יולי 2009 , המאמר "האבא גילה: בנו נמסר לאימוץ ללא ידיעתו" , מעריב.
ילד בן 9 עומד במרכזו של דיון בבית המשפט העליון. לפני ארבע שנים הוא נלקח מאימו על ידי פקידי הרווחה ונמסר לאימוץ מבלי שדיווחו על כך לאביו, עובד זר מאירופה. כעת הוא מבקש: החזירו את בני.
האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".
במרס 2005 הוצא הקטין ממשמורתם של אמו ובעלה והועבר למשפחה אומנת. ביוני 2006 הגיש נציג היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה הצעה להכריז על הקטין כבר-אימוץ. למרות נסיונות חוזרים ונשנים, לא התייצבו האם ובעלה לדיונים - ובספטמבר 2006 הכריז בית המשפט על הקטין כבר-אימוץ.
בפסק הדין נכתב כי האב הביולוגי לא ידע על ההליך ולא השתתף בו בפועל ובפברואר 2007, לאחר שנודע לו לראשונה מהאם על כך שבנו הוכרז כבר-אימות, הגיש תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לבחון את הבקשה לביטול ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ בהתאם לקביעה מהי טובתו של הקטין כיום, ופסק כי ההכרזה עליו כבר-אימוץ הינה נכונה. בעקבות זאת הגיש האב ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר קיבל את הערעור וציין כי ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ נעשתה שלא כדין - כיוון שלא נעשתה כל בדיקה בדבר המאמצים לאתר את האב הביולוגי, למרות שזהותו ומקום מגוריו היו מצויים בידי שירותי הרווחה.
בתאריך 29.11.2009 פסק בית משפט העליון כי הילד ישאר במשפחה המאמצת (פסק דין העליון) , שישה שופטי בית המשפט העליון קבעו בדעת רוב נגד דעתו של שופט אחד כי יש לבטל החלטה של בית המשפט המחוזי, שקבע כי יש לבטל הכרזה על ילד בן 8 כבר-אימוץ לאחר שאביו הביולוגי טען כי לא היה שותף להליכים. השופטים קבעו כי הילד יוכרז כבר-אימוץ ויישאר בחזקת המשפחה המיועדת לאמצו - ומתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה בשל התקלות שאירעו בהליך האימוץ. הרכב השופטים כלל את נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות וחנן מלצר - שהיה היחיד שהתנגד.
"לתת את הדעת על המחדל"
ילד בן 9 עומד במרכזו של דיון בבית המשפט העליון. לפני ארבע שנים הוא נלקח מאימו על ידי פקידי הרווחה ונמסר לאימוץ מבלי שדיווחו על כך לאביו, עובד זר מאירופה. כעת הוא מבקש: החזירו את בני.
האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".
במרס 2005 הוצא הקטין ממשמורתם של אמו ובעלה והועבר למשפחה אומנת. ביוני 2006 הגיש נציג היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה הצעה להכריז על הקטין כבר-אימוץ. למרות נסיונות חוזרים ונשנים, לא התייצבו האם ובעלה לדיונים - ובספטמבר 2006 הכריז בית המשפט על הקטין כבר-אימוץ.
בפסק הדין נכתב כי האב הביולוגי לא ידע על ההליך ולא השתתף בו בפועל ובפברואר 2007, לאחר שנודע לו לראשונה מהאם על כך שבנו הוכרז כבר-אימות, הגיש תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לבחון את הבקשה לביטול ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ בהתאם לקביעה מהי טובתו של הקטין כיום, ופסק כי ההכרזה עליו כבר-אימוץ הינה נכונה. בעקבות זאת הגיש האב ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר קיבל את הערעור וציין כי ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ נעשתה שלא כדין - כיוון שלא נעשתה כל בדיקה בדבר המאמצים לאתר את האב הביולוגי, למרות שזהותו ומקום מגוריו היו מצויים בידי שירותי הרווחה.
בתאריך 29.11.2009 פסק בית משפט העליון כי הילד ישאר במשפחה המאמצת (פסק דין העליון) , שישה שופטי בית המשפט העליון קבעו בדעת רוב נגד דעתו של שופט אחד כי יש לבטל החלטה של בית המשפט המחוזי, שקבע כי יש לבטל הכרזה על ילד בן 8 כבר-אימוץ לאחר שאביו הביולוגי טען כי לא היה שותף להליכים. השופטים קבעו כי הילד יוכרז כבר-אימוץ ויישאר בחזקת המשפחה המיועדת לאמצו - ומתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה בשל התקלות שאירעו בהליך האימוץ. הרכב השופטים כלל את נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות וחנן מלצר - שהיה היחיד שהתנגד.
"לתת את הדעת על המחדל"
השופטת ארבל קבעה כי מהטעמים שהוצגו בפני בית המשפט, עולה כי טובתו של הקטין הינה באופן ברור להישאר בבית המשפחה המיועדת לאמצו וכי הקשיים המאפיינים ילדים מאומצים פחותים מהקושי הנפשי שאיתו ייאלץ הקטין להתמודד בניתוקו מהמשפחה שאותה הוא רואה כיום כמשפחתו ואצלה הוא מצא לראשונה בחייו חום, מסירות ותחושת שייכות. גם השופט אליקים רובינשטיין כתב כי הסיבה להכרעה היא טובת הקטין וכי הוא וחבריו השתכנעו כי טובתו היא בהישארותו במקומו הנוכחי.
השופטים מתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה. ארבל ציינה כי היה עליהם לעיין בתיק בדקדקנות ולאתר את האב הביולוגי. "מן הראוי כי שרותי הרווחה והאחראים עליהם יתנו דעתם למחדל זה, שמקורו בחוסר בחינה מעמיקה ובהתעלמות מחומר רלוונטי המבטאים התנהלות לא ראויה אשר אינה צריכה לקרות ככלל ובמיוחד כאשר מדובר בדיני נפשות".
גם השופט ריבלין מתח ביקורת על שירותי הרווחה וכתב כי התקלות בפרשה זו אינם מסתכמים בכשל באיתור האב הביולוגי, אלא גם בהתמשכות ההליכים. לעומתם, השופט חנן מלצר שהתנגד להחלטה, טען כי לא התקיימה כאן עילת אימוץ ולכן ההכרזה על הילד כבר-אימוץ הייתה שלא כדין. הוא ציין כי טעם נוסף לדחיית הערעור הוא הפגמים המצטברים שנפלו בהליך, אשר מצדיקים לטענתו את קיומו מחדש.קישורים:
ראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור ע"י הרווחה ללא ידיעתו , מעריב , 02.12.2009
השופטים מתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה. ארבל ציינה כי היה עליהם לעיין בתיק בדקדקנות ולאתר את האב הביולוגי. "מן הראוי כי שרותי הרווחה והאחראים עליהם יתנו דעתם למחדל זה, שמקורו בחוסר בחינה מעמיקה ובהתעלמות מחומר רלוונטי המבטאים התנהלות לא ראויה אשר אינה צריכה לקרות ככלל ובמיוחד כאשר מדובר בדיני נפשות".
גם השופט ריבלין מתח ביקורת על שירותי הרווחה וכתב כי התקלות בפרשה זו אינם מסתכמים בכשל באיתור האב הביולוגי, אלא גם בהתמשכות ההליכים. לעומתם, השופט חנן מלצר שהתנגד להחלטה, טען כי לא התקיימה כאן עילת אימוץ ולכן ההכרזה על הילד כבר-אימוץ הייתה שלא כדין. הוא ציין כי טעם נוסף לדחיית הערעור הוא הפגמים המצטברים שנפלו בהליך, אשר מצדיקים לטענתו את קיומו מחדש.קישורים:
- העליון: הילד יימסר לאימוץ - למרות התנגדות האב , ynet , 29.11.2009
- ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין
- אלימות בירוקרטית וטובת הקטין מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג
- מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה של פקידי סעד לחוק הנוער
- שיקולים זרים וניגוד עניינים בוועדות ההחלטה
- ניצול תמימותם של יוצאי אתיופיה וחבר העמים
ראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור ע"י הרווחה ללא ידיעתו , מעריב , 02.12.2009
תגובה 1:
השופטים עוולו בצורה קיצונית כלפי האבא. מדובר בבזיון שזועק לשמיים.
בית המשפט שיכול היה לעצור את החרפה, תמך במקרה זה בפקידות הסעד. מדובר בפשע מאורגן.
מהתנהלות שרותי הרווחה עולה, כי דברי פקידות הסעד הינן שקר וכזב, והינן מתמחות בביצוע עבירות פליליות רבות של פגיעות בסדרי השלטון והמשפט, ושיבוש הליכי משפט לרבות:
1. עברה על הוראת ס' 237 לחוק העונשין, עדות שקר, כאשר פקידות הסעד העידו בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך – זהותו של האבא. שקריהם של פקידי הסעד מהווה עדות שקר, עברה שדינה מאסר שבע שנים; ואם עשו זאת פקידות הסעד כדי לקבל טובת הנאה עברה שדינה – מאסר תשע שנים.
2. עברה על הוראות ס' 238 לחוק העונשין, בידוי ראיות, עברה שדינה – מאסר חמש שנים.
3. עברה על הוראת ס' 239 לחוק העונשין, שבועת שקר, כאשר פקידות הסעד מסרו ביודעין תצהיר שקר לבית המשפט, עברה שדינה - מאסר שלוש שנים.
4. עברה על הוראת ס' 240 לחוק העונשין, עדויות סותרות, כאשר מקריאת פרוטוקול בית המשפט עולה במפורש שפקידות הסעד מסרו הודעות ועדויות סותרות בענין אחד אי איתורו של האבא בפני בית המשפט, ועשו כן בכוונה להטעות, עברה שדינה – מאסר חמש שנים.
5. עברה על הוראת ס' 243 לחוק העונשין, ידיעות כוזבות, כאשר פקידות הסעד מסרו ידיעה על עבירות של האבא כשהן יודעות שהידיעה כוזבת, עברה שדינה - מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע - מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.
6. עברה על הוראת ס' 244 לחוק העונשין, שיבוש מהלכי משפט, בכך שפקידות הסעד עשו דבר בכוונה להכשיל הליך שיפוטי ולהביא לידי עיוות דין, עברה שדינה - מאסר שלוש שנים.
פקידות הסעד בחוסר תום לב קיצוני בחומרתו, בשל הנדרש והמתבקש מהיותם עובדי ציבור, התעלמו מתוצאותיו האופרטיביות של הליך האימוץ. עוולו ופשעו ממש נגד האבא האומלל ונגד בנו, ובניגוד לכל הגיון ישר, שלחו ילד לאימוץ.
ישראל 2009 – מדינה מושחתת, עם שופטים מושחתים ומסואבים, אכזריים בצורה קיצונית, חסרי חמלה וחסרי אנושיות.
אקציה. וכמו שאמר האבא, "מה זה, שוק הכרמל? מוכרים את הילד שלי?".
הוסף רשומת תגובה