חוק הנוער טיפול והשגחה - סמכויות פקידת הסעד

חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה כביכול הנה הגנת הקטין. לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.

בית משפט לנוער
פקיד סעד בבית משפט לנוער

פקיד הסעד הוא עובד עירייה


 חוק הנוער (טיפול והשגחה) סעיף 1 קובע כי פקיד הסעד הוא "כמשמעותו בחוק בסעד התשי"ח ". חוק הסעד קובע כי פקיד הסעד הנו "עובד סוציאלי ששר העבודה והרווחה מינהו פקיד סעד לעניין חוק זה".
במדינת ישראל קבע משרד הרווחה כי פקיד הסעד יהיה עובד סוציאלי בלשכת הרווחה של הרשות המקומית. פקיד הסעד כפי שיובהר להלן הנו בעל סמכויות נרחבות, ויש טעם לפגם כי בכירי הרשות המקומית יהיו ממונים עליו. נכון לאוגוסט 2009 ישנם כ-30 ראשי ערים ובכירים הנחקרים במשטרה על עברות חמורות, ואנשים אלו הנם ממונים על פקידי הסעד החורצים גורלות של משפחות. מפכ"ל המשטרה התנגד למשטרה עירונית הכפופה לראשי ערים, וטען כי משטרה כזאת היא פגיעה בדמוקרטיה. פקידי הסעד הם המשטרה העירונית הסוציאלית הכפופה לראשי הערים מזה שנים רבות.
.
בית משפט לנוער - הליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות או הוכחות
אחד העקרונות המנחים את מערכות המשפט בעולם הוא האובייקטיביות. כלומר השאיפה היא כי באירוע (תיק) אשר ישפט ע"י שופטים, ופרקליטים שונים, פסק הדין יהיה זהה. לשם כך ישנו הליך מסודר ופומבי, המחייב בסיס ראייתי.
בבתי משפט לנוער ומשפחה אין הדבר כך. בתי משפט אלו מנוהלים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית. הראיות הנן חסרות משמעות משום שחוק הנוער קובע כי הבסיס לפיו יחליט בית המשפט הנו מה שפקיד הסעד סבור. בתי משפט לנוער ומשפחה רואים את המלצות פקיד הסעד כסוף פסוק, כך שניתן לומר כי בתי משפט אלו אינם סמכות שופטת, אלא מאשרת את המלצות פקידי הסעד.

חוק הנוער - מופעל על אוכלוסיות מוחלשות


 משרד הרווחה פועל בחיסיון ומשתדל להסתיר מהציבור פילוח של אוכלוסיות היעד של פקידי הסעד. בד"כ אלו אימהות חד הוריות, יוצאי מדינות חבר העמים, ויוצאי אתיופיה. הנוער בסיכון הנדרש טיפול אינו בהכרח מאוכלוסיות אלו, אך פקידי הסעד יודעים כי יתקשו להתמודד עם אוכלוסיות אלו, לכם הם בוחרים ל"טפל" באוכלוסיות החלשות. יובהר בנוסף כי בישראל לא קיים חוק זכויות הילד, המשמעות היא כי נער המורחק מביתו הנו נטול זכויות וכפוף למרותם של פקידי הרווחה.

סעיף 2 - כל קטין הוא קטין נזקק 

 .התבוננות בסעיף 2 לחוק הנוער מעלה תהיות האם כל קטין נזקק?, לדוגמא סעיף 2 (6) קובע כי אם שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת הקטין נזקק. לדוגמא ילד ששיחק כדורגל ושבר רגלו, בית משפט לנוער יכול להכריז עליו "נזקקות" לפי חוק הנוער ולהעבירו לטיפול והשגחת פקידת סעד לחוק הנוער.

סעיף 11 - אמצעי חירום: הוצאת ילד מביתו ומשפחתו ללא הוכחות או ראיות
סעיף 11 בחוק הנוער קובע כי במידה ו"פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט".
כלומר פקיד הסעד יכול להוציא ילד מביתו ומחזקת הוריו בכל עת שיחפוץ, אם הוא סבור כי הילד בסכנה. פקיד הסעד אינו נדרש להציג ראיות או הוכחות כי הילד בסכנה.
לאן לוקח פקיד הסעד את הילד שהוציא מביתו? - חוק הנוער מאפשר לפקיד הסעד להציב את הנער בכל מקום שיראה לנכון ואינו קובע מקום כלשהו. בד"כ פקיד הסעד יציב את הילד במרכז חירום.
.
סעיף 12 - החלטות ביניים: הארכת צו החירום של פקיד הסעד ללא הקטין, הוריו או דוח כלשהו.
סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר ל"בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד; החלטת-ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת-תקפה כאמור בסעיף 14".
בתי משפט לנוער רואים את המלצותיהם של פקידי הסעד כסוף פסוק ואינם כפופים לבסיס ראייתי כלשהו להוציא את הילד מביתו לחודש או יותר. סעיף 12 בחוק מאפשר לבית משפט לנוער להאריך את הצבת הקטין מחוץ לביתו בחודש נוסף ללא נוכחותו, נוכחות הוריו, או תסקיר כלשהו.
מדובר בסמכויות מרחיקות לכת העומדות בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יוזכר כי פקיד הסעד הנו עובד עירייה, ולעתים פועל ע"פ שיקולי העירייה.
.
סעיף 3 - דרכי טיפול והשגחה: הכרזת נזקקות

 הכרזת הנזקקות היא העברת סמכות בית המשפט על הקטין, לקבוע טיפול עבורו או אחראי אחר עבורו מלבד הוריו. הכרזת הנזקקות אינה כפופה גם היא לראיות, או הוכחות אלא ע"פ מה שפקיד הסעד סבור. הכרזת הנזקקות מאפשרת לבית משפט לנוער:
  • לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
  • להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
  • להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;
  • להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971.
  • להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז.
  • להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.

זכויות הקטין


 חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה לכאורה הנה הגנת הקטין.
אולם לא קיים חוק המקנה זכויות לקטין שהורחק מביתו, כגון: היכן ילון, מה יהיה סדר יומו, סל הטיפול, תזונה, שעות פנאי ועוד. הקטינים במוסדות הרווחה נמצאים במצב של סיכון, רחוק מהעין הציבורית. מוסדות אלו פועלים ללא פיקוח, וללא שקיפות.
מדינת ישראל התחייבה ע"פ אמנה בינלאומית לזכויות הילד לחוקק חוק לזכויות הילד עוד משנת 1991 אולם טרם עשתה מאומה בנדון, לפיכך חוק הנוער הנו בניגוד לאמנת זכויות הילד.
.

פקידי סעד לחוק הנוער - השיטה שקרסה


 לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
משרד הרווחה כשל בטיפול בבני הנוער, ומאבד מיום ליום את אמון הציבור. במקום להפיק לקחים, לעבוד בשקיפות, לצמצם ואף לבטל את סמכויות פקיד הסעד, המשרד ממשיך במדיניותו הכושלת.

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג משקר באובססיביות בעניין הוצאת ילדים מהבית


קישורים:
  • המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" ... שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים