אין לאן ללכת: כך מופקרים בני נוער בסיכון - ונתקעים במחלקה הפסיכיאטרית , הדר ג יל-עד |04.08.22 | ynet
בני נוער שוהים ללא צורך במחלקות פסיכיאטריות אחרי שסיימו טיפול, לעתים אף חודשים ארוכים, משום שהפנימיות שאמורות לקלוט אותם מלאות - והשהות המיותרת גורמת להידרדרות במצבם. אנשי מקצוע מזהירים: במצב הנוכחי יהיה קשה לשקם אותם. משרד הרווחה: "עושים מאמץ לפתוח פנימייה נוספת"
בני נוער שוהים ללא צורך במחלקות פסיכיאטריות אחרי שסיימו טיפול, לעתים אף חודשים ארוכים, משום שהפנימיות שאמורות לקלוט אותם מלאות - והשהות המיותרת גורמת להידרדרות במצבם. אנשי מקצוע מזהירים: במצב הנוכחי יהיה קשה לשקם אותם. משרד הרווחה: "עושים מאמץ לפתוח פנימייה נוספת"
 |
| חדר נוער בבית חולים פסיכיאטרי |
חצי שנה חלפה מאז שאייל, בן 15, סיים את הטיפול בבית החולים הפסיכיאטרי, אבל הוא עדיין מאושפז שם. "כשהבנו שהוא סיים טיפול ואין עילה להחזיק אותו שם, התכנסה ועדה מטעם משרד הרווחה שהחליטה להעביר אותו לפנימייה פוסט אשפוזית", מספר אביו. "שישה חודשים חלפו מאז ועדיין לא מצאו לו מקום. לא קל להיות במחלקה פסיכיאטרית, בטח כשאתה אמור להשתחרר. ההמתנה רק גורמת למצב להידרדר. ילד שנמצא שנה באשפוז פסיכיאטרי, מחצית מהזמן הוא לא היה אמור להיות שם".
אייל אושפז בבית חולים פסיכיאטרי לאחר שניסה לשים קץ לחייו. "הוא התמודד עם מצוקה נפשית שהחמירה בחודשי הקורונה", משחזר אביו, "הוא החליט שהוא רוצה להפסיק לחיות. ניסינו למצוא עבורו מענה בקהילה דרך קופת החולים, אבל כל הפסיכולוגים והפסיכיאטרים שפנינו אליהם אמרו שיש להם מקום רק באופן פרטי. התחלנו טיפול אבל המצב המשיך להידרדר. הטיפול בקהילה לא התאים לו, הוא היה צריך להיות במסגרת יותר מכילה, שרואה אותו במשך כל היממה. בשלב מסוים הוא לא יכול היה יותר, כבר הייתה לו תוכנית להוציא לפועל. שנייה לפני זיהינו את המצוקה ובאותו יום אישפזנו אותו. לא תיארנו לעצמנו שהוא יישאר שם כל כך הרבה זמן".
כל יום הוא גורלי
לא מדובר במקרה נקודתי אלא בתופעה מדאיגה: המתנה של חודשים ארוכים למקום בפנימיות פוסט אשפוזיות של משרד הרווחה. לאחרונה פנו במועצה לשלום הילד במכתב לשר הרווחה מאיר כהן בנושא. "אנו מתריעים מזה שנים על כך שבתי החולים הפסיכיאטריים עומדים בפני שוקת שבורה", נכתב, "בשל היעדר מקום במסגרות פוסט-אשפוזיות, ילדים ונוער נותרים באשפוז גם כאשר אין הדבר מותאם לצרכיהם במקרה הטוב, וגורם להחרפה במצבם במקרה הרע. לכך נודעות השלכות הרות גורל - כל יום שעובר מבלי שהילדים מקבלים מענה טיפולי המותאם לצורכיהם הוא בבחינת סיכון לשלומם הנפשי והגופני, ולעיתים אף לחייהם ממש".
 |
| "אנחנו נמצאים בתקופת חירום, המצוקות הנפשיות החריפו לאין שיעור". אילוסטרציה (צילום: shutterstock) |
עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, אמרה כי "אנחנו נמצאים בתקופת חירום, כאשר המצוקות הנפשיות החריפו לאין שיעור נוכח משבר הקורונה. אחריות המדינה להבטיח שילדים יקבלו את הטיפול שמתאים להם. ילדים שנותרים באשפוז גם לאחר שאין בו כבר צורך, מצבם לא רק שלא משתפר אלא מידרדר. הבחירה של בתי החולים בין המשך אשפוז של ילדים ונוער לשחרור שעלול לסכן אותם, בהיעדר טיפול המשכי, היא בין רע לרע מאוד. אסור שהלימבו הפוליטי ישתק את המערכת, שצריכה לפעול הן למציאת פתרונות דחופים והן להתוויית מענים ארוכי טווח. חייהם של הילדים תלויים בכך".
פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה בקבוצת הכללית, אומר: "בני נוער בכל העולם מראים בתקופת הפוסט-קורונה עלייה משמעותית של 30%-40% בדיכאון וחרדה. נוצר מצב לא סביר שבו קטינים שאושפזו בשל מצוקה נפשית נשארים באשפוז רק משום שאין פנימייה לשלוח אותם אליה. מדובר בקטינים שלא יכולים להשתחרר לביתם. ברגע זה נמצאות אצלי שתי נערות מאושפזות במחלקה ללא צורך רפואי ובניגוד לכל אמת מידה מוסרית ואתית. וזה כשכל מחלקות הנוער בישראל מוצפות בפניות חדשות ונמצאות בתפוסות גבוהות, בדרך כלל יותר מ-100%. קטינים שנמצאים באשפוז ממושך מתקשים להשתקם. הם לומדים זה מזה התנהגויות פתולוגיות כמו הפרעות אכילה חדשות, פגיעות עצמיות, ניסיון התאבדות, שימוש בסמים והתנהגות עבריינית".
פנימיות פוסט אשפוזיות הן פנימיות בקצה הרצף לילדים בסיכון במסגרת של משרד הרווחה, ובהתאם לכך הם מקבלים את התקינה הגבוהה ביותר של אנשי טיפול וצוות וקבוצות קטנות. רבים מהילדים השוהים בהן זקוקים למעקב פסיכיאטרי. ההמתנה לפנימיות בדרך כלל מתבצעת במסגרות בריאות הנפש, במסגרות אחרות של הרווחה או בקהילה.
דניאל למשל, בסך הכל בן 9, שוהה במרכז חירום של משרד הרווחה כבר שבעה וחצי חודשים על רקע התנהגויות אלימות וחוסר יכולת של המשפחה להמשיך לטפל בו בקהילה. הוא ממשיך לסבול מהתפרצויות זעם ואלימות ונזקק לטיפול תרופתי, ואף אושפז במחלקה פסיכיאטרית למשך 48 שעות. קיימת הסכמה בין כל גורמי הטיפול כי יש להעבירו בהקדם האפשרי לפנימייה פוסט-אשפוזית, אך בינתיים הוא ממתין להשמה. בינתיים הוא מעביר את ימיו בבידוד במרכז החירום, מופרד מיתר הילדים בגלל התפרצויות האלימות שלו, ומצבו מוסיף להידרדר.
"בשנה האחרונה אנחנו עדים לנסיקה במספר הילדים שממתינים להשמה במסגרות פוסט-אשפוזיות, שמיועדות דווקא לאוכלוסייה הפגיעה ביותר מבין הילדים שבפנימיות", מסבירה עו"ד לידיה רבינוביץ', מנהלת תחום ייצוג קטינים בסיוע המשפטי במשרד המשפטים. "אנחנו מנסים לקדם את ההשמה הפרטנית של כל ילד וילד במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים בעניינו, ואף פנינו לאחרונה למשרד הרווחה כדי להתריע על חומרת התופעה. נאמר לנו כי ננקטים כל הצעדים הנדרשים על מנת לתת לה מענה עוד בחודשים הקרובים. נמשיך לעקוב ולוודא כי אכן תחול התקדמות בעניין".
פצצה מתקתקת
סיוון, עובדת סוציאלית לחוק נוער, מתריעה כי לא מדובר רק בפנימיות פוסט אשפוזיות. "אנחנו מגיעים למצב שיש לנו איום של ילד או נער שיפגע בעצמו, ואין מסגרת שמתאימה עבורו", היא מסבירה. "זה מאוד מפחיד, ובשנים האחרונות ההמתנה עולה. היום כדי להגיע לפנימייה פוסט-אשפוזית צריך להמתין כמה חודשים טובים, גם חצי שנה. אבל לא מדובר רק בפוסט-אשפוזיות אלא גם בשאר פנימיות. יש לי נער שממתין להיכנס לפנימייה טיפולית בצו בית משפט כבר שבעה חודשים. בשום מקום לא היה מקום עבורו, והוא הלך והידרדר. היום יהיה הרבה יותר קשה לשקם אותו".
משרד הרווחה מסר בתגובה כי "בשנה החולפת נוספו בפנימיות הפוסט-אשפוזיות ובפנימיות קצה 190 מקומות. שיעור ההשמה של בני נוער בפנימיות אלו גדל מאז 2019 ב-18%. בחודש האחרון צומצמה רשימת ההמתנה ל-29 נערות ובימים אלו נעשים מאמצים אינטנסיביים, הכוללים גם מכרז בנוהל חירום, על מנת לפתוח פנימייה נוספת שתספק מענה ל-24 נערות נוספות. משרד הרווחה ממשיך כל העת ביישום הרפורמה בפנימיות ילדים ונוער ובחודשים הקרובים צפויות להיפתח מסגרות חדשות עם קבוצות קטנות וצוותים מקצועיים מעובים".
