פקיד הסעד לסדרי דין מצטווה ע"י בית משפט לחקור חסוי/קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב. פקיד הסעד לסדרי דין הנו למעשה פקיד של בית משפט המבצע חקירה עבור השופט, וירשום את העובדות מסקנות והמלצות בתסקיר.
הלקוח של פקיד הסעד הוא השופט, המוצר הוא התסקיר, העבודה הנה חקירה, הנחקרים הם בני המשפחה, החוקר הוא פקיד הסעד. יש לציין כי כל העובדים הסוציאליים של לשכות הרווחה, קופת חולים, בית חולים יסייעו לפקיד הסעד לקדם חקירתו ע"פ דרישתו. פקיד הסעד גם יפנה לשכנים, מעסיקים, חברים של בני המשפחה לקידום חקירתו. פקיד הסעד ישאל שאלות מכוונות ויביע באופן ישיר, או עקיף את עמדתו על בן משפחה זה או אחר.
תוצאות החקירה הן בד"כ המלצות על פרוק המשפחה, הפניית בן משפחה למשפחת אומנה, אימוץ, מוסדות סיעודיים פסיכיאטריים, הסדרי ראייה ועוד. משום כך יפעל פקיד הסעד לגבות עצמו יתאם המלצותיו טרם כתיבת התסקיר עם גורמי רווחה שונים כגון: ממונה ישיר, פקיד סעד מחוזי, מנהל הלשכה, פקיד סעד ראשי, ועדת החלטה ועוד.
פקיד הסעד ניגש אפוא לכתיבת התסקיר כאשר:
בכתב תביעה של עובדת סוציאלית תואר שני נגד פקידת סעד בתיה זכי שכתבה תסקיר בעניינה נרשם: "עיון במסמך הותיר אותי פעורת פה והמומה שכן במקום לפרט שיקולים ענייניים ביחס לקביעת הסדרי הראיה,... כלל המסמך פרסום כוזב אודות אישיותי וכוונותיי בגדר לשון הרע גרידא." נטען כי התסקיר לא היווה עבודה סוציאלית מקובלת אלא הסתמכות על השערות ואינטרפטציות אישיות של הנתבעת (פקידת הסעד) תוך אימוץ גורף של הבדותות והכזבים של הבעל. התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר השוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו. עוד הסיקה הנתבעת מסקנות חסרות אחיזה במציאות ללא כל בסיס עובדתי לפיהן כביכול ". התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר מילי מאסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך.
תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.
ידוע על מקרה שבו פקיד הסעד כתב שקרים מהותיים בתסקיר על מנת לקדם את עמדותיו התסקיר. פקיד הסעד רצה למנות אפוטרופוס לחסוי בעוד מתנהל הליך פלילי נגד האפוטרפוס על תקיפת החסוי. פקיד הסעד סילף בתסקיר את העובדה כי החסוי הגיש את התלונה במשטרה נגד האפוטרופוס ורשם כי מישהו אחר הגיש. פקיד הסעד גם הפקיר את החסוי בעניין סגירת ההליך הפלילי נגד האפוטרופוס.
תסקיר פקידת הסעד הנו מסמך תעמולתי שיווקי של רצונם גורמי הרווחה. התסקיר מעצים ומעמיק את הסכסוך המשפחתי ופוגע בבני המשפחה החלשים. התסקיר אינו מציג את המציאות באובייקטיביות אלא מציג אותה באופן מעוות מאחר ומטרתו מימוש החלטות גורמי רווחה שנתקבלו כבר בעניין.
קישורים:
דוח סלונים נבו - עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין (הדו"ח המלא) דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין
פקידת סעד ראשית לסדרי דין - רונית צור
תסקיר פקידת סעד - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות
פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"
"ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית
בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות
פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם
הלקוח של פקיד הסעד הוא השופט, המוצר הוא התסקיר, העבודה הנה חקירה, הנחקרים הם בני המשפחה, החוקר הוא פקיד הסעד. יש לציין כי כל העובדים הסוציאליים של לשכות הרווחה, קופת חולים, בית חולים יסייעו לפקיד הסעד לקדם חקירתו ע"פ דרישתו. פקיד הסעד גם יפנה לשכנים, מעסיקים, חברים של בני המשפחה לקידום חקירתו. פקיד הסעד ישאל שאלות מכוונות ויביע באופן ישיר, או עקיף את עמדתו על בן משפחה זה או אחר.
תוצאות החקירה הן בד"כ המלצות על פרוק המשפחה, הפניית בן משפחה למשפחת אומנה, אימוץ, מוסדות סיעודיים פסיכיאטריים, הסדרי ראייה ועוד. משום כך יפעל פקיד הסעד לגבות עצמו יתאם המלצותיו טרם כתיבת התסקיר עם גורמי רווחה שונים כגון: ממונה ישיר, פקיד סעד מחוזי, מנהל הלשכה, פקיד סעד ראשי, ועדת החלטה ועוד.
פקיד הסעד ניגש אפוא לכתיבת התסקיר כאשר:
- המלצותיו מגובשות ומגובות עם גורמי הרווחה במשרד.
- פקיד הסעד אינו כפוף לסדרי דין, לא מחוייב לראיות, לא מחוייב לתצהיר,וכל עבודתו לרבות ההליך השיפוטי נעשה בדלתיים סגורות ללא פיקוח וביקורת ציבורית
- יש לו הגנה על לשון הרע, פגיעה בפרטיות ע"פ חוק. (ראה תסקיר פקידת סעד בתיה זכי - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות)
- גורמי הרווחה במשרד יתמכו בו תמיכה מלאה בכל תלונה או האשמה אפשרית.
- בתי המשפט כשיטה מקבלים את המלצותיו מאחר והן יודעים כי כל מערך הרווחה תומך בו ואף שופט אינו רוצה להראות כיוצר בעיות.
- פקיד הסעד מתואם עם בני המשפחה התומכים בהמלצותיו, ומפקיר את בני המשפחה אשר אינם מסכימים עם המלצותיו.
בכתב תביעה של עובדת סוציאלית תואר שני נגד פקידת סעד בתיה זכי שכתבה תסקיר בעניינה נרשם: "עיון במסמך הותיר אותי פעורת פה והמומה שכן במקום לפרט שיקולים ענייניים ביחס לקביעת הסדרי הראיה,... כלל המסמך פרסום כוזב אודות אישיותי וכוונותיי בגדר לשון הרע גרידא." נטען כי התסקיר לא היווה עבודה סוציאלית מקובלת אלא הסתמכות על השערות ואינטרפטציות אישיות של הנתבעת (פקידת הסעד) תוך אימוץ גורף של הבדותות והכזבים של הבעל. התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר השוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו. עוד הסיקה הנתבעת מסקנות חסרות אחיזה במציאות ללא כל בסיס עובדתי לפיהן כביכול ". התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר מילי מאסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך.
תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.
ידוע על מקרה שבו פקיד הסעד כתב שקרים מהותיים בתסקיר על מנת לקדם את עמדותיו התסקיר. פקיד הסעד רצה למנות אפוטרופוס לחסוי בעוד מתנהל הליך פלילי נגד האפוטרפוס על תקיפת החסוי. פקיד הסעד סילף בתסקיר את העובדה כי החסוי הגיש את התלונה במשטרה נגד האפוטרופוס ורשם כי מישהו אחר הגיש. פקיד הסעד גם הפקיר את החסוי בעניין סגירת ההליך הפלילי נגד האפוטרופוס.
תסקיר פקידת הסעד הנו מסמך תעמולתי שיווקי של רצונם גורמי הרווחה. התסקיר מעצים ומעמיק את הסכסוך המשפחתי ופוגע בבני המשפחה החלשים. התסקיר אינו מציג את המציאות באובייקטיביות אלא מציג אותה באופן מעוות מאחר ומטרתו מימוש החלטות גורמי רווחה שנתקבלו כבר בעניין.
קישורים:
דוח סלונים נבו - עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין (הדו"ח המלא) דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין
פקידת סעד ראשית לסדרי דין - רונית צור
תסקיר פקידת סעד - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות
פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"
"ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית
בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות
פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם
תגובה 1:
על העדר מחקרים המקנים עדיפות לאבחון בתנאי מוסד נכתב :אין כל מחקר המצביע על כך שללא כלי זה לא ניתן היה להגיע לאותן תוצאות באמצאות אבחון בקהילה . אין גם מחקר המצביע על תוקף ההמלצות , היינו , עד כמה הן הוכיחו את עצמן כבעלות ניבוי טוב לשיקומו של הקטין .
על המלצות ועדות המשנה ממליצה על עריכת מחקרים לבחינת אבחון בתנאי שלילת חירות לעומת אבחון בקהילה , משך תקופת האבחון הרצויה , ואפקטיביות האבחון לשיקומם של הקטינים .
הוסף רשומת תגובה