לשכת הרווחה חולון תלשה ילדות מביתן ומשפחתן עקב חשדות שהסב הטריד אותן

 דע כי התיוג "מוכר לשירותי הרווחה" משמעותו בעיני הרשויות נזקק חסר דעה ודעת אשר הרשויות קובעות גורלו וגורל משפחתו, היזהרו מרשויות הרווחה.

 

 
הסב הטריד וההורים דורשים: השיבו את בנותינו , חופית כהן , ynet , ינואר 2014

סב לשלוש נכדות מחולון חשוד שביצע מעשים מגונים בשתיים מהן. שירותי הרווחה חולון החליטו להעביר את כל הילדות לפנימייה, בטענה שההורים ידעו על המקרים אך לא דיווחו עליהם. האם: "בחיים לא חשדתי שקורה להן משהו רע". משרד הרווחה: מאז שהועברו לפנימייה מצב הבנות השתפר


"לא רציתי להאמין לשמועות עליו, גם כשהשכנים ובעלי ניסו לשכנע אותי. הוא אבא שלי, הבן אדם שגידל אותי, איך אפשר לחשוב עליו דברים רעים כאלה? למרות כל מה שקרה, הבנות התנהגו רגיל, בחיים לא חשדתי שקורה להן משהו רע. רק כשראיתי את זה במו עיניי הבנתי שהייתי טיפשה. בזמן שהכנתי קפה במטבח הוא ישב עם הבת שלי בסלון, שמעתי קול מוזר, וכשהצצתי לכיוונם ראיתי שהיד שלו בין הרגלים שלה". כך טוענת בתיה (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), תושבת חולון, אודות אביה ובנותיה, שהיו אז מתחת לגיל עשר.

לפי גרסת המשטרה, שתיים מתוך שלוש ילדותיה הותקפו מינית על ידי סבן. זמן קצר לאחר מכן רשויות הרווחה הרחיקו את שלושת הבנות מביתן ולפני כשנה וחצי הן הועברו למרכז לנפגעות תקיפה מינית. לאחר חצי שנה השלוש נשלחו לפנימייה, בה הן נמצאות עד היום. עכשיו ההורים דורשים לקבל אותן בחזרה וטוענים שהם היו הראשונים להתריע בפני הרשויות על המקרים.

השתלט על הבית

מבחינת בעלה של בתיה, אבי, מדובר בסיפור טראגי עם סוף ידוע מראש. "תמיד חשדתי שמשהו בבן אדם הזה לא בסדר", הוא מספר. "אני חייב להיות כן, הוא תמיד עזר לי ברמה הכלכלית. מהיום הראשון ההורים של אשתי עזרו לנו עם כסף - בחתונה, ברכישת בית ובתחילת הנישואים. בתקופות קשות גם אכלתי על חשבונם. אנחנו נשואים כבר 22 שנה ותמיד משהו נראה לי חשוד עם האבא".

אבי מסביר מדוע לא שיתף את אשתו בחשדותיו. "מעולם לא יכולתי לומר לה מילה רעה על אביה, כי לא הייתה לי שום הוכחה, אבל לפני כשנה וחצי התחילו שמועות בשכונה שלנו. אמרו שראו אותו מדבר עם ילדות קטנות, מציע להן ממתקים וזה נראה לא תמים. במקרה אחר שכנה סיפרה שהוא ניסה לשכנע את הבת שלה לעלות אליו הביתה והבטיח לה 100 שקל בתמורה. הייתי מזועזע, הילדה הזו הייתה חברה של הבנות שלי".

לדבריו, אחרי ששמע על המקרים הללו, הוא התחיל לחשוש שהדבר עלול לקרות גם לבנותיו. "התחננתי בפני האמא שסיפרה לי על בתה, שתגיש תלונה, אבל היא סירבה ואמרה שהיא לא רוצה להסתבך. פניתי בעצמי לצהרון שבו הייתה בתי והזהרתי את ההורים ממנו. למרות הקרבה המשפחתית לא הייתי מוכן לקחת כזו אחריות על המצפון שלי. מיד חשבתי שאם הוא עושה את זה לילדות אחרות, הוא עלול לעשות את זה גם לבנות שלי. אשתי התעקשה שמדובר בשמועות זדוניות וסירבה להרחיק את אבא שלה מביתנו. בדיעבד אני מבין אותה, אי אפשר להפנות עורף לאבא רק כי כמה שכנים אמרו משהו. מאז הייתי ערני ולא נתתי לו להישאר איתן לבד".

בעקבות מחלה נאלץ אבי לשכב במשך מספר חודשים בבית חולים. היום הוא סבור שחמיו ניצל את היעדרו כדי לפגוע בבנותיו. "כשלא הייתי בבית הוא ממש השתלט עליו, כל הזמן הסתובב כאן. פניתי לרווחה וביקשתי שיעזרו לנו וירחיקו אותו מהן, אבל זה לא עזר. כל הזמן טפטפתי לאשתי שתהיה זהירה, אבל היא פשוט לא יכלה להאמין שאבא שלה יפגע בבנות שלה".

טלפון מהמשטרה

האשליה של בתיה התנפצה, כאמור, כאשר ראתה במו עיניה את אביה נוגע בבתה, על הספה בסלון, באיבריה המוצנעים. לטענת בתיה, היא מיהרה לגרש אותו מהבית ומאז לא הרשתה לו לשהות עם בנותיה ללא השגחה. מחשש לעימות בין בעלה לאביה היא לא שיתפה איש במקרה.

"היא חשבה שהיא שולטת במצב ושאם היא תמנע ממנו להתקרב לבנות הכל יהיה בסדר", אומר אבי. "אבל יום אחד התקשרו אליי מהמשטרה וזימנו אותי לחקירה. הייתי בהלם ומיהרתי להתקשר לאשתי לספר לה. אחת הבנות אמרה שהיא יודעת למה הזמינו אותי, אבל לא הייתה מוכנה לומר את זה בטלפון. הגעתי הביתה במהירות והבת שלי הייתה נסערת מאוד. היא אמרה לי שחברה שלה סיפרה שעשו לה משהו רע, וכשהיא שמעה את זה הבת שלי אמרה למורה שגם סבא שלה עשה לה משהו. יותר מזה לא הייתי צריך לשמוע, מיד הבנתי במה מדובר".

אבי הגיע לתחנת המשטרה ושם הבין את היקף המשבר שהכה במשפחתו. "כל התקופה הזו חששתי שהוא פוגע בילדות בשכונה, ופתאום זה הגיע אליי הביתה. במשטרה התברר שגם הבת השנייה שלי סיפרה למורה שסבא שלה נוגע בה. בחקירה השוטר אמר שידעתי ולא דיווחתי, אבל הסברתי שלא היו לי הוכחות. אמרתי שכאשר אמא של אותה ילדה סירבה להתלונן, הלכתי בעצמי לצהרון והזהרתי את ההורים, יותר מזה לא יכולתי לעשות".

גם אחרי שהחלה החקירה והסבא קיבל צו הרחקה, אבי המשיך לחשוש. "אשתי שתקה מתוך תמימות, היא לא רצתה להאמין שמדובר בעבריין סדרתי וחשבה שהיא מסוגלת לפתור את המצב לבד. גם הסבא נחקר במשטרה והוצא נגדו צו הרחקה מהבנות. למרות זאת הוא המשיך להתקשר אליהן לבית, אמר לבנות שייקח אותן לקניות ולבילויים, אבל לא הרשיתי לו להתקרב לכאן. לא רציתי שהן ידברו איתו, הן היו אז בסך הכל בנות עשר, לא הבינו מה קורה והיו עונות לו. אני רק חיכיתי שהוא ייכנס לכלא והסיוט הזה יסתיים".

צריכות אמא

הרחקת הסב מסביבת נכדותיו והחקירה המשטרתית, לא סיימו את המשבר של המשפחה. רשויות הרווחה החליטו להוציא את שלוש הבנות מביתן ולאחר כחצי שנה בה שהו במוסד לקטינות נפגעות תקיפה מינית, הן הועברו לפנימייה סגורה. בתקופה האחרונה הן מבקרות בבית אחת לשבועיים.

"זה עבורי המשבר הכי גדול", אומרת בתיה. "מבית מלא בשמחה ורעש הפכנו לבית ריק, זה ממש מוציא אותי מדעתי. כשהסיפור התפוצץ שמחתי מכך שיפנו את הבנות לטיפול, חשבתי שככה הן תוכלנה להשתקם ולחזור לבית. אחרי המקרה הן הפכו לחרדתיות ורציתי לתת להן טיפול שיעזור להן".

רוצים את הבנות חזרה בבית. ההורים (צילום: קובי קואנקס)

בתיה לא שיערה שתיאלץ להיפרד מבנותיה לתקופה כה ארוכה. "בחלומות הכי גרועים שלי לא דמיינתי שזה מה שיקרה, שהפתרון של הרווחה לבעיה יהיה להרחיק אותן ממני. אני אמא שלהן, אני צריכה לטפל בהן ולשמור עליהן, שלא יקרה להן שום דבר. לא עברנו מספיק? אני מבקשת שייתנו לנו להשתקם ביחד, כמשפחה. צו ההרחקה של אבא שלי מהבנות מסתיים השבוע, אבל הוא כבר בקושי מגיע לחולון, וממילא לא יעז להתקרב לכאן כי כל השכונה יודעת עליו".

בתיה ממשיכה לספר גם על השפעת האירועים הקשים על הבנות. "אחת מהן התחילה לסבול מהרטבות בלילה, היא מתקשרת כל בוקר מהפנימייה בוכה, כי אין שם מי שיקלח אותה באמצע הלילה ויחליף לה מצעים. הבת השנייה שלי סובלת מאפילפסיה ואני כל הזמן פוחדת שהיא תקבל התקף כשהיא לבד. הן כל יום מתקשרות בוכות, רוצות שאבוא לקחת אותן. הן מתלוננות על האוכל והניקיון ואומרות שרע להן.

"אני יודעת שגם אם היו שמים אותן בפנימייה מפוארת הן היו בוכות, כי ילדות בגילן צריכות להיות עם אמא שלהן. אני לא מזלזלת בטיפול שהן מקבלות, ברור לי שאחרי מה שאבא שלי עשה חייבים לתת להן טיפול, אבל למה לא לתת להן לגור עם אבא ואמא שלהן? אני אקח אותן לכל מפגש או ביקורת שידרשו ממני, העיקר שהן יחזרו. כשהן היו צריכות שיעורים פרטיים או חוגים הקפדתי לקחת אותן, אז בוודאי שאקח אותן לטיפול פסיכולוגי. אני רק רוצה שהבנות שלי יחזרו הביתה".

אבי: "אני מבין למה הרווחה לקחה את הבנות מלכתחילה. כל המשפחה הייתה הרוסה כשהסיפור הזה התפוצץ, גם אני וגם אשתי התקשנו לעזור להן ולתפקד. אבל עבר מספיק זמן, עכשיו הרווחה צריכה לטפל בנו כמשפחה ולא כיחידים. אנחנו צריכים טיפול זוגי ומשפחתי. להוציא את הבנות מהבית לא יכול להיות פתרון קבוע אלא רק זמני".

"קורע את הלב"

המקרה החמור פגע לדברי בתיה בכל המשפחה, לא רק בילדות. "תראי איך החדר שלהן ריק כשהן לא נמצאות, זה קורע לי את הלב. בעלי ואני כל הזמן מסתובבים כמו שני סהרורים. כשאבא שלי פגע בבנות שלי הוא שבר את כל המשפחה, אני רק רוצה לשקם אותה".

אמה של בתיה הצטרפה גם היא למאמצי בתה ושכרה עורך דין. "בעלי מבקר בבית המשותף שלנו בחולון לעיתים רחוקות. כשהוא בא אין לי מה לעשות כי זה גם הבית שלו", אומרת הסבתא. "כרגע המשטרה המליצה להגיש כתב אישום על הטרדה מינית ומעשה מגונה בנכדות. אני בטוחה שהוא יישב בכלא.

"אני מעדיפה שלא להתייחס למה שהוא עשה, אף אחד בעבודה ובמשפחה שלי לא יודע מה קרה. זה מצב איום ונורא אבל אני רוצה להתרכז בלהחזיר את הבנות. אסור לעקור ככה את הילדות מאמא שלהן, אנחנו נטפל בהן אבל קודם כל הן צריכות לחזור הביתה. הבת שלי במצב קשה, כל הזמן בוכה ובקושי מתפקדת. ברווחה צריכים להבין שכאשר הם לוקחים את הילדות, הם קורעים לגזרים את כל המשפחה".

תגובות

מעיריית חולון נמסר: "המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה מזה שנים רבות ומטופלת על ידם במספר תחומים. לאורך השנים המשפחה קיבלה מענים רבים כולל שיבוץ במעון רב תכליתי, הדרכות הוריות ועוד. לנוכח העובדה, שהגיעו דיווחים מבית הספר על הזנחה קשה של הבנות וחוסר היכולת של ההורים להגן עליהן, נכנס חוק הנוער לתמונה כבר לפני שלוש שנים. לאחר בדיקה מעמיקה של כל הגורמים, כולל ברמת המחוז ופקידת סעד ראשית לחוק הנוער, לא הייתה ברירה אלא להוציא את הבנות מהבית בצו בית משפט. יצויין, כי האב משתף פעולה עם הרווחה בצורה הדוקה אך האם מחבלת בסידור הבנות בפנימייה, מסרבת לכל קשר עם עובדי הרווחה ולא מגיעה למפגשים.

"בקרוב יתקיים מפגש מסודר של פקידת הסעד עם הפנימייה כדי לבדוק לעומק מספר נושאים שהועלו על ידי האב. יודגש, כי כל הגורמים המקצועיים שטיפלו במשפחה משוכנעים, כי טובת הבנות חייבה את הוצאתן מהבית".

ממשרד הרווחה נמסר: "בעקבות חשד לפגיעה מינית ממושכת על ידי הסב, ובעקבות דיווחים מהקהילה על צורך בהתערבות מיידית הוצאו הבנות, בהחלטת בית משפט, למסגרת חירום. הבנות סבלו מקשיים משמעותיים, רגשיים והתנהגותיים. למרות ההרחקה של המשטרה, עלה חשד שההורים מאפשרים המשך מפגש בין הקטינות והסבא.

"הבנות עברו טיפול אינטנסיבי ושולבו במסגרת פנימייה מתאימה, והיה חשוב לגורמים המטפלים שלא להפריד בין הבנות. במהלך התקופה שהבנות בפנימייה, מצבן הרגשי וההתנהגותי השתפר. שירותי הרווחה בחולון נמצאים בקשר רציף עם ההורים וכל תלונה מצידם נבדקת".

מהמשטרה אישרו כי החשוד נחקר בגין הטרדה מינית ומסרו כי חומר החקירה הועבר לפרקליטות לעיונם והחלטתם.

קישורים:

לשכת הרווחה חולון - הפקרת חולה מחוסר דיור מבית החולים לקבץ נדבות - מדיניות משרד הרווחה לתייג אזרחים כסובלים מבעיות נפשיות או סיעודיים על מנת לנער עצמם מאחריות - הכתבה חולה מחוסר דיור יוצא מבית החולים לקבץ נדבות , mynet , מורן שרף, שי אלבלינג , ספטמבר 2011 - א. (44) מתגורר כבר חמישה חודשים בבית חולים "וולפסון" משום שלא נמצא בעבורו מוסד סיעודי מתאים, והוא מחוסר בית. המצב הזה לא נוח לו, וגם לא לבית החולים: הוא נוהג לקבץ נדבות בצומת כשהוא לבוש בכותונת של המוסד, ומתפרץ על אנשי הצוות הרפואי. משרד הרווחה מטיל את האחריות על משרד הבריאות שמטיל אחריות על קופת החולים...

עיריית חולון - משליכים לרחוב אם וארבעת ילדיה - אם וארבעת ילדיה הלנים במקלט יושלכו לרחוב ע"י עיריית חולון - ידיעות אחרונות , ראובן וייס ומאיר תורג'מן , 28.01.2010 - האמא: "הפקח אמר לי לפנות את המקלט תוך שעה או שיחזור עם שוטרים שיפנו אותנו בכוח. התחננתי ואמרתי שאין לי ולארבעת ילדיי הקטנים לאן ללכת. לאן נלך עכשיו? איפה אמצא קורת גג לילדיי? איך נשרוד בחוץ בלילות הקפואים?"...

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח - נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים - "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי". - זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"...

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות - אוגוסט 2009 - במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד ...

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 - בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).