פשעי לשכת הרווחה ירושלים - הפקירו ילדה בת 8 באומנה להתעללות והזנחה במשך כ- 4 שנים

עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה בבית משפט - אילוסטרציההכתבה עיריית ירושלים התרשלה בפיקוח על משפחת אומנה , איתמר לוין , news1 , נובמבר 2011

פסק דין חושף תמונה קשה של התעללות והזנחה בשלושה ילדים חרדים: האב ויתר עליהם מיד לאחר המשמורת, הם הועברו למשפחת אומנה שלא הייתה נתונה לפיקוח של ממש ושם סבלו מהתעללות
עיריית ירושלים התרשלה בצורה קשה בפיקוח על שלושה ילדים שנמסרו למשפחת אומנה, וכתוצאה מכך סבלה הבת הבכורה מהתעללות פיזית ומינית. שופט בית משפט השלום בירושלים, גד ארנברג, חייב (9.11.11) את העירייה לשלם לתובעת 974,000 שקל ועוד 200,000 שקל כהוצאות ושכר טירחה.

פסק דינו של ארנברג מגולל תמונה קשה של אלימות, התעללות והזנחה במגזר החרדי. הוריה הביולוגיים של התובעת, כיום בת 21, נישאו בשנת 1989 ותוך ארבע שנים נולדו להם שלושה ילדים. האם טענה שבעלה התעלל בה, בני הזוג התגרשו בשנת 1996 וכעבור שנה הועברו הילדים למשמורתו של האב. ואולם, האב ביקש מיד להעבירם לאומנה אצל אהרון ואסתר רוזנברג, חרדים מירושלים.

שהות של חודשיים הפכה לשלוש וחצי שנים

העירייה אישרה את האומנה כפתרון זמני לחודשיים בלבד, אך בפועל שהו הילדים אצל משפחת רוזנברג 3.5 שנים. במהלך תקופה זו ביקרו נציגי העירייה בבית המשפחה שלוש פעמים בלבד, יצרו קשר מוגבל עם הילדים ולא הבחינו במצוקתם. גם כאשר הביעו עובדי רווחה הסתייגויות וחששות לגבי משפחת רוזנברג, לא ניתנה תשומת הלב הראויה לדבריהם.

התובעת סיפרה, כי אולצה לדבר אידיש, ספגה מכות, שיערה נגזז בכוח, היא גרה בחדר קטנטן ומועט אוויר, ואחד מבני המשפחה אף ביצע בה מעשים מגונים. באפריל 1998, כאשר הייתה בת שמונה, נכוותה קשות בגבה מהתהפכות סיר רותח בבית רוזנברג. לאחר מקרה זה החליט אגף הרווחה להוציא את הילדים מבית רוזנברג ולהשיבם לאביהם, אך הדבר נמשך זמן רב והעובדים לא עשו את הדרוש כדי לזרז את ההליך.

ארנברג מוסיף: "קיים דיווח בתיק המשפחה האומנת מיום 16.6.1997 בו מתוארת הודעה אנונימית של שכנים על חשד להתעללות בילדי האומנה וכמסקנה נרשם ש'צריך לבדוק פגיעה מינית, פגיעה פיזית. צריך להתחשב שזוהי אוכלוסיה חרדית לגביהם זו הלשנה ואם התקשרו זה משמעותי'. הודעה זו הייתה צריכה אף היא להיבדק ביתר רצינות ותשומת לב, ומכיוון שמדובר בדיני נפשות היו המסקנות צריכות להיות מהירות יותר".

האב הזניח את הצרכים הפיזיים והנפשיים של ילדיו

ארנברג מסכם: "העירייה התרשלה בתפקידה, החל ממתן ההמלצה על משמורת ובדיקת מסוגלות המשפחה האומנת ובהמשך אף בהדרכה שלא ניתנה למשפחת האומנה ובפיקוח הרופף. כמו-כן לא הוסקו מסקנות מהירות וחד-משמעיות לגבי המשך האומנה, אף לאחר אירוע הכווייה. תאונה זו הייתה אמורה לעורר נורות אדומות לגבי המתרחש בבית האומנה במיוחד לאור העובדה כי הכווייה טופלה באופן אלטרנטיבי, ללא טיפול והשגחה של בית חולים".

משפחת רוזנברג לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון, ולכן חויבה בתשלום הפיצויים לתובעת. ארנברג קיבל את הודעת צד ג' ששלחה העירייה לאביה של התובעת, בקובעו: "האב לא מילא את חובותיו כאב: הוא מסר את ילדיו לאומנה מיד לאחר שקיבל מבית הדין הרבני את המשמורת עליהם, לא ביקר אותם די הצורך ולא עשה די כדי למנוע את התעללותה של משפחת האומנה כאשר נודע לו הדבר. האב לא היה ער לכך שהילדים הושארו ללא השגחה פעמים רבות. האב הזניח את צרכיהם הפיזיים והנפשיים של ילדיו".

לאור כל זאת נפסק, כי העירייה ורוזנברג ישלמו לתובעת את הפיצוי, שכר הטרחה וההוצאות, והאב יחזיר לעירייה כל סכום שתשלם בפועל לבתו.

הכתבה עברה התעללות במשפחת אומנה ותפוצה ע"י העירייה , גוני נוי , nrg , נובמבר 2011

לשכת הרווחה ירושלים ובית משפט לנוער שלחו ילדה בת 7 למשפחת אומנה חרדית בירושלים וגדלה בה עד גיל 11 עברה מסכת התעללות נפשית, פיזית ומינית. כעת, כשהיא בת 21, בית המשפט חייב את עיריית ירושלים ואת המשפחה לשלם לה פיצוי בן כמעט מיליון שקלים


עיריית ירושלים תשלם לקטינה שעברה התעללות קרוב למיליון שקלים, בשיתוף המשפחה המתעללת – כך פסק שופט השלום גד ארנברג. פסק הדין ניתן במסגרת תביעה נגד משפחת האומנה, שהואשמה ברשלנות בטיפול בקטינה.

במסגרת פסק הדין חייב השופט את העירייה ואת משפחת האומנה שהקטינה שהתה אצלה מגיל שבע ועד 11 להעביר לידי התובעת פיצויים בסך כולל של 974 אלף שקל: 200 אלף שקל בשל ההתעללות הפיזית שעברה, 84 אלף שקל בגין טיפול פסיכולוגי ורפואי עתידי, 20 אלף שקל עבור נסיעות לטיפולים וסיוע לאחר ניתוח, 605 אלף שקל בגין הפסד השתכרות עתידי ו-65 אלף שקל עבור הפרשות פנסיה עתידיות. כמו כן פסק השופט כי הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות ושכר טרחה בשיעור של 20 אחוז מסכום הפיצוי.

התובעת, היום בת 21, טופלה בשירותי הרווחה של עיריית ירושלים ונשלחה לאומנה במשפחה חרדית בעיר. לפי כתב התביעה, הנתבעים לא מילאו אחר חובתם לספק לתובעת את צרכיה הבסיסיים והגנה פיזית ונפשית. התובעת טענה במשפט כי חוותה אלימות פיזית ונפשית, וכן נפגעה מינית על ידי אחד מילדי המשפחה. לדבריה היא נפלה קרבן למסכת ארוכה של התעללות והזנחה וחיה בתנאים פיזיים קשים.

נציגי העירייה טענו להגנתם כי אין לעירייה כל אחריות או אשמה כלפי התובעת. לדברי הנציגים, העירייה ובאי כוחה פעלו כראוי במילוי תפקידם ומילאו את חובתם ואת המוטל עליהם במסירות, לפי הדין וללא שום חריגה.

על פי גרסת העירייה, התובעת נמסרה למשמורת במשפחת אומנה עם שני אחיה הצעירים בעת שהייתה קטינה, בעקבות החלטת אביה. האב הגיע להסדר עם זוג האומנה ולאחר מכן פנה לעירייה בבקשה להכיר בהסכם. התנאים שהתובעת חיה בהם אצל משפחת האומנה, כך טענה העירייה במשפט, לא היו שונים מהמקובל בעולם החרדי, ומשפחת האומנה היא האשמה ביתר ההתרחשויות.

חויבה לדבר יידיש

התובעת סיפרה כי בשלוש וחצי השנים ששהתה במשפחת האומנה עם שני אחיה היא שוכנה בחדר קטן ונטול אוויר וספגה כינויי גנאי מאם המשפחה. סדיניה לא הוחלפו לאחר שהרטיבה במיטה, ולא ניתן לה להתקלח. עוד סיפרה התובעת כי חויבה לדבר יידיש, אף שהגיעה מבית דובר עברית. שערה נגזז בכוח, היא נאלצה לאכול אוכל שלא אהבה והיא ספגה מכות כאשר לא ידעה להשיב תשובות הנוגעות ללימודיה.

בפסק הדין כתב השופט ארנברג: "אני מאמין לגרסתה, אשר לא נסתרה, ולפיה התובעת עברה התעללות בבית המשפחה האומנת". בהחלטתו העיר השופט כי "העובדים מטעם העירייה היו יכולים וצריכים לצפות סיטואציה כזו, שבה משפחת האומנה תגרום לתובעת נזק אם היא אינה מטפלת בה ומשגיחה עליה כראוי".

השופט סיכם כי העירייה התרשלה בתפקידה, החל מהמלצתה על משמורת ובדיקת מסוגלות המשפחה האומנת, דרך חוסר ההדרכה למשפחה וכלה בפיקוח הרופף והשטחי. נוסף לכך פסק השופט כי האב לא מילא את חובותיו, ולכן קבע כי יש לקבל את ההודעה לצד ג' שהוגשה נגד האב.

מהעירייה נמסר בתגובה: "העירייה קיבלה בימים האחרונים את פסק הדין. נלמד את פסק הדין ונבחן את צעדינו בהתאם".

עיריית ירושלים הפקירה ילדים להתעללות והזנחה במשך שנים במשפחת אומנה
עיריית ירושלים הפקירה ילדים להתעללות והזנחה במשך שנים במשפחת אומנה

.
פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדות
.
קישורים:

אין תגובות:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים