שוטרים מנטרלים אישה "להכשיר" הקרקע לקחת ממנה ילדיה

מאי 2018 - הוידאו מדף פייסבוק יוסי נקר.
הנוקשות והתוקפנות של העובדות הסוציאליות נגד הורים להוציא הילדים מהבית לתעשיות האימוץ האומנה והפנימיות. מי כמו העובדות הסוציאליות מכירות את המצב הסוציואקונומי של אותה אישה והן משתמשות בזה באלימות נגדה כדי לקחת ממנה את ילדיה.
האישה עכשיו תועבר לידיה של הפרקליטות אשר לא יחוסו עליה באלימות מילולית והטלת עונשים כבדים. מן הסתם ימצאו איזה פרקליטה צעירה שלא רואה אנשים ממטר כדי להרשיע אותה, שכל מה שמעניין אותה זה משכורת טובה וקריירה מקצועית.
ילדיה של אותה אישה יוכנסו לתעשיית משרד הרווחה, תעשיית אבחונים, תיוגים, סמים פסיכיאטריים, מוסדות רוווחה ועוד. הרבה כסף יזרום עכשיו בין גורמי רווחה ו"מקצוע" שונים בשם טובת הילד.



מדף הפייסבוק יוסי נקר
(לפתוח רמקולים)
ביום 17.5.18 בצהריים הוצאו שלושה קטינים מאם בהליך לא תקין בעליל שהוביל להתנהלות אלימה של שוטרי משטרת ישראל כלפי האם בחסות הרווחה, ללא כל רחמים.
למעשה האם לא זומנה כדין לדיון בית המשפט. באופן מכוון לא טרחו להודיע לי על הדיון, לא הרווחה, לא האפוטרופוס לדין ולא בית המשפט בשעה שידעו שאני מייצג
הדבר הכי מרגיז הוא שבעוד שבני הציבור קבלו בפני השוטרים על האלימות המוגזמת, פקידת הסעד שתקה.
להלן תצהיר האם המדבר בעד עצמו.
תצהיר
אני, החתומה מטה, XXXX ת"ז XXXX , לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהירה בזאת ובכתב כדלקמן:
1. אני המשיבה בתיק צב"נ XXXX .
2. אני רוצה לציין כי אני לא קיבלתי שום זימון לדיון בית משפט ביום 17.5.18 לשעה 09:30 או לשעה נדחית.
3. אני מדגישה שגם ביום 16.5.18 לא פנו אלי ולא הודיעו לי על דיון ביום 17.5.18. גם בקשת נזקקות שניטען כי הוגשה לא נמסרה לי.
4. ביום 17.5.18 בסמוך לשעה 12:00 בצהרים, בשעה שאני בביתי ברח' XXXX, דפקו על הדלת בחוזקה. ראיתי בעינית שני שוטרים. הם אמרו לי מעבר לדלת שהם באו לקחת אותי לבית משפט. לא נאמר לי מדוע עלי ללכת לבית משפט. אני אמרתי להם שצריך לשלוח לי זימון בצורה מסודרת כדי שאני אגיע לבית המשפט ולכן אני לא מתכוונת להגיע איתם לבית המשפט.
5. אני רוצה לציין כי אני לא איימתי על אף אחד בסכין ולא פתחתי את הדלת. גם לאחר מכן במשטרה לא נחקרתי על איום בסכין למעשה לא נחקרתי בכלל במשטרה.
6. בשלב מסוים השוטרים עזבו את דלת דירתי.
7. בשעה 13:17 ירדתי מדירתי במטרה ללכת לאסוף את בני XXXX בן 6 מגן הילדים (וזאת לאחר שקיבלתי טלפון מXXXX, בת דודתי, שהיתה אמורה לאסוף את XXXX וXXX, לפיו הגיעו שוטרים ועובדת סוציאלית לגן של XXXX. אני מתפלאת על כך).
8. ליד הבית חיכו לי שני שוטרים. הם פנו אלי ואמרו לי שאני צריכה להצטרף אליהם לתחנת המשטרה. הם לא אמרו לי שאני צריכה להגיע לבית משפט. אמרתי שאני בדרכי להביא את בני מהגן ואז הם התקרבו אלי וניסו לתפוס אותי ומיד אזקו אותי באלימות כאשר ידיי מאחורי הגב ואזקו גם את רגליי. אני הופלתי על הארץ. גופי שופשף באספלט. הושארתי על האספלט עשר דקות כשאני שוכבת על הבטן, כאשר שוטר אחד, כשאני כבר אזוקה בידיי וברגליי, שם את ברכו על גבי והשוטר השני מחזיק את רגליי.
9. אני מודה כי בכל אותו זמן אני צעקתי מכאבים. אני ביקשתי מהשכנים שצפו שיצלמו את האלימות נגדי.
10. השוטרים חיכו לניידת נוספת, והגיעו שני שוטרים נוספים. אחד מהם עלה ביחד עם העובדת הסוציאלית XXXXX לביתי לאחר שהמפתחות נחטפו מידי כאשר נאזקתי. לא ברור לי באיזה זכות נכנסה העובדת הסוציאלית עם השוטר לבית שלי. כנראה הם רצו לצלם תמונות של הבית.
11. לאחר עשר דקות על הבטן כשאני אזוקה הורמתי על ידי שני השוטרים, שמו אותי ברכב והובילו אותי לתחנת המשטרה.
12. בסמוך לשעה 16:00 שוחררתי מבלי שנחקרתי וגם המשטרה לא סברה שאני במצב נפשי הדורש בדיקה פסיכיאטרית.
13. אבקש לציין כי עו"ד נקר מסר לי מפיה של עו"ד XXXX כי הדיון בבית המשפט החל רק לאחר השעה 14:00, כך שכאשר נעצרתי כלל לא היתה כוונה להביא אותי לדיון.
14. אני משערת שכאשר נעצרתי היתה כוונה להרחיק אותי מהאיזור על מנת שיהיה קל לקחת את הילדים.
15. אני לא במצב פסיכוטי. לא הייתי במצב פסיכוטי. עד לדיון אגיש אישור על כך. הילדים כולם תפקדו והלכו לבית הספר ולגנים.
16. לא ברור לי איך בית משפט ומערכת רווחה מאמינים לאדם ש____________.
17. אציין כי עו"ד נקר מסר לי מפיה של XXX כי כביכול נתתי הוראה לרווחה לא לערב את אימי. אין זה נכון. כאשר פנו אלי ביום 26.4.18 אני אמרתי לרווחה לפנות לעורך הדין שלי.
18. אורח חיי הוא חרדי. לצערי לא קיבלו את ילדי למסגרת של ___. אורח חיי לא תואם את זה של בית הספר.
19. אני לא הזנחתי את ילדיי. ________________.
20. אבקש לציין כי בשעה שאני יושבת אצל בא כוחי ביום 18.5.18 בשעה 13:54 התקשרה עו"ס XXX אלי ממספר חסום. נתתי לה לדבר עם בא כוחי ששאל אותה מדוע לא פנו אליו לפני הדיון. עו"ס XXX השיבה לו: "לא ידוע לנו שאתה מייצג את האמא. היה תיק והסתיים".
21. אני טוענת שזו חוצפה גדולה לא להודיע לבא כוחי על הדיון בשעה שיפוי כח נמסר לרווחה. למען הדיוק הוא נמסר לXXXX כבר ביום 15.1.18 בהודעת ווטסאפ עם צילום תעודת הזהות שלי.
22. אבקש לציין כי המשטרה לא מסרה לי את הפרוטוקול של הדיון ונאמר לבא כוחי שהיא היתה אמורה לעשות כן.
23. הנני מצהירה כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן תצהירי לעיל אמת.
_________________
XXXX
המצהירה
א י ש ו ר
אני, יוסי נקר, עו"ד מיקנעם עילית מאשר בזה כי ביום 18 מאי, 2016 הופיעה בפני XXXX ת"ז XXXX, ולאחר שהזהרתיה כי עליה להצהיר את האמת אחרת תהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק, אישרה את נכונות הצהרתה וחתמה עליה בפני.
__________
יוסי נקר, עו"ד

בית חולים הלל יפה - עוד תינוקת ששמו עליה עין

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר , 15.05.2018

בלילה נולדה בשעה טובה בבית החולים הלל יפה תינוקת.
בשעה טובה?
הבוקר מתקשרת אלי הסבתא ומספרת לי שלא מאפשרים לאם לשהות עם התינוקת ליד מיטת האם. היא סיפרה לי שבבוקר ביקרה עו"ס במחלקה.
שאלתי את הסבתא יש צו או אין צו. אמרה לי לא הראו לי צו.

עשיתי שיחת ועידה עם הסבתא לעמדת האחיות ואחר כך למזכירת מנהל מחלקת יולדות. הסברתי שבית חולים לא יכול לקבל הוראות בעל פה מעו"ס. רק צו שיפוטי או צו מינהלי. אמרו לי שיבדקו ויחזרו אלי. לא חזרו.

לפני מספר דקות מתקשרת אלי הסבתא. היא ניגשה לתינוקיה לקחת את התינוק לאם, האחות יהדית אלבז אמרה: חכי, יש צו הוא בדרך.
ואכן תוך דקות הגיעה עו"סית בית החולים עם צו מינהלי לפי סעיף 11 שהוצא דקות לפני על ידי פקידת הסעד לפיו הטיפול בתינוק יעשה רק בתינוקיה.
ברור שהצו הוצא רק בגלל שיחת הטלפון שלי.

ספק אם הצו חוקי לאור הגדרת סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) אבל אין מה לעשות משפטית נגד צו מינהלי שבעה ימים וגם בג"צ לא ישים.
המלחמה תהיה במסגרת צו הביניים ובכלל בצו הנזקקות, למי שלא ייצג.
עוד תינוקת ששמו עליה עין.

פייסבוק יוסי נקר: בית חולים הלל יפה - עוד תינוקת ששמו עליה עין
פייסבוק יוסי נקר: בית חולים הלל יפה - עוד תינוקת ששמו עליה עין

כך פועלת שיטת הרשע של משרד הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר , 17.05.2018

וכך פועלת שיטת הרשע (1) המנצלת הורים מוחלשים, עניים ומביאה אותם על עברי פי פחת.

הרווחה פונה לבית המשפט, מספרת על מצב הקטינים המוזנח לכאורה, ודורשת מבית המשפט שיורה על עריכת אבחונים לקטינים.

בשלב הזה היא לא צריכה להוכיח כלום. זה נעשה לרוב על דרך הגשת בקשת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) ולא על דרך בקשת נזקקות. בקשת נזקקות עלולה להוביל לדיון הוכחות עם עדים והרווחה רוצה לחסוך את זה לעצמה.

בית המשפט לנוער מאשר כחותמת גומי את בקשת הרווחה ומורה על שליחת הקטינים לאבחונים. לפעמים זה אפילו במעמד צד אחד ומבלי שההורים זומנו כדין לבית המשפט. לא מאמינים? תשאלו את השופטים בבית משפט לנוער בתל אביב. הם מקיימים דיונים בלי לוודא זימון כדין.

בית המשפט לנוער אומר לעצמו: "מה כבר החלטתי? לא הוריתי על הוצאת הקטינים מביתם, תגידו תודה, כולה שלחתי אותם לאבחונים ואתם ההורים צריכים להיות שמחים שאנחנו רוצים לעמוד על מצבם הרגשי של הילדים שלכם".

ואז ממנה בית המשפט לנוער את הרווחה לבחור את המאבחנים ולממן אותם.

ולרווחה אין באמת בעיה לממן. היא שולטת על הכסף, היא מספקת עבודה, היא שולטת על המאבחנים. היא עובדת רק עם מאבחנים מסוימים והיא יודעת בדיוק למה.

ההורים עצמם לא יכולים להוציא אלפי שקלים אם לא עשרות אלפי שקלים לכל אבחון (אצל מכון שלם האבחון עולה עשרות אלפי שקלים ואין לרווחה בעיה לממן) ולכן ההורים המסכנים מותירים את הזירה לרווחה לבחור מי יהיה המאבחן.

ובלי עין הרע מרגע שממונה המאבחן על ידי הרווחה, דואגת פקידת הסעד להציף אותו במידע מוטה וחומר חד צדדי ואף מתקשרת למומחה ויושבת לו או לה על הראש. (ותאמינו לי נתקלתי במאבחנים ובעיקר מאבחנות שפוחדים מהצל של עצמם. יש סוג מסוים של אנשים שהולך ללמוד פסיכולוגיה).

והמאבחן בסופו של דבר מנפיק לרווחה בדיוק מה שהיא רוצה, כי לא רק שטחנו לו במוח, הוא יודע טוב שאם לא יספק לרווחה את מה שהיא רוצה אז הוא לא יקבל בפעם הבאה את העבודה מספק האבחונים.

יש פקידות סעד, המהדרות בעבודתן, כמו למשל מורן אריעם מתל אביב, שדורשת לקבל את השם של המומחה הפרטי שההורה בחר על מנת להאביס אותו בחומרים עוד לפני שהתחיל את האבחון. למה? כי בדרך זו היא בטוחה שתצליח להשפיע על האבחון, גם אם ההורה מצא מימון לבצע אבחון פרטי. ואם את כאמא לא מוסרת את שם המאבחן הפרטי שאת משלמת לו, יזמינו אותך לועדת החלטה ויאיימו עלייך בפניה לבית המשפט "כי את לא משתפת פעולה עם שירותי הרווחה".

ביצוע אבחון בטרם הגשת בקשת נזקקות הוא מסע דייג של רשויות הרווחה אחר הראיות. כל אבחון פסיכודיאגנוסטי לכל אדם יצביע על בעיות רגשיות. ואז אחרי שמגיע האבחון הדרך של הסוציאליות להגשת בקשת נזקקות לבית המשפט היא קלה יותר.

בקיצור הורים יקרים (1), נכנסתם לעין של הסוציאליות, הלך עליכם.

בקיצור הורים יקרים (2) ואהבלים, אם בקשתם מהרווחה עזרה בקניית מקרר או מכונת כביסה, נתתם להם כרטיס כניסה לחדר המיטות שלכם, אז מה אתם מתלוננים? תוותרו על הילדים מראש.

#כן_מורן_את_יכולה_לתבוע_הכל_אמת

פקידת סעד מיטל רוזנבלום מבקשת לשוחח עם המאבחנים טרם האבחון
פקידת סעד מיטל רוזנבלום מבקשת לשוחח עם המאבחנים טרם האבחון

בית חולים הילל יפה חדרה: לוקחים התינוק מהיולדת ומונעים מבא כוחה להיכנס למתחם

15 במאי 2018 , מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר -
נמצא במחלקת יולדות של בית חולים הלל יפה. הם קוראים לזה מחלקת אמהות.
מסתבר שלאחר הצו המינהלי, הוצא היום צו שיפוטי על ידי בית משפט לנוער במעמד צד אחד.
הצו השיפוטי הגיע לתינוקיה אבל לא טרחו למסור לאם היולדת.
המאבטחת הנחמדה התירה לי להיכנס למחלקה ולדבר עם רוחמה גוזלן, אחראית התינוקיה.
רוחמה גוזלן לא ידעה מה לעשות, האם לתת לי את העתק הצו או לא. התקשרה, התייעצה ואפשרה לי לראות את הצו, אבל אמרה לי אתה לא מצלם. לא צילמתי. ראיתי את הצו וראיתי שנקבע מועד דיון לשבוע הבא. כמובן אף אחד לא טרח להגיד לאם שנקבע מועד דיון.
התבקשתי להמתין על מנת שרוחמה גוזלן תשלים את ההתייעצות אם למסור לי או לאם את הצו בעניינה.
המתנו.
לבסוף הגיעה רוחמה גוזלן, אחות נחמדה, שנקלעה לעניין שבו היא אינה מבינה, ואמרה לי שקרן, העו"ס של בית החולים הלל יפה, התייעצה עם היועצת המשפטית של בית החולים והם החליטו לא לתת לאם או לי את העתק הצו בעינינה.
עכשיו מדברים על ארדואן כנשיא טרוריסט. שואלים איך הנשיא הטרוריסט לא מתבייש לכנות את ישראל כמדינת טרור.
במדינת טרור לא נותנים לבן אדם את הצו שרשות שיפוטית הוציאה בעינינו ובעניין ילדו התינוק.
עדכון 18:07. אחרי כתיבת הפוסט ניגשתי לאחות רוחמה גוזלן וביקשתי לקבל את מספר התיק. רוחמה גוזלן אמרה: "אני לא מתנהלת מולך, לא נותנת את מספר התיק".



בית חולים הילל יפה חדרה: לוקחים התינוק מהיולדת ומונעים מבא כוחה להיכנס למתחם

בוגר בית הנער עין ורד מספר על הפנימיה

מתוך דף פייסבוק של ‎Jeremy Artia , 05.04.2018 , על בית הנער עין ורד
שלום לכולם,

אני רענן, בוגר בית הנער עין ורד. הגעתי לשם בשנת 2003, בהיותי בן 13. בית הנער הוצג בפני הוריי כמסגרת חינוכית ושיקומית לנערים שאינם יכולים לשהות בחסות הוריהם מסיבה זו או אחרת. לאחר דיונים בבית המשפט הוחלט שזו המסגרת המתאימה לי ביותר.

חייתי בבית הנער כשנתיים, במהלכן ספגתי אלימות קשה, הן מילולית והן פיזית מצד הצוות החינוכי במקום. בנוסף, הייתי עד למקרי אלימות רבים, חוזרים ונשנים, גם כלפיי השוהים הנוספים בבית הנער.

דרך נוספת בה מתיימר הצוות החינוכי לשקם את הנערים הינה מתן כדורים פסיכיאטריים. נערים רבים נטלו תרופות שונות ובעקבות כך הפכו למעין "זומבים". בצורה זו היה קל יותר לצוות להשתלט על הנערים ולמנוע התנהגויות לא הולמות. גם לי המליצו ליטול כדורים אך אימי אינה הסכימה לדבר ונלחמה על כך.

חלק ניכר מהצוות החינוכי, אותו צוות שאמור להגן ולשמור, ויחד עם זאת לחנך ולשקם את הנערים, השתמש בשיטות אלימות שכללו ניטרול גוף הנער ומניעת יכולתו לזוז, השלכתו אל חלל חדרו כאילו היה חפץ, שימוש בשפה אלימה מאוד והטלת סנקציות כגון מניעה מהנער ליצור כל סוג של קשר עם משפחתו וחבריו הנמצאים מחוץ לבית הנער.

לאחר שנתיים סיימתי את שהותי בבית הנער, מצולק פיזית ונפשית. אין ספק ששיקום לא היה שם, גם ממש לא חינוך. רק פחד ואובדן אמון במערכת ובחברה בכלל.

כיום, הנני מנהל חיים נורמטיביים בחברה, הנני מחזיק בעבודה קבועה ואיש משפחה. אין ספק שאת ילדיי לעולם לא אחנך לאלימות מכל סוג שהוא. ואותו מטען מבית הנער ילווה אותי על מנת לזכור איך אין לחנך, ללמד ולהתנהג לעולם.

מתוך דף פייסבוק של ‎Jeremy Artia , 05.04.2018 , על בית הנער עין ורד
מתוך דף פייסבוק של ‎Jeremy Artia , 05.04.2018 , על בית הנער עין ורד

נסיבות מותו הטרגיות של עידן בן ה- 6 בחסות מעון של אקים משרד הרווחה

פברואר 2018 - מתוך כאן 11 , שלי טפירו -  לב שבור לרסיסים: אמא של עידן בן ה-6 לא מצליחה לעכל שבנה מת כששהה בהוסטל, ומנסה להבין מה מסתירים ממנה - "חייבת תשובות בשביל להמשיך לחיות".

מאומץ נדקר למוות בפנימיה, המאמצים תובעים את משרד הרווחה במיליוני שקלים

משפחת הנער שנדקר למוות בפנימייה תובעת מהמדינה 8.5 מיליון שקלים
אביו של אדיר רוהקר: "המדריכים ישבו בחוץ ועישנו, היה כאן מחדל". עורך דינם של המשפחה: "משרד הרווחה צריך לשאת באחריות לאחר הפרטת המרכזים האלה" , אסף פוזיילוב , 02 באפריל 2018 , כאן (בהרצה).

 

משפחתו של אדיר רוהקר, בן 17, שנדקר למוות במהלך ריב בפנימייה במושב רווחה שבדרום לפני כחודש וחצי תובעת 8.5 מיליון שקלים מהמדינה. "היה כאן מחדל. אנחנו רוצים שילמדו מזה לקח", אמר אביו שמעון.

רוהקר נדקר על ידי נער בן גילו, לאחר עימות שפרץ ביניהם בעקבות חתיכת לחם שנפלה רצפת חדר האוכל בפנימייה. הדוקר הואשם בהריגה ומכתב האישום עלה כי בשלב מסוים בעימות בין השניים הנאשם נטל סכין מטבח שהייתה מונחת על השיש ודקר את אדיר דקירה בודדת ויחידה שהביאה למותו.

"אמרו לי נערים בפנימייה שבאותו זמן לא היו במקום מדריכים, היו שניים שישבו בחוץ ועישנו. במיוחד כשעשר דקות לפני כן היה ריב בין אדיר לאותו נער, מדובר בנערים בסיכון. למה הם עזבו את השטח?" אמר אביו.

"משרד הרווחה הוציא להפרטה את נושא המעונות, אם נתת לאחרים – צריך לפקח עליהם", אמר עו"ד דוד מנע שמייצג את המשפחה בתשובה לשאלה מדוע תבעו רק את משרד הרווחה, ולא את העמותה הפרטית שמפעילה את רשת ההוסטלים. "משרד הרווחה הוא הגורם הבלעדי למחדלים האלה. מבקר המדינה הביעה ביקורת גדולה על הניהול של המרכזים האלה רק לפני שלוש שנים".

בעבר אמר מנכ"ל עמותת "כנף של אהבה", המפעילה את המוסד, כי היו מדריכים במספר מספיק, כמו שקובע התקן. לאחר המקרה הודיע משרד הרווחה על הקמת ועדת בדיקה. סכום התביעה נקבע על פי "הלכות השנים האבודות" שאישר ביהמ"ש העליון לפני כמה שנים – חישוב המשכורת הממוצעת והפנסיה, כפול שנות חייו של אדם מיום מותו, ובנוסף פיצויים למשפחה.

במשרד הרווחה בחרו שלא להגיב.

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים