 |
| פקידת סעד חוטפת תינוק מאמו בבית חולים |
ביהמ"ש הורה להחזיר לפליטה שמתגוררת באילת את בנה הפעוט, שנלקח ממנה לפני כחודש על ידי אנשי האגף לשירותים חברתיים. האם: "שכבתי בבית החולים פצועה. הגיעו נציגי האגף לשירותים חברתיים ולקחו לי את הילד. הובטח לי שהילד יילקח לדודי, אולם הוא נלקח למקום בלתי ידוע"
טרגדיה אנושית עם סוף טוב. בנה של מליטיי אדונם (35), תושבת אריתריאה שמתגוררת באילת, נלקח למשמורת האגף לשירותים חברתיים בעיריה לאחר שאמו אושפזה לפני כחודש בבית החולים לאחר שנזרקה מדירתה השכורה על ידי בעל הבית וכל חפציה הושלכו לרחוב.
ביום רביעי שעבר, לאחר שעברה הערכה פסיכיאטרית שמצאה כי היא כשירה לקבל את בנה הפעוט בן העשרה חודשים, לידיה, קיבלה מליטיי אדונם (35) את בנה מיכאל בחזרה. זאת לאחר שהיה באחריות האגף כחודש.
"שכבתי בבית החולים פצועה לאחר שבעל הבית היכה אותי", היא סיפרה. "הגיעו נציגי האגף לשירותים חברתיים ולקחו לי את הילד. הובטח לי שהילד יילקח לדוד שלי, שמתגורר אף הוא באילת, אולם הוא נלקח למקום בלתי ידוע. לאחר שהשתחררתי ניסיתי להשיב אליי את בני אבל אמרו לי שאני לא יכולה לקבל אותו".
שבועות ארוכים הסתובבה אדונם מבוהלת וחרדה, ללא כל מושג היכן בנה. הפליטה שברחה מאריתריאה על רקע רדיפות של מוסלמים את בני הדת הנוצרית, מצאה עצמה בארץ זרה שאת שפתה אינה דוברת, ללא בן זוג תומך וללא ידיעה למי לפנות כדי להשיב אליה את בנה הקטן.
מי שסייעה לה לבסוף לקבל את הילד בחזרה לחזקתה היתה ד"ר דניאלה אורטנר־שולנברג, שהלכה עמה לאגף לשירותים חברתיים, ואף ייצגה אותה
בדיון שנערך בבית המשפט, שם ביקשו עובדי האגף להשאיר את מיכאל הפעוט במשפחת אומנה.
"לא יעלה על הדעת שאם פצועה ללא מקום לגור תעבור גיהינום בצורת לקיחת בנה מזרועותיה", אמרה ד"ר אורטנר־שולנברג. "אדונם היא אדם בריא וכשירה לגדל את הילד שלה. היא זקוקה לסיוע, לחמלה ולהבנה. היא פליטה שנעקרה מביתה ושסבלה מאלימות גופנית עליה פחדה להתלונן. אני לא מבינה מדוע לקחו ממנה את הבן שלה במקום לנסות ולסייע לה לגדל אותו".
בית המשפט האריך את צו המשמורת של התינוק ביום שלישי שעבר עד לצהרי רביעי. בבוקר אדונם נבדקה על ידי פסיכיאטר, שאישר לה לקבל חזרה את הילד.
"אני שמחה שבנה שב לזרועותיה", אמר ד"ר אורטנר־שולנברג. "היא חיה עכשיו בקהילה תומכת, שתסייע לה לעבור את הימים הקשים ולטפל במיכאל הקטן. מתנדבי 'מרק לוינסקי' בסניף אילת תומכים בה ומסייעים בהוצאות הראשוניות של הטיפול בתינוק, כיוון שהיא נותרה חסרת כל. אני מלווה את המשפחה הקטנה ומאחלת להם רק טוב. אני בטוחה שיהיו עוד אילתים טובי לב שיתרמו למשפחה הקטנה ככל שיוכלו".
טרגדיה אנושית עם סוף טוב. בנה של מליטיי אדונם (35), תושבת אריתריאה שמתגוררת באילת, נלקח למשמורת האגף לשירותים חברתיים בעיריה לאחר שאמו אושפזה לפני כחודש בבית החולים לאחר שנזרקה מדירתה השכורה על ידי בעל הבית וכל חפציה הושלכו לרחוב.
 |
| מליטיי אדונם. אחרי חודש של גיהנום, בנה שב לזרועותיה , צילום: דניאלה אורטנר־שולנברג |
ביום רביעי שעבר, לאחר שעברה הערכה פסיכיאטרית שמצאה כי היא כשירה לקבל את בנה הפעוט בן העשרה חודשים, לידיה, קיבלה מליטיי אדונם (35) את בנה מיכאל בחזרה. זאת לאחר שהיה באחריות האגף כחודש.
"שכבתי בבית החולים פצועה לאחר שבעל הבית היכה אותי", היא סיפרה. "הגיעו נציגי האגף לשירותים חברתיים ולקחו לי את הילד. הובטח לי שהילד יילקח לדוד שלי, שמתגורר אף הוא באילת, אולם הוא נלקח למקום בלתי ידוע. לאחר שהשתחררתי ניסיתי להשיב אליי את בני אבל אמרו לי שאני לא יכולה לקבל אותו".
שבועות ארוכים הסתובבה אדונם מבוהלת וחרדה, ללא כל מושג היכן בנה. הפליטה שברחה מאריתריאה על רקע רדיפות של מוסלמים את בני הדת הנוצרית, מצאה עצמה בארץ זרה שאת שפתה אינה דוברת, ללא בן זוג תומך וללא ידיעה למי לפנות כדי להשיב אליה את בנה הקטן.
מי שסייעה לה לבסוף לקבל את הילד בחזרה לחזקתה היתה ד"ר דניאלה אורטנר־שולנברג, שהלכה עמה לאגף לשירותים חברתיים, ואף ייצגה אותה
בדיון שנערך בבית המשפט, שם ביקשו עובדי האגף להשאיר את מיכאל הפעוט במשפחת אומנה.
"לא יעלה על הדעת שאם פצועה ללא מקום לגור תעבור גיהינום בצורת לקיחת בנה מזרועותיה", אמרה ד"ר אורטנר־שולנברג. "אדונם היא אדם בריא וכשירה לגדל את הילד שלה. היא זקוקה לסיוע, לחמלה ולהבנה. היא פליטה שנעקרה מביתה ושסבלה מאלימות גופנית עליה פחדה להתלונן. אני לא מבינה מדוע לקחו ממנה את הבן שלה במקום לנסות ולסייע לה לגדל אותו".
בית המשפט האריך את צו המשמורת של התינוק ביום שלישי שעבר עד לצהרי רביעי. בבוקר אדונם נבדקה על ידי פסיכיאטר, שאישר לה לקבל חזרה את הילד.
"אני שמחה שבנה שב לזרועותיה", אמר ד"ר אורטנר־שולנברג. "היא חיה עכשיו בקהילה תומכת, שתסייע לה לעבור את הימים הקשים ולטפל במיכאל הקטן. מתנדבי 'מרק לוינסקי' בסניף אילת תומכים בה ומסייעים בהוצאות הראשוניות של הטיפול בתינוק, כיוון שהיא נותרה חסרת כל. אני מלווה את המשפחה הקטנה ומאחלת להם רק טוב. אני בטוחה שיהיו עוד אילתים טובי לב שיתרמו למשפחה הקטנה ככל שיוכלו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה