העובדות הסוציאליות מחוייבות לחקור כל דווח

לשכת הרווחה - חדר טיפולים
אוקטובר 2017 - אולי שמעתם את זה קודם, אבל זאת האמת. פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות בלשכת הרווחה הן חוקרות משטרה לכל דבר ואף יותר מכך ומחויבות לחקור כל דווח שהן מקבלות על המשפחה. הן מכנות את זה "טיפולים" אבל אלו חקירות לכל דבר שמובאות בסופו של יום לבית המשפט בצורת תסקיר והמלצה להוציא את הילד מהבית לאומנה או אימוץ סגור, למוסד פסיכיאטרי או פנימייה. בתי המשפט מוציאים צווים על פי המלצות חקירות אלו.


כאשר מזהות העו"סיות משפחה בעלת סיכון גבוה ע"פ קריטריונים שקבעו למשל אוכלוסיות מוחלשות כגון עולים, חד הוריות, גירושים בסכסוך ועוד.., הם ירחיבו את החקירה לנושאים נוספים בנוסף לנושא הדווח.

מקרה שהעובדת הסוציאלית לא תחקור

למשל, דווח כי ילד בן 14 נשאר בבית לבד לאחר הלימודים. אם לילד אין צרכים מיוחדים ואינו גורם לנזק לרכוש או לסכנה אחרת, נראה כי הילד הוא תלמיד שנה רגילה בבית הספר התיכון ללא גורמי סיכון אחרים. לכן, במקרה זה העובדת הסוציאלית תסגור את התיק כי אין הזנחה אמיתית מתרחשת. מאידך, אם אותו דווח מראה כי לילד יש תסמונת דאון, הדו"ח עשוי להפוך לחקירה.

סוגי החקירה וכמה זמן הם עלולים להימשך

קיימים מספר סוגים של חקירות, החל משיחה אחת עם הורה ועד חקירה מלאה. בכל מקרה, אם הדו"ח יגיע לשולחן של לשכת הרווחה, הם מחויבים להגיב על כך. זו אינה מדיניות; זה הנוהל. זמן התגובה במקרה יכול להיות מיידי או להימשך ימים תלוי בנסיבות בהתאם למקרה. התגובה יכולה לנוע בין לראות את כל המשפחה כדי לראות רק את הילד או לדבר עם כל אדם על המקרה.

כמה זמן נמשכת חקירה של עובדות סוציאליות?

החקירה של העוסיות יכולה להסתיים לאחר מספר ימים אם הן לא מתכוונות לעשות מאומה אך יכולה להימשך שנים רבות. לדוגמא אם הילד נשלח לאימוץ, פנימיה או אומנה, במצב זה הילדים וההורים ממשיכים להיות מאובחנים, וחוות הדעת מתויקות בתיקי החקירה, ונשקלת מחדש הערכת מצב האם להחזיר הילד למשפחתו או המשך הטיפול.

אם הורה או הורים ניגשים ללשכת הרווחה לבקש סיוע, האם זה נחשב דווח?

בהחלט כן. כאשר ניגשים ללשכת הרווחה לבקש סיוע או לומר שיש בעיות בבית ולמצוא פתרון, העובדת הסוציאלית פותחת תיק חקירה, ותיבחן הבעיה, האם מדובר באלימות, או חוסר מסוגלות הורית ותישקל הכרזת נזקקות, הוצאת הילדים מהבית וכדו'.
החקירה מתחילה כסמויה

המשפחה אינה בהכרח יודעת על החקירה מתחילתה. העובדת הסוציאלית החוקרת תיפגש בד"כ קודם עם המדווח שיזם את החקירה. לפעמים מסתפקת העובדת הסוציאלית במכתב או בשיחת טלפון אפילו אנונימית.

מה על טענות מגוחכות או שקריות?

לא משנה עד כמה טענה מגוחכת או שקרית יכולה להיות. כאשר העובדת הסוציאלית מקבלת את הדווח עליה לחקור. גם אם הילד, ההורים, העדים, ועשרה אנשים שאינם קשורים, אומרים לחוקר שמאומה לא קרה, יש להשלים את החקירה.

כאשר החקירה מתחילה, העובדות הסוציאליות מתחילות לאסוף ראיות ולגבות עדויות. אין מדובר על עדויות בשבועה אלא התרשמות של העובדת הסוציאלית משיחות או ממה שראו או שמעו כדי לכתוב את הדו"ח  שישמש אותן בבית המשפט מאוחר יותר להכרזת נזקקות או הוצאת הילד מהבית.

מה אם יש דווחים חוזרים ונשנים מאותו אדם?

זה לא משנה כמה פעמים מדווח אותו אדם העובדת הסוציאלית מחוייבת לחקור כל דווח. וגם ההורים עשויים להישאל על אותם דווחים מאותו אדם מספר פעמים.

עובדת סוציאלית משקרת ומאיימת על ילדה בת 10



פרשת הבלוגרים: דיון חלופת מעצר 10.10.2017

יחידת נחשון שירות בתי הסוהר אזקה עצירה ברגליה במשך שעתיים במהלך דיון בבית משפט בעניינה
10.10.2017 - פרשת הבלוגרים - דיון חלופת מעצר בפני כב' השופט אברהם הימן.

להורדה / צפייה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן

לורי שם טוב אזוקה ברגליה במהלך כל הדיון

העיתונאית לורי שם טוב היתה בתוך תא העצורים כשהיא אזוקה ברגליה כל הדיון במשך כשעתיים מה שהקשה עליה להקשיב למהלך הדיון הואיל ונאלצה לשבת, וגם עקב תחושת אי הנוחות. שם טוב התקשתה להגן על עצמה. התנהלות כזאת שב"ס בפומבי נגד עצירה יוצרת תחושת התעמרות עד כדי התעללות.

טענות הזויות של הפרקליטות

הפרקליטות פתחה בדברים וטענה מסוכנות ברף גבוה אולם אלו נתבררו כאמירות פטתיות הואיל ולא הביאה שום דוגמא לנזקים בגוף או בנפש שגרמו הנאשמים, אלא דיברה על פ"פגיעה אישית" ו"פגיעה מקצועית".

טענות פתטיות נוספות שהעלתה הפרקליטות היא אמירה של נאשם 2 (לייבל) בחקירתו לנאשמת 1 בעניין נסיעה לטהיטי. הפרקליטות טענה כי קיים חשש כי יברחו לטהיטי. טענה חסרת שחר נוספת שהעלתה הפרקליטות היא שנאשמת 1 נסעה לחו"ל פעמיים בזהות בדויה אולם לא הציגה שום תימוכין לטענה הזויה זאת.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוח נאשמת 1 (לורי שם טוב) אמר כי דוח המבחן פסל את שני המפקחים לחלופת מעצרה של שם טוב ולכן מבקש ארכה של שבועיים. המשך הדיון נדחה ל- 22.10.2017.




דניאלה שס גרוס על סחר בילדים ע"י משרד הרווחה

אוקטובר 2017 - דניאלה שס גרוס על סחר בילדים ע"י משרד הרווחה.
די לסחור בבני דייגו גבריאל- די להנפיק תקציבים ממשלתים על משפחות חלשות וחפות מכל פשע !!! תחזירו את בני דייגו ואת כל הילדים שכלואים על מרמה ודוחות כוזבים ע"י משרד הרווחה !
דניאלה גרוס מדברת על הסחר בילדים ע"י משרד הרווחה וקוראת להשבת בנה דייגו אליה. דניאלה טוענת כי מוטי לייבל ולורי שם טוב עצורים מזה כ- 8 חודשים עקב חשיפותיהם על הסחר בילדים כפי שעשו לרב עוזי משולם שחשף פרשת חטיפת ילדי תימן.


עובדת סוציאלית - אילוסטרציה

עובדת סוציאלית - אילוסטרציה



מוטי אלבז בוועדה בכנסת על תרבות הפשע של העובדות הסוציאליות



יולי 2012 - ועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת בראשות חה"כ מרינה סולודקין. מוטי אלבז יו"ר השדולה לרווחת הילד בישראל מדבר בפני חבי הועדה על פשעי משרד הרווחה. אלבז כי טוען כי רשויות הרווחה מוציאות ילדים מבתיהם משיקולים זרים, ולמעשה מסבים נזקים קשים לילדים: דרדור לפשע, מחלות נפש ועוד. מוטי אלבז קורא לציבור בישראל לתבוע את רשויות הרווחה על פשעיהם, ולהקים ועדת חקירה על פשעי משרד הרווחה.

עובדת סוציאלית בבית חולים - אילוסטרציה

אוקטובר 2017 - עובדות סוציאליות מסתובבות בבתי חולים בחדרי מיון וחדרי לידה מחפשות "ילדים בסיכון". אם העובדת הסוציאליות מזהה יולדת ב"דיכאון" היא תתייג אותה כחסרת מסוגלות הורית והיולדת לא תורשה לצאת מבית החולים עם התינוק. אם תזהה העו"סית ילד שנפגע בתאונה בבית העובדת הסוציאלית תחל בבירור להזנחה שיימשך בלשכת הרווחה ויכול להסתיים בהוצאת הילד מהבית

עובדת סוציאלית בבית חולים



אזהרת לידה בית חולים ליס איכילוב תל אביב: איזוק תינוקת בת יום בניגוד לרצון ההורים וללא צו בית משפט

משרד הרווחה מוציא בכפייה קשישים מביתם למוסד סיעודי בעלות גבוהה במאות אחוזים

משרד הרווחה מוציא בכפייה קשישים מביתם למוסד סיעודי בעלות גבוהה במאות אחוזים
בית המשפט דחה בקשה להעברת בת 95 לבית אבות נגד רצונה וביקר את מדיניות הממשלה  , לי ירון , 06.10.2017 , הארץ

המדינה מאלצת מאות קשישים חסרי אמצעים לעבור לבתי אבות בניגוד לרצונם, במקום לממן להם מטפל סיעודי בביתם. שלשום קבע בית המשפט כי זו פגיעה בכבוד הקשיש וביקר בחריפות את מדיניות משרדי הבריאות והרווחה

בית המשפט מתח השבוע, בהחלטה תקדימית, ביקורת על הנוהל של משרדי הבריאות והרווחה, הכופה על קשישים סיעודיים חסרי אמצעים לעבור לבית אבות במימון המדינה. זאת, גם אם הקשישים מתנגדים לכך ומצבם מאפשר להם להמשיך לחיות בביתם עם מטפל סיעודי. בית המשפט תהה מדוע המדינה לא בוחרת לממן לקשישים מטפל סיעודי, טיפול זול משמעותית ממימון שהות בבית אבות.

בהחלטה שהתקבלה שלשום (רביעי) דחה בית המשפט לענייני משפחה במחוז הדרום בבאר שבע בקשה להוציא קשישה בת 95 לבית אבות בניגוד לרצונה, וקבע כי יש להכין לה תוכנית טיפול בביתה. את הבקשה להעבירה לבית אבות הגיש האפוטרופוס שמינתה לה המדינה, בתמיכת משרד הרווחה.

השופט אלון גביזון, סגן נשיאת בית משפט לענייני משפחה בדרום, ביקר בחריפות את מדיניות משרדי הבריאות והרווחה, שלפיה יש לממן לקשישים חסרי אמצעים טיפול סיעודי בבית אבות בלבד, ולא לאפשר להם טיפול סיעודי בביתם, אפילו שטיפול זה זול משמעותית ויחסוך כסף לקופה הציבורית.

"הוצאת קשיש מביתו, מבצרו, למוסד חוץ־ביתי, בית אבות, הינה פעולה משמעותית וקיצונית עת הדבר נעשה בניגוד לרצונו ולדעתו של הקשיש", כתב השופט בהחלטה. "יש בה לא רק משום פגיעה בחירותו, אלא משום שינוי באורחות חייו כפי שהיה רגיל אליהם במשך שנים. במציאות הקיימת ובהיעדר פיקוח, מדובר לעתים אף בפגיעה בכבודו של הקשיש".

החלטה זו עשויה להשפיע על עשרות תיקים נוספים של קשישים שאינם מעוניינים לעזוב את בתיהם. מדובר בהחלטת ביניים שבה דרש השופט כי יימצא לאישה מענה בביתה באופן מיידי. בהחלטתו קבע גם שיקיים דיון נוסף בנושא בנוכחות משרדי ממשלה נוספים, על מנת לקבוע הסדר שבו היא תישאר בביתה.

במערך לייצוג זקנים בסיוע המשפטי במשרד המשפטים אומרים כי ההחלטה התקדימית עתידה להשפיע על תיקים נוספים דומים המתנהלים בנושא, ושוקלים פנייה לבג"ץ בנושא. לפי הסיוע המשפטי, שייצגו את הקשישה בבית המשפט, ישנם מאות קשישים עריריים וחסרי אמצעים שהמדינה מבקשת להוציא מביתם בניגוד לרצונם. מאז שהוקם המערך לפני שנתיים הוא טיפל בעשרות מקרים דומים.

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות מ–1962, ניתן למנות לקשיש אפוטרופוס שיכול לפעול להוצאתו מביתו בניגוד לרצונו. גם חוק ההגנה על החוסים מתיר לפקיד סעד להעביר זקן מביתו לבית אבות או למוסד אחר בניגוד לרצונו. לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המדינה מכסה את עלות הטיפול הסיעודי בבית אבות במקרה של קשישים חסרי אמצעים, אך היא מסרבת לממן טיפול סיעודי על ידי עובד זר בבית, גם אם הקשישים מעוניינים בכך ומצבם מאפשר זאת. זאת, על אף שעובד זר עולה משמעותית פחות לקופה הציבורית.

עו"ד ד"ר מיטל סגל־רייך, הממונה הארצית על ייצוג זקנים בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אמרה כי "התעלמות מרצונו של אדם זקן לסיים את חייו בביתו נגועה בגילנות. הרווחה, לעתים באמצעות מינוי אפוטרופוס, יכולה לבקש בקלות להוציאו מהבית באמצעות חקיקה מיושנת ותמריץ בדמות המימון שהמדינה מוכנה לתת רק למגורים בבתי אבות". בעוד שעלות בית אבות סיעודי נע בין 18,000-14,000 שקל, עלות עובד סיעודי עומדת על כ-7,500 שקל.

במקרה שנדון בבית המשפט, הקשישה נעזרת במטפלת מטעם חוק הסיעוד במשך ארבע שעות ביממה, בימי חול בלבד. הדרישה להוציא אותה בניגוד לרצונה למסגרת חוץ ביתית הוגשה על ידי "המרכז הישראלי לאפוטרופסות — הקרן לטיפול בחסויים", שמונה לשמש כאפוטרופוס של האישה. המרכז פנה לבית המשפט וטען שהיא זקוקה להשגחה של 24 שעות ביממה במסגרת חוץ ביתית.

באת כוחה של הקשישה מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עו"ד אלה שיינפלד, טענה כי הקשישה מתנגדת נחרצות להשמתה במסגרת חוץ ביתית וכי היא רוצה להמשיך לחיות בביתה. עוד ציינה עו"ד שיינפלד כי לפי ביקור שערכה בביתה של הקשישה, חרף גילה היא "מתגוררת בדירה שכורה, דירתה נקייה, אוכלת אוכל רגיל שמכינה עבורה המטפלת". עו"ד שיינפלד טענה בדיון, יחד עם עו"ד איילת בוקסבוים מהסיוע המשפטי, כי מימון מטפלת לקשישה במשך עוד כמה שעות ביום יעלה למדינה פחות מאשר השמתה בבית אבות סיעודי.

בדיון שהתקיים בנושא בסוף ספטמבר הורה השופט לנציגי המדינה לבחון אפשרויות לפיתרון הולם לקשישה ללא הוצאתה מביתה. "תמוה מדוע המדינה בחקיקה הקיימת מוכנה להוציא יותר כסף על השמתו של קשיש בסידור חוץ ביתי כאשר קיימת חלופה זולה יותר של הותרת הקשיש בביתו תוך מימון מלא של עובד זר שעתי", כתב בהחלטתו משלשום. "להבנתי המדינה צריכה ליתן מענה חקיקתי הולם וייחודי לאותם קשישים עריריים שאין להם בני משפחה אשר יממנו את יתרת עלות העסקת העובד הסיעודי הזר".

במהלך הדיון הביעה העובדת הסוציאלית לסדרי דין את חששה לשלומה של האישה ואמרה שלהבנתה יש להעבירה למוסד חוץ ביתי. בית המשפט שאל אותה מהיכן הביטחון כי מסגרת חוץ ביתית תיטיב עמה, והעובדת הסוציאלית השיבה כי היא סומכת על הפיקוח של משרד הבריאות. בהקשר זה כתב השופט: "אינני סומך, במצב הקיים, על אופן הפיקוח של גורמי המדינה על בתי האבות ובתחום זה על המדינה לעשות עוד רבות. בל נשלה את עצמנו. במקרה של קשיש חסר אמצעים אין מדובר בבית האבות השמורים רק לבעלי הממון והמוצגים בפרסומות כבתי מלון ונופש".

בכל העולם מכירים ביתרון של מתן סיעוד בבית הזקן במקום במוסד, ובכך שטיפול בבית הוא לרוב זול ובריא יותר ושומר על כבודם האנושי של הקשישים. בישראל, חוק ביטוח בריאות ממלכתי ממן רק טיפול סיעודי בבית אבות, על אף שבחוק הסיעוד המדינה מכירה בכך שעדיף לזקן לחיות בביתו.

זו לא הפעם הראשונה שבית המשפט נדרש לנושא. ב–2013 עמותת "המשפט בשירות הזיקנה" עתרה לבג"ץ נגד משרד הרווחה והקרן לטיפול בחסויים בנושא הוצאת קשישה מביתה למחלקה סגורה לתשושי נפש בית אבות לפי חוק הגנה על חוסים. הקשישה היתה בעלת הכנסה נמוכה ולא יכלה לשלם עבור המטפלת הביתית הצמודה. המדינה היתה מוכנה לממן את עלות השהות בבית אבות בכ-10,000 שקל בחודש, אך לא היתה מוכנה לממן את הכסף שהיה חסר לאישה — אלף שקל — כדי שתוכל להמשיך להתגורר בביתה ולקבל טיפול ההולם את צרכיה.

בג"ץ קבע זמנית כי יש להשאיר את האישה בביתה באמצעות תשלום גמלה לשירותים מיוחדים ושהקשישה תבקר במסגרת מוסדית אחת לשבוע כדי לצמצם את עלויות העסקת המטפלת בסופי השבוע. אלא שתיק זה הסתיים בפשרה ולא בהחלטה עקרונית של בית המשפט, ולכן מדיניות הממשלה לא השתנתה.

ממשרד הרווחה וממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה עד סגירת הגיליון.

בית המשפט דחה בקשה להעברת בת 95 לבית אבות נגד רצונה וביקר את מדיניות הממשלה  , לי ירון , 06.10.2017 , הארץ

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים