2007 - להלן פרטי האירוע הנדון הלקוח מאתר הפורומים המשפטיים. מדובר במשפחה חד הורית המתגוררת בישוב במרחק 10 דקות נסיעה מירושלים. למשפחה ילד עם בעיות התפתחות, הילד לא מפרש נכון את ההתרחשויות החברתיות וזקוק לסיוע סביבתי צמוד, עקב "בעיות תקשורת".
לשכת הרווחה המקומית הציעה פתרונות לא מתאימים שכשלו: בית הספר (כתה א) שאליו הופנה הקטין הודיע שיש טעות בהבחנה ושהוא לא שייך אליהם. באין מסייע מתאים נשאר הילד במסגרת בית הספר ללא הטיפול המתאים שהיה אמור לקבל. העזרה הנוספת שהובטחה מסגרת אחר הצהריים התבררה כלא מתאימה וממנה הוא ניפלט החוצה.
במשך השנה כולה היה חשוף להתעללות פיזית קשה מצד בוגרים עם בעיות התנהגות שנסעו עימו בהסעה ללא השגחה מתאימה, וכך מיד יום חווה את המכות וההשפלות מבלי יכולת לספר בגלל בעיית התקשורת שבה הוא נתון ללא טיפול מתאים.
האם חשה בשינוי עצום בהתנהגות בנה, בהרטבות לילה צעקות ופחדים, האם התלוותה אל בנה בהסעות, ואז נגלו לעיניה מחדלים: מלווים רבים שהתחלפו (כפי הנראה מדובר במלווים לא מקצועיים הפוגעים ברגשות הילדים)
האם החליטה להשאיר את בנה בבית. מצבו הפיזי והנפשי היה בכי רע. שבועיים היה בבית והחל חוזר לעצמו וגם הלילות הקשים, ההרטבות החלו להיעלם בהדרגה. יום אחד חזרה העובדת הסוציאלית מחופשה בת שנה וזימנה את האם לוועדת החלטה שבה הוחלט להוציא את הילד מהבית ולשימו במעון ששם ישנים ומגיעים הביתה אחת לשבועיים. האם חשבה שמדובר בעוד התכנסות של הרווחה למצוא פתרון הולם למשפחה. האם אמרה שתשקול את ההצעה, אם תהיה כאן איזו הקלה לילד בהתחשב שלא יזדקק להסעות האלימות, ויסופק לו חוגים ופעילויות מתאימות אחר הצהריים. האם התנתה את המעון בכך שתהיה מעורבת בכל הקורה לילד ושלא תוגבל בביקורים אל הילד. האם מעידה על עצמה שהיא הדמות היחידה והמשמעותית בחייו מאז שנולד ,וחוששת שבעצם הרווחה מחפשים פתרון 'זבנג' וגמרנו, כי בכך שיוציאו אותו מרשותה ינתקו את הרגל היחידה שעוד נותרה לו שזו אמו, שאוהבת מאכילה ומגינה ושטובת הילד הוא בראש מעייניה גם כוח הטבע הביולוגי. בסוף הדיון בוועדה הוחתמה האם על מסמך כל שהוא מבלי שהקריאו לה על מה מדובר, ולמה תשמש חתימתה.
פלייליסט ועדות החלטה
.
לדברי האם, העובדת הסוציאלית הסכימה עמה שאין לילד סיכון בתא המשפחתי, ושבעצם כל הסיכון שלו נובע מכך שאין אפשרות להגן עליו כשהוא יוצא החוצה ונתקל בילדים או מבוגרים שמנצלים את חוסר ההבנה שלו לסיטואציות חברתיות, וגורמים לו להסתבך. אולם אין לרווחה פתרונות אחרים. הפתרון האידאלי הוא פנימיית יום שתחזיר אותו בשבע בערב לביתו ובכך תגן עליו מהסביבה החיצונית, אך במועצה אין תקציב להסעות שיחזירו את הילד לביתו, אם המשפחה תעבור לעיר הגדולה זה יתאפשר, כל זמן שהמשפחה בישוב זה הפתרון היחידי המוצע.
תשובת עורכת הדין הנה שמקרים דומים שנעשו להורים אחרים ידועים לה. ניתן לערער על החלטת הועדה ולחזור מהחתימה על המסמך. עורכת הדין מזהירה כי לעולם לא לחתום על שום מסמך שקשור אליה (לאמא) או לילד בלי להבין מילה במילה מה כתוב שם!!!. האם חייבת לפעול במהירות המירבית אם היא רוצה את הילד שלה. לאחר שמוציאים ילד מהבית, מאוד קשה להחזיר אותו!!! גם ההורה וגם הילד עוברים סבל בל יתואר. האם כנראה חתמה על הוצאת קטין בהסכמה ובכך חסכה לרווחה תביעת נזקקות, שמביאה אותם לבית המשפט.
במאמר "מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות?" כותבת ד"ר אסתר הרצוג YNET: "בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עויינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המאסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא 'לטובת הקטין'. בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאלים."
נקודות חשובות על ועדת החלטה ברשות המקומית:
לשכת הרווחה המקומית הציעה פתרונות לא מתאימים שכשלו: בית הספר (כתה א) שאליו הופנה הקטין הודיע שיש טעות בהבחנה ושהוא לא שייך אליהם. באין מסייע מתאים נשאר הילד במסגרת בית הספר ללא הטיפול המתאים שהיה אמור לקבל. העזרה הנוספת שהובטחה מסגרת אחר הצהריים התבררה כלא מתאימה וממנה הוא ניפלט החוצה.
במשך השנה כולה היה חשוף להתעללות פיזית קשה מצד בוגרים עם בעיות התנהגות שנסעו עימו בהסעה ללא השגחה מתאימה, וכך מיד יום חווה את המכות וההשפלות מבלי יכולת לספר בגלל בעיית התקשורת שבה הוא נתון ללא טיפול מתאים.
האם חשה בשינוי עצום בהתנהגות בנה, בהרטבות לילה צעקות ופחדים, האם התלוותה אל בנה בהסעות, ואז נגלו לעיניה מחדלים: מלווים רבים שהתחלפו (כפי הנראה מדובר במלווים לא מקצועיים הפוגעים ברגשות הילדים)
האם החליטה להשאיר את בנה בבית. מצבו הפיזי והנפשי היה בכי רע. שבועיים היה בבית והחל חוזר לעצמו וגם הלילות הקשים, ההרטבות החלו להיעלם בהדרגה. יום אחד חזרה העובדת הסוציאלית מחופשה בת שנה וזימנה את האם לוועדת החלטה שבה הוחלט להוציא את הילד מהבית ולשימו במעון ששם ישנים ומגיעים הביתה אחת לשבועיים. האם חשבה שמדובר בעוד התכנסות של הרווחה למצוא פתרון הולם למשפחה. האם אמרה שתשקול את ההצעה, אם תהיה כאן איזו הקלה לילד בהתחשב שלא יזדקק להסעות האלימות, ויסופק לו חוגים ופעילויות מתאימות אחר הצהריים. האם התנתה את המעון בכך שתהיה מעורבת בכל הקורה לילד ושלא תוגבל בביקורים אל הילד. האם מעידה על עצמה שהיא הדמות היחידה והמשמעותית בחייו מאז שנולד ,וחוששת שבעצם הרווחה מחפשים פתרון 'זבנג' וגמרנו, כי בכך שיוציאו אותו מרשותה ינתקו את הרגל היחידה שעוד נותרה לו שזו אמו, שאוהבת מאכילה ומגינה ושטובת הילד הוא בראש מעייניה גם כוח הטבע הביולוגי. בסוף הדיון בוועדה הוחתמה האם על מסמך כל שהוא מבלי שהקריאו לה על מה מדובר, ולמה תשמש חתימתה.
פלייליסט ועדות החלטה
.
לדברי האם, העובדת הסוציאלית הסכימה עמה שאין לילד סיכון בתא המשפחתי, ושבעצם כל הסיכון שלו נובע מכך שאין אפשרות להגן עליו כשהוא יוצא החוצה ונתקל בילדים או מבוגרים שמנצלים את חוסר ההבנה שלו לסיטואציות חברתיות, וגורמים לו להסתבך. אולם אין לרווחה פתרונות אחרים. הפתרון האידאלי הוא פנימיית יום שתחזיר אותו בשבע בערב לביתו ובכך תגן עליו מהסביבה החיצונית, אך במועצה אין תקציב להסעות שיחזירו את הילד לביתו, אם המשפחה תעבור לעיר הגדולה זה יתאפשר, כל זמן שהמשפחה בישוב זה הפתרון היחידי המוצע.
תשובת עורכת הדין הנה שמקרים דומים שנעשו להורים אחרים ידועים לה. ניתן לערער על החלטת הועדה ולחזור מהחתימה על המסמך. עורכת הדין מזהירה כי לעולם לא לחתום על שום מסמך שקשור אליה (לאמא) או לילד בלי להבין מילה במילה מה כתוב שם!!!. האם חייבת לפעול במהירות המירבית אם היא רוצה את הילד שלה. לאחר שמוציאים ילד מהבית, מאוד קשה להחזיר אותו!!! גם ההורה וגם הילד עוברים סבל בל יתואר. האם כנראה חתמה על הוצאת קטין בהסכמה ובכך חסכה לרווחה תביעת נזקקות, שמביאה אותם לבית המשפט.
במאמר "מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות?" כותבת ד"ר אסתר הרצוג YNET: "בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עויינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המאסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא 'לטובת הקטין'. בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאלים."
נקודות חשובות על ועדת החלטה ברשות המקומית:
- לא לחתום על אף מסמך בועדת החלטה של הרשות המקומית מבלי להתייעץ עם עורך דין, ו/או בעל מקצוע מטעם המשפחה.
- לשכת הרווחה מנצלת סיטואציות קשות של המשפחה (הלקוח) על מנת להחתים אותם על פתרונות, הטובים לרשות המקומית.
- לעתים קטין בסיכון מוצא מביתו ע"י לשכת הרווחה בגלל בעיה פשוטה של תקציב הסעה יומית של 10 דקות.
- יש לבדוק ולוודא את סדר יומו של הקטין בפתרונות של לשכת הרווחה. לפעמים מלווה בהסעה חסר סבלנות שלא קיבל הדרכה עלול לגרום נזק קשה לקטין/חסוי.
- ועדות החלטה פועלות ומקבלות החלטות ע"פ אינטרסים תקציביים של הרשות המקומית. חברי הועדה מפעילים לחץ על ההורה לקבל את תכניתם להשמה חוץ ביתית "בהסכמה".
- יש לבדוק היטב את הפתרונות בכפייה המוצעים ע"י לשכת הרווחה, פעמים רבות הם גורמים נזקים יותר מאשר תועלת.
- דיוני וועדת ההחלטה הנם ללא פרוטוקול ו/או סיכום. חברי הוועדה מחתימים את ההורה על מסמך כשהוא בלחץ הדיון. ההורה אינו מקבל עותק של המסמך עליו חתם.
- בוועדות החלטה שבהן דנים בגורל הילדים שפקידי הסעד מרחיקים מהוריהם, משתתפים שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד מופיעים כקבוצה עויינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי.
- משרד הרווחה - ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית
- "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית
- להתרחק מרשויות הרווחה - פרופ. אסתר הרצוג
- עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה
- שירותי הרווחה - עבודה סוציאלית או חקירת משטרה לפירוק המשפחה והוצאת קטין/ חסוי מהבית
- משרד הרווחה - תהליך הוצאת ילד/חסוי מהבית ע"י לשכת רווחה עירונית
- בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות
- פקיד הסעד - סיוע לאזרח או טיפול בכפייה
- פקידת סעד ארצית - חנה סלוצקי על פקידי הסעד ושירותי הרווחה
- ד"ר לין ורנל על תיאורית "טובת הילד" שכשלה בבריטניה.
- פקיד הסעד והעובד הסוציאלי בלשכת הרווחה.
- תסקיר סעד - חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי.
- פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
- מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות? - מאי 2008 - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג
תגובה 1:
ישנם מקרים רבים מאות סיפורך דומה לשלי במקום שהמערכת החינוך והרווחה יתנו פיתרון כדי שילדים אלו לא יהיו
עוול בעתיד למדינה מכניסה למוסדות וגורמת לעוול רב למשפחות לילדים ולהורים למרות שעלות עזרה למשפחה מעוטה יותר מטיפול במוסדות המדינה לא מבינה על הנזקים שמשיארה לילדים להורים ולמשפחות המדינה לא עוזרת לחלשים העזרה צריכה לבוא מתוכנו התאגדות נגד הישובים מלאי כיס וכסף ולא נותנים לחיות בכבוד מאמא כאובה שביתה בניגוד לרצונה שנה וחודשים בכלאי הרווחה כלואה בנרדים ללא זכויות כאובה על הורים שאין ידם משגת
לטפל בילדיהם בדברים הבסיסים כסא גלגלים , אוכל קצבת נכות לילדה קטועת רגל וסייעת , וחונכת .
עצם זה שהיושבים בכנסת מעולם לא חוקקו חוק להגנת הילד ולא נשמע קולם צועק את צעקת ילדי ישראל - שואת ילדי ישראל , התאגדו הורים פרסמו את סיבלכם כי ביחד נהיה חזקים .
אמן אמא .
הוסף רשומת תגובה