ניכוי סכומים בגין תשלום יתר - המתלוננת, אם חד-הורית הסובלת ממצוקה כלכלית וממצב בריאותי לקוי, קיבלה בשנים 2004-2008 מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) קצבת נכות כללית, אף שלפי אחוזי הנכות שנקבעו לה היא לא הייתה זכאית לקבל את הקצבה.
עם גילוי הטעות חויבה המתלוננת ב-127,304 ש"ח, ששולמו לה ביתר, והחוב נוכה מקצבתה החודשית ומתשלומים אחרים שקיבלה מהמוסד.
המתלוננת הגישה לוועדה לבחינת חובות של המוסד (להלן - הוועדה) בקשה לביטול החוב, והוועדה הורתה בשנת 2011 על ביטול מחצית החוב, זאת עקב טעותו של המוסד ובהתחשב במצוקתה הכלכלית של המתלוננת ובמצבה הרפואי. הוועדה קבעה כי אף שהמוסד היה אמור לבטל, לפי אמות המידה שהוא פועל לפיהן, רק 20% מהחוב, יבוטלו נוכח הנסיבות המיוחדות 50% ממנו. הוועדה לא הטילה ספק בתום לבה של המתלוננת וקבעה שאין לתלות בה את היווצרות החוב, מאחר שהיא לא יכלה לשער שהיא מקבלת קצבת נכות כללית שלא הייתה זכאית לקבלה.
אף שבירור התלונה העלה כי המוסד פעל בעניינה של המתלוננת לפי נהליו, ואף הקטין את החוב בשיעור גבוה מהמתחייב, ראתה הנציבות לנכון להציג לפניו את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, שבעטיין היא סברה שיש מקום לבטל את החוב כולו:
א. המתלוננת הסתמכה בתום לב על החלטת המוסד משנת 2004, שבה אושרה זכאותה לקצבת נכות כללית, והשתמשה בכספי הקצבה למחייתה.
ב. מכיוון שהמוסד טעה ולא דחה בשנת 2004 את תביעת המתלוננת לקצבת הנכות, לא יכלה המתלוננת באותה העת לפעול לשינוי ההחלטה ולמיצוי זכויותיה, בין באמצעות הגשת ערר על החלטת הוועדההרפואית בעניין אחוזי הנכות שנקבעו לה ובין באמצעות הגשת תביעה חדשה לקבלת קצבת נכות.
ג. אילו ידעה המתלוננת בפרק הזמן האמור שהיא אינה זכאית לקצבה, היה באפשרותה גם לשקול לצאת לעבוד או לתבוע גמלת הבטחת הכנסה. מכיוון שלא עשתה כן ומכיוון שנשללה למפרע זכאותה לקצבה, הורע מצבה הכלכלי באופן בלתי הפיך.
ד. אילו הייתה הוועדה דנה בבקשה לביטול החוב במועד שבו התגלתה הטעות, היו החלטותיה נקבעות לפי הוראות הנהלים הפנימיים לביטול חובות שהיו בתוקף באותו זמן. בנהלים אלה נקבע כי חוב שנוצר באשמת המוסד ושעברה שנה ממועד תחילת הזכאות השגויה שבגינה הוא נוצר, יבוטל אוטומטית.
בעקבות פניית הנציבות שבה הוועדה ודנה בעניינה של המתלוננת והחליטה לבטל כליל את יתרת חובה למוסד.
(702934)
עם גילוי הטעות חויבה המתלוננת ב-127,304 ש"ח, ששולמו לה ביתר, והחוב נוכה מקצבתה החודשית ומתשלומים אחרים שקיבלה מהמוסד.
המתלוננת הגישה לוועדה לבחינת חובות של המוסד (להלן - הוועדה) בקשה לביטול החוב, והוועדה הורתה בשנת 2011 על ביטול מחצית החוב, זאת עקב טעותו של המוסד ובהתחשב במצוקתה הכלכלית של המתלוננת ובמצבה הרפואי. הוועדה קבעה כי אף שהמוסד היה אמור לבטל, לפי אמות המידה שהוא פועל לפיהן, רק 20% מהחוב, יבוטלו נוכח הנסיבות המיוחדות 50% ממנו. הוועדה לא הטילה ספק בתום לבה של המתלוננת וקבעה שאין לתלות בה את היווצרות החוב, מאחר שהיא לא יכלה לשער שהיא מקבלת קצבת נכות כללית שלא הייתה זכאית לקבלה.
אף שבירור התלונה העלה כי המוסד פעל בעניינה של המתלוננת לפי נהליו, ואף הקטין את החוב בשיעור גבוה מהמתחייב, ראתה הנציבות לנכון להציג לפניו את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, שבעטיין היא סברה שיש מקום לבטל את החוב כולו:
א. המתלוננת הסתמכה בתום לב על החלטת המוסד משנת 2004, שבה אושרה זכאותה לקצבת נכות כללית, והשתמשה בכספי הקצבה למחייתה.
ב. מכיוון שהמוסד טעה ולא דחה בשנת 2004 את תביעת המתלוננת לקצבת הנכות, לא יכלה המתלוננת באותה העת לפעול לשינוי ההחלטה ולמיצוי זכויותיה, בין באמצעות הגשת ערר על החלטת הוועדההרפואית בעניין אחוזי הנכות שנקבעו לה ובין באמצעות הגשת תביעה חדשה לקבלת קצבת נכות.
ג. אילו ידעה המתלוננת בפרק הזמן האמור שהיא אינה זכאית לקצבה, היה באפשרותה גם לשקול לצאת לעבוד או לתבוע גמלת הבטחת הכנסה. מכיוון שלא עשתה כן ומכיוון שנשללה למפרע זכאותה לקצבה, הורע מצבה הכלכלי באופן בלתי הפיך.
ד. אילו הייתה הוועדה דנה בבקשה לביטול החוב במועד שבו התגלתה הטעות, היו החלטותיה נקבעות לפי הוראות הנהלים הפנימיים לביטול חובות שהיו בתוקף באותו זמן. בנהלים אלה נקבע כי חוב שנוצר באשמת המוסד ושעברה שנה ממועד תחילת הזכאות השגויה שבגינה הוא נוצר, יבוטל אוטומטית.
בעקבות פניית הנציבות שבה הוועדה ודנה בעניינה של המתלוננת והחליטה לבטל כליל את יתרת חובה למוסד.
(702934)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה