פשעי לשכת הרווחה עפולה - האמא עדן מבקשת עזרת הנשיא להשבת ילדיה החטופים

נובמבר 2014 - פשעי לשכת הרווחה עפולה - האמא עדן מבקשת עזרת הנשיא להשבת ילדיה החטופים - עדן הגיעה אל בית הנשיא בבקשה למסור לו מכתב בקשה לפגוש ועזור לה להשיב לחיקה את שלושת ילדיה המחוננים הביתה.
האם כבוד הנשיא המצטייר עד כה כקשוב לרחשי העם ירים את הכפפה?

העיתונאי מוטי לייבל בהפגנה מול הבית של פקידת הסעד קרן רונן איפרגן מלשכת רווחה פתח תקוה



נובמבר 2014 - העיתונאי והפעיל החברתי מוטי לייבל בהפגנה מול הבית של פקידת הסעד לחוק הנוער קרן רונן איפרגן , לשכת הרווחה פתח תקוה.

במסגרת פרויקט "עושים שכונה לפקידת הסעד", יצאנו למבצע "הכר את פקידת הסעד קרן רונן איפרגן".

מדובר בפקידת סעד המנתקת ילדים מהוריהם באופן אובססיבי. העיתונאי לייבל, הגיע לומר לפק"ס את דבריו. מדובר בנאום של 2 דקות. מיד לאחר מכן הזמינה פקידת הסעד משטרה וכדרכה בקודש, שיקרה ואמרה שמאיימים עליה. כפי שתוכלו לשמוע, לא איומים ולא נעליים. אנו קוראים לפקידת סעד זו, שכשלה כשלון חרוץ באי מילוי תפקידה - תתפטרי!
בדברי הפתיחה של הנאום פנה העיתונאי לייבל לחבר הכנסת סולומון על ניסיונו להשתיק את המחאה החברתית.
"ערב טוב ושבוע טוב לדיירי חטיבת אלכסנדרוני.
ברחוב שלכם במספר 5 גרה פקידת סעד בשם קרן רונן איפרגן.
קרן רונן איפרגן שיכורה מהכוח שנתנו לה כפקידת סעד. היא מנתקת ילדים מההורים שלהם, מוציאה אותם למוסדות. היא מסתתרת מאחורי הדלתיים הסגורות של בתי המשפט, היא חושבת שהיא יכולה לעשות מה שבא לה, איך שבא לה. יש לה ילדים משלה, אבל לא איכפת לה שהיא מנתקת ילדים מהורים אחרים. קרן רונן איפרגן היא פושעת בחסות החוק. היא מנתקת ילדים מההורים שלהם. לא נסכים להתנהלות הזו. יש הרבה הורים שמנותקים מהילדים שלהם בגלל רונן איפרגן.
כדאי שתדעו: קרן רונן איפרגן מנתקת ילדים מההורים שלהם בלי שום סיבה. היא שיכורה מהכוח שהיא מקבלת מהשלטון.
קרן רונן איפרגן, תפסיקי לנתק ילדים מההורים שלהם. ילד זקוק גם לאבא וגם לאמא
. "
במסגרת המחאה יצאו השכנים והביעו הזדהות בפעילות העיתונאי מוטי לייבל. המשטרה שהגיעה למקום בעקבות תלונתה השקרית של פקידת הסעד, בדקה את תעודת העיתונאי של מוטי לייבל, וחזרה כלעומת שבאה.
מוזמנים להצטרף אלינו לפעילות הקבוצתית: "עושים שכונה לפקידת הסעד" בקבוצת הפסייבוק הפתוחה "הורים שכולים לילדים חיים".

עושים שכונה לפקידת הסעד קרן רונן איפרגן מלשכת רווחה פתח תקוה
עושים שכונה לפקידת הסעד קרן רונן איפרגן מלשכת רווחה פתח תקוה

אם בהריון בחודש התשיעי נמלטה לשטחים מפחד רשויות הרווחה

סיפורה של מימי שמשרד הרווחה רוצה לחטוף את עוברה - נובמבר 2014 - פשעי לשכת הרווחה רחובות - רודפים אחר אם בהריון בחודש התשיעי לחטוף את עוברה בניתוח קיסרי.



צינור לילה - ובמבר 2014 - סיפורה הבלתי נתפס של אם שנאלצה לברוח לרשות הפלסטינית ללדת את התינוקת שלה, כדי שהרווחה לא תגנוב לה אותו.
מימי, שזו הלידה הששית שלה, אחרי שחמישה ילדים נלקחו על ידי רשויות הרווחה, החליטה להימלט לשטחי הרשות הפלסטינית.
האם: אני לא לא מוכנה שיקחו לי את התינוקת מהבטן.
האב: אין לנו ברירה, מאחר וכל הרווחה רודפים אחרינו. זה שהרווחה אומרים שהיא לא תוכל להיות אמא, גם הם לא יודעים למה. הם לא נימקו. אומרים, לא מסוגלת וזה הכל.
בעבר נלקחו ממנה 5 ילדים מאב קודם. אני גרוש הרבה שנים והתחתנתי עם מימי. הכרתי אותה לפני שנה כשהיתה אחרי לידה, ולקחו לה את הילדה. נקשרנו אחד לשני. אני עובד בהובלות ומתפרנסים בכבוד. הבנו שהחרב מונחת מעל צווארנו כשאשתי בהיריון בחודש שמיני, הרווחה עושים תוכניות לקחת את הילדה וכבר הם הוציאו צו לבתי החולים בארץ. הילדה עוד לא הגיעה לעולם וכבר הם רוצים לקחת אותה. סידרנו את כל הנושא של הלידה בבית חולים ברשות הפלסטינית, ואם הרווחה לא תרד מאיתנו, אשתי תאלץ לחיות שם. היא לא תאבד את התינוקת. אני לחוץ. בניתי בית, משפחה והכל ובאה הרווחה והורסת לי את החיים. בעלי הדירה שהיא גרה אצלהם ברשות הפלסטינית בלחץ. לקחו לאשתי חמישה ילדים, ולרווחה יש כבר הרגל לקחת את הילדים.

משרד הרווחה - מדיניות סחר בילדים והוריםתגובת משרד הרווחה: הוצאת הילדים מחזקת האם נעשתה בהתלאם להחלטות בית המשפט במהלך מגוריה ברשויות שונות. במהלך תקופה ארוכה הוצעו לאם דרכי פעולה שונות במטרה לסייע לה, אך ניכר כי היא מתקשה לשתף פעולה עם גורמי הרווחה וגם אינה מגיעה לדיונים שנקבעו עבורה. עם זאת, לגבי התינוקת האמורה להיוולד - טרם נקבעה החלטה בעניין. משרד הרווחה פועל לטובת ושמירת בטחון הילדים והוא שם מטרה זו לנגד עיניו. על אף העובדה שלא ניתן לפרט את כל הפרטים בתגובה פומבית, נציין כי זה מקרה ברור בו נדרשת המדינה לשמירה על הילדים.

לקריאת המכתב של עו"ד יוסי נקר נגד משרד הרווחה בעניינה של האם הקליקו כאן:

אחות מחבל רוצח בבית כנסת בירושלים היא עובדת סוציאלית מלשכת הרווחה בעיר

נובמבר 2014 - המדיניות המסוכנת של עיריית ירושלים, יהרסו את בית המחבל אבל טוענים כי אחותו היא עובדת סוציאלית מצטיינת בלשכת הרווחה בעיר וגם ישבה בסוכת האבלים של אחיה הרוצח עם משפחתה. מהי מדיניות ה"רווחה" בעיר?

אחות המחבל הרוצח רבנים ושטר בבית כנסת היא עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה ירושלים
אחות המחבל הרוצח רבנים ושטר בבית כנסת היא עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה ירושלים

עובדת סוציאלית לשכת הרווחה ירושלים - אחות אחד הרוצחים בפיגוע
עובדת סוציאלית לשכת הרווחה ירושלים - אחות אחד הרוצחים בפיגוע


לשכת הרווחה ירושלים - מדיניות סוציאלית

לשכת הרווחה ירושלים כפו סמים פסיכיאטריים על ילד עד שנהיה שבר כלי




לשכת הרווחה ירושלים השליכה לרחוב אם חד הורית נכה ובנה בן הארבע לרחוב - בעוד פקידי הסעד והיועצת המשפטית יעל הס מלשכת הרווחה ירושלים עסוקים בשקרים ומניפולציות להשתלטות בכפייה על גופם ורכושם של קשישים, מסממים אותם, ומרחיקים אותם ממשפחתם, שאר הפקידים משליכים לרחוב ומתנערים מאחריותם ממי שזקוק לסיוע, כגון חסרי דיור. - הכתבה "אין לילד שלי מקום לישון בו" , עמיחי אתאלי , מעריב , יולי 2012 - אתי חן, אם חד הורית לילד בן 4, לא מצליחה להתקיים. אף שהיא סובלת משחמת הכבד, היא אינה זכאית לדיור ציבורי, ובמקום זה החל משלשום היא מתגוררת בגן ציבורי....

הבשורה על פי חביבי - המדיניות המעוותת של משרד הרווחה - אוקטובר 2010 - ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני כארבע שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי רשויות הרווחה בירושלים, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. רשויות הרווחה רדפו באובססיביות אחרי משפחת חביבי במשך שנים...

הדרך הקשה של הנכים ללשכת הרווחה בירושלים - הכתבה הדרך הקשה של הנכים ללשכת הרווחה , דפנה ליאל , חדשות 2 , נובמבר 2009 - לשכות הרווחה אמורות לטפל באוכלוסיות שנזקקות להן. אבל מסתבר שבירושלים, רובן כלל אינן נגישות להם. בדרך לפגוש את הפקיד צריכים הנכים להתגבר על אינספור מדרגות ועוד שלל מכשולים...

בלתי נסלח - על חטא שחטאנו ל"אם המרעיבה" - המאמר על חטא שחטאנו ל"אם המרעיבה" , פרופ. אסתר הרצוג , YNET , ספטמבר 2009 - לתקשורת כמו גם לארגוני הנשים וזכויות האדם לא ייסלח על שלא קמו וזעקו את זעקת האם הנרדפת, שלא יצאו נגד ציד המכשפות המודרני ההולך ומתפתח נגד אמהות בישראל...

שנתיים ולא הבאתי אותו הביתה

שנתיים ולא הבאתי אותו הביתה  , ריקי כהן בנלולו 23.01.14 , העוקץ

הקלות שבה ילדים ממשפחות מוחלשות מוצאים מבתיהם בגלל הנחה מוקדמת שהורים שחיים בעוני אינם בעלי "מסוגלות הורית" היא בלתי נסבלת וחייבת להשתנות. זהו מצב שהורס את חייהם של הורים וילדים. קריאה להפגנה הערב

"בעודי בוכה הרמתי את הילד שלי, חיבקתי אותו חזק, והתיישבתי על הספה. לא נותרה לי ברירה אלא להושיב ילד בן שנתיים על ברכיי ולומר לו כי אמא אוהבת אותו הכי בעולם, אמא תתגעגע אליו, ושאף פעם לא ישכח את זה!
הוספתי ואמרתי לו שהוא יוצא עכשיו לטיול… אמא מבטיחה לבוא בקרוב ולקחת אותו חזרה הביתה.
שיקרתי לו. כבר שנתיים שאני משקרת לו. שנתיים ולא הבאתי אותו הביתה".


כך כתבה לי במייל אביגיל (שם בדוי), אמא חד-הורית לילד בן ארבע, שכבר שנתיים נלחמת על הזכות הכי טבעית שיכולה להיות – לגדל את הילד שהביאה לאוויר העולם. אביגיל אינה האם היחידה שנלחמת על כך.

בכל האמור בצורך להוציא ילדים מהבית על ידי רשויות הרווחה יש לנהוג במשנה זהירות, שכן המערכת חייבת מצד אחד להבטיח את שלומם של הילדים ולהיות עם האצבע על הדופק כשמדובר בילדים בסיכון גבוה. אך האם ילד שגדל במשפחה חד-הורית מכורח היותו בן להורה יחיד הוא בהכרח "ילד בסיכון"? האם ילד שגדל במשפחה חד-הורית דלת אמצעים הוא בהכרח "ילד בסיכון"?

אי אפשר להתעלם מהעובדה שמרבית הילדים המוצאים מבתיהם באים ממשפחות מוחלשות החיות בעוני, כתוצאה ממדיניות כלכלית קלוקלת הדוחקת רבים באוכלוסייה אל מתחת לקו העוני. הקשר הראשוני עם רשויות הרווחה נוצר ברוב המקרים כדי לקבל סיוע עקב המצב הכלכלי קשה. למשל, הנחות במעון לילדים כדי לאפשר להורה היחיד לצאת לעבודה בזמן שהילד מקבל חינוך ומסגרת הנדרשים להתפתחות תקינה.

אביגיל פנתה לשירותי הרווחה בדיוק בשביל זה. כל שביקשה הוא סיוע במתן הנחה על תשלום למעון לילד שעמד בזמנו על כ-2,000 ש"ח לחודש. עבור משפחות שהכנסתן נמוכה מן הממוצע, משפחות שתלויות בקצבאות קיום של הביטוח הלאומי, יש צורך בקשר ישיר עם לשכות הרווחה על מנת להמציא את האישורים הנדרשים המהווים תנאי לקבלת קצבאות הקיום. כך מוצאות את עצמן משפחות אלה מתדפקות על דלתות לשכות הרווחה. מרגע זה מתחילה המשפחה להיות נתונה לעיניהן המפקחות והבוחנות של העובדים הסוציאליים. ריבוי הפניות ללשכות הרווחה בעקבות המצב הכלכלי הקשה יוצר לחץ על מערכת שאין בה מספיק תקנים, והעובדים הסוציאליים קורסים תחת נטל הפניות, שכן אין בידיהם את הכלים והתקציבים הדרושים.



אם כך, איך מתמודדת המערכת עם התופעה של הוצאת ילדים מהבית כשאין למעשה פיקוח חיצוני על המתרחש בין כתלי משרדי הרווחה? העדויות הרבות שמצביעות על כשל מערכתי משרטטות תמונה קשה. כאשר אין בדיקה מעמיקה ובחינה של כל הטיעונים לאשורם; כשלא לוקחים בחשבון את כל המדדים הנדרשים לבדיקת מסוגלות הורית; כשממעיטים מערך ההשלכות הפסיכולוגיות של הוצאת ילד מחיק הוריו למסגרות של הרווחה; וכשאין שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות וכלל לא ברור איך ועל פי מה מתקבלות ההחלטות הללו, ברור שבמרבית המקרים בתי המשפט הם בפועל חותמת גומי להחלטותיהן של פקידות הסעד.

על רקע זה עולה השאלה, מי באמת מקשיב להורים בתוך המערכת? עד כמה המערך המסייע לו נזקקות משפחות אלה, שברוב המקרים נמנות על מעמד סוציו-אקונומי נמוך, מתממש בתוך הקהילה בטרם מוצא הילד מביתו? האם נעשים כל המאמצים תוך מתן כלים למשפחות להתמודד עם צרכיהם השונים של הילדים כדי למנוע הוצאת ילדים מבתיהם רק בגלל מצב כלכלי קשה? כיצד מגיעה אמא שבסך הכל ביקשה הנחה למעון, למצב בו בנה נלקח ממנה בטענות שונות אשר כלל לא נבדקו? כיצד ניתן להעלות על הדעת כי בנושא רגיש ומורכב זה, הכרוך בדיני נפשות ממש, לא ניתנת להורה הזכות והאפשרות להוכיח את טענותיו?

כאמור, מדובר לרוב במשפחות מעוטות יכולת אשר אין באפשרותן להעמיד אמצעים כדי להיות מיוצגות היטב ולהתגונן מול המערכות השונות. במקרה של אביגיל, אחת הטענות העולות מצד הרווחה היא כי בביתה של אביגיל נראו סמים על השולחן, בעת ביקור פתע שאותו לטענתה ערכה אחת מפקידות הסעד. לאביגיל לא ניתנה כל יכולת להתגונן מול טענות אלה ולהוכיח את חפותה.

מסיפור זה עולות שאלות רבות. ביניהן, אם אכן פקידת הסעד ביקרה בביתה של אביגיל כפי שדיווחה ומצאה סמים על השולחן כאשר הילד שהה בבית, מדוע היא לא דיווחה בו ברגע למשטרה על כך? הלוא הילד חשוף לסכנה. מדוע לא אפשרו לאביגיל להוכיח כי אין אמת בטענות פקידת הסעד ולהציג בדיקות המעידות שאינה משתמשת בסמים? מדוע לאחר כמה חודשים באופן שרירותי, מבלי לבדוק את העניין לעומקו ובלי לאפשר לה להתגונן מול הטענות, ילדה נלקח ממנה על ידי צוות משטרה ופקידות סעד שבאו לביתה? מי שפוגש את אביגיל מבחין מיד שהיא לא נרקומנית.

ב-31 בדצמבר 2013 נכחתי בדיון של הוועדה לזכויות הילד בנושא המורכב של הוצאת ילדים מהבית. בדיון הצטיירה תמונה קשה במיוחד בנוגע למשפחות ממוצא אתיופי אשר לפי הנתונים נמצאות באחוזים הגבוהים של ילדים המוצאים מביתם. במקרים רבים אין אפילו מתרגם שיסייע להן בקושי השפתי, ומי שמתרגם להורים את דברי העובדים הסוציאליים הוא ברוב המקרים אחד הילדים. באותה ועדה נכחה גם שופטת לענייני משפחה בדימוס, הגב' חנה בן עמי, אשר הציגה תמונה קשה ביותר על הקשר שבין פקידות הסעד לבין בתי המשפט, ועל התנהלותם של העובדים הסוציאליים. מדבריה עלה כי לא מתקיימת חקירה נגדית של פקידי הסעד, וברוב המקרים חוות דעתם היא זאת שמתקבלת על ידי בית המשפט. במקרים רבים השופטים אף לא מקבלים את כל המסמכים הדרושים כדי לבדוק את טענות העובדים הסוציאליים, והם הופכים לחותמת גומי. מדבריה של בן עמי עלה שבהתנהלות המערכות האמורות לדאוג לשלומם של הילדים, זכויותיהם של הילדים מופרות במידה שגובלת בפלילים. כך יוצא שמכיוון שהמומחים של משרד הרווחה שמקבלים ממנו את שכרם, כאשר הם מעידים בבית משפט חוות דעתם תואמת לרוב את דרישת הלקוח. אם המומחה מעז לכתוב חוות דעת שמנוגדת לדעתן של פקידות הסעד, הן מאיימות עליו בקיפוח פרנסתו.

יתירה מזאת, פקידות הסעד לא ממלאות תמיד אחר החלטות בתי המשפט. במקרה של אביגיל הפסיקה הראשונה שניתנה בבית הדין לענייני משפחה הורתה להחזיר באופן מיידי את הילד לחיק אמו, שכן לא הוצגו ראיות שמבססות את טענותיהן של פקידות הסעד. אולם, הילד לא הושב לאמו. הרווחה פנתה לדיון נוסף בבית משפט לנוער. שם לא עמדה לאם האפשרות להוכיח את דבריה, ונדמה היה בדיון זה כי ההחלטות המתקבלות על חייה ועל חיי ילדה נעשות מעל לראשה. בעיה נוספת היא שהגורמים שמפנים ילדים לאימוץ, הם אותם גורמים שמוציאים ילדים מבתיהם. מן הראוי שתהיה הפרדה בין שתי פעולות אלה לשני גורמים. זאת, על מנת למנוע הוצאת ילדים מבתים כאשר אין סיבה ממשית לכך, והשארתם בידי הורים המשוועים להעניק בית חם לילדים אשר באמת זקוקים לבית שכזה.

כאשר מדובר על כ-10,000 ילדים הנמצאים בהשמה חוץ ביתית, ובכ-700 צווים המורים על הוצאת ילדים מביתם מדי שנה, חשוב להעלות את הנושא הרגיש הזה לסדר היום. במיוחד לאור המצב הכלכלי המידרדר כתוצאה מהמדיניות הכלכלית. יש להעלות אותו על סדר היום ולשאול את השאלות המתבקשות על מנת להבטיח את שלומם של הילדים, ועל מנת לתת להורים את כל האפשרויות להשמיע את קולם.

בקשתה של אביגיל לכאורה פשוטה ביותר והיא לנהל משפט הוכחות על מנת להוכיח את דבריה בדבר חפותה, ובדבר היותה אם הראויה לגדל את ילדה. כאשר אפילו זכות בסיסית זו אינה מצויה בידי ההורים עלינו לתהות באשר לכל ההתנהלות של מערכת הרווחה בנוגע להוצאת ילדים מביתם. ברור שהמערכת לא מפנה מספיק משאבים לטיפול מקיף בתוך במשפחה ובתוך הקהילה באמצעות מסגרות טיפול תומכות המתאימות לצרכים השונים להן נזקקות המשפחות. הכוונה היא לכל ההיבטים הרחבים הרלבנטיים – חינוך, טיפול פסיכולוגי וסיוע כלכלי. כל זאת במטרה לחבר ולחזק את הקשר המשפחתי כי ילד שנעקר מחיק אמו, ועובר למסגרות הרווחה לעולם לא יחזור להיות אותו הילד שהיה ביום בו הוצא מביתו.

שנתיים ולא הבאתי אותו הביתה  , ריקי כהן בנלולו 23.01.14 , העוקץ
שנתיים ולא הבאתי אותו הביתה  , ריקי כהן בנלולו 23.01.14 , העוקץ

אין טיפת רווחה - שר הרווחה מאיר כהן מרעיל בפיו נגד אמהות ברשת הפייסבוק

המאמר אין טיפת רווחה , רוויטל מדר 17.02.14 , העוקץ

חודש אל תוך המאבק, והאדמה רועדת. האמת מתחילה לצאת לאור, אותה אמת אודות האופן והסיבות שבגינן ילדים וילדות ממשפחות מאוד מסוימות בישראל מוצאות ומוצאים מבתיהן

חודש למאבק הציבורי של ש' להשבת בנה לחיקה. חודש למאבק הציבורי, ושנתיים למאבקה של ש'. רק כעת החל מאבקה לחלחל לציבור, והיום הוא סיפור שעובר מפה לאוזן, חוצה כבר מזמן את גבולות הרשתות החברתיות. וסיפורה שלה, שהוא סיפור אישי, של אם אחת שרוצה להשיב לחיקה את בנה, שזועקת בפני מדינה שלמה ומנגנונים של בתי משפט ומערכת הרווחה, כי יקיימו בעניינה דיון הוכחות, הוא למעשה סיפורם של אלפי ילדים וילדות במדינת ישראל, שמוצאים מביתם למשפחות אומנה, להוסטלים, למוסדות שונים, לאימוץ ולהם יש משפחה.

ישראל היא מספר 1 בעולם בהוצאת ילדים מביתם, וניתן להניח שאל מול המספר הזה תהיה בין האחרונות להעניק טיפול בתוך הקהילה למשפחה שנתקלת בקשיים, אם כלכליים, אם אישיים. המונח שעומד באורח ציני מאחורי הפעילות הענפה של רשויות הרווחה בהוצאת ילדים מביתם, מבלי להעניק להורים את האפשרות להשמיע את קולם במהלך התהליך שבו נקרעים ילדיהם מהם, הוא טובת הילד. מתוך המונח הזה נגזרת גם האפשרות להטיל חיסיון מוחלט על ההליך של הרווחה וההליך המשפטי שמתקיים לצידו. חיסיון מוחלט, לצד דיונים שמתקיימים בנוכחותו של צד אחד. העיקר שהאם או האב, או שניהם, לא יזכו להשמיע את קולם בבית המשפט.

והלוא, זו דרישתה של ש'. דרישתה היא – תנו לי דיון הוכחות. תנו לי ולמי שמייצג אותי להוכיח כי אין בסיס לטענותיכן ביחס אלי, תנו לי את הזכות שעומדת לפושעים הגדולים ביותר – להוכיח את חפותי.

בטורים קודמים שפורסמו בעניינה של ש' יכולנו להסביר במה היא מואשמת, יכולנו לתת פרטים יותר נרחבים על ההליך שבו היא נתונה, כמו גם גילה של בנה, על הטיפול שלו הוא זוכה ואו לא זוכה מצד משפחת האומנה שאליה נמסר. הטורים הללו נכתבו לפני שהרווחה, שבוע אחד לתוך המאבק הציבורי, הוציאה צו איסור פרסום בעניינה של ש'. הוציאה אותו, כמובן, במעמד צד אחד. למה? כי זוהי טובת הילד. כך ניסתה הרווחה להשתיק את ש', להשתיק את סיפורה והלכה למעשה להסתיר את התחלואות הרבות שמלוות את עבודתה היומיומית, ושנוגעות לאלפי משפחות ממעמד נמוך, מקבוצות מיעוט, שלהן אין את הכלים להילחם ברווחה, ואין את הכלים להשיג חשיפה לסיפורם.

ש' סירבה לשתוק, וכעת היא נדרשת לשתוק. אך עד אותו רגע, היא לא ויתרה, וסיפרה את סיפורה כדי שישמע ויסופר ברבות וברבים. כי רק מתוך הזעקה הזו, מתוך הקול שלה שמספר את עצמו, הרווחה יכולה למצוא את עצמה במבוכה שבה היא נתונה כעת. מבוכה שמובילה אותה לנהוג באופנים שהיו מביישים גם בן נוער שמתנהג בבריונות ברשת. בכל מקום שבו מתאפשר לה, לרווחה, להכפיש את שמה של ש', היא תעשה זאת. אם על ידי שליחות, שיאמרו (בניגוד לחוק) שהן מכירות את המקרה מקרוב, ולעתים אף ייחשפו פרטים (שקריים) אודותיו, גם כן בניגוד לחוק.

כי לרווחה אין חוקים. וכפי שראינו, במשפט ילד המריבה, על אף שהחוק מחייב כי לפני שילד יועבר לאימוץ יתנהל בעניינו דיון הוכחות, הרי שהועבר ילד המריבה לאימוץ מבלי שהתקיים אותו דיון הוכחות. גזר הדין ניתן, האשמים והאשמות נמצאו, אך לרגע שאלת חפותם לא עמדה לבית המשפט. בטח ובטח שלא לרווחה.

חודש אל תוך המאבק הציבורי ולצד תמיכה ציבורית רחבה כתב שר הרווחה מאיר כהן על קיר המאבק של ש'. כתב לה פוסט, שכאילו בא לבטא את פנייתו האישית אליה, אך הלכה למעשה בא לעשות יד אחת עם הרווחה, בתוך תהליך הכפשתה של ש'. כהן כתב שהוא חקר ובדק היטב את המקרה, וכי לצערו טובת הילד אינה עם אמו. עם מי הוא בדק? אפשר להניח שעם הרווחה. על אילו מסמכים נשען? אפשר להניח שעל תסקיר הרווחה. ככלות הכל, קולה של ש' עד היום לא נשמע בדיונים שהתנהלו בעניינה. למעשה שר הרווחה, שאחראי על הרווחה, שאותה פעילות קלוקלת היא עניינו ותחת אחריותו, הסיר ידיו מעניינה של ש', ובכך הסיר ידיו מעל קולותיהם של אלפים של הורים, של ילדות וילדים שאומצו או שנמסרו למוסדות שמהם אין דרך חזרה.

כהן לא השכיל לראות כי הקרקע אינה אותה הקרקע שהרווחה הורגלה אליה. כי קשר השתיקה סביב פשעי הרווחה כבר הופר, ומרגע זה שום צו איסור פרסום לא יהיה בו כדי לעצור את פרץ העדויות שמגיעות אלינו. שום פוסט, רשמי וסמי חביב עד כמה שינסה להיות, שעושה שימוש באותם מונחים ושיטות טרפוד של הרווחה עת זו פוגשת את האמת, לא יכול לעבור את המבחן שלו שאלה פשוטה: מדוע, אם אתם כה בטוחים באמת שלכם, אתם מונעים את קיומו של דיון הוכחות? הלוא לו ש' היתה חושבת שיש בטענות הרווחה אמת, האם באמת היתה קוראת לקיומו של דיון הוכחות? האם היתה זועקת לשובו של בנה, אך בו זמנית מתחננת שיקיימו רק דיון הוכחות בעניינה?

ואכן מעניין, ויש לתהות כיצד קורה, ששר במדינת ישראל, שר הרווחה, זה שהקבוצות המוחלשות של החברה אמורות לעמוד בראש מעייניו, כותב את הפוסט הזה, ומתעלם בו לחלוטין מן העובדה כי לא התקיים דיון הוכחות. כי גזר דינה של אישה ניתן במדינה שבה הוא שר, מבלי שזכתה להוכיח את חפותה.

חודש אל תוך המאבק, והאדמה רועדת, כי אינה יכולה עוד להכיל את כל פסולת השקרים שהוטמנו בתוכה. והיא עולה על גדותיה, והאמת מתחילה לצאת לאור, אותה אמת אודות האופן והסיבות שבגינן ילדים וילדות ממשפחות מאוד מסוימות בישראל מוצאות ומוצאים מבתיהן, בעוד שמי שבאמת צריכים שיוציאו אותם מבתיהם, כי הם באמת נתונים בסכנה, נותרים בצל האימה.

מבט קצר בתגובות שלהן זכה שר הרווחה, אם בפוסט שפרסם על קיר המאבק של ש', ואם בכל אחד מהפוסטים שאליהם השיב בעניינה על קירו, עת העתיק והדביק את תשובתו, מבהיר כי הרווחה יכולה להמשיך ולהשתמש בכליה המיושנים. אלה שיש בהם כדי להדהד את הכוח האדיר שיש לצערנו עדין בידיה, אך הכלים המיושנים הללו פג תוקפם. ויש לקוות שבקרוב יפוג גם תוקפה של הרווחה הזו. רווחה שאין בה טיפת רווחה.

גסטאפו משרד הרווחה - סיפורה של מעיין  - ש' ברדיו


העוקץ - אין טיפת רווחה
העוקץ - אין טיפת רווחה

פשעי לשכת הרווחה רחובות - רוצים לחטוף תינוק בניתוח קיסרי

נובמבר 2014 - סיפורה של מימי שמשרד הרווחה, לשכת הרווחה רחובות רוצים לחטוף את עוברה. מימי בת 35, בחודש תשיעי, מבקשת מהרווחה שלא תיקח את התינוקת שלה, או שיתנו לה לעבור לשטחי הרשות הפלסטינית.
משרד הרווחה הודיע לכל בתי החולים בארץ לחטוף את תינוקה של מימי מיד בהיוולדו בניתוח קיסרי. מימי אינה מוכנה שמשרד הרווחה יחטוף את תינוקה ולכן מתכוונת ללדת אותו ברשות ברשות הפלסטינית.

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים