רקפת עצמון - סחר בילדים וקשישים בשם טובת הילד



מאי 2015 - במסגרת פרויקט "עושים שכונה לפקידת הסעד", התייצבנו בערב יום חמישי 21/5/15 מול ביתה של פק"ס ראשית רקפת עצמון בראש העין.
העיתונאי מוטי לייבל: ערב טוב לדיירי רחוב עודד. הגענו לפה הערב לספר לכם על שכנה אחת שלכם, לשכנה הזו קוראים רקפת עצמון, היא פקידת סעד ראשית לסדרי דין וזה אומר שהגברת אחראית בכל מדינת ישראל על הסדרי ראיה בין ילדים להורים שלהם. רקפת עצמון עומדת בבתי משפט ומשקרת במצח נחושה. היא לא נותנת לאמא לורי שם טוב לראות את הילדים שלה במשך 6 שנים.
מי מכם השכנים של רקפת עצמון, היה מוכן לא לראות את הילדים שלו במשך שש שנים? אף אחד? אז גם לורי לא מוכנה לזה, אבל מה? רקפת עצמון שלחה את לורי שם טוב למבדקים פסיכיאטריים כשהיא אומרת לה שאם הכל יהיה בסדר, היא תתן לה לראות את הילדים שלה, אבל מה? לורי עברה את כל המבדקים של הפסיכיאטריים אבל את משקרת בבית המשפט ולא נותנת ללורי לראות את הילדים שלה, אז מסתבר שפקידת סעד ראשית במשרד הרווחה היא מעל החוק, כי השופט נפתלי שילה הורה חד משמעית לרקפת עצמון לעשות כל שביכולתה לתת ללורי את הילדים שלה, אבל רקפת החליטה לפעול נגד החלטת השופט, היא מצפצפת על פסק הדין של השופט והיא מצפצפת על בתי המשפט של מדינת ישראל.

אבסורד: חולה ALS זכאי לגמלה; משרד הרווחה: צודק, אין תקציב

אבסורד: חולה ALS זכאי לגמלה; מש' הרווחה: צודק, אין תקציב , ד"ר איתי גל , מאי 2015 , ynet

שי ראשוני משלם מדי חודש 10 אלף שקלים לשני מטפלים. רק לאחרונה גילה שהוא זכאי לגמלה סיעודית של 1,700 שקלים בחודש. אחרי חודשים של מכתבים ופניות למשרד הרווחה, קיבל לבסוף מכתב תשובה מרתיח מהמשרד: "אתה אכן זכאי לגמלה, אבל אין לנו תקציב"

התשובה המבזה ששלח משרד הרווחה למשותק סופני: שי ראשוני לוקה במחלת ALS. הוא משותק מכף רגל ועד ראש, ומסתייע בשני מטפלים בזכותם הוא מצליח לשרוד. אחרי שגילה במקרה כי הוא זכאי לגמלה סיעודית, פנה במשך חודשים למשרד הרווחה, שהואיל רק השבוע להשיב לו במכתב מרתיח במיוחד.

ההתמודדות של שי

ראשוני, תושב רמת השרון, אובחן כלוקה במחלת ALS בשנת 2011, והוא משותק בכל גופו ומתקשר באמצעות המחשב. מאז איבחונו הוא החל לפעול במרץ למען החולים. הוא מכהן כמנכ"ל עמותת "פרס לחיים" למען החולים, ופועל לקידום חקר המחלה ומציאת טיפול.

בחייו האישיים, הוא אל"מ במילואים, בעל תואר שני במינהל עסקים, וגם היה מהראשונים בישראל שהוציא רשיון טייס פרטי. טרם המחלה עסק בספורט, ואף זכה במקום השלישי בתחרות הטריאטלון "איש הברזל".

גילה במקרה שזכאי לגמלה סיעודית

לפני מספר חודשים, גילה ראשוני כי הוא זכאי לגמלה סיעודית ממשרד הרווחה בת כ-10% מכלל ההוצאות עבור מטפלים סיעודיים. "עליתי על זה ממש במקרה" הוא מספר ל-ynet, "מובן שברווחה לא טרחו ליידע אותי או את החולים האחרים".

שי החל לשלוח מכתבים למשרד, ורק השבוע, בתום מספר חודשי המתנה ותכתובות, הואיל אגף השיקום במשרד הרווחה להשיב לו: "הריני להודיעך כי בקשתך לגמלת טיפול אישי סיעודי למונשמים נבדקה על ידנו. עפ"י הבדיקה נמצאת זכאי לקבלת הגמלה. עם זאת, בשל היעדר תקציב בסעיף, הנך מצוי ברשימת ממתינים לגמלה".
המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה
המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה

"יש אנשים שזקוקים לזה יותר ממני"

"מילא שגיליתי רק במקרה שאני זכאי לגימלה חודשית של 1,000 שקלים", אומר שי. "זה לא הרבה. אבל לאנשים חלשים זה המון. מילא עליי, אבל הלב נקרע לי על אלה שהם במצב כלכלי קשה משלי. להחזיק טיפול צמוד 24 שעות ביממה, זה עסק יקר מאוד, שהוא תוספת לכל ההוצאות היקרות של המחיה".

"לא התכוונתי להתבכיין, אני בעצמי לא סובל את גישת ה"מגיע לי". אני תמיד מעדיף לעשות מאשר לבכות. אבל כאן מדובר באבסורד. מונשם חייב השגחה של 24 שעות. מה נעשה בלי המטפלים? אני אוהב את המדינה שלי, על אף מגרעותיה, ואמשיך לאהוב אותה לעד. אבל קורע אותי לחשוב על אחרים במצבי, שלא יודעים להסתדר, כשכזו תשובה מגיעה מהמשרד שאמור לדאוג לנו".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מדובר בנושא שהינו באחריות הביטוח הלאומי ועליו לדאוג לנושא התקציבי".

סייע בהכנת הכתבה: עומרי אפרים

מוטי לייבל מיידע את תורמי עמותת אור שלום על הסבל שגורמת העמותה למשפחות וילדים

מאי 2015 - ערב התרמה לעמותת הוצאת ילדים מבתיהם "אור שלום" והפקרתם להתעללות והזנחה ללא בקרה ופיקוח במוסדות סגורים, אומנה ואימוץ.
מוטי לייבל פעיל חברתי מיידע את התורמים על מעלליה של עמותת אור שלום.

משרד הרווחה חטף תאומות לאימוץ בניגוד לחוק ולרצון ההורים

פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץ
"הן סומנו". תאומות הועברו לאימוץ בלי אישור , ynet , עומרי אפרים , מאי 2015

ההורים לא אישרו, בית המשפט לא אישר - אבל התאומות הועברו למשפחת אומנה. האב ערבי - והן נמסרו למשפחה יהודית דתית. ברווחה הסתירו חוות דעת במשך חודשים. השופט: "שירותי הרווחה אחראים למחדלים. צריך בדק בית". סיפור אחד שהגיע לידי ynet חושף צוהר לכשלי האימוץ

"נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור כזה שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד, הן של האב והן של הקטינות. לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו". כך תיאר בית המשפט לענייני משפחה את ההתנהלות של שירותי הרווחה מול אב פלסטיני ואם יהודייה פגועת נפש, בניסיון להוציא מידיהם את בנותיהם התאומות בנות החמש ולמסור אותן לאימוץ.

ח' (35), פלסטיני בעל היתר שהייה ועבודה בישראל זה שנים ארוכות, נלחם על הזכות לגדל את בנותיו שלו ושל בת זוגו היהודייה. הבנות הועברו זמן קצר לאחר לידתן, עוד כשהיו בבית חולים, למשפחת אומנה בהליך המכונה "אומנה עם אופק של אימוץ", בעקבות מחלות נפש כרוניות של האם.

לאחר הלידה נלקחו הבנות למשפחת אומנה דתית יהודית, אף שאביהן ערבי. על הכשלים והמחדלים של שירותי הרווחה בהליך זה לא חסך השופט דניאל טפרברג ביקורת. בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דנו בעתירת המדינה, שביקשה להשלים את הליך האימוץ, וקיבלו את עמדת ההורים.

האב התנגד למסירת התאומות לאימוץ

בפסק דין מקיף ויוצא דופן בחומרתו הבוחן את סוגיית האימוץ בישראל, נחשפה תמונת מצב מבהילה של כשלי הרשויות בהוצאת ילדים מחזקת הוריהם. "נסיבות תיק זה הן מהמורכבות ביותר שבית המשפט עסק בהן", כתב טפרברג בפתח החלטתו. "נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור לבית משפט זה שטיפל במקרה כזה שבו ההתרשמות היא למרבה הצער של שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד הן של האב והן של הקטינות. אין ספק כי לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו. מצופה ונדרש כי שירותי הרווחה יערכו בדק בית מקיף ויפיקו לקחים".

אנה מספרת על התעללות ואונס במשפחת אומנה



בית המשפט: להשיב התאומות לאביהן

"ביקשתי את התאומות כבר כשנולדו ועוד לפני שהן נמסרו לאומנה. בכל יום הייתי איתן בבית החולים אבל ברווחה התנגדו בגלל סיבות לא ענייניות ולא אפשרו לי לגדל את בנותיי. אני לא מבין איך ומדוע החליטו שם לקחת אותן ממני ולמסור אותן לאימוץ", סיפר ח', האב. "אף אחד לא הסביר שמדובר באומנה למטרות אימוץ, הובטח לי שזה עניין זמני ושהבנות יחזרו אליי. הכוונה שלי הייתה שהן יקבלו בית בטוח רק עד שאוכל לעמוד על הרגליים ולגדל אותן בבית משלי", הסביר.

בני הזוג נפרדו לפני כמה שנים, ומאז נישא ח' לישראלית אחרת ואף נולדה לו בת נוספת. אך הוא התנגד למסור את בנותיו לאימוץ, וכך גם אמן. מאז לידתן פנה לרשויות הרווחה ולבתי משפט כדי לקבל משמורת עליהן ולגדלן בעצמו. הוא שמר על קשר רציף עמן והקפיד להיפגש איתן בבית החולים ובהמשך במרכז קשר ומחוצה לו.

לאחר שהבנות הועברו למשפחת אומנה עתר משרד הרווחה במרס 2013 לבית המשפט בבקשה להכריז על התאומות "בנות אימוץ". למרות חוות דעת שהגיש מומחה שמינה בית המשפט ולפיה יש להשיב את התאומות לאביהן בכפוף להסדרת מעמדו בישראל, נותרו השתיים בחזקת הורי האומנה.

באמצעות עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא הביע ח' התנגדות נחרצת לבקשה לאמצן ודרש להעביר את המשמורת עליהן לידיו. עם זאת, בשל טובת הבנות והמורכבות שנוצרה עקב הימשכות ההליכים המשפטיים, הסכים ח' להשאירן במשפחת האומנה בתנאי שיוכל להמשיך ולהיפגש עמן באופן אינטנסיבי וקבוע.

האם הביולוגית התנגדה גם היא למסירת הבנות לאימוץ וביקשה להעבירן למשמורתו של ח' כדי שתוכל להחלים ממחלתה, לשקם את חייה ולשוב ולגדלן.

הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה בשאלת האימוץ התקיימו לאחר הליכים קודמים שהתקיימו בבית המשפט לנוער בשאלת הוצאת הילדים מחזקת הוריהם הביולוגיים. כך התארכו מאוד ההליכים המשפטיים ובבית המשפט לענייני משפחה הם התארכו שוב לאחר שרשויות הרווחה הטילו ספק - שהוסר רק לאחר בדיקה מקיפה ופסיקה משפטית אחרת - לגבי אבהותו של ח'.

בין היתר הדיונים התארכו גם בעקבות ניסיון גישור שלא צלח בין האב לרשויות הרווחה ובשל מחלוקות שהתגלעו לגבי "מסוגלותו ההורית" של ח', בין המומחה שמינה בית המשפט ובין חוות הדעת שהגישו שירותי הרווחה. בנוסף נדחו הדיונים עד להסדרת מעמדו של ח' בישראל. בעקבות העיכובים הללו טען ח' כי אין הוא צריך "לשלם" על הקשיים והעיכובים שגרמו הרשויות, והביאו לכך שמשך הזמן שבו שהו בנותיו בחזקת משפחת האומנה התארך מאוד. טענה זו, בדומה לכל טענותיו האחרות של ח', התקבלה במלואה בבית המשפט.

"הדל שבהורים טוב מהחזק שבמאמצים"

בפסק הדין ציטט השופט טפרברג פסקי דין קודמים בסוגיית האימוץ, וקבע: "לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו גם אם מבחינה אובייקטיבית ייטב לילד אצל אחרים. זוהי זכות חוקתית טבעית וראשונית בבחינת ביטוי לקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם. אין המדינה רשאית לשבור את התא המשפחתי וליטול מאדם את ילדיו על מנת להיטיב עמם". עוד מציין טפרברג את פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שכתב כי "בהעדר חשש לפגיעה בילד, הדל שבהורים הוא טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים".

עוד קבע כי אמן הביולוגית של התאומות עונה על העילות הנדרשות על פי חוק האימוץ, לפיהן "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין".

השופט הדגיש כי בשל מצבה הנפשי הבלתי יציב של האם לא יתקיים כל קשר בינה ובין בנותיה, למעט מכתבים שהמליצו כי האם תכתוב והם יועברו לתיק האימוץ, כדי שבנותיה יוכלו לקרוא לאחר התבגרותן. "אין ספק שהאם אוהבת את הקטינות. האם לא ויתרה עליהן מרצונה ולא נטשה אותן. האם חפצה בקטינות בכל נפשה ומאודה וסבלה רב מכך שהקטינות אינן גדלות בחיקה", כתב.

"הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות" (אילוסטרציה) (צילום: דלית שחם) בעניינו של ח' ציין השופט כי מדובר ב"אב בעל מסוגלות הורית שהולכת ומשתפרת ככל שעובר הזמן", ואף ציין: "התרשמתי כי הוא מונע מטובת הקטינות, מבין את טובתן וצורכיהן. הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות".

לבסוף קבע טפרברג כי "חרף הקשיים ששירותי הרווחה הערימו לפני האב, הוא מוצא את הכוחות לשים את צורכי הקטינות לפני רצונו וזכותו לגדלן. לדעת בית המשפט אין מסוגלות הורית גבוהה מזו", ובניגוד לחוות הדעת של שירותי הרווחה שגרמו להרחקת בנותיו ממנו, הדגיש השופט: "לאב הבנה בפועל של מצבים מורכבים ויכולת להתמודד עמם".

"אופק אימוץ" בלי שום אישור משפטי

טפרברג מתח ביקורת חריפה על רשויות הרווחה: "לאב מעולם לא ניתנה הזדמנות על ידי שירותי הרווחה להוכיח את טענתו כי הוא מסוגל לגדל את הקטינות. הוא מעולם לא ויתר עליהן ולא הסכים לאימוצן. האב מילא כל דרישה של שירותי הרווחה". עוד ציין השופט כי "לא הובאה כל ראיה לקיומו של קשר 'הפכפך' (בין האב לאם) כטענת המבקש (משרד הרווחה)". בהמשך פסק: "אינני מקבל את טענת המבקש כי האב התעלם מהתנהגותה הפסיכוטית של האם בעבר. האב עבר להתגורר עם האם לקראת הלידה כדי לסייע ולעזור לה. האב לא נטש ולא נעלם חרף מצבה הקשה".

פסק הדין אף מלמד כי שירותי הרווחה "הזמינו" חוות דעת חיצונית בניגוד להסכמתו של בית המשפט ובהמשך הסתירו את תוצאותיה במשך חודשים ארוכים. ביחס להוצאת הילדים הראשונית פוסק השופט טפרברג כי "התרשמות בית המשפט היא כי לו היו שירותי הרווחה נוהגים כנדרש וכמצופה, אין זה בלתי נמנע כי לא היינו עומדים היום היכן שאנו עומדים במסגרת פסק דין זה".

הוא הצביע על שורה של כשלים חמורים נוספים ובהם הההחלטה הראשונית כי הבנות יימסרו למשפחת אומנה עם "אופק של אימוץ" מבלי שהתקבל לכך כל אישור של בית משפט כנדרש בחוק ומבלי שנבחנה מסוגלותו ההורית של האב. "הוצאת הבנות מחזקת הוריהם נעשתה להתרשמות בית המשפט ללא הסכמה מלאה ומדעת של ההורים", נכתב.

השופט התרשם "שעולה חשש של ממש כי הקטינות 'סומנו' כמיועדות לאימוץ עוד בטרם הייתה תשתית כלשהי כדי לתמוך בכך. התנהלות זו מטילה צל כבד על כל התנהלות המבקש לאחר מכן, ועולה חשש כי הייתה מגמתית".

בית המשפט קיבל את עמדת האב שאמר כי הבין שהאומנה היא זמנית בלבד: "התנהלות שירותי הרווחה הייתה בלתי מידתית ובטרם התבררה התמונה או שמוצו אפשרויות טיפול והשמה חלופיות. האב, האם והקטינות היו צריכים להיות במרכז מעייניהם של שירותי הרווחה, והרושם הוא שבמקרה הזה התהפכו היוצרות, והמשפחה האומנת זכתה למקום זה בשוגג".

בית המשפט מתח ביקורת גם על החלטת שירותי הרווחה להעביר את הקטינות למשפחה יהודית דתית אף שמדובר באב ערבי: "בנסיבות אלה היה מצופה שהשמתן של הקטינות תהא אצל משפחה ערבית ישראלית או לפחות משפחה יהודית לא דתית". בפסק הדין מאשים השופט כי שירותי הרווחה לא עשו די להציע עזרה וסיוע לאב. "לא נעשה כל ניסיון מטעם שירותי הרווחה לנסות ולשקם את התא המשפחתי... התנהלות שירותי הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם התחייבות מדינת ישראל כחברה באמנת זכויות הילד". הוא אף האשים את רשויות הרווחה ב"הצגה מגמתית של העובדות" בדיונים המשפטיים.

פסק הדין קבע כי בשל טובת התאומות, הצורך לשמור על יציבות בחייהן והסכמתו של האב הביולוגי, יתגוררו השתיים אצל משפחת האומנה במסגרת "אומנה ארוכת טווח והמשך הקשר האינטנסיבי עם אביהן". מפגשיהם השבועיים יוארכו וההחלטות על עתידם יתקבלו בשיתוף שני הזוגות. השופט הזהיר לבסוף כי אם משפחת האומנה תדחה את החלטתו, יועברו הבנות לחזקתו המלאה של ח' בהליך הדרגתי.

"אנחנו שמחים על פסק הדין המיוחד הזה. האב היה ראוי לצדק ובית המשפט אמר את דברו", מסרו ל-ynet עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, פרקליטיו של ח'. "בית המשפט מצא סוף סוף לנכון להעמיד את גורמי הרווחה על טעותם בצורה ברורה. הגיע הזמן ששירותי הרווחה לא יחשבו שכל החכמה והצדק בידיהם, אלא שיש גם צדדים וגורמים נוספים שגם להם ואצלם יש לעתים היגיון, צדק ויושרה".

 "הן סומנו". תאומות הועברו לאימוץ בלי אישור , ynet , עומרי אפרים , מאי 2015

דוח מבקר המדינה על היבטים פיסיים של מסגרות רווחה חוץ ביתיות מדו"ח שנתי 65ג - פורסם מאי 2015

מאי 2015 - דוח מבקר המדינה על היבטים פיסיים של מסגרות רווחה חוץ ביתיות מדו"ח שנתי 65ג של מבקר המדינה

רקע כללי

חברה בעלת חוסן לאומי נמדדת ביחסה לחלשים שבה, הן במתן שירותים ייחודיים והן בשילובם ובקיומם בכבוד בקהילה. הזכות להשתלב בקהילה בכלל, ובאזורי מגורים בפרט היא זכות בסיסית של כל אדם לרבות אנשים עם מוגבלות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - המשרד) פועל לאיתורם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים ואוכלוסיות חלשות, והוא אחראי לטיפול בהם ולשיקומם . חלק מהטיפול נעשה בכ-6,150 מסגרות פיזיות כגון פנימיות, הוסטלים ודירות בקהילה (להלן - מסגרות). הרשויות המקומיות מפעילות מסגרות יומיות בקהילה שהן כ-65% מהמסגרות בארץ, והמשרד אחראי ל-1,906 מסגרות חוץ-ביתיות (כ-31%). מסגרות אלה מיועדות לאנשים שאינם יכולים להמשיך להתגורר במסגרת המשפחתית (להלן - דיירים) והם מונים בין 40,000 ל-50,000 איש. ההפעלה של רוב המסגרות החוץ-ביתיות שבאחריות המשרד הועברה לעמותות ואגודות ציבוריות ולזכיינים פרטיים, ורק מקצתן נותרו מוסדות ממשלתיים שמופעלים על ידו. קיימות גם מסגרות חוץ-ביתיות לטיפול בבריאות הנפש שהן באחריותו של משרד הבריאות ובהן כ-3,500 דיירים המתגוררים בכ-140 מסגרות. המדיניות שנקבעה בשנים האחרונות בשני המשרדים היא לפצל את המסגרות החוץ-ביתיות מרובות הדיירים שהיו נהוגות בעבר (מעונות ופנימיות) למסגרות רבות מעוטות דיירים (הוסטלים ודירות) בתוך אזורי המגורים. דוח זה עוסק במסגרות חוץ-ביתיות של המשרד ושל שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות שבהן שוהים הדיירים במשך כל שעות היממה לזמן ממושך, לפעמים לכל ימי חייהם, ולכן יש משנה חשיבות לתנאים הפיזיים הקיימים במבנים שהם מתגוררים בהם.

פעולות הביקורת

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר-אוגוסט 2014 את תהליך פריסתן של המסגרות החוץ-ביתיות בשנים האחרונות ואת סדרי תחזוקתן. הבדיקה נעשתה באגפי המשרד שבהם נמצאים השירותים האחראים למסגרות החוץ-ביתיות (כגון לעיוורים, לאוטיסטים, למכורים), באגף הפיתוח (האחראי לפיתוח של המסגרות הממשלתיות) ובמחוז המרכז של המשרד. בדיקות השלמה נעשו במחוז הדרום של המשרד, במשרד הבריאות, במינהל התכנון במשרד הפנים, בחמש רשויות מקומיות, במוסד לביטוח לאומי ובעמותות אחדות.

הליקויים העיקריים

פריסת מסגרות רווחה

הזכות של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בקהילה הוכרה על ידי המדינה, בין היתר, בחתימתה על האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות של האו"ם, בחוקים ובפסקי דין. ואולם, השילוב בקהילה הגדיל את החיכוך עם התושבים ועורר מאבקים ציבוריים (תופעת הנמב"י ). המשרד הקים ועדה לבחינת דרכי ההתמודדות עם הסוגיה של פריסת המסגרות (להלן - הוועדה) וזו פרסמה את מסקנותיה ביולי 2012. הועלה כי ממכלול ההמלצות של הוועדה המשרד מיישם רק את חלקן:

1. הוועדה המליצה להשתמש באמות מידה כמותיות בהליך קבלת ההחלטות על פריסת המסגרות בעתיד: צפיפות המסגרות בתא שטח והריחוק ממסגרות קיימות, והציעה כי המשרד ישתמש בהן במכרזים לפתיחת מסגרות חדשות. הועלה כי אמות המידה מיושמות בידי צוות משרדי, אך טרם הוטמעו במכרזים.

2. בעקבות מסקנות הוועדה הוקם בינואר 2013 צוות שהיה אמור לדון בפריסה הקיימת, בדרכים להשגת פריסה שוויונית ובגיבוש ידע ומדיניות לשילוב מסגרות בקהילה, ולהגיש את המלצותיו בנושא. הועלה כי הצוות לא התכנס כלל ב-2014 (עד מועד סיום הביקורת באוגוסט), ולא התקבלו החלטות בנושאים אלה.

3. הוועדה המליצה כי אמות המידה החדשות לפריסה לא יחולו על מסגרות קיימות. משרד מבקר המדינה בדק את הסוגיה של צפיפות המסגרות הקיימות בערים חיפה ואשקלון והעלה, כי באזור מסוים בשכונת קריית חיים בחיפה יש 30 מסגרות סמוכות זו לזו, ובשני רחובות אחרים בחיפה יש שמונה וחמש מסגרות בהתאמה. באשקלון נמצאו רחובות אחדים שבהם יש ארבע עד שבע מסגרות.

4. הוועדה ציינה כי למשרד אין תפיסה תכנונית כוללת בנוגע לפריסת מסגרות הרווחה. תנאי יסוד לתכנון הפריסה הוא קיומה של מערכת מידע גיאוגרפי (GIS) שבה מפורט מקומן של המסגרות הממשלתיות והעירוניות. עד אוגוסט 2014 לא הייתה במשרד מערכת מידע גיאוגרפי שבה קיימים פרטים אלו, ואי-השלמתו של המידע החלקי הקיים במשרד פוגע בהשמתן של מסגרות רווחה חדשות.

5. הוועדה המליצה בסוגיית הנמב"י, כי המשרד יגבש אסטרטגיה כדי לעבור מהתנהגות פסיבית, בתגובה לאירועים המתרחשים בעקבות השמה של מסגרות רווחה בשכונות מגורים, להתנהגות פרו-אקטיבית של הובלת תהליך לשינוי עמדות ציבוריות. הועלה, כי למשרד ולמשרד הבריאות אין מדיניות ואסטרטגיה פרו-אקטיבית לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים בקהילה. עוד הועלה, כי שני המשרדים אינם מעדכנים את מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות בנוגע להשמת מסגרות חדשות בתחומן, והדבר עלול להוביל ל"התנהגות לעומתית" של הרשות.

תכנון מסגרות הרווחה

במוסדות התכנון לא קיימת נציגות של משרד הרווחה ושל ארגונים חברתיים כך שלאוכלוסיות החלשות אין ייצוג מקצועי שיוכל להעלות לקדמת הדיון את הצרכים של שירותי הרווחה וסוגיות חברתיות שונות. זאת - לעומת הייצוג שניתן במוסדות התכנון לאורגנים המטפלים בנושאים סביבתיים. ואולם, גם לאחר שאישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה באוקטובר 2012 את השתתפותם של שני נציגים מהמשרד כיועצים חברתיים, מינואר עד אוגוסט 2014 לא השתתף אף נציג של המשרד בדיוני המועצה הארצית.

תחזוקת מסגרות הרווחה

1. חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) מציב דרישות שונות למסגרות רווחה, לרבות בהיבטים הפיזיים שלהם. שרי הרווחה התקינו תקנות מכוח החוק רק לחלק מהשירותים במשרד, ובתקנות אלה הדרישות הפיזיות הן מועטות. היעדרן של נורמות אלה פוגע בתכנון מבנים או בהתאמתם של מבנים קיימים לצרכים הייחודיים של הדיירים, וגם פוגע בפיקוח על המסגרות. הועלה כי רק לשניים מ-12 השירותים האחראים על המסגרות החוץ-ביתיות חוברו פרוגרמות המאפשרות עיסוק מקצועי בתכנון ובפיקוח על המסגרות שלהן.

2. נמצא כי מבין אמות המידה שמפרסם המשרד במכרזים למסגרות חוץ-ביתיות חדשות המשקל הרב ביותר ניתן בדרך כלל למבנה המוצע. מכאן שהמשרד מייחס חשיבות רבה לנושא זה. דא עקא שבדיקת התשריט של המבנה המוצע, בחינת האפשרות להרחבתו בעתיד והביקור בשטח לאישור התאמתו לא נעשים בידי אנשי מקצוע, כגון אדריכל או מהנדס בניין, אלא בידי עובדים סוציאליים שהם הרוב המכריע של העובדים המקצועיים במשרד. כתוצאה מזה רק במהלך ההפעלה של מסגרת מתגלים לפעמים מרכיבים בלתי מתאימים במבנים.

3. נמצאו פערים ניכרים באיכותם ובהיקפם של דוחות הפיקוח על הליקויים הפיזיים (ובנושאים אחרים) שכתבו מפקחי השירותים השונים במשרד. זאת משום שהמשרד לא קבע מתכונת של דיווח מינימלי שתחייב את כל המפקחים.

4. בגין חילוקי דעות בין אגף הפיתוח ובין הייעוץ המשפטי וחשבות המשרד על נוסח התנאים הכלליים במכרזים (בעיקר לעבודות תחזוקה) - עוכבו פרויקטים של בטיחות ונגישות, נפגע הניצול התקציבי ועלויות התחזוקה בפועל התייקרו.

5. ביוני 2013 יזם המשרד בדיקה של מצב הבטיחות במסגרות הרווחה. הועלה כי מרבית אגפי המשרד לא פעלו כנדרש להשלמת מכסת הבדיקות, ועד יוני 2014 אושרו רק כמחצית המסגרות החוץ-ביתיות. על המשרד לוודא גם את בדיקתן של יותר מ-4,000 מסגרות יומיות שבאחריותן של הרשויות המקומיות. בפועל, המשרד לא דרש את בדיקתן של המסגרות היומיות ובהן מועדוניות לילדים, משפחתונים ומרכזים טיפוליים.

ההמלצות העיקריות

1. על המשרד לבדוק ולמצוא את האיזון הראוי בין צורכי הקהילה לצורכי הדיירים בכל תא שטח שבו מסגרות הרווחה צפופות יתר על המידה, ולשקול בכל מקרה לגופו את פיזורן בצורה מדורגת בטווח הרחוק.


2. אין די באמות המידה הכמותיות שהציעה הוועדה כדי להגיע לפריסה מיטבית של מסגרות רווחה תוך חיכוך מינימלי עם האוכלוסייה ועם הרשויות. על המשרד להביא בחשבון מדדים איכותיים כגון: כושר הנשיאה החברתי-כלכלי של רשות מקומית והוגנות הפריסה בין יישובים סמוכים. על המשרד למפות ערים ושכונות שיש בהן עומס רב של מסגרות, ולכוון את הפריסה של מסגרות חדשות ליישובים ולשכונות אחרות במכרזים הבאים.

3. על המשרד לבקש ממשרד הבריאות ומהרשויות המקומיות את הכתובות של כל מסגרותיהם ולשלבן במערכת המידע הגיאוגרפי המתגבשת אצלו. בו בזמן על שני המשרדים להעביר את המידע על המסגרות הקיימות שבאחריותם למחלקות הרווחה העירוניות.

4. על השירותים האחראים למסגרות חוץ-ביתיות במשרד ובמשרד הבריאות להכין פרוגרמה ומפרט טכני שישמשו בסיס לתכנון, לפיקוח, לתחזוקה ולבחירת מבנים שיוצעו למשרדים אלה במכרזים עתידיים. מן הראוי שמסמכים אלה ישולבו כחלק מהדרישות שיוצגו במכרזים להשמת מסגרות חדשות.

5. באגף הפיתוח במשרד מועסקים מהנדסים שהתמחו בבנייה ובתחזוקה של מבני רווחה ובדרישות הייחודיות להם. לפיכך מוצע לשקול לחזק את מעורבותו של אגף זה בבחירת מבנים חדשים המוצעים למשרד בידי מפעילים פרטיים או ציבוריים ובפיקוח עליהם.

סיכום

תפקידה של חברה לדאוג ביתר שאת לחלשים שבה ולא להסתפק באמירה מן השפה ולחוץ. האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על גורמי הממשל המטפלים באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. בד בבד מחובתם של האזרחים לגלות עניין ואכפתיות כלפי השונים החיים בקרבם, ולסייע להם בקליטתם ובשילובם בקהילה. המדיניות שנקבעה במשרד ובמשרד הבריאות חותרת לפיצולן של מסגרות הרווחה ליחידות קטנות ולשילובן בקהילה, והיא מחייבת נקיטת צעדים משלימים. על משרדים אלה לגבש אסטרטגיה פרו-אקטיבית לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים בקהילה, להשלים את עבודת המטה בעניין הנמב"י ולמנות גורם בכיר במשרד לטיפול בבעיה. כדי לייעל את עבודתו על משרד הרווחה יש להעמיק את בסיס המידע, להגביר את התיאום עם משרד הבריאות ועם רשויות מקומיות בהיבטים המשותפים של עבודתם ולחזק את הפן המקצועי הכרוך בתכנון ובפיקוח הטכני על מסגרות רווחה.

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה פעוטות ילדי עובדים זרים למות בגני ילדים מאולתרים

מרץ 2015 - מות פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים
בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים

בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים.

מבקר המדינה פרסם בדוח שנתי 63ג, חוות דעת על "הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל" ובה הועלו ליקויים בטיפול המדינה בקטינים זרים, בהיבטים של רווחה, בריאות, וחינוך, וכן בנוגע לקביעת מדיניות הממשלה.

בדוח שורה של המלצות לביצוע. בין השאר הועלו ממצאים חמורים ביותר על גני ילדים פיראטיים שבהם שוהים תינוקות ופעוטות, לעתים בתנאים של סכנת חיים.

 הנושא נבדק שוב כעבור שנה. התברר שלא נעשו פעולות משמעותיות לתיקון. מצבים של סכנת חיים והזנחה מתמשכת באותם גני ילדים (הידועים כ"בייביסיטרים") עדיין קיימים. (ראה דו"ח ביקורת מעקב)

להאזנה לראיון עם דגנית שי, מנהלת אגף בחטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, בתכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי בגלי צה"ל.

סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - מאתר נציבות תלונות הציבור

אפריל 2015 - סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - אזלת היד של לשכת הרווחה טירת הכרמל לסייע לניצולי שואה מובילה אותם להתלונן בנציבות תלונות הציבור

סיפורה של תלונה: סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה

נציבות תלונות הציבור מטפלת מדי שנה בתלונות רבות של ניצולי השואה. חוקים, תקנות והוראות נוהל רבים נועדו להקנות לאנשים אלה זכויות והטבות שיבטיחו להם מחיה בכבוד, זאת בהתחשב בסבל שחוו, בגילם המתקדם ובחוב שחבה להם החברה הישראלית. הנציבות עושה ככל יכולתה כדי לסייע לניצולי השואה, לזרז את טיפול הרשויות בעניינם ולקדם את מימוש זכויותיהם. הנציבות מסייעת לניצולי השואה בתחומים רבים, בהם - קבלת הטבות כגון גמלה חודשית, דמי הבראה שנתיים, הנחה בתשלום בעד תרופות הכלולות בסל הבריאות, הנחה בתשלום ארנונה, פטור מאגרת טלוויזיה והנחה בתשלום חשבון החשמל.

דוגמה לטיפול שמעניקה הנציבות למתלוננים אלה היא תלונתו של קשיש, ניצול שואה, המתגורר בטירת הכרמל, שמצבו הרפואי התדרדר ועקב כך הכיר המוסד לביטוח לאומי בזכאותו לגמלת סיעוד משנת 2011. הקשיש פנה לנציבות באמצעות בתו וביקש עזרה בקבלת הנחה מארנונה מעיריית טירת הכרמל.

העירייה הכירה בזכאותו של המתלונן להגדלת אחוזי ההנחה מארנונה המגיעה לו ממועד פנייתו בעניין לעירייה, בשנת 2013. ואולם, העירייה סירבה להעניק לו את ההנחה המוגדלת למפרע, משנת 2011, מועד ההכרה בו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בירור התלונה במוסד לביטוח לאומי ובעירייה העלה כי בשל אי קבלת נתונים מהמוסד במועד לא נכלל שמו של הקשיש במסגרת רשימת הזכאים ששלח המוסד לעירייה בשנת 2011, ושמו נכלל רק ברשימת הזכאים שנשלחה לעירייה בנובמבר 2012.

בעקבות התערבותה של נציבות תלונות הציבור בעניין העניקה העירייה לקשיש את ההנחה המגיעה לו במלואה, למפרע, משנת 2011.


סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - מאתר נציבות תלונות הציבור
סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - מאתר נציבות תלונות הציבור

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים