הפקרת אח ואחות מבוגרים, נכים וחולים, בתוך בית שרוף בשכונה - אגף הרווחה באר שבע

הכתבה הדירה עלתה באש, האח והאחות נשארו לגור בבית השרוף , משה פריאל , ינואר 2012 , nrg

אח ואחות מבוגרים, נכים וחולים, חיים כבר שבועיים בתוך בית שרוף בשכונה ד' בבאר שבע. למרות שהם מוכרים היטב לאגף הרווחה בעירייה וביקשו סיוע, הם טוענים שאף אחד לא מושיט להם עזרה. עיריית באר שבע מכחישה

בתחילת חודש ינואר שנה שעברה השיק אגף הרווחה בעיריית באר שבע פרויקט בשם "מענה החיים והתעסוקה", שמטרתו, כך הוגדר, "להוציא משפחות ממעגל העוני והמצוקה ברמה האישית, המשפחתית, התעסוקתית והקהילתית".

השבוע, בדיוק שנה אחרי, פגשנו אח ואחות מוכי גורל, שסובלים מנכות קשה, המוכרים היטב לאגף הרווחה בעירייה ובכל זאת חיים בחרפת רעב בתנאים בלתי אנושיים. "פנינו לרווחה וכולם מתנערים מאיתנו", מספרת לאה, בת משפחה, שלא נותרה לה ברירה אלא לפנות אלינו למערכת "כל בי", בתקווה שהפרסום יסייע לשפר את המצב העגום.
צילום: דודו גרינשפן
שני האחים בסלון דירתם השרופה צילום: דודו גרינשפן

"עדיף כבר בבית החולים"

הגענו אליהם ביום ראשון בצהריים, לרחוב אבן עזרא 22 בשכונה ד', למה שנשאר מביתם, לאחר שנשרף לפני שבועיים. מזה כשבועיים נאלצים ש', בן 43, ואחותו ר', בת 62, שניהם רווקים, לחיות בתוך חורבה, במה שנשאר מהבית השרוף.

לא נעים לומר, אבל הם חיים ככלבים עזובים התופסים מחסה מהקור והגשם, כשעד כה שום גורם ממסדי לא הושיט להם עזרה, למרות שהם ביקשו עזרה והם אף מוכרים על ידי הממסד - משרד הבריאות, הביטוח הלאומי ואגף הרווחה של העירייה.

משרד הבריאות מכיר אותם, שכן הם סובלים ממחלות נפש ומתאשפזים מדי פעם במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. זהו סיפור עצוב של שני בני אדם המתרחש מול אטימות הממסד, למרות הפרויקט הנוצץ שהושק לא מכבר ושנועד לסייע בדיוק לאנשים כאלה.

ריח חזק מנשוא של פיח ועשן מילא את נחירינו בהיכנסנו לבית השרוף. כל כך היה חזק הריח, עד כי נאלצנו לבקש מהנוכחים לפתוח את החלון בסלון, למרות הקור המקפיא, הגשמים העזים והרוחות החזקות שנשבו בחוץ.

את פנינו קיבלו בת המשפחה לאה, ש' ואחותו ר'. בעוד הצלם מתעד את המראות הקשים, את קירות הבית המפויחים, תקרת אחד החדרים החלה דולפת מים והראתה סימני התמוטטות. חדר האמבטיה מביש, המטבח שרוף והמקרר הריק ממזון מלא בעיקר בשקיות של שאריות לחם וכמה בקבוקי מי ברז.

אנו מסיירים עם השניים בתוך הדירה ומגלים שהשריפה כילתה גם את המחשב הביתי ש-ש' נהג להשתמש בו

כדי לגלוש באינטרנט מעת לעת, פריטים חשמליים שונים, כלי בית, ריהוט ופריטי מזכרות שהשאירו ההורים, שהתפחמו.

התיישבנו בסלון הבית, שאף בו ניכרים סימני השריפה והוא חרוך. על הקיר ממול תלויות תמונותיהם של הוריהם של האחים, כשמבטם שופע ביטחון עצמי, בעוד ילדיהם שכבר מבוגרים, אולי אפילו בגילם של ההורים בתמונה, חסרי ביטחון לחלוטין.

הם סובלים מנכות וחיים מקצבת הביטוח הלאומי בסך של 2,350 שקלים לכל אחד בחודש, וכאילו השלימו עם גורלם המר. קשה עליהם מלאכת הדיבור. ש' סיפר בקול חלוש ובמבט עצוב: "הבית שאנו גרים בו היה של עמידר. לפני שההורים שלנו נפטרו, לפני שבע שנים, קנו אותו מהחברה בשביל שיהיה לנו בית נורמלי לחיות בו, ומאז אני ואחותי מתגוררים בו לבד באופן קבוע. חוץ מאותם זמנים בהם אנחנו נאלצים להתאשפז ולקבל טיפול במרפאת בית החולים.

"לפני שבועיים, כתוצאה מקצר חשמלי של תנור, פרצה שריפה בבית. הגיעו לפה כל הגורמים המוסמכים - משטרה, כיבוי אש ורווחה, ולמרות שהבית לא ראוי למגורים במצבו הנוכחי ובנוסף אני ואחותי חולי נפש, לא פינו אותנו למקום חילופי ושום גורם עד כה לא הגיע לעזור.

"יום למחרת השריפה הגיעה יעל, עובדת סוציאלית מלשכת הרווחה 'עוצמה', הבטיחה לדאוג לנו, אבל שום דבר לא קרה ולא ראינו אותה מאז... עדיף לי להישאר כבר בבית החולים - לאכול שם, לשתות ולברוח מהקור שאנו סובלים פה".
צילום: דודו גרינשפן
הדירה השרופה צילום: דודו גרינשפן

לכל אחד יש את החבילה שלו

ש' היה בריא בעבר ותיפקד באופן נורמטיבי לחלוטין. הוא נולד בבאר שבע, סיים 12 שנות לימוד, קיבל תעודת בגרות, התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בהנדסה קרבית בדרגת סמל. מספר חודשים אחרי שחרורו מהשירות הצבאי פרצה מחלתו, הוא עבר שורה של אשפוזים ומאז הוא מעביר את זמנו בישיבה בבית ללא תעסוקה, כבר 22 שנה.

ר' יושבת לצדו. ידיה רועדות. לדבריה, היא עדיין נתונה תחת אותה חווייה קשה שעברה ביום השריפה כאשר שהתה בבית לבדה. "נולדתי בבאר שבע", היא מספרת, "ובגיל 27 חליתי במחלת נפש. גם ככה החיים קשים עליי, מקצבת נכות אנחנו צריכים לשלם חשמל, גז, מסים, אוכל, תרופות.

"אין לנו קרובי משפחה בעלי יכולת כלכלית, לכל אחד יש את החבילה שלו, וכאילו לא מספיק, פרצה השריפה וקיבלנו מכה נוספת. איך אפשר לגור בצורה כזו, שנושמים כל הזמן פיח. חלק מהחדרים ללא חלונות ותריסים (אנשי כיבוי האש נאלצו לפרוץ לחדרים) וקור חודר, ואנחנו ללא תנור או חימום כלשהו".

אלמלא לאה, האחיינית של האחים, שגילתה אסרטיביות ויצרה איתנו קשר, זוג האחים יכלו להמשיך ולהמתין לקבלת עזרה, מבלי שהגורמים השונים יתעוררו מתרדמתם ומבלי שהציבור יידע על השערורייה. אח שלישי, י', שאינו מתגורר עם השניים, ונכח במקום בעת ביקורנו, לא לקח חלק בשיחה ורק הנהן בראשו בהסכמה למשמע הטיעונים.

"לא יכולתי לראות יותר את המצב הכואב הזה, שהם יושבים בדירה ונושמים פיח ועשן, ולאף גורם לא אכפת", אומרת לאה, "איך מדינה שלמה יכולה לשתוק כשכל אחד מחמם את עצמו בביתו, והם, עם כל המחלות שלהם, צריכים לחיות כמו כלבים ולנשום ריח של עשן? אישה שכבר בת 62, שבגיל שלה כבר צריכה לנוח, צריכה לסבול כל כך? למה? איפה הם הגורמים שצריכים להיות מעורבים ולטפל בהם, ולהוציא אותם מהעוני שהם חיים בו?" שיבואו לראות".

צילום: דודו גרינשפן
הדירה השרופה צילום: דודו גרינשפן

נושמים חומרים מסרטנים

ואכן, המראות קשים וגם המסמכים הרפואיים המעידים על המצב העגום. ביום השריפה ר' פונתה לחדר המיון ומאוחר יותר למרכז לבריאות הנפש, שם אושפזה ליומיים. עם שחרורה מהאשפוז, קיבלה מכתב שחרור שנכתב על ידי רופא בית החולים ואותו היא מציגה לנו.

בין היתר, מצויין במכתב שכתב הרופא המטפל: "המטופלת בת 62, רווקה המתגוררת בבאר שבע עם אחיה, מוכרת למערכת הפסיכיאטרית כסובלת ממחלה 'אפקטיבית דו קוטבית', אושפזה בהסכמתה עקב החמרה במצבה הנפשי. במהלך האשפוז מצבה השתפר. היא שקטה בהתנהגותה, משתפת פעולה בטיפול. אני שולל מחשבות אובדניות, לאור כוונה לפגוע בעצמה ובסובבים. משתחררת היום להמשך טיפול ומעקב אמבלטורי".

שחרורה של ר' מבית החולים דווקא אל הבית השרוף והקר בוודאי שאינו עושה לה טוב וכמובן שגם לא לאחיה. שני האחים חוששים כי המצב הזה בו הם נתונים בבית השרוף רק ירע את מצבם הנפשי: "מצב הלחץ הזה יביא רק להחרפת מצבנו ולאשפוז נוסף. כל בוקר שאנחנו קמים, אנחנו נושמים חומרים מסרטנים ואנחנו בחרדות שזה ישפיע על מצבנו הנפשי, שממילא לא יציב", מציין ש'. "איפה הרשויות, איפה?" הוא שואל בזעם.

צילום: דודו גרינשפן
הדירה השרופה צילום: דודו גרינשפן

העירייה: אנו עוזרים למשפחה

עיריית באר שבע מכחישה בתוקף את הדברים העולים מתוך הכתבה. דובר העירייה אמנון יוסף מסר את התגובה הבאה: "בניגוד גמור לדברים שצויינו בשאילתא, שהעירייה אינה עוזרת לבני המשפחה, העירייה כן עוזרת.

"מדובר בשלושה אחים, המוכרים היטב לאגף הרווחה בעירייה, שמטופלים גם במסגרות שונות. מיד לאחר שהשריפה פרצה בביתם, הגיע צוות עובדים סוציאליים כדי לעמוד מקרוב על הנזקים ולסייע ככל שניתן. חלק מבני המשפחה המורחבת של השלושה, הסכים לעזרה והחלק האחר הודיע שאינם זקוקים לסיוע.

"למרות זאת, גם למחרת השריפה הגיעו עובדים סוציאליים לבית, כדי לנסות שוב ולהושיט עזרה, שכללה גם מסירת תלושי מזון. גם בביקור הנ"ל מסר אחד האחים בתוקף, שהם אינם מעוניינים בעזרת אגף הרווחה ולדבריו 'הם יסתדרו לבד' ויסייעו לאחיהם. גם הבקשה להביא הצעות מחיר מחשמלאי, לתיקון או החלפת דלת הכניסה וצביעה מחדש לבית, וכן גם לזמן שירותי ניקיון, לא נענו, למרות פניות רבות שנעשו אליהם".

בעירייה הוסיפו כי "ללא קשר לשריפה, אגף הרווחה מסייע לאחים הנזקקים בקבלת מוצרי מזון על בסיס שבועי וכן עזרה לאחד האחים בסידור להשמה בהוסטל, דרך סל שיקום, אך גם להצעה זאת הם סירבו בכל תוקף. באגף הרווחה תולים תקווה באחד האחים (ברמת התפקוד הגבוהה) שהביע נכונות לעזור ולקבל את הסיוע של העובדים הסוציאליים. בימים הקרובים הוא הבטיח שיגיע לבית אחיו ויפגוש את העובדים הסוציאליים".

קישורים:

רמייה הונאות וטיוח חקירות ילדים - סמנכ"לית משרד הרווחה רחל שרביט

פקידת הסעד אתי דור מגבעתיים מטייחת חקירת תקיפת ילדים במרכז חירום ויצו הדסים באבן יהודהעל מנת לקיים את מערך הרווחה המרושע נדרשת יכולת לסגור תיקי חקירות התעללות בילדים באין מפריע הרחק מהביקורת הציבורית. סגירת תיקי מקרי התעללות בילדים נועדה לטייח מקרי התעללות במוסדות הכפייה של משרד הרווחה, פנימיות, מרכזי חירום, אומנה, אימוצים, הוסטלים ועוד.

פקידי סעד ועובדים סוציאליים מרשויות הרווחה עושים סלקציה גם במקרי חקירות ילדים במשפחות כדי להביא לטיפולן משפחות מוחלשות מהן קל להוציא בכפייה ילדים כדי לאכלס את הפנימיות ושאר מוסדות הכפייה ברווחה.

פקידי הסעד אינם בוחלים ברמייה, וטיוח בכל דבר ועניין.

כתבתה של מרב בטיטו, "ילדים מחוקים" ידיעות אחרונות 27.1.12 (7 ימים עמ' 21) - מקור לשכת רווחה גבעתיים, לשכת רווחה רמת גן - מידעון לאזרח

זו אחת מרשימות ההמתנה הנוראיות בישראל: כ- 1,400 מחכים שחוקרי ילדים של משרד הרווחה יגיעו אליהם. יש שם את הסיפורים הקשים ביותר במדינה: מכות, התעללויות, פגיעות מיניות.

עדויות של אנשי רווחה שהגיעו ל"7 ימים" טוענות שכדי לצמצם את המספר הזה החליטו במשרד לעשות מעשה – פשוט להמליץ על ביטול חקירות בכ- 170 תיקים שטרם טופלו.

בין החקירות שהומלץ לבטלן: ילדה בת שמונה שהוריה היכו אותה ברחוב; בת 11 שהזעיקה משטרה כי אמה מכה את שני אחיה הקטנים; ותלונה על גבר שמכה את זוגתו ובנה בן החמש.

הונאות וטיוח חקירות ילדים - סמנכ

בינואר 2011, שנה שעברה צילצל אזרח נסער למוקד 100 של המשטרה. אני רואה זוג מבוגרים, גבר ואישה, מכים ילדה, הוא דיווח. הם מכים אותה ומנסים להכניסה בכוח לג'יפ, ככה, באמצע הרחוב. המודיע מסר פרטים על מיקום האירוע – יישוב במרכז הארץ – וניידת הוזנקה בבהילות למקום. בסדר העדיפויות המשטרתי של הטיפול בקריאות אזרחים, מקרים המכונים "אירועי אלמ"ב" (אלימות במשפחה) ממוקמים גבוה מאוד, ובצדק רב. הניסיון מוכיח כי מקרים כאלו עלולים להיות רק קצה הקרחון. גבוהים הסיכויים כי ילד או ילדה המוכים על ידי הורה באמצע הרחוב חיים בגיהינום, אולי אפילו עד כדי סכנה לחייהם.

הג'יפ אותר, ובתוכו זוג הורים וילדה כבת שמונה. השוטרים שוחחו עם הילדה בנפרד מהוריה ודיווחו כי סיפרה להם שהיא מפחדת מאבא ואמא. גם עדותו של האזרח הטוב תועדה. במקרים כאלו אמור להיכנס לתמונה חוקר ילדים: איש מקצוע שתחום התמחותו הוא בחינה מדוקדקת של מציאות חיי הילד שחווה התעללות. בישראל קיימים 100 תקנים למשרה זו (רק 85 מתוכם מאוישים), כולם עובדי משרד הרווחה.

חוקרי הילדים הינם בעלי הסמכות היחידים בישראל לבצע חקירות ילדים עד גיל 14.

לאחר שחוקרי הילדים מגבשים המלצות, התיק מוחזר למשטרה ולפרקליטות, שם מחליטים מה יהיה המשך הטיפול בילד: האם יש צורך בהתערבות משטרתית נגד המתעלל? האם הילד יופנה לגורמי רווחה? האם יוצא מביתו?

בתוך התהליך העדין הזה, המלצתם של חוקרי הילדים היא הרת גורל. בעבירות אלימות בתוך המשפחה, למשל, הילד שעבר התעללות הוא העד היחיד המסוגל להצביע על האשם. אם מסיבה כלשהי לא מתקיימת חקירת ילדים על ידי חוקר מוסמך, במקרים רבים התיק המשטרתי פשוט נסגר.

גם תיק הילדה מהג'יפ הועבר על ידי המשטרה לחוקר ילדים במחוז מרכז. אלא שאם בת השמונה עדיין זקוקה למלאך מושיע שישמע את זעקתה, היא צפויה להמתין עד בוש. מלאך כזה לא יגיע. על פי עדויות שהגיעו ל"7 ימים", החקירה הזו, כמו גם כ- 170 תיקי חקירות ילדים נוספים – פשוט קיבלו "המלצה לאי ביצוע חקירה", או בז'רגון הפנימי של חוקרי הילדים, "ביטול חקירה".

לא משום שהחוקרים הגיעו למסקנה שחייהם של אותם ילדים מאושרים ונורמטיביים לחלוטין. כלל וכלל לא. החקירות בתיקים הללו אפילו לא החלו – וכבר קיבלו המלצה לביטול, בהוראה מצמרת משרד הרווחה, וליתר דיוק בהוראת סמנכ"לית המשרד, רחל שרביט.

המשמעות היא שברבים מהמקרים הללו, גם המשטרה תיאלץ לסגור את התיק.

ומדוע החליטו במשרד להמליץ על אי ביצוע של כל כך הרבה חקירות ילדים? על פי עדויות של אנשי רווחה שהגיעו ל"7 ימים", הסיבה מקוממת: כדי לשפר את הסטטיסטיקה של המשרד. רשימת ההמתנה של הקטינים שחוקרי הילדים אמורים לטפל בהם זינקה בחודשים האחרונים לכ- 1,400. עכשיו יש כ- 170 חקירות פחות. מה קרה לאותם ילדים? כמה מהם ממשיכים לסבול? האם כמה מהם מצויים בסכנת חיים?

במשרד הרווחה דוחים על הסף את הטענות העולות בכתבה ומגדירים אותן "שיקריות וזדוניות". התגובה שלהם אחרת: במשרד גיבשו "תוכנית להתמודדות עם תור ההמתנה של חקירות ילדים". במסגרת זו נבחנו תיקים שטרם נחקרו, ובחלקם החליטו להמליץ על אי ביצוע חקירה. במשרד טוענים, כי "25 אחוז מהחקירות מוחזרות מדי שנה למשטרה, עוד בטרם החל כל טיפול, חלקן משיקולים טכניים וחלקן משיקולים מקצועיים".

על השאלות בכמה תיקים בדיוק המליצו על ביטול חקירה במסגרת אותה תוכנית וכמה מהם באמת בוטלו מ"שיקולים טכניים", העדיפו במשרד שלא להשיב.

גם את הנתון לגבי מספר חקירות הילדים שמתתינות עכשיו, אחרי ש"תוכנית ההתמודדות" יצאה לפועל, מעדיף משרד הרווחה לשמור לעצמו מסיבה כלשהי.

הונאות וטיוח חקירות ילדים - סמנכ

"היינו המומים"

תחילת אוקטובר האחרון (10/11). יו"ר הכנסת רובי ריבלין עולה לשידור בגל"צ. בחודשים שלפני כן לחם ח"כ ריבלין כדי להוסיף תקנים של חוקרי ילדים. הוא הצליח, ולמערך העמוס התווספו עוד 22 תקנים. זה היה אמור לצמצם מאוד את רשימת ההמתנה הנוראית הזו, אך זה לא קרה. איך יכול להיות, תמה המראיין רינו צרור, שהתקנים נוספו – אבל כ- 1,400 קטינים עדיין ממתינים שחוקר ילדים יגיע אליהם?

ריבלין הבטיח שאחרי החגים יערוך בירור מקיף. "מה שהדגיא מאוד את בכירי המשרד הוא מספר הילדים הממתינים לחקירה, אומרת איריס (שם בדוי), שהיתה בכירה במשרד הרווחה עד לאחרונה, ובעלת נסיון רב בתחום חקירות ילדים. "בכל פעם שעלה בתקשורת הדיון על מאות ילדים שעברו התעללות וממתינים לתורם להיחקר, הרגשתי שהם נכנסו ללחץ נוראי מהאופן שבו רואים אותנו בציבור."

על פי עדויות אנשי רווחה, כפי הנראה הפעם היה הלחץ גדול במיוחד. "גם במשרד חוקרי הילדים במחוז מרכז שמעו את דבריו של ריבלין", נזכרת איריס, "וממש באותו היום התקשרה לשם רונית צור, מפקחת ארצית על חקירות ילדים.

הונאות וטיוח חקירות ילדים - סמנכ

רונית צור דיברה עם עובדת במשרד הרווחה והורתה לה להוציא תיקי חקירות שנמצאים בהמתנה מחודש ינואר ועד יוני 2011. היא אמרה לה: "אלו חקירות ישנות, נעשה ועדה ונראה איזו חקירה אפשר לבטל".

היינו המומים. מדובר במאות ילדים שהחוקרים אמורים לתחקר אותם, מה זאת אומר לבטל? הילדים האלו מחכים לנו!

במחוז מרכז מתנהלות כ- 50 אחוז מכלל חקירות הילדים בישראל. עד לעזיבתה, איריס הכירה היטב את הנעשה שם. לדבריה, מעולם לא נתקלה במקרה שבו מחליטים לסגור תיקים בכמויות ובבהילות כאלו. וגם לא בדרך שתתואר כאן.

כשבדקו במשרד כמה תיקים מהחודשים הללו טרם נחקרו, התברר שמדובר ביותר מ- 500. "בלתי אפשרי לצמצם מספר כזה", אומרת איריס. "מצד שני הלחץ היה גדול, ריבלין התחייב שמיד אחרי החגים הוא אישית יבדוק איך מספר הילדים נמצא בעליה מתמדת ובמשרד רצו לצמצם ככל האפשר את המספרים עוד לפני כן. הכל קרה באווירה של בהילות נוראית. אף אחד לא דיבר עם חוקרי הילדים, אף אחד לא התייעץ או ביקש את דעתם. יום אחד הם הגיעו למשרד וראו עשרות תיקים נלקחים".

התיקים נשלחו ל"מרכז ההגנה", שנמצא בתל השומר. מדובר בגוף חשוב שפעילותו מבורכת, המאגד תחת קורת גג אחת גורמי חקירה וטיפול בקטינים שעברו התעללות. עם זאת, לפחות במחוז תל איב, כך מעידים אנשי רווחה, מעולם לא הוצאו בבת אחת כל כך הרבה תיקים לגורם חיצוני.

שאלנו את משרד הרווחה כמה תיקים הועברו למרכז ההגנה, בכמה מהם הוחלט להמליץ על אי ביצוע חקירה ומי היו האנשים שהחליטו על כך.

במשרד הרווחה העדיפו לא לענות על השאלות הללו.

במקום זאת, בחרו להטיל את האשמה על חוקרי הילדים של מחוז תל אביב, שהם לדברי דוברת משרד הרווחה, "היחידים שלא עומדים במעמסת החקירות לחוקר", ואפילו, לטענת הדוברת, גורמים "פגיעה חמורה בילדים קורבנות התעללות".

לא ברור כמה המלצות לאי ביצוע חקירה יצאו ממרכז ההגנה, אבל איריס מעריכה שבסופו של דבר מדובר בכמה תיקים בודדים בלבד, רובם בתואנה שעבר זמן רב מאז האירוע. "נראה לי שאחרי שביטלו תיקים אחרים, הם הבינו שיש גבול".

בינתיים, במשרד הרווחה ביפו געשו הרוחות. "כל תלונה כזו היא עולם ומלואו של ילד סובל", אומרת איריס, "ילד שמחכה שנגיע אליו, שנשמע אותו, שנדאג להביא לדין את מי שהתעלל בו".

מה שהם עדיין לא ידעו בשלב זה היה שהתיקים הללו היו רק ההתחלה.

הונאות וטיוח חקירות ילדים - סמנכ

כל תיק, זה ילד

זה היה עוד בוקר שגרתי של סוף אוקטובר 2011 השנה במשרד חוקרי הילדים של מחוז מרכז ביפו. לפתע נכנסה למשרד אורחת בלתי צפויה: רחל שרביט, סמנכ"לית משרד הרווחה בכבודה ובעצמה.

"היא אמרה שלום, ניגשה לפקידה וביקשה ממנה להוציא מהארון תיקי חקירות של ילדים הנמצאים בהמתנה", מספרת איריס. "לא הבנו במה זכינו לביקור הזה. שרביט התיישבה החלה להרים טלפונים לפקידי סעד, ואמרה להם: 'המדריכות (חוקרות הילדים הבכירות, שאחראיות על חלוקת התיקים – מ"ב) עמוסות כרגע, אז אני עוזרת להן ובודקת אם יש עדיין צורך בחקירה זו וזו".

וחוקרי הילדים?

"היו המומים. בכל השנים שעבדתי ברווחה, מעולם לא קרה שדמות בכירה כל כך התיישבה במשרד והתחילה לעשות טלפונים כאחרון חוקרי הילדים".

על פי העדויות, ביקורה של שרביט נמשך כמחצית השעה. איריס: "היא אמרה לרונית צור (כאמור, מפקחת ארצית על חקירות ילדים – מ"ב): 'הנה, תראי. ישבתי והצלחתי בתוך זמן קצר לבטל ארבעה תיקים, אין סיבה שאתם לא תצליחו לעשות יותר מזה. עכשיו תושיבי את המדריכות שלך שיעשו אותו הדבר'".

לדברי בכירה במשרד הרווחה, חוקרי ילדים במחוז אכן קיבלו שיחת טלפון מרונית צור. "היא התקשרה ואמרה: יש הרבה חקירות שמחכות המון זמן, לא בטוח שצריך לחקור אותן. תעברו על זה ותתחילו להוציא ביטולים. זה ישן, וילדים כל כך הרבה זמן אחרי ההתעללות כבר לא זוכרים את הפרטים. היינו מזועזעים.

אתם נותנים לילדים הללו לחכות כל כך הרבה זמן, ואז אתם מבטלים את החקירות בגלל גורם ההמתנה הארוך שאתם אשמים בו?"

מה ענו לה החוקרים?

"הם פשוט סירבו".

הסמנכ"לית רחל שרביט, בשיחה עם "7 ימים", שיקרה וטענה כי לא המליצה אישית על ביטול ארבע חקירות. אלא שלידי "7 ימים" הגיעו ארבעת המסמכים, שכותרתם "אי ביצוע חקירת ילדים", ובהם נכתב כי "בהנחיית סמנכ"לית המשרד רחל שרביט" לא תתבצע החקירה. על המסמכים חתומה פקידת המשרד ביפו.

ואלו הסיפורים מאחורי ארבעת התיקים שבהם הנחתה הסמנכ"לית על אי ביצוע חקירה. בכל ארבעת המקרים לא מובא נימוק להמלצה על אי ביצוע חקירה, אלא נכתב רק כי הוחלט על כך לאחר "שיחה עם פקידת הסעד".

* התיק הראשון: מודיע אנונימי התקשר ומסר שראה הודעת אס אמס אס שבה כתבה ילדה בת 12 כי אמה מכה אותה ויש עליה סימנים כחולים, וזו לא הפעם הראשונה.

* התיק השני: תלונה שלפיה גבר פוגע בבנה של זוגתו, ילד בן חמש, וגם באישה עצמה.

* התיק השלישי: אביו של ילד בן שבע התלונן כי בן זוגה של האם מכה את בנו. האב סיפר בעדותו במשטרה כי גם האם היכתה בעבר את הילד.

* התיק הרביעי: התלונה שהוצגה בתחילת הכתבה, על ההורים שהיכו את בתם בת השמונה ברחוב.

איריס, מה עושה לך ביטול של כזה תיק, למשל?

"מדיר שינה מעיניי. היא לא היתה שם! היא לא דיברה איתם! אדם שמכה את ילדו בפרהסיה, אני לא רוצה לחשוב מה הוא עושה מאחורי דלתות סגורות. כבוד השופט אהרן ברק כתב בדיוק על תיק כזה באחד מפסקי הדין שלו: 'אם אתה מעז לעשות דבר כזה בציבור, מה קורה בבית?'"

בארגזים, דרומה

עברו עוד כמה ימים, והסמנכ"לית רחל שרביט שוב הגיעה למשרד ביפו, הפעם בליווי עובד תחזוקה. איריס: "הפועל הגיעה עם עגלה גדולה וכמה ארגזים. הם אספו את כל הקלסרים והעמיסו אותם על הרכב של רחל שרביט".

התיקים, כולם של חקירו ילדים שהמתינו מחודשים קודמים, הועברו למחוז דרום.

משימת בחינת התיקים וההחלטה באילו מהם יומלץ על אי ביצוע חקירה – כזכור, אותה משימה שבמחוז תל אביב סירבו לבצע – הוטלה על חוקרת ילדים בכירה במחוז דרום.

במשרד ביפו התבוננו חוקרי הילדים כיצד מרוקנים הארונות, המדפים וכמעט כל קלסרי החקירות מועברים דרומה, ברכבה של שרביט.

בכירה במשרד הרווחה: "כשאחד מחוקרי הילדים העז למחות על כך, נאמר לו: 'הייתם מאוד עמוסים, אז ביקשנו מהחוקרת ממחוז דרום שתעזור לנו רק למיין מה כדאי לחקור ומה לסגור'. כשהם שאלו למה ממליצים לבטל תיקים שטרם נחקרו, אף אחד לא התייחס אליהם. הרי הם רק חוקרי ילדים".

מתוך מאות התיקים שהגיעו למחוז דרום, כ- 150 קיבלו המלצה על ביטול חקירה. המספר 150, נציין, הוא על פי הערכתה של איריס.

שאלנו, כמובן את משרד הרווחה בדיוק כמה המלצות כאלו לביטול חקירות התקבלו.

במשרד העדיפו שלא להשיב על השאלה הרגישה הזו. במקום זאת, מסרו כי "המהלך שביצעו רחל שרביט והחוקרת מהדרום אינו גחמה שלהן או המצאה שלהן – מדובר בהליך שאותו מבצעים באופן רגיל ויום יומי כל חוקרי הילדים עצמם.

איריס טוענת, כי מעולם לא הוצאו בבת אחת מאות תיקים, ברכבה של הסמנכ"לית, והועברו למחוז אחר. גם ראשי משרד הרווחה מאשרים כי צעד כזה מעולם לא ננקט קודם לכן. לשאלת "7 ימים", ענתה רחל שרביט: "זו אכן הפעם הראשונה שאנו עושים מהלך כזה. תמיד יש פעם ראשונה".

והכי חשוב: לטענת איריס – כאמור, בעלת נסיון רב ועשיר בתחום חקירות ילדים – בתיקים רבים מאלו שנשלחו לדרום היא עצמה לא היתה מקבלת החלטה להמליץ על ביטול חקירה. "7 ימים העביר לדוברת המשרד שאלה על כך: "האם אתם מחזיקים עדיין בטענה כי כל חקירות הילדים שבוטלו במסגרת מהלך זה היו צריכות להיות מבוטלות?"

המשרד העדיף שלא לענות.

"אגרוף לבטן"

לפני שבועות ספורים, הגיעה הפרשה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, יושבת ראש השדולה לטיפול בילדים ובני נוער בסיכון.

לוי אבקסיס שמעה לראשונה על השתלשלות האירועים ואף עיינה בחלק מהתיקים.

לוי אבקסיס החליטה לכנס בדחיפות את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, שבה היא חברה. הדיון בנושא היה טעון.

"אני חייבת להגיד לך, אדוני יושב הראש", פתחה ח"כ לוי אבקסיס, "הדברים שאליהם נחשפתי… בתיקים מסויימים ולא בסמכות כדי לנסות ולצמצם, כדי שאפשר יהיה אולי להציע לשר החדש שרוצה לטפל בנושא הזה, להראות לו: הנה, עשינו כמה דברים, יש פחות תיקים. העניין היה ליצור מציאות וירטואלית באמצע יום".

לוי אבקסיס המשיכה לתאר את אשר אירע במשרד חקירות הילדים: "קיבלנו עדויות על כך שרוקנו ארונות שלמים מקלסרים שבהם יש המלצות לחקירות ילדים. חלק מן התיקים האלו הועברו, אולי לשם חתימת גומי. כשגילינו מה קרה לאחר מכן, ביותר מ- 100 תיקים פתאום היתה המלצה לבטל חקירות, בטענה ש'הן כבר לא רלוונטיות'. אם היה פה משהו קשה, סביר להניח שהילדה כבר יתה מתה. אלוהים ישמור, אלה התירוצים. זה גם לא עומד יד ביד עם הנושא של המלצה לסגירת חקירה".

לדיון הגיעה החוקרת ממחוז דרום, שהמליצה על רוב ביטולי החקירות בפרשה. "אני יודעת", פנתה אליה לוי אבקסיס, "אותך הביאו לכאן ממחוז דרום, היחידה שהסכימה לעשות את עבודתם של האחרים. אלי זרמו חלק מן התיקים, שנלקחו בגניבה או באיזושהי צורה כמו במשטרים אפלים, כדי להראות שמטפלים בדברים". גם הסמנכ"לית רחל שרביט היתה שם בישיבת הוועדה. "כך מתנהלים אצלכם במשרד. את שותפה לכל המחדל הזה, גבירתי", הטיחה בה לוי אבקסיס. "אמרת לי: 'לא היה ולא נברא', אמרת שלא תהיה שום חתימה שלכם לסגור תיקים, אבל במו עיניי ראיתי זאת. לכן כל מילה שלך שאת מפנה אלי לא נלקחת כאמת צרופה, מצטערת להגיד לך. כאשר אני נתקלתי בכתב ידך על תיקים מסויימים… כשאת אומרת, 'כבר לא רלוונטי, לסגור את התיק' כי הוא ישן, בלי לבדוק מה מצבה של הילדה, אז אני מצטערת, אינני מאמינה לך עוד. נקודה".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס החליטה לפנות למבקר המדינה כדי שיבדוק את הפרשה. "מתוך עדויות, תלונות ומסמכים שהגיעו למשרדי על ידי גורמים שונים, נחשפתי לחומרים שיש בהם כדי להטיל צל כבד על התנהלותם של עובדי המשרד", כתבה בפנייתה למשרד המבקר. "עדויות ומסמכים אלה חשפו לנגד עיניי התנהלות מסוכנת המעלה תהיות רבות. בין יתר הדברים, עדויות בדבר ריקון ארונות וקלסרים עם המלצות לחקירות ילדים".

"בנוסף לכך", ממשיכה לוי אבקסיס, "הגיעו לידיי עדויות בדבר ילדים שהמתינו לחקירתם במשך כמה חודשים, אולם בחלק מן המקרים יצאה הוראה מפורשת, לכאורה על ידי בכירים במשרד, המבקשת לבטלם עקב עילות מופרכות כגון התיישנות או חוסר ענין לציבור".

אציין כי לפי עדויות אלה, השימוש בעילות אלו הינו תכוף, ולא בהכרח צודק. תחושתי היא כי הדברים נעשים שלא כדין ולא בסמכות".
.
מדיניות משרד הרווחה לטיפול והשגחה על ילדים בצו בית משפט לנוער, בפנימיות הרווחה ועמותות

.
קישורים:

עתירה לבג"צ נגד שר הרווחה משה כחלון - המוסד לביטוח לאומי, איננו מקיים הוראות חוק המטיבות עם מבוטחיו, ומסתיר מהם זכויות המגיעות להם

ינואר 2012 - תנועת אומ"ץ עתרה לבג"צ נגד שר הרווחה משה כחלון וביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי, איננו מקיים הוראות חוק המטיבות עם מבוטחיו, ומסתיר מהם זכויות המגיעות להם. הביטוח הלאומי אינו מפעיל את ערכאת ועדת התביעות, ושולח מבוטחיו לבית הדין. טענת הסתרת הזכויות עומדת בבסיס עתירה שתנועת אומ"ץ הגישה לבג"ץ נגד המוסד לביטוח לאומי ונגד משה כחלון שר הרווחה

בשעה שהמוסד לביטוח לאומי מדקדק עם מבוטחיו כחוט השערה, בכל הנוגע לחובותיהם, נראה כי הוא הרבה פחות קפדן, כאשר מדובר בחובותיו שלו כלפיהם.

כל מי שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי "מכתב דחייה" המודיע לו כי תביעתו נדחתה, יודע כי באותו מכתב, גם מספרים לו כי אם הוא איננו מרוצה מההחלטה הוא יכול לפנות לבית הדין לעבודה ולערער עליה.

רבים מהמבוטחים, שאינם מעוניינים להתעמת עם המוסד, להכניס את עצמם להוצאות ולהיגרר להליך משפטי, פשוט מוותרים ללא מאבק, בייחוד במקרים בהם מדובר בסכומים קטנים.

לא במקרה, קמו בישראל חברות ייעוץ רבות, המנצלות את תסכולם של המבוטחים ומסייעות להם תמורת תשלום נכבד.

מה שביטוח לאומי, לא מגלה למבוטחים, הוא שבעצם, הם בכלל לא חייבים לפנות לבית הדין, משום שיש להם זכות להשיג על דחיית תביעתם בפניי "ועדת תביעות" שהמוסד עצמו חייב להפעיל.

חוק הביטוח הלאומי, לקח בחשבון, שייתכנו מקרים בהם פקידי המוסד שוגים, וקבע כי ליד כל סניף של המוסד, חייבת לפעול "ועדת תביעות": ועדה בת שלושה אנשים, הכוללת גם נציג ציבור, שתפקידה לבחון את החלטת המוסד, כאשר המבוטח או הפקיד מבקש זאת.

ועדות עלו פעלו בעבר, אולם במשך השנים, פעילותן הופסקה. הביטוח הלאומי כלל לא מגלה למבוטחיו את זכותם לפנות לוועדות אלו. במקום זאת, הוא פשוט שולח אותם לתבוע בבית הדין. כך המבוטח מפסיד ערכאת בדיקה אחת, והמוסד, חוסך מעצמו ביקורת והוצאות כספיות.

אריה אבנרי יו"ר אומ"ץ: "מדובר למעשה בזכותו של כל מבוטח, שההחלטה שנתנה בעניינו, תיבחן על ידי גורם נוסף. המוסד לביטוח לאומי איננו חף מטעויות. אין סיבה לשלוח את המבוטח לבית הדין, לפני שנעשית בדיקה יסודית של העניין באמצעות ועדה, בעלת ראייה מערכתית ורחבה, כפי שנקבע בחוק."

ביטוח לאומי: "לשנות את החוק" בתשובה ששיגר המוסד לביטוח לאומי, לפנייה מוקדמת בנושא, נאמר כי אמנם נשקלת אפשרות לחדש את פעילות ועדות התביעות, אולם הוצעה גם אפשרות אחרת – לתקן את החוק ולהתאימו למציאות – כלומר להכשיר את רמיסת החוק.

אומ"ץ הגישה את העתירה באמצעות עוה"ד אבינועם מגן.

פרטים נבחרים מתוך העתירה:

"סעיפים 299 ו 300 לחוק קובעים: "מיום 1.8.2002 תיקון מס' 51 ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 488 (ה"ח 3038) הוספת סעיף קטן 298(א1)ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע."

"בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, הסמכות להחליט האם לאשר תביעה או לדחותה מסורה לפקידי המוסד.

בשנים האחרונות נמתחת ביקורת ציבורית חריפה על המשיב 1 ועל החלטות פקידיו אשר מעת לעת יוצאות עוולות תחת ידיהם.

כן קמו בישראל תאגידים וגופים פרטיים ועסקיים רבים ה 'מתמחים' בייעוץ למבוטחי המשיב 1. גופים אלו, מתעשרים על חשבון ציבור המבוטחים המבקש למצות את זכויותיו, ואשר חש כי הוא נפגע מהחלטות המשיב 1.

ויאמר בפה מלא, העותרת איננה מוצאת רבב בעובדי המשיב 1. ברי גם לעותרת כי המשיב 1, בלית ברירה, מעסיק בני אדם ולא מלאכים. מטבע הדברים, נעשות מעת לעת שגיאות בשיקול דעת."

"המחוקק הראשי במדינת ישראל, צפה פני עתיד, ומצא לנכון לייסד ערכאה ייחודית, אשר תוכל, במידת הצורך, להשקיף מלמעלה, על החלטות פקידי המשיב 1, בראייה רחבה , ולבחון אותן, בין אם לבקשת פקיד המתלבט וזקוק לעצה, ובין אם לבקשת מבוטח החש כי נגרם לו עוול."

"לשם כך קבע המחוקק כי ליד כל סניף של המשיב 1 תוקם 'ועדת תביעות'. ייחודהּ של ועדת התביעות רב: היא מורכבת משלושה, ביניהם גם נציגי ציבור, היא בעלת ראייה מערכתית כוללת, היא מוסמכת להמליץ אך לא להכריע.

ברבות השנים, הפסיק המשיב 1, בהדרגה, את פעולת ועדות התביעות. תחילה, הפכו ועדות אלו לנדירות, וכונסו רק "אד-הוק" כאשר מבוטח גילה את זכותו להביא את עניינו בפני ועדה שכזו, ובהמשך, איש כבר לא זכר כלל את הזכות האמורה העומדת למבוטחים. "

"היעדרן של ועדות התביעות, פוגע באופן ישיר הן במבוטחי המוסד לביטוח לאומי והן בפקידיו. הראשונים נפגעים כאשר, אין באפשרותם להביא את עניינם בפני גורם מקצועי נוסף אשר יוכל לבחון את החלטת פקיד התביעות ולהמליץ לו כיצד לנהוג. האחרונים נפגעים כאשר אין להם גורם רחב אופקים עימו הם יכולים להיוועץ במקרה של ספק."

"כאשר תביעתו של מבוטח נדחית, הוא מקבל מהמשיב 1 "מכתב דחייה". במכתב זה מופנית תשומת ליבו לכך שעל מנת להשיג על החלטת המוסד, הוא רשאי להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. האפשרות לפנות לוועדת תביעות בהתאם לחוק, כלל איננה מוזכרת."

"בשעה שהמשיב 1 פועל על מנת למצות את החוק כלפיי המבוטחים בדווקנות רבה, אולם כאשר מדובר בו עצמו, הוא מותיר לעצמו את הפריבילגיה לקיים את הוראות המחוקק באופן סלקטיבי. הוא אף מסתיר ממבוטחיו את האפשרות החוקית העומדת להם לעמוד בפניי ועדת תביעות. "

"על יסוד המקובץ יתבקש בית המשפט הנכבד: להורות למשיבים להפעיל לאלתר את ועדות התביעות כמצוות המחוקק. להודיע למבוטחים על זכותם להביא את עניינם בפני ועדות אלה. להוסיף ל"מכתבי הדחייה" הנשלחים למבוטחים שתביעתם נדחתה, הודעה בדבר הזכות לעמוד בפניי ועדת תביעות. ליידע בנושא מבוטחים שתביעותיהם נדחו בשלוש השנים האחרונות ולאפשר להם לפנות לוועדה, מבלי לטעון לשיהוי או התיישנות, במקרה שמבוטחים אלו יבקשו להגיש תביעה לבית דין לעבודה, על יסוד המלצת הוועדה".

קישורים
:

ה"טיפולים" של הרווחה - כתב אישום: מדריך בפנימייה אנס נער וכלא אותו בחדר

רשויות הרווחה בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער ממשיכים להוציא בכפייה ילדים מביתם ומשפחתם ולהפקירם להזנחה והתעללות בפנימיות, אומנה, אימוץ, ועוד..

הכתבה אישום: מדריך בפנימייה אנס נער וכלא אותו בחדר , אחיה ראב"ד , ynet , ינואר 2012

בן 23 מואשם שביצע שורה של מעשי סדום ואלימות קשה כלפי חניך מאז היה בן 13. הוא נסע לחו"ל, נעצר עם נחיתתו אחרי שנה, ומכחיש את המיוחס לו

פרשת התעללות מזעזעת בפנימייה בצפון הארץ: לבית המשפט המחוזי בנצרת הוגש אמש (א') כתב אישום המגולל שורה של מעשי סדום, מעשים מגונים ואלימות קשה שביצע מדריך באחד החניכים בפנימייה. המעשים בוצעו בתחילת השנה שעברה, ולאחר שנחשפו יצא המדריך לחו"ל. בשבוע שעבר, לאחר כשנה, הוא שב לישראל ונעצר.


מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד ענת גוטסמן-סער מפרקליטות מחוז הצפון, עולה כי הצעיר, בן 23 מפתח תקווה, שימש כמדריך לילה בפנימייה. במשך תקופה ארוכה, נטען, הוא נהג לתקוף את החניך, שבתחילת האירועים היה בן 13.

עו"ד לירון מלכה, המייצגת את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, טענה כי הוא מכחיש את המיוחס לו. כמו כן, בניגוד לטענת התביעה, לדבריה הוא לא נמלט מהארץ אחרי חשיפת הפרשה, ונסיעתו הייתה מתוכננת.

על פי כתב האישום, במקרה אחד העיר הנאשם את הנער באמצעות שפיכת מים על פניו. לאחר מכן גרר אותו לחדרו, הכה אותו, הטיח את ראשו ברצפה וביצע בו מעשי סדום ומעשים מגונים. לטענת התביעה, מעשים מסוג זה בוצעו מספר רב של פעמים. כתב האישום מפרט כי במספר מקרים אחרים פצע המדריך את החניך במכות, שריטות, נשיכות באיבר המין ונעיצת סיכה בכף ידו.

המקרה האחרון אירע ב-23 בפברואר 2011. לאחר שביצע בנער מעשי סדום ומעשים מגונים, כלא אותו המדריך בחדרו. "הקטין ניסה לברוח מהחדר", מתאר כתב האישום. "תחילה ניסה לברוח דרך הדלת אך מצא אותה נעולה. בהמשך ניסה הקטין להימלט דרך החלון, אך הנאשם מנע זאת ממנו".

כאשר החלו חיפושים אחר הילד אמר לו הנאשם כי אם לא ישתוק הוא יפוטר בגללו, ואם הדבר יקרה - הוא יכה אותו. הנאשם הורה לקטין להסתתר בארון הנעליים שלו, ובהמשך הוציא אותו מחדרו והורה לו לספר שישן בכיתת הלימוד.

לאחר אותו אירוע פוטר המדריך. מספר ימים לאחר מכן הוא יצא מן הארץ ולא אותר על ידי המשטרה ואף לא על ידי האינטרפול שעורב בעניין. הוא חזר ארצה בשבוע שעבר ונעצר בנמל התעופה.

במקביל להגשת האישום ביקשה התובעת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים: "המשיב בחר לעצמו קרבן נוח לניצול... המשיב ניצל את היותו מדריך לילה, עת בה מעשיו בלתי מפוקחים, וכל זאת כדי להשביע את רעבונו המיני החולני והאלים... גיל הקורבן, התמשכות המעשים, התעלמותו המוחלטת של המשיב מהבכי ומהכאב שמעשיו הסבו לקורבנו, וההקפדה של המשיב למניעת חשיפתם, הם נדבך נוסף למסוכנות".

המדריך מואשם במקרים רבים של מעשי סדום מסוגים שונים, התעללות, מעשים מגונים בנסיבות אינוס, התעללות בקטין, כליאתו ועוד.
.
פלייליסט על פנימיות משרד הרווחה

.
קישורים: