"השוד נחשף": המסמכים מגלים - כך נגזל הרכוש של עולי תימן

"השוד נחשף": המסמכים מגלים - כך נגזל הרכוש של עולי תימן , יאיר אלטמן , ישראל היום , 21.10.2018
חטיפת הילדים אינה העוול היחיד שנטען כי נגרם לעולי תימן • השבוע יוצגו בפני ועדה מיוחדת בכנסת מסמכים המלמדים: העולים נאלצו לשלוח בנפרד רכוש בעל ערך, ולא זכו לראותו יותר • ח"כ קורן: "הרכוש נמכר בישראל לסוחרים, נדרוש שהמדינה תפצה את הנפגעים"

פרשת ילדי תימן החטופים שבה ועולה לסדר היום בכל כמה זמן - לרבות עדויות על ניסויים שבוצעו בהם - אולם על עוול נוסף שנעשה לכאורה לעולים שהגיעו ארצה מתימן כמעט לא דובר: שדידת רכושם. מחרתיים יתקיים דיון מיוחד בוועדה המיוחדת לחקר היעלמות ילדי תימן והבלקן, ובו יוצגו מסמכים המעידים כי רכוש שהפקידו העולים בדרכם לארץ בידי אנשי הרשויות מישראל, לא נמסר להם עם נחיתתם ובמקום זאת נעשה בו שימוש על ידי המדינה.

יהודי תימן שביקשו לעלות לארץ באמצעות מטוסי הסוכנות היהודית בסוף שנות ה־50 התבקשו להשאיר מאחור את רכושם, ובו בין היתר תשמישי קדושה, תכשיטים בעלי ערך, ספרי תורה, כתבי עת עתיקים ורשומות של היסטוריית הקהילה המקומית. לעולים הובטח כי הרכוש, שעליו נרשמו שמות הבעלים לפי מספרים מסודרים, יועבר לארץ באמצעות אוניות והעולים יוכלו לקבל אותו בחזרה. לפי המסכמים שיוצגו בוועדה, הציוד אכן הועבר ארצה אך בודדים היו העולים שזכו לקבלו בחזרה (כ־200 בלבד מתוך כ־40 אלף). האחרים דרשו במשך שנים לקבל את רכושם אך לא זכו לקבלו, ולמקצתם הוסבר כי אבד ולאחרים כי נשרף במחסן של הסוכנות ביפו. המסמכים מאותן שנים, שיוצגו בוועדה בכנסת ושנחשפים כאן, מוכיחים לכאורה כי הרכוש אכן קוטלג לפי בעליו והגיע ארצה, אך הועבר לסוכנות היהודית, לארגון הג'וינט ולארכיון האוניברסיטה העברית כרכוש ציבורי - ומאז אבדו עקבותיו.

"תחושה של מפח נפש". מאיר קורח // צילום: אורן בן חקון
"תחושה של מפח נפש". מאיר קורח // צילום: אורן בן חקון

יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן, תדרוש בדיון ביום שלישי לקבל סמכויות של ועדת חקירה ולעמוד בראשה, על מנת שיתאפשר בהמשך לדרוש שהמדינה תפצה את בני המשפחות עבור הרכוש שנגזל מהם.


בין המסמכים הרבים אפשר למצוא למשל רשימת רכוש של עולים שהגיעו בשתי אוניות לפחות - "לוצה" ו"לוק" - מה שמוכיח כי הציוד הועבר לארץ והיה באחריות הסוכנות היהודית. מסמכים נוספים מעידים על ההתכתבויות בין הרשויות וגורמי הממשלה השונים ועל בני המשפחות שהגיעו למשרדי הסוכנות ודרשו חזרה את רכושם. כך למשל נכתב ב־11 בספטמבר 1950 על ידי חיים צדוק, איש מחלקת הקליטה של אגף עולי תימן בסוכנות, במכתב ליצחק רפאל ממחלקת העלייה של הסוכנות היהודית: "מראשית העלייה האחרונה מתימן... באים פעם בפעם עולים ומתאוננים על אובדן חפציהם, מבלי יכולת לקבוע היכן נגנבו... באותו פרק זמן, רוכזו בחאשד ובמשרדי הסוכנות בעדן חפצים רבים של עולים שלא ניתן להם לקחת אותם, מתוך הבטחה שלא יאונה לחפצים כל רע, וכי יגיעו לארץ ישראל...

חלק מהמסמכים שנמצאו ושיוצגו השבוע בכנסת
חלק מהמסמכים שנמצאו ושיוצגו השבוע בכנסת


"אלינו מופיעים עתה אנשים המודיעים שהם מוצאים במחסן ביפו את שקיהם ומזוודותיהם פתוחים, כשחפצים רבים נעלמו מתוכם. פרשה זו מחייבת לדעתי חקירה מה קרה עם החפצים בחאשד ובעדן... השבוע ביקרתי במחסן ביפו... במקום סופר לי למשל כי אנשי משרד החוץ אוספים את ספרי הקודש החשובים ובעלי הערך (גם כאשר הבעלים רשומים עליהם) לארגזים מיוחדים ומעבירים אותם מן המקום. אינני יודע אם דבר זה מוצדק, שיילקחו ספרים פרטיים".
במכתב שכתב משה שרת, אז שר החוץ, לשר הדתות ב־9 ביולי 1950, הוא מתריע כי מדובר באוצר בעל ערך היסטורי ודורש כי יטופל בהתאם: "(מדובר ב)אונייה (שהגיעה) לחוף אילת ופרקה 300 ספרי תורה מגלות תימן... אין לי ספק כי משרד הדתות הוא המוסד היחיד המוסמך לטפל באוצר זה ולהביאו אל מנוחתו ונחלתו. חזקה שיש בין ספרי התורה גווילים עתיקי ימים הראויים לשמירה מיוחדת".
הספרים וסגירת המעגל
מאיר קורח, נכדו של הרב הראשי האחרון של יהדות תימן, הרב עמרם קורח, סיפר ל"ישראל היום" כי כתבי יד עתיקים שעליהם שמר הסב ונמסר למשפחתו כי נשרפו במחסן הסוכנות, מצאו את דרכם ללא פגע אל ידיו של סוחר עתיקות מירושלים. לאחר 24 שנה הצליח קורח לקבל את חלקם בחזרה, ולדיון ביום שלישי בכנסת הוא יגיע עם כתבי היד העתיקים. "אני זוכר כיצד משפחתי ארזה את הספרים שהיו לאוצר המשפחתי בשלושה ארגזים ענקיים", אמר, "הייתי אמנם בן 6 אך המחזה הזה לא מש מעיניי. כשהגענו לנמל התעופה נאמר לנו שלא ניתן לקחת את הארגזים איתנו ויש לשלוח אותם דרך הים. סבא לקח איתו כמה ספרים שהוא כתב בעצמו - אחד מהם 'סערת תימן'. כשהגענו לארץ התחלנו לבדוק עם הסוכנות איפה הספרים. בהתחלה דחו אותנו, אמרו לנו לבוא בעוד שבוע וכך הלאה, ולבסוף נאמר לנו כי פרצה שריפה במחסן של הסוכנות והספרים אבדו. הם אפילו לקחו אותנו לראות את האודים העשנים".
מתי בעצם הבנת שהספרים לא נשרפו ועשן המחסן רק היה כיסוי?
"כל הזמן ידענו, אבל לא היו לנו הוכחות. 24 שנה לאחר מכן פגשתי מכר בירושלים שאמר לי שהוא ראה ספרים ועליהם חתום בכתב יד 'משפחת קורח' אצל סוחר עתיקות בעיר. נפגשתי איתו כביכול כדי לרכוש אותם. היו שם עשרות. פתחתי את הראשון וראיתי את כתב היד של סבי - 'עמרם קורח'. אני פותח את השני ואותו הדבר. כל הספרים האבודים של משפחתי שסופר לנו שנשרפו במחסן של הסוכנות נמצאים מולי, בפעם הראשונה מאז גיל 6, ללא פגע. אספתי את כל הספרים של משפחתי ואז שאלתי אותו על המחיר".


ספרי הקודש שהיו ברשותו של הרב הראשי בתימן עמרם קורח, ושנמצאו על ידי הנכד מאיר // צילום: אורן בן חקון
ספרי הקודש שהיו ברשותו של הרב הראשי בתימן עמרם קורח, ושנמצאו על ידי הנכד מאיר // צילום: אורן בן חקון


למראה הבחור הצעיר וחסר האמצעים שביקש לרכוש ערימה של ספרים עתיקים וייחודים, גיחך הסוחר. "'מהיכן יש לך כסף, בחור צעיר?' הוא שאל אותי", נזכר מאיר, "הוא הצביע על אחד הספרים ואמר, 'זה 10,000 דולר והאחר 20 אלף'". באותו רגע הציג עצמו קורח בפני הסוחר והטיח בו כי הוא למעשה שותף לגניבה. "הסוחר התחיל לגמגם, אמר לי שהוא קנה אותם, אך סירב לספר לי מי המקור. איימתי להתלונן במשטרה, והגענו לפשרה שאני אבחר כמה ספרים ללא תשלום כעירבון עד שתתברר זהותם, וכך קיבלתי לידי בחזרה חלק קטן מהספרים שהיו שייכים לסבי".
קורח אכן פנה למשטרה, אך היומנאי הגיב בזלזול למשמע חשד לעבירה שאירעה 24 שנים מוקדם יותר וסירב אפילו לרשום אותה. קורח לא ויתר והגיע עד ליו"ר הסוכנות דאז, פנחס ספיר. "דרשתי ממנו להקים ועדת חקירה ושאני אהיה חלק ממנה. הוא הרים גבה, שאל אותי במה אני עוסק ואמרתי לו 'מנהל בית ספר'. הוא שאל אותי אם אני מרוצה מהעבודה. לא ידעתי אם להתייחס לכך כאיום או כפיתוי.


"היה פה פשע מאורגן בחסות המדינה" ח"כ נורית קורן // צילום: אורן בן חקון
"היה פה פשע מאורגן בחסות המדינה" ח"כ נורית קורן // צילום: אורן בן חקון

"המשכתי ואמרתי לספיר, 'אתה יודע שיש לנו פרשה נוספת של ילדים שנעלמו, ואחותי גם היא בין הנעלמות. יש פסוק שאומר, 'תן לי הנפש והרכוש קח לך'. תחזיר את אחותי ואוותר לך על הספרים. ספיר עמד שם דומם במשרדו והעביר אותי למנכ"ל הסוכנות דאז משה ריבלין. הוא קרא את המכתב שכתבתי ופשוט התנפל עלי. צעק עלי ושאל אם אני יודע מה הם עשו למעננו (עולי תימן) ואיך אנו לא מתביישים. הייתי אז בחור צעיר בן 30 ופניי החווירו. הוא אמר לי, 'הרבה שנים עברו ואין מה לעשות עכשיו. תחזור הביתה בחור צעיר', וכך יצאתי משם במפח נפש. עכשיו השוד נחשף והגיע הזמן לחקור".
ח"כ קורן, יו"ר הוועדה, אמרה לקראת הדיון: "לא מספיק שחטפו מהעולים התימנים את הילדים שלהם - גם בזזו מהם את הרכוש שלהם. ספרי תורה ותשמישי קדושה עתיקים ותכשיטי זהב עבודת יד בני מאות שנים חולקו בין מוסדות המדינה דאז ונמכרו לסוחרים בטענה שאין לרכוש בעלים - ועוד הקימו ועדות שידונו איך ואם בכלל ישיבו את הרכוש לתימנים. אותם תימנים נאיביים נתנו את כל רכושם כי האמינו לאנשי הסוכנות והג'וינט שאמרו להם שהמטוס לא יכול להתרומם עם המשקל של הרכוש ושהם יקבלו הכל בארץ... היה פה פשע מאורגן בחסות המדינה".
מהסוכנות היהודית נמסר: "הנושא כאוב וחשוב לברר את האמת. שיתפנו פעולה ואנו ממשיכים לשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה. מסרנו את כל המידע הרלוונטי שברשותנו ונמשיך לשתף פעולה באופן מלא גם בעתיד, ככל שיידרש".
מארגון הג׳וינט נמסר כי "בתקופה המדוברת הג׳וינט העולמי היה אחראי על מחנה המעבר בעדן, שם עולי תימן המתינו לטיסותיהם לעלות ארצה לישראל. באותה העת, הארגון לא פעל בתחומי ישראל ולא היה לו תפקיד בקליטת העולים או רכושם. כל המסמכים הקשורים לנושא פתוחים לרשות הציבור, כולל חוקרים והיסטוריונים, העולים עצמם ובני משפחותיהם, כמו גם ועדות בדיקה קודמות אשר עסקו בחקר העלייה מתימן. בשנים האחרונות אף העלה ארכיון הג׳וינט העולמי אתר אינטרנט בו המסמכים השונים זמינים באופן דיגיטלי. הג׳וינט העולמי ישמח לשתף פעולה עם כל מחקר נוסף אשר ינסה לשפוך אור על שאלות לא פתורות הנוגעות לעלייה מתימן". מהאוניברסיטה העברית לא התקבלה תגובה.

סמים פסיכיאטריים לילדים רשות חסות הנוער

מתוך דף פייסבוק  Jeremy Artia , 02.09.2018
אלו תרופות פסיכיאטרים שנותנים לילדים בני
10-15 במסגרות של חסות הנוער (נוער בסיכון)
תמונות שאני מקבל און-ליין מהילדים מהמסגרות שונות הם מבקשים ממני לזעוק לצרוח את סבלם בכול הכוח. מדינה שהפקירה אותם לאוהבי בצע כסף עמותות שלא בוחנים בשום אמצעי היקר לעשות כסף על חשבון חסרי ישע.
הורים שנטשו את ילדיהם בהיותם קטינים ושלחו אותם לכלא של החסות הנוער על אף מאות דברים מחרידים שקוראים באותם מסגרות ההורים מעדיפים לשתוק ולא לעשות דבר בכדי להציל את הילדמאו הילדה.
הדור הזה קורע לי את הלב לגזרים .
שום עמותה ושום איום לא יעצור בדרכי עד סגרת המסגרות האילו.
חברה חולה ומסוממת שלא מעניין אותה דבר עבור דור עתיד .
שזועק מאחורי הסורגים של חסות הנוער הצילו אותנו.....

במה הקטינים החסרי ישע פשעו????









סמים פסיכיאטריים לילדים רשות חסות הנוער
סמים פסיכיאטריים לילדים רשות חסות הנוער

מדוע סבא דוד מנותק מנכדיו מספר שנים?

28.08.2018 - לסכסוך גירושים ומעורבות רשויות הרווחה התפתח לנתק בין הילדים למשפחת האב. הסבא דוד מול בית נכדיו מבקש לפגוש אותם.

דבורה מספרת על העלמות בנה מבית החולים לניאדו נתניה באוגוסט 1983

28.08.2018 - סיפור חטיפת תינוקה של דבורה בבית חולים לניאדו נתניה באוגוסט 1983. התינוק נולד פג והיה במחלקה המתאימה בבית החולים. לאחר 5 חמשה ימים שוחררה האמא דבורה מבית החלוים ולמחרת דפק על דלת ביתם חסיד צאנז ומסר להם שהתינוק מת ובית החולים יקבור אותו.
דבורה ובעלה היו אז צעירים ולא ידעו את לעכל את הבשורה המרה.
כעבור 28 שנים התברר לדבורה כי בנה רשום במרשם האוכלוסין של משרד הפנים ויש לו שם ותעודת זהות ורשום בתור הבן שלה.




תגים:  , , , , ,

שיטת הרשע משרד הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר , 17.05.2018

וכך פועלת שיטת הרשע (1) המנצלת הורים מוחלשים, עניים ומביאה אותם על עברי פי פחת.
הרווחה פונה לבית המשפט, מספרת על מצב הקטינים המוזנח לכאורה, ודורשת מבית המשפט שיורה על עריכת אבחונים לקטינים.
בשלב הזה היא לא צריכה להוכיח כלום. זה נעשה לרוב על דרך הגשת בקשת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) ולא על דרך בקשת נזקקות. בקשת נזקקות עלולה להוביל לדיון הוכחות עם עדים והרווחה רוצה לחסוך את זה לעצמה.
בית המשפט לנוער מאשר כחותמת גומי את בקשת הרווחה ומורה על שליחת הקטינים לאבחונים. לפעמים זה אפילו במעמד צד אחד ומבלי שההורים זומנו כדין לבית המשפט. לא מאמינים? תשאלו את השופטים בבית משפט לנוער בתל אביב. הם מקיימים דיונים בלי לוודא זימון כדין.

בית המשפט לנוער אומר לעצמו: "מה כבר החלטתי? לא הוריתי על הוצאת הקטינים מביתם, תגידו תודה, כולה שלחתי אותם לאבחונים ואתם ההורים צריכים להיות שמחים שאנחנו רוצים לעמוד על מצבם הרגשי של הילדים שלכם".
ואז ממנה בית המשפט לנוער את הרווחה לבחור את המאבחנים ולממן אותם.
ולרווחה אין באמת בעיה לממן. היא שולטת על הכסף, היא מספקת עבודה, היא שולטת על המאבחנים. היא עובדת רק עם מאבחנים מסוימים והיא יודעת בדיוק למה.
ההורים עצמם לא יכולים להוציא אלפי שקלים אם לא עשרות אלפי שקלים לכל אבחון (אצל מכון שלם האבחון עולה עשרות אלפי שקלים ואין לרווחה בעיה לממן) ולכן ההורים המסכנים מותירים את הזירה לרווחה לבחור מי יהיה המאבחן.
ובלי עין הרע מרגע שממונה המאבחן על ידי הרווחה, דואגת פקידת הסעד להציף אותו במידע מוטה וחומר חד צדדי ואף מתקשרת למומחה ויושבת לו או לה על הראש. (ותאמינו לי נתקלתי במאבחנים ובעיקר מאבחנות שפוחדים מהצל של עצמם. יש סוג מסוים של אנשים שהולך ללמוד פסיכולוגיה).

והמאבחן בסופו של דבר מנפיק לרווחה בדיוק מה שהיא רוצה, כי לא רק שטחנו לו במוח, הוא יודע טוב שאם לא יספק לרווחה את מה שהיא רוצה אז הוא לא יקבל בפעם הבאה את העבודה מספק האבחונים.

יש פקידות סעד, המהדרות בעבודתן, כמו למשל מורן אריעם מתל אביב, שדורשת לקבל את השם של המומחה הפרטי שההורה בחר על מנת להאביס אותו בחומרים עוד לפני שהתחיל את האבחון. למה? כי בדרך זו היא בטוחה שתצליח להשפיע על האבחון, גם אם ההורה מצא מימון לבצע אבחון פרטי. ואם את כאמא לא מוסרת את שם המאבחן הפרטי שאת משלמת לו, יזמינו אותך לועדת החלטה ויאיימו עלייך בפניה לבית המשפט "כי את לא משתפת פעולה עם שירותי הרווחה". ביצוע אבחון בטרם הגשת בקשת נזקקות הוא מסע דייג של רשויות הרווחה אחר הראיות. כל אבחון פסיכודיאגנוסטי לכל אדם יצביע על בעיות רגשיות. ואז אחרי שמגיע האבחון הדרך של הסוציאליות להגשת בקשת נזקקות לבית המשפט היא קלה יותר.
בקיצור הורים יקרים (1), נכנסתם לעין של הסוציאליות, הלך עליכם.
בקיצור הורים יקרים (2) ואהבלים, אם בקשתם מהרווחה עזרה בקניית מקרר או מכונת כביסה, נתתם להם כרטיס כניסה לחדר המיטות שלכם, אז מה אתם מתלוננים? תוותרו על הילדים מראש.

תיוגים:  , ,

עובדת סוציאלית לחוק הנוער תופרת חוות דעת מכפישה נגד משפחה
עובדת סוציאלית לחוק הנוער תופרת חוות דעת מכפישה נגד משפחה


סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר על שיטת הרשע משרד הרווחה , 17.05.2018
סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר על שיטת הרשע משרד הרווחה , 17.05.2018

אב לפעוט בן שנתיים: עובדת סוציאלית מקשה עליי להיות בקשר עם בני


אב לפעוט בן שנתיים: עובדת סוציאלית מקשה עליי להיות בקשר עם בני, mynet פתח תקוה , אייל עצמון , 26.08.2018

בתביעה שהגיש אב לפעוט בן שנתיים מהאזור הוא טוען כי עובדת סוציאלית עירונית מקשה עליו לקיים קשר ראוי עם בנו במסגרת הסדרי הראייה. לטענתו, באחד המקרים היא אסרה עליו להגיע למוסד החינוכי בו לומד בנו בטענת שווא כי צעק על הצוות במקום. העירייה: מדובר בלחץ לא כשר


אב מהאזור הגיש בשבוע שעבר תביעה לבית משפט השלום בעיר נגד עובדת סוציאלית עירונית בטענה כי היא פוגעת בקשר שלו עם בנו בן השנתיים, ללא הצדקה, ותוך רשלנות וכישלון ביישום תפקידה. לפיכך, הוא דורש ממנה לפצותו ב־ 73 אלף שקל. בכתב התביעה נטען כי לפני כשנתיים הגישה אמו של הילד תלונה שקרית נגדו בדבר אלימות כלפיה, ותבעה משמורת מלאה ותשלום מזונות עבור בנם. לאחר הגשת כתב הגנה מצידו, העניק בית המשפט סמכות לעובדת הסוציאלית בדבר הסדרי הראייה שלו עם בנו, והיא הגישה תסקיר בעניינו ממנו עולה כי אין כל מסוכנות מצידו כלפי האם או כלפי בנם.
בהמשך נקבע כי הוא יראה את בנו בימי שישי ושבת למשך שעה וחצי בגינות משחקים ברחבי העיר בלבד.
בכתב התביעה נטען בנוסף כי בתסקיר אחר נקבע מפי העובדת הסוציאלית כי "היות והתרשמתי כי האב מסוגל לטפל בילד מבחינת צרכיו הבסיסיים... והיות והתרשמתי כי נוכחות האם אינה מסייעת יותר לילד, אני לא רואה כל מניעה שהאב יחל לראות אותו ללא נוכחותה...". בתסקיר נוסף נטען כי "האם עוברת הדרכה הורית על פי החלטת בית המשפט, וכי ההתרשמות ממנה היא כי יש לה קושי לאפשר לאיש ולבנו ליצור מרחב פרטי משלהם".
בכתב התביעה נטען עוד כי לאחר ארבעה תסקירים, במהלכם ראה האיש את בנו רק בגינות ציבוריות ולפרקים קצרים בביתו, הוא ביקש לאפשר לילד ללון אצלו, אולם קיבל תשובות מתחמקות. לפני כחצי שנה הוציא האיש את בנו מהגן והבחין בחבורה כחולה מתחת לעינו. לטענתו, שלחה לו העובדת הסוציאלית מייל ובו טענת שווא, לפיה הוא התעצבן וצעק על הצוות ולכן היא אוסרת עליו להיכנס למוסד החינוכי: "היא לא הבינה כי בידי הקלטה מאותה סיטואציה שמפריכה לחלוטין את דבריה".
בכתב התביעה נטען כי לפני כחמישה חודשים "הגיע האיש לאסוף את בנו מהאם והבחין כי הילד חבול בפניו, חיוור, מפוחד ומבוהל בצורה ניכרת. אחרי שלקח אותו לטיפול בבית החולים שניידר הוא מיהר לתחנת המשטרה והגיש תלונה, תוך בקשת מתן צו הגנה נגד האם. כעבור שבועיים הוא הגיע לבית האם בשעת צהריים כדי לאסוף את בנו, אולם לשווא.
בקשתו לסיוע מצד העובדת הסוציאלית באותו הרגע לא הועילה.

אב לפעוט בן שנתיים: עובדת סוציאלית מקשה עליי להיות בקשר עם בני, mynet פתח תקוה , אייל עצמון , 26.08.2018




אכזריות לשכת הרווחה אילת נגד אמא בהריון

22.08.2018 - שלי דינר נפגעת המדיניות האלימה של משרד הרווחה מספרת על הרדיפה האכזריות לשכת הרווחה אילת:
מתוך סטטוס פייסבוק שלי דינר 22.08.2018
 רדפתם אותי , לא הנחתם לי לרגע,, הייתי בהריון, לא נחתי , לא אכלתי, טירטרתם אותי מוועדה לוועדה ,, מדיון לדיון, כל זה כי אני ילדת רווחה לשעבר. רציתם לקחת לי תינוק אחרי תינוק. הינה לא קיבלתם אותם. עכשיו חודש אלול,, חודש הסליחות והרחמים, לא סולחת ולא מרחמת,, מקווה שבורא עולם רואה אותי, וכל מי שפגע בי במיישרין או בעקיפין יקבל את שלו מידיי שמיים.
בורא עולם תנחם אותי, תן לי לגדל את ילדיי בשלווה, תן בריאות וכוח לעם ישראל, אל תיתן את מה שעברתי לאף אמא יהודייה.

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים