הכתבה השב"ס כולא נערים אפריקאים בניגוד להנחיית היועמ"ש , טלילה נשר , הארץ , ספטמבר 2011
למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד
אחד מכל תשעה נערים אפריקאים שנכלאו בישראל במתקן לקטינים ניסה להתאבד. כך עולה ממידע שהגיע ל"הארץ". 179 אפריקאים שהסתננו לישראל מוחזקים במתקן, המכונה מרכז תמיכה לנוער זר בלתי מלווה (מת"ן), אך למעשה מדובר במתקן סגור שמופעל על ידי שירות בתי הסוהר. 19 מתוך 179 הנערים ניסו לשים קץ לחייהם, אולם כל הניסיונות סוכלו הודות לערנות של אנשי הצוות.
חלק מהנערים מוחזקים במתקן במשך חודשים ארוכים, בניגוד להנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי אין להחזיק את הקטינים יותר מחודשיים. בכך מפרה ישראל את האמנה לזכויות הילד, עליה היא חתומה. באמנה נכתב כי "לא יישלל חופש משום ילד שלא כדין, או באופן שרירותי. מעצרו, כליאתו או מאסרו של ילד יהיו בהתאם לחוק וישמשו אך ורק אמצעי אחרון בפרק הזמן הקצר ביותר". הילדים והנערים מוחזקים תקופות ממושכות למרות שלמשרד החינוך יש 20 מקומות פנויים בפנימייה.
שנה וחודשיים חלפו מאז פתיחתו המחודשת של מתקן הכליאה. המתקן, שנפתח בעקבות מהלכים בכנסת ובבג"ץ, נועד למנוע כליאת מבקשי מקלט קטינים שחדרו לישראל ללא ליווי בבתי סוהר לבגירים. אלא שהמתקן לא מנוהל על ידי רשויות הרווחה, ויכול לאכלס עד 60 נערים בסך הכל, מה שמביא להמשך כליאת קטינים בבתי כלא לבגירים.
על פי הגדרתו, נועד מת"ן להיות תחנת מעבר בלבד מאחורי סורג ובריח, עד להשלמת בדיקה ואבחון של הקטינים. בתום הבדיקה הם אמורים לעבור לפנימיות של משרד הרווחה ומשרד החינוך, או לעבור למשמורת. אלא שלמרות שהליך האבחון אמור להימשך 60 יום לכל היותר, נתוני השב"ס מלמדים כי במתקן שוהים כעת ילדים גם תקופה של 13 חודשים. למעלה ממחצית הקטינים שוהים במתקן למעלה מחודשיים, ו-12 מהם שוהים בו למעלה מחמישה חודשים.
מת"ן כלל אינו ערוך לקליטת נערות, שאמורות לשהות באגף מופרד. לכן, חמש בנות כלואות בכלא גבעון. נוסף לכך, ועדה בין-משרדית גיבשה נהלים שלפיהם קטינים מתחת לגיל 14 לא ישהו כלל בבתי כלא.
לפי השב"ס, במת"ן שוהים ילדים מתחת לגיל 14, בניגוד להנחיית הוועדה.
האחריות על הילדים הופקדה בידי משרד החינוך ומשרד הרווחה, שטענו כבר כשנחתם הנוהל, כי מוסדותיהם בתפוסה מלאה. אולם ל"הארץ" נודע כי בפנימיית ניצנה שנפתחה לעניין זה לפני ארבעה חודשים ויכולה להכיל עד 50 בני נוער, יש מקומות פנויים לקליטת 20 ילדים. היעדר גוף מתאם בין משרדי הממשלה השונים גורם לסחבת שבעקבותיה הילדים נשארים בכלא - כך טוענים בשב"ס, ומוסיפים כי השירות נשאר חסר אונים כשהוא פונה למשרד החינוך ולמשרד הרווחה. משרד החינוך טוען מנגד כי לא עודכן בעניין מספר הילדים המחכים לקליטה במוסדות.
עוד על פי השב"ס, במת"ן נמצאים כמה נערים הלוקים בשחפת, צהבת ו-HIV, אשר אינם מתקבלים לפנימיות ולכפרי הנוער. אנשי שירות בתי הסוהר מתקשים להתמודד עם המצב, שעלול לסכן את הנערים האחרים ואת אנשי הסגל.
לראשונה מאז נפתח המתקן, ביולי 2010, נכנסו אליו גורמים שאינם קשורים להפעלתו. הביקור היה יוזמה של ראש "הוועדה לבעיית העובדים הזרים", ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ). רק ברגע האחרון אושרה כניסתם של ארגוני סיוע למקום, אולם עיתונאים לא הורשו להתלוות אליו.
"שירות בתי הסוהר משקיע כמיטב יכולתו בחינוך ורווחת הנערים, אך זהו עדיין מתקן של שב"ס, על כל המשתמע מכך", אמר הורוביץ. "מקומם של הנערים הללו אינו מאחורי סורגים. הם אינם עבריינים שפוטים, הם לא חטאו ולא פשעו, ואין כל עילה למאסרם או מעצרם. זו בושה לחברה הישראלית ותעודת עניות למדינה, שהרשויות השונות, ובראשן משרד הרווחה ומשרד החינוך, בורחות מאחריותן, ומניחות לאנשי שירות בתי הסוהר להתמודד עם בעיות קשות ומצבים בלתי אפשריים".
ממשרד הרווחה נמסר כי הוא "עושה כמיטב יכולתו כדי לתת מענה הולם לקטינים המגיעים לישראל ללא מלווים. במיתקן מת"ן אשר מופעל ע"י שב"ס, עובדת עו"ס מטעם משרד הרווחה אשר פועלת למציאת חלופות לקטינים המובאים למיתקן. גיל הקטינים הממוצע הנו מעל 16.5, מה שמקשה על השמתם בעיקר כאשר אינם מתאימים להיקלט בפנימיות ומתעקשים להשתחרר לצורך עבודה. מצב הקטינים, גילם, מורכבותם ורצונם הנם משתנים אשר נלקחים בחשבון על ידינו בבואנו למצוא חלופות עבורם, יש והם מהווים גורמים מעכבים".
ממשרד החינוך נמסר, כי "מתקני הכליאה מצויים באחריות השב"ס. בהתאם למידע המתקבל מטעם השב"ס, קולט המינהל לחינוך התיישובתי את הנערים במוסדותיו. 12 תלמידים מצויים בתהליך טיפול לקראת קליטתם במוסדות המינהל לחינוך התיישבותי. ככל שהשב"ס יעביר מידע נוסף בעניינם של נערים אלה, הרי שהמינהל לחינוך התיישבותי יקלוט אותם".
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "עפ"י הנוהל הבינמשרדי מעביר שב"ס באופן שוטף נתונים ודיווחים אודות הקטינים הנקלטים במתקניו אך קליטתם של הנערים במוסדות החינוך מתעכבת מעבר לנדרש. לשב"ס אין אינטרס להשאיר קטינים אלו באחריותו ונברך על כל פתרון שיוציא אותם ממתקננו למסגרות החינוך השונות".
קישורים:
למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד
אחד מכל תשעה נערים אפריקאים שנכלאו בישראל במתקן לקטינים ניסה להתאבד. כך עולה ממידע שהגיע ל"הארץ". 179 אפריקאים שהסתננו לישראל מוחזקים במתקן, המכונה מרכז תמיכה לנוער זר בלתי מלווה (מת"ן), אך למעשה מדובר במתקן סגור שמופעל על ידי שירות בתי הסוהר. 19 מתוך 179 הנערים ניסו לשים קץ לחייהם, אולם כל הניסיונות סוכלו הודות לערנות של אנשי הצוות.
חלק מהנערים מוחזקים במתקן במשך חודשים ארוכים, בניגוד להנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי אין להחזיק את הקטינים יותר מחודשיים. בכך מפרה ישראל את האמנה לזכויות הילד, עליה היא חתומה. באמנה נכתב כי "לא יישלל חופש משום ילד שלא כדין, או באופן שרירותי. מעצרו, כליאתו או מאסרו של ילד יהיו בהתאם לחוק וישמשו אך ורק אמצעי אחרון בפרק הזמן הקצר ביותר". הילדים והנערים מוחזקים תקופות ממושכות למרות שלמשרד החינוך יש 20 מקומות פנויים בפנימייה.
שנה וחודשיים חלפו מאז פתיחתו המחודשת של מתקן הכליאה. המתקן, שנפתח בעקבות מהלכים בכנסת ובבג"ץ, נועד למנוע כליאת מבקשי מקלט קטינים שחדרו לישראל ללא ליווי בבתי סוהר לבגירים. אלא שהמתקן לא מנוהל על ידי רשויות הרווחה, ויכול לאכלס עד 60 נערים בסך הכל, מה שמביא להמשך כליאת קטינים בבתי כלא לבגירים.על פי הגדרתו, נועד מת"ן להיות תחנת מעבר בלבד מאחורי סורג ובריח, עד להשלמת בדיקה ואבחון של הקטינים. בתום הבדיקה הם אמורים לעבור לפנימיות של משרד הרווחה ומשרד החינוך, או לעבור למשמורת. אלא שלמרות שהליך האבחון אמור להימשך 60 יום לכל היותר, נתוני השב"ס מלמדים כי במתקן שוהים כעת ילדים גם תקופה של 13 חודשים. למעלה ממחצית הקטינים שוהים במתקן למעלה מחודשיים, ו-12 מהם שוהים בו למעלה מחמישה חודשים.
מת"ן כלל אינו ערוך לקליטת נערות, שאמורות לשהות באגף מופרד. לכן, חמש בנות כלואות בכלא גבעון. נוסף לכך, ועדה בין-משרדית גיבשה נהלים שלפיהם קטינים מתחת לגיל 14 לא ישהו כלל בבתי כלא.
לפי השב"ס, במת"ן שוהים ילדים מתחת לגיל 14, בניגוד להנחיית הוועדה.
האחריות על הילדים הופקדה בידי משרד החינוך ומשרד הרווחה, שטענו כבר כשנחתם הנוהל, כי מוסדותיהם בתפוסה מלאה. אולם ל"הארץ" נודע כי בפנימיית ניצנה שנפתחה לעניין זה לפני ארבעה חודשים ויכולה להכיל עד 50 בני נוער, יש מקומות פנויים לקליטת 20 ילדים. היעדר גוף מתאם בין משרדי הממשלה השונים גורם לסחבת שבעקבותיה הילדים נשארים בכלא - כך טוענים בשב"ס, ומוסיפים כי השירות נשאר חסר אונים כשהוא פונה למשרד החינוך ולמשרד הרווחה. משרד החינוך טוען מנגד כי לא עודכן בעניין מספר הילדים המחכים לקליטה במוסדות.
עוד על פי השב"ס, במת"ן נמצאים כמה נערים הלוקים בשחפת, צהבת ו-HIV, אשר אינם מתקבלים לפנימיות ולכפרי הנוער. אנשי שירות בתי הסוהר מתקשים להתמודד עם המצב, שעלול לסכן את הנערים האחרים ואת אנשי הסגל.
לראשונה מאז נפתח המתקן, ביולי 2010, נכנסו אליו גורמים שאינם קשורים להפעלתו. הביקור היה יוזמה של ראש "הוועדה לבעיית העובדים הזרים", ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ). רק ברגע האחרון אושרה כניסתם של ארגוני סיוע למקום, אולם עיתונאים לא הורשו להתלוות אליו.
"שירות בתי הסוהר משקיע כמיטב יכולתו בחינוך ורווחת הנערים, אך זהו עדיין מתקן של שב"ס, על כל המשתמע מכך", אמר הורוביץ. "מקומם של הנערים הללו אינו מאחורי סורגים. הם אינם עבריינים שפוטים, הם לא חטאו ולא פשעו, ואין כל עילה למאסרם או מעצרם. זו בושה לחברה הישראלית ותעודת עניות למדינה, שהרשויות השונות, ובראשן משרד הרווחה ומשרד החינוך, בורחות מאחריותן, ומניחות לאנשי שירות בתי הסוהר להתמודד עם בעיות קשות ומצבים בלתי אפשריים".
ממשרד הרווחה נמסר כי הוא "עושה כמיטב יכולתו כדי לתת מענה הולם לקטינים המגיעים לישראל ללא מלווים. במיתקן מת"ן אשר מופעל ע"י שב"ס, עובדת עו"ס מטעם משרד הרווחה אשר פועלת למציאת חלופות לקטינים המובאים למיתקן. גיל הקטינים הממוצע הנו מעל 16.5, מה שמקשה על השמתם בעיקר כאשר אינם מתאימים להיקלט בפנימיות ומתעקשים להשתחרר לצורך עבודה. מצב הקטינים, גילם, מורכבותם ורצונם הנם משתנים אשר נלקחים בחשבון על ידינו בבואנו למצוא חלופות עבורם, יש והם מהווים גורמים מעכבים".
ממשרד החינוך נמסר, כי "מתקני הכליאה מצויים באחריות השב"ס. בהתאם למידע המתקבל מטעם השב"ס, קולט המינהל לחינוך התיישובתי את הנערים במוסדותיו. 12 תלמידים מצויים בתהליך טיפול לקראת קליטתם במוסדות המינהל לחינוך התיישבותי. ככל שהשב"ס יעביר מידע נוסף בעניינם של נערים אלה, הרי שהמינהל לחינוך התיישבותי יקלוט אותם".
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "עפ"י הנוהל הבינמשרדי מעביר שב"ס באופן שוטף נתונים ודיווחים אודות הקטינים הנקלטים במתקניו אך קליטתם של הנערים במוסדות החינוך מתעכבת מעבר לנדרש. לשב"ס אין אינטרס להשאיר קטינים אלו באחריותו ונברך על כל פתרון שיוציא אותם ממתקננו למסגרות החינוך השונות".
קישורים:
- מדינה ללא חוק זכויות הילד - משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים - ילדים של אף אחד - פשעי משרד הרווחה - מדינת ישראל חתמה על האמנה לזכויות הילד לפני כ- 20 שנה אולם לא חוקק חוק המסדיר זכויות ילדים. בפועל מערכת הרווחה קורעת ילדים ממשפחותיהם כראות עיניה ומציבה אותם בפנימיות, משפחות אומנה, ואימוצים תוך שימוש במניפולציות מכוערות. ילדי ומשפחות ישראל אינם סובלים יחידים ממחדלי משרד הרווחה אלא גם ילדים פליטים...
- ועדה לזכויות הילד או להוצאה בכפייה ילדים מביתם לפנימיות מופרטות - יוני 2010 - תחקיר מעריב על מעון מסילה חשף התעללות קשה בנערות החוסות. הנערות נכלאו למשך שעות ארוכות בצינוק המכונה "חדר בטוח" ללא מיטה חלון ותאורה בתנאים תת אנושיים. חוסה במעון העידה: "לפעמים כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפניי. לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים"...
- המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" - יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין...
- משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין - מאי 2010 - פרשת שידול יתומי הרווחה לזנות התל אביב - זה מתחיל מ"טובת הילד", "סיוע" סוציאלי, "ביקור בית" של פקידת סעד לחוק הנוער, ועדת החלטה, בית משפט לנוער, משפחת אומנה, אימוץ, פנימיות ומעונות וירידה לרחוב לתעשיית המין...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה