גסטאפו הרווחה טבריה - סוחרים בתינוק לאימוץ בדרכי רמיה

אפריל 2016 - לפני כמה חודשים הוצא תינוק מטבריה מידי משפחתו, בטענה שאימו אינה כשירה לגדל אותו, אבל מתברר שרשויות הרווחה טבריה הסתירו מידע מבית המשפט, לפיו סבתו, המבקשת לאמץ אותו, דווקא כן כשירה לגדל ילדים.




הסבתא מציגה תמונה של הנכד שלה: "פה הוא היה בגיל חצי שנה".
כבר כמה חודשים, א' רואה את בנה התינוק רק בתמונות.
הוא ילד מיוחד, הוא ילד מקסים.
לפני חצי שנה החליטו שירותי הרווחה בעיר טבריה שהאמא אינה כשירה לגדל את בנה. הילד הועבר למשפחת אומנה ומאז נאסר עליה ועל בני משפחתה לראותו.
ח', סבתו של הילד: קשה לנו מאוד, אנחנו בלילות לא ישנות, מאוד מאוד קשה לנו. יום ולילה. הבת שלי לא מפסיקה לדבר ולכאוב את כל הנושא הזה.
לטענת ח', סבתו של התינוק, רשויות הרווחה התעלמו מהעובדה שבמשך 40 שנה היא עבדה בתור מטפלת וסייעה לילדים ותינוקות שהוצאו ממשפחותיהם בשל בעיות רווחה. היא מציגה שורה של תעודות, המעידות על הערכה רבה שזכתה לה בעבודתה.
ח': זה אבסורד, ממש אבסורד. אם הייתי טובה כל כך בשביל חניכים 40 שנה, אין סיבה שאני לא אגדל את הנכד שלי.
עו"ד ורדה שטיינברג, מומחית חוק ונוער המייצגת את המשפחה: את האינפורמציה הזו, שהיא אינפורמציה מאוד משמעותית לבית המשפט בבקשת ביניים, רשויות הרווחה מעלימים. היא משמעותית מפני שהמחוקק דרש הוצאה חוץ ביתית במקרה של "אין דרך אחרת", והסבתא הזו, היא "הדרך האחרת".
ממשרד הרווחה נמסר כי עלו הסתייגויות רבות בנוגע למסוגלות של הסבתא, וכי העניין יוכרע בבית המשפט לאחר החג.

אלו"ט - הזנחה, מדריכים בלי הכשרה ופיקוח אפסי: מה קורה במעונות האוטיסטים בישראל

הזנחה, מדריכים בלי הכשרה ופיקוח אפסי: מה קורה במעונות האוטיסטים בישראל , לי ירון , 22.04.2016 , הארץ

"אני אבא לילד אוטיסט, והייתי מדריך בהוסטל של אוטיסטים במשך שלוש שנים", אומר רועי (שם בדוי). "אחרי שראיתי מה קורה שם: ההזנחה, חוסר הניסיון של הצוות, הפאשלות שמנסים לכסות — אין סיכוי שאתן לבן שלי לשהות בהוסטל, אני מעדיף את כל הקושי בגידול שלו, מלשים אותו במקומות האלה".

משך שלוש שנים היה רועי מדריך בהוסטל של ארגון "אלאור", שם נחשף לדבריו לשורה של ליקויים. "היו אוטיסטים שנשארו ללא השגחה במשך שעות, טעויות בחלוקת התרופות, נעילת דיירים בחדרם, קללות ותלונות שלא קיבלו מענה", הוא מתאר ומונה עוד אירועים רבים כגון בריחות, קטטות, חיתוך עצמי ואשפוזים: "חפצים חדים מסתובבים בחדרים באופן חופשי וללא השגחה, לכן הדיירים פוצעים את עצמם מדי פעם". לדבריו, מראה ניידת משטרה המגיעה למתחם הוא שגרתי, שכן פעמים רבות מוצאים עצמם המדריכים חסרי אונים. אם הורים נוספים היו יודעים מה קורה במקומות אלה, הוא אומר, סביר שרבים לא היו מכניסים לשם את ילדיהם.

בחודש ינואר מת בהוסטל של אלו"ט באור יהודה, רן וייס, אוטיסט בן 31. לפני כשבועיים פורסם ב"הארץ", שהמשטרה בודקת חשד כי מותו נגרם בשל רשלנות.

וייס נותר ללא השגחה, אף שהיה ידוע כי סבל מהפרעה שגרמה לו לשתות מים מבלי יכולת לעצור. מאז הגיעו ל"הארץ" עדויות של כ–30 מדריכים, מנהלים, אנשי צוות והורים לילדים אוטיסטים, שעבדו או שהו בהוסטלים של גופים שונים הנותנים שירות למשרד הרווחה. אף כי התיאורים אינם אחידים, בכללותן מעלות העדויות שורה של בעיות החוזרות על עצמן ברבים מההוסטלים, ומסכנות את חייהם של הדיירים.

אחת מאותן עדויות היא של הוריו של רון (שם בדוי), אוטיסט בתפקוד גבוה שהתאבד כשהיה בן 20, לאחר שש שנים בהן נע ונד בין הוסטלים שונים ומחלקות סגורות בבתי חולים. לדברי הוריו במהלך תקופה זו הוא נעשה אלים, מדוכא ומיעט לתקשר עם הסביבה. באחד המקרים הזמין צוות ההוסטל משטרה לאחר שאחז בסכין במטבח ואף נפתח לו תיק פלילי.

אין כתובת

מנהלת המחלקה הקהילתית בארגון "בזכות", נעמה לרנר, אומרת כי מדי שנה מגיעות לארגון עשרות תלונות על הנעשה בהוסטלים ומתחילת 2016 הצטברו כבר 24 כאלה. "אנשים מדווחים על מצוקה קשה", היא אומרת. "מישהו סיפר לי לאחרונה על כך שמגבילים אותו מאוד באפשרות להתקשר החוצה, ולא לוקחים אותו למעקב ולטיפול רפואי שהוא זקוק להם".

התלונות לא אמורות להגיע לארגון "בזכות", אלא למשרד הרווחה, שאמור לפקח על ההוסטלים. אך המשרד אינו מציע כתובת לפניות הורים, כך שאלה החוששים לשלום ילדיהם צריכים לפנות להנהלת ההוסטל בלבד. כמה הורים ששוחחו עם "הארץ" אמרו שהם חוששים כי ילדם יאבד את מקומו במוסד אם ימתחו ביקורת על התנהלותו.

ממשרד הרווחה נמסר כי הורים רבים נוהגים לפנות למפקחות המחוזיות בכל תלונה והן פועלות בשקיפות מלאה מול המשפחה. עוד נמסר כי המשרד מתכנן להקים מוקד חירום לפניות אנונימיות.

לפי המידע שבידי "הארץ", הפיקוח של המשרד על הנעשה במקומות הללו רופף, במקרה הטוב. למשל, מדיניות המשרד היא לבקר בכל מוסד אחת לחודשיים, ורק בתיאום עם הנהלתו. "אין עלינו כמעט פיקוח", אומר יוני (שם בדוי), מדריך לשעבר באלו"ט. "מדובר במוסד סגור שהוא חסוי בעצם". לדבריו, "הביקורות של אלו"ט ומשרד הרווחה נעשות כשההוסטל לא פעיל, כלומר כשהחברים נמצאים במרכז תעסוקה. הם עוברים ורואים שהתחזוקה של המבנה סבירה, שהכל נקי והארונות מסודרים. אם מוצאים שזה לא מסודר ולא נקי, אז זה מה שעובר הלאה מהמנהל למדריכים, לא הערות על העבודה עם החברים, אלא על סידור הארונות וניקיון".

וכך, דו"ח מביקורת שנעשתה בהוסטל של אלו"ט מגלה כי סעיף הצוות וכוח האדם "לא נבדק עקב מחסור בזמן", וכך גם סעיף ה"התייעצות עם פסיכיאטר". הסעיפים שכן נבדקו, נוגעים בעיקר למצב הארונות, השירותים והריהוט — וגם שם יכול היה להיות טוב יותר.

"להערכתי הם 'עוצמים את עיניהם לרווחה'", אומר על המפקחים אל"מ (מיל') ערן בלנש, לשעבר מנהל הוסטל של אלו"ט בכפר עופרים. "הם נמנעים מביקורת עומק, נמנעים מהתמודדות עם סוגיות מהותיות (חלקם, כמו תקנים, באחריותם המלאה), ובסופו של דבר נושאים גם הם באחריות למצב בעמותה שכמעט כל תקציבה מתבסס על תקציב משרד הרווחה".

לפי משרד הרווחה, "הפיקוח כולל ביקורים מתואמים וביקורי פתע של עו"ס, מפקחת מחוזית". אם נדרש, נמסר, מוגברת התדירות של ביקורי הפיקוח. הביקורים ארוכים וכל אחד מתמקד בנושא אחר. בדיקת התנאים הפיזיים, נמסר, "משקפת את איכות הטיפול" ו"אם מתגלה ליקוי, הנושא נבדק מיד והמשרד פועל לתיקונו".

אוטיזם מופרט

משרד הרווחה מפעיל 57 מסגרות דיור, לכ–1,400 אוטיסטים באמצעות עמותות וחברות פרטיות. כ–150 אוטיסטים מחכים כיום למקום בהוסטל. בשנתיים האחרונות חל גידול של יותר מ–25% באוכלוסיית האוטיסטים. כ–17 מההוסטלים מפעילה אלו"ט (אגודה לאומית לילדים אוטיסטים), והיתר מתחלקים בין חברות שונות, ביניהן א.ד.נ.מ ואלאור. בכל הוסטל מתגוררים 12–24 בני אדם. הטיפול באוטיסטים מופרט כבר שנים, ומשרד הרווחה, האחראי על התחום, משלם לכל מפעיל 14 אלף שקלים בחודש עבור כל מטופל — אך מטיל על הארגון המפעיל את האחריות להקמת ההוסטלים ותפעולם. כדי לממן את פעילותם מסתמכים הארגונים גם על תרומות. יש רשויות מקומיות שמקצות קרקע חינם לבניית ההוסטל (בהוסטלים של אלו"ט, ל"י), אך מתנות את השימוש בו לילדים מאותה רשות בלבד.

כך או אחרת, רבות מהבעיות שחוזרות על עצמן ברוב ההוסטלים, נובעות מהדרישות הנמוכות שמציב משרד הרווחה לתפקיד המדריך — המטפל הקרוב ביותר לאוטיסט, זה שנדרש מדי משמרת לטפל באנשים במצבי משבר, להתמודד עם התפרצויות אלימות, לקלח, להכין אוכל ואף לחלק תרופות. חרף זאת, ההכשרה מתמצה בשלוש־ארבע תצפיות על הנעשה בהוסטל, וזהו. די לשם כך ב–12 שנות לימוד. לא נדרש ניסיון מוקדם או רקע בטיפול בבעלי מוגבלות. "כל יום שאין בו אירוע חמור, שאין בו פגיעה באוטיסט בהוסטל, הוא ממש נס", אומרת רויטל לן־כהן, אם לילד אוטיסט ולשעבר חברת הוועד המנהל של אלו"ט.

נוסף על ההכשרה הבעייתית, קיים מחסור קבוע בכוח אדם. הדרישה כי יהיה מדריך לכל ארבעה דיירים בהוסטל, לא תמיד מיושמת לעתים, ופעמים רבות נותרים אוטיסטים בתפקוד נמוך ללא השגחה. ייתכן שחלק מהסיבות לכך נעוצות גם בתנאי העבודה הלא אטרקטיביים: שכר מינימום, 200–250 שעות עבודה בחודש, ואין כמעט אפשרויות קידום. לא מפתיע שתחלופת המדריכים נעה בין 40% ל–50% מדי שנה. "יש יותר מדי ילדים בכל מוסד ופחות מדי מדריכים, חסרי הכשרה, עם שכר עלוב וכמעט ללא פיקוח של הרווחה", מסכמת לן־כהן.

איתמר (שם בדוי), שהדריך משך ארבע שנים באלו"ט, מוסיף ש"רוב המדריכים הם צעירים חסרי ניסיון שעובדים תקופות קצרות", כאשר "דווקא בעבודה עם אוטיסטים יש צורך במדריכים קבועים ומקצועיים. לאוטיסטים יש קושי בהתמודדות עם שינויים. יש חשיבות להיכרות טובה עם כל מטופל".

לדבריו, "אצל רבים מהאוטיסטים החשיבה וההתנהגות שונה, וצריך לקבל את זה, להיכנס לעולם שלהם כדי לגרום להם לפעול כמו שצריך, להפחית את החרדות וההתפרצויות שלהם". לדבריו, לא מעט מדריכים "התייחסו אליהם כאילו הם בני אדם רגילים ורציונליים, ולכן דווקא החמירו את המצב". וזה עוד המקרה הטוב. לדברי איתמר יש גם מדריכים הנוהגים לצחוק על דיירי ההוסטלים: "לרבים מהם אין ראייה טיפולית בכלל".

יונתן (שם בדוי) אוטיסט בתפקוד גבוה בשנות ה–20 לחייו, סובל גם מהפרעה דו־קוטבית. לאחר מאבק של שנים, הצליח לצאת מהוסטל ולשכור דירה לעצמו. בראייה לאחור הוא שופך אור על הכשלים שליוו לדבריו את תקופתו בהוסטל של חברת א.ד.נ.מ: "הצוות לא היה מיומן — מדריכים שלא צריכים להיות עם בעלי מוגבלויות והפרעות רגישויות", תיאר. "חלק מאנשי הצוות אנטיפתיים, לא קיבלו הכשרה לעבוד איתנו. הם היו לועגים לנו, גוררים אותנו בחדר. היה דייר שכאשר מצב הרוח שלו נהיה קשה, הוא היה דופק את ראשו בקיר עד למצב של כתם דם על הקיר. כאשר זה קרה הצוות לא ניסה להרגיע אותו, לנחם אותו או לתת לו כדור הרגעה בכוח. במקום זה הטיפו לו מוסר". הוא מוסיף שאמנם קשה לו לגור לבד, "אבל זה קל במובנים רבים יותר מהוסטל. לא הבינו אותי שם"

אין תרופה לבעיה
אחד הנושאים הבעייתיים ביותר הוא חלוקת התרופות. על פי נהלי משרד הרווחה, את הכדורים צריכה לתת אחות, ואם היא לא נמצאת במקום — שני מדריכים שהוסמכו לנושא, כדי לוודא היטב שאין טעות בחלוקה. "אני טעיתי בחלוקת תרופות לא פעם ולא ספרתי", אמרה אדווה (שם בדוי), מדריכה לשעבר בהוסטל אחר של אלו"ט. ואילו רועי אמר כי בהוסטל שבו הוא הדריך, "אספקת הכדורים לדיירים באופן קבוע לא התבצעה לפי הנוהל המחייב בדיקה על ידי שני מדריכים".

במשרד הרווחה אמרו כי כל מקרה של הפרת הנוהל האוסר על מדריך בודד לחלק תרופות מטופל בנחרצות מול המפעיל. הוסטל לאוטיסטים בכרמיאל. מדי שנה גדל בכ– 15% מספר האוטיסטים המאובחנים גיל אליהו

א' עובד שנים באחד ההוסטלים של אלו"ט. הוא מספר שהיה מקרה בו "כמעט נתנו לדייר אחד כמות היסטרית של תרופות שיועדו לאדם אחר, ברגע האחרון עליתי על זה". את רועי זה לא מפתיע. "במשך שנה חילקתי תרופות לבד", אמר. "בחודש האחרון שלי בהוסטל התחילו שמועות על פיקוח אז פעם ראשונה שמו איתי עוד מדריך. ברוב הזמן אין למדינה מושג מה קורה בתוך ההוסטלים".


אך הקושי אינו מסתיים במתן התרופות. "עם כל דייר ההתמודדות היא שונה", אומר דן (שם בדוי) המדריך כיום בהוסטל בדרום הארץ. "אחד רוצה לבחור בעצמו את הבגדים, אך הוא בוחר בגדים לא מתאימים לעונה ואז הוא מתחיל לצעוק ולהכות את עצמו בראש וצריך להתעקש איתו ללבוש בגדים מתאימים. אחד אוכל את ארוחת הבוקר ומלכלך לעצמו את הבגדים אז צריך שוב להלביש אותו". לדבריו, כאשר שלושה מדריכים מטפלים בו־זמנית בשלושה דיירים, "היתר מסתובבים בלי השגחה".

על פי הנהלים, בכל עת צריכים כמה מדריכים להיות ערים ובהיכון. אולם לדברי איתמר, "בלילה יש מדריך אחד ער והרבה מדריכים ישנים למרות שהם אמורים להיות ערים". לדבריו, מדי לילה על המדריכים לעבור ארבע פעמים בחדרים ובסופו של כל סיור לתעד זאת במכשיר מיוחד. אבל לא כולם עושים זאת. "אין פיקוח, המנהל לא בא לבקר בלילה לבדוק", הוא אומר. "המנהל יודע שישנים אבל הוא לא יכול לעשות דבר בנוגע לכך. כשהמדריך ישן יכולים לקרות המון דברים. זה קורה לא פעם או פעמיים. עוברים על הנהלים גם של משרד הרווחה וגם של אלו"ט".

מוות בהוסטל

ביקור בהוסטל של אלו"ט בצפון תל אביב מזמן מפגש עם מקום שונה ואווירה שונה: החדרים מרווחים, המסדרונות מצוחצים וחלק מהדלתות מובילות לחדרי משחק גדולים. ככלל, המצב בהוסטלים של אלו"ט שונה מבמקומות אחרים, ואין זה פלא שתור הממתינים להיכנס אליהם גדול יותר. ואולם גם ההוסטלים של עמותה זו, שהיא הגוף המרכזי והוותיק ביותר במדינה המפעיל מבנים מסוג זה, אינם חפים מבעיות. מקרה המוות של רן וייס, אותו חוקרת המשטרה בחשד לרשלנות התרחש במבנה של העמותה. ל"הארץ" נודע כי בחודש פברואר התרחש מקרה מוות נוסף בהוסטל של העמותה. מקרה שהחל להיחקר בידי משרד הרווחה רק חודש וחצי לאחר האירוע. במשרד הסבירו את העיכוב בכך שרופאת המשפחה של הנפטר היתה בחופשה.

"אני סבור שלשני מקרי המוות הקשים, שלא היו מחויבי המציאות, יש מאפיינים משותפים ודומים, הן ברמות הגורמים הישירים למוות, והן להשפעות של גורמים התורמים הקשורים לדרגי הניהול באלו"ט", אומר בלנש שבעבר שימש ראש מינהל הבטיחות וביקורת האיכות בחיל האוויר. "אני סבור שיש עניין לציבור ללמוד שמקרה המוות של רן וייס לא היה מקרה בודד והבעיה היא כללית יותר".

בלנש שימש כמנהל ההוסטל בכפר עופרים במשך כחצי שנה, עד שלדבריו אולץ לעזוב את התפקיד. "למרות שעזבתי ביוזמתי, הלכה למעשה פוטרתי מתפקידי לאחר שהתקוממתי על אופן הניהול בכפר. בתקופה של שנה, תוך פחות מפעם אחת, התחלפה כמעט כל השדרה הניהולית בהוסטל — עובדת סוציאלית, מנהלת דיור, אחות, מזכירה רפואית, מנהלי מטבח ואחזקה. התרשמתי לטובה מהמסירות של אנשי הצוות והמדריכים אך התרשמתי מאוד לרעה מהתרבות הניהולית והארגונית שפגשתי".

לא רק לבלנש יש מה לומר על התנהלות העמותה, שב–2013 עמד המחזור הכספי שלה על 137 מיליון שקלים, שנכסיה הוערכו ב–165 מיליון שקלים, וששכר המנכ"לית שלה הוא לא פחות מ–450 אלף שקלים בשנה. ל"הארץ" נודע כי בשנת 2015 התפטרו רוב ההורים החברים בוועד המנהל של אלו"ט ובראשם ראש הוועד — שעשה זאת ארבעה חודשים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד. ואולם, האסיפה הכללית של הארגון לא כונסה על מנת להבין מדוע קבוצה כה גדולה של הורים נבחרים נטשו את הארגון. גם נציגת הציבור אורית אדטו, נציבת שב"ס לשעבר, עזבה לאחר מכן. יו"ר חדש של הוועד, בשם איציק שריר שרד בתפקיד 10 חודשים לפני שהתפטר גם הוא.

נציג ציבור אחר שהחליט שדי לו הוא דוד יערי. "חייבת להישאל השאלה מדוע אנשים טובים כה רבים שבאו לסייע לאלו"ט ממשיכים להתפטר?", כתב במכתב ההתפטרות שלו. "אני מודאג עד עמקי נשמתי לעתיד אלו"ט. לא רק שאני מאמין שהארגון מובל מטה למסלול שגוי ביותר, אלא שישנם סימנים מסוכנים מאוד של קבלת החלטות שגויה הגובלת, אם לא חוצה לחלוטין, תחום של התנהגות בלתי הולמת". בהמשך הוסיף פנייה להורים בוועד: "האם אתם רוצים להיות ארגון צר שמתמקד בטיפול בברי המזל המעטים אשר הצליחו לשריין מקום בבית לחיים? או שאתם רוצים לפעול למען מטרה נרחבת וחשובה הרבה יותר ולהילחם על זכויותיהם של ילדיכם ושל רבים אחרים שקולם אינו נשמע? האם אלו"ט היא בעבור קומץ נבחר או שמדובר בארגון לאומי שמשימתו לייצג את הקהילה האוטיסטית?".

רבים מהמתפטרים מאלו"ט הקימו יחדיו את עמותת "יוזמות השילוב", המקדמת שילוב אוטיסטים בכל הגילים ובכל תחומי החיים בקהילה. אף כי אינם מעוניינים להתראיין, ממכתבי ההתפטרות שלהם, שהגיעו לידי "הארץ" עולה כי ביקורת רבה מופנית כלפי התמקדות אלו"ט בדיירים שנמצאים בהוסטלים שלה ולא באוכלוסיית האוטיסטים כולה.

באחרונה התחוור להורים אלה, כמו גם לאחרים, כי אלו"ט נתנה הסכמה למהלך אחר שנוי במחלוקת: הצעת חוק (שעברה בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה) העוסקת בקידום, שיקום ושילוב אוטיסטים בקהילה, כאשר המימון לתוכנית זו אמור להגיע בין השאר מתוך קיצוץ הקצבה לאוטיסטים בתפקוד גבוה.

ההורים המתנגדים להצעת החוק טוענים כי לא מדובר רק בבעיה של "תפקוד גבוה מול תפקוד נמוך". הורים לא מעטים לאוטיסטים ב"תפקוד נמוך" רוצים דיור בקהילה, והצעת החוק לא נותנת לזה פתרון — היא נותנת רק הוסטלים. בעיה מרכזית נוספת היא בהנחה ש"התפקודים" קבועים בשעה שקיים חשש כי הקיצוץ בקצבה לבעלי תפקןד גבוה יביא להידרדרות במצבם. "אלו"ט טוענת שהיא מייצגת את הילדים של כולנו, אבל יש פה ניגוד עניינים בסיסי", אומרת לן־כהן. "איך אפשר גם לספק שירותים לממשלה וגם לבקר אותה? גם להתיימר להיות מי שמייצג את כולם וגם להתרכז בתפקודים בינוניים ונמוכים בהוסטלים בלבד? החוק הזה יגרום לכך שאלו"ט תשמר את כוחה ועוד הוסטלים ייבנו".

אין פתרון

כחלק ממגמה כללית בעולם, בכל שנה חלה עלייה משמעותית במספר האוטיסטים המאובחנים בישראל. על פי הערכות, אחד מכל 100 תינוקות נולד עם אוטיזם. במשרד הרווחה מעידים כי מדי שנה חל גידול בכ–15% במספר האוטיסטים המאובחנים וב–2015 הכיר המשרד ב–12 אלף לעומת 2,320 ב–2005. כיום אין נתון רשמי כיום על מספר האוטיסטים בישראל ועל פי הערכות ישנם בסך הכל כ-20 אלף אוטיסטים בישראל.

העלייה במספר האוטיסטים הביאה למחסור חמור במסגרות עבורם. לאלה שמחכים, או שלא רוצים לשים את ילדיהם בהוסטלים, אין למעשה אלטרנטיבה. אין, למשל, מסגרות שאינן הוסטל כמו דיור בקהילה ומגורים בקבוצות קטנות יותר.

ממשרד הרווחה נמסר כי הוא מפעיל מספר מודלים לצד ההוסטלים, כמו מערך דיור לארבעה אנשים בוגרים ודיור נתמך בו גר כל אדם בדירה ומקבל סל תמיכות לחיים עצמאיים בקהילה.

ל"הארץ" נודע כי התוכנית מתוקצבת ב–1,200 שקלים לחודש לאדם ומשתמשים בה עשרות בודדות של אנשים, מיעוטם אוטיסטים.

"אני לא רוצה לשים את הבת שלי בהוסטל", מספרת דנה (שם בדוי) אם לאוטיסטית בשנות ה–20 המאוחרות לחייה. "שמעתי המון דברים רעים מהורים אחרים על הוסטלים". חרף זאת, דנה נאלצה להכניס את בתה ברשימת המתנה להוסטל, בשל היעדר אמצעים לדאוג לה. "הכסף שהמדינה נותנת לי ממש לא מספיק לי לגדל אותה. העלויות יכולות להגיע גם ל–30 אלף שקלים בחודש. אני מזדקנת והטיפול בה קשה לי — אבל מה אני יכולה לעשות?".

כיום, אדם עם אוטיזם שחי בביתו מקבל קצבת נכות בסיסית בגובה של עד 2,400 שקלים בחודש. אדם בתפקוד נמוך יכול לקבל בנוסף גם קצבת שר"מ (שירותים מיוחדים לנכים) — שעומדת על כ–3,000 שקלים. המשמעות היא, שגם אוטיסט שמקבל את הקצבה הגדולה ביותר, לא מתקרב לסכום שהמדינה היתה משלמת להוסטל על הטיפול בו.

במשרד הרווחה אומרים כי מעבר לקצבאות מקבלים האוטיסטים החיים בקהילה מגוון שירותים המסתכמים באלפי שקלים.

"ארגון 'בזכות' טוען שוב ושוב שעדיף לעודד אנשים עם מוגבלות לגור בדירות עצמאיות או עם ההורים ומלווה צמוד ולתת להם שירותים תומכים", קובעת לרנר. "זה בטח יהיה יותר זול, בטוח ונכון עבורם: זה ימנע בעיות התנהגות שנובעות מהחיים האינטנסיביים עם אחרים ויאפשר מימוש רב יותר של הזכות לאוטונומיה ופרטיות".

רונן גיל, מנכ"ל ומייסד קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי (אס"י) אומר שהמודל הישראלי המאפשר מסגרות של הוסטלים בלבד "מבוסס על מודל בריטי מיושן. מאז, המודל הבריטי השתנה מאוד — אבל בישראל ובאלו"ט מסרבים לאמץ מודלים חדשים. אלו"ט בעיניי היא חלק מהמנגנון שעוצר את ההתקדמות לעבר פתרונות חדשים — כי היא מקבלת את מרבית הכסף מהמדינה ומנציחה את מודל ההוסטלים. היום זה הוסטל או כלום".

מאלו"ט נמסר כי הארגון מנוהל על ידי הורים שקובעים את המדיניות וסדר העדיפויות. "בשנים האחרונות אנו מתריעים שוב ושוב בפני משרד הרווחה שהתקן שנקבע למדריכים אינו תואם לצרכים של הדיירים. בנוסף, התרענו על התקציב הנמוך שלא מאפשר לתגמל מדריכים בהתאם לעבודה הקשה שנדרשת מהם. מטבע הדברים, כשהתקציב אינו מספיק והשכר נמוך, עובדים בעלי משפחות לא נשארים בה זמן רב".

עוד נמסר כי המדריכים עוברים תצפיות כדי לבדוק את התאמתם לתפקיד ואלה שמתקבלים לעבודה עוברים קורס אוריינטציה. חלוקת התרופות נעשית בידי מי שהוסמך ואם וכאשר חלה טעות, "הדבר מדווח בזמן אמת לפסיכיאטר ולהורים.

כאשר מת דייר, נמסר, "מוקמת מיד ועדת בדיקה חיצונית בלתי תלויה. בשני המקרים שתוארו השגיחו מדריכים על הדיירים בעת האירוע, ולצערנו לא הצליחו למנוע את האסון".

על ערן בלנש נמסר כי הוא "פוטר עקב חוסר התאמה לתפקיד", ועל טענותיו של דיוויד יערי כי הן נבדקו על ידי משרד רו"ח הולצמן, המשמש מבקר פנים, ונמצא שאין בהם דבר. לדברי המבקר, 'לא נמצאו חריגות או ליקויים מהותיים בהתנהלות העמותה'" .

מא.ד.נ.מ נמסר כי כי זהו "ארגון שפועל מתוך שליחות ואחריות חברתית, ומספק זה שנים שירותים הקשורים בטיפול, שיקום וקידום אנשים עם מוגבלויות. יצוין, כי כל תלונה של משפחה או דייר זוכה להקשבה מלאה. הטענות נבדקות על ידי המנהלים, וככל שנדרש מדווחות לגורמים הרלוונטיים. למען הסר ספק יובהר כי עובדים שאינם פועלים בהתאם לסטנדרטים הטיפוליים, לא נשארים בארגון".

מאלאור נמסר כי "העיתון משמש כלי בידיו של גורם אינטרסנטי, אשר פוטר על ידי הארגון, ומבקש כעת לפגוע בו". עוד נמסר כי "הטענות המיוחסות לארגון שקריות. ארגון אלאור מטפל ומקדם אנשים עם צרכים מיוחדים למעלה מ–20 שנה, וכולל צוות טיפולי מקצועי ומיומן, אשר טובת הדיירים היא נר לרגליו. באחת מן המסגרות של הארגון מקבלים אנשים עם רקע של אלימות, ולחלקם עבר פלילי. הדיירים מטופלים על ידי הארגון בצורה מקצועית, הוכנה לו תוכנית טיפול ששילבה צוות רב־מקצועי ואושרה על ידי משרד הרווחה. מבדיקה שערכנו, בשום שלב לא התרחש מקרה בו הדייר ברח ללא ידיעת הצוות".

פקידים מושחתים במשרד הרווחה עושים קופה ע"ח המוגבלים




הזנחה, מדריכים בלי הכשרה ופיקוח אפסי: מה קורה במעונות האוטיסטים בישראל , לי ירון , 22.04.2016 , הארץ  

טל גופנא ודבורה וגמן מלשכת הרווחה חולון - רשלנות בקביעת הסדרי ראיה בין אב לבתו

עובדת סוציאלית טל גופנא לשכת הרווחה חולון - בשם טובת הילד עיכבה הסדרי ראיה בין ילד לאביו בניגוד לצו בית משפט
התירוצים הפתטיים של פקידות סעד תלושות מהמציאות הסוציאלית של האזרח, טל גופנא ודבורה וגמן מלשכת הרווחה חולון על רשלנותן מדוע אב אינו רואה את בתו בהסדרי ראיה כפי שקבע בית המשפט. 

טל גופנא - תסביך "טובת הילד"
כן לדוגמא כנשאלה עו"סית טל גופנא (ראה סעיף 13 בפסק הדין) מדוע לא העבירו את התסקיר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, השיבה טל גופנא שמבחינתה, המטרה היא השגת טובת הילד וזה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט.
דבורה וגמן - תסביך תהליכים שלוקחים זמן
ראה סעיף 14 בפסק הדין - דבורה וגמן ששמשה כפקידת סעד לסדרי דין בנתבעת וקיבלה את התיק של התובע לטיפולה, העידה בחקירתה שאינה זוכרת שיחות עם התובע, ואם היא לא שלחה בזמן )תוך 45 יום( את התסקיר בהתאם להחלטת בית המשפט, זה בגלל שהטיפול לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב.


הגרוש הורחק מבתו - מחלקת הרווחה חולון תשלם , עו"ד ישראל חיות , 11.04.2016 , ynet

הרווחה בעיריית חולון עיכבה במשך חודשים תסקיר שאמור היה להסדיר את המפגשים בין האב לבתו. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות

להורדת פסק הדין הקלק כאן

פסק דין נדיר של בית משפט השלום בתל אביב: השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קבעה לאחרונה כי מחלקת הרווחה בעיריית חולון תשלם פיצוי של 15 אלף שקל לגבר גרוש, שלא ראה את בתו במשך חודשים בשל התנהלות קלוקלת של צוות העובדות הסוציאליות.

בתחילת 2007 פסק בית המשפט לענייני משפחה כי האב זכאי למפגש שבועי עם בתו במרכז קשר, עד שתתברר תלונה שהגישה נגדו אשתו במשטרה, ובה טענה שהוא מכה את בתם. בית המשפט הורה אז למשרד הרווחה שבעיריית חולון להמציא תסקיר דחוף תוך 45 יום, אך התסקיר נשלח רק לאחר כשמונה חודשים, והומלץ בו על מספר מפגשים רב יותר. לאחר מכן אושר על ידי בית המשפט (באותה עת הסתיימה חקירת המשטרה בעניינו של האב והתיק נסגר מחוסר ראיות).

בעקבות התנהלות זו הגיש האב תביעה נגד הרווחה בחולון. מעבר לעיכוב בהגשת התסקיר, התובע סיפר שלא נתנו לו לפגוש את בתו במשך חודשים בטענה שמרכז הקשר עמוס ועליו להמתין בתור. לדבריו, אילו ידע על כך מראש היה פונה לבית המשפט, אך כל פעם פקידת הסעד אמרה לו לחכות כמה ימים או "שבוע".

משרד הרווחה בעיריית חולון טען מנגד שהוא פעל לטובת הילדה מתוקף תפקידו ובהתאם להחלטות בית המשפט, במסגרת החוק ולפי עומסים על פקידות הסעד. עובדת סוציאלית במשרד נשאלה מדוע התסקיר לא הועבר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, והשיבה שמבחינתה המטרה היא השגת טובת הילד ו"זה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט". פקידת סעד שטיפלה במקרה מאוחר יותר העידה: "לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב".

השופטת אושרי פרוסט-פרנקל פסקה כי "אילו הנתבעת הייתה מציגה לפני בית המשפט תסקיר כפי שקבע בית המשפט, תוך 45 יום, יכול היה התובע לנסות ולפנות לבית המשפט לשנות את הסדרי הראיה.

היא התרשמה שמחלקת הרווחה בעירייה "עושה כרצונה בהחלטות בית המשפט", והבהירה שהתשובה "זה לקח זמן" אינה משכנעת, ואינה מצדיקה אי קיום החלטות בית משפט בעניינים שהם בנפשו של אב שרוצה לראות את בתו: "צריך נימוק סביר ברמה הגבוהה ביותר ורציני לעיכוב של למעלה מחצי שנה בהגשת התסקיר, נימוק כזה חייב שיהיה רשום בתיק התובע אצל הנתבעת".

כמו כן, השופטת דחתה את הטענה לעיכוב בגלל עומסים: "בית המשפט קבע הסדרי ראייה שגם הם לטובת הילד ולטובת התובע, ואין להפר אותם בגלל טענות לעומסים שלא הוכחו כלל. היה על הנתבעת לדאוג שהתובע יראה את בתו בהתאם להסדרי הראיה שנקבעו ולא להפר אותם, ויהי מה".

נקבע כי משרד הרווחה בחולון התרשל כשלא אפשר לתובע לראות את בתו תקופות ארוכות בניגוד להחלטה שיפוטית, ובכך שהגיש את תסקיר המבחן לאחר שמונה חודשים במקום 45 יום, ולמעשה מנע ממנו את האפשרות להגיש בקשה לשינוי הסדרי ראייה.

לפיכך חויב המשרד לשלם לאב פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 15 אלף שקל וכן הוצאות משפט בסך 1,000 שקל.

הגרוש הורחק מבתו - מחלקת הרווחה חולון תשלם , עו"ד ישראל חיות , 11.04.2016 , ynet

פלייליסט - מרכזי קשר משרד הרווחה



תחקיר מרכז קשר הוא מרכז נתק, ראיון ישראל היום עם מיכל יצחקי ונעמה לנסקי

18 בפבר׳ 2014 - אלפי ילדים בישראל פוגשים את הוריהם במרכזי קשר, על רקע של סכסוכי גירושין או חשד לאלימות במשפחה, בעקבות תחקיר "שישבת" שפורסם בסוף השבוע האחרון, מספרות העיתונאיות נעמה לנסקי ומיכל יעקב-יצחקי על אותם מבנים, אליהם מגיעים הורים שפקידי הסעד המליצו כי ייפגשו עם ילדיהם תחת פיקוח.
לטענת לנסקי ויעקב-יצחקי, לא תמיד קיימת סכנה במפגש בין אותו הורה לילד, והמקרים המתוארים בתחקיר שפורסם בסוף השבוע האחרון חושף כי גם כשיש הורים שזוכו לחלוטין מאשמה, עדיין עליהם להפגש עם ילדיהם באותו מרכז קשר, וזאת לאחר שהגיעו עם ההורה השני למצב של סכסוך גירושין, בו כל צד מנסה למשוך בחוטים ולקבל קצת יותר הטבות.

לשכת הרווחה חולון התרשלה בקביעת הסדרי ראיה ותפצה אב ב- 15,000 שקלים

אלימות עובדות סוציאליות נגד הורים גרושים. משרד הרווחה מנצל את הגירושים ומשתמש בתופעה ליצור תעשיה של ג'ובים למומחים מאבחנים מרכזי קשר ועובדות סוציאליות. הנפגעים הם הורים שאינם רואים את ילדיהם חודשים ושנים.

האב שזכה לפיצוי , עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי , גלובס , 31/3/16

הסיפור על האב, הסדרי הראייה ורשויות הרווחה שתמיד קורסות תחת העומס

אבות רבים הנמצאים בהליכי גירושים חשים שפקידות הסעד ברשויות הרווחה גורמות להם עוול, בהתייחסותן לאבות כהורה משני בחשיבותו לאם, וכתוצאה מכך האבות נדרשים לנהל מלחמה של ממש על זכויות המגיעות להם על-פי חוק ודין. מרבית האבות מסתפקים בשחרור קיטור ברשתות חברתיות או באתרים העוסקים בנושא באינטרנט, אך אב אחד אזר אומץ להגיש תביעת נזיקין נגד רשויות הרווחה - ואף זכה ב-15,000 שקל.

תחילת מעורבותן של רשויות הרווחה חולון בסכסוך בין האב לגרושתו על הסדרי הראייה שלו עם הבת נבע מבקשה לצו הגנה ותלונה במשטרה שהגישה האם נגד האב, בטענה כי הוא מכה את בתם הקטנה. בית המשפט, אשר דן בעתירת האם, הורה לרשויות הרווחה לקבוע באופן מיידי הסדרי ראייה שבועיים לאב עם בתו במרכז קשר, עד לגמר בירור התלונה במשטרה, וכן להעביר לבית המשפט תסקיר דחוף על ההורים והילדה בתוך 45 יום.

בפועל רשויות הרווחה הגישו לבית המשפט תסקיר רק לאחר 8 חודשים, וגם אז, לטענת האב, נכתבו בו פרטים שגויים רבים. לגבי הוראת בית המשפט על קיום הסדרי ראייה בינתיים במרכז הקשר, רשויות הרווחה טענו בפני האב כי אין זה אפשרי בשל העומס הרב, וכך הוא נאלץ להמתין שבועות רבים למקום פנוי במרכז הקשר, במהלכם נמנע ממנו להיפגש עם בתו.

לאחר שהאב כבר החל סוף-סוף במפגשים עם בתו במרכז הקשר, הוא גילה כי לא רק שקשה להיכנס למרכז - קשה גם לצאת ממנו. למרות הוראות בית המשפט לפיהן המפגשים במרכז הקשר יימשכו רק עד לסיום בירור התלונה במשטרה - רשויות הרווחה הגבילו את מפגשיו עם הילדה למרכז הקשר למשך 3.5 שנים, כלומר זמן רב לאחר שהתלונה נגדו כבר נסגרה בהיעדר ראיות.

רשויות הרווחה לא סתרו את טענותיו העובדתיות של האב, אך הגנו על התנהלותן בטענה כי הן פועלות בתום-לב ולמען טובת הילדה בלבד. האיחור בהגשת התסקיר הוסבר בעומס המוטל על רשויות הרווחה, המאלץ אותן לתת עדיפות לפעילות בשטח לטובת הילד על פני הגשת דוחות אינטנסיבית במועדים הקבועים.

בית המשפט לא קיבל את עמדת רשויות הרווחה, וקבע כי עיכוב בהגשת תסקיר, העוסק באב אשר נמנע ממנו להפגש עם בתו, מצריך נימוק חריג, רציני ומתועד - ולא תירוצים כלליים.

בית המשפט לא קיבל גם את הסבריה של פקידת הסעד, שהחליטה על דעת עצמה להמתין עם הוצאת המפגשים ממרכז הקשר לסיום ההליך בפרקליטות, ולא רק לסיום התלונה במשטרה כפי שהורה בית המשפט, לטענתה מכיוון שהיא רואה את טובת הילד. כשבית המשפט לענייני משפחה נתן בזמנו את החלטתו, גם הוא ראה את טובת הילד, קבע כעת בית המשפט השלום, ופסיקתו גוברת על שיקולי פקידת הסעד, שמחויבת לציית להוראות בית המשפט.

עוד דחה בית המשפט את טענת רשויות הרווחה כי נבצר מהן לקיים את הוראות בית המשפט במשך מספר שבועות בשל העומס במרכז הקשר, וקבע כי כלל לא הוכח עומס, ובכל מקרה היה על רשויות הרווחה לדאוג שהאב יוכל להתראות עם בתו.

בשורה התחתונה, בית המשפט פסק כי בשל התנהלותן הרשלנית של רשויות הרווחה, שובשו הסדרי הראייה של האב עם בתו באופן שהסב לאב עוגמת-נפש ברת-פיצוי.

אמנם הסכום שנפסק רחוק מאד מהסכום שנתבע בסך 300,000 שקל, אך לפסק הדין, אם לא ישונה בערכאת ערעור, יש השלכות מרחיקות לכת מבחינת משרד הרווחה. כל מי שעוסק בדיני משפחה יודע היטב כי לא מדובר במקרה חריג, ובפועל אין כל מתאם בין לוחות הזמנים הנקבעים בהחלטות בתי המשפט, לעומס המוטל על רשויות הרווחה. עקב כך, במרבית התיקים המופנים לרשויות הרווחה מוגשת מטעם פקידת הסעד הודעה כמעט אוטומטית על אי-יכולתה לעמוד בזמנים, ובקשת אורכה.

כבר לפני 10 שנים הוגש לכנסת דוח על "המחסור בפקידי סעד לסדרי דין", ובו צוין כי על-פי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2006 נכתבו בידי פקידי סעד לסדרי דין 18,862 תסקירים, לעומת 8,867 תסקירים בלבד בשנת 1995, וכתוצאה הזמן להגשת תסקיר נע בין חצי שנה לשנה.

משרד הרווחה טען אז כי כדי לעמוד בעומס נדרשים 100 תקנים מלאים נוספים עבור פקידי סעד לסדרי דין, ומאז חלף עשור נוסף, במהלכו אין ספק כי העומס הכפיל ואולי אף שילש את עצמו. בתי המשפט למשפחה מפנים כיום כמעט כל תיק משמורת לקבלת תסקיר רשויות הרווחה, יהא מצבם הכלכלי והמשפחתי של הצדדים אשר יהא, והתוצאה הבלתי נמנעת היא ירידה הן בזמינות של רשויות הרווחה והן באיכות ובעומק של התסקירים.

דוח ועדת סלונים-נבו שמינה שר הרווחה התריע כבר לפני 7 שנים על התוצאות ההרסניות של התעלמות ממצוקת כוח-האדם ברשויות הרווחה, תוך מגמה של "ייבוש" גובר של המנגנון הציבורי, באופן שעלול להביא בסוף להפרטת המנגנון והתפרקות המדינה מאחריותה למתן שירותי הרווחה.

המלצות דוח זה, כמו רבים וטובים לפניו, לא הביא לשינוי דרמטי, אך אולי הצפה של פסקי דין, שיזכו בפיצויים הורים וילדים שנפגעו מהתנהלות הרשויות, תזעזע בכל זאת משהו במערכת, כפי שקורה בדרך-כלל כשהדברים מגיעים לפגיעה בכיס.

פלייליסט - מרכזי קשר משרד הרווחה




טיפול משפחתי פקידות סעד - סרטון סאטירי דוקומנטרי

מרץ 2016 - סרטון סאטירי דוקומנטרי. חובת צפיה לכל משפחה בישראל.
אזהרה! תמונות קשות לצפיה. השגחת מבוגרים מומלצת.
ניסינו לקבל את עזרת הרווחה בהפקת הסרטון אך לצערנו סורבנו מאחר ואין הן רוצות שהאמת תצא לאור.

קריינות : מוטי לייבל
הפקה : אלי דניאל

משרד הרווחה מסביר מדוע שלח ילד בן 14 לאחסון במתקן שרות בתי הסוהר

מרץ 2016 - גלי צה"ל, רינו צרור - משרד הרווחה ארגון פשע בחסות החוק והממסד שולח ילדים לאחסון במתקני שרות בתי הסוהר, למרות שהילדים אינם מתאימים למוסדות אלו. מדובר בהשחתת הגוף והנפש של הילדים. אף פקיד או עובד סוציאלי לא עלה לשידור להסביר את פשר פשעי משרד הרווחה

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים