המעון הסגור גילעם של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - חומות של ייאוש

המאמר "חומות של ייאוש" , 7 ימים , ידיעות אחרונות - אוגוסט 2009  , מאת מרב בטיטו

במעון הסגור גילעם של משרד הרווחה אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד.
נער אחד כבר ניסה להתאבד בתלייה, אחר כך חתך את הוורידים. "הייתי בסך הכל בן 16 שניסה להשתקם", אומר אחד הנערים, "אבל יצאתי משם עבריין אמיתי".
משרד הרווחה: הכל מתנהל לפי הנהלים.
המעון הסגור גילעם של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - חומות של ייאושפחות מחודשיים עברו מאז הפך דודי (שמות החוסים והמדריכים בכתבה בדויים) לנער חופשי, אחד שקם בבוקר והולך לעבודה שסידרו לו במפעל, שלעת ערב מתלבט אם לחזור הביתה או להסתובב עם החבר'ה. עוד פחות מחודש יהיה בן 18, וכבר הוא מת להצטלם לעיתון, לזעוק בקול רם מה שעשו לו שם, "לדפוק אותם כמו שדפקו אותי", להראות להם שלא הצליחו לשבור אותו. "18 חודש" היה בגילעם. הנערים שנכנסים למוסד הסגור לעבריינים, תחנה אחרונה לפני הכלא, מסגלים לעצמם במהירות את שפת הדיבור המקובלת. הזמן נמדד בחודשים ובימים, לשנים אין כאן משמעות. החיים קצרים ומתומצתים, אירוע רודף אירוע ואין לדעת מה יהיה מחר.

דודי שנשלח לגילעם על עבירות רכוש ואלימות, אומר שבמוסד הסגור עשו ממנו מה שהוא. "הייתי בסך הכל בן 16 שרצה להשתקם שהגעתי ל'גילעם'", הוא אומר, "אבל יצאתי משם עבריין אמיתי. זו הייתה הפעם הראשונה שהגעתי למסגרת סגורה. לא ידעתי למה לצפות. הכל היה חשוך כי הגעתי בערב. והצלחתי לראות רק את הצללים של החומות. כשהתעוררתי בבוקר צחקתי. ראיתי ילדים ודשא והרגשתי כאילו חזרתי לבית ספר. אבל אחרי שלשה ימים הפסקתי לצחוק עד היום שהשתחררתי".

דודי מדליק סיגריה בסיגריה ומצביע על ספסל עץ ליד בית הקפה שבו אנחנו יושבים: "את רואה את הספסל הזה? על אחד כזה ישנתי במשך ארבעה שבועות רצופים כשהייתי בהפרדות. היה חורף, ואפילו סמיכה לא נתנו לי לקחת איתי. כמו כלב ישנתי שם בחצר של בית הספר. זו הייתה השיטה הקבועה שלהם להעניש ילדים: להפריד אותם מהחברים שלהם. בתקופה של הפרדות אתה לא מדבר עם אף אחד, לא עם החברים שלך, לא עם העובדת הסוציאלית, רק עם המדריך שלך שמשגיח עליך וקורא עיתון".

"הפרדות" הן הדרך הפופולרית לטיפול בחוסים בגילעם: ילד שלא מבצע הוראות, מתחצף, נכנס לעימותים עם מי מחבריו או מדריכיו, מוכנס מיידית לבידוד או להפרדה.
הבידוד
הוא כליאה בחדר המיועד לכך למשך רבע שעה עד עשרים דקות, לפי שיקול דעתו של המדריך החינוכי. מנהל המעון רשאי לבודד חוסה גם למשך שעתיים, אבל לא ליותר מכך ללא אישור המפקחת על הטיפול המעונות של חסות הנוער, אגף במשרד הרווחה שאחראי על נוער בסיכון.

"ההפרדות" הן עניין אחר לחלוטין, והן ננקטות כנגד חוסים ע"פ שיקול דעתו של רכז ההדרכה במעון הנעול. מעדויות שהגיעו לידי "7 ימים" עולה כי הנערים מבודדים למשך שעות רבות בניגוד לנוהלי משרד הרווחה, בלא אישור ובלי דווח לממונים, וכי רבים מהם מופרדים מחבריהם למשך כמה ימים ואף למשך שבועות. נער שנמצא בהפרדה מוחזק במהלך שעות היום בביתן המגורים. בשעות אלו נמצאים חבריו במבנה סמוך בכיתות הלימוד. כשהם שבים מהלימודים, נשלח הנער לחצר בניין כיתות הלימוד, וחוזר חלילה.

"אפילו ספרים לא נתנו לי לקחת להפרדה", אומר דודי. "כשהתחננתי שיחזירו אותי, אמרו לי, 'אתה מסוכן'. בהתחלה עברו לי מחשבות אובדניות, אבל אז אמרתי לעצמי שאני לא אתן להם את התענוג הזה".
אבל יש כאלה שלא עמדו בלחץ. ביניהם שי, שתלה את עצמו במקלחת, וליאור, שחתך את ורידיו. העונשים הקשים, תחושת ההשפלה, וההרגשה שאיש לא מקשיב לך, השעות הרבות שבהן לא עושים שום דבר - כל זה היה מעבר לכוחותיהם. למרבה המזל הם ניצלו, אבל איש, כך טוענים המדריכים שהיו במקום, לא דיווח למשרד הרווחה על ניסיונות ההתאבדות האלה.

הסיפור של דודי שי וליאור הוא סיפורם של רבים מהנערים החוסים בגילעם, מעון סגור סמוך לקרית אתא, שהוקם ב- 1966 ומיועד לטיפול בבני 12-18 ולשיקומם. הנערים המגיעים לשם נשפטו על מגוון של עבירות - מעבריינות מין ועד סמים ואלימות - והורשעו, אבל לא נשלחו לכלא בהנחה שאינם עבריינים מסוכנים ואפשר עדיין לשקם אותם. זה לא מה שעושים בגילעם לטענת חוסים ומדריכים.

מעון גילעם מחולק לשניים: החלק הנעול, שהכיל בעבר יותר מ- 30 נערים, והחלק הפתוח - ההוסטל - שאליו מגיעים כאלה שתנאיהם שופרו. במסגרת תהליך השיקום במקום, לומדים החוסים כמה שעות בבית הספר, ורוכשים מקצוע בסדנאות מקצועיות. כבר יותר מ-5 שנים שבחלק הנעול ישנם 12 נערים בלבד, ובאגף הפתוח - חמישה. החיים בגילעם עמדו מלכת. הנערים הפכו קורבן במלחמה על זכויותיהם הנרמסות של מעט העובדים המסורים שעוד נותרו במקום, בובות משחק בתהליך ההפרטה שלא פסח גם על אגף הרווחה.

מה שפעם עד תחילת שנות ה-90, היה מופת לחנוך של נוער בסיכון, הפך היום לחצר האחורית של חסות הנוער. במעון גילעם של שנת 2009 אין חוגים, כמעט לא מתקיימים שיעורים סדירים או לימודים מקצועיים. על שיקום אין מה לדבר.
בשנה שעברה השביתו העובדים את המעון, אולם חזרו לעבודה בלית ברירה. בחודשים האחרונים נשלחו מכתבים מפורטים לשר הרווחה, למנכ"ל משרדו ולבכירים במערכת, ובהם תיאורים מצמררים על מה שקורה במקום. אף אחד מהצעדים האלה לא עזר. עכשיו החליטו העובדים והחוסים לדבר, להוציא את הכל החוצה. הם רוצים שיידעו מה מתרחש שם, מאחורי החומות של גילעם.


למאמר המלא, הקלק/י על התמונות

המעון הסגור גילעם של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - חומות של ייאושהמעון הסגור גילעם של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - חומות של ייאושהמעון הסגור גילעם של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - חומות של ייאושהמעון הסגור גילעם של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - חומות של ייאושקישורים:

11 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אני נמצא שם עכשיו 2020 זה יותר גרוע אני עובר התעללות תעזרו לי

Unknown אמר/ה...

ברוך השם יצאתי! אשמח לדבר אם אחרי על הכתבה ולצאת איתו למלחמה חוזרת מלא בעדים וראיות. יאיר עמיאור 2019 לא נשכח בחייים 0556614534

Unknown אמר/ה...

ברוך השם הצלחתי לצאת משם
יותר גרוע משאוה

אנונימי אמר/ה...

אני הייתי שם חניך ב 2003 2002. ואז היה הרבה יותר גרוע . מצב קל וטוב של טראומה קלה. זוכר שמות של כל המדריכים כולל חניכים שהיו פחות מחודש כלואים . מקום מסריח .. ילד בן 13 עם עבר של הסגת גבול .למדתי שם מה זה סמים . היום אני סוחר גדול העיקר במרכז בן 32 . שאני הגעתי לגלעם לא הייתי שותה תה כי זה לא היה טעים. עדיפות לשורות בכל רגע נתון . יצאתי מגלעם מעשן קרוב לקופסה ביום וקצת . 19 שנים אחרי סוחר סמים עם תעודות. אחלה גלעם

אנונימי אמר/ה...

יש במקום הזה ביקורים?

אנונימי אמר/ה...

היי מי מכיר את המקום טוב ??! בזמנו עכשיו מכיר אנשים שם הכל זה ממש דחוף

אנונימי אמר/ה...

היי מי נמצא שם?

אנונימי אמר/ה...

יאיר עמיאור אני היתי שם כוכב היתי שם 19 חודש ברוב בליתי בבידודים דבר איתי עם אתה רוצה לדעת משהו או כול דבר אחר 0555692715

אנונימי אמר/ה...

לגבי הביקורים יש אבל אם יתעללו בך אם נפלת אם יתנו למי שבא לבקר אותך לחזור חזרה ונותנים רק להורים או לעורך דין

אנונימי אמר/ה...

לפי הביקורות המקום על הפנים ולא מתאים לנערים

אנונימי אמר/ה...

האמת לאמיתה היתי שם ב2019 היתי שם קרוב לשנתים עם לא היתי קם היו חונקים אותי עם שמיכה ומפוצצים אותי במכות עדיפות לכלא בכול רגע נתון 3 שנים אחרי פוסט טראומה ותיקים לא ישן לא אוכל פרנויה קשה וכיזופרניה קלה מקום מסריח תקראו לי משוגע אבל גהנום לא נשמע כזה רע שנמצאים במקום כזה

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים