משרד הרווחה - פיקוח ומעקב לקויים על כל מסגרות הרווחה: פנימיות, מעונות, פקידי סעד, עובדים סוציאליים

משרד הרווחה אינו ממלא את חובתו ע"פ חוק בטיפול משמעתי בעובדים סוציאליים - העדר פיקוח
חוק העובדים הסוציאליים סעיף 34 מגדיר את אחריות משרד הרווחה בטיפול בעברות משמעת של עובדים סוציאליים: "התובע לפני ועדת המשמעת יהיה היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה או עורך דין שהוא הסמיך לכך ... תלונות על עבירות משמעת של עובדים סוציאליים ייחקרו בידי עובדים סוציאליים, שהם עובדי המדינה שימנה השר (חוקרים)". בפועל לא ידוע על קיום הליך חקירתי או משמעתי על עובדים סוציאליים שנעשה אי פעם. תלונות על עורכי דין למשל מטופלות בלשכת עורכי הדין, בבית דין משמעתי הפתוח לקהל, ושמות עורכי הדין שהורשעו מפורסמים באתר הלשכה.
לא ידוע על קיום החוקרים אשר אמורים לברר התלונות על העו"ס, ומשרד הרווחה לא מפרסם דוחות שנתיים סטטיסטיים על התלונות והטיפול בהם.
.
הטעיית האזרח - תלונות על פקידות סעד לא מטופלות - העדר פיקוח
דו"ח סלונים נבו חשף כי תלונות על פקידות הסעד לא מטופלות, וכי פקידות הסעד מקבלות גיבוי מלא:
"לפי העדויות שקיבלנו, פקידות הסעד מסבירות לפונים, כי יש להם זכות לפנות בתלונה למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, לפקידת הסעד המחוזית או לפקידת הסעד הארצית. בפועל תלונות רבות מגיעות לגורמים נוספים ומגוונים, כמו למשל, שר הרווחה, מנכ"ל המשרד, היחידה לפניות הציבור, מנהלת המחוז. לעתים מגיעות גם תלונות אל הלשכה המשפטית, בבקשה לבדוק את הבסיס לפתיחת הליך משמעתי על פי חוק העובדים הסוציאליים. חלק מהמתלוננים מפנה את טענותיו למספר גופים בו זמנית. הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי. בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת.
הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל.
.
פיקוח ומעקב לקויים על ילדי ההשמה החוץ ביתית
דו"ח ועדת משנה בנושא השמה החוץ ביתית של ועדת רוטלוי מצא שלעתים קרובות אין בידי המערכת מידע מלא ומדויק על מספר הילדים הנמצאים במסגרות ההשמה השונות, על מיקומם ועל מאפייניהם, ואין למערכת ההשמה החוץ-ביתית מידע אמין ומעודכן על שינויים החלים במאפייני הילדים הנתונים לאחריותה ועל צורכיהם. בכך נפגמת במידה רבה יכולתה של המערכת להיערך בדרך הראויה למילוי צורכי הילדים ולשמירת טובתם. יתירה מכך, יש עדויות לכך שגם המעקב אחר ילדים לא מעטים הנמצאים בהשמה חוץ-ביתית הוא לקוי. בין היתר נמצא שיש ילדים שלא נערכת בעניינם ביקורת תקופתית במשך שנים, ושהקשר של רשויות הרווחה עמם בעת היותם במסגרת ההשמה אינו רציף, כלומר אין למערכת הרווחה ידיעה בכל רגע נתון היכן הילדים שבאחריותה נמצאים, מה מצבם ועד כמה הטיפול שהם מקבלים ראוי ועונה על צורכיהם.
.
ליקויים מהותיים בסדרי הפיקוח על מעונות הרשות לחסות הנוער של משרד הרווחה
מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2008 עולים ממצאים קשים על הפיקוח על פנימיות ומעונות רשות חסות הנוער:
"אחד מתפקידיו העיקריים של מטה הרשות הוא לפקח על פעילותם השוטפת של המעונות לפי הנחיות וסטנדרטים שנקבעו בנוהלי הרשות. מערך הפיקוח כולל מפקחים מחוזיים לתחום תפעול המעונות ולתחום הטיפול בחוסים, ומפקחים ארציים האחראים לנושאים ייעודיים ובהם דרכי טיפול בחוסים, פעולות הוראה, הכשרה מקצועית, אבחון והשמה ומעקב אחר בוגרי המעונות.
אשר למערך הפיקוח המחוזי העלתה הבדיקה כי היקף הפיקוח המחוזי על המעונות אינו עונה על צורכי הפיקוח - למרות הגידול במספר המסגרות ובפיזור הגאוגרפי שלהן, ואף שהבעיות של החוסים בעשור האחרון נעשו מורכבות יותר, לא התרחב היקפו של מערך הפיקוח המחוזי בהתאם לכך. עוד הועלה כי הגדרת תפקידיו של המפקח, בכל הנוגע לקיומה של סמכותו הניהולית כלפי מנהלי המעונות, לא הייתה מוסכמת על כל דרגי הניהול ברשות. נוסף על כך, מפקחים על המעונות שימשו במשך פרקי זמן ארוכים גם מנהלי מעונות בפועל, ועקב כך נפגעו הן הפיקוח במחוז והן ניהול המעונות שכן המפקחים מילאו תפקידים אלה באופן חלקי וב"שלט רחוק", ואף טושטשו הגבולות בין פונקציות הניהול של המעון והפיקוח עליו.
אשר למערך הפיקוח הארצי העלתה הבדיקה כלהלן: המפקח על ההכשרה המקצועית במעונות לא ביצע פיקוח שוטף במעונות בהתאם לתכנית עבודה שנתית ולא בדק את צורכי החוסים בתחום ההכשרה המקצועית; המפקח הארצי על הטיפול בחוסים אינו מבצע, ככלל, זה כמה שנים את תפקידו אלא ממלא תפקידים אחרים בהנהלת האגף".
.
חוות הנוער - "שדה בר" - הפקרת נערים - מרץ 2010
- הדוח שהניחה ועדת הבדיקה לעניין חוות "שדה בר" על שולחנם של שר הרווחה יצחק הרצוג, ומנכ"ל משרדו נחום איצקוביץ' היה מהחמורים שנכתבו כאן, ודאי כשהדברים אמורים בטיפולה הכושל של המדינה בכל הנוגע לגורלם של ילדים תחת אחריותה. אם לתמצת בכמה מילים מה שמתארים 25 עמודי הדוח, הרי שלמעלה מעשר שנים הפקירה מדינת ישראל לגורלם עשרות קטינים שנפלטו מבתים קשים. היא הפקידה אותם בידיו של יוסי שדה, צעיר בעל עבר בעייתי ובלי שום הכשרה לחינוך, וכמעט לא פיקחה על מה שעשה בהם.
חוות הנוער "שדה בר" בהנהלת יוסי שדה - החניכים הלכו לזונות שתו אלכוהול, חיו בתנאים מחפירים, ולמעשה הופקרו במהלך כל שנות פעילות החווה. שדה הוא אדם כוחני המטיל מורא על הכפופים לו והמשך קיום החווה מותנה בעזיבתו. בתפקוד גורמי הפיקוח של משרד הרווחה נמצאו ליקויים רבים.
.
ליקויים מהותיים במעקב אחר בוגרי המעונות של רשות חסות הנוער וליווים
מבקר המדינה הציג בדוח שנת 2008 כי משרד הרווחה אינו ממלא חובתו ע"פ חוק הנוער לביצוע מעקב אחר בוגרי המעונות רשות חסות הנוער וליווים:
"על פי חוק הנוער, על בוגרי מעונות הרשות להיות נתונים להשגחתם של עובדי מעקב של הרשות במשך השנה שלאחר תום שהותם במעונות. מטרות המעקב אחר הבוגרים הן סיוע בשילובם בקהילה כדי למנוע מהם לחזור לדפוסי התנהגות עבריינית ומתן משוב לרשות על מצב הבוגרים לצורך שיפור הטיפול בחוסים.
בתחילת שנת 2004 קוצץ מספר עובדי המעקב, ומספר הבוגרים שבהם טיפלו העובדים הופחת למחצית. משנת 2005 מתבצע מעקב רק אחר שליש מהבוגרים המשתחררים בכל שנה ממסגרות הרשות ואשר יש לבצע מעקב בעניינם. החל משנה זו גם חדלה הרשות להפיק דוחות שנתיים שבהם רוכזו נתונים על בוגרי המעונות שטופלו בידי עובדי המעקב, אף שהדוחות סיפקו להנהלת הרשות ולמנהלי המעונות מידע חשוב על תוצאות הטיפול בחוסים. יש בכך כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לשפר את הטיפול הניתן לחוסים במסגרותיה.
.
מבקר המדינה העיר על ליקויים מהותיים בבקרת תפעול המעונות: "נמצאו ליקויים מהותיים בכל הנוגע לנושא הפיקוח: כל מפקח עובד לפי תכנית עבודה משלו וקובע בעצמו את סדר העדיפויות של הנושאים הנבדקים; תחומים מסוימים הנוגעים לטיפול בחוסים אינם נכללים בתכנית הפיקוח ואינם מקבלים ביטוי בדוחות; דוחות הפיקוח אינם כוללים אמות מידה לבחינת עמידתם של המעונות ביעדים מוגדרים, ולכן הפיקוח נעשה על פי אמות מידה סובייקטיביות ואי-אפשר להשוות בין ביצועיהם של המעונות השונים; המפקח משמש גם יועץ למנהל המעון, וכך עלול להיווצר מצב שבו הוא מפקח על פעולות שנעשו בעצתו; דוחות הפיקוח אינם מוגשים בקביעות למנהל השירות לאדם המפגר במשרד הרווחה, וכך יש לו קושי לעקוב אחר התנהלות המעון ולהעריך את השינויים שנעשו באופן הטיפול".
.
ליקויים בפיקוח על ביצוע צווים שיפוטיים
ביוני 2009 התקיימה ישיבה בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בעניין רשות החסות לנוער - דוח מבקר המדינה ‎59ב'. במהלך הישיבה נדרשו נציגי משרד הרווחה להשיב כמה נערים עם צווי בית משפט להשמה בפנימיות הרשות שלא בוצעו. תגובתה של רחל שרביט - סמנכ"לית שירותי תיקון, משרד הרווחה והשירותים:
"אני לא יכולה להגיד 'עם צווים' כי אנחנו לא פועלים על פי זה. מה שחשוב לנו הוא הסיפור של הנערה, אם היא צריכה מעון נעול או לא צריכה, כי יש לנו נערות שלפני צו פונים אלינו כי זה דחוף. הקליטה שלנו היא גם לא האם יש צו או לא אלא מה מידת החירום של המצב, מה מידת סכנת החיים. המספרים של בנות שממתינות היום הם ‎120 ממתינות לצופיה ולמסילה".
כלומר פקידי הרווחה לאחר שקיבלו צו מבית המשפט להוציא את הנער מביתו ומשפחתו ולהשימו בפנימייה, עם כל הכאב והסבל של המשפחה הכרוך בכך, הם לא בהכרח יפעלו ע"פ צו בית המשפט שהם בעצמם יזמו, אלא ע"פ תחושותיהם לגבי מה שחשוב לעשות.
.
אגף השיקום במשרד הרווחה לא הפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה מקצועיים, תקציביים ומנהליים על חברת "המשקם"
דוח מבקר המדינה 58ב על חברת המשקם שפורסם בשנת 2007 הצביע על "ליקויים חמורים ביותר בהתנהלות חברת המשקם ואף על חשש לפגיעה בטוהר המידות. מעשים אלה בוצעו על חשבונם של הנזקקים שלמענם הוקמה המשקם; הם מלמדים על כישלון חמור ומתמשך של הנהלת החברה, של הדירקטוריון, של מנכ"ל החברה ובכיריה ושל כלל שומרי הסף - בתוך החברה ומחוצה לה - שתפקידם לדאוג שתופעות מעין אלה לא יתרחשו".
.
המבקר העיר בדוח למשרד הרווחה על פיקוח ובקרה לקויים: "בשנת 1982 הפסיקה ההסתדרות הציונית להעביר כספים לחברה, כך שמשרד הרווחה היה הגורם היחיד שתקצב את המשקם בשיעור ניכר (כ-46% מן התקציב). בשנים האחרונות משרד הרווחה העביר בכל שנה כ-40 מיליון ש"ח לחברת המשקם; ראוי שהמשרד ידאג שהשימוש בכספים אלה יהיה לטובת אוכלוסיית העובדים בעלי המוגבלות, בהתאם ליעדים שקבע. ראוי גם שהיחידה המקצועית במשרד - אגף השיקום - תפקח על כך מבחינה מקצועית, מבחינה תקציבית ומבחינה מנהלית.
בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד הרווחה לא הפעיל פיקוח ובקרה על חברת המשקם. למרות פניותיו של מנהל אגף השיקום במהלך השנים 2005 ו-2006 להנהלת משרד הרווחה בבקשה להכפיף את המשקם לאגף הוא לא נענה; מטעם זה האגף לא הפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה מקצועיים, תקציביים ומנהליים".

משרד הרווחה מפקיר ילדים לאונס והתעללות במשפחות אומנה

.
קישורים:

    2 comments:

    מוטי אמר/ה...

    בהוסטל "אקים" בשרון נאנסה נערה בעלת פיגור שכלי קשה והודבקה באיידס ע"י עובד המקום-מטפל אתיופי שבימים אילו עומד בפניי סיום משפטו הפלילי.למרות בקשות ההורים מ"אקים" לפניי 8-9 שנים להתקין מצלמות במקום טרם נעשה דבר בעניין.רק לאחר גילוי האונס המזעזע במקום החל משרד הרווחה לבצעה במקום ביקורות פתע בשעות לא שיגרתיות.עובדים נתקבלו לעבוד באותן שנים ללא כל בדיקה המחוייבת בתקנות משרד הרווחה.מסתבר שאותו עובד רע וניפשע היה כבר עבר פלילי בשל תלונות אישתו במשטרה על אלימות כלפיה.משרד הרווחה ואקים ישרל מונעים כל אפשרות של הקמת וועדת חקירה פרלמנטארית בעניין!...כרגיל מטייחים ומשתיקים כל נסיון לברור האמת המרה של מחדךיי אקים ישראל ומשרד הרווחה.

    אנונימי אמר/ה...

    יש עוד פנימיות לא המקרה היחידי המקרה בנרדים ערד ובכפר סבא

    משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

    משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים