2007 - המשקם היא חברה המעסיקה כ-2900 אנשים בעלי מוגבלויות. השותף של המדינה בבעלות על החברה היא ההסתדרות הציונית. לחברה אין הון מניות והיא מוגבלת בערבות. יש לה 12 מנהלים (דירקטורים); המדינה - מנכ"ל משרד הרווחה - ממנה ארבעה, ומנהל מחלקת הכספים של הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ממנה שמונה, בהם המנכ"ל.
המשקם היא הגוף היחיד מאלה אשר עסקו בתעסוקה מוגנת שבינו ובין עובדיו נכרת הסכם קיבוצי. עובדים בגופים אחרים שטיפלו בתעסוקה מוגנת, זכו לתנאי שכר ולזכויות סוציאליות פחותים באופן ניכר.
דוח מבקר המדינה - ממצאים חמורים
דוח מבקר המדינה 58ב על חברת המשקם שפורסם בשנת 2007 הצביע על "ליקויים חמורים ביותר בהתנהלות חברת המשקם ואף על חשש לפגיעה בטוהר המידות. מעשים אלה בוצעו על חשבונם של הנזקקים שלמענם הוקמה המשקם; הם מלמדים על כישלון חמור ומתמשך של הנהלת החברה, של הדירקטוריון, של מנכ"ל החברה ובכיריה ושל כלל שומרי הסף - בתוך החברה ומחוצה לה - שתפקידם לדאוג שתופעות מעין אלה לא יתרחשו.
על רשויות המדינה, ובראשן שר הרווחה, שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה לפעול לתיקון הליקויים החמורים שנמצאו בביקורת ולמיצוי הדין בכל הנוגע לממצאים של פגיעה בטוהר המידות; ובכלל זה לערוך שידוד מערכות כולל בחברה ובין מנהליה שכשלו - בין בפועל ובין בפיקוח לקוי, ולטפל ביסודיות במבנה החברה, בארגונה, בפיקוח השוטף עליה, בסדרי המינהל בה, בשיטות עבודתה ובתנאי ההעסקה של מנהליה ושל עובדיה הבכירים" (דו"ח המבקר 58ב עמוד 1015).
בין הליקויים החמורים: שכר והטבות חריגות למנכ"ל, ניגוד עניינים של המנכ"ל בעת מכירת כלי הרכב של החברה, עיסוקים נוספים של המנכ"ל , מינוי מקורבים וקרובי משפחה, בחירת ספקים בניגוד לסדרי מינהל תקינים, רכישת ריהוט משרדי יקר בניגוד לכללי מינהל תקין, ועוד.
.
נכים המועסקים בחברת המשקם של משרד הרווחה: 8 שעות ביום, 21 ימים בחודש, רק 14 שקל לשעה
מתברר שבמשרד הרווחה לא הפיקו לקחים מדוח מבקר המדינה. מהמאמר עובדי הקבלן של בוז'י (גלובס, אוגוסט 2009) מתברר כי חברת המשקם מנצלת את זכאותה לשלם לעובדיה המוגבלים שכר מופחת, ומעסיקה אותם במשרות של אנשים ללא מוגבלויות.
חברת המשקם מעסיקה נכים עם מוגבלויות שונות, חלקם בעלי יכולת עבודה חלקית וחלקם בעלי יכולת עבודה מלאה, לפחות בפועל. החוק הישראלי מאפשר למעסיקים בכפוף לאישור של משרד התמ"ת, לשלם שכר הנמוך משכר המינימום. התשלום נקבע בהתאם לגובה המוגבלות של העובד, משכר סמלי בלבד ועד 75% משכר המינימום.
בחברת המשקם מועסקים כ-1,300 עובדים במפעלים מוגנים, שם מייצרים מוצרי נייר וקרטונג'. רובם, לפחות על פי טענת החברה ומשרד הרווחה, בעלי מוגבלויות שלא יכולים להשתלב בשוק החופשי. לטענתם, התפוקות שלהם נמוכות מאלה של עובדים בריאים, ולכן מרבית המעסיקים במשק לא יכולים להרשות לעצמם לקלוט אותם.
ואולם, החברה מעסיקה כ-1,400 עובדים נוספים שלא בתחומי המפעלים המוגנים, אלא במקומות עבודה שונים. הם עובדים בעבודות ניקיון, פקידות, גינון ועוד, במגזר הציבורי ובפרטי. במכון וולקני למשל, ישנם עובדים המועסקים 8 שעות ביום - משרה מלאה לכל דבר. חלקם, אגב, מועסקים שם למעלה מעשרים שנה. אחת מהן היא המרכזנית של המכון. למעט שיתוק בצידו השמאלי של גופה, אין לה שום בעיה.
למעשה, אם המדינה לא הייתה מחריגה את החברה המיוחדת שלה מחוק חברות כוח אדם, עובדים אלה מזמן היו צריכים להיות עובדי מדינה. הם היו מקבלים שכר הוגן, קרן השתלמות מהיום הראשון לעבודה ועוד. גורמים במכון מבהירים לנו כי התפוקות שלהם לא פחות טובות מאלה של העובדים "הרגילים", אלא להיפך. "מבחינתנו הם עובדים לכל דבר", מציינים במכון.
לטענת אחד הנכים העובדים במפעל: "אני אמנם נכה פיזית, אבל הראש שלי עובד לא פחות טוב מבחור רגיל. אני עובד במשקם 20 שנה ועושה את עבודתי נאמנה, אבל מקבל בכל חודש 2,400 שקל. עד שאני מקבל את הקצבה, בסוף החודש, לא נשאר לי כלום ביד כי הכול הולך למינוס בבנק. אני חושב ששכר העבודה צריך להיקבע על ידי טיב השירות שהעובד נותן, ולא על פי גודל המוגבלות שלו. הגיע הזמן שמישהו יבדוק את זה".
קישורים:
המשקם היא הגוף היחיד מאלה אשר עסקו בתעסוקה מוגנת שבינו ובין עובדיו נכרת הסכם קיבוצי. עובדים בגופים אחרים שטיפלו בתעסוקה מוגנת, זכו לתנאי שכר ולזכויות סוציאליות פחותים באופן ניכר.
דוח מבקר המדינה - ממצאים חמורים
דוח מבקר המדינה 58ב על חברת המשקם שפורסם בשנת 2007 הצביע על "ליקויים חמורים ביותר בהתנהלות חברת המשקם ואף על חשש לפגיעה בטוהר המידות. מעשים אלה בוצעו על חשבונם של הנזקקים שלמענם הוקמה המשקם; הם מלמדים על כישלון חמור ומתמשך של הנהלת החברה, של הדירקטוריון, של מנכ"ל החברה ובכיריה ושל כלל שומרי הסף - בתוך החברה ומחוצה לה - שתפקידם לדאוג שתופעות מעין אלה לא יתרחשו.
על רשויות המדינה, ובראשן שר הרווחה, שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה לפעול לתיקון הליקויים החמורים שנמצאו בביקורת ולמיצוי הדין בכל הנוגע לממצאים של פגיעה בטוהר המידות; ובכלל זה לערוך שידוד מערכות כולל בחברה ובין מנהליה שכשלו - בין בפועל ובין בפיקוח לקוי, ולטפל ביסודיות במבנה החברה, בארגונה, בפיקוח השוטף עליה, בסדרי המינהל בה, בשיטות עבודתה ובתנאי ההעסקה של מנהליה ושל עובדיה הבכירים" (דו"ח המבקר 58ב עמוד 1015).
בין הליקויים החמורים: שכר והטבות חריגות למנכ"ל, ניגוד עניינים של המנכ"ל בעת מכירת כלי הרכב של החברה, עיסוקים נוספים של המנכ"ל , מינוי מקורבים וקרובי משפחה, בחירת ספקים בניגוד לסדרי מינהל תקינים, רכישת ריהוט משרדי יקר בניגוד לכללי מינהל תקין, ועוד.
המבקר העיר בדוח למשרד הרווחה על פיקוח ובקרה לקויים: "בשנת 1982 הפסיקה ההסתדרות הציונית להעביר כספים לחברה, כך שמשרד הרווחה היה הגורם היחיד שתקצב את המשקם בשיעור ניכר (כ-46% מן התקציב). בשנים האחרונות משרד הרווחה העביר בכל שנה כ-40 מיליון ש"ח לחברת המשקם; ראוי שהמשרד ידאג שהשימוש בכספים אלה יהיה לטובת אוכלוסיית העובדים בעלי המוגבלות, בהתאם ליעדים שקבע. ראוי גם שהיחידה המקצועית במשרד - אגף השיקום - תפקח על כך מבחינה מקצועית, מבחינה תקציבית ומבחינה מנהלית.
בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד הרווחה לא הפעיל פיקוח ובקרה על חברת המשקם. למרות פניותיו של מנהל אגף השיקום במהלך השנים 2005 ו-2006 להנהלת משרד הרווחה בבקשה להכפיף את המשקם לאגף הוא לא נענה; מטעם זה האגף לא הפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה מקצועיים, תקציביים ומנהליים"..
נכים המועסקים בחברת המשקם של משרד הרווחה: 8 שעות ביום, 21 ימים בחודש, רק 14 שקל לשעה
מתברר שבמשרד הרווחה לא הפיקו לקחים מדוח מבקר המדינה. מהמאמר עובדי הקבלן של בוז'י (גלובס, אוגוסט 2009) מתברר כי חברת המשקם מנצלת את זכאותה לשלם לעובדיה המוגבלים שכר מופחת, ומעסיקה אותם במשרות של אנשים ללא מוגבלויות.
חברת המשקם מעסיקה נכים עם מוגבלויות שונות, חלקם בעלי יכולת עבודה חלקית וחלקם בעלי יכולת עבודה מלאה, לפחות בפועל. החוק הישראלי מאפשר למעסיקים בכפוף לאישור של משרד התמ"ת, לשלם שכר הנמוך משכר המינימום. התשלום נקבע בהתאם לגובה המוגבלות של העובד, משכר סמלי בלבד ועד 75% משכר המינימום.
בחברת המשקם מועסקים כ-1,300 עובדים במפעלים מוגנים, שם מייצרים מוצרי נייר וקרטונג'. רובם, לפחות על פי טענת החברה ומשרד הרווחה, בעלי מוגבלויות שלא יכולים להשתלב בשוק החופשי. לטענתם, התפוקות שלהם נמוכות מאלה של עובדים בריאים, ולכן מרבית המעסיקים במשק לא יכולים להרשות לעצמם לקלוט אותם.
ואולם, החברה מעסיקה כ-1,400 עובדים נוספים שלא בתחומי המפעלים המוגנים, אלא במקומות עבודה שונים. הם עובדים בעבודות ניקיון, פקידות, גינון ועוד, במגזר הציבורי ובפרטי. במכון וולקני למשל, ישנם עובדים המועסקים 8 שעות ביום - משרה מלאה לכל דבר. חלקם, אגב, מועסקים שם למעלה מעשרים שנה. אחת מהן היא המרכזנית של המכון. למעט שיתוק בצידו השמאלי של גופה, אין לה שום בעיה.
למעשה, אם המדינה לא הייתה מחריגה את החברה המיוחדת שלה מחוק חברות כוח אדם, עובדים אלה מזמן היו צריכים להיות עובדי מדינה. הם היו מקבלים שכר הוגן, קרן השתלמות מהיום הראשון לעבודה ועוד. גורמים במכון מבהירים לנו כי התפוקות שלהם לא פחות טובות מאלה של העובדים "הרגילים", אלא להיפך. "מבחינתנו הם עובדים לכל דבר", מציינים במכון.
לטענת אחד הנכים העובדים במפעל: "אני אמנם נכה פיזית, אבל הראש שלי עובד לא פחות טוב מבחור רגיל. אני עובד במשקם 20 שנה ועושה את עבודתי נאמנה, אבל מקבל בכל חודש 2,400 שקל. עד שאני מקבל את הקצבה, בסוף החודש, לא נשאר לי כלום ביד כי הכול הולך למינוס בבנק. אני חושב ששכר העבודה צריך להיקבע על ידי טיב השירות שהעובד נותן, ולא על פי גודל המוגבלות שלו. הגיע הזמן שמישהו יבדוק את זה".
קישורים:
- מעון גילה של איל"ן בירושלים המתוקצב ע"י משרד הרווחה: נכים במעון סיפרו שהצוות הענישם בכך שהחרים מהם את כסאות הגלגלים החשמליים
- משרד הרווחה - תפיסה מיושנת של השמת אנשים עם מוגבלויות במוסדות סגורים הרחק מהקהילה
- משרד הרווחה - פיקוח ומעקב לקויים על כל מסגרות הרווחה: פנימיות, מעונות, פקידי סעד, עובדים סוציאליים
- תביעה נגד עיריית בת ים: אין להפלות עובד סוציאלי בשל מוגבלות
- עיריית רהט: "ילדי חינוך מיוחד ברהט - על הרצפה עם זבובים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה