ועדה לזכויות הילד בכנסת - קבלת החלטות תחת לחץ

יולי 2010 - פרשת רצח שלשת הילדים בידי אביהם בנתניה זעזעה השבוע את המדינה. משפחת אם הילדים האשימה את רשויות הרווחה ברצח הילדים משום שאלו לחצו על האם לאפשר מפגשים ללא פיקוח עם האב, ולא יילקחו ממנה הילדים. רשויות הרווחה טענו כי הם פעלו ע"פ חוות דעת פסיכיאטריות של משרד הבריאות וע"פ הנהלים המקובלים. במשרד הבריאות השיבו כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון", או במילים אחרות חלפו מספר שבועות מאבחון האב ועד פגישתו עם ילדיו ולכן חוות הדעת הפסיכיאטרית אינה תקפה.
כמו בכל אירועי רצח ילדים משרד הרווחה הביע זעזוע עמוק והכריז כי בבדיקה ראשונית שביצע עובדי הרווחה פעלו כשורה. במקביל ביקשו נציגיו השונים תוספת סמכויות ומשאבים על מנת שיוכלו למנוע הישנות מקרים אלו בעתיד ככל שניתן.

חה"כ דני דנון יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת פנה למבקר המדינה בבקשה לבדוק אם היה אפשר למנוע את רצח ילדי משפחת בן דרור אילו יושמו המלצות ועדה בראשות סמנכ"ל משרד הרווחה מוטי וינטר שהוקמה לאחר רצח הילדה רוז פיזם. מדובר בוועדה בין משרדית שנועדה להמליץ על תפיסות חדשות לאיתור קטינים הנמצאים בסיכון ודרכים להצלתם מאסון אפשרי, תוך מתן סמכויות ומשאבים נוספים לרשויות הרווחה.
ח"כ דנון ביקש מהמבקר גם לבדוק מדוע המלצות הוועדה הבין משרדית לא יושמו עד כה ומה ניתן לעשות בכדי לשנות מצב זה.

נשאלת השאלה האם יישום המלצות הוועדה הבין משרדית אפקטיבי?

המלצות חשובות ומשמעותיות הומלצו ע"י ועדות מזה כעשר שנים ויותר: חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד שמדינת ישראל חתומה משנת 1991 – ועדת רוטלוי, ומינוי נציב תלונות ציבור חיצוני בלתי תלוי על מערכות הרווחה: פקידי סעד, עובדים סוציאליים, פנימיות ומעונות ועוד – ועדת גילת (2002), ועדת רוטלוי (2003), ועדת סלונים נבו (2009).

ליקויים חמורים על עבודת פקידי סעד לסדרי דין צוינו בדו"ח ועדת סלונים נבו. בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן. העדר פיקוח וביקורת על עבודת פקידי הסעד תוך מתן גיבוי מוחלט במקרה של תלונה או ערעור, ועוד.
כיצד פקידי הסעד ובתי המשפט יכולים להגיע למסקנה או החלטה אפקטיבית וטובה אם אינם מבחינים בין עובדות לדעות, ואינן טורחים כלל לבדוק את עצמם. שאלה נוספת האם תוספת משאבים וסמכויות לפקידי הסעד יסייעו בקבלת החלטות טובות אם ממצאי ועדת סלונים לא מיושמים.
ועדת סלונים נבו המליצה על מינוי אומבודסמן חיצוני בלתי תלוי על פקידי הסעד, משרד הרווחה לא יישם את ההמלצה.

חוק זכויות הילד, ומינוי אומבודסמן על רשויות הרווחה הם יישומים ראשונים במעלה ומובנים מאליהם ברוב מדינות העולם המתקדמות. ואולם במדינת ישראל מסיבות לא ברורות לא יושמו המלצות אלו. אי מימוש המלצות אלו גורם מידי יום תסכול וחוסר אמון במערכת הרווחה, הרס הפרט והמשפחה. דוגמאות הן כליאת ילדות בצינוק במוסד מסילה עם קיא ושתן, אונס ילדים במעון מקי"ם, אונס ילדה והדבקתה באיידס במוסד של אקי"ם בשרון, אשפוז עשרות ילדים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, פרשת חוות שדה בר ועוד

מן הראוי כי מקבלי ההחלטות יפשפשו באוסף המידע והניסיון הרב שהצטבר במהלך עשרות שנים ויקבלו החלטות באופן מובנה ומסודר ע"פ סדר עדיפויות, ולא יפעלו באופן אמוציונלי רגעי, או ע"פ שיקולים זרים כאלו ואחרים.

קישורים:

אין תגובות:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים