הכתבה ביטוח לאומי שלל קצבת הבטחת הכנסה ממובטל , mako | פורסם 15/05/14
הוראה פנימית שהוצאה על ידי המוסד לביטוח לאומי, קובעת שסיוע בתשלום שכר דירה על ידי קרובי משפחה, יחשב כהכנסה וישלול את הזכות לקצבת הבטחת הכנסה. כתוצאה מהוראה זו, החליטו פקידי המוסד לשלול מא', מובטל בן 62, את קצבת הבטחת ההכנסה שלו, לאחר שגילו כי הוריו העבירו לו תמיכה של כ-2,000 ₪ בחודש לכיסוי שכר הדירה
א' תושב גבעתיים, בן 61, קיבל במשך שנים הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, לאחר שנמצא עומד בקריטריונים, עקב משכורתו הנמוכה. למרות קבלת קצבת הבטחת ההכנסה, א' לא הצליח להתקיים במינימום ההכרחי למחייתו, והוא לא הצליח לעמוד בתשלומי שכר דירה למגוריו. לא' אין דירה בבעלותו והוא מתגורר בדירת חדר, בבניין ישן, כאשר גובה השכירות שלו עומדת על סך של 2,000 ש"ח בחודש. גמלת הבטחת ההכנסה שא' מקבל מהביטוח הלאומי עומדת על סך של 2,162 ש"ח בחודש. בנוסף, א' עובד במשרה חלקית, אשר עבורה הוא משתכר כ- 1,120 ₪ לחודש ואלו כל הכנסותיו.
תמיכת ההורים תחשב מעתה כהכנסה
"הואיל ומדובר בקצבה זעומה, שבקושי מכסה את דמי השכירות, נרתמו הוריו הקשישים של א' לסייע לו במימון שכר הדירה", מבהירה עו"ד יפית מנגל, העוסקת בתביעות של מעסיקים ויחידים מול הביטוח הלאומי בפרקליטי IL, המייצגת את א'. תשלום שכר הדירה הועבר על ידי הוריו של א' ישירות לבעל הדירה, ממנו מושכרת הדירה. על פי הערעור שהוגש על ידי עו"ד מנגל, התנהלות זו נבדקה על ידי המוסד לביטוח לאומי בעבר ואושרה ככזו שאינה פוגעת בזכאותו לקצבה של המבוטח. זאת מאחר שסכום הסיוע שכונה "עזרת קרוב", לא נחשבת בחוק הבטחת הכנסה - כהכנסה.
לדברי עו"ד מנגל, בינואר 2010 העביר המוסד לביטוח לאומי לעובדיו חוזר כללי, אשר בו הוא מורה להם לשנות את הקריטריונים לבחינת זכאות המבוטחים, לגמלת הבטחת הכנסה. באחד מסעיפי החוזר נקבע, כי "תמיכה המועברת על ידי הוראת קבע, המשמשת לכיסוי הוצאות הנתמך, כגון משכנתא או שכר דירה, תחושב כהכנסה בחודש הרלוונטי". לדברי עו"ד מנגל, המוסד לביטוח לאומי לא טרח להודיע על שינוי המדיניות למקבלי הקצבה.
באוגוסט 2010, נשלחה אל א' הודעה מהמוסד לביטוח לאומי ברמת גן, לפיה, סכום התמיכה של הוריו בתשלומי השכירות בדירה שבה הוא גר, יחשבו מעתה כהכנסה. זאת למרות שהסכום הועבר ישירות לידי בעל הדירה. בנוסף, הודיע המוסד לביטוח לאומי כי השינוי חל רטרואקטיבית, ולכן נוצר לא' חוב, בגין התקופה מאז חל השינוי. "המערער ניסה ככל יכולתו, בתכתובת ענפה ומנומקת, להסיר את רוע הגזירה ולהאיר את עיני המוסד לביטוח לאומי בדבר הקריטריונים השגויים שהציב בפני המבוטחים. הוא עשה זאת באמצעות פגישה שקיים עם נציגי המוסד לביטוח לאומי, אך על אף הניסיונות החוזרים ונשנים, כל מאמציו עלו בתוהו", טוענת עו"ד מנגל. עו"ד מנגל מבהירה כי רק לאחר שפנה למוסד, הובא לידיעתו של א', לראשונה, החוזר שעליו הסתמך המוסד לביטוח לאומי בקביעתו.
איך מצפים מאדם לחיות מ-500 ש"ח בחודש?
א' הגיש, באמצעות עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, כתב תביעה מפורט נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לדבריו, לאור לחצי הקיום הדוחקים, הוא נאלץ להציע "פתרון זמני", עד לסיום ההליך המשפטי בנושא. לפי הפתרון שהציע, יתעד א' את ההחזר להוריו עבור שכר הדירה המלא, מדי חודש, זאת בכדי שיוכל לקבל את גמלתו. לאור התיעוד אותו ביצע, ובו כביכול החזיר את הכספים להוריו, טען המוסד לביטוח לאומי, כי משום הפתרון שאושר, תביעתו הינה תיאורטית בלבד וביקש למחוק את התביעה. בית הדין לעבודה נענה לבקשה.
החלטת בית הדין לעבודה הכתה את א' בהלם. התיעוד אותו הציג, על מנת לקבל את קצבת הקיום, שבלעדיה היה רעב ללחם, התקבלה על ידי בית הדין כפתרון מתמשך. משמעות ההחלטה הינה שהוא יכול לקיים את עצמו מ-500 ₪ בחודש.
א' פנה אל עו"ד יפית מנגל והיא הגישה בשמו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, אשר בו ציינה כי החוזר של המוסד לביטוח לאומי מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בנוסף, חוזר זה עומד בניגוד לחוק הבטחת הכנסה ושולל את הזכות החוקתית של כל אדם לקורת גג, שאינה עומדת למבחן הכנסה. "פסקי הדין שהביא המוסד לביטוח לאומי להצדקת עמדתו בנושא, אינם רלוונטיים לזכות לקורת גג, ולכן השימוש בהם מהווה אחיזת עיניים וגניבת הדעת". עו"ד יפית מנגל טוענת, כי מטרת התביעה המקורית של א' היא להשיב את זכותו לחיות בכבוד ולהתנהל ביושר, תוך ויתור על ההתניה של המוסד לביטוח לאומי כי הוא זכאי לגמלה, כל עוד יוכיח שהוא משפה את הוריו על שכר הדירה המשולם עבורו.
"התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי אינה עומדת באף קריטריון משפטי"
"החוזר שהוציא ביטוח לאומי מנוגד ליסוד כבוד האדם וחרותו" עו"ד יפית מנגל עו"ד מנגל מציינת, כי בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה קבעו לא אחת, שתפקידו של המוסד לביטוח לאומי לשרת את הציבור, ביישום חקיקה סוציאלית לטובת המבוטחים. אל לעובדי המוסד לחפש דרכים למנוע מאותם מבוטחים את שהמחוקק התכוון להעניק להם. "התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי אינה עומדת באף קריטריון משפטי בישראל", מסבירה עו"ד מנגל. לאור האמור מבקש א' לדון בשאלת חוקיותו של החוזר מטעם המוסד לביטוח לאומי, שלו השפעה ישירה על שאלת זכאותו לגמלת ההכנסה.
"תופעה זו לפיה פוגע הביטוח הלאומי ביודעין, בזכות יסוד של המבוטחים לקיום מינימאלי בכבוד, תוך הפרת החוק, אמורה להדליק נורות אזהרה מהבהבות אצל כל אזרח ואזרח בישראל", מזהירה עו"ד מנגל."זוהי מדיניות מתמשכת של המוסד לביטוח הלאומי, לפיה הוא שולל את הקצבאות הזעומות ממילא, ואזרחי המדינה המוחלשים מגיעים עד כדי ייאוש ופת רעב". מדובר במדיניות לפיה פועל הביטוח הלאומי, מזה שנים רבות ,באין מפריע, אלא שמדיניות זו, ההולכת ומחריפה עלולה לפגוע בכל אזרח בישראל, שימצא את עצמו נזקק לבטחון בסיסי.
הוראה פנימית שהוצאה על ידי המוסד לביטוח לאומי, קובעת שסיוע בתשלום שכר דירה על ידי קרובי משפחה, יחשב כהכנסה וישלול את הזכות לקצבת הבטחת הכנסה. כתוצאה מהוראה זו, החליטו פקידי המוסד לשלול מא', מובטל בן 62, את קצבת הבטחת ההכנסה שלו, לאחר שגילו כי הוריו העבירו לו תמיכה של כ-2,000 ₪ בחודש לכיסוי שכר הדירה
א' תושב גבעתיים, בן 61, קיבל במשך שנים הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, לאחר שנמצא עומד בקריטריונים, עקב משכורתו הנמוכה. למרות קבלת קצבת הבטחת ההכנסה, א' לא הצליח להתקיים במינימום ההכרחי למחייתו, והוא לא הצליח לעמוד בתשלומי שכר דירה למגוריו. לא' אין דירה בבעלותו והוא מתגורר בדירת חדר, בבניין ישן, כאשר גובה השכירות שלו עומדת על סך של 2,000 ש"ח בחודש. גמלת הבטחת ההכנסה שא' מקבל מהביטוח הלאומי עומדת על סך של 2,162 ש"ח בחודש. בנוסף, א' עובד במשרה חלקית, אשר עבורה הוא משתכר כ- 1,120 ₪ לחודש ואלו כל הכנסותיו.
תמיכת ההורים תחשב מעתה כהכנסה
"הואיל ומדובר בקצבה זעומה, שבקושי מכסה את דמי השכירות, נרתמו הוריו הקשישים של א' לסייע לו במימון שכר הדירה", מבהירה עו"ד יפית מנגל, העוסקת בתביעות של מעסיקים ויחידים מול הביטוח הלאומי בפרקליטי IL, המייצגת את א'. תשלום שכר הדירה הועבר על ידי הוריו של א' ישירות לבעל הדירה, ממנו מושכרת הדירה. על פי הערעור שהוגש על ידי עו"ד מנגל, התנהלות זו נבדקה על ידי המוסד לביטוח לאומי בעבר ואושרה ככזו שאינה פוגעת בזכאותו לקצבה של המבוטח. זאת מאחר שסכום הסיוע שכונה "עזרת קרוב", לא נחשבת בחוק הבטחת הכנסה - כהכנסה.
לדברי עו"ד מנגל, בינואר 2010 העביר המוסד לביטוח לאומי לעובדיו חוזר כללי, אשר בו הוא מורה להם לשנות את הקריטריונים לבחינת זכאות המבוטחים, לגמלת הבטחת הכנסה. באחד מסעיפי החוזר נקבע, כי "תמיכה המועברת על ידי הוראת קבע, המשמשת לכיסוי הוצאות הנתמך, כגון משכנתא או שכר דירה, תחושב כהכנסה בחודש הרלוונטי". לדברי עו"ד מנגל, המוסד לביטוח לאומי לא טרח להודיע על שינוי המדיניות למקבלי הקצבה.
באוגוסט 2010, נשלחה אל א' הודעה מהמוסד לביטוח לאומי ברמת גן, לפיה, סכום התמיכה של הוריו בתשלומי השכירות בדירה שבה הוא גר, יחשבו מעתה כהכנסה. זאת למרות שהסכום הועבר ישירות לידי בעל הדירה. בנוסף, הודיע המוסד לביטוח לאומי כי השינוי חל רטרואקטיבית, ולכן נוצר לא' חוב, בגין התקופה מאז חל השינוי. "המערער ניסה ככל יכולתו, בתכתובת ענפה ומנומקת, להסיר את רוע הגזירה ולהאיר את עיני המוסד לביטוח לאומי בדבר הקריטריונים השגויים שהציב בפני המבוטחים. הוא עשה זאת באמצעות פגישה שקיים עם נציגי המוסד לביטוח לאומי, אך על אף הניסיונות החוזרים ונשנים, כל מאמציו עלו בתוהו", טוענת עו"ד מנגל. עו"ד מנגל מבהירה כי רק לאחר שפנה למוסד, הובא לידיעתו של א', לראשונה, החוזר שעליו הסתמך המוסד לביטוח לאומי בקביעתו.
איך מצפים מאדם לחיות מ-500 ש"ח בחודש?
א' הגיש, באמצעות עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, כתב תביעה מפורט נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לדבריו, לאור לחצי הקיום הדוחקים, הוא נאלץ להציע "פתרון זמני", עד לסיום ההליך המשפטי בנושא. לפי הפתרון שהציע, יתעד א' את ההחזר להוריו עבור שכר הדירה המלא, מדי חודש, זאת בכדי שיוכל לקבל את גמלתו. לאור התיעוד אותו ביצע, ובו כביכול החזיר את הכספים להוריו, טען המוסד לביטוח לאומי, כי משום הפתרון שאושר, תביעתו הינה תיאורטית בלבד וביקש למחוק את התביעה. בית הדין לעבודה נענה לבקשה.
החלטת בית הדין לעבודה הכתה את א' בהלם. התיעוד אותו הציג, על מנת לקבל את קצבת הקיום, שבלעדיה היה רעב ללחם, התקבלה על ידי בית הדין כפתרון מתמשך. משמעות ההחלטה הינה שהוא יכול לקיים את עצמו מ-500 ₪ בחודש.
עו"ד יפית מנגל |
"התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי אינה עומדת באף קריטריון משפטי"
"החוזר שהוציא ביטוח לאומי מנוגד ליסוד כבוד האדם וחרותו" עו"ד יפית מנגל עו"ד מנגל מציינת, כי בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה קבעו לא אחת, שתפקידו של המוסד לביטוח לאומי לשרת את הציבור, ביישום חקיקה סוציאלית לטובת המבוטחים. אל לעובדי המוסד לחפש דרכים למנוע מאותם מבוטחים את שהמחוקק התכוון להעניק להם. "התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי אינה עומדת באף קריטריון משפטי בישראל", מסבירה עו"ד מנגל. לאור האמור מבקש א' לדון בשאלת חוקיותו של החוזר מטעם המוסד לביטוח לאומי, שלו השפעה ישירה על שאלת זכאותו לגמלת ההכנסה.
"תופעה זו לפיה פוגע הביטוח הלאומי ביודעין, בזכות יסוד של המבוטחים לקיום מינימאלי בכבוד, תוך הפרת החוק, אמורה להדליק נורות אזהרה מהבהבות אצל כל אזרח ואזרח בישראל", מזהירה עו"ד מנגל."זוהי מדיניות מתמשכת של המוסד לביטוח הלאומי, לפיה הוא שולל את הקצבאות הזעומות ממילא, ואזרחי המדינה המוחלשים מגיעים עד כדי ייאוש ופת רעב". מדובר במדיניות לפיה פועל הביטוח הלאומי, מזה שנים רבות ,באין מפריע, אלא שמדיניות זו, ההולכת ומחריפה עלולה לפגוע בכל אזרח בישראל, שימצא את עצמו נזקק לבטחון בסיסי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה