נערה בת 13 בהוסטל "בית קשת" ראשון לציון הותקפה, משרד הרווחה והפרקליטות טייחו

אונס קבוצתי של נערה בת 13 שהוצבה בהוסטל "בית קשת" ראשון לציון של משרד הרווחה בצו בית משפט

נערה בת 13.5 יצאה מהמעון לנערות שבו שהתה במרכז הארץ יחד עם חברתה, שתתה לשוכרה וקיימה יחסי מין עם מספר גברים. לאחר שסיפרה על המקרה, בהוסטל לא פנו למשטרה, לגורמי הרווחה או לגורמי רפואה. כעת, באופן חריג, הגישו במשרד הרווחה תלונה נגד המקום
ורד פלמן , 18 במרץ 2019




כיצד קורה שנערה בת 13.5 בורחת מההוסטל שבו היא שוהה, מקיימת יחסי מין עם גברים בגירים, והנהלת ההוסטל לא מדווחת על כך לגורמי הרווחה או למשטרה? לאחרונה, באופן חריג, הוגשה נגד המרכז לקידום נוער במרכז הארץ תלונה מצד משרד הרווחה, בעקבות המקרה החמור שהתרחש בו - כך פורסם היום (שני) בתכנית "סדר יום" עם קרן נויבך בכאן רשת ב.

לפני כחודש ברחה נערה יחד עם חברתה מההוסטל, ותחת השפעת אלכוהול קיימה יחסי מין עם מספר גברים. הנערה חזרה להוסטל וסיפרה על האירוע, אבל מנהלת ההוסטל לא דיווחה למשטרה או לגורמי הרווחה, הנערה לא נלקחה לחדר אקוטי לבירור רפואי ואף נעשו פעולות משבשות חקירה.

אמה של הנערה גילתה על המקרה רק בשעות הצהריים למחרת היום, והיא עצמה הגיעה להוסטל ולקחה את בתה לבית החולים והחל הטיפול. אך גם אז לא טרחו בהוסטל לדווח למשרד הרווחה על המקרה החריג. המשטרה פתחה בחקירה ועצרה שלושה חשודים באונס הנערה.

רק כעבור כמה ימים אחרי האירוע, ובעקבות פנייה של האתר "הקול היהודי" נודע למשרד הרווחה על המקרה. במשרד הופתעו והמפקחת על המעונות ערכה ביקורת פתע במעון. ממצאי הביקורת קשים: לא רק שהנהלת ההוסטל התרשלה בטיפול בנערה, אלא שנמצאו ליקויים חמורים בתנאים הפיזיים של המקום ובמוגנות של הנערות. לא נמצא דיווח בזמן אמת בתיקה האישי של הנערה על האירוע, ההוסטל לא הושיט עזרה רפואית לנערה ואף פעל בניגוד למצופה ממנו גם לגבי שמירת ראיות במקרה זה. נמצאה הזנחה במקום, צפיפות וכיתות שאינן ראויות ללימוד. שר הרווחה הורה למנכ"ל המשרד להגיש תלונה במשטרה בגין התנהלות ההוסטל וכך נעשה בשבוע שעבר. במשטרה החלו לבדוק את התלונה. במשרד הרווחה מתייחסים לאירוע בחומרה רבה.

מהמשטרה נמסר בתגובה: "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה שנוהלה במהירות, ביסודיות ובמקצועיות, לרבות פעילות מבצעית בדרום הארץ שהובילה לאיתור החשודים ומעצרם. החשודים הובאו בפני שופט והוארך מעצרם על ידי בית המשפט. עם סיום החקירה הועבר התיק לעיון והחלטת הפרקליטות".

מפרקליטות מחוז מרכז נמסר: "לאחר בחינת הראיות שהובאו בפנינו בתיק זה, נראה כי יש בו קשיים ראייתיים שהצדיקו את שחרורם של החשודים ובחינתו כשהצעירים אינם במעצר. יודגש כי התיק טרם נסגר והגשת כתב אישום עדיין נבחנת".

מהעירייה בה מתגוררת הנערה נמסר בתגובה: "המקרה מטופל באופן אינטנסיבי ומקצועי ובמסירות רבה על ידי עובדים סוציאליים מאגף הרווחה בעיר. כולנו כואבים את כאב הבת וכאב המשפחה, בשל צנעת הפרט לא ניתן למסור פרטים נוספים".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "המשרד רואה בחומרה רבה אירוע זה. מיד עם היוודע המקרה נערך ביקור בהוסטל המופעל על ידי עמותת עינב, שלאחריו הוגשה תלונה במשטרה על ידי המשרד. הנערה הועברה באופן מידי למסגרת אחרת שבה היא מקבלת טיפול אינטנסיבי ושיקום. לכשתסתיים חקירת המשטרה ויוגשו מסקנותיה תוקם ועדת הבדיקה שתבדוק את כל הגורמים שהיו מעורבים באירוע".

משרד הרווחה מטייח אונס קטינות במוסדותיו

משרד הרווחה מטייח אונס קטינות השמה חוץ ביתית בצו בית משפט
משרד הרווחה מטייח אונס קטינות השמה חוץ ביתית בצו בית משפט
משרד הרווחה מטייח כל עבירה פלילית הנעשת על ילדים שהוצאו מביתם בצו בית משפט כולל עבירות של תקיפה, ואונס קבוצתי. התיק נסגר על ידי פקידות הסעד ואינו מטופל על ידי המשטרה. כך עולה מהכתבה להלן ועוד אירועים רבים אחרים שקורים מידי יום.

חשיפה: מנהלת הוסטל הכניסה בדואים למוסד – קטינה נאנסה , אלחנן גרונר ,  ז' אדר ב תשע"ט - 14/03/2019 , הקול היהודי

חשיפת הקול היהודי: מנהלת הוסטל "בית קשת" של משרד הרווחה מכניסה דרך קבע בדואים וערבים לבקר את הקטינות. לאחר אונס בת ה-13 המנהלת לא עירבה את המשטרה והקטינה לא קיבלה טיפול רפואי עד להתערבות בני משפחתה

הקטינה בת ה-13 שנאנסה לפני כחודש הכירה בדואים וערבים לאחר שאלו הוכנסו להוסטל בו שהתה בידי מנהלת המוסד, כך נודע לקול היהודי.

הקטינה, שהוצאה מביתה בצו בית משפט ונכנסה להוסטל בית קשת בראשון לציון מכח צו נזקקות, נאנסה בידי שלושה צעירים בדואים, אשר נעצרו בעקבות האירוע ושוחררו לאחר שהרשויות טענו כי קיים קושי ראייתי בתיק.

אלא שמתחקיר הקול היהודי עולות טענות קשות ביותר כלפי התנהלות מנהלת ההוסטל בו שהתה הנערה, הן בנוגע להכנסת בני מיעוטים בגירים לביקור הקטינות השוהות בהוסטל, והן על כך שלא יידעה את המשטרה בדבר האונס למרות בקשת אם הקטינה, ואף לא דאגה שתפונה בהקדם לקבלת טיפול רפואי.

מדובר בהוסטל אשר מעניק שירותים למשרד הרווחה.

הקטינה שוהה במקום בחודשים האחרונים, ולמשפחתה התברר כי מרבית הקטינות השוהות בהוסטל נמצאות בקשר עם בדואים וערבים, ואף מבלות איתם בסמוך למוסד ב"אפטרים" (חופשה בת מספר שעות המוענקת לקטינות מספר פעמים בשבוע), תוך שתיית אלכוהול.

אמא של הקטינה התריעה שוב ושוב בפני מנהלת המוסד, אולגה שושני, ודרשה כי ביתה לא תצא לאפטרים לבלות עם אותם ערבים, אלא תצא מהמוסד בליווי מדריכה שתפקח על צעדיה.

אלא שהמנהלת לא נענתה לה וטענה כי הדבר יוביל לניתוקה מהחברות.

הסיבה להכנסת ערבים להוסטל – "עצמאות בקשרים זוגיים"

עוד מתברר כי המנהלת מכניסה ביודעין צעירים בני מיעוטים בגירים לבקר את הבנות בהוסטל, וכך הכירה אותה קטינה בת 13 בדואים וערבים, מהלך שהביא לטענת משפחת לאונס האכזרי שחוותה.

לדברי המשפחה, הקשר לאותם בדואים שאנסו את הקטינה הגיע דרך בדואים שנכנסו להוסטל, וכי באופן כללי הבדואים שנכנסים להוסטל "משדכים" חברים שלהם לבנות נוספות.

המנהלת לא מכחישה את הטענות ולדבריה היא מכניסה את הצעירים הבדואים למוסד כחלק מתהליך פיתוח עצמאות אצל הקטינות שכולל יצירת "קשרים זוגיים".

מאידך, בשיחה אחרת עם האם אמרה המנהלת כי היא מכניסה את הערבים כדי לדעת עם מי הבנות בקשר, והדגישה כי ברור לה "ש-80% מהערבים האלה הם פוגעים בהם. זה ברור לי".

בנוסף עולות תהיות בנוגע לעמדות האידיאולוגיות של המנהלת, אשר אינה רואה בעיה בכך שקטינות יהודיות יהיו בקשר זוגי עם ערבים.

בשיחה בין האם למנהלת שהגיעה לידי הקול היהודי, נשמעת המנהלת פורסת את משנתה, לאחר שהאם דורשת כי לא תאפשר לבתה לצאת לאפטרים עם הבנות האחרות מתוך חשש שביתה תייצר קשרים עם ערבים שינצלו אותה.

המנהלת יוצאת כנגד טענתה של האם על כך שקשר בין ביתה לערבים הוא בעייתי.

"יש הבדל בין ערבים שלוקחים אותם לכפרים ומנצלים אותן ומתעללים בהן, לבין ערבי שהוא שנה מעל הגיל והוא יכול להיות אחלה בחור והכל", אומרת המנהלת ושואלת: "ואם זה היה בן 19 אבל יהודי זה היה בסדר?".
האם משיבה: "לא לא לא, זה לא בסדר! אבל שתינו יודעות שהערבים שמתקרבים לבנות שלך (בהוסטל) באים לנצל אותן.
המנהלת: לא נכון, רובם, לא כולם, היו לי גם נערות, אמנם אחת שתיים, לא הרבה, עם זוגיות מאוד בריאה וטובה לנערות יותר מכל יהודי שהם יצאו איתו.
האם נחרדת ומשיבה: ה' ירחם!
המנהלת: כל אחת בדעותיה נישאר וזה בסדר שזה הקווים שלך.

האם הזהירה: חוששת שהילדה תיאנס

בליל שבת לפני כשבועיים וחצי ברחה הקטינה מהמוסד, וכך גם למחרת.

כאשר הדבר נודע לאם, היא התחננה בפני שושני כי הקטינה תקבל פיקוח הדוק יותר או תועבר למוסד עם פיקוח הדוק, ואף ציינה במפורש כי היא חוששת שבתה תיאנס, דבר המתועד בהקלטות.

המנהלת השיבה שאחרי בריחה אחת לא מחליטים כאלו החלטות וניסתה להרגיע את האם.

אלא שכיממה לאחר מכן, ביום שני בלילה, שוב ברחה הקטינה מהמוסד, יצאה לבילוי עם בדואים שאספו אותה מאזור ההוסטל, ואז התרחש אירוע האונס הקשה.

אך גם התנהלות המוסד בנוגע לטיפול בקטינה לאחר האונס מעלה תהיות קשות.

למרות האונס הקבוצתי הברוטאלי מנהלת המוסד לא העבירה דיווח למשטרה, לא פינתה את הקטינה לטיפול רפואי וזאת במשך כ-36 שעות, עד אשר בני משפחתה של הקטינה הגיעו למוסד והוציאו את הקטינה לקבלת טיפול רפואי, ובית החולים דיווח מידית למשטרה.

המנהלת לאחר האונס: הקטינה צריכה לקחת אחריות

לקול היהודי נודע כי לאחר האונס, הקטינה חזרה להוסטל ובשעה 23:00 בלילה שוחחה אמא של הקטינה עם המדריכה שסיפרה כי הקטינה "כעיקרון בריאה ושלמה, נראה ששתתה קצת אלכוהול, אנחנו לא עושים איתה בירורים בשעה כזו, אמרתי לה שתלך לישון, העיקר שהיא חיה ובסדר ומחר נראה מה קרה".

לטענת המשפחה, הקטינה חזרה להוסטל כשהיא מגואלת בלכלוכים שונים, חול, וקיא וכי לאור מצבה ביקשו חברותיה מהצוות להזעיק אמבולנס ולפנותה לטיפול רפואי אך הדבר לא התבצע.

בבוקר נודע למנהלת על האונס, אולם זו לא עדכנה על כך את המשטרה או את האם באופן מיידי.

רק בשעה 13:00 בצהריים וללא התרעה מוקדמת או עדכון מקדים לאם, ניהלה המנהלת שיחה בה ביקשה מהקטינה לספר לאמא על שהתרחש, כביכול הילדה עומדת לספר לה שנכשלה במבחן.

הדברים עולה כי המנהלת אף ביקשה להטיל על הקטינה את האחריות.

"אני ו****** עוברות הרבה שיחות היום על הדברים שהתרחשו והיא יודעת שמסילה (מוסד נעול א"ג) על הפרק...", אמרה המנהלת לאם בהקלטה שתוכנה הגיע לידי הקול היהודי.

"אחד הדברים שדיברנו בשיחות זה שהיא צריכה לספר לך מה קרה אתמול. היא נורא מפחדת להגיד לך מה קרה אתמול כי היא מבינה שאת תכעסי ותתעצבני, והיא רצתה שלא אני אספר לך אלא היא תספר לך ממקום של לקיחת אחריות... וזה מעשה מאוד בוגר מבחינתי".

הילדה נשמעת בוכה והמנהלת אומרת לילדה: "תגידי מה קרה אתמול? חלק מלקיחת האחריות זה להתמודד עם המעשים ולהתחיל לתקן ולעשות סדר".

המנהלת סירבה לערב את המשטרה

הילדה התחילה בשלב זה לתאר את האונס בפרצי בכי ולאחר שסיימה דרשה האם כי המשטרה תיכנס לסיפור באופן מיידי, אולם המנהלת סירבה לכך.

האמא: "אני מצפה שמידית תיקחי אותה לתחנת המשטרה להגיש תלונה".

המנהלת: "אבל אם היא לא רוצה אני לא יכולה להכריח אותה. אני הצעתי לה, הצעתי לה בדיקות רפואיות, אני לא יכולה להכריח אותה להגיש תלונה.

אני גם חייבת להגיד שלהגיש תלונה זו דרך אחת לטפל בזה, אני חושבת שיש הרבה דרכים לטפל בזה, ואחד זה קודם כל לדאוג לה ולדאוג איך היא לא נכנסת למצבי הסיכון האלה ואיך היא שומרת על עצמה ולדאוג לה מבחינה בריאותית... זה מה שכרגע אותי מעסיק.

המנהלת אף המשיכה לתאר ליד הקטינה כמה מורכבת הגשת תלונה במשטרה, ובכך להרתיע אותה מהגשת תלונה כנגד החשודים באונס.

בשלב זה כוחותיה של האם לא עמדו לה והיא החלה לצרוח, והתמוטטה.

עוד כ-24 שעות עברו עד שקיבלה הקטינה טיפול רפואי, וגם זאת רק לאחר התערבות אקטיבית של בני משפחתה.

רק יום למחרת – כ-36 שעות לאחר האונס - ורק לאחר שאם הילדה הגיעה להוסטל ולקחה את הילדה פיזית לקבלת טיפול רפואי, והמרכז הרפואי עירב מיידית את המשטרה על פי חוק חובת דיווח ולבקשת המשפחה, נכנסה המשטרה לתמונה.

צוות ההוסטל אף רצה למנוע מההורים לקחת את הבת לטיפול רפואי, וזאת בטענה שהם מפירים צו בית משפט.

יש לציין כי בהמשך טענה המנהלת כי עדכנה את פקידת הסעד במקרה מיד כאשר התגלה, וקיבלה הוראה לקבוע לקטינה תור לרופא נשים, אך הוחלט כי רק למחרת יקבע התור על מנת "לתת לקטינה להירגע מהחוויה".

מריבות בין העובדות הסוציאליות פוצצו את הוועדה

בארגון להב"ה המסייע לקטינה ובני משפחתה העלו טענות גם כנגד שירותי הרווחה במקום מגוריה של הקטינה.

לקול היהודי נודע כי וועדה בדנה עוד קודם לאונס במצב הקטינה "התפוצצה" לאחר מריבה בין עובדות מחלקת הרווחה על רקע אישי.

בעקבות כך, טענות האם על כך שהקטינה לא מוגנת במוסד ונחשפת לבני מיעוטים הנכנסים למוסד, לא נשמעו, וכן לא התקבלה בעקבות כך החלטה בעניין צורת הטיפול בקטינה.

בנוסף, ברווחה אף ביקשו להחזיר את הקטינה לאחר האונס לאותו המוסד בו נחשפה לקשר עם בני המיעוטים, אולם מאבק עורכת הדין ורד לוי המייצגת את המשפחה מטעם ארגון להב"ה מנע זאת.

בארגון להב"ה ביקשו מהרשויות לבדוק מניע לאומני לאונס, שכן לפי תיאור הקטינה האונס כלל השפלות קשות.

בלהב"ה אומרים כי בידם עדויות רבות על הנעשה בהוסטלים ומוסדות של הרווחה, ועל אג'נדות שמאל החודרות לחלק גדול מהמוסדות, ומשפיעות על יחס אנשי הצוות לקשר של בנות רבות עם ערבים המנצלים אותן.

עו"ד ורד לוי המייצגת את משפחת הקטינה מטעם ארגון להב"ה מסרה בתגובה לקול היהודי: "לפני מספר שבועות פנתה אלי באמצעות ארגון להב"ה אם שבתה הקטינה נאנסה ע"י קבוצה של בני מיעוטים בגירים, כאשר ככל הנראה ההכירות עמם נוצרה במהלך שהותה בהוסטל, שאמור היה להוות עבורה מעון סגור ומגן מפני סיכונים. מבלי להכנס לפרטי התיק המצוי כעת בחקירה, אוסיף כי אנו ממשיכים לטפל בקטינה ובמשפחתה, עוקבים אחרי טיפול הרשויות בעניינה, ומקווים כי כל הפרשת תיבדק באופן יסודי תוך מתן דגש על הסיכונים להם, לכאורה, נחשפה הקטינה".

משרד העבודה והרווחה מסר בתגובה לקול היהודי: "גורמי הפיקוח פתחו בתהליך של בדיקת עומק יסודית מול העמותה המפעילה את ההוסטל, במידה והטענות יתבררו כנכונות יופקו לקחים והמשרד ינקוט בכל הצעדים הנדרשים אל מול האחראים לכך. בשל החסיון וצנעת הפרט איננו יכולים להרחיב".

מהמשטרה נמסר לקול היהודי: "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה שנוהלה ביסודיות ובמקצועיות. פעולות החקירה הביאו לאיתורם ולמעצרם של החשודים ומעצרם הוארך על ידי בית המשפט. עם התקדמות החקירה ובהתאם לממצאיה, שוחררו החשודים בהנחיית הפרקליטות. אין בשחרורם של החשודים להעיד על תוצאות החקירה בעניינם, משטרת ישראל תמשיך בחקירה במטרה להגיע לחקר האמת".

חשיפה: מנהלת הוסטל הכניסה בדואים למוסד – קטינה נאנסה , אלחנן גרונר ,  ז' אדר ב תשע"ט - 14/03/2019 , הקול היהודי



גלריית אומנה

מרץ 2019 - עדיף משפחה מזניחה ומתעללת ממשפחת אומנה. משרד הרווחה הכלל הוא שלעולם מסגרות חוץ ביתיות אינן נותנות את הדין על הילדים בחסותם, ולכן הילדים במסגרות אלו חסרי אונים מול המשפחות והמסגרות הממונות עליהן בצווי בית משפט.

מעון טללים בדימונה של משרד הרווחה: מאיר ננעל ברכב, המשפחה: "זה רצח, המעון התרשל"

מאיר מיכאלשווילי, שסבל מפיגור שכלי והתגורר במעון טללים בדימונה, ננעל ברכב בכניסה למוסד, והתייבש למוות בחום הלוהט. כעת הגישה משפחתו תביעת ענק: "המדינה אחראית למותו בייסורים". משרד הרווחה: "נקבל את המסקנות ונפעל מיידית"
אילנה קוריאל , פורסם: 07.03.19 , ynet



תביעת מיליונים נגד משרד הרווחה בגין מוות של חוסה במעון טללים בדימונה: החוסה, מאיר מיכאלשווילי (44) ננעל בתוך מכונית בחניית המעון ומת בייסורים קשים. משפחתו הגישה תביעה בסך 2.5 מיליון שקלים נגד משרד הרווחה לבית משפט השלום בתל אביב. "חשבנו שזה המקום הכי בטוח בשבילו, לכן הכנסנו אותו לשם", אמרה היום (ה') בראיון לאולפן ynet אחותו של מאיר, מרים מיכאלי.

בחודש אוקטובר 2018 נמצא מאיר ללא רוח חיים בתוך רכב בחניית המעון. משטרת דימונה פתחה בחקירה נגד מנהלת המעון בגין גרימת מוות ברשלנות אך החקירה טרם הסתיימה. במשטרה ממתינים לחוות דעת מהמכון לרפואה משפטית בטרם יועבר התיק לפרקליטות לקבלת החלטה האם להעמידה לדין.

"סמכנו על המעון והם התרשלו", המשיכה מיכאלי. "אני אפילו חושבת שהיה שם משהו יותר, אני לא מהססת להגיד - רצח לכל דבר, הריגה לכל דבר. שלחו אותו אל מותו. הייתה שם הזנחה, ולא היתה שום השגחה. הם הפכו אדם חריג לרגיל. מאיר מת במוות מיותר שהם יכלו למנוע, ואף אחד לא עשה את זה. אנחנו לא מתכוונים לוותר".

"הכאב שלנו רק הולך ומתעצם מיום ליום", סיפרה אחותו השנייה של מאיר, חנה בן שמעון. "השאלות הולכות ומתרבות ואין לנו מנוח. ככל שהזמן עובר נגלה פחות כי לאף אחד לא איכפת. איש לא פנה אלינו ממשרד הרווחה.

"מבחינת המעון, לאחר תום השבעה הכל תם ונשלם מבחינתם, כאילו כלום", המשיכה בן שמעון. "יש תחושה שכאילו כבר ביום למחרת הכול חזר לשגרה. משרד הרווחה חייב לחקור את האירוע הזה. מדובר באדם חסר ישע עם פיגור קשה, שלא הבין ולא היה מודע לסכנות סביבו. איך הם אפשרו לו ללכת לאיבוד? איך הם המתינו שעות עד שהתקשרו למשטרה?".

על פי כתב התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד כרמי בוסתנאי ו-וואסים עומר, מאיר יצא מהמעון בשעות הבוקר, באין מפריע, ועקבותיו נעלמו. רק בסביבות השעה 15:00 טרחה הנהלת המעון להודיע למשטרה על דבר היעלמותו. "ובזמן הזה לא נקפה הנהלת המעון אצבע בניסיון לאתרו".

כעבור מספר שעות אותרה גופתו של מאיר ברכב שחנה בחניה הפנימית של המעון, וככל הנראה לא ננעלה. לאחר שמאיר נכנס לרכב הופעלה בו מערכת בטיחות לילדים שנעלה אותו, "ובכך הפך את הרכב למלכודת מוות", נכתב. "מאיר ננעל בתוך הרכב והחל לגסוס באיטיות עד אשר נפח את נשמתו. בזמן זה שררו תנאי מזג אוויר קיציים ואט אט עלתה הטמפרטורה בתוך הרכב, דבר שהביע למותו".

לטענת משפחתו של מאיר, המדינה - כבעלים של המוסד שבו שהה - אחראית למותו מכיוון שלא דאגה לשמור על בטיחותו. "למאיר נגרם כאב וסבל בל ישוער בגסיסתו האיטית ובפטירתו בתוך הרכב הנעול, כשהוא נאבק על חייו, בתנאי חום קיצוניים וללא הועיל, לנשום את נשימות חייו האחרונות".

הפרקטיקה של פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה לחיסול אימהות


מרץ 2019 - פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה יודעות שאמא שבנה נלקח ממנה תילחם להשיבו, לכן הן נוקטות ביד קשה לחיסול אימהות אלו.

הזעקה המושתקת - לא בלי בתי: סיפורה של האמא יהלומה אשכנזי

הזעקה המושתקת - לא בלי בתי  , , 01.03.2019, דבר ראשון

'מעגל שוטה': האם הרווחה נוקטת יד קלה בהוצאת ילדים מהוריהם מיד לאחר הלידה?
בקיץ האחרון תקפה יהלומה אשכנזי עובדת סוציאלית שטיפלה בה, מקרה שהצית את מחאת העו"סיות | מאחורי המקרה החמור עומדת אם שבתה נלקחה ממנה ואובדן אמון ברשויות | גם גורמים הפועלים בתחום טוענים: החקיקה מיושנת ונעדרת פתרונות יצירתיים

איור: רות גווילי -  תינוק נלקח מאימו למאמצים לאחר הלידה
איור: רות גווילי -  תינוק נלקח מאימו למאמצים לאחר הלידה


הסיפור של יהלומה אשכנזי הוא טרגדיה עם סוף ידוע מראש. היא עכשיו בכלא, אחרי שתקפה עובדת סוציאלית בסמוך ללשכת הרווחה בבית דגן, תקיפה שהציתה את מחאת העובדות הסוציאליות בקיץ האחרון. במאבקן הצודק הן אמרו בצורה ברורה, שהפגיעה בביטחונן האישי היא רק סימפטום למערכת רווחה קורסת, בגלל עומס התיקים, השכר הנמוך ופגיעה באיכות השירותים החברתיים.

אין איך להצדיק את המעשה החמור של אשכנזי, שבגינו (ובגין עבירות נוספות של איומים על עובדות סוציאליות ועל אמה) היא נידונה לעשרים חודשי מאסר בפועל, שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס. אך מבט רחב יותר על סיפורה חושף כי גם היא נפלה קורבן למערכת רווחה שלא הצליחה לסייע לה, ועשתה הכל כדי למנוע ממנה את מה שעבור רובנו נראה מובן מאליו – לגדל את בתה הקטנה. לא מדובר בסיפור יוצא דופן, אלא בנקודת קיצון של תופעה שגורמים העוסקים בתחום מתריעים עליה מזה שנים רבות: הכח הרב שמצוי בידי שירותי הרווחה מאפשר להוציא בקלות רבה מידי ילדים מרשות הוריהם. המטרה היא כמובן להגן על ילדים מפני מקרים של פגיעה או התעללות, אך הפרשנות הרחבה של מושגים כמו 'הזנחה' יכולה לגדוע הורות מבלי שלהורים יש איך להתגונן.

מאז שילדה את בתה בת הארבע, יהלומה נמצאת במאבק למשמורת עליה, מול הרשויות שטוענות כי אין לה מסוגלות הורית. המאבק הזה החל שבועיים לאחר הלידה, ולא הסתיים עד היום. בשנים אלו היא איבדה אמון בכל המערכות שהיו אמורות לסייע לה ולתת לה כלים להיות אם טובה יותר. היא רק רצתה להיות אמא, והדוחות השונים שבחנו את מצבה הנפשי לא קבעו כי אינה מסוגלת לכך. אבל הנסיונות החוזרים והנשנים של המערכות השונות לקחת ממנה את בתה הטריפו אותה. היא הרגישה שרודפים אחריה, שרק מחפשים אותה.

חיים מורכבים, חלום על אמהות

חייה של יהלומה אשכנזי, כיום בת 46, לא היו קלים. היא גדלה בבית מתוח עם הורים שהרבו לריב, והתגרשו כשהיתה ילדה. היתה לה מערכת יחסית קשה עם אמה וקשר טוב וקרוב מאוד לאביה. כדי להרחיק אותה מהמצב בבית ומהריבים עם אמה היא נשלחה ללמוד בפנימיה. עד כיתה י' היא הצליחה בלימודים והשתלבה חברתית. אך בקיץ שבין כיתה י'- ל-יא' הכל השתנה: היא עברה פגיעה מינית מתמשכת על ידי אביה של אחת מחברותיה. יהלומה לא טופלה ובעיקר נמנעה מלחשוב על הטראומה. היא הפסיקה ללמוד וחלה התדרדרות בתפקוד החברתי.

במהלך שנות העשרים לחייה יהלומה עבדה ופרנסה את עצמה. בסופן היא החלה לסעוד את אביה שחלה, ונפטר כשהיתה בת 32. היא ירשה מאביה בית במושב באזור המרכז והתפרנסה ממנו. הירושה הרעה את מערכת היחסים עם אמה, שהיתה עכורה ממילא.

לאחר מכן נכנסה יהלומה לקשר זוגי שנמשך כשלוש שנים, במהלכו ניסתה להיכנס להריון, ללא הצלחה. בשלב מסוים עזב בן הזוג את הארץ, ויהלומה מתארת שעולמה חרב עליה. היא החלה לשתות אלכוהול ולעשן. בגיל 38, בעקבות שימוש באלכוהול וסמים וירידה משמעותית במשקל, היא אושפזה בבית החולים 'שמואל הרופא' בבאר יעקב. היא קיבלה טיפול תרופתי, ולאחר שהשתחררה היתה במעקב אצל רופא.

ארבע שנים לאחר מכן יהלומה נכנסה להריון בעקבות קשר רומנטי עם גבר צעיר ממנה. יהלומה, שרצתה מאוד להיות אמא, שמחה מההריון, אך בן זוגה לא היה מעונין לקבל אחריות הורית. מהרגע שיהלומה הבינה שהיא בהריון היא הפסיקה לחלוטין להשתמש בסמים ואלכוהול. הילדה נולדה בריאה ושלמה.
שבועיים אחרי הלידה, מול השופט והרווחה

ואז, שבועיים לאחר הלידה, יהלומה קיבלה להפתעתה זימון לדיון בבית המשפט, בעקבות פניית רשויות הרווחה שטענו כי אינה מסוגלת לגדל את בתה. לטענת יהלומה, היא כלל לא הייתה בקשר עם לשכת הרווחה במהלך ההיריון. אך בדיון, שהתקיים ב-16 בנובמבר 2014, טענו נציגי הרווחה כי הם חוששים לעתידה של הילדה עקב היכרותם עם ההורים, וביקשו מבית המשפט לעקוב אחרי המסוגלות ההורית שלה, ולהכריז על בתה כ'קטין נזקק' לפי חוק הנוער ולהעביר אותה למשפחת אומנה. המשמעות של הכרזה על קטין כנזקק היא מתן אפשרות לרשויות הרווחה ולבית המשפט להתערב בגידולו של הילד, עד כדי הוצאתו מרשות הוריו.

באולם בית המשפט אמרה יהלומה, שכזכור הייתה שבועיים וקצת לאחר הלידה: "יש לי וילה חדשה, נקיה… עובדת סוציאלית עשתה ביקור בית… אנשים ניצלו אותי ושיקרו לי, ואני לא מצאתי בן זוג ולא רציתי לפספס את העניין של להיות אמא. אני בת 42. אני שבועיים אחרי לידה, אני כל יום בבית החולים ושואבת חלב. יש לי בית וחדר הכי יפה, העובדת הסוציאלית ראתה איזה חדר הכנתי לה, הכנתי לה הכל". השופט נמנע מהכרזת נזקקות, וקובע שאמה של יהלומה תהיה חלק בלתי נפרד מהטיפול בילדה.

ארבעה ימים לאחר הדיון פנתה הרווחה לבית המשפט בשנית, וביקשה קביעת נזקקות לילדה. לבקשה צורף תסקיר לפיו המשפחה מוכרת ומטופלת במחלקת הרווחה, האם מקבלת קצבת נכות על רקע נפשי ומאובחנת בהפרעת אישיות גבולית, בנוסף מציינים הרווחה בתסקיר כי "עם השנים הרבתה לצאת עם גברים".

חודש לאחר מכן קובע בית המשפט נזקקות לקטינה, ועל העברתה לידי אמה. וכך, בתוך חודשיים מרגע שהילדה נולדה היא נלקחה ממנה, מבלי לתת ליהלומה הזדמנות אמיתית להיות אם. ליהלומה הותר לפגוש את הילדה רק במפגשים בזמנים קצובים, חלקם בנוכחות עובד סוציאלי.

כשהילדה הייתה בת 10 חודשים הוחלט על צמצום הקשר בינה ובין יהלומה. בעקבות ההחלטה הידרדר מצבה הנפשי של יהלומה, היא שתתה אלכוהול והשחיתה רכוש של שירותי הרווחה. היא נשלחה להסתכלות בבית החולים לחולי נפש "גהה" שלא מצא מחלת נפש, ונאלצה לעבור תכנית גמילה על אף שלא הייתה מכורה. בהמשך היא איימה מספר פעמים על אמה ועל עובדות סוציאליות מהרווחה איתן היתה בקשר כי תפגע בהן, ואף תפגע בילדה. באחד המקרים היא אף חתכה בסכין את צמיגי הרכב של אמה. בעקבות איומים אלו נפתחו לה תיקים פליליים במשטרה בזה אחר זה והוגשו נגדה כתבי אישום. לפי גזר הדין, היא סירבה להליכי שיקום או טיפול, והשופט הביע חשש שתחזור על מעשיה.
המומחים המליצו על טיפול, ולא על הוצאת הילדה מאמה

האם יהלומה, שזכתה לגדל את בתה במשך חודשיים בלבד, היתה חסרת מסוגלות הורית ברמה שהצדיקה את הוצאת הילדה מרשותה בגיל צעיר כל כך? עיון בחוות הדעת המקצועיות שרשויות הרווחה עצמן הגישו לבית המשפט מעלה כי גורמי המקצוע סברו כי יהלומה אכן חווה קשיים רבים, אך המליצו על טיפול וסיוע ולא על הוצאת הבת מרשותה. בחוות דעת של מכון שלם, שהוזמנה על ידי הרווחה והוצגה לבית המשפט ביוני 2015 נכתב על יהלומה: "ללא עדות למחלת נפש בבדיקה הנוכחית. בולטים חסרים סביבתיים בסיסים שפגמו בתהליכי ההתפתחות. משאבי ההתמודדות העומדים לרשותה מוגבלים מאוד. זקוקה מאוד להכוונה פרקטית ולגיבוי רגשי. מודעת לקשייה ונכונה לקבל הכוונה. מומלץ לבנות עבורה תכנית טיפול שתכלול תמיכה רגשית והדרכה לפיתוח מיומנות הורית. לא מומלץ על הוצאת הקטינה מרשותה."

מחוות הדעת של ד"ר אהרון פלשמן, פסיכיאטר כללי שבדק את יהלומה, עולה כי לא רק שהטענה על חוסר מסוגלותה ההורית היתה מוטעית, אלא הפעולות שנקטו גורמי הרווחה הן אלו שדרדרו את מצבה של יהלומה. "עם כניסתה להריון עם … יהלומה חוותה מפנה שני בחייה. היא מיד נגמלה משימוש בחומרים ושמרה על ההריון באופן מסור", כתב ד"ר פלשמן בחוות דעת שהגיש בשנת 2017, "בעת הלידה לא הייתה סיבה להטיל ספק ביכולת של יהלומה להוות אם בטוחה וראויה לבתה.. יהלומה לא עברה בדיקת מסוגלות הורית עם הלידה".

פלשמן מבקר בחריפות את החלטת גורמי הרווחה ובית המשפט להעביר את הילדה לרשות אמה של יהלומה, איתה היא היתה מסוכסכת עוד מנעוריה. "התכנית לאפשר לאמה של יהלומה לגדל את … במקום יהלומה לא לקחה בחשבון 45 שנים של חוסר אמון בין יהלומה ואמה. לא היה ניתן לסמוך על אמה של יהלומה שהיא תפעל למען החזרת הקשר האימהי של יהלומה עם …". הוא מוסיף כי "כאשר ניתן לאמה של יהלומה להגביל את הביקורים של יהלומה בלי בסיס מוצק של בדיקת מסוגלות או כל בדיקה מקצועית אחרת שתיעדה שהביקורים של יהלומה הזיקו ל…, יהלומה הגיבה מתוך כעס עצום וגם שתתה אלכוהול באופן נקודתי ותקפה רכוש לשכת הרווחה. תגובה זו אינה מלמדת על המסוגלות ההורית של יהלומה כלל ועיקר".

גם בעת כתיבת חוות הדעת, כשבתה של יהלומה כבר היתה בת שנתיים, קובע פלשמן כי לדעתו יהלומה מסוגלת לטפל בילדה. "בדיקת האינטראקציה של … והבדיקה של יהלומה אצלי מלמדות שתיהן שיהלומה יכולה לטפל ב… לבדה. אין סתירה בין האינטראקציה שנצפתה במכון שלם לפני כמעט שנתיים והתצפית שאני ערכתי. האימהות של יהלומה הצליחה להישמר חרף תהפוכות של משמורת ומתחים בינה ובין אמה".

פלשמן מבקר חוות דעת אחרת שהוגשה לרווחה, ומבקר את הנחות היסוד עליהן התבססה. "הדעה היותר שלילית אודות יהלומה הייתה של פסיכיאטרית שלא חוותה את האימהות של יהלומה בפועל בתצפית. דעה זו ניזונה מאבחונים קודמים שיש להטיל בהם ספק". בין השאר הוא מציין כי "האבחון של אישיות גבולית לא אושש בשנתיים מאז האבחון במכון שלם: ליהלומה הוכחות על תפקוד נורמטיבי עד סוף גיל ההתבגרות. עובדה זו אינה מתיישבת עם האבחנה של אישיות גבולית". פלשמן מציין כי האבחון של יהלומה כבעלת הפרעת אישיות גבולית לא לקח בחשבון את האפשרות שהיא סובלת הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בעקבות ההתעללות שעברה בנעוריה". בכל מקרה הוא מציין כי "גם PTSD וגם הפרעת אישית גבולית אינן אינדיקציה לנתק תינוקת מאימה".

הפסיכיאטר פלשמן מציין גם שאי אפשר להתעלם מהכוחות המרובים של יהלומה, ומפרט: "מגוייסת ל… בכל נימי נשמתה, ולא החסירה ביקורים גם כאשר הנסיבות כגון הקשר הבעייתי עם אימה הקשו עליה נפשית. ליהלומה מידה רבה של חמלה. היא מנסה לסלוח לאימה ובטוחה שלא תמנע מ… קשר עם הסבתא על אף הקשיים שהיא חוותה במשך חייה עם אמה, ליהלומה מידה רבה של פתיחות להסתייע בידי אנשי מקצוע כדי לשפר את האמהות שלה."

המסקנות של ד"ר פלשמן מהתצפיות והפגישות שקיים עם יהלומה סותרות לחלוטין את קביעות הרווחה: "אין עדות עד עתה שיהלומה אינה מסוגלת לטפל בבתה כראוי, ל… קשר חם ובוטח עם יהלומה, התקשרות בטוחה, טובת הקטינה שתוחזר למשמורת אימה לאלתר". הוא מתריע כי "מסירת … לאומנה מחוץ למסגרת המשפחה בגיל שנתיים וחצי, כאשר קימת התקשרות בטוחה עם אימה, עלולה לפגוע בבריאות נפשה של הקטינה".

מקריאה של גזר הדין של אישום התקיפה והאישומים הנוספים עולה כי יהלומה החלה את מסכת האיומים שנגמרו בתקיפה של העובדת הסוציאלית כעשרה חודשים אחרי הלידה, נקודת הזמן שבה צומצמו הביקורים שהותרו לה. ככל שעבר הזמן וזמני המפגש עם הבת הלכו והצטמצמו, גדל התסכול שלה אל מול המערכת, שהתבטא באיומים ולבסוף גם בתקיפה אלימה של עובדת סוציאלית.

יהלומה הודתה בכל העבירות שיוחסו לה, והורשעה בתשעה תיקים שונים, בעבירות של תקיפה, איומים, חבלה במזיד לרכב, הפרת צו שיפוטי שנועד להג על אדם והעלבת עובדי ציבור. השופט עמית מיכלס מבית משפט השלום בראשון לציון גזר עליה עשרים חודשי מאסר, אותם היא מרצה כעת בבית הסוהר נווה תרצה, לצד שלושה חודשי מאסר בפועל ופיצוי של 7,000 ש"ח לעובדת הסוציאלית שתקפה. בסניגוריה הציבורית, שייצגה את יהלומה, הודיעו כי בכוונתם לערער על חומרת העונש.

"התפישה של החוק היא דטרמיניסטית ונעדרת פתרונות יצירתיים"

עו"ד שירן רייכנברג מהקליניקה לזכויות ילדים ונוער במרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית, מסבירה כי "כל ההתמודדות עם קטינים במצבי סיכון היא תחת חוק הנוער טיפול והשגחה שנחקק ב-1960. החוק עבר כמה תיקונים מאז. בבסיסו של החוק יש אמירה דטרמיניסטית, בעצם החוק אומר להורים אני נכנס לנעלי ההורה או בגלל משהו שהקטין עשה או ההורה, המדינה נכנסת לנעלי ההורה ואני לוקח אחריות על הקטין עד שתתקנו את X Y Z או שלא. המשמורת עוברת למדינה, אך לא האפוטרופסות.

"החוק חל על קטינים מגיל 0 עד 18 וכמובן שהיחס שונה מגיל לגיל, ילים בני 0-4, זו לא אותה ההתמודדות כמו ילדים בני 14-18, כשנטיה היא תינוקות, אם ההורים לא כשירים לגדל אותם זה יהיה אימוץ או אומנה כמדובר בבי נוער זה בדרך כלל הוצאה ממשמורת. אומנה ואימוץ זה חוקי אומנה ואימוץ.

"ההתערבות של החוק תתחיל כשאין הסכמה על כך שהקטין לא יכול להמשיך להיות מטופל על ידי הוריו, או חוסר הסכמה של הקטין או של ההורה. הדבר הזה קורה בוועדת תכנון טיפול שהעבודה שלה מוסדרת היום בתקנות העו"ס אבל יש תזכיר חוק לא ברור הסטטוס שלו. הועדה מורכבת מאנשי מקצוע, אנשי טיפול ושם מגבשים תכנית שהכי טובה לקטין. אם אין הסכמה לתכנית שהועדה מציעה, עו"ס לחוק הנוער תפנה לבית משפט להכריז עליו נזקקות.

"להכרזת נזקקות על קטין יש שבע עילות שמפורטות בסעיף 2 לחוק הנוער. העילה השביעית תינוק שנולד תסמונת גמילה. ועילות אחד עד שש מפרטות כל מיני מצבים אחרים שחלקם קשורים להורה וחלקם להתנהגות של הקטין. סעיפים 2.2-2.6 הן עילות שמאפשרות להכניס כל אחד, כמעט כל אדם, כמעט כל סיטואציה יכולה להיכנס תחתן. עילות סל. למשל סעיף 2.6 מדבר על קטין שנפגע או עלול להיפגע. אף אחד לא יודע מתי ומי, עלול להיפגע זה צפי פני עתיד. לפעמים זה טוב שזה קיים, לפעמים צריך איזה שהיא עילה כי אין דרך אחרת לשמור על הילדים ולפעמים זה מאפשר מקרים שאפשר להתווכח עליהם מבחינת הנכונות שלהם או ההצדקה שלהם.

"דוגמא נוספת, סעיף 2.2 – קטין שהאחראי עליו אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו, או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה הוא גם סעיף עילה רחבה מאוד, למשל סעיף 2.3 קטין שביצע עבירה פלילית ולא הועמד לדין זה יכול לחול על כל הילדים עד גיל 12 שזה גיל האחריות הפלילית שעשו משהו בניגוד לחוק.

"ברגע שקטין מוכרז כנזקק על ידי בית משפט לנוער או משפחה יש אפשרויות למנות חבר קרוב או להשאיר אותו בטיפול של עו"ס או סעיף 4 להוציא ממשמורת הוריו אם זה הדבר הנכון לו. זה החלק הראשון של החוק.

"אני חושבת שהחוק הזה צריך רפורמה מחודשת, הוא מאוד ישן. אין בו שום קשר לזכויות קטינים על פי האמנה לזכויות הילד. יש תיקון חלוק של ועדת רוטלוי מ-2003 שעדיין לא נחקקה. יש המון דברים שאפר לתקן למען הקטינים להכניס יותר עקרונות של משפט טיפולי לחשוב על הזוית של בית משפט קהילתי יש המון דברים שיכולים להיות רלוונטיים לחוק הנוער וצריך לחשוב עליהם

"מורכבות נוספת שיש בנושא הזה, הוא שהתיק בהנחה שמגיעים לבית משפט, התיק מתנהל על ידי עו"ס לחוק נוער בהליך נגד ההורים מי שעומדת בבית משפט וטוענת היא עו"ס והיא גם הגוף המקצועי שממליץ על ההליך כמובן שבית המשפט מקבל את ההחלטה, השיח שהוא גם טיפולי וגם משפטי וזה יכול ליצור בעיות בעולם המשפט ועולם הטיפול."

יוסי נקר, עורך דינה של יהלומה, טוען כי הוצאת ילדים מהוריהם מיד לאחר הלידה יוצרת נבואה שמגשימה את עצמה ביחס למסוגלות ההורית שלהם. "הסיפור כולו הוא תוצאה ידועה מראש של כל מקרה של התערבות של הרווחה מיד לאחר הלידה" אמר נקר ל'דבר השבוע', "כאשר לא נותנים לאם את ההזדמנות לגדל את בנה/בתה הסיכוי להתפתחות מסוגלות הורית לאם שואף לאפס. יגידו מה שיגידו המומחים, אנחנו לא נולדים עם מסוגלות הורית טבעית. אנו גדלים, מפתחים ומתפתחים עם המסוגלות ההורית ביחד עם הילד. כשהילד מורחק מההורה מיד לאחר הלידה ומההורה ניטלת האפשרות לעשות את הדבר הטבעי הבסיסי שהוא להאכיל את ילדו, הילד גדל ומתפתח בקצב מהיר וההורה נשאר תקוע עם רמת הורות שמתאימה לגיל ינקות. זה מעגל שוטה שחוזר על עצמו. הוצאת ילד מאם מיד לאחר הלידה גוזרת את גורל האם והילד וסוגרת את חלון ההזדמנות להורה לגדל ולגדול עם ילדו. זו כל התורה כולה."







"העדפתי להתאסלם ולגור בחברון כדי שהרווחה לא ייקחו לי את הילדים"

פברואר 2019 - המשפחה שהתאסלמה כדי לא למסור את ילדיהם לרווחה! משפחה יהודית פנתה לאחים המוסלמים בחודש האחרון ועברה לחברון כי לטענתם מחלקת הרווחה מתעללת בהם.




החלטת השופט מני מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018.
 


החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018
החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018

החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018
החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים