משרד הרווחה: הקטין ומשפחתו תמיד אשמים - מעון מצפה ים - הפקרת קטין שנחשד באונס

פברואר 2010 - נער בן 13 הנמצא מזה מספר שנים באחריות רשויות הרווחה חשוד כי ברח ממעון מצפה ים של רשות חסות הנוער ועמותת ענב - עידוד נוער במצוקה, שם הוצב ע"י רשויות הרווחה, ואנס אשה כבת 30. הנער עבר תלאות רבות במוסדות הרווחה מזה מספר שנים. גורמי רווחה מטילים את האחריות על הנער ומשפחתו.

מתוך הכתבה מהרחוב למוסד ובחזרה - חיי בן 13 החשוד באונס , רענן בן צור , 27.02.2010 , ynet

הוא בסך הכל בן 13, ונראה כמו ילד הרבה יותר קטן. חייו הקצרים כללו תלאות רבות. הוא נדד בין הבית, הכלא, הרחוב ומוסדות שונים. לפנות בוקר (שבת) הוא נעצר בחשד שאנס אשה בת 30 בחדר מדרגות בנתניה, אחרי שברח השבוע ממשגיחים שהביאו אותו לדיון בבית משפט. ההורים לא התערבו במקרה, וגורם שמכיר את הנער היטב אמר ל-ynet: "עשינו הכל על מנת לעזור לו. כנראה שאין לו תקנה". בערב, האריך בית משפט השלום בראשון-לציון את מעצרו של הנער בחמישה ימים.

הילד גדל במשפחה בעייתית בשכונת מצוקה בשרון. כשהיה בן 11 הוחלט להוציאו מחזקת הוריו ולהעבירו למוסד סגור, בשל בעיות ההתנהגות שמהן סבל וקשיים שגילה בשהייה במסגרת. משפחתו, התברר לשירותי הרווחה,אינה יכולה לספק לו את התמיכה הראויה.

לפני כחצי שנה שוחרר הנער מהמעון, בניסיון לשלבו מחדש בקהילה. אלא שהוא הידרדר במהירות, נראה מסתובב עם עבריינים וכנראה סבל מהזנחה קשה. במשטרה מכירים אותו היטב, בעיקר מעבירות רכוש. אחרי אחד מהמקרים שבהם נעצר, לא נמצא עבורו מקום במוסד והוא נכלא בכלא הנוער אופק. בעקבות פרסום המקרה ב-ynet הוא שוחרר למוסד אחר.

לפני כמה ימים, הביאו אותו האחראים עליו במעון "מצפה ים" לבית המשפט בנתניה. הוא מוגדר כחוסה ולא כעציר, ולכן לא השגיחו עליו שוטרים. למרות מקרי העבר, גם הפעם הוא הצליח לחמוק - ונמלט.

לא השתלב בשום מקום

לפי עדות האשה, אתמול סמוך ל-2:00 היא הלכה ברחוב ליד ביתה. הנער ביקש ממנה סיגריה, היא נתנה לו אחת והמשיכה בדרכה. אך הנער עקב אחריה, וכשנכנסה לחדר המדרגות בבניין בו היא מתגוררת, נכנס אחריה, היכה אותה, הפשיט ואנס. היא צעקה, והוא נשך והמשיך להכות אותה.

נערים ששיחקו בנפצים הסיחו כנראה את דעתו, והאשה נמלטה עירומה. היא הבחינה בעובר אורח, שהזעיק את המשטרה ותפס את הנער.

במהלך חייו הקצרים ניסו גורמים רבים לסייע לו, ללא הצלחה. "עשינו הכל על מנת לעזור לו לצאת ממעגל הפלילים אך כלום לא עזר", אמר גורם שמכיר את המקרה היטב. "הוא היה בורח מהבית, ולאחר שהיה נעצר ומשתחרר היה נזרק לרחוב. הוא לא הצליח להשתלב בשום מסגרת טיפולית או חינוכית. גם כשהיה במוסד סגור הוא היה בורח".

אותו גורם התקשה להאמין שהנער תקף ואנס. "צריך לראות אותו כדי להבין שזה לא ייתכן. למרות שהוא בן 13 הוא נראה כמו ילד הרבה יותר קטן. הוא צנום וכחוש, בגובה 1.40 מ' בערך, ושוקל לא יותר מ-45 ק"ג. מספיקה סטירה אחת כדי להעיף אותו".

ואיפה ההורים?

מכיוון שעל פי חוק הנוער החדש, לא ניתן לחקור נער מתחת לגיל 14 ללא נוכחות הוריו או האפוטרופוס שלו, לאחר מעצרו של הנער בלילה אותרו ההורים וזומנו לתחנת המשטרה. אך החוקרים נתקלו באדישות - וההורים הודיעו שלא יבואו.

"ההורים עשו הרבה בשבילו", התעקש הגורם, "למרות הבעיות שעשה תמיד הם ניסו לסייע לו וקיבלו אותו חזרה לבית. לפני כמה חודשים הם התייאשו והפסיקו לדאוג לו. הוא ממש מירר להם את החיים".

במשטרת נתניה החליטו לאחר קבלת אישורים מתאימים לחקור את הנער בכל זאת. ל-ynet נודע כי במהלך חקירתו הודה הנער כי שדד את תיקה של האשה, אך הכחיש את האונס. בניגוד לטענתה, לפי גרסתו, האשה היא שביקשה ממנו סיגריה. המתלוננת עצמה שרויה בהלם.

אגב, גם אם הפעם יורשע הנער הוא לא ייכלא אלא רק יוחזר למוסד סגור. בינתיים, הוא נמצא במעצר בכלא אופק. כאשר יימצא עבורו מוסד מתאים הוא יועבר אליו.

סנגורו של הנער מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד אורי קינן, מסר בתגובה: "עוד בטרם יבשה הדיו על טפסי המעצר שוב רצה המשטרה ומגוללת את תכני החקירה באמצעי התקשורת. טוב תעשה המשטרה אם תנהל את החקירה ביעילות ובצניעות. מרשי מכחיש את ביצוע האונס ואני מקווה שבסוף החקירה יתברר כי מדובר בבדיה".

עדות חסויה של איציק לוימעון מצפה ים של משרד הרווחה - סיפורו של איציק לוי מתוך המאמר אלימות ביורוקרטית וטובת הקטין של פרופ. אסתר הרצוג

קישור למסמכים נגד הנער איציק לוי שכל חטאו מציאת שטר של 5 לירות ולא עשה מספיק מאמצים לאיתור הבעלים 

(על בסיס ספרו "עדות חסויה", שפורסם ב-1996, הופק סרט תיעודי "נערים במוסדות", שהוקרן ב"עובדה", תכניתה של אילנה דיין בערוץ 2) על שבע שנות שהות במוסדות חסות לנוער עבריין, משקף את הביטויים הקיצוניים ביותר של המציאות המוסדית וגורלם של בני נוער, החוסים בה. זהו סיפורו של נער, בן ליוצאי מרוקו שהגיעו לארץ בשנות ה-50. בגיל 12 הוא נשלח מבית הוריו בשכונה ד' בבאר-שבע אל מעון מצפה-ים, מוסד סגור מוקף גדרות וחומות בנוף-ים, שנועד לאבחן נוער עבריין. מאז היותו בן 10 למד להכיר את חוסר האונים של הפרט – הקטין, ממשפחת מהגרים מזרחית, מול הכוח המשולב של נציגי המימסד: שוטרים, קציני מבחן, מדריכים, מנהלי מוסדות, סוהרים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, שופטים. מתגובותיו המובאות בהמשך למסמכים שהצליח לקבל לרשותו (רק חלק מהם) לאחר מאבק ממושך וכתוצאה מהחלטת בג'ץ, ניתן ללמוד על השקרים, העיוותים שבהם נעשה שימוש רב בחוות הדעת שהובאו לבתי המשפט, על המניפולציה בתיאורים, על ההחלטות שאינן קשורות לחוות הדעת ועל האלימות הרבה שספג ממדריכים, במהלך השנים במוסדות. באחת מתגובות אלו הוא כותב "למראה ההגדרות המלומדות על אישיותי המופרעת ("חסר בסיס אמוציונלי") והמפלצתית, הייתי מאחל לפסיכולוגית הפלמונית ולעובדת הסוציאלית האלמונית (שמן נמחק מן המסמך בקפדנות ובזהירות), לעבור את הגדר ולחוות על בשרן חודש ימים בתוך מעון ממשלתי סגור לנערים עבריינים. את התצפית עלי, החיה איציק, הן ניהלו בתוך מוסד ממשלתי עלוב, כשאני מוקף נערים קשים ואלימים ביותר, לצד מדריכים/סוהרים קשוחים לא פחות ובעלי כישורים פדגוגיים די מפוקפקים (ומחוסרי בסיס אמוציונלי)." (בקובץ המסמכים המצורפים לספר).

תקציר הספר "עדות חסויה" של איציק לוי

בחורף, בתחילת שנת 1971, נשלח איציק לוי, ילד בן 12, מבית הוריו בבאר - שבע אל מעון מצפה-ים, מוסד לאבחון לנוער עבריין בנוף-ים. השופט שגזר את דינו של הילד הבטיח למשפחה כי מדובר בחודשיים בסך הכול, במהלכם יעבור מבחני מיון ולפיהם יוחלט מה יעלה בגורלו.
בתיקו הפלילי היו אז שלושה אישומים: אי-הודעה על מציאת כסף ברשות הרבים (חמש ל"י), חדירה ללא רשות לחצר מכבסה וניסיון למכור ג'ריקן מחורר בשוק הבדואים, לצד אישומים אחרים שבהם כפר מכול וכול. שבע שנים חלפו מאותו יום ועד שהצליח איציק להיחלץ בכוחות עצמו מן המילכוד שכפתה עליו מערכת המשפט והשיקום הישראלית.

ילדותו ושנות התבגרותו עברו עליו מאחורי גדרות וחומות, במוסדות לנוער עבריין, בבתי מעצר, בבתי כלא, בבריחות אין-סופיות ובמסתור במקלטים עזובים, ברחובות ערים ובחוף ימה של אילת. וכל השנים הללו לא חדל ללחום את מלחמתו הנואשת והעיקשות בגלגלי תחנות הצדק שאיימו להביסו ולהופכו לעבריין ללא תקנה. את סיפורו המרתק ויוצא הדופן מגולל כאן איציק לוי באיפוק ובזהירות. הוא לוקח את הקורא אל המקומות העצובים בשולי החברה שם נגזלה ילדותו ובמקומה הודבקה למצחו תווית של פושע, ומלמד אותו את טעמם של הימים הקשים ונטולי התקווה, של חטאים מרים, של רגעי חסד של אהבה ראשונה, של יאוש ושל ביטחון שהצדק, בסופו של דבר, ייראה.


מהרחוב למוסד ובחזרה - חיי בן 13 החשוד באונס , רענן בן צור , 27.02.2010 , ynet
מהרחוב למוסד ובחזרה - חיי בן 13 החשוד באונס , רענן בן צור , 27.02.2010 , ynet


קישורים:

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מצפה ים זוהי תגובתי!!!
היו מכים אותנו שם משאירים אותנו בבידו כמה ימים בלי בגדים רק עם תחתונים לא פלא שחברי היו מגעים למצב של נטיות עובדניות היו פוגעים בעצמם ודו'ק דוד בק הייה שואל את עצמו כמה וכמה פעמים ממה נובעת ההיתנהגות הזות שמגעים לפגיעה עצמית (התעבדיות חיתוך ידים שריטות בפנים ועד ) והייה מעלה להרבה נערים את מינון התיפול התרופטי שבעצם הייה רק מזיק לנערים אז פו נשאלת השאלה למה בוגרי ההמעון לא מצליחם בעולם הגדול בחוץ?
תשובה ''הפחד הלא נודע''
אני אישית עברתי זות מתקופת רונן ארד
0525776531 שם דג'ין

ליאור אמר/ה...

זבל של בנאדם. הוא היה הופך לפרא אדם, בלי שום קשר לרקע המשפחתי שלו. מגיע ל"ילד" כזה לסבול. גם ככה הוא יגרום לאחרים לסבול רבות בעתיד.
יצר הרוע והפרעות היה תמיד מולד באדם. אנחנו בסה"כ חיות. ישנם כאלו, שלא פיתחו, כנראה גנטית, יכולת לרסן את התסמינים הללו. מקרה אבוד. עזבו אותו.
יום אחד הוא יסתבך עם המאפיה וישלם על כך בחייו.
אני בטוח שאם הייתם מכירים אותו אישית, הייתם בשמחה מייחלים לו את זה.

danny ron אמר/ה...

לליאור,
גישת התיוג שבה אתה נוקט כדוגמת "זבל של בן אדם" ועוד מאפיינת לצערי את מדיניות התיוג הפאשיסטית של פקידי הרווחה ועוזריהם בימינו.
אלו מתייגים ילדים וקשישים מתוך כוונה להוזיל את נפשם, מאידך לעצמם הם מייחסים "עבודת קודש" כלומר מי שחולק עליהם הוא "כופר"
ליאור, הסר מעליך תיוגים, הגלגל מסתובב, ממילא יום אחד מיקיריך יפול לידיהם של בני עוולה סוציאליים וקווה שלא יתיגו גם אותו.
תפקיד החברה לעזור ולתמוך, לא להוזיל חיי אדם.

רחמים כחלון בן 56 אמר/ה...

אני לפני 40 שנה הייתי שם
בית המשפט לנוער במדינת ישראל לא יוד לאן הוא שולח את הנערים האילה שהוא שופט הם מגיעים לבית סהר מצפה ים ושם הם נאנסים ואילה שאחראים יודעים את זה ואנשים שאני מכיר נאנסו ועברו טראומות חלק חיים חלק לא, אני עברתי הרבה נסיונות שניסו לאנוס אותי
ברוך השם לא הצליחו
מה שחמור פה שאין הגנה לבני נוער.
ואחד שנכנס שמה חדש אם הוא חלש אופי אין מי שיגן עליו.
זה נקרא שופטים אותו למוות.
ואם הוא נאנס זאת טראומה של התאבדות הוא לא יוצא משם כמעט בחיים ואין מי שיגן עליו וזה גם בגילעם אותו דבר.

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים