כיצד מטפלת מערכת הרווחה בילד עם אוטיזם?

סדר יום עם קרן נויבך , כאן , 07.11.2017
תקשיבו בבקשה לסיפור הבא, כי זה לא סיפור פרטי, זה סיפור של מערכת: כיצד מטפלת מערכת הרווחה בילד עם אוטיזם שהוא מקרה מורכב, קשה, ילד שפוגע בעצמו ונמצא בטיפול תרופתי פסיכיאטרי כבר שנים? היא מוציאה אותו מהבית בניגוד לדעת הוריו, שמוכנים לעשות הכל כדי לטפל בו ומבלי לשתף אותם בתהליך. איך? ע"י צו בית משפט. אני חוזרת, מקרה מורכב, מאוד, הורים שעושים הכל כדי לטפל בילד, זה לא מקרה של הזנחה או חוסר רצון לטפל בילד ופקידת הסעד מטעם משרד הרווחה ומדינת ישראל מבקשת מבית המשפט להכריז על הילד כקטין נזקק, בית המשפט נענה לבקשתה ובשלב הבא מורה שהילד יוצא להוסטל שמרוחק מאוד מבית ההורים.
זה סיפור של מערכת כי המערכת כשלה בטיפול בילד הזה מגיל מאוד צעיר וכעת היא מנתקת אותו בכוח מהוריו וקובעת עבורם מה הוא הטיפול הטוב ביותר עבורו. וזה סיפור של מערכת כי יותר מדי ילדים על הספקטרום האוטיסטי מוציאים את עצמם מטופלים בתרופות פסיכיאטריות ומגיעים לבתי חולים פסיכיאטרים וזה נוגע לכל אחד מאיתנו כי זו מערכת הרווחה שצריכה לטפל בכולנו. אסף פוזיילוב יביא את הסיפור ונדבר עם אמו של הילד.

כפר עופרים אלו"ט - אלימות והזנחה פושעת

כפר עופרים אלו"ט - אלימות והזנחה פושעת
כפר עופרים אלו"ט - אלימות והזנחה פושעת

נובמבר 2017 - סטטוס פייסבוק על אלימות כפר עופרים אלו"ט על חוסה בחסותם

כפר עופרים אלוט
איך מגיעים למצב הזה????
היום האבא הגיע לביקור
וכך מצא את בתי אהובתי נהורא
כמו בתישעים התיעודים האחרים
המוכיחים אלימות והזנחה פושעת
כולם יודעים: רווחה, פיקוח, שרים, ח"כ, משטרה, בית המשפט
וכולם אילמים חירשים, זעקתינו לא נשמעת

חברים אל תישאלו למה אני לא מוציאה אותה

קיראו את תחקיר וסיפור חייה של סתיו שפיר ואחותה
אולי תבינו יותר
עיזרו לי
תשתפו תיזעקו תיתפללו תיבכו תפגינו
בתי בסכנת חיים למעלה משנה
זעקתי כבר בשבועיים הראשונים

אלוט טענו האם מפריעה
כן, אני מפריעה להסתיר
את השואה שבתי עוברת
כמו בשואה העולם שותק

חברים
באופן עיקבי אלוט אינה מדווחת על שום אירוע
קשה או קל שבתי עוברת
יש להם תבנית
כל שבוע הדיווח מיסתכם: "נהורא שמחה ומשתלבת".
ובכל ביקור גופה ונפשה מוכים
הצילו את בתי נהורא
אמא


נובמבר 2017 - סטטוס פייסבוק על אלימות כפר עופרים אלו"ט על חוסה בחסותם

משרד הרווחה מפקיר ילדים במסגרותיו לסמים פסיכיאטרים

הפקרות במתן סמים פסיכיאטריים לילדים בפנימיות משרד הרווחה
מדו"ח מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016 על הפיקוח הלקוי של משרד הרווחה על טיפול פסיכיאטרי תרופתי לילדים בסיכון במסגרות משרד הרווחה.
ועדת גדעון הנה צוות שהוקם בשנת 2012 לבדיקת מודל דמי החזקה של מסגרות חוץ-ביתיות לטיפול בילדים בסיכון.

ועדת גדעון ציינה כי הפנימייה מחויבת לדאוג לשלומם, ביטחונם ובריאותם של חניכי הפנימיות, ועליה לוודא קבלת טיפול רפואי, לרבות נטילת תרופות, ולבצע מעקב רפואי וניהול תיק רפואי. עוד ציינה הוועדה כי שיעור חניכי הפנימיות הנזקקים לליווי וטיפול פסיכיאטרי הולך וגדל. על פי נתוני המשרד, בשנת הלימודים התשע"ו שיעור החניכים בכלל הפנימיות שנטלו תרופות פסיכיאטריות היה 24.1% , ובפנימיות הפוסט-אשפוזיות - 72.3% ; שיעור החניכים שנטלו תרופות שמטרתן לסייע בהתמודדות עם קשיי קשב וריכוז היה 33.9% בכלל הפנימיות, ובפנימיות הפוסט-אשפוזיות - 37.1% . יודגש כי נטילת תרופות אלו מחייבת ליווי ומעקב רפואיים
מקצועיים וסדירים, כפי שעולה גם מקובץ הנהלים של המשרד, המגדיר את תפקידי . הפסיכיאטר והאחות המועסקים בפנימייה.

ועדת גדעון עמדה על כך ש"איכות הטיפול ומדיניות חלוקת התרופות אינה ברורה ונמצא כי היא שונה מפנימייה לפנימייה, לפי תפיסת העולם המקצועית של הפסיכיאטר בשטח". עוד ציינה הוועדה כי המפקחים אינם מצוידים בכלים או בידע לקביעת המדיניות הרפואית בפנימייה. גם ועדת בדיקה שבחנה אחת מן הפנימיות בשנת 2015 העלתה ליקויים בתחום זה, דוגמת חלוקת תרופות לחניכי הפנימיות על ידי המדריכים, ליקויים ברישום של חלוקת התרופות, השגחה חלקית על הקלמרים שבהם נשמרות התרופות, וכן היעדרם של נהלים כתובים להסדרת העבודה הרפואית והסיעודית. נוסף על כך, מהמסמכים שהועברו לידי משרד מבקר המדינה עולה כי לא אחת מונחות לפתחם של מפקחי מערך הפנימיות סוגיות רפואיות מורכבות ורגישות (כגון השימוש בתרופות במצבים אקוטיים בפנימיות פוסט- אשפוזיות או ההחלטה בדבר שימוש בהיפנוזה ככלי טיפולי בפנימיות) שאינן בתחום התמחותם.

יוער כי לנוכח הקשיים שצוינו לעיל, כבר בשנת 2012 הצביעה ועדת גדעון על הצורך בשילוב גורמי מקצוע במטה הנהלת השירות דוגמת פסיכיאטר ראשי ואחות ראשי.


הפקרות במתן תרופות פסיכיאטריות לילדי פנימיות משרד הרווחה

בית סוהר נווה תרצה: במקום טיפול - אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד

במקום טיפול: אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד , אדיר ינקו,  02.11.17 , ynet

אפליה בשב"ס: בניגוד לאסירים גברים המועברים למרכז מקצועי לבריאות נפש, לנשים המתמודדות עם בעיות דומות אין פתרון. התוצאה: העברתן לאגף ההפרדה הקשה בנווה תרצה: "המערכת לא יודעת להתמודד איתן, מצבן מחמיר". שב"ס: "האסירות מוחזקות בנפרד, אך לא בתנאי הפרדה מבחינת הפעילות בבית הסוהר"



שעה אחת ביום מחוץ לתא הזעיר - זה הזמן הקצוב לאסירות המוחזקות בבידוד מוחלט באגף ההפרדה של כלא הנשים נווה תרצה. בשעה הזאת הן יוצאות לחצר ולא פוגשות איש. לכליאה באגף זה יש השלכות משמעותיות על מצבן הנפשי ובעיקר על סיכויי השיקום שלהן בעתיד, מה גם שמלכתחילה לא בטוח שכולן אמורות להיות שם. רבות מהן מוצאות את עצמן נשלחות לבידוד, לעיתים לפרקי זמן ארוכים, רק משום שהן מתמודדות עם בעיות נפשיות. אסירים גברים המאובחנים עם בעיות נפשיות קשות מועברים לרוב למרכז הרפואי לבריאות הנפש (מב"ן) הנמצא בכלא ניצן ברמלה, שם הם לא שוהים בבידוד. מנגד, בכלא הנשים היחיד בישראל אין מב"ן, והתוצאה היא אפליה קשה: בשעה שהגברים מקבלים סיוע מקצועי מקיף, ליווי ותמיכה, האסירות מוצאות עצמן בבידוד. עו"ד מיכל עורקבי מהסנגוריה הציבורית מייצגת כבר זמן רב אסירה הלוקה בנפשה.

"ה'פאשלה' היחידה שלה היא שהיא אישה", אומרת עורקבי. האסירה שאותה היא מייצגת נשלחה לנווה תרצה ושהתה באגף רגיל. לאחר זמן מה, כשהחמיר מצבה הנפשי, היא נשלחה לבידוד. "אם היא הייתה אסיר ולא אסירה, היא הייתה מרצה את העונש שלה במב"ן או במגן, אגף הצמוד למב"ן לאסירים בתנאי השגחה יותר הדוקים", מוסיפה עו"ד עורקבי. "שב"ס מתנהג אליה כאילו היא אסירה רגילה, והיא לא. אני יודעת שגררו אותה, התיזו עליה גז פלפל ואזקו אותה. היא הייתה קשורה כמו חיה. היא נפצעה ברמה כזאת שניתנה הוראה לאשפז אותה בחוץ".

מה היא סיפרה לך על הבידוד? 

"היא סיפרה שכל הזמן מענישים אותה והיא בכלל לא מצליחה להבין למה. למערכת פשוט אין מושג איך להתמודד איתה, ומצבה מתדרדר".
בדו"ח של הסנגוריה הציבורית מ-2012 בנושא הפרדת אסירים נקבע כי "בישראל ננקטת גישה מופרזת של הפרדת אסירים, המתעלמת מתוצאותיה הקשות של ההפרדה ומהתנאים הפיזיים הקשים הנלווים אליה". בנוסף המליצה הסנגוריה על "קביעת חריג מפורש שלפיו אין להחזיק בהפרדה אסירים החולים במחלת נפש או הסובלים מהפרעה נפשית חמורה".

בדו"ח נוסף מ-2016 הביעה הסנגוריה הציבורית תקווה שהנושא יעוגן בחקיקה. "הבידוד הוא ממש ניתוק מכל אינטראקציה ומהעולם החיצון", אומרת המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ד"ר חגית לרנאו. "זה בעצם הכוח של אגפי ההפרדה, ולכן זה עלול להיות הרסני כלפי כל אדם, אבל במיוחד עבור אנשים עם בעיות נפשיות. במקרה הזה אנחנו עדים לאפליה בוטה בין האסירים והאסירות. העובדה שנשים עם בעיות נפשיות קשות מוחזקות בהפרדה זו ממש בעיה. ברור שאי אפשר לתת למצב הזה להמשיך להתקיים".

לפני כמה שבועות קיבל ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) פנייה מאסירה הלוקה בנפשה שנשלחה לאגף ההפרדה בנווה תרצה. "לא היה בי ספק שמדובר במחדל", אומר ח"כ חסון. "אסירים במדינה דמוקרטית זכאים לזכויות בסיסיות. בידוד הוא אמצעי קיצוני וחריף שצריך לשמש רק במקרים שיש סכנה לאסירה עצמה או לסביבתה. לא ייתכן שהיא תושם בבידוד רק כי למערכת אין אפשרות לטפל בה. אי אפשר לגלגל את האחריות על האסירות".

לאחר התערבות גורמים שונים ולחץ שהפעיל ח"כ חסון יחד עם פעילים חברתיים, שוחררה העצורה לטיפול בבית חולים מחוץ לכותלי בית הסוהר.

במקום טיפול: אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד , אדיר ינקו,  02.11.17 , ynet

"לעולם אל תפנו למשרד הרווחה"

26.10.2017 - בתום החלטת שופט מחוזי ת"א למעצר עד תום ההליכים בפרשת הבלוגרים, מחאה בכניסה לבית משפט מחוזי תל אביב על עוולות משרד הרווחה.

"לעולם אל תפנו למשרד הרווחה"
"לעולם אל תפנו למשרד הרווחה"

ועדת החלטה - אילוסטרציה

ועדת החלטה משרד הרווחה ברשויות המקומיות - מתוך תחקיר 'ישראל היום' , "מנותקים" , נעמה לנסקי, איור רות גוילי, 20.05.2016

"ישבתי מול ועדה של עשרה אנשים. הכרתי מתוכם רק שתי עובדות סוציאליות. כל השאר היו אנשים שלא מכירים אותי, ואני לא זוכרת שבכלל פגשתי אותם. הם בקושי הסתכלו לי בעיניים כשדיברו על הילדה שלי ועלי. התלבטו בינם לבין עצמם אם אני מספיק טובה לגדל אותה והעבירו ביניהם כל מיני דפים".
על הוועדה הודיעו לה שלושה ימים לפני כן. העובדת הסוציאלית התקשרה ואמרה לה לבוא לפגישה שבה "תהיה חשיבה מה הכי טוב לילדה".
"כבר הרבה זמן אני מפחדת שרוצים לקחת לי אותה. בשלושת הימים האלה נכנסתי לשיתוק, לא הצלחתי לחשוב. רק נדבקתי לילדה, ולא עזבתי אותה. היא היתה בת שנתיים, כל מה שיש לי בחיים.
"לוועדה הגעתי לבד. רק אחר כך הבנתי איזו טעות עשיתי, שלא היה איתי מישהו שמבין בעניינים האלה. הם דיברו שם על זה שכדאי להוציא את הילדה מהבית למשפחת אומנה. אמרו שזה לטובתה, רק עד שאני 'אעמוד על הרגליים'.
"ואני, כל מה שרציתי לעשות הוא לקפוץ מהכיסא ולצרוח, 'אלה החיים שלי! אתם מדברים על התינוקת שלי! אולי תיתנו לי להבין מה קורה? אולי תאפשרו לי להגיד מה דעתי? מה אני, קישוט? למה אני יושבת פה אם אתם מדברים ביניכם ולא מתייחסים אלי בכלל?' אבל שתקתי. הרגשתי מושפלת ושתקתי".


ועדת החלטה משרד הרווחה ברשויות המקומיות - אילוסטרציה
ועדת החלטה משרד הרווחה ברשויות המקומיות - אילוסטרציה

"כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 4)

המשל מדבר על "זרה" שע"פ המפרשים היא זונה או אפיקורסית, ובהחלקת לשון מפתה אנשים לעשות מעשים שפוגעים בהם בצורה קשה.
והנמשל הוא פקידת הסעד המציגה עצמה כפועלת לטובת הילד, ובאה לעזור ומפתה בני המשפחה לדבר ולמסור לה מידע, ומשתמשת במידע להרס וחורבן התא המשפחתי.

מתוך "יתומי הרווחה" - ידיעות אחרונות, פברואר 2008 , מאת מרב בטיטו , איור מירה פרידמן:
"העניין המטריד ביותר הוא הפגיעה במשפחות" אמר ד"ר צבי גילת מי שעמד בראש הוועדה "אלו אנשים פונים לגורמי הרווחה בבקשת עזרה, העובד סוציאלי הוא המושיע שלהם, הם מספרים לו את מצוקותיהם ואת כאבם, בתקווה לקבל סיוע, העובד סוציאלי הזה יישב בוועדת ההחלטה ויספר שם את כל מה ששמע תוך הפרה בוטה של חיסיון בין המטפל למטופל, ועל סמך זה יוציא את הילד מרשות הוריו. כל מה שאומר ההורה בחדרי חדרים בדם לבו יצוטט בתסקירים ובחוות הדעת שימליצו להוציא מידיו את הילד"

פקידת סעד - אילוסטרציה

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים