הכתבה הקרן גבתה כסף - והפקירה את החסויים , איתמר לוין , news1 , ינואר 2011דוח המבקר מגלה כיצד מזניחה המדינה את חובתה כלפי מאות מבין תושביה הנזקקים ביותר לעזרתה
הקרן לטיפול בחסויים (המרכז הישראלי לאפוטרופסות) מפקירה מאות מבין החסויים שבאחריותה, אינה מקפידה על ביקורים אצלה ואינה מגדירה את צרכיהם. כך קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדוח שפרסם היום (ב', 3.1.11), והמהווה תעודת עניות לדרך בה מטפלת המדינה בכמה מתושביה החלשים והנזקקים ביותר.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על-פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא "חסוי".
הקרן לטיפול בחסויים הוקמה בשנת 1977 על-ידי האפוטרופוס הכללי, והיא מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. הקרן מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציגי משרד המשפטים ומשרד הרווחה.
 |
| זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות |
ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גימלה, ועל פיו היא תשמש כמקבלת גימלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לה. אולם כפי שנראה בהמשך, הקרן גובה את הכסף, אך לא תמיד עומדת בחובות הנלוות לכך.
הקרן מטפלת ב-3,200 חסויים וב-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון שקל, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון שקל. כאמור, הקרן זכאית לתשלום מתוך נכסים אלו, בתמורה לטיפולה בהם ובבעליהם. אלא שהדוח מציב סימן שאלה בנוגע לחלק של מילוי חובותיה.
בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, בהם הקרן. אלא שעד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב. זאת, על-אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפוטרופוס הכללי עליהם.
הקרן חויבה עם הקמתה לפעול על-פי "סל טיפול", ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שתגבה מכספיו. אולם במרבית המקרים שבדק משרד המבקר, לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תוכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תוכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על-מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.
רכז אחד ל-160 חסויים
הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים - עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול ב-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעיתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.
אפוטרופוס ומקבל גימלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה, כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר, לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים.
חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.
הדוח מסכם: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על-פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן".
לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, קובע המבקר, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם. המבקר מציין, כי ההנהלה הנוכחית של הקרן, שנכנסה לתפקידה בסוף 2008, מגלה נכונות רבה לתקן את הליקויים שהועלו בדוח.
על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה, כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה
סיכום והמלצות מבקר המדינה בביקורת על הקרן לטיפול בחסויים
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.
לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.
על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.
קישורים:
- אוגוסט 2010 - אפוטרופוסית יקירת רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה: עו"ד, עו"ס ירדנה נילמן - סיפור על אהבה ועושק - בסיפורה של הקשישה שרה כהן, פקידות הסעד ממינהל הרווחה עיריית תל אביב רודפות אחריה כדי למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” (סמים פסיכיאטריים) שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה מושחתים אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. פקידי הסעד אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ”לטפל” בה ללא הפרעה. ביתה של שרה הולאם לטיפול האפוטרופסית ירדנה נילמן שהואשמה במרמה והפרת אמונים ובעושק קשישים במקרים נוספים אחרים. נילמן מונתה ע"י פקידות הסעד של עיריית ת"א בניגוד לחוק ולכללים...
- עיריית תל אביב - שיטות הרדיפה של פקידי הרווחה
- לשכת הרווחה בת ים: פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית
- כישלון השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה - השופט שמואל בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול - חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה...
- כיצד הפך האזרח כלי משחק לידיהם של פקידי הרווחה - מערך הרווחה בישראל מופקר מושחת ומשחית מזה עשרות שנים. רשויות הרווחה פועלות בחיסיון ללא פקוח אפקטיבי ומשרתות אינטרסים של מלכ"רים פנימיות, משפחות אומנה, תעשיית אימוץ, תוך פגיעה בזכויותיהם, גופם ונפשם של פרטים ומשפחות. בסיפורה של דלית פקידות הסעד רצו כי עוברה ילקח ממנה. סופה של דלית הוא הפקרתה והרצחה. הכישלון של שירותי הרווחה מלווה באכזריות כלפי "מטופליהן".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה