אומנה לילדים – לשמור על זכויות ההורים הביולוגיים - מאתר האגודה לזכויות האזרח

שר הרווחה חיים כץ - תולש ילדים ממשפחות במחשכים ללא סדרי דין
אומנה לילדים – לשמור על זכויות ההורים הביולוגיים - עודכן בתאריך:14 בינואר 2016- מאתר האגודה לזכויות האזרח

אומנה היא מסגרת לילד/ה בסיכון המוצא מביתו בהחלטת גורמי הרווחה ו/או בית המשפט, ומושם במשפחה שאצלה הוא גר והיא המטפלת בו. זהו תחליף להשמה בפנימיות ובמעונות, וכוונתו לתת לילד אפשרות לגדול במשפחה ולא במוסד מתוך הנחה שהדבר טוב יותר לילד.

בשנת 2001 הופרט שירות האומנה לילדים. כיום שלוש עמותות ושתי חברות מסחריות משמשות כגופי אומנה – הן אחראיות על איתור משפחות אומנה, על השמת הילדים בהן ועל ההדרכה והליווי למשפחות לאחר ההשמה. הפיקוח על פעילותן נותר במשרד הרווחה, ומדיונים שנערכו בנושא בכנסת התברר שהוא רחוק מלהיות מספק.

כמו שאר ענייני ההשמה החוץ ביתית, תחום האומנה לא הוסדר עד עתה בחקיקה או בתקנות אלא בתע"ס – תקנון לעבודה סוציאלית, שהוא אגד של הנחיות מנהליות שמפרסם מנכ"ל משרד הרווחה. שנים רבות מדברים על הצורך להסדיר את הנושא בחקיקה ולפני שנתיים החלו שוב לעסוק בכך, בהקשר של מתן מעמד משפטי להורים האומנים כיוון שהיעדר המעמד המשפטי להורים האומנים בנוגע לילד יצר שורה של בעיות פרקטיות וטרגדיות אנושיות.

הצעת חוק האומנה שמקדמת כיום חברת הכנסת קרין אלהרר, בתמיכת הממשלה, מסדירה לראשונה את סוגית המעמד המשפטי לאומנים ותוך כדי כך מעגנת את מרבית תחום האומנה בחקיקה. הצעת החוק חשובה, וניכר כי הוקדשה לה מחשבה רבה. הבעיה המרכזית היא שלמרות שהנחת היסוד המוצהרת היא כי טובת הילד הבסיסית היא לגדול בחיק משפחתו הביולוגית ולשמור על קשר טוב ומשמעותי עם הוריו, הצעת החוק שותקת ביחס לאופן שבו הדבר יבוצע הלכה למעשה. שתי סוגיות קריטיות נותרו ללא התייחסות מספקת: האחת נוגעת ליצירת התנאים לחזרת הילד לבית הוריו הביולוגיים, באמצעות שיקום המשפחה והקשר בין ההורים לילדים, ככל שהדבר ניתן. השנייה נוגעת להגנה על זכויותיהם של ההורים הביולוגיים בהליך ההוצאה מן הבית ולאחריו. שתי סוגיות אלה הן קריטיות בהקשרים אלה, במיוחד בהתחשב בכך שהורים שילדיהם מוצאים מחזקתם הם בדרך כלל אנשים שחיים בעוני, פגיעים ומוחלשים.

עו"ד משכית בנדל מהאגודה הגישה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שדנה בהצעת החוק, שורת של הערות והצעות לתיקון נוסח ההצעה. לצערנו חלקן נדחו, אך אחרות התקבלו, והצלחנו להכניס להצעת החוק כמה שינויים חשובים. כיום, הלכה למעשה לאחר שהילד מוצא מביתו לא מושקעים כמעט כל משאבים בהוריו. על רקע זה, משרד הרווחה מתנגד לכל הוראה שתטיל עליו חובה קונקרטית לשקם את ההורים כדי לתמוך בחזרת הילד לביתו. עם זאת הצלחנו לשנות מעט את הניסוח כדי שיובן ממנו שצריך לבנות תוכנית טיפול גם להורים ולא רק לילד. חלק מהצעותינו בעניין התוויית שיקול הדעת של בית המשפט בהחלטה על "חסיון אומנה" התקבלו על דעת משרד הרווחה, וכך גם שינויים לגבי הפרוצדורה וכמה שינויים חשובים שנוגעים לזהות הגוף המפעיל המופרט.

להלן פירוט עיקרי ההצעות – מה נדחה, מה התקבל ומה עדיין בדיון:

ביקשנו להסדיר בחוק את דרכי העבודה של הוועדה לתכנון טיפול והערכה (ועדת החלטה - המחליטה על הוצאת ילדים מהבית) לקבלת הסכמת ההורים כתנאי להשמה באומנה ללא מעורבות בית משפט, כך שההסכמה תהיה באמת חופשית ומדעת: בין היתר, ביקשנו להסדיר את זכותם של ההורים לעיין בחומר לפני הדיון ולקבל את נוסח ההחלטה לאחר הדיון, ליידע את ההורים על זכותם לייצוג משפטי ולהתיר להם להיות מיוצגים בוועדה (דבר שאסור כיום), לקבוע הנחיות בעניין הכנת ההורים לדיון ותיעוד הדיון, ולקבוע כי ההסכמה לא תינתן במועד הדיון וכי אפשר יהיה לחזור ממנה בעל פה. הצעותינו אלה נדחו על הסף בשל התנגדות משרד הרווחה להסדרת פעולתן של ועדות אלה במסגרת חוק זה. לחלופין הצענו שאם יוחלט לא להסדיר את עבודת הוועדה בחוק היא תוסדר בתקנות, ואף הצעתנו זו נדחתה. הצענו חלופה נוספת, והיא לקבוע שבית המשפט יהיה היחיד שלו סמכות להחליט על השמה באומנה, בין בהסכמת ההורים ובין בלעדיה, ולקבוע חובה למנות להורי הקטין בא כוח על ידי בית המשפט. גם הצעה זו נדחתה.

לוועדה לתכנון טיפול והערכה יש סמכות להמליץ על פתיחה בהליכי אימוץ לאחר שקילת טובת הילד ואם ננקטו "מאמצים סבירים" לשיקום ההורים, אלא שמאמצים אלו כלל לא מפורטים בחוק או בשום מקום אחר. כאמור, ככל הידוע לנו, ברגע שילד מוצא מביתו לא מושקעים משאבים בהורים. על כן דרשנו:

א. לעגן חובה לבנות תוכנית טיפול גם למשפחה הביולוגית ולא רק לילד. בעקבות הערותינו הוכנסו תיקונים סמנטיים להצעת החוק, אך לא במידה מספקת.

ב. לקבוע הסדרים למתן החזרי נסיעות להורים: כיום, הורים שילדם הושם באומנה מרוחקת אינם זכאים להחזרי נסיעות על אף שמרביתם עניים. הצעתנו התקבלה באופן עקרוני אך טרם התקבלה החלטה סופית, בגלל הצורך למצוא מקור תקציבי.

ג. לקבוע הוראות המתייחסות ליכולתם של ההורים הביולוגיים לתת לילד טיפול מיטבי שעה שהוא שוהה אצלם: גמלאות והטבות, למעט קצבת ילדים, נשללות מההורים ברגע שהילד מושם באומנה. זה רלוונטי בפרט בהקשר של ילדים עם מוגבלויות, שזכאים לגמלאות כמו גמלת ילד נכה והתוספות לה. רבים מהילדים מגיעים לבית ההורים לסופי שבוע ולחגים, ולהורים, שהם בדרך כלל מאד עניים, אין אמצעים לטפל בהם. הצעתנו נדחתה על הסף.

אומנה חסויה: אין כיום אמות מידה להכרזה על חסיון אומנה. עקרונית אומנה מוכרזת כחסויה כאשר נשקפת סכנה לילד או לאומנים, בדרך כלל מן ההורים הביולוגיים. אלא שבפועל מכריזים על אומנה כחסויה גם כשיש "אופק אימוץ", כלומר כשיש כוונה של רשויות הרווחה שהמשפחה האומנת תאמץ את הילד בעתיד. זאת למרות שעקרונית גם כשיש כוונה כזו, פרק הזמן הראשון בו מוצא הילד לאומנה אמור להיות מוקדש לשיקום הקשר עם ההורים הביולוגיים, במטרה לבחון בכל זאת את האפשרות של חזרת הילד לביתו. להכרזה על אומנה כחסויה יש השפעה אקוטית על הקשר של ההורים עם הילד: הם לא יודעים איפה הוא, לא נמצאים בקשר ישיר איתו ורואים אותו רק במרכזי קשר. בפועל זה יוצר מצב של נתק מההורים, שהוא פעמים רבות בלתי הפיך וגורם לכך שהילד לעולם לא יחזור אליהם. על רקע זה ביקשנו להתוות בחוק את שיקול הדעת של בית המשפט להכרזה על אומנה כחסויה ולקבוע אמות מידה ברורות. הצעתנו התקבלה בחלקה ולהצעת החוק נכנס נוסח מרוכך שלה בהסכמת משרד הרווחה, שטרם התקבל סופית.

בעניין מעמד האומן – הצטרפנו לעמדת הלשכה לסיוע משפטי שביקשה לקבוע תנאים למתן מעמד משפטי למשפחת האומנה ולהגדיר סוגיות ספציפיות שבהן תישמע עמדת ההורים האומנים. עמדתנו נדחתה, אבל הוכנס הסדר מאוזן יותר שמעניק להורים הביולוגיים סמכות וטו במספר מקרים.

סיום אומנה – ביקשנו לקבוע בחוק כי במקרה של סיום האומנה מכל טעם שהוא תהיה חובה לעדכן באופן מיידי את ההורים, בין אם הילד מושם באומנה "רגילה" ובין אם מדובר באומנה חסויה. הצעתנו התקבלה.

על רקע החששות העולים כאשר הגוף המפעיל את האומנה הוא חברה למטרות רווח, דרשנו לקבוע בחוק כי הגוף המפעיל את שירותי האומנה יהיו אך ורק עמותה או חברה לשירות הציבור ולא תאגיד שמטרתו השאת רווחים, לקבוע הוראות המגבילות מכירה או העברה של מניות של בעלים בגוף המפעיל ולקבוע מספר מינימלי של גופים מפעילים כדי לצמצם את התלות של משרד הרווחה בשעה שיש להפסיק התקשרות עם מפעיל כושל או שעה שהוא חדל מלפעול מסיבה כלשהי. על בסיס עמדתנו הוכנסו הוראות שקובעות כי תינתן עדיפות במכרז למלכ"ר, ואיסור על מכירה או העברת גוף אומנה ללא אישור השר. דרישתנו למינימום מפעילים נדחתה.

פיקוח על הפרטה – ביקשנו לקבוע בחוק שאחד התנאים להסמכה כמפקח יהיה שהמפקח לא הועסק בעבר (או בפרק זמן שיקבע בסמוך למינוי, מעין "תקופת צינון") על ידי גוף מפעיל, וכי כל מפקח יחויב לחתום על הצהרה, כי אינו מצוי בניגוד עניינים וכי אין לו קשר עסקי או אחר עם גוף מפעיל. הצעתנו נדחתה.

דרשנו כי מנגנון התלונות, הזמין כיום לילדים בלבד, ישמש גם לתלונות של ההורים הביולוגיים ושל משפחות האומנה. ההצעה נדחתה. התקבלה הצעתנו כי המנגנון יכלול את ההתאמות הנדרשות להגשת תלונה בשפות שונות.

התקבלה הצעתנו שהדיווח השנתי שמשרד הרווחה מגישים לוועדה הרווחה, שהוא פומבי ונגיש לציבור, יערך ויוגש תוך שמירה על פרטיות הילדים, ההורים והאומנים.

פלייליסט משפחות אומנה


אין תגובות:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים