פקידת סעד לחוק הנוער: סיוע למשפחה בקהילה או השמה חוץ ביתית ואשפוזים פסיכיאטריים

אמר לי החבר: "כאשר אתה לוקח מחשב לתיקון , הטכנאי יעדיף כמעט תמיד להחליף את המכלול המקולקל בחדש. החלפת המכלול המקולקל היא הרבה יותר מהירה, ויותר רווחית עבורו. הוא לא ישקיע רגע אחד באיתור התקלה ותיקונה, גם אם מדובר בניקוי של גרגר אבק, למעשה הוא יותר איש מכירות ולא טכנאי מחשבים מקצועי לתיקון תקלות ".
נשאלת השאלה, כאשר נפתח תיק טיפול בלשכת הרווחה ברשות המקומית, האם פקידות הסעד לחוק הנוער ימצו את כל האפשרויות של הטיפולים הקהילתיים הקיימים, או שיבחרו בפתרון הקל עבורן, והקשה ומסוכן ללקוח, והפוטר אותן מאחריות: השמה חוץ ביתית.
.
השמה חוץ ביתית מבלי שישנו ניסיון אמיתי לטיפול בקהילה.בעוד במדינות העולם המפותחות רוב תקציבי השרות לנוער מיועדים לטיפול בקהילה, בישראל המצב הפוך מעוות ומתמשך: כ-70% מהתקציב מופנה להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה, הרחק מביתם ומשפחתם. נתון זה תמוה לאור העובדה שהעלות של החזקת הילד מחוץ לביתו ומשפחתו גבוהה פי שלש עד ארבע מעלות החזקתו בקהילה. דבר בולט במיוחד בקרב אנשים עם מוגבלות פיסית. לציבור זה אין כלל אפשרות לדיור מוגן: אלו מהם הנזקקים לתמיכה מהממסד בתחום מגורים, מופנים למוסדות בלבד, על אף ששילובם בקהילה אמור להיות מובן מאליו. למשרד הרווחה - תפיסה מיושנת של השמת אנשים עם מוגבלויות במוסדות סגורים הרחק מהקהילה.
.
בהודעה לעיתונות מטעם הועדה לפניות הציבור בנושא אשפוז קטינים בבתי חולים פסיכיאטריים צוטטה חה"כ סופה לנדבר: "קיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער".
הגב` אלה שנר, יו”ר עמותת מגן לזכויות אנוש,צוטטה באותה הודעה: ”אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות”.
לעומתן צוטטה פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי כמצדדת באישפוזים הפסיכיאטריים כטיפול: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז".
פקידי הרווחה מעדיפים אפוא לשלוח ילד בסיכון לטיפול מחוץ לבית: פנימיה, משפחת אומנה, מוסדות פסיכיאטריים של משרד הבריאות ועוד. מבחינת הפקידים בלשכת הרווחה ברשות המקומית זהו הפתרון המשחרר אותם מכל אחריות על הלקוח ומעביר אותו לגורם אחר, מרוחק. העבודה בלשכת הרווחה לטענתם לחוצה מאוד והם עוסקים רק ב"כיבוי שרפות". בשביתת העובדים הסוציאלים ביוני 2008 כתב איגוד העו"ס במאמר שביתה שלא מעניינת אף איש כי: "כל עובד סוציאלי מטפל ב-300 עד 400 תיקים בעת ובעונה אחת" , אין להם זמן לטיפול סוציאלי אישי בלקוח. ההשמה החוץ ביתית היא פיתרון היחיד והבלתי נמנע שפקיד הרווחה ברשות המקומית יכול להציע, כי איך יטפל עו"ס בבעיות סוציאליות של 400 משפחות בו זמנית.
.
הפנימיות ומסגרות האומנה מעוניינות לקבל ילדים
הפנימיות ומסגרות האומנה כוללות, פנימיות ממשלתיות, ציבוריות (מלכ"רים), משפחות אומנה, משפחות מאמצות ועוד. אלו מעוניינות לקבל את הילדים למסגרותיהם מסיבות כלכליות, ערכיות, אישיות. קיים לחץ תמידי במשרד הרווחה לשלוח ילדים למסגרות אלו על מנת לשמר אותן. לדוגמא אם בפנימיה מסוימת מתפנות 500 מיטות, יש לחץ לאכלס אותן על מנת לא לאבד את התקציב. ישנן אפוא שני שחקנים מרכזיים, הרשויות המקומיות המעוניינות למסור נוער במצוקה עקב העדר פתרון ברשות, ומסגרות ההשמה המעוניינות לקבל את הנוער מסיבות כלכליות, ערכיות ואישיות.
.
האם ההשמה החוץ ביתית טובה לילד.
פקידי הרווחה ינסו ל"מכור" להורים כי המסגרת החוץ ביתית מספקת לילד בסיכון את כל צרכיו: אוכל, לינה, השכלה, טיפולים לפי צרכים אישיים ועוד. פקידי הרווחה משתמשים במניפולציות על מנת להוציא את הילד מהבית. ואולם במציאות השהיה בפנימיה קשה ומסוכנת מאוד. בדו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער האחראית על ה"דובדבן שבקצפת" שבפנימיות הרווחה נמצאו ליקויים מהותיים: מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדי לסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאליים פגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנה לחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוח המחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, כנדרש בחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שנים ופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם. המצב הקשה במסגרות ההשמה החוץ ביתית ידוע גם מפרסומים בתקשורת: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, ועוד....השיקול כביכול שעומד מאחרי הוצאת הילד ממשפחתו ומהקהילה הוא "טובת הילד", אך גם בעלי המקצוע המעולים ביותר אינם מסוגלים לנבא אם התוצאה תהיה עתיד טוב יותר לילד. ברם, ברור כי קריעת הילד מביתו ומשפחתו והעברתו ממסגרת אחת לשניה הוא דבר לא טבעי וקשה הגורם סבל רב לילד ולמשפחה.
סיום השהיה בפנימייה או במשפחת האומנה וחזרה לבית ולקהילה בעייתית גם היא, ונדרשת לילד או לבוגר ולמשפחתו תקופת התאקלמות הכרוכה לעתים במשברים נפשיים קשים.
.
בתי משפט לענייני משפחה ונוער
שופטי בתי משפט לנוער מקבלים את המלצותיהם של פקידי הסעד לחוק הנוער כמו שהם ולא מתערבים בשיקוליהם. יתרה מכך בהחלטות הם מעניקים לפקידי הסעד סמכויות טיפול לפי שיקול דעתם. בתי משפט לנוער הם מעין רשות המאשרת ומוציאה צווים של צווים של מערך הרווחה ברשויות המקומיות. בהודעת דובר משרד הרווחה על דו"ח ועדת סלונים -נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".
.
סוף דבר
כאשר מגיע לפקיד סעד לחוק הנוער, מקרה של נוער במצוקה ברשות המקומית שבה פקיד הסעד מועסק ומקבל את משכורתו, המענה הטבעי שיספק פקיד הסעד הוא ההשמה החוץ ביתית. המענים של הרשויות המקומיות לבעיות הנוער במצוקה מוגבלים מאוד בהשוואה לשאר מדינות העולם. בנוסף קיים לחץ תמידי "לספק ילדים" למסגרות ההשמה החוץ ביתית על מנת לשמר אותן. בישראל קיים מצב מעוות ומתמשך שבו רוב הנוער במצוקה כ- 70% מופנה להשמה חוץ ביתית, בעוד בשאר מדינות העולם המערבי רוב בני הנוער מטופלים בקהילה. בתי המשפט לענייני משפחה ונוער מקבלים כמעט תמיד את המלצות פקידי הסעד ומשמשים "חותמת גומי". הוצאת הילד מביתו ומשפחתו בצו בית משפט כרוכה במשברים ארוכים למשפחה שלעתים לעולם אינם מסתיימים. השמה חוץ ביתית גם אם מתרחשת לתקופה של ימים עד שנים או לתמיד היא דבר קשה הכרוך בענייני נפשות. צעירים העוזבים את מסגרות ההשמה החוץ ביתית מהווים את אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה.
קישורים:

אין תגובות:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים