פרשת הבלוגרים - שלשה חודשי מעצר לא מוצדק

מאי 2017 - ברגעים אלה קורה משהו רע במדינת ישראל, המדינה בה נולדתי ובה אני חיה, המדינה אותה שירתתי במשך שנתיים מחיי והמדינה שבצבא שלה ישרתו ילדיי, יושבים היום במעצר - שלדעתי אינו מוצדק - אנשים יקרים, והסיפור הזה צריך להיות נהיר וידוע לכולם. אך אללי, התקשורת לא פוצה פה ולא מנידה עפעף, כי התקשורת זקוקה למימון ולא האנשים האלה יממנו לה פרסומות או יקדמו אותה לראיונות בלעדיים עם אנשי צמרת.

 

 

לפני מעט יותר מחודשיים נעצרו שלושה אנשים, שאחד מהם, צבי זר, אינו מוכר לי, לכן אבקש את סליחתכם, אם ברוב הפוסט הזה אדבר על השניים שיצא לי להכיר בארבע השנים האחרונות, דרך הרשת.
קצת רקע:
לורי, אישה אמיצה ונדירה, אך גם למודת סבל, חוותה בחייה אלימות מצד בעלה, ואז במאבק הגירושין קרה לה מה שלא קורה לרובנו, בחלומות הכי רעים שלנו - ילדיה נלקחו מהגן ומבית הספר במקביל, על ידי עובדת סוציאלית, כשלורי מנסה לרדוף אחריהם ולהגיע בזמן להגן עליהם. אך ללא הועיל (מצ"ב תאור המקרה על ידה במהלך תחקיר טלויזיה).

סרטה של ענבל גרינברג "בשם טובת הילד"

במשך זמן רב לורי נלחמה בציפרניים שלופות כדי לקבל את ילדיה בחזרה, אבל היא הפסידה בקרב ונאלצה לכתוב לילדיה מכתב פרידה, שפורסם ביוטיוב ובו היא מסבירה לילדים, שהיא מחכה לרגע שבו יתבגרו ויבינו וירצו לראות אותה.
לורי יכלה לעצור כאן, לשקם את חייה, להנשא שוב, אולי להביא ילדים חדשים, ולשכוח ממה שקרה. זו היתה הדרך הפשוטה, ה"נכונה" וה"טובה ביותר עבורה"
אבל ללורי היה חשוב לעזור להורים אחרים, כדי שלא יגיעו למצבה ולאלה שהגיעו למצבה ועוד ניתן היה לעשות משהו כדי להציל את המצב שלהם.

במשך 8 שנים, לורי עוזרת להורים ולילדים לחזור הביתה לתא המשפחתי שלהם

ביום שבו שמע מוטי לייבל סיפור רווחה מאמא כואבת, הוא החליט שהוא חייב לעזור לה וכשהשמועות על האיש הנפלא הזה התפשטו בקרב הורים נפגעי רווחה, התרחבה הפעילות של מוטי לטובת הצלת ילדים והוא הפך לגיבורן של משפחות רבות.

הרצאה של מוטי לייבל

ולמה הצלת ילדים? משום שמשהו רע קורה במדינת ישראל.
המדינה שהקימה גופים ומוסדות שמטרתם לעזור לאזרחים, סרחה. המוסדות ככולם הופרטו וכך עניינים עסקיים הפכו חשובים יותר מטובת האזרחים ואף מטובת הילדים. כמובן שכל הפעולות נעשות בשם "טובת הילד" אך הן כמעט תמיד לרעתו, דורסות באכזריות את זכויותיו ואת זכויות הוריו.
המוסדות הפרטיים פועלים מתוך אינטרסים כלכליים.

תחקיר של אמנון לוי - הפנים האמיתיות של זעקת ילדי הרווחה

במהלך פעילותם, נתקלו מוטי ולורי בילדים שהוצאו מהבית והועברו למוסדות שונים, למשפחות אומנה ואף לאימוץ, בניגוד לרצון הוריהם. ילדים שמהוריהם נמנעה האפשרות לפגוש אותם או להחליט על גורלם.
הם נתקלו בילדים שהוכנסו למוסדות פסיכיאטריים והולעטו בתרופות, למרות שעד לרגע שבו נתקלו ברווחה, הם היו ילדים רגילים ונורמליים..
חלק מהסיפורים האלה ממש מסמרי שיער.
אז תגידו, אבל רווחה מוציאה ילדים מהבית, רק כשההורים מתעללים..
וזה פשוט לא נכון. אכן, יש ילדים כאלה, הם מוצאים מהבית וחייהם ניצלים. אבל אלפי ילדים אחרים, פשוט נלקחים כדי למלא מכסות של משרד הרווחה. כדי למלא מוסדות, כדי לעמוד בתכניות וכו'. (ראו קטע מפסק דין שניתן בשנת 1989 שבו נאמרו הדברים החמורים הללו, פליטת פה, על ידי עובדת סוציאלית - בתמונה המצורפת)
לורי ומוטי אספו והפיצו מידע באינטרנט - שנוגע להוצאת ילדים מהבית, הם חשפו את פניהם של עובדי רווחה ואחרים, שסרחו ומעלו בתפקידם. הם הרגיזו הרבה מאוד אנשים בדרך, כולל עורכי דין ושופטים.
ומסתבר, שבישראל, אסור להעביר ביקורת וזה לא לגיטימי לפעול בדרכים חוקיות - כשמולך עומדים אנשי "רווחה" ו"חוק".
ואם ביקורת על המערכת אינה לגיטימית,
אם הפגנות בעד צדק אינן לגיטימיות
אילו עוד דרכים נותרו לאזרח הקטן, חסר המימון, כדי לדאוג לזכויותיו?
זו שאלה מאוד קשה שאני שואלת את עצמי לאחרונה.
האם הגענו לתחתית הבור שקורא לעצמו "דמוקרטיה"?
האם יש הצדקה לקיומה של מדינת ישראל?
ואין לי תשובה.
ועכשיו, שלושה אנשים עצורים על עבירות לא ברורות שאין בהן עבירות אלימות, אין כתב אישום. אין עורך דין. אין סניגוריה ציבורית (שתפקידה לייצג אנשים במצב הזה, שאין בידם לשלם לעורך דין), אין פוליטיקאי שיתמוך... ויש כל הזמן הארכות מעצר.
כשעברייני סמים, רוצחים ואנסים, עברייני צווארון לבן ועוד, זוכים ליחס יותר טוב מפעילי זכויות אדם, אני שואלת - איפה החוק? איפה הצדק? איפה הדמוקרטיה?
ולבסוף אני שואלת - אזרחים יקרים - חיילים בצבא ומשרתי מילואים - האם אתם מבינים שחייכם הפקר?

פקידת סעד: "אם יהיו תכניות סיוע בקהילה אז יקטן מספר הילדים לאימוץ, והדבר יפגע במשפחות המבקשות לאמץ"