הכנת תסקיר לשופט שמואל בוקובסקי: ביקור בית “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע - פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי

הפרת פתאומית של זכויות אדם - בוקבסקי החריב חיי אשה בשרירות לב
הליך שיפוטי רווי דברי בלע ורמיה ועלילות נגד אישה בת 60 מאובחנת בדמנטיה. בוקובסקי וחבורתו פקידת סעד ועובדת סוציאלית ופסיכיאטר העלילו דברי רמיה ושקרים נגד אשה מאובחנת דמנטיה והחריבו את חייה. הפכו אותה שבר כלי, סיעודית, איבדה יכולת דיבור.
חיי האישה נחרבו בהליך שיפוטי בזוי בניצוחו של סגן הנשיא השופט שמואל בוקובסקי.
 
שמואל בוקובסקי - מינוי מופקר אפוטרופוס לאישה
שמואל בוקובסקי
 
מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה.
בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.
השופט שמואל בוקובסקי התרשל בצורה חמורה והזיק לאישה נזקים קשים בלתי הפיכים.

חייה של החסויה נהרסו לאחר שבוקובסקי מינה אפוטרופוס
עקב המינוי השתנה תוך לילה אורח חייה של החסויה, מצבה הפיסי והנפשי התדרדר במהירות, ותוך כחודשיים הפכה להיות שבר כלי, ולא יצאה ממצב זה, אלא מצבה מידרדר מיום ליום.

שמואל בוקובסקי הזמין תסקיר של פקידת הסעד מלשכת הרווחה בת ים.

תסקיר מסולף
יצוין כי התסקיר היה שיקרי, מגמתי, נכתבו בו "עובדות" מהותיות וכוזבות שלא אומתו, הומלצו בו המלצות מרחיקות לכת בחייה של החסויה, ללא בקשה בכתב, וללא תצהיר, וללא תיאום עם המעורבים בהמלצות אלו. לא הוגדר 'סל טיפול' לחסויה. בוקובסקי אישר את התסקיר במלואו לאחר דיון של חצי שעה.

הסדרי ראייה - פירוק המשפחה כולה
כן לדוגמא המליצו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי על הסדרי ראייה לבן לראות את אמו החסויה אותו הייתה רגילה לראות מידי יום, ללא בקשה בכתב, מאומתת בתצהיר ע"י מי מבעלי הדין, וללא שום תיאום מראש עם הבן או החסויה.

משימות מזיקות וחסרות תועלת ביוזמת שמואל בוקובסקי
בוקובסקי הטיל בהחלטתו (לאחר קבלת התסקיר) את משימת השמרטף על פקידת הסעד שירה שביט אורגד, להכריע בכל מחלוקת בין בעלי הדין בעניין הסדרי הראייה. משימת שמרטף זאת הוסיפה סכסוכים נוספים, ותכתובת שיקרית של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי לבית המשפט.

שמואל בוקובסקי אישר את התסקיר במלואו ללא סייג, מבלי ששאל או בדק דבר עם פקידת הסעד על התסקיר.
.
הביקור נערך ביולי 2006 בעת שבנה של החסויה אותו עימו היתה רגילה להיפגש מידי יום, היה במילואים צו 8 עקב מלחמת לבנון השניה.
.
סתירות בין חוות דעת רפואית להתרשמות פקידות הרווחה של עיריית בת ים:
להלן מה שרשמו בתסקיר הסעד העובדות הסוציאליות מצוות קשישים של לשכת הרווחה בבת ים:
בביקור בית שערכנו ביולי 2006 החסויה היתה מאוד תוקפנית וחשדנית, קיללה וגידפה אותנו, איימה שתהרוג אותנו, ואף זרקה לעברנו כיסא. טענה שאנחנו מקיימות יחסים עם בעלה. כן דיברה כן דיברה באופן לא ברור, ענתה לא לעניין, לא זיהתה בתמונות את בנה ונכדתה.
בפגישה שנערכה באוגוסט, החסויה לאחר שקיבלה טיפול תרופתי (ריספרדל) בהמלצת ד”ר איתן חבר, היתה רגועה יותר, מחויכת יותר, ושיתפה עימנו פעולה, יחד עם זאת לא דיברה לעניין, משפטיה לא היו מובנים, לא התמצאה בזמן ובמקום” (סוף ציטוט)
.
חוות דעת של הרופא המטפל של החסויה מספטמבר 2006:
מחודש יולי 2006 התנהגותה החמירה, מסרבת לאכול, בחודש האחרון ירדה 10 ק”ג ".
.
נקודות:
  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לא חסו על החסויה בעת שבנה נמצא בשרות מילואים צו 8 במלחמה. הפקידות לא חסכו במילים קשות שיקריות ובוטות על מנת לקדם את התסקיר

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי סילפו את מצבה של החסויה. בעוד החסויה חלושה, איבדה יכולת דיבור, ירדה במשקל 10 ק”ג תוך חודש, התרשמותן של פקידות הרווחה היתה לפי צרכיהן, פעם החסויה אלימה, שבועיים לאחר מכן רגועה אך לא מדברת.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי השפילו את החסויה ב”ביקור הבית” באמצעות “אבחונים” ושאלות חסרות תועלת אם היא מזהה את בנה ונכדתה בתמונה.

  • מכל האמור לעיל לא ברור מה היתה מטרת ביקור הבית מלבד להשפיל את החסויה, לפגוע בה, ולגרום לה נזק, בעוד החסויה דואגת לבנה, ובמצב בריאותי קשה.

  • החסויה ידועה כאשה טובה, מבורכת, ורגועה, מאז ומעולם. התיאורים של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי הנם שיקריים ומגמתיים.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו”ס נעמי הלימי פעלו בדרך של רמייה בתיאור התנהגותה של החסויה, שהרי לאור מצבה הפיסי והקוגנטיבי לא יכול להיות שזרקה עליהן כיסא, מה עוד שמי שנכח במקום מלבדן העיד שלא היו דברים מעולם.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי זרו חול בעיני בית המשפט, ובני המשפחה. טענתן בתסקיר כי הטיפול התרופתי של ד”ר איתן חבר היטיב עם החסויה היתה פגומה ופזיזה, בדיקה של רופא בקופת חולים הראתה כי “מחודש יולי 2006 התנהגותה החמירה, מסרבת לאכול, בחודש האחרון ירדה 10 ק”ג“.

  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי הלכו אימים על המשפחה והחסויה בהיותן עובדות יחד בכל דבר ועניין, גם כמטפלות וגם כמגישות תסקיר לבית משפט המקבל אותו כ”סוף פסוק”, ואשר חורץ את גורלה של החסויה.

  • החסויה ידועה בהתנהגותה המנומסת והישרה, ללא שום עבר פלילי או רבב. דברי הבלע של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו”ס נעמי הלימי באשר להתנהגות החסויה נובעים משיקולים זרים

מדיניות הרווחה – התנהלות מופקרת של פקידי הסעד ברשות המקומית ה”מטפלים” בקשישים
.
בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד של עיריית תל אביב אחריה על מנת למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ל”טפל” בה ללא הפרעה.
ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.
רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת”א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.
פקידות הסעד הן עובדות עירייה ובתור שכאלה הם פועלות בראש וראשונה לנער את העירייה מאחריות בטיפול בחסוי.
בנוסף קיימים לחצים של בתי חולים גריאטריים לבצע ניסויים בקשישים אלו כפי שמתברר בכתבה על פרשת הרופאים החשודים בהתעללות בקשישים בבית החולים הגריאטרי הרצפלד קפלן בגדרה.
שיקול זר נוסף הוא לחצים של תאגידים ואפוטרופוסים הרוצים קשישים בעלי נכסים. ידועה פרשת החשד על תאגיד האפוטרופסות דורי דורות, שהוציא כספי חסויים שלא כדין.
יש להתייחס בזהירות יתרה בכל פגישה או התקשרות כלשהי של פקידי הסעד ברשות המקומית, פוטנציאל ההרס של פקידים אלו הנו בענייני נפשות ובלתי הפיך.
התנהלותן המופקרת תוך הפרת זכויות אדם, של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים, אל הקשישים ברשות המקומית ראויה לגינוי והוקעה.
קישורים:

בדיקות ראיה תקופתיות לפקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה

בדיקות ראיה תקופתיות לפקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה
בדיקות ראיה תקופתיות לפקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה
לפי חוק הנוער, ו/או חוק הגנה על חוסים יכול פקיד סעד לחוק הנוער להוציא ילד מביתו ומשפחתו לשבוע ללא צו בית משפט.
לאחר מכן יכול הפקיד סעד (שהוא עובד עירייה) להאריך את ההוצאה לעוד חודש ללא נוכחותו או מי מבני משפחתו, בעזרת צו בית משפט.
ניתן בדיון משפטי להמשיך את תהליך אך בנוכחות ההורים עד הגיע הילד לגיל 18 , או עד מות החוסה שאינו ילד.

פקידי הסעד מקושרים לפסיכיאטרים, מאבחנים שונים, ומסגרות השמה חוץ ביתית, הפועלים ע"פ מדיניות, של ניתוק מהמשפחה, והשמה חוץ ביתית.
פקיד הסעד אינו כפוף לסדרי דין, הוכחות או ראיות, והוא מתנהל בחיסיון, ובדלתיים סגורות, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט לענייני משפחה ונוער רואים את המלצות פקידי הסעד כסוף פסוק (חותמת גומי), או במילים אחרות - קרקע פוריה לשחיתות.
.
מדובר בסכומי עתק הזורמים לכיסיהם של פסיכיאטרים, מאבחנים ומטפלים שונים, תאגידי אפוטרופסות, ועוד מסגרות השמה חוץ ביתית.
מידי פעם נחשפות פרשיות שחיתות, ומחדלים, כגון: פרשת השחיתות בתאגיד דורי דורות, משפחת אומנה שהתבררה כמרתף עינויים ועוד.
.
פקידי הסעד מתוכנתים להוציא את הילדים מבתיהם בשל אינטרסים של מעסיקיהן הרשויות המקומיות המתנערות מאחריות, ובשל כסף קל לכיסם של פסיכיאטרים, מאבחנים ומטפלים שונים, ומסגרות השמה חוץ ביתית.
.
המפסידים הגדולים הן אותן המשפחות שפקידי הרווחה נקרו בדרכם, ונפגעו קשות עקב כך, עד מוות פיסי או נפשי.

קישורים:

בלתי נסלח - על חטא שחטאנו ל"אם המרעיבה"

המאמר על חטא שחטאנו ל"אם המרעיבה" , פרופ. אסתר הרצוג , YNET , ספטמבר 2009
לתקשורת כמו גם לארגוני הנשים וזכויות האדם לא ייסלח על שלא קמו וזעקו את זעקת האם הנרדפת, שלא יצאו נגד ציד המכשפות המודרני ההולך ומתפתח נגד אמהות בישראל
פרופ. אסתר הרצוג

יום הכיפורים שנועד לבקשת סליחה על חטאים שחטאנו, לא יכפר על העוול האישי והקולקטיבי שנעשה בפרשה שבה הואשמה אם חרדית בהרעבת בנה. אין סליחה שתמחה את דמם של אשה ומשפחתה וכל קהילתה, שנשפך בכיכר העיר וכל העם רוקד על הדם.

שותפים רבים יש לעוול הנורא שנעשה בפרשת האם החשודה בהרעבת בנה: לילד, לאם, למשפחה, לקהילה החרדית ולאמהות בישראל בכלל. בית החולים, המשטרה, הפרקליטות, בית המשפט המחוזי ואחרים לקחו חלק בליבוי של היסטריית שנאה לקהילה החרדית בעזרת הוקעת אם בתוכה.

גם אם לא נטען שבית החולים השתמש בתיאוריית סרק (כפי שטענתי במאמר קודם) שהוקעה לפני שנים בבריטניה ובמדינות נוספות, כדי לחפות על מחדליו בטיפול בילד, בית החולים חטא נגדו, בהעבירו לתקשורת את תמונת הרזון המחרידה. תוך כדי עבירה על זכויות הגנת הפרטיות של הילד, ביקש בית החולים לשכנע את הציבור לצדד בעמדתו נגד האם, עוד בטרם משפט.

קרוב לוודאי שהילד, לו נשאל, לא היה מסכים שתמונת עירום מזעזעת שלו תתפרסם בציבור, והוריו בוודאי ובוודאי שלא נשאלו. המשטרה והפרקליטות לא היססו לכלוא את האם, בחודשי הריון מתקדמים, במעצר. הם לא מצאו כל סתירה בין הטענה מחד שהיא חולה בנפשה, ואם כך זקוקה לטיפול נפשי, לבין מעצרה למרות הריונה כמי שביצעה פשע. גם את הדיון המשפטי ממהרת הפרקליטות לקיים מייד לאחר צאת יום הכיפורים, תוך כדי החגים, כדי למנוע מההורים ומהקהילה התומכת בהם להתארגן כיאות מבחינה משפטית. לא ניתן להימנע מהשוואה של רוחב הלב הניתן, בשימועים ועיכובי דיונים, המוענקים בשפע בתיקים משפטיים כבדי משקל לבכירי שלטון, מושחתים ואנסים.

אך הראשונה מכל החוטאים היא התקשורת, אשר בתרועה רמה צלבה את האם עוד בטרם הוכחה אשמתה. היא הייתה ל"אם המרעיבה" – בכותרות ענק הקובעות את אחריותה ללא עוררין של האם, עוד לפני שהתבררו הפרטים ולפני שנחרץ גורלה בבית המשפט.

התקשורת היא שנושאת באחריות שאין לה כפרה על דמוניזציה הגוזרת את גזר הדין של ההמון, שאין אפשרות להתגונן מפניה. היא אחראית לכך שאין היום כמעט אנשים בישראל המוכנים לשקול אפשרות שהאם חפה מכל פשע ומכל פגיעה בילד ושהיא אם מסורה לבנה הקטן כמו לשאר ילדיה. היא עשתה שימוש נקלה בתמונת עירום, בסגנון אושוויץ, של ילד שאינו יכול למנוע את פרסום תמונתו לעיני הציבור, ואינו יכול להתגונן בפני תאוות רייטינג חסרת רסן. התקשורת הפכה את הציבור כולו לעדר חסר דעת, המוכן לסקול באבנים או לתלות בכיכר העיר את האם ביחד עם כל קהילתה. התקשורת היא שאשמה באופן שלא ייסלח על הפיכת העדה החרדית, שנואת נפשה, לתרנגולת הכפרות של תיעוב ציבורי מאורגן כלפי הקהילה החרדית באופן גורף.

על כישלונה של החברה החילונית ובעיקר של נציגיה העלובים בפוליטיקה לשמור על שוויון בהקצאת משאבים לחינוך החילוני, לתבוע את השוויון בחובות בשירות הצבאי, לעמוד מול הדרת נשים בפוליטיקה על ידי החרדים, למנוע את הפקרת כבודן של נשים בתחבורה הציבורית, לרסן את הרחבת הסמכויות לבתי הדין הרבניים, לשמור על צביון תרבותי חילוני בירושלים – על כל אלה מכסה התקשורת החילונית בהסתה מתמדת של שנאת הציבור הרחב כלפי הקהילה החרדית. וכמה קל לעשות זאת כאשר אפשר להשתמש באישה בהריון ובאימהוּת.

לתקשורת, אך גם לרבים אחרים לא יכופר על שתיקת הכבשים ועל רפיון השכל. לארגוני הנשים לא ייסלח, על כך שלא קמו וזעקו את זעקת האם הנרדפת, שלא יצאו נגד ציד המכשפות המודרני ההולך ומתפתח נגד אמהות בישראל, לא ביחס לאם החרדית ולא ביחס לאמהות בכלל. ארגוני הילדים וזכויות האדם הרוחצים בניקיון כפיהם, כי "טובת הילד" קודמת לכל, בעודם שותקים נוכח הפגיעה האכזרית בזכויות האדם של הילד ואמו, גם אם ירבו במלל אידיאולוגי - ערוותם לא תכוסה.

פרופ' אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, מרכזת פרלמנט נשים

המאמר על חטא שחטאנו ל"אם המרעיבה" , פרופ. אסתר הרצוג , YNET , ספטמבר 2009

לשכת הרווחה ברשות המקומית - מה שהציבור רואה, ומה שמתרחש במציאות

לשכת הרווחה ברשות המקומית - מה שהציבור רואה
לשכת הרווחה ברשות המקומית - מה שמתרחש במציאות
פרשיות האשפוזים הפסיכיאטרים של עשרות בני נוער ללא צורך, ואונס ילד כבן 5 במשך 4 שנים במשפחת אומנה, בלי שפקידי הסעד והרווחה למיניהם טרחו לבדוק מה קורה עם הפעוט ששלחו למשפחת האומנה, ועוד אינספור פרשיות אחרות, מצביעות על כך שכל התעסקות עם לשכת הרווחה הנה ענייני נפשות ומסתיימת אם לא במוות אז בטראומות קשות לכל החיים.
.
פקידי הרווחה מציגים את שירותי הרווחה כמסייעים לחסויים, וילדים בסיכון. הם משתמשים בביטויים נחמדים כגון: השמה חוץ ביתית, טובת הילד, טיפול תרופתי, חיבוק דוב, ועוד.., אולם בפועל מדובר טיפולים כפייתיים וכואבים לקטין, לחסוי, ולבני משפחתם.
בכוחם של פקידי הסעד, שהם עובדי עירייה ברשויות המקומיות, לשלוף ילד מביתו ומשפחתו ללא התראה, בתואנות והערכות שונות. משם הוא נלקח למרכז חירום או מוסד אחר על מנת ל"הגן" עליו או מפניו. בפועל מעט מאוד ידוע אודות תוצאות ה"טיפול" ב"מטופלים" אלו.
.
משרד הרווחה אינו מספק מידע אודות אפקטיביות הטיפול, ומסרב לביקורת חיצונית אפקטיבית על פעולותיו. במדינת ישראל לא קיים חוק המגדיר את זכויות הילדים המוצאים מבתיהם ע"י פקידי הסעד באמצעות בתי המשפט לנוער.

מרכזי השמה חוץ ביתית, פסיכיאטרים, חברות התרופות, ומטפלים למיניהם הם המרוויחים הגדולים מהוצאת החוסים והקטינים ממסגרת הקהילה. גורמים אלו יוזמים אבחונים וטיפולים שונים מיותרים, תרופתיים, אשפוזים פסיכיאטריים שלא לצורך, אשר תוצאותיהם הרות אסון ל"מטופלים", ומשפחותיהם.
.
פלייליסט - הצביעות של אגפי הרווחה בעיריית תל אביב - גורמים סבל ונזקים לתושבים ומשפחות מוחלשים וחסרי ישע

.
קישורים:

פקידי סעד חולניים - שולחים ילדים למוסדות פסיכיאטרים ללא צורך, ושוכחים אותם שם

ישראל 2009 - עשרות ילדים "נתקעים" למשך חודשים, שנים, במוסד פסיכיאטרי בגלל תכנון תקציבי לקוי?
.
הכתבה "כלואים באשפוז" , עיתון "ישראל היום" 22.09.2009

כלואים באשפוז
עשרות ילדים "נתקעים" בבתי חולים פסיכיאטריים בשל בעיות תקציב בפנימיות יו"ר המועצה לשלום הילד: "מקומם לא שם"

ליאת עזר, כתבתנו לענייני רווחה
מחסור בתקציבים בפנימיות הטיפוליות מביא לכך שעשרות בני נוער וילדים שאמורים לעבור לטיפול בפנימיות אלו נותרים למעשה באשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים - כך עולה מפרטי הפנייה שהעביר יו"ר המועצה לשלום הילד יצחק קדמן אל משרד הרווחה.
על פי הערכות בפנימיות הטיפוליות חסרים לא פחות מ- 100 מקומות מה שמותיר עשרות ילדים באשפוז בעל כורחם. לדברי קדמן מדובר בבזבוז משווע של כספים שכן יום אשפוז יקר בהרבה מיום שהייה בפנימייה.

"מקומם לא במוסד הפסיכיאטרי" מתריע קדמן ומציין כי לצד מקרים של ילדים שאושפזו ושלאחר איזון מצבם נמנע שחרורם מסיבה זו קיימים מקרים חמורים יותר של ילדים שהגיעו אל בתי החולים רק לצורך אבחון לאחר שהתפרצו בכיתה למשל.
"במוסד הפסיכיאטרי אומרים 'הילד אמנם זקוק לטיפול אבל ממש לא כאן' ומפנים אותו לשירותי הרווחה אבל בזמן האחרון יש פקק והמנהלים לא יכולים לשחרר אותם."

.
מנהל במוסד פסיכיאטרי במרכז הארץ שביקש להישאר בעילום שם מתריע אף הוא כי במוסד "נתקעים" בני נוער וילדים רבים שמקומם אינו באשפוז. "זה בלתי נסבל לחשוב שילד נמצא
במסגרת שלא מתאימה לו" אמר וציין מקרים שבהם נשלחים ילדים למקום בשל רקע משפחתי בעייתי. "היו מקרים של ילדים שהגיעו במצב סוער על בסיס של משפחה לא תפקודית למשל אחרי התפרצות זעם ואחרי בדיקה מגלים שמדובר במשבר משפחתי כמו ילד מוכה ואנו ממליצים על פנימייה אבל הילד נשאר כי לא מוצאים לו מקום." לדבריו הנושא "נעצר" בשלב שבו נאלצות הרשויות המקומיות להעביר התחייבות כספית למען הילד. ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "משרד הרווחה ומשרד הבריאות פועלים בשיתוף פעולה על מנת להגיע לפתרון בעיה זו."
 

קישורים:


עשרות ילדים מאושפזים בישראל במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך

ספטמבר 2009 - רשת ב - משרד הרווחה משתמש בילדים לקבל תוספת תקציב.
.
משרד הרווחה מנהל מאבק פוליטי ותקציבי על גבם של ילדים

לא יאמן: עשרות ילדים מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך בגלל סכסוך בין משרד הרווחה למשרד הבריאות, שאינם מצליחים להסכים איזה משרד יממן את הטיפול בפנימיות טיפוליות בגמר האשפוז, ולכן נשארים הילדים בבתי חולים פסיכיאטריים שלא לצורך, ונגרמים להם נזקים של ממש.
.

.
משרד הרווחה משתמש בתחבולות מסוכנות לילדים להגדיל את תקציב המשרד
מדובר בילדים המגיעים למוסדות הפסיכיאטריים, במוסדות אלו מאבחנים איזה טיפול צריך לתת לאותם ילדים. הילדים נשארים "תקועים" במוסדות הפסיכיאטריים בגלל שמשרד הרווחה טוען שאין לו כסף לממן שהותם במסגרות אחרות. בכך נגרם לאותם ילדים נזק נפשי, וגם זה עולה למדינה יותר כסף. משרד הרווחה ומשרד הבריאות לא מסכימים ביניהם כבר שנים מי צריך לממן את שהות הילדים במסגרות לאחר האבחון הפסיכיאטרי.
.
נזק אדיר לילדים, ולפעמים בלתי הפיך
ד"ר יצחק קדמן: השהייה במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך גורם לילדים נזק אדיר ולעתים בלתי הפיך. הילד מסגל לעצמו את ההתנהגויות שהוא רואה מסביבו, לפעמים הילד הופך להיות בעל מאפיינים כאלו שיהיה קשה להוציא אותו למקום אחר, ובכך נקבע גורלו לשנים רבות. אם מזניחים את הבעיה הזאת, עלול להיות שלא יהיה את מי להוציא.

קישורים:

מעשי ההונאה של הרווחה נחשפים: ה"מומחים" המסוכנים של פקידי הרווחה - שומר נפשו ירחק

מעת לעת, מביאים פקידי סעד למיניהם חוות דעת של פסיכיאטרים, פסיכולוגים, ועוד "מומחים" כאלו ואחרים המחפשים יוקרה וכסף קל, על מנת לאמת את התזות הדמיוניות שלהם.
פקידי הסעד מנצלים היטב את העובדה כי הדיונים בבתי המשפט מתנהלים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית, ללא צורך להציג ראיות בדיני משפחה ונוער, וכן את העובדה כי השופטים מקבלים את המלצותיהם כסוף פסוק. מעשי נוכלות אלו אינם ייחודיים לישראל, אלא שבשאר מדינות העולם מפיקים לקחים בעניינים חמורים אלו.

מה שאינו מפתיע הוא שכשהילד או הפעוט לאחר שנקרע ממשפחתו, סובל במסגרת שבה הושם ע"י פקידי הסעד, אף אחד מפקידי הרווחה ואותם "מומחים" אינו זוכר אותו, כמו אותו פעוט בן 5 שנאנס במשפחת אומנה במשך 4 שנים, ועוד רבים אחרים.

פרופסור דיוויד סאות'הול, עד מומחה מטעם משרד הרווחה הבריטי, אף הוא התגלה כנוכל.


דיוויד סאות'הול היה רופא ילדים כללי שהתמחה לכאורה בתסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח, עבד בשירות להגנת הילד ושימש עד מומחה מטעם התביעה נגד אמהות שלכאורה התעללו בילדיהן, ובשל עדותו שלימים נתגלתה כהונאה הורשעו הורים חפים מפשע והושלכו אל הכלא.

בעקבות התיאוריות שלו שגורסות כי הורים רבים מתעללים בילדיהם החלה תופעה בה רופאי ילדים שהושפעו ממנו החלו להאשים הורים תמימים במעשי התעללות דמיוניים, וילדיהם נלקחו מהם ע"י שירותי הרווחה.

בשנת 2004 הואשם בסדרת מעשים שאינם הולמים את תפקידו ע"י המועצה הכללית לבריאות, לאחר שהתלונן במשטרה כי בעלה של סאלי קלארק רצח את ילדיו וזאת בעקבות צפיה בלבד בתכנית טלוויזיה. המועצה התלתה את רישיונו לעסוק בשירות להגנת הילד למשך 3 שנים.

ב-2007 נשלל רשיונו לשמש שעד מומחה בנושא עקב שורה של מעשים בלתי הולמים ורשלנות מקצועית. הוא ערער לבית המשפט העליון אך הפסיד.

ביוני 2009 הפיקה תכנית פנורמה הבריטית תחקיר נוקב עליו בשם "רופא מאד מסוכן", בו היפנו כלפיו אצבע מאשימה הורים שהואשמו על ידו באופן לא מקצועי וספקולטיבי על הריגת ילדם, ורופאים אחרים כינו את המומחיות המפוקפקת שלו כ"פרודיה על רפואה".

צפו בתכנית תחקירים בניו זילנד משנת 1997 אשר חושפת את מערכת השקרים וההונאה של פרופסור סאות'הול.
קישורים:

השמה חוץ ביתית - בלי זכויות לילדים ולחוסים, וללא פיקוח וביקורת

השמה חוץ ביתית - בלי זכויות לילדים ולחוסים, וללא פיקוח וביקורת
השמה חוץ ביתית - בלי זכויות לילדים ולחוסים, וללא פיקוח וביקורת
פרשת אונס הילד בן ה-5 במשפחת אומנה שנמשכה 4 שנים חושפת את חוסר האונים של החוסים במסגרות ההשמה החוץ ביתית. ארבע שנים לקח לרשויות הרווחה "קהות החושים" להבחין כי ילד בן 5 ששלחו למשפחת אומנה בצו בית משפט עובר התעללות קשה של מעשי סדום, מעשים מגונים, ואיומים.
כ- 10,0000 ילדים מוצאים מביתם מידי שנה ע"י פקידי הסעד בעיריות, כדי להשימם בכפייה במסגרות השמה חוץ ביתית. סידור חוץ ביתי הוא פתרון נגיש לרשות המקומית, ורווחי למסגרות ההשמה החוץ ביתית, אך ילדים מוצאים מהבית גם בשל העדר חלופות טיפוליות בקהילה. הפרדת ילד מביתו גוררת קשיים חדשים: פירוק המשפחה, תחושת אבדן וערעור נפשי, טיפולים פסיכיאטריים, קשיי הסתגלות, אי יציבות טיפולית במוסד או במשפחה הקולטת, נתק בין הילד ומשפחתו שימנע את שובו בעתיד, קושי רב של המשפחה שילדה נלקח ממנה.
אירוע האונס הקשה מזכיר כי ילדים המופנים למסגרות השמה חוץ ביתית עוברים לעתים במסגרות אלו התעללות, אלימות ונצול. במקרים אלו נוצר מצב שילדים שהושמו ע"י משרד הרווחה בצו בית משפט מחוץ לביתם עוברים חוויות קשות הנגרמות ע"י אנשי הצוות או חוסים אחרים.
משרד הרווחה אינו פועל לתיקון המצב ולהפקת לקחים. כל ניסיון לתיקון המצב כגון: חוק זכויות הילד, מינוי גוף ביקורת חיצוני ונגיש על רשויות הרווחה, נתקל בהתנגדות קשה של פקידי הרווחה.

קישורים:

פשעי הרווחה: פקיד הסעד הוציא בכפייה ילד מביתו והפקיר אותו להתעללות במשך שנים ארוכות - בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים

ארבע שנים לקח לרשויות הרווחה להבחין כי ילד בן 5 ששלחו למשפחת אומנה בצו בית משפט עובר התעללות קשה של מעשי סדום, מעשים מגונים, ואיומים..
ספטמבר 2009 - מבוסס על הכתבות "אישום: 4 שנות התעללות בבית משפחת האומנה" , ynet , ו"בן 15 הואשם כי אנס ילד במשך 4 שנים" , nrg
.
בן 15 מהדרום נאשם שהתעלל בילד שהתגורר בבית משפחתו מאז היה בן חמש, וביצע בו שורה ארוכה של מעשי סדום ומעשים מגונים. כן איים עליו שאם יספר על המעשים - יהרוג אותו
כתב אישום חמור הוגש היום (ד', 16.09.2009) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נגד נער בן 15 המואשם כי אנס ילד בן תשע במשך ארבע שנים. הילד התגורר אצל בני משפחתו של הנער, במסגרת משפחה אומנת.
לטענת הילד, במשך ארבע שנים נהג הנאשם להיכנס לחדרו בשעות הלילה, ולבצע בו מעשי סדום ומעשים מגונים רבים.
לדבריו, המעשים התרחשו על בסיס יומי. בחקירתו סיפר הילד לחוקריו כי הנער נהג להכניס אותו מתחת לערמות של בגדים בבית, או מתחת לשמיכה, לסתום את פיו ולבצע בו את זממו."הוא היה סותם לי את הפה בכוח כדי שלא אצעק לעזרה ואיים עלי שאם אספר למישהו על מה שהוא עשה לי, הוא יהרוג אותי" סיפר הילד..
.

חי בפחד
לדבריו, הוא הביע התנגדות למעשיו של הנער ואף הצליח לחמוק ממנו כמה פעמים, אולם כשזה תפס אותו, הוא הכה אותו וביצע בו עבירות מין קשות.
הפרשה נחשפה לאחרונה לאחר שמידע בנושא הגיע לידי פקידת הסעד ברשות המקומית. פקידת הסעד הבחינה במצבו הנפשי הקשה של הילד והגישה תלונה למשטרה והנאשם נעצר על ידי חוקרי המשטרה.
בחקירתו הכחיש הנער את המיוחס לו. הילד מסר עדות מפורטת לחוקרת ילדים, בה סיפר כיצד חי בפחד וחשש לספר על מעשי הנאשם. היום ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לעצור את הנער עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בנימוק שהוא מהווה סכנה לילדים ועלול לפגוע בילד המתלונן..
.
כתב אישום - מעשי סדום, מעשים מגונים ואיומים
על פי כתב האישום, מסכת ההתעללות, שכללה מעשי סדום, מעשים מגונים ואיומים, החלה עם הגעת הילד יחד עם אחיו לבית המשפחה, כשהיה בן חמש, ונמשכה ארבע שנים. על פי המתואר בכתב האישום, בתחילה נהג הנאשם לבצע בילד מעשים מגונים, וכאשר החל את לימודיו בכיתה ג' החל לבצע בו גם מעשי סדום. את המעשים ביצע גם כאשר הילד ישן בחדרו יחד עם אחיו. הנאשם נהג להיכנס לחדר, מפרט כתב האישום, להכניס אותו מתחת לערימת בגדים ולבצע בו מעשי סדום תוך שהוא סותם את פיו על מנת למנוע ממנו לצעוק לעזרה בין היתר איים על הילד כי אם יספר למישהו על המעשים שביצע בו - יהרוג אותו.
עוד מתאר כתב האישום, כיצד למרות שהילד התנגד למעשיו של הנאשם ואף ניסה לברוח ממנו, היה הנאשם תופס אותו ומכה אותו. כתוצאה מכך, חי בפחד מתמיד כה גדול שלא סיפר לאיש על שאירע לו. רק לאחר שהוגשה תלונה למשטרה על ידי אגף הרווחה, שאנשיו הבחינו בשינויים במצב רוחו של הילד, הופסקה מסכת ההתעללות.

.
פלייליסט על משפחות אומנה

.
"אישום: 4 שנות התעללות בבית משפחת האומנה" , ynet ,


קישורים:

לשכת הרווחה ירושלים - אין פתרון לחסרי דיור - המשפחה ברחוב

הכתבה: "יש תור לחסרי דיור: הורים וששת ילדיהם על הדשא" , ynet , ספטמבר 2009

אם לא יימצא פתרון בימים הקרובים - יחגגו שמונת בני משפחת ארבון מירושלים את ראש השנה על הדשא מול משרד החוץ. "אני רוצה שמישהו ישים לב אלינו, אני מתחננת שלפחות יהיה לנו איפה להיות בחגים", התחננה אם המשפחה. במשרד השיכון מודים כי יש מחסור בדירות בדיור הציבורי בירושלים

פינת הסאטירה: רשויות הרווחה - סיוע סוציאלי, או מלכודת קטלנית

רשויות הרווחה - סיוע סוציאלי, או מלכודת קטלנית

לשכות הרווחה העירוניות אמורות לספק סיוע סוציאלי לתושבי העיר הנזקקים. יש לזכור כי ה"טיפול הסוציאלי" הניתן לאזרח ע"י פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים, מבוצע לעתים קרובות באמצעות צווי בית משפט.
לאזרח אין כל שליטה על הטיפול, והמטופל מתחיל מסכת אבחונים וטיפולים, פסיכיאטריים, תרופתיים, הוצאה מהבית, נדידה בין מסגרות השמה חוץ ביתי ועוד. משרד הרווחה אינו מפרסם נתונים על ה"טיפולים" הניתנים ותוצאותיהם. דוגמה ל"טיפול" בארה"ב הוא סיפור התאבדותו המזעזע של דניאל מאיירס בן ה-7 אשר הושם ע"י רשויות הרווחה בארה"ב במשפחת אומנה, שם טופל בתרופות פסיכיאטריות חזקות ולבסוף התאבד (ראה וידאו).
.
במקום שהסיוע יהיה בצדקה, חסד, הדרכה, הקשבה, חמלה, רשויות הרווחה "מטפלות" באמצעות אבחונים וצווי בית משפט, ובכפייה. התוצאות קשות וכואבות. בני המשפחה מתייסרים בראותם את יקיריהם סובלים במסגרות הרווחה, ואינם יכולים לעשות מאומה בסבך מערכת הרווחה הביורוקרטית והמסורבלת לאזרח. המרוויחים העיקריים הם גורמים פרטיים וציבוריים, חברות התרופות, פנימיות, משפחות אומנה, פסיכיאטרים ופסיכולוגים המקבלים תקציבי עתק מהמדינה והאזרחים החלשים על מנת ל"טפל" בהם.
.
ידוע כי במסגרות הרווחה הפועלים ללא פיקוח, שקיפות, אין זכויות בחוק המגינות על החוסים.
לפקידי הסעד סמכויות נרחבות, הם פועלים בחשאיות הרחק מהביקורת הציבורית, ללא פיקוח, מקבלים גיבוי מלא ועיוור, ואינם נדרשים להציג ראיות כלשהם לאמת את מה שהם סוברים. פקידי הסעד מקטרגים בתסקיריהם על החוסים ובני משפחותיהם. בתי המשפט רואים את המלצותיהם כסוף פסוק, וחורצים כך את גורלו של האזרח הנקרה בדרכם.
.
למרות הסמכויות הנרחבות ותקציבי העתק הניתנים למערכות הרווחה, תוצאות אין, נהפוך הוא, מעגל העוני והפשע הולכים ומתרחבים.
.
קישורים:

עיריית בת ים - לא מספקת מענה לתושב חסר ישע ובני משפחתו

הכתבה : "צעיר מידי להוסטל, מבוגר מידי לבית אבות" , mynet , ספטמבר 2009

לא ייאמן: תושב בת ים בן 60 שביקש להגיע להוסטל למבוגרים בעיר התבשר: מצטערים, אתה זקן מדי לקבלת אישור כניסה לשם. והוא, אילו הוא היה "רק" בן 57. עיריית בת ים: משרד הרווחה אחראי


כן חשוב הגיל. נעמי בכר (72) נתקלה בביוקרטיה כשביקשה לדאוג לאחיה יוסף הזקוק לתמיכת החברה. יוסף (60) מוכר כנכה 100%, מוגדר כבעל אינטליגנציה גבולית ואינו מסוגל לטפל בעצמו כראוי. למרות זאת הוא עובד כגנן. "הוא שקט, עדין, אינו מעשן, בריא בגופו ומתמיד בעבודתו" אומרת האחות המסורה שללא ספק מגיע לה התואר 'אישה אצילה'.
.
עיריית בת ים, ומשרד הרווחה - מפילים חסרי ישע ובני משפחותיהם בין הכיסאות
עיריית בת ים, ומשרד הרווחה - מפילים חסרי ישע בין הכיסאות לאחר מות הוריהם, לפני 24 שנים, נותר יוסף בודד בדירתם, והאחות, שבחמש השנים האחרונות סובלת ממחלה קשה, מטפלת בו ובבעלה הנכה צה"ל. היא מטפלת ותומכת בכל ענייניו, מארחת אותו בביתה בשבתות ובחגים ודואגת לכל מחסוריו. כשהייתה נעמי מאושפזת בבית החולים נותר יוסף בודד ומוזנח ולקה בדיכאון, וכתוצאה מזאת היא נאלצה לאשפז אותו בביה"ח 'אברבנאל' למספר חודשים. זמן קצר לאחר מכן היא פנתה למחלקת הרווחה בעיריית בת ים על מנת למצוא עבורו הוסטל למגורים, לטיפול ולחברה. "הרי אנו, כמו הורינו, לא נישאר כאן לעד" אומרת נעמי בדאגה. יוסף עבר מבדקים להתאמה להוסטל ונמצא עבורו מקום מתאים סמוך למקום מגוריו.

אך רגע לפני שאחות המסורה הפקידה את הטיפול באח הזקוק לעזרת החברה בידי צוות ההוסטל צצה בעיה בירוקרטית. לפני כשבוע נודע לה להפתעתה, על ידי העובדת סוציאלית של העירייה, שיוסף לא יוכל להתקבל להוסטל אך ורק בשל גילו. "מקבלים להוסטל עד גיל 57 והוא בן 60" אומרת נעמי בכעס. כל הפתרונות שהוצעו לה, מלבד ההוסטל, אינן פותרות את בעיות ההזנחה היומיומיות ואת בעיית הבדידות.

בעקבות פניית המדור: העירייה: "בעייתו העיקרית של האיש היא שילובו בהוסטל, נושא המצוי באחריות הבלעדית של אגף השיקום במשרד הרווחה. העירייה דאגה להעברת החומר, הבקשה והדו"ח לוועדה המטפלת, אך הבקשה לא אושרה, כאמור".

משרד הרווחה: "האיש הינו יליד 1948 והוא בן 60, המענה לאוכלוסיה בגילאים אלה לאנשים שאינם נכים קשים הוא בבית אבות ושהותו שם תמומן על ידי משרד הרווחה".

שורה תחתונה: דבר אחד שכחו במשרד הרווחה: יוסף צעיר מידי לבית אבות. אנו נמשיך לעקוב עד לקבלת פתרון הולם לו ולמשפחתו.

"הלכתי לשם פעמיים, ואיש הביטחון לא נתן לי להיכנס"

ימים מספר לאחר פרסום הכתבה קיבלה אחותו של יוסף מכתב ממשרד הרווחה, שבו נאמר כי אחיה מתאים לבית אבות, וכי עליה לפנות לעובדת הסוציאלית של העירייה. האחות העבירה את המכתב לעובדת הסוציאלית, אך מאז מנסה לקבל את תגובתה, ללא הועיל. "הלכתי לשם פעמיים, ואיש הביטחון לא נתן לי להיכנס".

"אני לא יודעת מה לעשות", אומרת האחות. זמן קצר לאחר שפנינו לעירייה בשנית, התקשרו נציגי מחלקת הרווחה לאחות, ומסרו לה כתובות של בתי אבות שיכולים להתאים לאחיה. בימים אלה היא מחפשת אחר המקום המתאים ביותר ליוסף. העירייה מסרה שהנושא בטיפול.

מנהלת לשכת הרווחה בת ים : רחל וידל , ראש צוות קשישים: עפרה מנדלקורן

קישורים:

ניסויים בסמים פסיכיאטריים על ילדים במרכז רפואי לבריאות הנפש בנס ציונה - באר יעקב למציאת תחליף לריטלין

האם פקידי הסעד משתמשים בחוק הנוער לכפייה של ניסויים בסמים פסיכיאטריים על ילדים?

יוני 2009: להלן ציטוטים מתרגום המאמר:
"Israeli Researchers Explore Ritalin Alternative for ADHD
"
(חוקרים ישראלים מחפשים תחליפים לריטלין עבור הפרעת קשב ריכוז - ADHD)
המצביעים על כשלים במחקר על סמים פסיכיאטרים לילדים.
.
ילדים - גם צו בית משפט וגם ניסויים פסיכיאטריים
מרכז בריאות הנפש נס ציונה - ניסויים בסמים פסיכיאטריים על ילדים בצו בית משפט
ניסויים על ילדים בצו בית משפט
"חוקרים ישראלים מצאו כי התרופה reboxetine, עשויה לספק תשובה לילדים ומבוגרים אשר אינם יכולים לקחת ריטלין עבור הפרעת קשב ריכוז (ADHD). החוקרים חקרו 27 ילדים בגילאים 6-16 במשך שמונה שבועות במרפאה אשפוז בבית באר יעקב נס ציונה מרכז לבריאות הנפש.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של reboxetine כוללים קושי שינה, יובש בפה, עצירות, הזעה, אובדן תיאבון וכאבי ראש.

ריטלין, היא תרופה מעוררת שבה נעשה שימוש בטיפול ב-ADHD או הפרעת קשב ריכוז, יותר מ -50 שנים. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר העומדים בפני משתמש בריטלין כוללים: כאבי ראש, כאבי בטן ו / או אובדן תיאבון.

בתום שמונה שבועות של טיפול, הן reboxetine וריטלין הביאו לשיפור משמעותי בסימפטומים-ADHD."
סוף ציטוט.
מדוע נכשל הניסוי?
הילדים במרכז בריאות הנפש בנס ציונה מאושפזים בכפייה, לפיכך לא ניתן לדעת אם השיפור המשמעותי נבע מרצונם של הילדים לסיים את הניסוי כדי שישוחררו ממתקן הכליאה.
במרכז הרפואי בנס ציונה, הילדים חיים בצפיפות, מענישים אותם, אוחזים אותם גוררים אותם, ועוד. ל"טיפולים" אלו השפעה על התנהגות הילדים.
הניסוי בוצע על 27 ילדים לתקופה של שמונה שבועות. המדגם קטן ביותר לתקופת זמן קצרה מידי. לא ניתן לדעת ע"פ המדגם, את השפעת תופעות הלוואי הקטלניות לטווח ארוך.
לא נעשה ניסוי על קבוצת בקרה לבדוק האם קיים אפקט פלסיבו. בדיקה זאת היא הכרחית בניסויים אלו.
קבוצת הילדים הנה בטווח גילאים 6-16, רחב מידי, מה שגורם לפיזור בתוצאות המדגם המצומצם.
סוף דבר:
ניסויים פסיכיאטרים על ילדים המאושפזים בכפייה הנם חסרי תועלת, מעלים תהיות, וגורמים עגמת נפש מיותרת ונזק לילדים ומשפחותיהם.
קישורים:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים