נמלטת מהרווחה בחודש תשיעי: ''אם אלד, ייקחו לי את הילדה''

מדיניות משרד הרווחה: פרקטיקה של מנגנוני הממסד לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, פרטיותם, קניינם וצנעתם של מאות אלפי אזרחים.




ספטמבר 2019 - "עושים צהריים" עם יעל דן - אישה הריונית בחודש תשיעי משוטטת לבד ברחובות. לא מדובר בסיפור חריג, או חד פעמי, אלא בקבוצה לא מבוטלת של נשים שנמלטות משירותי הרווחה בשלבים מתקדמים להריונן מחשש שיאלצו אותם למסור את ילדיהן לאימוץ. איילת (שם בדוי) היא אחת מאותן נשים. מאז שהוציאו אותה מהבית האלים בו גדלה, היא מוכרת לרווחה. אין לה עבר פלילי, או היסטוריה של התמכרות לסמים, היא יכולה לעבוד, אבל מצבה הכלכלי בחודשים האחרונים בכי מר. איילת סיפרה היום (רביעי) בשיחה עם יעל דן: "אני מתחננת בפני בעלי דירות שישכירו לי מקום. כרגע אני גרה במחסן וישנה על מזרון על הרצפה". בכל רגע שעובר, תיארה, היא חוששת מתאריך הלידה המתקרב. "אני רוצה לפגוש את הילדה שלי אבל יודעת שאם אלד, איבדתי את החיים שלי - אותה".


משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מוסר: המרואיינת היתה מוכרת לרווחה בעבר ואף קיבלה סיוע אך היא ניתקה קשר עם העובדת הסוציאלית בחודש מאי. עתידו של התינוק כלל לא נידון ובכלל זה נושא האימוץ. אנו מציעים למרואיינת ליצור קשר עם המחלקה לשירותים חברתיים לקבלת סיוע באופן מיידי.

נציגות עיריית תל אביב יצאו מאולם בית המשפט


ב- 09.09.2019 התקיים דיון בבית משפט שלום תל אביב בעניין תביעה אזרחית של עיריית תל אביב נגד מוטי ולורי, בפני השופט יאיר דלוגין.
עניין התביעה הנו על חשיפת הוצאת ילדים מהבית על ידי עיריית תל אביב בהליך לא הוגן והשמתם במוסדות הרווחה שם חוו הזנחה והתעללות.
בתחילת הדיון ביקשה הנתבעת לורי שם טוב כי נציגות עיריית תל אביב יזדהו בפני בית המשפט אך אלו סרבו ולכן יצאו מאולם בית המשפט.
עיריית תל אביב מפעילה לחץ של השתקה נגד חושפי מדיניותה הנוקשה נגד אוכלוסיות מוחלשות.

מצורף קטע מפרוטוקול הדיון ת"א 18796-07-16 מיום 09.09.2019 בית משפט השלום תל אביב בפני השופט יאיר דלוגין.

לצפיה / הורדת הפרוטוקול הקלק כאן.



קטע מפרוטוקול הדיון ת"א 18796-07-16 מיום 09.09.2019 בית משפט השלום תל אביב בפני השופט יאיר דלוגין.
קטע מפרוטוקול הדיון ת"א 18796-07-16 מיום 09.09.2019 בית משפט השלום תל אביב בפני השופט יאיר דלוגין.

קטע מפרוטוקול הדיון ת"א 18796-07-16 מיום 09.09.2019 בית משפט השלום תל אביב בפני השופט יאיר דלוגין.

ילדה של אף אחד

מתוך "סליחה על השאלה" , כאן 11 , 07.11.2018.

עדות האמא ג’יזל שקיבלה "מענה טיפולי" במשפחת אומנה ובפנימיות משרד הרווחה, אונס, פגיעות מיניות, גזיזת שיער, מכות, והתעללות נפשית ופיזית, איומים ואלימות קשה, משם זה הוביל אותה למקומות לא טובים.



ג’יזל של פעם, אני כל כך אוהבת אותה, ביישנית, סגורה, כנועה, נשלטת. זה מגיל מאוד צעיר היה ככה. הייתי בסוג של חממה כל כך אימהית ואוהבת עם סבא וסבתא שלי. הם היו העוגן שלי בחיים, ונעקרתי משם, והלכתי למשפחה אומנת, פשוט בית הזוועות. בית הזוועות. בלילה הראשון… את פשוט מגלה שזה סיוט, שמלילה לפני, שישנת במיטה שלך אצל סבתא שלך, כשהיא מחבקת אותך עם השמיכה שלה, עם הריח שלה, עם הפינוק שלה, לילה אחרי את שוכבת בחדר לא שלך, בבית לא שלך, בעיר שאת לא מכירה, משפחה שאת לא מכירה, ובא לך איזה… פסולת המין האנושי, שזה הגדרה… זה מה שאני יכולה להוציא כרגע, שוכב עלייך ואונס אותך, עושה לך קבלת פנים למשפחה. מזוועה לזוועה. את עוזבת משפחה אומנת, מוציאים אותך, מעבירים אותך לפנימייה, את בפנימייה גם חווה איזושהי פגיעה מינית. ועושים עלייך חרם וגוזרים לך את השיער ומתייחסים אלייך כאילו את לא שווה, את לא ראויה ואחר כך עוד פנימייה ועוד פנימייה, ועוד אונס ועוד התעללות ועוד מכות. איך אני… ילדה של אף אחד. את ילדה של אף אחד, את לא קיימת, את לא קיימת. זה הוביל אותי למקומות שהם לא טובים”.

"אזהרת לידה"

סיפורה של יולדת שתויגה על ידי עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה ב"אזהרת לידה" וילדיה נלקחו לאימוץ סגור.




"אזהרת לידה"

"אזהרת לידה" היא פרקטיקה של מערכת הרווחה, ומערכת הבריאות שתכליתה תפיסת התינוק מידי היולדת מיד לאחר לידתו. עוד לפני הלידה מתגבשת החלטה של גורמי הרווחה, על סמך ספקותיהם בכשירותם של ההורים, שיש להרחיק מהם את התינוק כבר בבית החולים. על ההחלטה ניתן לערער רק מאוחר יותר, בבית משפט.
"אזהרת לידה" הוא מצב שבו כבר בבית החולים מבקשים גורמי הרווחה לקחת תינוקות שזה עתה נולדו מידי הוריהם, בגלל ההערכה שההורים, במקרים רבים אימהות חד־הוריות, אינם מסוגלים לגדל את התינוק.
הוצאת התינוק מרשות הוריו בבית החולים בניגוד להסכמתם המלאה נעשית מכוח סעיף בחוק הנוער, המאפשר לעובדות הסוציאליות להוציא, על פי שיקול דעתן, "צו חירום" ללקיחת התינוק. בעת שהיולדת משוחררת מבית החולים, פקידות הסעד של משרד הרווחה (עובדות סוציאליות לחוק הנוער) אינן מאפשרות להורים להוציא את התינוקות מהתינוקייה.
במידת הצורך, הדבר מובטח באמצעות שוטרים או מאבטחים, שמרחיקים את ההורים ומפקחים על מחלקת היולדות עד להעברת התינוקות למסגרות מפוקחות וחסויות, כמעון תינוקות בפיקוח הרווחה או משפחות אומנה המשמשות כקלט חירום - שם ישהו עד שתימצא להם משפחת אומנה.
"אזהרת לידה" היא מושג בלתי פורמלי, שעורכי דין המייצגים את ההורים עושים בו שימוש. משרד הרווחה אינו נוהג להשתמש בה, אם כי היא נזכרת לעתים בתצהירים של המדינה. ההליך, החריג בקיצוניותו, עטוף בערפל רב ובחשאיות; הוא אינו מפורט בתקנות לעבודה סוציאלית או בחוק הנוער, שמכוחם פועלים גורמי הרווחה. על פי ההערכות, מופעל ההליך הזה עשרות פעמים בשנה.
עדויות מצביעות כי "אזהרת לידה" הוא תהליך שמתנהל מתחילתו ועד תומו באופן בלתי תקין וכמעט חד־צדדי, תוך הפרה של זכויות אדם בסיסיות ומהותיות - כמו הזכות לחיי משפחה, זכות הייצוג, זכות הערר והזכות לסודיות רפואית. מדובר בדרך כלל באימהות חד־הוריות מוחלשות, ששעות ספורות לאחר שילדו נאלצות להתמודד לבדן עם גזירה בלתי אנושית כשהן נטולות כוחות פיזיים ונפשיים ואינן בקיאות בזכויותיהן.
גורמי הרווחה, לעומת זאת, נערכים לכך מבעוד מועד ושולחים הודעה למשרד הבריאות המופצת לכל בתי החולים שבועות רבים לפני מועד הלידה. כך, כשהיולדת מגיעה לבית החולים כדי ללדת או כדי להיבדק טרם הלידה ומוסרת את פרטיה האישיים, יודעים שם מהרגע הראשון שיש לדווח עליה. הדבר נעשה כ"שירות לרווחה", עכל ידי משרד הבריאות - על פי בקשות הרווחה, מבלי להכיר בהכרח את ההורים בעצמם.
"אזהרת לידה" מייצרת תווית על האם כבר בבית החולים, כך שכל פעולה שלה נבחנת ומבוקרת. פוגעים לה בביטחון, מגדילים את הלחץ שיש עליה בלאו הכי, ולמעשה יוצרים נבואה שמגשימה את עצמה. מניסיון, כל אמא שנמצאת תחת איום ולחץ של הרווחה, גם אמא לילדים גדולים, התפקוד ההורי שלה לא משתפר, אלא דווקא נפגע ומידרדר.
ברגע שמפרידים בין אמא לתינוק בבית החולים, שעות אחרי הלידה, מתחילה להיסלל דרך בטוחה לכיוון אימוץ וניתוק תמידי של האם מהתינוק. "אזהרת לידה" מקשה לאמא או להורים לפתח מסוגלות הורית כשמתחילת החיים של הילדים שלהם הם לא פוגשים אותם, או במקרה הטוב, פוגשים אותם לשעה בשבוע במסגרת מפוקחת של הרווחה. איך ייווצר איזשהו קשר בין תינוק להורים שהוא לא מכיר בכלל? להורים האלה גם אין שום סיכוי לעבור את מבחני המסוגלות ההורית, שהרווחה דורשת מהם לעבור אצל פסיכולוגים מטעמה.

יחיא קוריש ז"ל

פרשת העלמות ילדי תימן, המזרח והבלקן. תביעה נגד המדינה על מניעת משפחה להתייחד עם יחיא ז"ל, בן ה- 8 חודשים שנלקח "לטובתו" מהוריו על ידי המדינה ונפטר בהיותו בחסות המדינה ומאז המדינה מונעת מהמשפחה להתייחד עם קברו של יחיא ז"ל.
המדינה ביקשה לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות, שיהוי, היעדר עילה וביחס לנתבעת 2 גם טענות היעדר יריבות ושימוש לרעה בהליכי משפט.
השופט אמיר לוקשינסקי-גל דחה בקשת המדינה.


לצפייה / הורדה החלטת כב' השופט אמיר לוקשינסקי-גל מיום 03.06.2019 , ת"א 32902-09-17 קוריש נ' מדינת ישראל ואח'.

התובעים הינם אחיו של ה"ה יחיא קוריש ז"ל (להלן: "יחיא"). לפי כתב התביעה, בשלהי שנת 4 1949 עלו הוריהם של התובעים ארצה מתימן, ביחד עם בתם התובעת 2, ובנם, יחיא, שהיה אז פעוט 5 כבן שמונה חודשים.
מספר ימים לאחר הגעת המשפחה למחנה העולים, הגיעו שתי אחיות שביקשו לקחת את יחיא לבית 8 התינוקות במטרה לאפשר לו לגדול בתנאים נוחים יותר. כאשר האם הגיעה למחרת לבקר את יחיא, הוא לא נמצא במקום. לאם נמסר כי יחיא נמצא במחנה בעין שמר, אולם חרף חיפושים קדחתניים 10 שם לא הצליחו ההורים לאתרו.
בשנת 2001 פורסמו מסקנות ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט בדימ' יעקב קדמי. בהתאם למסקנות הוועדה, יחיא נפטר ביום 14.10.49 בהיותו כבן 8 חודשים בבית החולים לילדים בית ליד, שהיה בשעתו באחריותה ובניהולה של המדינה, והובא לקבורה בבית העלמין בנתניה המנוהל על ידי הנתבעת 2 (להלן: "חברת קדישא") ללא ציון חלקת קבר. כן נכתב, כי על אף ששמו הפרטי של התינוק נרשם כ"זכריה גויש" אין בכך להטיל ספק בזיהויו, מאחר שהשמות "יחיא" ו"זכריה" מקבילים, וכן נמצא מסמך שבו שובש שם המשפחה של האב ונרשם "גויש" במקום "קוריש".

לטענת התובעים בכתב התביעה, לאחר הסרת החיסיון מחומרי החקירה של ועדת קדמי בחודש 1 נובמבר 2016 , הובהר בייתר שאת מחדלן של הנתבעות, ונראה כי המדינה העבירה את יחיא ז"ל לבית העלמין המנוהל על ידי חברת קדישא על דעת עצמה, ללא עדכון הוריו, מבלי למסור את מקום קבורתו המדויק ומבלי לוודא כי מיקום הקבורה מתועד כנדרש על ידי חברת קדישא. חברת קדישא לא תיעדה כנדרש את מקום הקבורה. כן נטען בכתב התביעה, כי בהתנהלותן וברשלנותן של הנתבעות – הכוללות גם חוסר יכולת של הנתבעות להצביע על מקום קבורתו המדויק של המנוח – הן מנעו ועודן מונעות מהתובעים עד היום את הזכות הבסיסית להתייחד עם אחיהם המנוח, ובכך הן גורמות לתובעים עגמת נפש עצומה.

 מצורפת החלטת כב' השופט אמיר לוקשינסקי-גל מיום 03.06.2019 , ת"א 32902-09-17 קוריש נ' מדינת ישראל ואח'.
להורדת / צפייה בהחלטת השופט בפורמט pdf הקלק כאן.
















פייק אימוץ

אוגוסט 2019 - מדוע השירות למען הילד מסתיר מידע מההורים וילדיהם שנמסרו לאימוץ גם לאחר הגיעם לגיל 18? הסיבה לכך היא שבישראל מקובל אימוץ סגור (שיטת אימוץ אדיפוס), כלומר מחיקת הזהות הקודמת של המאומץ ויצירת זהות חדשה עם המאמצים.
שיטת האימוץ הסגור כושלת, אולם רשויות הרווחה אינם מוחקים לעולם אף מתודולוגיה גם אם היא כושלת משום שמדובר באוכלוסיה חזקה הנהנת מסבלה של אוכלוסיה מוחלשת.


תיק אימוץ השירות למען הילד

"שיקרו לנו, טייחו אותנו, מסרו לנו פרטים לא נכונים על נסיבות הולדתנו והאימוץ שלנו, ונורא מכך, העלימו מכתבים ותמונות שההורים הביולוגיים השאירו לנו, מכתבים שמשוועים ליצירת קשר איתנו".
כך טוענים בנים ובנות מאומצים שבגרו והורים ביולוגיים על מה שמתרחש בין כותלי השירות למען הילד, שאחראי לפתיחת תיקי האימוץ. לטענתם, השירות עושה זאת באופן פטרוני וחסר נהלים מסודרים.

מתוך תחקיר חגית רון רבינוביץ' , 15.08.2019 , ישראל היום, מחדל תיקי האימוץ: "בהינף יד מחקו לי את ההיסטוריה".

תיק אימוץ השירות למען הילד

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים