דע/י כי בלשכת הרווחה ברשות המקומית ישנם עובדי עירייה הנקראים פקידי סעד ועובדים סוציאליים. עובדי עירייה אלו נמדדים על "מכסות" של כמויות הילדים שהם מנתקים ממשפחתם למסגרות השמה חוץ ביתית, על מנת לשמור ולהגדיל את תקציבי הרווחה.
עובדים אלו כותבים דוחות ותסקירים מסולפים לבתי המשפט לענייני משפחה ונוער, עלילות שווא כנגד בני משפחה והורים מסורים, והמלצות לקרוע את הילד מביתו ומשפחתו. פקידים אלו ממדרים את ההורים מדברי הרמייה שרשמו עליהם, כדי שלא יוכלו להתגונן.
בנוסף הם מקיימים וועדת החלטה רוויה ניגוד עניינים ושיקולים זרים המתבססת על העלילות שרשמו בדוחותיהם. ה"מומחים" הקבועים בוועדות אלו לכאורה מקיימים דיון, אך מטרת הוועדה היא לתת גיבוי לפקידי הסעד, ולשבור את רוחם של ההורים ולהכשיל אותם.
בתי המשפט לענייני משפחה וחוק הנוער הם חותמת גומי של התסקירים ודוחות אלו, משרד הרווחה מודה בכך. לאחר שהילדים מוצאים מביתם הם נשלחים למסגרות השמה חוץ ביתית ללא פיקוח ומעקב. גם על העובדים הסוציאליים ופקידי הסעד אין פיקוח.
.
זהו סיפורה של איילת (שם בדוי), אם חד הורית לילד, שנפלו קורבן לעובדי הרווחה של עיריית הרצליה. המאמר "עשו ממני מפלצת" , קרן שלהבת , LOCAL הרצליה , יוני 2009 - בתוספת הערות
''אם בימים הקרובים לא יאפשרו לי לראות את בני, אני מתכוונת להקים אוהל מחאה'', כך מאיימת איילת (שם בדוי), שבנה הוצא מחזקתה, לאחר שנחשדה כי התעללה בו. איילת מכחישה כי הכתה את בנה: ''אני אתן את הנשמה שלי עבור בני, הוא יקר לי יותר מכל'' כבר חודשיים שאיילת, תושבת הרצליה, בת 34, לא ראתה את בנה בן הארבע, שהועבר מחזקתה על ידי הרשויות למשפחת קלט בטענה כי עבר התעללות.
.
העלילה - הרווחה מעלילים ולוקחים את הילד
איילת, שמאז שבנה נלקח ממנה הפכה לשבר כלי, מכחישה כי התעללה בבנה ומספרת על רצונה העז לשוב ולראות את בנה. איילת: ''מאז המקרה אני לא ישנה. לקחו לי את הבן ללא סיבה, ומאז לא אפשרו לי לראות אותו. נתתי לבני את כל מה שהיה לי ואף יותר. לפני חודשיים הגיעו מהרווחה והוציאו את הילד מהגן בטענה שהתעללתי בבני, דבר שלא היה ולא נברא''.
לפני חודשיים הגיעו גורמים מהעירייה לגן הילדים של ר' בנה של איילת והוציאו אותו מהגן לחקירה במשטרה, בחשד כי אמו הכתה אותו. מאז נלחמת איילת לטיהור שמה ולהחזרת בנה הביתה.
איילת: ''הכל התחיל מזה שאנשים שמסוכסכים איתי התלוננו במשטרה שאני לא מטפלת כראוי בבני ומכה אותו. זמן קצר לאחר מכן ארעה שריפה בדירה של אמי שם התגוררתי. העירייה סדרה לנו חדר בבית מלון. במלון הילד היה מאוד משועמם. הוא התחיל להשתולל ונתקל באחד השולחנות. כתוצאה מכך הוא נשרט קלות. למחרת הגיעו מהרווחה לגן ולקחו לי את הילד. מאז לא נותנים לי לראות את הילד, למרות שבית המשפט קבע שאני ובני צריכים להיפגש''.
אין תיק במשטרה אין ראיות
בכל זאת, לא מוציאים ילד מזרועות אמו כל כך מהר
''כל מי שמכיר אותי יכול להעיד איזו אמא אני. נתתי לבני כל מה שהיה לי ואף יותר. עובדה גם שהחוקרים במשטרה שחקרו אותי שחררו אותי מחוסר ראיות. נעשה לי עוול גדול. אני לא מסוגלת לישון ולפעמים לוקחת כדורי שינה. הלילות שלי מאוד ארוכים וקשים. במשטרה טענו שהיו לו חתכים, דבר שאינו נכון. עשו ממני מפלצת. זה נכון ישנן אמהות רעות, שמתעללות אבל זה לא אני. אני אתן את הנשמה שלי עבור בני, הוא יקר לי יותר מכל''.
מדוע לא מאפשרים לך לראות את בנך?
פקידי הרווחה מכשילים את הקשר בין האם לבנה
''פניתי לרווחה על מנת שיתנו לי לראות אותו, אך הם טוענים שהילד לא רוצה לראות אותי. בתאריך 22.3 זמן קצר לאחר שהוא נלקח מהגן אפשרו לי לראות אותו במרכז הקשר. הייתה לנו פגישה מדהימה, אולם מאז אף אחד לא טרח להפגיש בנינו שוב''.
פקידי הרווחה אינם מכבדים את החלטות בית משפט לנוער
בדיון שנערך בבית המשפט לנוער בתל אביב קבעה השופטת כי בנה של איילת צריך לעבור אבחון, שלאחריו תגובש עבורו תוכנית טיפולית על מנת שיוכל לשוב ולהיפגש עם אמו בהקדם האפשרי. לטענת איילת, על אף קביעת השופטת, היא טרם זכתה לראות ולחבק את בנה הקטן.
פקידי הרווחה גורמים נזקים לאם ובנה
''אני יושבת כאן בחדר של בני על המיטה החדשה שקניתי לו. המיטה עליה לא ישן ולו לילה אחד. לקחו לי את הילד ואפילו לא הגיעו לכאן לראות את הבית ששכרתי, את החדר והדברים שקניתי לו. אני שבורה ולא יודעת מה לעשות. אני לא מתכוונת לוותר ואלחם עד כוחותיי האחרונים. יש לי עורכת דין שנלחמת עבורי. אני רוצה שבני יחזור הביתה, אבל בינתיים לפחות שיאפשרו לי לראות אותו. לא ייתכן שינתקו ככה ילד מאמו ויגרמו לו צלקות נפשיות בעתיד. נודע לי שהוא התחיל לעשות את צרכיו במכנסיים, דבר שלא היה בעבר''.
ניסית לדבר עם הרווחה?
פקידי הרווחה מתעלמים מהאם
''פעם אחת? הם לא מתייחסים אליי וטוענים שבני לא מוכן לראות אותי. אם בימים הקרובים לא יאפשרו לי לראות אותו, אני מתכוונת להקים אוהל מחאה שכולם יראו מה מעוללים לי''.
עיריית הרצליה מתחמקת ממתן הסברים על מחדליה ומנצלת את החיסיון החד צדדי.
מהעירייה נמסר: ''לא נוכל להגיב לגופו של עניין הנוגע לחיסיון קטין. ככלל, גורמי הרווחה בעירייה עושים את המוטל עליהם מתוך שיקולים לרווחתו ומצבו הנפשי של הילד''.
קישורים:
עובדים אלו כותבים דוחות ותסקירים מסולפים לבתי המשפט לענייני משפחה ונוער, עלילות שווא כנגד בני משפחה והורים מסורים, והמלצות לקרוע את הילד מביתו ומשפחתו. פקידים אלו ממדרים את ההורים מדברי הרמייה שרשמו עליהם, כדי שלא יוכלו להתגונן.
בנוסף הם מקיימים וועדת החלטה רוויה ניגוד עניינים ושיקולים זרים המתבססת על העלילות שרשמו בדוחותיהם. ה"מומחים" הקבועים בוועדות אלו לכאורה מקיימים דיון, אך מטרת הוועדה היא לתת גיבוי לפקידי הסעד, ולשבור את רוחם של ההורים ולהכשיל אותם.
בתי המשפט לענייני משפחה וחוק הנוער הם חותמת גומי של התסקירים ודוחות אלו, משרד הרווחה מודה בכך. לאחר שהילדים מוצאים מביתם הם נשלחים למסגרות השמה חוץ ביתית ללא פיקוח ומעקב. גם על העובדים הסוציאליים ופקידי הסעד אין פיקוח.
.
זהו סיפורה של איילת (שם בדוי), אם חד הורית לילד, שנפלו קורבן לעובדי הרווחה של עיריית הרצליה. המאמר "עשו ממני מפלצת" , קרן שלהבת , LOCAL הרצליה , יוני 2009 - בתוספת הערות
''אם בימים הקרובים לא יאפשרו לי לראות את בני, אני מתכוונת להקים אוהל מחאה'', כך מאיימת איילת (שם בדוי), שבנה הוצא מחזקתה, לאחר שנחשדה כי התעללה בו. איילת מכחישה כי הכתה את בנה: ''אני אתן את הנשמה שלי עבור בני, הוא יקר לי יותר מכל'' כבר חודשיים שאיילת, תושבת הרצליה, בת 34, לא ראתה את בנה בן הארבע, שהועבר מחזקתה על ידי הרשויות למשפחת קלט בטענה כי עבר התעללות.
.
העלילה - הרווחה מעלילים ולוקחים את הילד
איילת, שמאז שבנה נלקח ממנה הפכה לשבר כלי, מכחישה כי התעללה בבנה ומספרת על רצונה העז לשוב ולראות את בנה. איילת: ''מאז המקרה אני לא ישנה. לקחו לי את הבן ללא סיבה, ומאז לא אפשרו לי לראות אותו. נתתי לבני את כל מה שהיה לי ואף יותר. לפני חודשיים הגיעו מהרווחה והוציאו את הילד מהגן בטענה שהתעללתי בבני, דבר שלא היה ולא נברא''.
לפני חודשיים הגיעו גורמים מהעירייה לגן הילדים של ר' בנה של איילת והוציאו אותו מהגן לחקירה במשטרה, בחשד כי אמו הכתה אותו. מאז נלחמת איילת לטיהור שמה ולהחזרת בנה הביתה.
איילת: ''הכל התחיל מזה שאנשים שמסוכסכים איתי התלוננו במשטרה שאני לא מטפלת כראוי בבני ומכה אותו. זמן קצר לאחר מכן ארעה שריפה בדירה של אמי שם התגוררתי. העירייה סדרה לנו חדר בבית מלון. במלון הילד היה מאוד משועמם. הוא התחיל להשתולל ונתקל באחד השולחנות. כתוצאה מכך הוא נשרט קלות. למחרת הגיעו מהרווחה לגן ולקחו לי את הילד. מאז לא נותנים לי לראות את הילד, למרות שבית המשפט קבע שאני ובני צריכים להיפגש''.
אין תיק במשטרה אין ראיות
בכל זאת, לא מוציאים ילד מזרועות אמו כל כך מהר
''כל מי שמכיר אותי יכול להעיד איזו אמא אני. נתתי לבני כל מה שהיה לי ואף יותר. עובדה גם שהחוקרים במשטרה שחקרו אותי שחררו אותי מחוסר ראיות. נעשה לי עוול גדול. אני לא מסוגלת לישון ולפעמים לוקחת כדורי שינה. הלילות שלי מאוד ארוכים וקשים. במשטרה טענו שהיו לו חתכים, דבר שאינו נכון. עשו ממני מפלצת. זה נכון ישנן אמהות רעות, שמתעללות אבל זה לא אני. אני אתן את הנשמה שלי עבור בני, הוא יקר לי יותר מכל''.
מדוע לא מאפשרים לך לראות את בנך?
פקידי הרווחה מכשילים את הקשר בין האם לבנה
''פניתי לרווחה על מנת שיתנו לי לראות אותו, אך הם טוענים שהילד לא רוצה לראות אותי. בתאריך 22.3 זמן קצר לאחר שהוא נלקח מהגן אפשרו לי לראות אותו במרכז הקשר. הייתה לנו פגישה מדהימה, אולם מאז אף אחד לא טרח להפגיש בנינו שוב''.
פקידי הרווחה אינם מכבדים את החלטות בית משפט לנוער
בדיון שנערך בבית המשפט לנוער בתל אביב קבעה השופטת כי בנה של איילת צריך לעבור אבחון, שלאחריו תגובש עבורו תוכנית טיפולית על מנת שיוכל לשוב ולהיפגש עם אמו בהקדם האפשרי. לטענת איילת, על אף קביעת השופטת, היא טרם זכתה לראות ולחבק את בנה הקטן.
פקידי הרווחה גורמים נזקים לאם ובנה
''אני יושבת כאן בחדר של בני על המיטה החדשה שקניתי לו. המיטה עליה לא ישן ולו לילה אחד. לקחו לי את הילד ואפילו לא הגיעו לכאן לראות את הבית ששכרתי, את החדר והדברים שקניתי לו. אני שבורה ולא יודעת מה לעשות. אני לא מתכוונת לוותר ואלחם עד כוחותיי האחרונים. יש לי עורכת דין שנלחמת עבורי. אני רוצה שבני יחזור הביתה, אבל בינתיים לפחות שיאפשרו לי לראות אותו. לא ייתכן שינתקו ככה ילד מאמו ויגרמו לו צלקות נפשיות בעתיד. נודע לי שהוא התחיל לעשות את צרכיו במכנסיים, דבר שלא היה בעבר''.
ניסית לדבר עם הרווחה?
פקידי הרווחה מתעלמים מהאם
''פעם אחת? הם לא מתייחסים אליי וטוענים שבני לא מוכן לראות אותי. אם בימים הקרובים לא יאפשרו לי לראות אותו, אני מתכוונת להקים אוהל מחאה שכולם יראו מה מעוללים לי''.
עיריית הרצליה מתחמקת ממתן הסברים על מחדליה ומנצלת את החיסיון החד צדדי.
מהעירייה נמסר: ''לא נוכל להגיב לגופו של עניין הנוגע לחיסיון קטין. ככלל, גורמי הרווחה בעירייה עושים את המוטל עליהם מתוך שיקולים לרווחתו ומצבו הנפשי של הילד''.
קישורים:
- עיריית תל אביב יפו - שיטות הרדיפה של פקידי הרווחה
- נרדפת - קשישה בורחת מהשירותים החברתיים של עיריית תל אביב
- השמה חוץ ביתית - פנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, מוסדות משרד הבריאות : צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, בית השאנטי, בית חולים זיו בצפת - מחלקה פסיכיאטרית , כלא אופק , מעון חוסים "שקמה" , מעון "גילה" של איל"ן , מרכז חירום חרדי , "נווה אדיר" , רננים , מעון נווה מנשה , מעון מקי"ם , חוות נוער- שדה בר , מעון ילדים מוגבלים- כפר כנא , בית אפל בגן יבנה , ועוד..
- בית ספר אלון בגבעתיים כפוף למשרד הרווחה - סרטון כ-2 דקות
- האם התחננה וזעקה - ועדת ההחלטה בעיריית גבעתיים החליטה בקור רוח לקחת ממנה את ילדיה
- פקידי סעד לחוק הנוער - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם
- דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין
3 תגובות:
עד מתי ימכרו ילדים עבדים במצרים בגרמניה למה אנחנו במדינת ישראל די לפשע די לכאב מספק סבלנו אנחנו צרכים להיות בטוחים במדינת היהודים אחרי סבל של שנים לא להרגיש חסרי ישע די לגהנום די לסבל
למה לנו אין אפשרות לבדוק את השפיות ואת הבית של עובדים סוציאליים צרכים לבדוק אותם כמו שהם בודקים אתנו כמה הם שפיות ומסוגלת לקחת להורים את הילדים מדינה דמוקרטית אני גם רוצה סמכויות כמו שלה יש סמכויות לכנס לבית שלי ולגנוב לי את הילדים
לעזזל עד מתי למה אין לי אפשרות לבדוקק את הבית של העובדת הסוציאלית
ואת החיים של כמו שעושים לי דמוקרטית העובדים הסוציאליים חולי נפש דחוף בדיקה אך הם מסוגלים לגנוב לאמא את הילדים
הוסף רשומת תגובה