בית המשפט העליון פסק כי אורה מור יוסף לא תוכל לקבל את בתה מהפונדקאית


גלי צה"ל - מה בוער עם רזי ברקאי - אפריל 2015 - אורה מור יוסף אישה נכה חולה בניוון שרירים מרותקת על כסא גלגלים עומלת שנים רבות להביא ילד לעולם. לאחר ניסיונות רבים נתברר לה כי הדרך היחידה היא דרך פונדקאות (ללא קשר גנטי).
ואכן בהליך פונדקאות מורכב שנעשה בחו"ל נולדה בתה בארץ. לבית החולים הופיעה במפתיע פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד וחטפה את התינוקת בצו חירום לא מנומק.
הערכאות השיפוטיות חרף העובדה כי ידעו כי זוהי הדרך היחידה של אורה להיות אם, פסקו על פי החוק היבש ולא איפשרו לאורה לקבל את בתה.
בימים אלו שלח שופט העליון ניל הנדל את הנימוקים היבשים לפסק הדין אותו פסק הרכב העליון כי אורה לא תוכל לקבל את בתה.

בעז גסטהלטר ואייל קומורניק מכון טריאסט – שריג הוציאו דיווחים מכפישים בתיק משפחה נגד אב שלא שוחחו ולא פגשו – עו"ד יניב מויאל ב"כ האב: המכון מעולם לא שוחח עם האב

אפריל 2015 - בעז גסטהלטר ואייל קומורניק מכון טריאסט – שריג - מרעילים בפיהם בבית משפט לענייני משפחה, בדלתיים סגורות, נגד הורים וילדים במניפולטיביות בשם טובת הילד.

להלן תגובת עו"ד יניב מויאל ב"כ האב על דיווחי מכון טריאסט – שריג לבית המשפט:
הודעת מייל עו"ד יניב מויאל ב"כ האב למכון טריאסט – שריג, קובץ pdf

לכבוד
איל קומורניק
מנהל מכון טריאסט שריג,
כידוע לאדוני כל מסמך המגיע בעניין בעל דין על הח"מ חלה חובה להעבירו ללקוח מכוח חובתו כעו"ד. כך אנהג גם לגבי הודעתך המצורפת.
יובהר כי הודעתך לבית המשפט באשר לאי קבלת המינוי כנגד מרשי מהווה עניין ציבורי שאינו חסוי. לטענת מרשי: אין המכון מכיר אותו, מעולם לא שוחח איתו והוא מעולם לא טען כל טענה כנגד המכון שלכם.
ברם, במכתבכם כתבתם עליו דברים שמהווים כשלעצמם הכפשות כנגד מרשי וייחסתם לו פעולות שלטענתו לא ביצע, והוא ראה לנכון לפרסם פוסט בעניין זה בפייסבוק הפרטי שלו.
ככל הנראה גורמים בחו"ל שסורקים פוסטים של הורים במאבקים מול מערכת המשפט והרווחה, אוספים חומרים וכותבים מאמרים עצמאיים שלמרשי אין כל שליטה עליהם – מדובר באותם אתרים שצירפתם למכתבכם.
לח"מ אין כל שליטה על התנהלות בעלי דין כבני אדם חופשיים להביע את דעתם בכל דרך הנראית לנכון, ובוודאי שאין שליטה על גורמים מחו"ל הפגועים מהמערכת שפועלים באופן עצמאי ברחבי העולם.
מצד הח"מ, הייתה פניה לעיתונאית לורי שם טוב, ששמה הוזכר במכתבכם כדי לקבל את תגובתה באשר לקשר בינה לבין מרשי וזאת כדי שאוכל להתייחס למכתבכם מול בית המשפט.
מכתב כזה כנגד מרשי גרם לו נזק לא מבוטל בתדמיתו מול בית המשפט כאשר ייחסתם לו פעילות כזו או אחרת אותה הוא מכחיש.
היה נכון ראשית לבדוק מולי או מול מרשי בטרם תשלחו מכתב שכזה לבית המשפט ואף אולי לבדוק את מקורות המידע שלכם.
נראה כי מר בועז גסטהלטר, לא בדק את העובדות בטרם העביר מכתבו לבית המשפט ואף תמוהה שבשיחת הח"מ עימו בטלפון לאור החלטת בית המשפט להפנות את מרשי אליכם, הוא אפילו לא הזכיר את העובדה כי כבר נשלחה הודעה לבית המשפט ברוח זו.
בנימה אישית יציין הח"מ כמי שחווה את העניינים בספירה המשפטית ביומיום כדלקמן:
המכון שלכם כמו מכונים דומים לו, אכן נמצא בקו האש של ביקורת חריפה מהורים לילדים, שעברו תחת מבדקים מהסוג שקובע "מסוגלות הורית" (תיאור שלעצמו בעייתי ואני מניח שזו אינה המצאה של הורים עצמם) הרי מדינת ישראל לא מעניקה רישיון להורות. אבל, גורמי רווחה יחד עם גורמים במקצוע הפסיכיאטריה והמכונים למיניהם, מצאו דרך לעשות זאת בדרך עקיפה מעין רישיון להורות בדיעבד, ויצרו מבחן שנוי במחלוקת שמתיימר לקבוע "מסוגלות הורית" ואף לייצר היררכיה הורית: הורה "טוב", והורה "רע". דבר המעלה את רמת התסכול בקרב הורים שנקלעים לסכסוך משפחתי וזה מובן מאליו.
לכן, גם ביקורת נגדכם והאופן בו אתם מעריכים בני אדם באשר לזכותם הטבעית להיות הורים לילדים או הענקת ציונים מי הורה טוב יותר מההורה האחר, מגביר את החיכוך וההתדיינות המשפטית. הביקורת שלעצמה הינה לגיטימית ומעלה שאלות מוסריות וחוקתיות מדרגה ראשונה בנוגע לרמת המעורבות של המדינה וגורמים אינטרסנטים, בחיי האזרחים תוך ערעור ושלילת זכותם הטבעית להיות הורים לילדיהם (גם אם הם לא מושלמים ונשאלת השאלה מי מהסבתא והסבא של כולנו היו עוברים את המבחנים הללו היום?) או חשיפתם למבחנים שנויים במחלוקת תוך חיובם בסכומי עתק שבא לרוב על חשבון לחמם של ילדיהם.
ולכן גם אם ישנה ביקורת והיא לפעמים נוקבת, עדיין לא אומר שהיא אינה חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע של הגנה על אינטרס ציבורי חשוב.
אי הנוחות שחשים המבוקרים בעניין זה אינו משתווה לפרומיל של אי נוחות שנגרמת להורה שנשללה ממנו הזכות על ילדיו בשל חוות דעת "מסוגלות הורית" שמבצעים בהם בעל כורחם.
הח"מ העביר את מכתבכם למרשו וזה הודיע כי אין לו כל קשר לאותם אתרים בחו"ל המשמיצים שופטים, פקידות סעד, וכל מי שהם רואים לנכון להשמיץ.
למרשי אין חלק בפרסומים אלו ואין לו כל יכולת לקבוע אם להסירם או לא.
אני חושב שהגיעה השעה לכנס את מיטב המוחות בתחום שלכם בתחום המשפט (עורכי דין ושופטים) וגורמי הרווחה ולגבש מדיניות אחידה בעניינים אלו ואולי אף לשים סוף לתופעה שנקראת "מבחן מסוגלות הורית".
כל עוד ישנה דיסציפלינה שמתיימרת לקבוע אם אדם רשאי לממש את זכותו הטבעית להורות אין מקום לצפות שהיא תהייה חסינה מביקורת.
בברכה,
יניב מויאל, עו"ד
ב"כ האב

בעז גסטהלטר מכון טריאסט שריג – דיווח מכפיש ושקרי לבית המשפט מבלי ששוחח או פגש את האב
בעז גסטהלטר מכון טריאסט שריג – דיווח מכפיש ושקרי לבית המשפט מבלי ששוחח או פגש את האב


משרד הרווחה ניפק למשפחות נזקקות סלי ג'אנק פוד פגי תוקף לחג הפסח


צינור לילה גיא לרר - אפריל 2015 - מורן שכניק - משפחות נזקקות קיבלו מזון רקוב לחג ממשרד הרווחה: "זה פשוט לא יאמן"

ירקות רקובים, מוצרי חלב שפג תוקפם ועשרות מאכלים יבשים לא ראויים הגיעו בארגזי סיוע ששלח משרד הרווחה לעשרות משפחות נזקקות בחג הפסח. "אנשים מצפים לפחות לקבל סל מזון מכובד ומקבלים ארגז זבל", סיפרה פעילה חברתית.
ירקות רקובים, מוצרי חלב שפג תוקפם מזמן ועוד עשרות מאכלים יבשים ומוצרים שעבר זמנם ולבטח לא ראויים להיות על שולחן החג - כל אלו הגיעו בארגזי סיוע ששלח משרד הרווחה לעשרות משפחות נזקקות בחג הפסח.

"זה פשוט מצער ומתסכל, משרד הרווחה זה גוף שאמור לעזור לנו ולמשפחות הנזקקות. אנשים נזקקים מצפים לפחות לקבל סל מזון מכובד ומקבלים במקום זה פשוט ארגז זבל", סיפרה מי-טל כהן, פעילה חברתית בשיחה עם "צינור לילה" בערוץ 10.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "חבילות המזון נתרמות על ידי עמותות וארגונים. העירייה מקשרת בין הגופים התורמים לבין משפחות בעיר. השנה חולקו מעל 3,000 חבילות ולא התקבלה אף תלונה. עם זאת, המקרה ייבדק לאחר החג".

משרד הרווחה מעניש משפחות עניות

עונש למי שמגדל ילדים בעוני , יהודית אילני , 11.02.15  , העוקץ

על חוסר ההיגיון הכלכלי שבהוצאת ילדים מביתם על רקע כלכלי. במקום תשלום למשפחה אומנת, עדיף להעניק להורים הביולוגיים תמיכה ריאלית בשכ"ד. זה לא רק אנושי יותר ומועיל יותר לטווח הרחוק. זה אפילו זול יותר

א' היא אמא נפלאה. ששת ילדיה הצעירים, בהם תינוק בן כשנה, מטופחים. הגדולות כבר הולכות לבית הספר וכולן תלמידות מצטיינות שלומדות בתוכנית מיוחדת למחוננים. על אף העוני הקשה, לא חסר להן ספר ולא חסרה מחברת. "חינוך לפני הכל", קובעת א'.

ס', האב, יושב במעצר וצפוי להישלח למאסר לא קצר על רקע בעיות ההתמכרות שלו. ס' הוא אזרח ישראלי, וגם הילדים הם אזרחים, אבל א' היא "ללא מעמד". כרגע היא מקבלת את קצבת הנכות של ס', אך כאשר הוא יעבור ממעמד של עצור לאסיר, זכאות המשפחה לקצבת הנכות של האב תישלל. לא' אסור לעבוד, כי אין לה אישור שהיה. סיפור קשה של ביורוקרטיה מפותלת ומעצבנת.

המשפחה מתגוררת בצריף קטן ורעוע. צריף שעבורם הוא בית, על אף הלחות הנוראית וההצפות בכל יום גשום. גם החשמל לא פועל ברציפות. לפעמים נעזרים בנרות. אבל זה בית כי א' הפכה אותו למקום מגן, מטפח, ובטוח. את כתמי העובש על הקירות מכסים ציורי ילדים, ועל השולחן מחברות וספרים. על הגזיה המג'דרה מתבשלת. זהו בית במובן האמיתי של המילה. כי בית זה לא רק 4 קירות, אלא משפחה, חום ואהבה, תמיכה, הגנה וטיפוח, צחוקים, מילים טובות וגם חינוך.

בשל היעדר המעמד של א' יש תמיד בעיות בסיוע בשכר דירה. אך כל עוד שס' היה חופשי, הסיוע תמיד התקבל בסוף. תמיד קיבלו תשובה שלילית והיו צריכים לערער, אבל בסופו של דבר קיבלו. בעזרתו שילמו את שכר הדירה עבור הצריף.

כרגע צריך לחדש את תעודת הזכאות וללא חתימתו של ס', יש בעיה. אמנם, עו"ד החתים אותו ובמשרד השיכון קיבלו את האישור שהוא עצור. "אבל הוא חייב לבוא לחתום בעצמו, כי הסיוע עבורו, לא עבור א'", מציינת ביובש הפקידה. מכתב מהעובדת הסוציאלית שבבית הסוהר לא ממש שכנע אותם שס' במעצר והוא לא ממש יכול לבוא באופן אישי כדי לחתום. ככה זה, פקידים. רוצים ניירות וטפסים שאין כל דרך לספקם.

בעל הצריף לא רוצה לחדש לא' את החוזה והיא מחפשת דירה. לא ברור איך תשלם בכלל. בעבר א' כבר התגוררה כמה חודשים באוהל. לכן, העובדת הסוציאלית כבר הודיעה לה "שאם היא שוב תגור באוהל יקחו לה את הילדים". העובדת הסוציאלית מודעת לכך שא' היא אמא נפלאה, "אבל אין מה לעשות, אם הילדים בסיכון, ניקח אותם". ניקח אותם גם אם זה לא הגיוני בעליל משום סיבה שהיא.

לקחת ילד מהוריו משמע לדאוג לו לסידור מחוץ לבית. העלות של סידור כזה נעה בין 3000-4000 ₪ לילד לחודש. כלומר, מחלקת הרווחה של העירייה הולכת לשלם לפחות 18,000 ₪ לחודש עבור סידור חוץ ביתי לששה ילדים. ואני רק שאלה: לא יותר זול לתת לא' מחצית (או שליש) מהסכום הזה, כך שתוכל לשכור דירה ראויה ולאפשר לה להיות האמא הנפלאה שהיא? האם עדיף גם לפרק משפחה מתפקדת וגם להוציא סכומים גדולים מכספי הציבור לשם כך? מה המטרה של התנהלות חלמאית זו?

יחידת דיור להשכרה. בזול
יחידת דיור להשכרה. בזול
 זהו אינו מקרה חריג אלא מקרה מייצג. למעשה, משפחות רבות שנמצאות במצוקה חוששות לפנות לרווחה לקבלת עזרה, בגלל החשש ש"יקחו לי את הילדים". למעשה, בדיוק מכיוון ש"לקחת לי את הילדים" עולה הון, העיריה לא במיוחד רוצה לעשות זאת. אך כאשר ילדים מתגוררים בתנאים המסכנים אותם, היא בהחלט "לוקחת את הילדים". לגור באוהל הוא בהחלט לא משפר את בריאותם של ילדים. לבטח בחורף. לכן, האם לא הגיוני יותר, מכל היבט שהוא, לסייע בתשלום שכר דירה בסכום רלוונטי לשכר הדירה שמאפיין כיום את השוק ולהימנע מלפרק את המשפחה?

אמנם, גם זה לא זול. לסייע בשכר דירה ממשי (שכמובן עובר לבעלי הדירות שעושים קופה לא רעה בכלל) מאוד יקר ברמת המקרו. לכן, יותר הגיוני (ויותר זול) לבנות דירות לדיור ציבורי ולדיור בהישג יד? לא יותר הגיוני לפקח על גובה שכר הדירה ועל איכות הדירות להשכרה? כמה ילדים גדלים בבתים לא ראויים למגורים, בגלל שאמהותיהם עניות מדי? ושאלה אחת אחרונה (בינתיים): כמה בעלי דירות לא ראויות למגורים מרוויחים מהמצב הבלתי נסבל הזה? דיור הוא זכות יסוד, וכמו שקיים סל בריאות על מנת לשמור על בריאותנו, כך גם נדרש "סל דיור" המכיל מגוון פתרונות – דיור ציבורי, דיור בהישג יד, סיוע בשכר דירה ממשי, פיקוח על שכר הדירה ועל הדירות להשכרה, תכנון חברתי ועוד – שמתאימים לצרכים של כל מחוסרי הדיור.

עונש למי שמגדל ילדים בעוני , יהודית אילני , 11.02.15  , העוקץ
עונש למי שמגדל ילדים בעוני , יהודית אילני , 11.02.15  , העוקץ

אנה מספרת על התעללות ואונס במשפחת אומנה

מרץ 2015 - רשת ב - אילה חסון - תחקיר של יפעת גליק על אונס והתעללות בילדים במשפחות אומנה של משרד הרווחה. משרד הרווחה תולש מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם ומפקירם במסגרות חוץ ביתיות לאונס והתעללות.
יפעת גליק: אנחנו נביא תמונת מצב של משפחות האומנה בשנים האחרונות בישראל, שצריך להסביר מה זה קודם כל משפחת אומנה בישראל? ילדים שחוו הזנחה אצל ההורים הביולוגיים והועברו למשפחות אומנה כדי שיתנו להם קורת גג, חום ואהבה ושיעניקו להם את הביטחון שהיה כל כך חסר להם, ואנחנו חושפים עדויות קשות מאוד של ילדים שעברו התעללות מינית מידי ההורים האומנים במשפחות האומנה, וכשניסינו להבין מה גרם לכל זה, מי שומר בעצם על הילדים האלה, הגענו לממצאים שבחלק מהמקרים שירותי האומנה בכלל לא מפוקחים על ידי משרד הרווחה.



משרד הרווחה מפקיר ילדים לאונס והתעללות במשפחות אומנה

תחקיר ערוץ 1 - יפעת גליק: משרד הרווחה מפקיר ילדים לאונס והתעללות במשפחות אומנה
תחקיר יפעת גליק "מבט" ערוץ 1: עדויות קשות על התעללות פיזית ומינית בילדים שנשלחו לאומנה, שמשרד הרווחה שאמור היה לפקח על הילדים – לא עשה זאת.
"את הפעם הראשונה אני לא זוכרת אבל אני זוכרת את המיליון פעמים שקרו. מפחיד אותי לפתוח את הדלת הזאת.
"אני לא מתביישת. אני לא עשיתי שום דבר. הם זה שהתעללו בי ופגעו בילדה קטנה".
העדויות הקשות שתשמעו לאורך התחקיר הזה היו מנת חלקן של הצעירות האלה במשך שנים. סיפורם המטלטל של הקורבנות הפגועים מלמד גם על העדר פיקוח של מערכת אחת, מסואבת מדי, אטומה מדי, שיכלה למנוע הזנחה והתעללויות מיניות.
בישראל כ- 3,000 ילדים שוהים אצל משפחות אומנה, שאמורות לטפל בהם במסירות. לצורך כך הן גם מקבלות תגמול כספי ממשרד הרווחה.
אנה מציגה אלבום תמונות:
"זאת אני".
– כשאת מסתכלת על הילדה הזאת, מה את חושבת עליה?
"שהייתה מחייכת בתמונות, חשבה שהכל בסדר אבל כלום לא בסדר. אני תמיד מחביאה אותו (את האלבום) לא להיזכר בילדות."
שמונה תמונות, זה כל מה שיש לה, לאנה, מילדותה המוקדמת. נולדה בברית המועצות להורים קשי יום, סבלה מהזנחה קשה ועלתה לישראל. בגיל 6 נשלחה לפנימייה משם למשפחה אומנת. חשבה שהנה סוף סוף תזכה לחיבוק.
"לפעמים אני יושבת ובלילות בוכה ונזכרת איך הם יכולים לקחת ילדה קטנה ולהתעלל בה ככה. מה יש לילדה קטנה? מה, חזה? מה? הכל קטן אצלה".
– את זוכרת את הפעם הראשונה?
"זוכרת. זוכרת ולא אשכח אף פעם".
אנה מספרת שהאב האומן שלה, שאמור היה להגן עליה, הוא גם האיש שפגע בה.
"זה התחיל בזה שהוא התחיל לגעת בי. אמרתי לו: אני לא רוצה. והוא הכריח. היה מראה לי סרטים כחולים. הייתי יושבת ולא מבינה מה קורה. הייתי קופאת, קופאת על הספה, קופאת. רציתי למות."
קולה של דנה – אביה האומן אנס אותה:
"אמא שלי נפטרה כשהייתי בת שלוש. אבא שלי נפל לסמים, החליטו להעביר אותי לבית יתומים ומשם העבירו אותי למשפחת אומנה".
– כמה פעמים קרה מה שקרה?
מרץ 2015 - "מגיל 4 עד גיל 12, אי אפשר לספור. ידעתי שככה מתנהלים, ככה. זה היחסים בין הורים וילדים. לא ידעתי שמשהו לא בסדר. הייתי נבוכה, לא רציתי גם לפגוע בו כל הזמן, הרגשתי גם כאילו אני חייבת לו המון. בעצם בגיל 12 רק הבנתי ש… אחותי הגדולה דיברה אתי שאני ילדה בוגרת ואני צריכה לשמור על הגוף שלי. ופתאום הבנתי שמשהו לא בסדר. איך זה שאני צריכה לשמור על הגוף שלי, ובעצם מישהו נוגע בגוף שלי".

עו"ד רוני אלוני סדובניק: העובדות הסוציאליות שאמורות לעשות איזשהו פיקוח תקופתי פונות להורים האומנים לראות מה קורה עם הילד. ואם ההורים האומנים מנסים להסתיר מה באמת קורה לילד?

ד"ר יעל קולסקי, פסיכיאטרית, מטפלת בנפגעות תקיפה מינית: ילדה שנפגעת תקיפה מינית היא מפוחדת, מבוהלת. התוקף מן הסתם יושב לידה, היא בוודאי ובוודאי לא תאמר שום דבר.

אנה: "ילדה קטנה יושבת לידך. מה את בכלל שואלת את האימא, אם הכל בסדר? בטח היא תגיד שהכל בסדר! את לא רואה שילדה קטנה יושבת לידך, את לא תשאלי אותי אם הכל בסדר?"

אחד מכל 3 ילדים המתגוררים במשפחת אומנה לא נפגשים כלל עם עובדים סוציאליים. כך עולה ממחקר של מכון ברוקדייל, שמומן על ידי משרד הרווחה.

דנה: "היא הייתה יושבת עם האבא 10 דקות ופשוט הולכת".
– לא שאלה אותך איך אתצ מתאקלמת?
"לא, כלום".
יואה שורק – חוקרת מכון ברוקדייל: הם הסבירו שזה נובע גם מכך שיש להם זמן לפגוש משפחה פעם בחודש. ואז בביקור של שעה וחצי, לא מגיעים לזה.
עוד עולה מן המחקר כי כמחצית מן העובדים הסוציאליים שכבר נפגשים עם הילדים, אינם בעלי ניסיון כלל על פי הקריטריונים שקבע משרד הרווחה, לא כולן עברו גם הכשרה מתאימה לקראת התפקיד המורכב. 32% מהעובדים הסוציאליים מטפלים במספר ילדים גדול יותר משנקבע בתקנות.

ד"ר יעל קולסקי, פסיכיאטרית, מטפלת בנפגעות תקיפה מינית: אני חושבת שזה ממש הזוי. אני הייתי מצפה שעל 10 ילדים יהיה עובד סוציאלי ופסיכולוגית, ממש מערכת.

עם נתונים כאלה, לא מפתיע שאצל אנה, דנה וגם במקרים נוספים נאלצים ילדים קטנים להתמודד בעצמם עם הטראומה בזמן שאנשי המקצוע לא מבחינים בסימני המצוקה.

ד"ר יעל קולסקי: יש ניואנסים שמאוד אופייניים והם בוודאי ובוודאי נמצאים יותר במקומות אחרים מאשר בתוך המשפחה. כלומר בגן או במשחקים עם חברות, וזה בעצם מה שצריך לבדוק אם רוצים לראות האם יש חשד לפגיעה מינית.

אנה: "הייתי צועקת וכועסת ולא רגועה והייתי מעיפה בבית ספר כיסא בגלל ה… שיראו, שישימו לב שאני עוברת משהו. כי לא יכולתי להתבטא בפה".

דנה: "אמרתי שלא טוב לי ושאני לא רוצה לחזור הביתה והזמינו אותו לשיחה, ו… אחר כך הוא יצא מהדלת, הוא לקח אותי הביתה והוא נתן לי עונש על זה שאני משקרת, ואמרו לי שאני משקרת".

אף שהרשויות לא האמינו לדנה, בסופו של דבר נחשפה הפגיעה המינית שעברה. נגד האב האומן נפתח תיק במשטרה ודנה, היא הורחקה משם. אלא שנוסף לדנה, "טופלו" תחת קורת הגג הזו עוד שני ילדים ואיש לא מיהר להוציאם מן הבית. כמה חודשים לאחר מכן, כשסוף סוף יצאו אף הם ממסגרת משפחת האומנה, התברר שהאב האומן תקף גם אותם.
נינה – אביה האומן אנס אותה: כלום! פשוט החזירו אותו הביתה, זה כאילו… את מבינה למה אני לא סומכת על אף אחד? אף אחד לא באמת מעניין אותו. לא באמת איכפת למישהו מה עובר, מה יכול לקרות שם במקומות כאלה? כשהייתי בת 13 זה התחיל. מה היה השיא? אני לא יכולה להגיד את זה".

רק כשנינה הייתה בחודשי הריון מתקדמים רשויות הרווחה התעוררו. בת 14 בלבד, ילדה נינה בן והוא נמסר מיד לאימוץ. מי שהכניס אותה להריון היה אביה האומן.
נינה: "בואי נגיד, אם היו שואלים אותי מה קורה בבית, הייתי אומרת. אבל… לא היה מישהו שבא ושאל והתעניין".

עו"ד רוני אלוני סדובניק, מייצגת נפגעות עבירות מין: אדם שהיה ידוע שהוא מובטל, אלכוהוליסט, בעל מחלת נפש, וממש משפחה לא מתפקדת. הוא אנס אותה במשך שנים, הוא לא שלח אותה לבית ספר, השתמשו בה כמשרתת של המשפחה.
אז מי בעצם קובע איזו משפחה תשמש משפחת אומנה? בשנת 2001 העביר משרד הרווחה את האחריות לטיפול בשירותי האומנה לגופים פרטיים, שאמורים לעבור מכרז. במילים אחרות: הפרטה. המשמעות: על כל ילד שמגיע למשפחה אומנת, מקבלים הגופים תשלום.


בפועל, טעויות קורות.

– אתם לא עברתם מכרז מ- 2001?

"נכון, נכון."

וכשמשרד הרווחה מודה שכמה מן הגופים לא עברו מכרז, מי קובע האם משפחה ראויה לשמש אומנת?

שלוה ליבוביץ, מפקחת אומנה ארצית משרד הרווחה (צוחקת): אני לא יודעת מה קורה שם. אני לא יודעת. אני לא נכנסתי לשם. אנחנו לא נכנסים למקום. אנחנו נכנסים רק למקומות, למשפחות, שבהם יש… שעברו מכרז. יכול להיות שמשפחות אולי אצלנו לא היו עוברים את תהליך הבדיקה, ויכול להיות שהליווי המקצועי… אני לא יודעת מה קורה שם.


הכשל בטיפול בילדי אומנה לא נגמר בהעדר פיקוח או ליווי מקצועי מתאים. מתחקיר יפעת גליק "יומן" עולה כי פגיעות בילדים מושתקות בחסות החוק.
ועדת פטור מחובת דיווח למשטרה בגין פגיעה מינית במשפחת אומנה


ועדת פטור מחובת דיווח למשטרה בגין פגיעה מינית במשפחת אומנה. צילום מסך מתוך התחקיר של יפעת גליק

עו"ד רותם אלוני דוידוב, מייצגת נפגעות עבירות מין: יש מנגנון שנקרא "ועדות פטור" שהן נותנות פטור מחובת דיווח כדי שרשויות הרווחה יוכלו לפתור את הבעיה בצורה טיפולית יותר ולא דרך מעורבות אקטיבית של המשטרה.

בשנת 2013 דנה הוועדה המיוחדת בכ- 1,300 בקשות לפטור מחוובת דיווח על פגיעה. כמחציתן קיבלו פטור קבוע. נתונים דומים התקבלו בשנים הקודמות.

שלוה ליבוביץ מפקחת אומנה: חלק גדול מהתיקים לא באים לידי ביטוי בצד הפלילי.

מה הקריטריונים לקבלת פטור מדיווח למשטרה על הורים שמתעללים בילדים, אתם שואלים? בתשובה רשמית של משרד המשפטים נאמר לנו כי קיימת טיוטה למיסוד הקריטריונים אך זו טרם אושרה באופן סופי.

עו"ד רוני אלוני סדובניק, מייצגת נפגעות עבירות מין: המצב הנפשי שלהם בהעדר טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, מידרדר, הולך ומידרדר, והם פשוט הופכים אחר כך להיות כלי שבור שקשה מאוד בכלל לתקן אותו.

ד"ר יעל קולסקי, פסיכיאטרית, מטפלת בנפגעות תקיפה מינית:נדיר מאוד שמישהי תשתקם. וגם אם היא תשתקם, זה יקח שנים ארוכות מאוד, מאוד ארוכות של טיפול.
אביה האומן של נינה הורשע באינוס. דינו נגזר ל- 13 שנים. הוא נפטר בכלא ממחלה. צילום מסך מתוך התחקיר של יפעת גליק
אביה האומן של נינה הורשע באינוס. דינו נגזר ל- 13 שנים. הוא נפטר בכלא ממחלה. צילום מסך מתוך התחקיר של יפעת גליק
אביה האומן של נינה הורשע באינוס, דינו נגזר ל- 13 שנים. הוא נפטר בכלא ממחלה.
נינה: "זה משפיע על המון דברים. על חיי חברה, על הזוגיות, על קושי לבטוח באנשים, להסתובב בחוץ, בערב".
אביה האומן של דנה הורשע באינוס וריצה 11 שנות מאסר. היום הוא אדם חופשי לאחר שנוכה שליש מעונשו
אביה האומן של דנה הורשע באינוס וריצה 11 שנות מאסר. היום הוא אדם חופשי לאחר שנוכה שליש מעונשו. צילום מסך מהתחקיר
אביה האומן של דנה הורשע באינוס וריצה 11 שנות מאסר, היום הוא אדם חופשי לאחר שנוכה שליש מעונשו.
דנה: "מבחינתי כל אדם יש לו איזה אינטרס או רצון לפגוע, אני לא מאמינה בעצמי. רוצה להאמין שזה יקרה יום אחד."
המשטרה סגרה את התיק הפלילי נגד אביה האומן של אנה לאחר שנפטר ממחלה במהלך תקופת החקירה

המשטרה סגרה את התיק הפלילי נגד אביה האומן של אנה לאחר שנפטר ממחלה במהלך תקופת החקירה. צילום מסך מתוך התחקיר
המשטרה סגרה את התיק הפלילי נגד אביה האומן של אנה, לאחר שנפטר ממחלה במהלך תקופת החקירה.
"אנה: לא רק שפגעו בי והורידו בי את האמון, אני מורידה את העיניים. אני לא מסוגלת להסתכל בעיניים של בנאדם, כי אני לא מאמינה בו. אני אומרת לעצמי: תאמיני בעצמך".
אנה שקועה בחובות עד צוואר. בימים אלה היא עובדת בניקיון אבל חולמת יום אחד להיות קוסמטיקאית.
אנה: "לפעמים אני, כן, נשברת. כל בוקר לקום ולשרוד, ועוד לשרוד, ועוד לשרוד. ודי, כמה אפשר? כמה אפשר לשרוד?"

עמותת "טף" לאימוץ ילדים מחול נעלמה עם הכסף - עו"ד חוה קליין מטייחת אחריות משרד הרווחה

פברואר 2015 - המלכודת להורים הרוצים לאמץ ילדים מחו"ל. סיפורם של זוג הורים שנפלו למלכודת. משרד הרווחה מתנער מאחריות, עמותת טף לקחה את הכסף מההורים אך לא סיפקה הילד, ועו"ד חוה קליין המיצגת את ההורים מטייחת אחריות משרד הרווחה.

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים