתו לא מושקעים משאבים בהורים. על כן דרשנו:

א. לעגן חובה לבנות תוכנית טיפול גם למשפחה הביולוגית ולא רק לילד. בעקבות הערותינו הוכנסו תיקונים סמנטיים להצעת החוק, אך לא במידה מספקת.

ב. לקבוע הסדרים למתן החזרי נסיעות להורים: כיום, הורים שילדם הושם באומנה מרוחקת אינם זכאים להחזרי נסיעות על אף שמרביתם עניים. הצעתנו התקבלה באופן עקרוני אך טרם התקבלה החלטה סופית, בגלל הצורך למצוא מקור תקציבי.

ג. לקבוע הוראות המתייחסות ליכולתם של ההורים הביולוגיים לתת לילד טיפול מיטבי שעה שהוא שוהה אצלם: גמלאות והטבות, למעט קצבת ילדים, נשללות מההורים ברגע שהילד מושם באומנה. זה רלוונטי בפרט בהקשר של ילדים עם מוגבלויות, שזכאים לגמלאות כמו גמלת ילד נכה והתוספות לה. רבים מהילדים מגיעים לבית ההורים לסופי שבוע ולחגים, ולהורים, שהם בדרך כלל מאד עניים, אין אמצעים לטפל בהם. הצעתנו נדחתה על הסף.
 ..."
סוף ציטוט

פלייליסט - ועדות החלטה

אומנה לילדים – לשמור על זכויות ההורים הביולוגיים - מאתר האגודה לזכויות האזרח

שר הרווחה חיים כץ - תולש ילדים ממשפחות במחשכים ללא סדרי דין
אומנה לילדים – לשמור על זכויות ההורים הביולוגיים - עודכן בתאריך:14 בינואר 2016- מאתר האגודה לזכויות האזרח

אומנה היא מסגרת לילד/ה בסיכון המוצא מביתו בהחלטת גורמי הרווחה ו/או בית המשפט, ומושם במשפחה שאצלה הוא גר והיא המטפלת בו. זהו תחליף להשמה בפנימיות ובמעונות, וכוונתו לתת לילד אפשרות לגדול במשפחה ולא במוסד מתוך הנחה שהדבר טוב יותר לילד.

בשנת 2001 הופרט שירות האומנה לילדים. כיום שלוש עמותות ושתי חברות מסחריות משמשות כגופי אומנה – הן אחראיות על איתור משפחות אומנה, על השמת הילדים בהן ועל ההדרכה והליווי למשפחות לאחר ההשמה. הפיקוח על פעילותן נותר במשרד הרווחה, ומדיונים שנערכו בנושא בכנסת התברר שהוא רחוק מלהיות מספק.

כמו שאר ענייני ההשמה החוץ ביתית, תחום האומנה לא הוסדר עד עתה בחקיקה או בתקנות אלא בתע"ס – תקנון לעבודה סוציאלית, שהוא אגד של הנחיות מנהליות שמפרסם מנכ"ל משרד הרווחה. שנים רבות מדברים על הצורך להסדיר את הנושא בחקיקה ולפני שנתיים החלו שוב לעסוק בכך, בהקשר של מתן מעמד משפטי להורים האומנים כיוון שהיעדר המעמד המשפטי להורים האומנים בנוגע לילד יצר שורה של בעיות פרקטיות וטרגדיות אנושיות.

הצעת חוק האומנה שמקדמת כיום חברת הכנסת קרין אלהרר, בתמיכת הממשלה, מסדירה לראשונה את סוגית המעמד המשפטי לאומנים ותוך כדי כך מעגנת את מרבית תחום האומנה בחקיקה. הצעת החוק חשובה, וניכר כי הוקדשה לה מחשבה רבה. הבעיה המרכזית היא שלמרות שהנחת היסוד המוצהרת היא כי טובת הילד הבסיסית היא לגדול בחיק משפחתו הביולוגית ולשמור על קשר טוב ומשמעותי עם הוריו, הצעת החוק שותקת ביחס לאופן שבו הדבר יבוצע הלכה למעשה. שתי סוגיות קריטיות נותרו ללא התייחסות מספקת: האחת נוגעת ליצירת התנאים לחזרת הילד לבית הוריו הביולוגיים, באמצעות שיקום המשפחה והקשר בין ההורים לילדים, ככל שהדבר ניתן. השנייה נוגעת להגנה על זכויותיהם של ההורים הביולוגיים בהליך ההוצאה מן הבית ולאחריו. שתי סוגיות אלה הן קריטיות בהקשרים אלה, במיוחד בהתחשב בכך שהורים שילדיהם מוצאים מחזקתם הם בדרך כלל אנשים שחיים בעוני, פגיעים ומוחלשים.

עו"ד משכית בנדל מהאגודה הגישה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שדנה בהצעת החוק, שורת של הערות והצעות לתיקון נוסח ההצעה. לצערנו חלקן נדחו, אך אחרות התקבלו, והצלחנו להכניס להצעת החוק כמה שינויים חשובים. כיום, הלכה למעשה לאחר שהילד מוצא מביתו לא מושקעים כמעט כל משאבים בהוריו. על רקע זה, משרד הרווחה מתנגד לכל הוראה שתטיל עליו חובה קונקרטית לשקם את ההורים כדי לתמוך בחזרת הילד לביתו. עם זאת הצלחנו לשנות מעט את הניסוח כדי שיובן ממנו שצריך לבנות תוכנית טיפול גם להורים ולא רק לילד. חלק מהצעותינו בעניין התוויית שיקול הדעת של בית המשפט בהחלטה על "חסיון אומנה" התקבלו על דעת משרד הרווחה, וכך גם שינויים לגבי הפרוצדורה וכמה שינויים חשובים שנוגעים לזהות הגוף המפעיל המופרט.

להלן פירוט עיקרי ההצעות – מה נדחה, מה התקבל ומה עדיין בדיון:

ביקשנו להסדיר בחוק את דרכי העבודה של הוועדה לתכנון טיפול והערכה (ועדת החלטה - המחליטה על הוצאת ילדים מהבית) לקבלת הסכמת ההורים כתנאי להשמה באומנה ללא מעורבות בית משפט, כך שההסכמה תהיה באמת חופשית ומדעת: בין היתר, ביקשנו להסדיר את זכותם של ההורים לעיין בחומר לפני הדיון ולקבל את נוסח ההחלטה לאחר הדיון, ליידע את ההורים על זכותם לייצוג משפטי ולהתיר להם להיות מיוצגים בוועדה (דבר שאסור כיום), לקבוע הנחיות בעניין הכנת ההורים לדיון ותיעוד הדיון, ולקבוע כי ההסכמה לא תינתן במועד הדיון וכי אפשר יהיה לחזור ממנה בעל פה. הצעותינו אלה נדחו על הסף בשל התנגדות משרד הרווחה להסדרת פעולתן של ועדות אלה במסגרת חוק זה. לחלופין הצענו שאם יוחלט לא להסדיר את עבודת הוועדה בחוק היא תוסדר בתקנות, ואף הצעתנו זו נדחתה. הצענו חלופה נוספת, והיא לקבוע שבית המשפט יהיה היחיד שלו סמכות להחליט על השמה באומנה, בין בהסכמת ההורים ובין בלעדיה, ולקבוע חובה למנות להורי הקטין בא כוח על ידי בית המשפט. גם הצעה זו נדחתה.

לוועדה לתכנון טיפול והערכה יש סמכות להמליץ על פתיחה בהליכי אימוץ לאחר שקילת טובת הילד ואם ננקטו "מאמצים סבירים" לשיקום ההורים, אלא שמאמצים אלו כלל לא מפורטים בחוק או בשום מקום אחר. כאמור, ככל הידוע לנו, ברגע שילד מוצא מביתו לא מושקעים משאבים בהורים. על כן דרשנו:

א. לעגן חובה לבנות תוכנית טיפול גם למשפחה הביולוגית ולא רק לילד. בעקבות הערותינו הוכנסו תיקונים סמנטיים להצעת החוק, אך לא במידה מספקת.

ב. לקבוע הסדרים למתן החזרי נסיעות להורים: כיום, הורים שילדם הושם באומנה מרוחקת אינם זכאים להחזרי נסיעות על אף שמרביתם עניים. הצעתנו התקבלה באופן עקרוני אך טרם התקבלה החלטה סופית, בגלל הצורך למצוא מקור תקציבי.

ג. לקבוע הוראות המתייחסות ליכולתם של ההורים הביולוגיים לתת לילד טיפול מיטבי שעה שהוא שוהה אצלם: גמלאות והטבות, למעט קצבת ילדים, נשללות מההורים ברגע שהילד מושם באומנה. זה רלוונטי בפרט בהקשר של ילדים עם מוגבלויות, שזכאים לגמלאות כמו גמלת ילד נכה והתוספות לה. רבים מהילדים מגיעים לבית ההורים לסופי שבוע ולחגים, ולהורים, שהם בדרך כלל מאד עניים, אין אמצעים לטפל בהם. הצעתנו נדחתה על הסף.

אומנה חסויה: אין כיום אמות מידה להכרזה על חסיון אומנה. עקרונית אומנה מוכרזת כחסויה כאשר נשקפת סכנה לילד או לאומנים, בדרך כלל מן ההורים הביולוגיים. אלא שבפועל מכריזים על אומנה כחסויה גם כשיש "אופק אימוץ", כלומר כשיש כוונה של רשויות הרווחה שהמשפחה האומנת תאמץ את הילד בעתיד. זאת למרות שעקרונית גם כשיש כוונה כזו, פרק הזמן הראשון בו מוצא הילד לאומנה אמור להיות מוקדש לשיקום הקשר עם ההורים הביולוגיים, במטרה לבחון בכל זאת את האפשרות של חזרת הילד לביתו. להכרזה על אומנה כחסויה יש השפעה אקוטית על הקשר של ההורים עם הילד: הם לא יודעים איפה הוא, לא נמצאים בקשר ישיר איתו ורואים אותו רק במרכזי קשר. בפועל זה יוצר מצב של נתק מההורים, שהוא פעמים רבות בלתי הפיך וגורם לכך שהילד לעולם לא יחזור אליהם. על רקע זה ביקשנו להתוות בחוק את שיקול הדעת של בית המשפט להכרזה על אומנה כחסויה ולקבוע אמות מידה ברורות. הצעתנו התקבלה בחלקה ולהצעת החוק נכנס נוסח מרוכך שלה בהסכמת משרד הרווחה, שטרם התקבל סופית.

בעניין מעמד האומן – הצטרפנו לעמדת הלשכה לסיוע משפטי שביקשה לקבוע תנאים למתן מעמד משפטי למשפחת האומנה ולהגדיר סוגיות ספציפיות שבהן תישמע עמדת ההורים האומנים. עמדתנו נדחתה, אבל הוכנס הסדר מאוזן יותר שמעניק להורים הביולוגיים סמכות וטו במספר מקרים.

סיום אומנה – ביקשנו לקבוע בחוק כי במקרה של סיום האומנה מכל טעם שהוא תהיה חובה לעדכן באופן מיידי את ההורים, בין אם הילד מושם באומנה "רגילה" ובין אם מדובר באומנה חסויה. הצעתנו התקבלה.

על רקע החששות העולים כאשר הגוף המפעיל את האומנה הוא חברה למטרות רווח, דרשנו לקבוע בחוק כי הגוף המפעיל את שירותי האומנה יהיו אך ורק עמותה או חברה לשירות הציבור ולא תאגיד שמטרתו השאת רווחים, לקבוע הוראות המגבילות מכירה או העברה של מניות של בעלים בגוף המפעיל ולקבוע מספר מינימלי של גופים מפעילים כדי לצמצם את התלות של משרד הרווחה בשעה שיש להפסיק התקשרות עם מפעיל כושל או שעה שהוא חדל מלפעול מסיבה כלשהי. על בסיס עמדתנו הוכנסו הוראות שקובעות כי תינתן עדיפות במכרז למלכ"ר, ואיסור על מכירה או העברת גוף אומנה ללא אישור השר. דרישתנו למינימום מפעילים נדחתה.

פיקוח על הפרטה – ביקשנו לקבוע בחוק שאחד התנאים להסמכה כמפקח יהיה שהמפקח לא הועסק בעבר (או בפרק זמן שיקבע בסמוך למינוי, מעין "תקופת צינון") על ידי גוף מפעיל, וכי כל מפקח יחויב לחתום על הצהרה, כי אינו מצוי בניגוד עניינים וכי אין לו קשר עסקי או אחר עם גוף מפעיל. הצעתנו נדחתה.

דרשנו כי מנגנון התלונות, הזמין כיום לילדים בלבד, ישמש גם לתלונות של ההורים הביולוגיים ושל משפחות האומנה. ההצעה נדחתה. התקבלה הצעתנו כי המנגנון יכלול את ההתאמות הנדרשות להגשת תלונה בשפות שונות.

התקבלה הצעתנו שהדיווח השנתי שמשרד הרווחה מגישים לוועדה הרווחה, שהוא פומבי ונגיש לציבור, יערך ויוגש תוך שמירה על פרטיות הילדים, ההורים והאומנים.

פלייליסט משפחות אומנה


משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים