אחרי 16 שנה: בת אל דהאן מצאה את ילדיה שנחטפו במרמה לאימוץ על ידי רשויות הרווחה

יוני 2017 - ערוץ 10, רפי רשף - רשויות הרווחה חטפו את לאימוץ את ילדיה של בת אל דהאן מקרית גת בשל מצבה הכלכלי הקשה.
בת אל איתרה את ילדיה כעבור 16 שנים ברשת הפייסבוק.
בת אל: "ביקשתי עזרה כלכלית מרווחה, הם הציעו להוציא את הילדים למשפחה אומנה, וזה מה שעשיתי והאמנתי בהם, וכשהילדים היו מגיעים לחופשות אצלי ואצל הגרוש שלי, הם היו מגיעים עם דלקות בעיניים, עם כינים וכל מיני תפרחות חיתולים וכאלו, וביקשתי להעביר אותם למשפחה אחרת או שיחזירו לי אותם הבית, אז הם אמרו לי לבוא לחתום, הם קראו לי ולגרוש שלי, ופשוט חתמנו על אימוץ לצערנו".

ניסויים בילדים יוצאי תימן הובילו למותם

20.06.2017 - סדר יום עם קרן נויבך - ניסויים בילדים. ניסויים בילדים שככל הנראה הובילו למותם. המוח מסרב לתפוס אבל הפרוטוקולים מתוך ועדות החקירה הממלכתיות שנחשפו ב"ישראל היום" מאשרים את מה שפעילים רבים יודעים כבר זמן. את העדויות של הורים ושל ילדים למעשים שהמוח מסרב לתפוס אבל נעשו. עדויות שכבר נשמעו בעבר. מה אנחנו יודעים ומה עוד מוסתר מאיתנו? בשיחה משתתפים הפעילים בנושא נעמה קטיעי ושלומי חתוכה.

לצפיה / הורדת כתבת עיתון ישראל היום הקלק כאן

ניסויים בילדים יוצאי תימן הובילו למותם - סדר יום עם קרן נויבך - 20.06.2017

מדוע רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?

אפריל 2017 - טווח תנועת מפרקים כגון טווח תנועת מרפק, מפרק רגל, כתף הינו פרמטר משמעותי ומכריע לקביעת אחוזי נכות רפואית של נפגע עבודה, נכות רפואית ועוד. ע"פ אחוזי הנכות נקבעת הגמלה של הנכה המשמעותית להמשך חייו.

מדוע אם כן רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?

שאלה זאת הופנתה לפניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי ולהלן תשובתו של עו"ד ברוך בן פזי (להלן מכתב התשובה):

"באופן עקרוני כל רופא מומחה אמור לשאת עמו מכשיר מדידה מתקפל שניתן לשימוש בכל עת.
למרות זאת, מכיוון שמדובר ברופאים מומחים בתחום בעלי וותק וניסיון, הרי שעניין המדידה לצורך קביעת טווחי תנועה (במסגרת הוועדות), יכולה להתבצע גם במבט בוחן ללא המכשיר. דבר שלא אפשרי בקביעת התנועה לצורך ניתוחי או טיפול בו הקביעה חייבת להיות מדויקת ברמה של מעלה".

 נשאלת השאלה מהי רמת הדיוק של מבט בוחן של רופאי ועדות הביטוח הלאומי? שהרי כל מעלה הנה משמעותית לקביעת אחוזי הנכות ולרמת חייו של הנכה. נתון זה לא סיפק עו"ד ברוך בן פזי משום שדיוק מבט בוחן של אדם סביר הנו בין 5 ל- 10 מעלות, ומכאן תוצאות שגויות של רופאי ועדות רפואיות המוסד לביטוח לאומי.

תגובת עו"ד ברוך בן פזי פניות הציבור ביטוח לאומי - מדוע רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?
תגובת עו"ד ברוך בן פזי פניות הציבור ביטוח לאומי - מדוע רופאי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי אינם משתמשים במכשיר מדידה למדוד טווחי תנועות מפרקים?


מדידת טווח תנועה של מרפק בעזרת גוינומטר
מדידת טווח תנועה של מרפק בעזרת גוינומטר

התינוקות עברו נתיחות בתנאים מחפירים לפסולת ביולוגית

"היה פה פשע גדול שפשוט לא פורסם" ,  יאיר אלטמן , פורסם ב: 14.06.2017 , ישראל היום
הוועדה המיוחדת בכנסת שהוקמה במסגרת חקירת פרשת חטופי תימן, דנה בעדויות הרופאים שנחשפו היום ב"ישראל היום". ח"כ נורית קורן: "הסברות שהשתמשו בגופות של ילדים לצורך מחקר הולכות ועולות כל הזמן"



הוועדה המיוחדת בפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן התכנסה בכנסת על רקע הפרסום ב"ישראל היום", ובו עדויות של רופאים שביצעו ניסויים בילדי תימן. במהלך דיון הוועדה, בה נחשפו פרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית, הובאו גם עדויות לפיהן טיפול ניסויי הביא למותם של ילדים.

ח"כ נורית קורן, שעומדת בראש הוועדה, אמרה בדיון: "דווקא במקום שהיו אמורים לשמור עליהם, הילדים נעלמו. חלק מהילדים נעלמו וההורים לא קיבלו תעודת פטירה, רק אמרו להם שהילד נפטר. למרות שהם ביקשו לראות גופה הם לא קיבלו שום דבר ולא ביצעו את האקט של הלוויה. הסברות שהשתמשו בגופות של ילדים לצורך מחקר הולכות ועולות כל הזמן".
עוד הוסיפה חברת הכנסת מהליכוד: "יש פה פרוטוקולים שעולה מהם שנעשו מחקרים גם בילדים חיים וגם בניתוח גופות שלא שמרו על כבודם. לצוות הרפואי היה יחס מתנשא לעולים והם לא הכירו בזכות הבסיסית של החולה עצמו וגם של ההורים לתת רשות לטיפול מסויים, ואנחנו למדים מהפרוטוקולים ומהעדות של ד"ר מנדל".
לסיכום אמרה: "אני אומרת שהיה פה פשע גדול שפשוט לא פורסם. מסקנות הוועדה לא התייחסו לשום מחקר ולשום ניתוח גופות. והכל היה מונח לפניה וזה פשוט לא ייתכן שככה אנחנו נעבור על זה". חבר הכנסת דב חנין מהרשימה המשותפת הוסיף: "העדויות האלה קורעות את הלב. זה פשוט מזעזע לחשוב באיזה מציאות דבר כזה יכול להתרחש. אור השמש הוא המחטא היחיד במקרים האלה".
מאיר ברודר מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות, טען: "הדוחות הם באמת חמורים וצריך לגנות אותם. אבל צריך לזכור שאת כל הדברים האלה אנחנו רואים בפריזמה של היום, במציאות של היום. זאת לא הייתה המציאות באותם ימים. הייתה אווירה של מחקר. דוח מבקר המדינה באותם ימים מראה שכל בתי החולים שנבדקו ביצעו 50 אחוזים של נתיחות אחרי המוות, מתוך רצון לברר את סיבת המוות".

כשלים בניהול נשירת ילדים מפנימיות משרד הרווחה

חניך נבעט מפנימיית משרד הרווחה
יוני 2016 – דוח מבקר המדינה לשנת 2016 מצביע על ליקויים מהותיים בהתנהלות מערך פנימיות משרד הרווחה.
לצפיה / הורדת הפרק על ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה – מתוך דוח שנתי מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016

רוב הילדים החוזרים לביתם אינם חוזרים באופן מתוכנן ועל פי החלטת גורמי המקצוע, אלא מבחירתם או מבחירת הוריהם. עד ינואר 2016 לא בחנו משרד הרווחה והשירות את הסיבות לכך וגם לא הכינו תכנית להתמודדות עם התופעה ולצמצומה.

רוב הילדים החוזרים לביתם אינם חוזרים באופן מתוכנן ועל פי החלטת גורמי המקצוע, אלא מבחירתם או מבחירת הוריהם. עד ינואר 432016 לא בחנו משרד הרווחה והשירות את הסיבות לכך וגם לא הכינו תכנית להתמודדות עם התופעה ולצמצומה. זאת ועוד, משרד הרווחה לא עקב אחר השתלבות ילדים אלו בקהילה, לא אסף נתונים בדבר מצבם – האם חל בו שינוי ומה טיבו של שינוי זה, והאם הם מקבלים טיפול תומך כלשהו. הוא גם לא השווה בין מצבם של ילדים שחזרו לקהילה חזרה לא מתוכננת לבין הילדים שחזרו לקהילה חזרה מתוכננת בליווי מלא.

יוצא אפוא שיש מקרים שבהם ילדים שהוצאו ממשפחותיהם בעקבות מצבים שסיכנו אותם, חוזרים אל אותן משפחות אף שמצבן לא בהכרח השתפר ופעמים אף הורע. נוכח היקף הנשירה מהפנימיות והחשיבות שילד יגדל בסביבה מוגנת ומיטבית עבורו, על משרד הרווחה למפות את הסיבות לחזרה הלא מתוכננת של חניכי הפנימיות לבתיהם ולהכין תכנית מפורטת עם יעדים מדידים לצמצומה. עליו גם לאסוף בשיטתיות נתונים על הילדים שחזרו לקהילה, לבחון את הדרכים למעקב אחר השתלבותם המחודשת בקהילה ולוודא שאינם נמצאים בסיכון. אשר להערת משרד הרווחה בנוגע להפעלת מערכת המתוו"ה, עד למועד סיום הביקורת הוטמעה המערכת בכ- 60 רשויות מקומיות בלבד (מתוך 255), ובחלק מהן היא פועלת באופן מצומצם בלבד. על כן, המעקב של המשרד באמצעות מערכת זו אחר ילדים שנשרו מהפנימייה וחזרו לביתם חלקי בלבד.




פיקוח לקוי על פנימיות משרד הרווחה

פקידי רווחה - לא ראיתי לא ידעתי לא שמעתי
יוני 2016 – דוח מבקר המדינה לשנת 2016 מצביע על ליקויים מהותיים בהתנהלות מערך פנימיות משרד הרווחה.
לצפיה / הורדת הפרק על ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה – מתוך דוח שנתי מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016

הביקורת העלתה כי היקף ביקורי הפתע שנערכו היה מצומצם ולא עמד בהנחיות מערך הפיקוח הארצי: בשנת 2014 נערכו ביקורי פתע רק ב- 16 מ- 76 הפנימיות שנבדקו (21%), ובשנת 2015 – רק ב- 18 מהן (24%). עוד הועלה שגם כשנערכו ביקורי פתע, הם לא נעשו בתדירות הנדרשת, ורק בשתי פנימיות נערכו שני ביקורי פתע בשנה – פנימייה אחת בשנת 2014 והשנייה בשנת 2015.

הועלה כי חלק מביקורי הפיקוח מתבצעים בלא שייכתב דוח פיקוח ובלא כל תיעוד של עבודת הפיקוח ושל הליקויים שנמצאו במהלכה. כך למשל, נמצא כי בשנים 2015-2014 נערכו ב- 16 פנימיות כ- 147 ביקורים לא מתועדים.
הביקורת העלתה כי השירות ילד ונוער לא קבע דרכים למעקב שיטתי אחר תיקון הליקויים שהתגלו בביקורי הפיקוח השוטפים ובביקורי הפתע, כגון חובה לציין בדוחות הפיקוח לוחות זמנים לתיקון הליקויים. כך למשל, מבדיקת 60 הדוחות עולה כי הליקויים שצוינו בדוחות לא לווו ביעדי תיקון ושיפור מתוחמים בזמן.
תהליכי פיקוח בסיסיים אינם מתקיימים כנדרש: שירות ילד ונוער במשרד הרווחה לא בנה כלי פיקוח דוגמת רשימת תיוג לביקורים השוטפים של המפקחים המחוזיים; יש מפקחים שאינם מתעדים את ביקורי הפיקוח שלהם; אין מעקב שיטתי אחר תיקון הליקויים; ואין בקרה של  המפקחים על ניצול התקציב שמועבר לפנימיות או על העסקת כוח האדם בהן. על משרד הרווחה לפעול לאלתר לשדרוג יכולות הפיקוח והבקרה על הפנימיות ולהבטיח כי הכספים שמועברים אליהן ינוצלו באופן יעיל ואפקטיבי לטובת החניכים השוהים בהן ולרווחתם.









טיפול לקוי לשכות הרווחה בחניכי פנימיות משרד הרווחה ומשפחותיהם

עובדת סוציאלית מוציאה ילדים מהבית
עובדת סוציאלית מוציאה ילדים מהבית
יוני 2016 – דוח מבקר המדינה לשנת 2016 מצביע על ליקויים מהותיים בהתנהלות מערך פנימיות משרד הרווחה.

לצפיה / הורדת הפרק על ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה – מתוך דוח שנתי מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016

לשכות הרווחה ברשויות המקומיות קורעות הילדים מביתם ומשפחתם למוסדות בתואנת "טובת הילד" אך בפועל גורמות נזקים לילד ומשפחתו.

מבקר המדינה קבע כי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות אינן מטפלות באופן הולם במשפחת החניך בעת שהותו בפנימייה. הנזק בא לידי ביטוי באופן מובהק בשלב שבו הילד חוזר לחיק משפחתו; על פי נתוני משרד הרווחה כ- 70% מן החזרות של הילדים לבתיהם בוצעו ללא הכנה של המשפחה והגורמים בקהילה שאמורים לקלוט אותם. גם לגבי אחריות עו"ס המשפחה למעקב
אחר התקדמות הילד בפנימייה ציינו גורמי המטה במשרד שתדירות ביקוריו של עו"ס המשפחה בפנימייה היא נמוכה, ואיכות המעקב שלו אחר הטיפול בילד ואחר יישום תכנית הטיפול שנקבעה לו בוועדת התכנון לוקה בחסר.

עוד קבע מבקר המדינה כי אף שהשירות לילד ונוער במשרד הרווחה זיהה שבמתכונת הנוכחית
של עבודת עו"ס המשפחה אין הוא מצליח לטפל בכל צורכי המשפחה ולעקוב אחר התקדמות הילד כפי שנקבע בתע"ס, הוא לא גיבש מדיניות בדבר ההתמודדות עם ליקוי זה.

להלן הקטע הרלוונטי מדוח מבקר המדינה







משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים