גלריית אומנה

מרץ 2019 - עדיף משפחה מזניחה ומתעללת ממשפחת אומנה. משרד הרווחה הכלל הוא שלעולם מסגרות חוץ ביתיות אינן נותנות את הדין על הילדים בחסותם, ולכן הילדים במסגרות אלו חסרי אונים מול המשפחות והמסגרות הממונות עליהן בצווי בית משפט.

מעון טללים בדימונה של משרד הרווחה: מאיר ננעל ברכב, המשפחה: "זה רצח, המעון התרשל"

מאיר מיכאלשווילי, שסבל מפיגור שכלי והתגורר במעון טללים בדימונה, ננעל ברכב בכניסה למוסד, והתייבש למוות בחום הלוהט. כעת הגישה משפחתו תביעת ענק: "המדינה אחראית למותו בייסורים". משרד הרווחה: "נקבל את המסקנות ונפעל מיידית"
אילנה קוריאל , פורסם: 07.03.19 , ynet



תביעת מיליונים נגד משרד הרווחה בגין מוות של חוסה במעון טללים בדימונה: החוסה, מאיר מיכאלשווילי (44) ננעל בתוך מכונית בחניית המעון ומת בייסורים קשים. משפחתו הגישה תביעה בסך 2.5 מיליון שקלים נגד משרד הרווחה לבית משפט השלום בתל אביב. "חשבנו שזה המקום הכי בטוח בשבילו, לכן הכנסנו אותו לשם", אמרה היום (ה') בראיון לאולפן ynet אחותו של מאיר, מרים מיכאלי.

בחודש אוקטובר 2018 נמצא מאיר ללא רוח חיים בתוך רכב בחניית המעון. משטרת דימונה פתחה בחקירה נגד מנהלת המעון בגין גרימת מוות ברשלנות אך החקירה טרם הסתיימה. במשטרה ממתינים לחוות דעת מהמכון לרפואה משפטית בטרם יועבר התיק לפרקליטות לקבלת החלטה האם להעמידה לדין.

"סמכנו על המעון והם התרשלו", המשיכה מיכאלי. "אני אפילו חושבת שהיה שם משהו יותר, אני לא מהססת להגיד - רצח לכל דבר, הריגה לכל דבר. שלחו אותו אל מותו. הייתה שם הזנחה, ולא היתה שום השגחה. הם הפכו אדם חריג לרגיל. מאיר מת במוות מיותר שהם יכלו למנוע, ואף אחד לא עשה את זה. אנחנו לא מתכוונים לוותר".

"הכאב שלנו רק הולך ומתעצם מיום ליום", סיפרה אחותו השנייה של מאיר, חנה בן שמעון. "השאלות הולכות ומתרבות ואין לנו מנוח. ככל שהזמן עובר נגלה פחות כי לאף אחד לא איכפת. איש לא פנה אלינו ממשרד הרווחה.

"מבחינת המעון, לאחר תום השבעה הכל תם ונשלם מבחינתם, כאילו כלום", המשיכה בן שמעון. "יש תחושה שכאילו כבר ביום למחרת הכול חזר לשגרה. משרד הרווחה חייב לחקור את האירוע הזה. מדובר באדם חסר ישע עם פיגור קשה, שלא הבין ולא היה מודע לסכנות סביבו. איך הם אפשרו לו ללכת לאיבוד? איך הם המתינו שעות עד שהתקשרו למשטרה?".

על פי כתב התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד כרמי בוסתנאי ו-וואסים עומר, מאיר יצא מהמעון בשעות הבוקר, באין מפריע, ועקבותיו נעלמו. רק בסביבות השעה 15:00 טרחה הנהלת המעון להודיע למשטרה על דבר היעלמותו. "ובזמן הזה לא נקפה הנהלת המעון אצבע בניסיון לאתרו".

כעבור מספר שעות אותרה גופתו של מאיר ברכב שחנה בחניה הפנימית של המעון, וככל הנראה לא ננעלה. לאחר שמאיר נכנס לרכב הופעלה בו מערכת בטיחות לילדים שנעלה אותו, "ובכך הפך את הרכב למלכודת מוות", נכתב. "מאיר ננעל בתוך הרכב והחל לגסוס באיטיות עד אשר נפח את נשמתו. בזמן זה שררו תנאי מזג אוויר קיציים ואט אט עלתה הטמפרטורה בתוך הרכב, דבר שהביע למותו".

לטענת משפחתו של מאיר, המדינה - כבעלים של המוסד שבו שהה - אחראית למותו מכיוון שלא דאגה לשמור על בטיחותו. "למאיר נגרם כאב וסבל בל ישוער בגסיסתו האיטית ובפטירתו בתוך הרכב הנעול, כשהוא נאבק על חייו, בתנאי חום קיצוניים וללא הועיל, לנשום את נשימות חייו האחרונות".

הפרקטיקה של פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה לחיסול אימהות


מרץ 2019 - פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה יודעות שאמא שבנה נלקח ממנה תילחם להשיבו, לכן הן נוקטות ביד קשה לחיסול אימהות אלו.

הזעקה המושתקת - לא בלי בתי: סיפורה של האמא יהלומה אשכנזי

הזעקה המושתקת - לא בלי בתי  , , 01.03.2019, דבר ראשון

'מעגל שוטה': האם הרווחה נוקטת יד קלה בהוצאת ילדים מהוריהם מיד לאחר הלידה?
בקיץ האחרון תקפה יהלומה אשכנזי עובדת סוציאלית שטיפלה בה, מקרה שהצית את מחאת העו"סיות | מאחורי המקרה החמור עומדת אם שבתה נלקחה ממנה ואובדן אמון ברשויות | גם גורמים הפועלים בתחום טוענים: החקיקה מיושנת ונעדרת פתרונות יצירתיים

איור: רות גווילי -  תינוק נלקח מאימו למאמצים לאחר הלידה
איור: רות גווילי -  תינוק נלקח מאימו למאמצים לאחר הלידה


הסיפור של יהלומה אשכנזי הוא טרגדיה עם סוף ידוע מראש. היא עכשיו בכלא, אחרי שתקפה עובדת סוציאלית בסמוך ללשכת הרווחה בבית דגן, תקיפה שהציתה את מחאת העובדות הסוציאליות בקיץ האחרון. במאבקן הצודק הן אמרו בצורה ברורה, שהפגיעה בביטחונן האישי היא רק סימפטום למערכת רווחה קורסת, בגלל עומס התיקים, השכר הנמוך ופגיעה באיכות השירותים החברתיים.

אין איך להצדיק את המעשה החמור של אשכנזי, שבגינו (ובגין עבירות נוספות של איומים על עובדות סוציאליות ועל אמה) היא נידונה לעשרים חודשי מאסר בפועל, שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס. אך מבט רחב יותר על סיפורה חושף כי גם היא נפלה קורבן למערכת רווחה שלא הצליחה לסייע לה, ועשתה הכל כדי למנוע ממנה את מה שעבור רובנו נראה מובן מאליו – לגדל את בתה הקטנה. לא מדובר בסיפור יוצא דופן, אלא בנקודת קיצון של תופעה שגורמים העוסקים בתחום מתריעים עליה מזה שנים רבות: הכח הרב שמצוי בידי שירותי הרווחה מאפשר להוציא בקלות רבה מידי ילדים מרשות הוריהם. המטרה היא כמובן להגן על ילדים מפני מקרים של פגיעה או התעללות, אך הפרשנות הרחבה של מושגים כמו 'הזנחה' יכולה לגדוע הורות מבלי שלהורים יש איך להתגונן.

מאז שילדה את בתה בת הארבע, יהלומה נמצאת במאבק למשמורת עליה, מול הרשויות שטוענות כי אין לה מסוגלות הורית. המאבק הזה החל שבועיים לאחר הלידה, ולא הסתיים עד היום. בשנים אלו היא איבדה אמון בכל המערכות שהיו אמורות לסייע לה ולתת לה כלים להיות אם טובה יותר. היא רק רצתה להיות אמא, והדוחות השונים שבחנו את מצבה הנפשי לא קבעו כי אינה מסוגלת לכך. אבל הנסיונות החוזרים והנשנים של המערכות השונות לקחת ממנה את בתה הטריפו אותה. היא הרגישה שרודפים אחריה, שרק מחפשים אותה.

חיים מורכבים, חלום על אמהות

חייה של יהלומה אשכנזי, כיום בת 46, לא היו קלים. היא גדלה בבית מתוח עם הורים שהרבו לריב, והתגרשו כשהיתה ילדה. היתה לה מערכת יחסית קשה עם אמה וקשר טוב וקרוב מאוד לאביה. כדי להרחיק אותה מהמצב בבית ומהריבים עם אמה היא נשלחה ללמוד בפנימיה. עד כיתה י' היא הצליחה בלימודים והשתלבה חברתית. אך בקיץ שבין כיתה י'- ל-יא' הכל השתנה: היא עברה פגיעה מינית מתמשכת על ידי אביה של אחת מחברותיה. יהלומה לא טופלה ובעיקר נמנעה מלחשוב על הטראומה. היא הפסיקה ללמוד וחלה התדרדרות בתפקוד החברתי.

במהלך שנות העשרים לחייה יהלומה עבדה ופרנסה את עצמה. בסופן היא החלה לסעוד את אביה שחלה, ונפטר כשהיתה בת 32. היא ירשה מאביה בית במושב באזור המרכז והתפרנסה ממנו. הירושה הרעה את מערכת היחסים עם אמה, שהיתה עכורה ממילא.

לאחר מכן נכנסה יהלומה לקשר זוגי שנמשך כשלוש שנים, במהלכו ניסתה להיכנס להריון, ללא הצלחה. בשלב מסוים עזב בן הזוג את הארץ, ויהלומה מתארת שעולמה חרב עליה. היא החלה לשתות אלכוהול ולעשן. בגיל 38, בעקבות שימוש באלכוהול וסמים וירידה משמעותית במשקל, היא אושפזה בבית החולים 'שמואל הרופא' בבאר יעקב. היא קיבלה טיפול תרופתי, ולאחר שהשתחררה היתה במעקב אצל רופא.

ארבע שנים לאחר מכן יהלומה נכנסה להריון בעקבות קשר רומנטי עם גבר צעיר ממנה. יהלומה, שרצתה מאוד להיות אמא, שמחה מההריון, אך בן זוגה לא היה מעונין לקבל אחריות הורית. מהרגע שיהלומה הבינה שהיא בהריון היא הפסיקה לחלוטין להשתמש בסמים ואלכוהול. הילדה נולדה בריאה ושלמה.
שבועיים אחרי הלידה, מול השופט והרווחה

ואז, שבועיים לאחר הלידה, יהלומה קיבלה להפתעתה זימון לדיון בבית המשפט, בעקבות פניית רשויות הרווחה שטענו כי אינה מסוגלת לגדל את בתה. לטענת יהלומה, היא כלל לא הייתה בקשר עם לשכת הרווחה במהלך ההיריון. אך בדיון, שהתקיים ב-16 בנובמבר 2014, טענו נציגי הרווחה כי הם חוששים לעתידה של הילדה עקב היכרותם עם ההורים, וביקשו מבית המשפט לעקוב אחרי המסוגלות ההורית שלה, ולהכריז על בתה כ'קטין נזקק' לפי חוק הנוער ולהעביר אותה למשפחת אומנה. המשמעות של הכרזה על קטין כנזקק היא מתן אפשרות לרשויות הרווחה ולבית המשפט להתערב בגידולו של הילד, עד כדי הוצאתו מרשות הוריו.

באולם בית המשפט אמרה יהלומה, שכזכור הייתה שבועיים וקצת לאחר הלידה: "יש לי וילה חדשה, נקיה… עובדת סוציאלית עשתה ביקור בית… אנשים ניצלו אותי ושיקרו לי, ואני לא מצאתי בן זוג ולא רציתי לפספס את העניין של להיות אמא. אני בת 42. אני שבועיים אחרי לידה, אני כל יום בבית החולים ושואבת חלב. יש לי בית וחדר הכי יפה, העובדת הסוציאלית ראתה איזה חדר הכנתי לה, הכנתי לה הכל". השופט נמנע מהכרזת נזקקות, וקובע שאמה של יהלומה תהיה חלק בלתי נפרד מהטיפול בילדה.

ארבעה ימים לאחר הדיון פנתה הרווחה לבית המשפט בשנית, וביקשה קביעת נזקקות לילדה. לבקשה צורף תסקיר לפיו המשפחה מוכרת ומטופלת במחלקת הרווחה, האם מקבלת קצבת נכות על רקע נפשי ומאובחנת בהפרעת אישיות גבולית, בנוסף מציינים הרווחה בתסקיר כי "עם השנים הרבתה לצאת עם גברים".

חודש לאחר מכן קובע בית המשפט נזקקות לקטינה, ועל העברתה לידי אמה. וכך, בתוך חודשיים מרגע שהילדה נולדה היא נלקחה ממנה, מבלי לתת ליהלומה הזדמנות אמיתית להיות אם. ליהלומה הותר לפגוש את הילדה רק במפגשים בזמנים קצובים, חלקם בנוכחות עובד סוציאלי.

כשהילדה הייתה בת 10 חודשים הוחלט על צמצום הקשר בינה ובין יהלומה. בעקבות ההחלטה הידרדר מצבה הנפשי של יהלומה, היא שתתה אלכוהול והשחיתה רכוש של שירותי הרווחה. היא נשלחה להסתכלות בבית החולים לחולי נפש "גהה" שלא מצא מחלת נפש, ונאלצה לעבור תכנית גמילה על אף שלא הייתה מכורה. בהמשך היא איימה מספר פעמים על אמה ועל עובדות סוציאליות מהרווחה איתן היתה בקשר כי תפגע בהן, ואף תפגע בילדה. באחד המקרים היא אף חתכה בסכין את צמיגי הרכב של אמה. בעקבות איומים אלו נפתחו לה תיקים פליליים במשטרה בזה אחר זה והוגשו נגדה כתבי אישום. לפי גזר הדין, היא סירבה להליכי שיקום או טיפול, והשופט הביע חשש שתחזור על מעשיה.
המומחים המליצו על טיפול, ולא על הוצאת הילדה מאמה

האם יהלומה, שזכתה לגדל את בתה במשך חודשיים בלבד, היתה חסרת מסוגלות הורית ברמה שהצדיקה את הוצאת הילדה מרשותה בגיל צעיר כל כך? עיון בחוות הדעת המקצועיות שרשויות הרווחה עצמן הגישו לבית המשפט מעלה כי גורמי המקצוע סברו כי יהלומה אכן חווה קשיים רבים, אך המליצו על טיפול וסיוע ולא על הוצאת הבת מרשותה. בחוות דעת של מכון שלם, שהוזמנה על ידי הרווחה והוצגה לבית המשפט ביוני 2015 נכתב על יהלומה: "ללא עדות למחלת נפש בבדיקה הנוכחית. בולטים חסרים סביבתיים בסיסים שפגמו בתהליכי ההתפתחות. משאבי ההתמודדות העומדים לרשותה מוגבלים מאוד. זקוקה מאוד להכוונה פרקטית ולגיבוי רגשי. מודעת לקשייה ונכונה לקבל הכוונה. מומלץ לבנות עבורה תכנית טיפול שתכלול תמיכה רגשית והדרכה לפיתוח מיומנות הורית. לא מומלץ על הוצאת הקטינה מרשותה."

מחוות הדעת של ד"ר אהרון פלשמן, פסיכיאטר כללי שבדק את יהלומה, עולה כי לא רק שהטענה על חוסר מסוגלותה ההורית היתה מוטעית, אלא הפעולות שנקטו גורמי הרווחה הן אלו שדרדרו את מצבה של יהלומה. "עם כניסתה להריון עם … יהלומה חוותה מפנה שני בחייה. היא מיד נגמלה משימוש בחומרים ושמרה על ההריון באופן מסור", כתב ד"ר פלשמן בחוות דעת שהגיש בשנת 2017, "בעת הלידה לא הייתה סיבה להטיל ספק ביכולת של יהלומה להוות אם בטוחה וראויה לבתה.. יהלומה לא עברה בדיקת מסוגלות הורית עם הלידה".

פלשמן מבקר בחריפות את החלטת גורמי הרווחה ובית המשפט להעביר את הילדה לרשות אמה של יהלומה, איתה היא היתה מסוכסכת עוד מנעוריה. "התכנית לאפשר לאמה של יהלומה לגדל את … במקום יהלומה לא לקחה בחשבון 45 שנים של חוסר אמון בין יהלומה ואמה. לא היה ניתן לסמוך על אמה של יהלומה שהיא תפעל למען החזרת הקשר האימהי של יהלומה עם …". הוא מוסיף כי "כאשר ניתן לאמה של יהלומה להגביל את הביקורים של יהלומה בלי בסיס מוצק של בדיקת מסוגלות או כל בדיקה מקצועית אחרת שתיעדה שהביקורים של יהלומה הזיקו ל…, יהלומה הגיבה מתוך כעס עצום וגם שתתה אלכוהול באופן נקודתי ותקפה רכוש לשכת הרווחה. תגובה זו אינה מלמדת על המסוגלות ההורית של יהלומה כלל ועיקר".

גם בעת כתיבת חוות הדעת, כשבתה של יהלומה כבר היתה בת שנתיים, קובע פלשמן כי לדעתו יהלומה מסוגלת לטפל בילדה. "בדיקת האינטראקציה של … והבדיקה של יהלומה אצלי מלמדות שתיהן שיהלומה יכולה לטפל ב… לבדה. אין סתירה בין האינטראקציה שנצפתה במכון שלם לפני כמעט שנתיים והתצפית שאני ערכתי. האימהות של יהלומה הצליחה להישמר חרף תהפוכות של משמורת ומתחים בינה ובין אמה".

פלשמן מבקר חוות דעת אחרת שהוגשה לרווחה, ומבקר את הנחות היסוד עליהן התבססה. "הדעה היותר שלילית אודות יהלומה הייתה של פסיכיאטרית שלא חוותה את האימהות של יהלומה בפועל בתצפית. דעה זו ניזונה מאבחונים קודמים שיש להטיל בהם ספק". בין השאר הוא מציין כי "האבחון של אישיות גבולית לא אושש בשנתיים מאז האבחון במכון שלם: ליהלומה הוכחות על תפקוד נורמטיבי עד סוף גיל ההתבגרות. עובדה זו אינה מתיישבת עם האבחנה של אישיות גבולית". פלשמן מציין כי האבחון של יהלומה כבעלת הפרעת אישיות גבולית לא לקח בחשבון את האפשרות שהיא סובלת הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בעקבות ההתעללות שעברה בנעוריה". בכל מקרה הוא מציין כי "גם PTSD וגם הפרעת אישית גבולית אינן אינדיקציה לנתק תינוקת מאימה".

הפסיכיאטר פלשמן מציין גם שאי אפשר להתעלם מהכוחות המרובים של יהלומה, ומפרט: "מגוייסת ל… בכל נימי נשמתה, ולא החסירה ביקורים גם כאשר הנסיבות כגון הקשר הבעייתי עם אימה הקשו עליה נפשית. ליהלומה מידה רבה של חמלה. היא מנסה לסלוח לאימה ובטוחה שלא תמנע מ… קשר עם הסבתא על אף הקשיים שהיא חוותה במשך חייה עם אמה, ליהלומה מידה רבה של פתיחות להסתייע בידי אנשי מקצוע כדי לשפר את האמהות שלה."

המסקנות של ד"ר פלשמן מהתצפיות והפגישות שקיים עם יהלומה סותרות לחלוטין את קביעות הרווחה: "אין עדות עד עתה שיהלומה אינה מסוגלת לטפל בבתה כראוי, ל… קשר חם ובוטח עם יהלומה, התקשרות בטוחה, טובת הקטינה שתוחזר למשמורת אימה לאלתר". הוא מתריע כי "מסירת … לאומנה מחוץ למסגרת המשפחה בגיל שנתיים וחצי, כאשר קימת התקשרות בטוחה עם אימה, עלולה לפגוע בבריאות נפשה של הקטינה".

מקריאה של גזר הדין של אישום התקיפה והאישומים הנוספים עולה כי יהלומה החלה את מסכת האיומים שנגמרו בתקיפה של העובדת הסוציאלית כעשרה חודשים אחרי הלידה, נקודת הזמן שבה צומצמו הביקורים שהותרו לה. ככל שעבר הזמן וזמני המפגש עם הבת הלכו והצטמצמו, גדל התסכול שלה אל מול המערכת, שהתבטא באיומים ולבסוף גם בתקיפה אלימה של עובדת סוציאלית.

יהלומה הודתה בכל העבירות שיוחסו לה, והורשעה בתשעה תיקים שונים, בעבירות של תקיפה, איומים, חבלה במזיד לרכב, הפרת צו שיפוטי שנועד להג על אדם והעלבת עובדי ציבור. השופט עמית מיכלס מבית משפט השלום בראשון לציון גזר עליה עשרים חודשי מאסר, אותם היא מרצה כעת בבית הסוהר נווה תרצה, לצד שלושה חודשי מאסר בפועל ופיצוי של 7,000 ש"ח לעובדת הסוציאלית שתקפה. בסניגוריה הציבורית, שייצגה את יהלומה, הודיעו כי בכוונתם לערער על חומרת העונש.

"התפישה של החוק היא דטרמיניסטית ונעדרת פתרונות יצירתיים"

עו"ד שירן רייכנברג מהקליניקה לזכויות ילדים ונוער במרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית, מסבירה כי "כל ההתמודדות עם קטינים במצבי סיכון היא תחת חוק הנוער טיפול והשגחה שנחקק ב-1960. החוק עבר כמה תיקונים מאז. בבסיסו של החוק יש אמירה דטרמיניסטית, בעצם החוק אומר להורים אני נכנס לנעלי ההורה או בגלל משהו שהקטין עשה או ההורה, המדינה נכנסת לנעלי ההורה ואני לוקח אחריות על הקטין עד שתתקנו את X Y Z או שלא. המשמורת עוברת למדינה, אך לא האפוטרופסות.

"החוק חל על קטינים מגיל 0 עד 18 וכמובן שהיחס שונה מגיל לגיל, ילים בני 0-4, זו לא אותה ההתמודדות כמו ילדים בני 14-18, כשנטיה היא תינוקות, אם ההורים לא כשירים לגדל אותם זה יהיה אימוץ או אומנה כמדובר בבי נוער זה בדרך כלל הוצאה ממשמורת. אומנה ואימוץ זה חוקי אומנה ואימוץ.

"ההתערבות של החוק תתחיל כשאין הסכמה על כך שהקטין לא יכול להמשיך להיות מטופל על ידי הוריו, או חוסר הסכמה של הקטין או של ההורה. הדבר הזה קורה בוועדת תכנון טיפול שהעבודה שלה מוסדרת היום בתקנות העו"ס אבל יש תזכיר חוק לא ברור הסטטוס שלו. הועדה מורכבת מאנשי מקצוע, אנשי טיפול ושם מגבשים תכנית שהכי טובה לקטין. אם אין הסכמה לתכנית שהועדה מציעה, עו"ס לחוק הנוער תפנה לבית משפט להכריז עליו נזקקות.

"להכרזת נזקקות על קטין יש שבע עילות שמפורטות בסעיף 2 לחוק הנוער. העילה השביעית תינוק שנולד תסמונת גמילה. ועילות אחד עד שש מפרטות כל מיני מצבים אחרים שחלקם קשורים להורה וחלקם להתנהגות של הקטין. סעיפים 2.2-2.6 הן עילות שמאפשרות להכניס כל אחד, כמעט כל אדם, כמעט כל סיטואציה יכולה להיכנס תחתן. עילות סל. למשל סעיף 2.6 מדבר על קטין שנפגע או עלול להיפגע. אף אחד לא יודע מתי ומי, עלול להיפגע זה צפי פני עתיד. לפעמים זה טוב שזה קיים, לפעמים צריך איזה שהיא עילה כי אין דרך אחרת לשמור על הילדים ולפעמים זה מאפשר מקרים שאפשר להתווכח עליהם מבחינת הנכונות שלהם או ההצדקה שלהם.

"דוגמא נוספת, סעיף 2.2 – קטין שהאחראי עליו אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו, או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה הוא גם סעיף עילה רחבה מאוד, למשל סעיף 2.3 קטין שביצע עבירה פלילית ולא הועמד לדין זה יכול לחול על כל הילדים עד גיל 12 שזה גיל האחריות הפלילית שעשו משהו בניגוד לחוק.

"ברגע שקטין מוכרז כנזקק על ידי בית משפט לנוער או משפחה יש אפשרויות למנות חבר קרוב או להשאיר אותו בטיפול של עו"ס או סעיף 4 להוציא ממשמורת הוריו אם זה הדבר הנכון לו. זה החלק הראשון של החוק.

"אני חושבת שהחוק הזה צריך רפורמה מחודשת, הוא מאוד ישן. אין בו שום קשר לזכויות קטינים על פי האמנה לזכויות הילד. יש תיקון חלוק של ועדת רוטלוי מ-2003 שעדיין לא נחקקה. יש המון דברים שאפר לתקן למען הקטינים להכניס יותר עקרונות של משפט טיפולי לחשוב על הזוית של בית משפט קהילתי יש המון דברים שיכולים להיות רלוונטיים לחוק הנוער וצריך לחשוב עליהם

"מורכבות נוספת שיש בנושא הזה, הוא שהתיק בהנחה שמגיעים לבית משפט, התיק מתנהל על ידי עו"ס לחוק נוער בהליך נגד ההורים מי שעומדת בבית משפט וטוענת היא עו"ס והיא גם הגוף המקצועי שממליץ על ההליך כמובן שבית המשפט מקבל את ההחלטה, השיח שהוא גם טיפולי וגם משפטי וזה יכול ליצור בעיות בעולם המשפט ועולם הטיפול."

יוסי נקר, עורך דינה של יהלומה, טוען כי הוצאת ילדים מהוריהם מיד לאחר הלידה יוצרת נבואה שמגשימה את עצמה ביחס למסוגלות ההורית שלהם. "הסיפור כולו הוא תוצאה ידועה מראש של כל מקרה של התערבות של הרווחה מיד לאחר הלידה" אמר נקר ל'דבר השבוע', "כאשר לא נותנים לאם את ההזדמנות לגדל את בנה/בתה הסיכוי להתפתחות מסוגלות הורית לאם שואף לאפס. יגידו מה שיגידו המומחים, אנחנו לא נולדים עם מסוגלות הורית טבעית. אנו גדלים, מפתחים ומתפתחים עם המסוגלות ההורית ביחד עם הילד. כשהילד מורחק מההורה מיד לאחר הלידה ומההורה ניטלת האפשרות לעשות את הדבר הטבעי הבסיסי שהוא להאכיל את ילדו, הילד גדל ומתפתח בקצב מהיר וההורה נשאר תקוע עם רמת הורות שמתאימה לגיל ינקות. זה מעגל שוטה שחוזר על עצמו. הוצאת ילד מאם מיד לאחר הלידה גוזרת את גורל האם והילד וסוגרת את חלון ההזדמנות להורה לגדל ולגדול עם ילדו. זו כל התורה כולה."







"העדפתי להתאסלם ולגור בחברון כדי שהרווחה לא ייקחו לי את הילדים"

פברואר 2019 - המשפחה שהתאסלמה כדי לא למסור את ילדיהם לרווחה! משפחה יהודית פנתה לאחים המוסלמים בחודש האחרון ועברה לחברון כי לטענתם מחלקת הרווחה מתעללת בהם.




החלטת השופט מני מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018.
 


החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018
החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018

החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018
החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018

בני הזוג שבתם הוצאה להוסטל בצו בית משפט: ''התאסלמנו ועברנו לשטחים, רק כך נשיב את בתנו''

מאת: אהובה מאמוס ● צילום: מערכת ערב ערב ● 22/2/2019 13:59 ● ערב ערב
לאחר שנדחו בכל ערכאה אפשרית ● ובתם בת ה-15 הוצאה מביתם והועברה להוסטל בשל הגדרתם כהורים נזקקים ● ולאחר שהתברר למשפחה כי מחלקת הרווחה מתכננת להוציא גם את הבת השנייה, ולהעבירה למסגרת חוץ ביתית ● פנו הורי הילדה לצעד קיצוני, התאסלמו ועברו לגור עם ילדיהם בשטחים תחת חסותם של ''האחים המוסלמים'' ● הכל בדרך לוויתור על אזרחותם הישראלית ● ''זו הדרך היחידה להשיב לנו את בתנו'', מסביר האב בכאב


האם ושניים מילדיה הקטינים מתאקלמים בשטחים בלבוש איסלאמי
האם ושניים מילדיה הקטינים מתאקלמים בשטחים בלבוש איסלאמי 

הסיפור של משפחת ק' ממחיש עד כמה חזקים הם קשרי דם ומה מוכנים הורים לעשות על מנת לשמור על משפחתם מלוכדת. לאחר שעברו שלוש ערכאות בבתי משפט, ולאחר שבית המשפט העליון החליט להשאיר את ההחלטה על כנה. החליטו בני המשפחה לעשות צעד קיצוני כדי לשמור על משפחתם מלוכדת: "אנחנו לא נוותר על הילדה שלנו", הם אומרים, "אנחנו לא מאחלים לאף משפחה לעבור את הצער והסבל שאנו חווים והכל בגלל שמחלקת הרווחה מסרבת לעשות תסקיר נוסף. אפילו המורים בבית ספר סיפרו על השיפור הניכר אצל הבת שלנו, הסוקרת שהובאה לביתנו ללוות אותנו ממליצה להשאיר את הילדה בבית בשל השיפור, אבל ברווחה מתעלמים". הם מספרים בכאב.

הילדה כתבה מכתב התאבדות

כזכור, בשנת 2014 הוכרזו ארבעת ילדי המשפחה כקטינים נזקקים על רקע תפקוד הורי לקוי בעיקר סביב שמירה על ניקיון הבית, היגיינה אישית של הקטינים, בעיות התארגנות ומצוקה כלכלית. מחלקת הרווחה פנתה לבית המשפט בבקשה להוציא את הילדה מביתה ולהעבירה למסגרת החוץ ביתית שנמצאה עבורה. מנגד טענו ההורים כי אומנם תפקודם ההורי היה לקוי אך מסוף שנת 2017 בזכות הדרכה ושיקום המשפחה על ידי עו"ד יוסי בדש המסייע להם, חל שיפור משמעותי בתפקודם וכי הם הוכיחו רצון טוב לשתף פעולה עם הגורמים המטפלים ונכונות הלכה למעשה לתקן ולשפר את הנדרש מהם. בית משפט השלום לענייני משפחה באילת קיבל את עמדת מחלקת הרווחה והורה על העברתה של הילדה להוסטל. ההורים באמצעות בא כוחם ערערו לבית המשפט המחוזי לענייני משפחה שגם הוא פסק כי הילדה תועבר למסגרת הפנימיה. ההורים לא ויתרו ובא כוחם הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. במקביל, נמצא על מיטתה של הילדה מכתב בו היא כותבת כי במידה ותועבר בכוח לפנימייה בכוונתה להתאבד. הילדה נבדקה בבית חולים לבריאות הנפש בבאר שבע, שם טענה כי: "כתבה את המכתב בכדי שהוריה ילחמו עליה" ונקבע כי הילדה סובלת מקשיים רגשיים אך אינה אובדנית וכי אין סיכון אובדני". בית המשפט העליון דחה את העתירה והשאיר על כנה את ההחלטה להוצאת הילדה ולהעברתה למסגרת הוסטל.
מאז העברתה להוסטל עברה המשפחה מספר דרמות בשל אי רצונה של הילדה לשהות בו. "היא איימה שתתאבד מספר פעמים. פעם אחת חיפשנו אותה במשך שעות ארוכות מכיוון שבמקום להגיע להוסטל ברחה. רק אחרי שעות ארוכות ומורטות עצבים, נמצאה על ידי המשטרה", מספרת האם, "אני לא יודעת מה לעשות, אני לא מאחלת לאף אימא לעבור את מה שאני עוברת, הבת שלי כל הזמן בוכה, היא אומרת לי שהיא תברח עוד פעם. היא אומרת שתתאבד ואני נקרעת, היא בוכה בגלל המרחק, אם היו מוצאים פתרון בו היו משאירים את הבת שלי באילת או במסגרת מתאימה קרובה לעיר זה היה יכול לעזור. אבל לעקור ילדה בגיל הזה למקום זר ורחוק - ילדה שחיה באילת ומכירה רק את העיר הזאת - למקום בו היא לא מכירה איש, זה עונש נורא למה היא צריכה להיענש?"


מסמך מבית הדין השרעי המעיד על התאסלמות בני המשפחה
מסמך מבית הדין השרעי המעיד על התאסלמות בני המשפחה


בית המשפט מעניש את הילדה על שברחה
בעקבות בקשה לבחינה מחודשת שהגיש עו"ד בדש על רקע איומי הילדה כי תפגע בעצמה, קבע בית משפט השלום באילת דיון נוסף, "בדיון החליט השופט כי על רקע ניסיון הבריחה של הילדה, היא תישאר בהוסטל ולא תצא לביקור בביתה במשך חודש ימים", אמר עו"ד בדש.

בעקבות החלטת בית המשפט, כאמור החליטו בני המשפחה בצעד קיצוני להתאסלם ולעבור להתגורר בשטחים.
השבוע סיפר אב המשפחה ל'ערב ערב' כי כרגע הוא נמצא באילת אך האם והבנות (מלבד בת ה-15 שכרגע נמצאת בהוסטל) עברו להתגורר בשטחים תחת חסותם של "האחים המוסלמים". בפוסט שהעלה לפייסבוק סיפר האב על ההחלטה: "אני ובני משפחתי עשינו צעד מאד מאד קיצוני. אני ובני משפחתי התאסלמנו בגלל הרדיפה של הרווחה ובתי המשפט באילת. ההתאסלמות שלנו באה מרצון. אני יודע שהצעד שעשינו ממש ממש קיצוני". הפוסט זכה לתמיכה מצד אנשים שהבינו את המצב הנפשי בו נתונים בני המשפחה, "עם היכולת של הרווחה להרוס משפחות ולגרום לשבירה נפשית של ההורים והילדים ללא אפשרות תיקון – אז הצעד שלכם נשמע מאד הגיוני. מי שמשפחתו לא מאוימת על ידי הרווחה לא יבין זאת", כתבה הגולשת ר,ב,א,כ. הגולשת מ.ט.מ כתבה: "הורים רבים מתאבדים ...אבל יש כאלה שמוצאים דרך אחרת...התאסלמות והעתקת מקום המגורים לרשות הפלסטינאית...בזמן שחרדים נלחמים נגד התבוללות...מדינת ישראל דוחפת משפחות שלמות להתבולל. לחסל את הנאציזם הסוציאלי בישראל". הפוסט זכה גם לתגובות מבקרות אך מבינות: "עצוב לי שברחתם שהאויב יציל אתכם, במקום שפקידות "הסעד" שאמורות לתת סעד מזור למשפחות קצת חלשות ... עשו את ההפך המוחלט... הלב צועק הצילו", כתבה הגולשת ל'.


מאיפה עלה לכם הרעיון לעשות כזה צעד קיצוני? "בגלל הרדיפה שעברנו ועדיין עוברים על ידי מחלקת הרווחה. לאחר שהתייעצנו עם אנשים מישהו העלה את הרעיון, וכדי לשמור על המשפחה מאוחדת, דיברנו עם הבנות והחלטנו לעבור לשטחים ולוותר על האזרחות שלנו".


אתה מבין את המשמעות של ויתור על האזרחות, האם זה שווה, הרי עוד שלוש שנים הילדה בגירה ותחזור לחיות אתכם
"אין לנו ברירה. אני לא מוכן לתת את הילדה שלי או לחיות בלעדיה. ומלבד זה העבירו את הילדה להוסטל בגלל טענה לבעיות היגיינה, המקום שבו הילדה נמצאת רחוק מלהיות היגייני, מלא בג'וקים וחרקים. בנוסף, הבת שלי הוטרדה על ידי חוסה בהוסטל, פנינו לרווחה והצגנו תמונות והגשנו תלונה על ההטרדה, בינתיים הילדה שם ממשיכה לסבול מהטרדות ומחוסר היגיינה ואנחנו עוד לא קיבלנו תשובות מה נעשה".
ובכל זאת להחליט לוותר על האזרחות הישראלית בשם הילדים שלכם, ילדים שגדלו על ערכי הדמוקרטיה, שנדרשים לכיסוי ראש ולהמון הגבלות שאינן דמוקרטיות זה לא הוגן עבורם
"כל ההחלטה הייתה בשיתוף איתם והם מאד מרוצים".


איך אתה יכול להגיד דבר כזה עבר חודש בלבד, גם אני אם אקח את ילדי לתאילנד לחודש הם ייהנו אבל אני חושבת שאחרי חצי שנה ימאס להם, והם ירצו לחזור לשגרה המוכרת לחיים המוכרים. הרי ידוע שדת האסלם היא דת קשה הדורשת צניעות, תפילות והיא רחוקה מבחירה דמוקרטית והרי הילדים שלך גדלו על ערכי הדמוקרטיה. לקחת בחשבון מה יקרה במידה ואחת הבנות תתלבש לא צנוע או תבחר לעשות משהו שעבורה היה שגרתי כמו להביע דעה, איך זה יתקבל שם?
"לגבי הוויתור על האזרחות עדיין לא דיברנו על זה לעומק זה רק עלה כחלק מהתהליך, נדבר על זה ונגיע להחלטה. לגבי השאר בשביל זה עוברים תהליך ונלמד איך לחיות על פי הדת האסלמית. אנחנו אומנם נמצאים תחת קורת גג של האחים המוסלמים אבל לא נמצאים באזור של הפנאטים".

איך הילדים הגיבו, ומה עשיתם על מנת להכין את עצמכם למעבר "לפני שהחלטנו לעבור לשטחים ולהתאסלם, הסברנו לילדים מה זאת דת האסלם וכי הם ילמדו בבית ספר דו שלבי, בו לומדים ערבים ויהודים, והם קיבלו את זה. בנוסף, אשתי והילדים עברו לתקופה לאזור הצפון שם עברו שיעורים להכרת הדת המוסלמית והתחלנו תהליך של התאסלמות, שכולל לימוד הקוראן והתפילות. לאחר מכן עברנו למסגד באזור רמלה תחת קורת גג של "האחים המוסלמים" ושם למדנו את הדברים הבסיסים כמו מנהגים ועוד. במסגד גרות הבנות בלבד, יחד עם הבן הקטן, שם דואגים להן לאוכל ולמלבוש. וב-19 בפברואר היינו בבית הדין שהרעי בנצרת והתאסלמנו.


בעצם לא השגתם את מה שרציתם, כל הרעיון היה לא לפרק את המשפחה ועכשיו הפרידו אותך מהם, והילדה עדיין בהוסטל
"אני נוסע אליהם וכשאני מגיע אנחנו מקבלים חדר בו כל המשפחה ביחד. בנוסף אני בחרתי כרגע להישאר באילת ולעבוד כי אני חייב כספים ורוצה לשלם לכל מי שאני חייב. בחודש הבא מתוכנן כי הבת שבהוסטל תגיע לבית הדין השרעי למלא מסמכים, על מנת להפוך אותה למוסלמית וכאשר לא תהיה אזרחית לרווחה לא תהיה זכות לקחת לנו אותה. ואחרי שנעבור את כל התהליכים נקבל מקום לגור בו כולנו כמשפחה אחת מלוכדת".
ידוע לך כי במקרה ותוותר על האזרחות הישראלית, לא תוכל להמשיך להתגורר בעיר אילת ובטח שלא לעבוד בה
"כן, אני מבין את זה אבל לרווחה היה שמונה שנים לעזור לנו והם לא עשו שום צעד כדי לעזור. במקום זה הם נאבקו לקחת לנו את הילדים ולזה אנחנו לא מסכימים".


מאז שעברתם לשטחי הרשות הפלסטינאית, האם פנה אליכם מישהו מהרווחה או כל גורם מוסמך אחר? "אף אחד לא פנה".
האב מעלה טענות קשות גם נגד הביטוח הלאומי, "איך יתכן והילדה, שהרגל שלה קצרה והיא נזקקת לתמיכה של קב, ילדה שאין לה כליה, לא זכאית לקבל קצבה מהביטוח הלאומי?", הוא שואל, לדבריו: "במקום שינסו לעזור לנו, שיבדקו את תהליך ההתקדמות שלנו כהורים. את השיפור ואת העבודה שעשינו כדי להשאיר את הילדה בבית, יותר קל להוציא אותה ולקחת אותה מאתנו. אנחנו אנשים יש לנו רגשות אנחנו לא יכולים לוותר על הילדה שלנו גם במחיר החיים שלנו".


יש לכם תקווה שהרווחה תוותר על הדרישה לשים את הילדה במסגרת הוסטל, ותחזיר את הבת הביתה מה תעשו במקרה כזה?
"במידה והרווחה תחזיר את הילדה הביתה והכל יעשה בהסכם בית המשפט ובתנאים שיהיו מקובלים על עורך הדין שלנו, אנחנו נסכים לשתף פעולה עם הרווחה ונעשה כל מה שיבקשו וכמובן נמשיך להתגורר באילת".
אם המשפחה, ניתקה מאז המעבר לשטחי הרשות כל קשר עם העולם הקודם. היא ניתקה את הטלפון הנייד שהיה ברשותה, התנתקה מהרשתות החברתיות והחלה ביחד עם ילדיה לקבל עליה את דת האסלם. במקביל ממתינה האם ליום בו תעבור גם בתה שבמסגרת ההוסטל להתגורר עמה.


בצעד חריג ולאחר בקשת 'ערב ערב' שוחחה עמי מטלפון חסוי: "אף בן אדם לא יכול לגדל את הילד כמו ההורה שלו עצמו", היא אומרת בבכי, "לאחרונה גילינו כי במחלקת הרווחה החתימו אותנו על צו נזקקות, לא ידענו על מה חתמנו והם אמרו לנו שזה לטובתנו, ולאחר מכן החלו לפעול להוציא את כל הילדים מהבית ולהעביר אותם למוסדות". לדבריה, "הגעתי למצב שאני פוחדת מהרווחה. אני מרגישה מאוימת מהם. הם הוציאו ילדה אחת למסגרת אור שלום ולאחר שלא הסתדרה שם, החזירו אותה הביתה והתלבשו לי על ח'. שמעתי אותם ברווחה אומרים כי גם הבת השנייה מועמדת וודאית ליציאה מהבית. אם אני אשאר באילת תוך חודש יכולים לקחת לי את כל הילדים. אחרי שלקחו לי את ח' אני חוששת שגורלם של א, נ' ו-ג' יהיה זהה. אני לא מאחלת לאף אחד שירגיש ויעבור את מה שאנחנו עוברים".
לדבריה זה הטריגר שגרם למשפחה לעשות צעד כל כך קיצוני. "אין לנו כוח להתמודד עם הרווחה, הרמנו ידיים, זה המוצא האחרון שלנו", היא אומרת בכאב.


אתם מספרים שבינתיים הילדים מרוצים, מה יקרה אם יגידו לך שלא טוב להם מה תעשי אז?
"אם אני אבין שלא טוב להם אני אדאג לקחת אותם משם למקום שיהיה להם בו טוב יותר. הילדים האלו הם הלב שלי הם החיים שלי, אני אתן את חיי בשבילם. אני ילדתי אותם, יש לי אהבה שווה לכולם ואני רוצה את הילדים שלי לצדי".
האם סיפרה כי בקרוב, לאחר הפיכתה של הבת האחרונה למוסלמית בכוונת המשפחה להחליף את שמם לשמות ערבים וכן שם משפחתם יוחלף .
את מודעת לזה ששינוי הדת לא ישנה. כל עוד אתם נושאים באזרחות ישראלית הרווחה יכולה להגיע אליכם

לכל מקום בו תהיו. מה בכוונתכם לעשות?
"נוותר על האזרחות שלנו אבל את הילדים לא ניתן".
משה בן זיקרי, יו"ר ארגון להב"ה ומשמר השכונות באילת אמר ל'ערב ערב': "פניתי לעורך הדין יוסי בדש על מנת שיעביר למשפחה מסר כי אנו נעזור להם בכל דבר שיצטרכו ושלא יעשו את הצעד שהם מתכננים. ביקשתי שיצרו קשר אך הם לא יצרו. אני חושב שזאת טעות חמורה, הם לא מבינים מה הם הולכים לעבור, בהתחלה הכל מתוק, אבל אחרי זמן הם יעברו שם יותר גרוע. במקום להתמודד בצורה חוקית הם בחרו לברוח. אני רוצה להעביר למשפחה מסר כי ברגע שהם שם קשה לנו לעזור להם, אך במידה וירצו את עזרתנו, אנחנו נעזור. אני חושב שהמשפחה צריכה להבין שבריחה אינה הפתרון".

ביום שלישי השבוע הגישו בני המשפחה מסמכים למשרד המשפטים וכן למשרד הפנים , בבקשה לביטול אזרחותם הישראלית .

דובר הביטוח הלאומי מסר: "מפאת צנעת הפרט, ומשום שמדובר בקטינה, לא נוכל להגיב על טענות ההורים".

מעיריית אילת לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגיליון.

ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לא נמסרה תגובה עד לסגירת הגיליון.

חשד להתעללות קשה בקשישים במוסד סיעודי נאות המושבה נס ציונה

הפקרות בפיקוח על חוסים, קשישים, ילדים במוסדות.
אח מוסמך ו-4 מטפלים מהמוסד נאות המושבה שבשפלה תועדו כשהם מכים קשישים באגרופים תוך כדי טיפול, ובחלק מהמקרים חונקים אותם וסוטרים להם. המשטרה החדירה סוכן סמוי לצוות המוסד לאחר שקיבלה מידע על הפעלת כוח כלפי מטופלים. "איש לא יודע מה קורה בחדרי האשפוז". תיעוד



אבי אשכנזי ואור רביד , יום שני, 18 בפברואר 2019, וואלה ניוז
הכו קשישים תוך כדי עירוי: עובדי מוסד סיעודי חשודים בהתעללות
צילום: דוברות משטרה, עריכה: תומר לוי

אח מוסמך בבית האבות הסיעודי "נאות המושבה" בנס ציונה נעצר היום (שני) יחד עם ארבעה מטפלים סיעודיים נוספים, בחשד שהתעללו בקשישים חסרי ישע בהם טיפלו במוסד. העבירות, שאותן הגדירו במשטרה כ"מסכת התעללות אלימה", נחשפו לאחר שסוכן סמוי הוחדר לצוות המוסד שבשפלה.

באחד המקרים, תועד האח כשהוא ניגש למיטתו של חולה סיעודי בן 85 ומכה אותו באגרופו ברגליו פעם אחר פעם תוך כדי טיפול בעירוי. האח נצפה ממשיך להכות אותו תוך כדי סגירת חיתול חד-פעמי, ומזיז בכוח את ראשו של הקשיש. בהמשך הטיפול הוא גם נתן לו אגרופים בכתף ומסיט את ידיו של הקשיש מפניו בכוח.

במקרה אחר, כעבור כמה ימים, נצפה האח כשהוא ניגש למיטתו של אותו קשיש, מניח על ראשו ופניו של הקשיש שמיכה ולוחץ על פניו. בהמשך הוא נצפה כשהוא מכה אותו באזור הכתף והגרון, מניח שוב שמיכה על ראשו ונשען עם ידו על הקשיש במשך שניות ארוכות.

אחד מהמטפלים הסיעודיים באותו המוסד נצפה כשהוא ניגש לקשיש בן 81 ומכה אותו באגרוף. מטפל אחר ניגש לאותו הקשיש במועד אחר וסטר לו בחוזקה על לחיו. במקרה אחר, נצפה מטפל כשהוא מנסה להרכיב משקפיים למטופל קשיש תוך שימוש בכוח.

עוד נחשף בחקירה הסמויה כי אנשי הצוות נוהגים להשתמש בחדרי המטופלים כמלתחה. באחד המקרים הם אף השתמשו בחדרי האשפוז כדי לקיים יחסי מין.

החקירה נפתחה לאחר שהגיע למשטרה מידע על הפעלת כוח כלפי מטופלים במוסד. במשטרה הסבירו כי "בשל מורכבות ביצועה של חקירה מסוג זה הכוללת איסוף ראיות במוסד רפואי סגור, בו חלק לא מבוטל מהמטופלים במחלקות הנו סיעודי ותשוש נפש, הוחלט ביחידה המרכזית על החדרת שוטר כסוכן סמוי כעובד במקום".

הסוכן, בלש באחת מתחנות המחוז, התקבל לעבודה כעובד אחזקה בצוות הלוגיסטי של נאות המושבה, ועסק במשך שבועות ארוכים באיסוף ראיות בתוך המוסד. החשודים - בני 33 עד 50 מלוד, ראשון לציון ורמלה - נעצרו והובאו לחקירה בחשד לעבירות של התעללות בחסר ישע, תקיפת חסר ישע ועבירות נוספות. קצין בכיר אמר לוואלה! NEWS כי "יש בעיה עם חקירות כאלה. איש לא יודע מה קורה בחדרי האשפוז. הקשישים לא יכולים להתלונן ולכן החלטנו לפעול באופן יצירתי".


יוספה, אשר אמה מטופלת במרכז הגריאטרי נאות המושבה אמרה לוואלה! NEWS כי "במחלקה של אימא זה כמו משפחה, הגענו כולנו לחגוג את ליל הסדר וראש השנה, המטפלים חלקם לא מדברים טוב עברית אז יש להם מתמללים, אבל כולנו כאן כמו משפחה". על החקירה הסמויה שניהלה המשטרה, אשר חשפה שורה של מעשי התעללות בתוך המוסד, אמרה, "לא שמעתי על המקרים, אבל זה לא מפתיע אותי, כי אני יודעת על בתי אבות אחרים, שום דבר כבר לא מפתיע אותי. צריך להוציא לאותו אדם את שתי העיניים במקום".

יוספה המשיכה, "אנחנו כבר שבע שנים פה, לא ידוע לי על אירועים כאלה שהתרחשו כאן בעבר, הייתי בשוק מהפרסומים, כי גם אני עד לא מזמן עבדתי עם קשישים, אחד על אחד, כמנהלת תעסוקה ואני פשוט אוהבת אותם כמו משפחה שלי, מעולם לא נתקלתי בהרמת ידיים ואלימות כלפי מטופלים".

על התנהלות ההנהלה שלכאורה לא הצליחה לזהות ולמנוע את אירועי האלימות נגד הקשישים שנחשפו מחקירת המשטרה הוסיפה יוספה כי "זה יכול לקרות לכל אחד. יכול להיות שצריך לקחת מכונת אמת לפני שמכניסים לכאן לעבוד, או לעשות בדיקה פסיכיאטרית לעובדים".

איגוד בתי האבות: "אין כח אדם איכותי"

איגוד בתי אבות ודיור מוגן הגיב לחשיפת מקרי ההתעללות במוסד בנס ציונה ואמר כי "אנו מגנים מכל וכל אלימות באשר היא ומצרים על קרות האירוע. האיגוד קורא למקבלי ההחלטות בישראל להוביל רפורמה של ממש בתחום שתאפשר גיוס כח אדם מקצועי ואיכותי לענף הסיעוד. אם המחסור בכח אדם יימשך והממשלה לא תאשר מיידית הבאת עובדים זרים לענף הסיעוד, אנו נגיע למצב שניאלץ להשבית את ענף האשפוז הסיעודי".

איציק שמולי, ממובילי המאבק הסיעודי בכנסת, הגיב לחשיפת מסכת ההתעללות: "את המתעללים האכזריים שפוגעים כך בחסרי ישע צריך לרדוף עד חורמה. חיות אדם כאלה צריכים להירקב בכלא שנים ארוכות".

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים