עתירה נגד עיריית בת-ים: מגרשת דרי רחוב מהמרחב הציבורי בניגוד לנוהל היועמ"ש , 06 במאי 2023 , הארץ
מדיניות ראש העיר ברוט כוללת עקירת ספסלים המשמשים את דרי הרחוב ללינה והחרמת רכושם. בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נכתב כי ללא מענה מערכתי, ההתנהלות מחמירה את מצוקתם. העירייה: "המדיניות בהתאם לחוק ותימשך בדיוק כפי שהיא".
מדיניות ראש העיר ברוט כוללת עקירת ספסלים המשמשים את דרי הרחוב ללינה והחרמת רכושם. בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נכתב כי ללא מענה מערכתי, ההתנהלות מחמירה את מצוקתם. העירייה: "המדיניות בהתאם לחוק ותימשך בדיוק כפי שהיא".
 |
| דר רחוב בבת ים - ינואר 2023 - אין בעיר אף בית מחסה ייעודי לחסרי בית , צילום: תומר אפלבאום |
האגודה לזכויות האזרח עתרה שלשום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה להורות לעיריית בת-ים לחדול מגירוש דרי רחוב מהמרחב הציבורי והחרמת רכושם. את יסודות המדיניות שטח ראש העיר צביקה ברוט בעמוד הפייסבוק שלו, בפוסט שפורסם בינואר וכותרתו "דרי רחוב - לא בבת-ים", ובליבה "אכיפת האיסור לשכב על ספסלים במרחב העירוני". זאת, חרף פסיקת בית המשפט שאסרה על פינויים הכפוי. מעיריית בת ים נמסר בתגובה כי "המדיניות תימשך בדיוק כפי שהיא".
הסרטון שנלווה לפוסט ומתעד סיור שערך ברוט במרכז העיר נפתח בתדריך שמעביר ראש העיר לפקחים. "בוא נתחיל מהסוף: האופציה של לישון על ספסל או על רצפה ברחוב לא קיימת יותר. אין, לא יהיה", הוא הבהיר. ברוט ממשיך בדרישה לעקור את הספסלים ובמות העץ המשמשים את דרי הרחוב ללינה, ולהמירם בספסלים בעלי מחיצה - "שאי אפשר לשכב עליהם".
ראש העיר אמנם צילם את עצמו מציע לדר רחוב אפשרויות לינה, אך בפועל בבת-ים כלל אין גגון (בית מחסה) ייעודי לחסרי בית. אף שבעיר יש כ-80 דרי רחוב שמוכרים לרשויות, היחידה העירונית שעוסקת בכך מצומצמת – רק שלושה בני אדם מפעילים אותה. בעירייה טוענים שבשנים האחרונות הוקצה תקציב ייעודי מיוחד לאגף הרווחה בעבור לינה במלון דירות בעיר, אך גם פתרון זה מספק מענה לימים בודדים ואינו מהווה תחליף לבית מחסה. עו"ד משכית בנדל מטעם האגודה לזכויות האזרח שהגישה את העתירה מסבירה ש"ממידע שנאסף מתושבים ופעילים בבת-ים עולה כי במרחב הציבורי בבת-ים חיים ברחוב כמה עשרות גברים חסרי בית ועוד כ-8 נשים חסרות בית, והם בבחינת קצה הקרחון. מרביתם כלל אינם מוכרים לרשויות הרווחה בעיר, וכי מזה חודשים עיריית בת ים החלה להפעיל מדיניות הכוללת גירוש של חסרי הבית, במיוחד ממקומות מרכזיים בעיר, והחרמת רכושם, לרבות חפצים להם הם זקוקים לצורך הישרדותם, כמו מזון, שמיכות ומזרנים".
בנדל אמרה כי המדיניות סותרת את הנוהל שגיבש בשנת 2014 היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין, שאוסר על פקחים לסלק בכוח חסר בית עם הציוד שלו מהמרחב הציבורי אם אינו מהווה הפרעה. הנוהל אושר על ידי בג"ץ באותה שנה.
בנדל הוסיפה כי המדיניות טומנת בחובה פגיעה בשורה של זכויות ליבה חוקתיות, בהן הזכות לכבוד, לקניין ולחופש התנועה, וללא מענה מערכתי למצוקותיהם של דרי הרחוב אף תחמיר את הבעיה. הפינוי הכפוי "יפגע באמון השברירי ממילא של אותם אנשים, יחזק את תיוגם כלא-רצויים ואף מסוכנים בעיני עצמם ובעיני הסביבה, ובכך יקשה עוד יותר על השתלבותם בחברה ועל בשלותם לפנות לתהליכי שיקום וגמילה. והמדאיג מכל, הוא ידחק אותם למקומות נידחים על הסכנות הגלומות בכך לאנשים ונשים כה פגיעים", נכתב בעתירה.
בפברואר, עם פרסום הכתבה ב"הארץ", נמסר מעיריית בת-ים כי המדיניות מעוגנת בכמה חוקי עזר עירוניים, ובהם חוק עזר לשמירת הסדר והניקיון הקובע איסור שהות בגנים לאחר שעות מסוימות וחוק העזר להסדרת מקומות רחצה. העירייה טענה כי יש לה סמכות לעשות "כל דבר לשמירה על תחומה של העיר, בריאות הציבור והביטחון בה".
מעיריית בת ים נמסר: "אנו לא מכירים את פרטי העתירה ונגיב כמקובל. עם זאת, המדיניות שלנו לרווחת תושבי בת-ים, ולשמירה על שלומם של דרי הרחוב בהתאם לחוק, תימשך בדיוק כפי שהיא נעשית עד היום".
ראש העיר אמנם צילם את עצמו מציע לדר רחוב אפשרויות לינה, אך בפועל בבת-ים כלל אין גגון (בית מחסה) ייעודי לחסרי בית. אף שבעיר יש כ-80 דרי רחוב שמוכרים לרשויות, היחידה העירונית שעוסקת בכך מצומצמת – רק שלושה בני אדם מפעילים אותה. בעירייה טוענים שבשנים האחרונות הוקצה תקציב ייעודי מיוחד לאגף הרווחה בעבור לינה במלון דירות בעיר, אך גם פתרון זה מספק מענה לימים בודדים ואינו מהווה תחליף לבית מחסה. עו"ד משכית בנדל מטעם האגודה לזכויות האזרח שהגישה את העתירה מסבירה ש"ממידע שנאסף מתושבים ופעילים בבת-ים עולה כי במרחב הציבורי בבת-ים חיים ברחוב כמה עשרות גברים חסרי בית ועוד כ-8 נשים חסרות בית, והם בבחינת קצה הקרחון. מרביתם כלל אינם מוכרים לרשויות הרווחה בעיר, וכי מזה חודשים עיריית בת ים החלה להפעיל מדיניות הכוללת גירוש של חסרי הבית, במיוחד ממקומות מרכזיים בעיר, והחרמת רכושם, לרבות חפצים להם הם זקוקים לצורך הישרדותם, כמו מזון, שמיכות ומזרנים".
בנדל אמרה כי המדיניות סותרת את הנוהל שגיבש בשנת 2014 היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין, שאוסר על פקחים לסלק בכוח חסר בית עם הציוד שלו מהמרחב הציבורי אם אינו מהווה הפרעה. הנוהל אושר על ידי בג"ץ באותה שנה.
בנדל הוסיפה כי המדיניות טומנת בחובה פגיעה בשורה של זכויות ליבה חוקתיות, בהן הזכות לכבוד, לקניין ולחופש התנועה, וללא מענה מערכתי למצוקותיהם של דרי הרחוב אף תחמיר את הבעיה. הפינוי הכפוי "יפגע באמון השברירי ממילא של אותם אנשים, יחזק את תיוגם כלא-רצויים ואף מסוכנים בעיני עצמם ובעיני הסביבה, ובכך יקשה עוד יותר על השתלבותם בחברה ועל בשלותם לפנות לתהליכי שיקום וגמילה. והמדאיג מכל, הוא ידחק אותם למקומות נידחים על הסכנות הגלומות בכך לאנשים ונשים כה פגיעים", נכתב בעתירה.
בפברואר, עם פרסום הכתבה ב"הארץ", נמסר מעיריית בת-ים כי המדיניות מעוגנת בכמה חוקי עזר עירוניים, ובהם חוק עזר לשמירת הסדר והניקיון הקובע איסור שהות בגנים לאחר שעות מסוימות וחוק העזר להסדרת מקומות רחצה. העירייה טענה כי יש לה סמכות לעשות "כל דבר לשמירה על תחומה של העיר, בריאות הציבור והביטחון בה".
מעיריית בת ים נמסר: "אנו לא מכירים את פרטי העתירה ונגיב כמקובל. עם זאת, המדיניות שלנו לרווחת תושבי בת-ים, ולשמירה על שלומם של דרי הרחוב בהתאם לחוק, תימשך בדיוק כפי שהיא נעשית עד היום".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה