האמא שלי דינר: "רשויות הרווחה רוצות לסחור בילדיי"

23.07.2018 - תפנו מזמנכם הפרטי בהקשבה..כל סכום התקבל בברכה.עזרה לילדיי שהכסף הולך ישירות לעורך דין שלי.אני צריכה דחוף את עזרתכם.אני נלחמת ברווחה במקום לעזור הם מנסים להחליש אותי.אני אמא שנלחמת על הילדים שלה..לכן אני מבקשת את עזרתכם על כל סכום שתתרמו התקבל בברכה..לחשבון מקימי שמעביר תכסף ישירות לעורך דין...תודה לאלה שכבר תרמו.לפי יכולתם..

אני רוצה את הילד - המאבק של הפליטה על השבת בנה הקטן

25.07.2018 - לפני ארבע שנים החליט בית המשפט להוציא ילד מידי אמו, שהסתננה לישראל מאריתריאה, ולהעבירו למשפחת אומנה. בכל הזמן הזה דרשה האם בתוקף להשיב אליה את בנה, וכעת בהחלטה מטלטלת החליט בית המשפט להיעתר. כתבתם של מורן שכניק ויובל אגסי. מתוך חדשות הערב 25.07.18

משולם - הסרט

משולם הוא סרט תיעודי שיצרו אייל בלחסן ונועם שיזף בשנת 2015. הסרט עוסק בהתבצרות הרב עוזי משולם עם חסידיו החמושים בביתו ביהוד, בטענה שמדינת ישראל העלימה את פרשת חטיפת ילדי תימן. הסרט מביא הקלטות מהאירוע.
הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים בחיפה ב-29 בספטמבר 2015.
הסרט מבקר את הממסד ואת משטרת ישראל.
בפרשת חטיפת ילדי תימן נעלמו ומתו, לפי הטענות, אלפי ילדים של משפחות תימניות. הרב משולם וחסידיו התבצרו ב–1994 בביתו ביהוד במשך 52 יום בדרישה שתוקם ועדת חקירה ממלכתית בפרשה. ההתבצרות הסתיימה בחילופי אש שבהם נהרג אחד מאנשיו של משולם.




"אלה רבותיי, גנבו 700 תינוקות מבתי חולים, מבתי ילדים, וממקומות אחרים, אשר הוצאו בעורמה, מזרועות הוריהם על ידי תחבולות שונות. שנים הכחישו את זה, עד שאחד מהם הודה את האמת, וגם זה לא עזר. משטרת ישראל לא הקימה ועדת חקירה, כי היא הפושעת. פושע לא יכול לשפוט את עצמו. פושע מחסל את מי שרק יעלה את זה."

אייל בלחסן, יוצר דוקומנטריסט ומפיק, הוא מיוצרי "לוד: בין ייאוש לתקווה" ו"נחשון וקסמן: הספירה לאחור". זהו סרטו הראשון של העיתונאי נועם שיזף.
בימוי: אייל בלחסן, נועם שיזף.
מפיק: אסף אמיר.
מפיקה בפועל: תמי כהן.
תסריט: אייל בלחסן, נעם שיזף.
צילום: עודד קירמה.
עריכה: חגי לזר.
עיצוב פס-קול: מיכאל אמת.
מקור: נורמה הפקות, תל אביב 51 דקות, עברית, תרגום לאנגלי הופק בתמיכת ערוץ 8

רשויות הרווחה רצחו את אודל שולמית אמבש בת ה- 15

02.07.2018 - מחוייב המציאות: רשויות הרווחה שולחות ילדים בחסותם והורים לאבדון כדי להעלים פשעיהם נגד האנושות.

הפרקטיקה האלימה של רשויות הרווחה

אודל שולמית אמבש מתה כתוצאה מהפרקטיקה האלימה של רשויות הרווחה המקבלת גיבוי מבתי המשפט, רשויות האכיפה ומומחים מטעמם (פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכדו').
בשלב הראשון תוקפות רשויות הרווחה את הורי הקטין ומציגים אותם כבעייתיים, ומסוכנים, תתי אדם, וכאלה שאינם מסוגלים לגדל ילד ויש לנתק מהם את הקטין. לאחר מכן מממשים גורמי הרווחה המלצותיהם לצווים שיפוטיים להרחקת הקטין מהוריו במוסד מרוחק וסגור. בתי המשפט משמשים "חותמת גומי" לתסקירי פקידות הסעד.
מוסדות מרוחקים וסגורים של משרד הרווחה מקבלים גיבוי מלא ממשרד הרווחה ומשטרת ישראל ויכולים לעשות בילדים בחסותם ככל העולה על על רוחם. הקטינים בחסותם עוברים אבחונים באופן שוטף ומתויגים עם הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. אין מצב שתיחקר תלונה של קטין נגד המוסד בצורה כלשהי. כל התלונות נסגרות והממצא הוא כי המוסד פעל כנדרש.
הקטינים במוסדות משרד הרווחה חסרי אונים מנותקים מהוריהם ומשפחתם.
קטינים בורחים לעיתים ממוסדות אלו נרדפים על ידי משטרת ישראל שאינה חוקרת לעומק מדוע ברחו. חלק מהקטינים מתדרדרים לתעשיית הזנות, סמים ופשע, וחלק מוצאים את מותם.
רשויות הרווחה מסתירות המידע מהציבור בתואנות חיסיון שונות.

דמם של הקטינים הותר במוסדות משרד הרווחה

רשויות האכיפה נמנעות מלחקור התעללויות והזנחת קטינים במוסדות משרד הרווחה כל עוד רשויות הרווחה ממליצות לא לחקור. האינטרס של רשויות הרווחה הוא לא לחקור מאחר והם אחראים על הקטינים במוסדות אלו, וכך נוצר מצב של ניגוד עניינים: הגוף האחראי על שלומם של הקטינים הוא גם הקובע בפועל אם תהיה חקירה במצב של פגיעה בשלומם.

דקירות וחבלות קשות: מה הרג את אודל בת ה- 15 בהיותה בחסות רשויות הרווחה?

יוני 2018 - הצנרת עם גיא לרר - אודל שולמית אמבש, נערה בת 15 בחסות רשויות הרווחה, בפנימיה, ובפיקוח פקידת סעד האוסרת מפגשים עם משפחתה, נמצאה לפני מספר חודשים במרחק של כ- 200 ק"מ מהפנימיה בה אמורה היתה להיות כשהיא מחוסרת הכרה וסימני חבלה על גופה, כעבור מספר חודשים מתה אודל בבית החולים כאשר פקידת הסעד מונעת מאימה לפגוש אותה עד ימיה האחרונים.

בהיותה בפיקוח משרד הרווחה קבע משרד הרווחה כי לא תתקיים חקירה על נסיבות מותה. רשויות הרווחה שומרות על חיסיון בעניין אודל למרות שהיא כבר אינה בחיים ואין חוק המונע פרסום הנסיבות שהביאו למותה הטרגי.




תמונות מעצרת מחאה לחקירת נסיבות מותה של אדרת שולמית אמבש - 28.06.2018 מול פרקליטות מחוז תל אביב

עצרת מחאה לחקירת נסיבות מותה של אדרת שולמית אמבש - 28.06.2018
עצרת מחאה לחקירת נסיבות מותה של אדרת שולמית אמבש - 28.06.2018 מול פרקליטות מחוז תל אביב

עצרת מחאה לחקירת נסיבות מותה של אדרת שולמית אמבש - 28.06.2018

עצרת מחאה לחקירת נסיבות מותה של אדרת שולמית אמבש - 28.06.2018

הורים לאוטיסטים: "משרד הרווחה משתיק ילדים בהוסטלים בסמים פסיכיאטריים"

20.06.2018 - הורים לאוטיסטים: "בהוסטלים משתיקים ילדים בתרופות פסיכיאטריות"
נשארים בהוסטלים כי אין תקציב להסעות, מטופלים על ידי עובדים שמתחלפים כל העת עקב השכר הנמוך: בדיון בכנסת סיפרו בכאב הורים לאוטיסטים על התנאים הקשים. ח"כ סתיו שפיר: "במקום טיפול מעמיק, הופכים אותם לזומבים". מנכ"ל המשרד: "מבינים שהפיקוח חייב להיות עמוק ורציני יותר"
אמיר אלון, 20.06.18 , ynet



מולעטים בתרופות פסיכיאטריות, נשארים 24/7 במוסד כי אין תקציב להסעות, והמדריכים שלהם מתחלפים בתדירות גבוהה בשל השכר הנמוך. הורים לילדים אוטיסטים ומוגבלים שכלית-התפתחותית שמטופלים בהוסטלים שמפוקחים על ידי משרד העבודה והרווחה, השתתפו היום (ד') בדיון שהתקיים בוועדת השקיפות של הכנסת ומחו על התנאים הקשים מהם סובלים ילדיהם, אחד מסדרת דיונים שהחלה בעקבות תחקיר "ידיעות אחרונות".

"אי אפשר לתת טיפול עם התקציב שאתם נותנים להם", מחתה תמי בן דוד, אם למטופל בהוסטל, בפני מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן. "יש מדריך אחד על כל ארבעה מטופלים והעבודה היא מאוד קשה. לכן יש תחלופה גדולה מאוד והעבודה היא לא מקצועית. כתוצאה מכך יש רגרסיה, אלימות ומצבים קשים, ובהוסטלים אין אנשי מקצוע לטפל בזה. משתיקים את הילדים שלנו בתרופות פסיכיאטריות במקום לטפל בהם ולהעניק להם חיים מכובדים. הם מגיעים ומתחילים לקבל תרופות בכמויות לא נורמליות, הם משמינים. זה כמו בית חולים. אנחנו לא צריכים לעמוד אצלכם כל פעם כמו עניים בפתח ולבקש מכם עוד 500 שקל. אתם צריכים לתפקד כמו בעולם הנאור".

אפרת עצמון-פאר סיפרה כי בנה כמעט ואינו יוצא מההוסטל מאחר שההסעות שלו לעבודה מתוקצבות על ידי משרד הרווחה ב-57 שקלים לחודש בלבד. "הבוקר סיפרה לי שכנה שהיא משלמת יותר על הסעת הכלב שלה לפנסיון. מה אתם רוצים? שזה יהיה כמו בית כלא? שהם לא ייצאו לעבוד? לא מגיע להם חיים נורמליים? כן, הם אוטיסטים. אז מה?", שאלה.

אם נוספת סיפרה על מצוקת ההורים שנאלצים לשלוח את הילדים שלהם להוסטל. "זו החלטה מאוד קשה", אמרה. "לא חלמנו שנצטרך להכניס את בננו למסגרת אחרת, אבל כבר לא יכולנו להמשיך ולגדל אותו בבית, גם בגלל האלימות. יש עוד שני ילדים קטנים בבית שסופגים המון ומשלמים מחיר מאוד יקר. אני פונה אליכם בגרון חנוק מדמעות כי אתם הכתובת, אני יושבת עכשיו פה והבן שלי נמצא שם, אני לא יודעת מה קורה איתו וזה נורא קשה.
"אני שומעת שהבן שלי מקבל שם תרופות כדי 'להרגיע' אותו ושזה בעצם נראה כמו בית חולים", המשיכה האם. "אני מבקשת מכם שתעשו כל שביכולתכם למנוע את התחלופה הזאת של המדריכים. כבר חצי שנה אני פוגשת כל יום מישהו אחר שפותח לי את הדלת, וזה נורא קשה לי, עוד לא התרגלתי, אז אני חושבת מה עובר על ילד שלא מדבר".

"הסיפורים מזעזעים"

יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר, האשימה במצב את משרד הרווחה ואת העמותות המפעילות את ההוסטלים. "הדיון הזה הוא לא על תקציבים ומספרים - הוא על אנשים", אמרה, "הוא על פגיעות חמורות שאנחנו שומעים עליהן בהוסטלים ואיש לא יודע לפקח עליהם. אני מסיירת בהוסטלים כבר זמן רב והסיפורים מזעזעים. אנחנו לא בדיון על שורות תקציב. משרד הרווחה הפקיד את הטיפול בילדים ובאחים שלנו בידי עמותות וגופים פרטיים, ולא עושה אפילו חלקיק ממה שמתחייב כדי שהחיים שלהם יהיו חיים טובים ומכובדים",

ח"כ שפיר הוסיפה כי "במקום טיפול מעמיק - הילדים מקבלים תרופות פסיכיאטריות והופכים לזומבים. המפעילים עושים רווח מכספי הציבור. מתקצבים ב-40 שקלים לשעה, וראוי שהכסף הזה באמת יגיע למדריכים. הייתי בעשרות הוסטלים ובחיים לא פגשתי מדריך שמקבל 40 שקל לשעה. אם הם לא שקופים - שלא יקבלו את הכסף הציבורי".

מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, הגיב לטענות ואמר: "המצב לא מספק, אנחנו צריכים לשפר את הפיקוח על ההוסטלים. אנחנו מבינים שהפיקוח חייב להיות עמוק ורציני יותר. נחייב את הספקים להפוך לשקופים ונבחן מה אנחנו יכולים לעשות מבחינה משפטית מול מי שלא יעמוד בתנאים".

הורים לאוטיסטים: "בהוסטלים משתיקים ילדים בתרופות פסיכיאטריות" , אמיר אלון , 20.06.2018 , ynet
הורים לאוטיסטים: "בהוסטלים משתיקים ילדים בתרופות פסיכיאטריות" , אמיר אלון , 20.06.2018 , ynet

תקיפה רחבה ושיטתית מתמשכת של מנגנוני הרווחה נגד האמא רעות איש שלום ז"ל

יוני 2018 - רעות איש שלום נרצחה בהיותה בת 21 בדקירות סכין. הרצח לא פוענח עד היום. רעות איש שלום נרדפה כל חייה הקצרים ע"י רשויות הרווחה החל מגיל ינקות שנשלחה לאימוץ במשפחה מתעללת. בגיל 11 הועברה בין מוסדות משרד הרווחה שם נחשפה לעולם הפשע ועברה התעללות.
תאריך הולדתה בסביבות 1990.
רעות ע"פ סיפרה של מילי מאסס נכנסת לקטגוריה של הורים נפגעי משרד הרווחה המכונים: "דור המדבר". כלומר אלו שאמורים למות ולא להיות בארץ המובטחת.

נסיבות רצח רעות איש שלום בהיותה בת 21


מועתק מתוך ספרה של ד"ר מילי מאסס, בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ עמ' 126

בת "דור המדבר" - לזכרה של "דלית", שנאבקה על ילדיה ולא זכתה לגדלם, בתקווה שבבוא היום הם יקראו את סיפורה וידעו, שלא כמוה, מי היתה אמם ועד כמה הם היו חשובים לה.

"טקס החניכה" של דלית ל"דור המדבר" היה דרמטי. בהמשך למסקנת "ועדת ההחלטה", לפיה יש להוציא מידי דלית את התינוקת מיד לאחר הלידה, נשלחה הודעה לכל בתי החולים בעיר ובה הוראה ליידע את רשויות הרווחה כשתגיע שעתה של דלית ללדת.

ואמנם, בעוד דלית אחוזה צירי לידה, ולצדה רק חבר העמותה – שמטרתה, כזכור, להרחיק אותה מאבי התינוקת – נכנסה לחדר הלידה פקידת סעד לחוק הנוער והודיעה לה על החלטת הוועדה לקחת ממנה את ילדתה. העובדה שדלית נאנקה באותה עת מכאבים לא היוותה כל שיקול בקביעת עיתוי ההודעה. בבית המשפט נומק עיתוי זה בכך שההחלטה התקבלה ימים ספורים קודם לכן ולא היה סיפק בידי הוועדה להודיע על כך לדלית לפני הלידה.

שנתיים לאחר מכן סיפרה דלית בבית המשפט מה היתה תגובתה כשקיבלה את ההודעה: "לא רציתי להוציא את הילדה!".

לימים יאמר על כך בית המשפט המחוזי את הדברים האלה:
"כאשר שכבה המשיבה על מיטתה עובר ללידה, נמסר לה על ידי פקידות הסעד כי הילדה תילקח ממנה והיא לא תהיה רשאית לגדלה. בא כוח המשיבה כינה מצב זה במילים הקיצוניות "אכזריותם של נציגי המערער (רשויות הרווחה) אינה יודעת גבול". ניסוח זה חריף הוא, אך עדיין מתעוררת תמיהה רבתי כיצד רשויות הרווחה, המצוות לדאוג לטובת מטופליהן, בחרו ליתן את ההודעה לאם על כך שלא תוכל לגדלה, בדרך זו ובמועד זה עת היא כורעת ללדת."

ברוכה הבאה ל"דור המדבר".


משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים