תחקיר מגזין המושבות "לא בלי בתי" , גלבוע דקר , אפריל 2013
בשלוש שנים האחרונות ראה ד"ר דימטרי בלשוב, את בתו בת ה-13 רק פעם אחת. כל זאת בעקבות חוות דעת פסיכולוגית של הגברת אלה גוברניקוב, שהוגשה לביהמ"ש וקבעה כי האב גורם טראומה נפשית לילדה. תחקיר "מגזין המושבות" חושף, כי אותה גב’ גורניקוב לא מופיעה כלל בפנקס הפסיכולוגים של מדינת ישראל. הקלות בה הצליחו להפריד בין אב לבתו צריכה לעורר דאגה אצל כולנו
בשלוש שנים האחרונות ראה ד"ר דימטרי בלשוב, את בתו בת ה-13 רק פעם אחת. כל זאת בעקבות חוות דעת פסיכולוגית של הגברת אלה גוברניקוב, שהוגשה לביהמ"ש וקבעה כי האב גורם טראומה נפשית לילדה. תחקיר "מגזין המושבות" חושף, כי אותה גב’ גורניקוב לא מופיעה כלל בפנקס הפסיכולוגים של מדינת ישראל. הקלות בה הצליחו להפריד בין אב לבתו צריכה לעורר דאגה אצל כולנו [צילומים: אימג’בנק/thinkstock]
בפעם האחרונה שפגש ד"ר דמיטרי בלשוב את בתו, אורית (שם בדוי) בת ה-13, זה היה בחופשת הקיץ בשנת 2010. אז יחד עם אישתו, סוניה, שתי בנותיה ובתם המשותפת הם טיילו באזור קיסריה. הבנות רקדו, הצטלמו, הכינו הצגה והופיעו בפני הוריהם. בתמונות הרבות שצילם באותו היום ניתן לראות את השמחה על פניהן של הבנות, להרגיש את אווירת החופש. למחרת היום חזרה אורית לצפת, שם היא גרה עם אמה, נטליה, גרושתו של דימטרי. מאז לא ראה אותה יותר.
ד"ר דמיטרי בלשוב (43), תושב חדרה התגרש לפני עשור מאשתו הראשונה, נטליה, אורית היא ילדתם המשותפת. בבקשה לשינוי הסדרי הראייה שהגישה לבית המשפט, בחודש מאי 2011 צירפה האם את חוות דעתה של אלה גוברניקוב אותה תיארה כפסיכולוגית מומחית. זו קבעה כי דמיטרי "גורם לפסיכוטראומה קשה לילדה". בשלוש השנים האחרונות פגש האב את בתו, רק פעם אחת, וזאת בעקבות אותה הערכה פסיכולוגית. בזמן הזה הוא הצליח לגלות כי מי שכתבה את חוות הדעת על ילדתו ועליו כלל איננה פסיכולוגית. כיצד אישה שאינה רשומה בפנקס הפסיכולוגים של מדינת ישראל מספקת חוות דעת שקבילה בבית המשפט, את הנושא חוקרת עכשיו גם משטרת ישראל.
רפי גינת נכנס לתמונה
"בימים האחרונים, הילדה נהייתה בוכייה, ללא בטחון עצמי, עם הערכה עצמית מאוד ירודה", נכתב בהערכה פסיכולוגית אותה הכינה גוברניקוב בחודש אוגוסט 2010 ואשר הוצגה במאי 2011 בבית המשפט בחיפה ע"י ולדימיר פטרוב עורך דינה של נטליה. ד"ר בלשוב - רופא המתמחה בגריאטריה בבית החולים הממשלתי "דורות" בנתניה, הבין שהוא נכנס למילכוד בין הצורך להילחם על שמו ועל זכותו להיפגש עם בתו, לבין הנזק שעלול להיגרם לילדה בעקבות המלחמות על הסדרי הראייה, בין כתלי בית המשפט. "גרושתי והפסיכולוגית, גב’ גוברניקוב, הציגו אותי בבית המשפט אותי כמסוכן לילדה שלי. אני חושש ממה שאישתי לשעבר מפיצה נגדי. יש לי בנות נוספות בבית ומקצוע מכובד. האשמות שלה הן חסרות כל אמת, קשות, מפחידות וכואבות", מספר בלשוב השבוע ובקול שבור מוסיף, "אני אבא טוב לא אבא רע".
לא ברור כיצד הצליחה אלה גוברניקוב, תושבת נתניה, להתחזות לפסיכולוגית המתמחה בעיקר בטיפול בילדים וילדות. ע"פ העדויות אותם אספנו במהלך הכנת הכתבה, היא עושה זאת כבר שנים מבלי שאף אחד יעצור בעדה. כשקיבל ד"ר בלשוב, את חוות הדעת של הפסיכולוגית גוברניקוב לידיו, הבין מניסיונו הרפואי שמשהו בחוות הדעת לא תקין. לדבריו שם לב שהניסוח לא כל כך מקצועי והמינוחים לא מדויקים. פתאום דברים קטנים בטופס שהתגלגל והתקבל בבית המשפט, עוררו את חשדו כי המסמך מזויף. הוא החליט לחפש את אלה גוברניקוב, אך במשך תקופה שארכה כמעט שנתיים, לא הצליח למצוא פרטים עליה.
לפני כשנה, שמע במקרה מקולגה לעבודה את השם אלה גוברניקוב, כשזו המליצה על שירותיה, כמי שידועה בקרב הציבור הישראלי דובר הרוסית כפסיכולוגית המטפלת בילדים. בירור פשוט ב"פנקס הפסיכולוגים" ובמשרד הבריאות, הבהיר לו כי לא קיימת פסיכולוגית בשם זה. כשפנה בלשוב למשרד הבריאות קיבל את התשובה הבאה: "הגברת גוברניקוב אלה, לא הגיבה לאף פנייה שנשלחה אליה מטעם המשרד, ואנו נגבה תלונתך בכל דרך שתידרש ע"י המשטרה", הבהירו אנשי המשרד.
לפני כשנה, שמע במקרה מקולגה לעבודה את השם אלה גוברניקוב, כשזו המליצה על שירותיה, כמי שידועה בקרב הציבור הישראלי דובר הרוסית כפסיכולוגית המטפלת בילדים. בירור פשוט ב"פנקס הפסיכולוגים" ובמשרד הבריאות, הבהיר לו כי לא קיימת פסיכולוגית בשם זה. כשפנה בלשוב למשרד הבריאות קיבל את התשובה הבאה: "הגברת גוברניקוב אלה, לא הגיבה לאף פנייה שנשלחה אליה מטעם המשרד, ואנו נגבה תלונתך בכל דרך שתידרש ע"י המשטרה", הבהירו אנשי המשרד
כשכשל בנסיונות לאתר את הגב’ גוברניקוב פנה ד"ר בלשוב לעזרתו של רפי גינת מנחה תכנית התחקירים הידועה "כלבוטק". לפני כשנה החלו תחקירני התכנית לנסות ולאתר את הפסיכולוגית אלה גוברניקוב, לכשאיתרו אותה בביתה שמשמש עבורה גם כמשרד לפגישות עם מטופלים. קבעו איתה ד"ר בלשוב ואישתו סוניה פגישות נפרדות זאת בשיתוף תחקירני התוכנית שהגיעו מצויידים במכשירי הקלטה. סיפור הכיסוי שנתפר עבור הפגישות היה זהה לחלוטין לפרטי המקרה האמיתיים: אב שגורם "פסיכוטראומה" (טראומה נפשית) לבתו.
לאחר ארבעה מפגשים ועשרות שיחות בטלפון, בהם הצליחו לטענת ד"ר בלשוב, להוכיח כי אלה גוברניקוב מטפלת בלקוחות, כפסיכולוגית בביתה, נפרדו דרכיהם של ד"ר בלשוב ותחקירני כלבוטק. התכנית ששדורה במשך שנים בערוץ 2 עוברת בימים אלו לערוץ 10 ובינתיים ירדה מהמרקע. הכתבה על אודות הגב’ גוברניקוב מעולם לא שודרה.
ויטמינים במקום כדורים פסיכיאטרים
בידי "מגזין המושבות" הקלטות המתעדות את מפגשיהם של סוניה, רעייתו של ד"ר בלשוב ותחקירני כלבוטק, עם הגב’ גרובניקוב בביתה בנתניה [הציטוטים במקור]. סיפור הכיסוי שהוכן עבור סוניה היה: אישה שעוברת הליך גרושין ומעוניינת להרחיק את ילדתם המשותפת מאביה השתיין.
גוברניקוב לא מבזבזת זמן ומיד מתחילה להדריך את סוניה כיצד להוציא כסף מאבי הילדה: "קודם כל ללכת לבית הספר, לבקש שהילדה תיפגש עם פסיכולוג, ושם היא יכולה להגיד שאין לכם איפה לגור. ככה יהיו הוכחות. את צריכה לתפוס מכל הכיוונים ". עוד המליצה "הפסיכולוגית" לסוניה להפסיק לעבוד ולפנות לביטוח לאומי בבקשה לסיוע. "יש לי משכורת טובה", הקשתה סוניה, אך גוברניקוב השיבה: "תמיד כדי לנסות ".
גוברניקוב לא הסתפקה בייעוץ ראשוני והורתה לסוניה להתייצב עם הילדה לטיפול פעם בשבוע בביתה בנתניה, התירוץ לפגישות הביתיות, העומס הרב במקום עבודתה בתל אביב. "זה עולה 200 ש"ח לשעה. הרבה מכירים אותי בנתניה, כי בתל אביב אני גם עובדת, אבל אין תורים בזמן הקרוב. אם היית באה אליי לת"א זה היה הרבה יותר יקר. בבית אני עובדת ככה למרות שאסור לי, אין לי רשיון לעבוד בבית. אני אומרת אמת. אני יכולה לעבוד במרפאה פרטית אבל בבית לא פתחתי עסק, לכן אסור לי. אני עצמאית אבל אסור לי לעבוד בבית".
זה לא נגמר שם, במקצועיות ובשיטתיות פורסת גוברניקוב בפני סוניה את השיטה כיצד להוציא כמה שיותר כסף מאבי הילדה. היא מבטיחה כי היא תעזור ותתמוך, ומספרת כי יש לה פסיכיאטר שייתן כדורים והמלצות על מנת להסדיר את העניין. "אפשר לתבוע אותו בכסף, למה שהוא עשה לה בעיות נפשיות. זה מסמך במיוחד לבית משפט שיש הפרעות להתנהגות ", אמרה גוברניקוב והוסיפה, "מתי שיהיה כתוב שהיא במעקב אצל פסיכיאטר, שם צריך להיות סיפור ממש רציני, שהילדה בטיפול אצל פסיכיאטר, היא מקבלת טיפולים תרופתיים, אתם שומעים אותי נכון. אני מסבירה לכם איך אפשר לעשות אפילו מכיוון הצגה. אני מסבירה לכם כל כיוונים אתם תבחרו מה שאתם רוצים. עם הילדה, בטוח יש טראומה אבל צריך לבדוק מאיזה כיוון אפשר לצאת יותר חזקים מזה. ללכת דרך הפסיכיאטר זה חד פעמי, אבל אני צריכה לבדוק את הכרטיס שלה".
"לא כולם מוכנים ללכת כמוני", רומזת גוברניקוב, "אני אבדוק עם הפסיכיאטר, אני ארשום את הפרטים של קופ"ח של הילדה ואני ארשום אותך. את יכולה לקנות את התרופות אבל לא חייבת לתת אותן לילדה. הם רואים לפי המחשב. רק כדי שיהיה רשום. האבא גם יכול לשאול לכן את יכולה לשים וויטמין במקום תרופה".
סוניה, אשר מופתעת מהיצירתיות של גוברניקוב, שואלת: "לשקר לילדה?". "זה וויטמינים, את לא נותנת לה דברים רעים", השיבה גוברניקוב ואפילו מצאה צידוק. "אולי יש לילדה בעיות עם התנהגות, הוויטמינים ממש יעזרו לה. היא מאוד צריכה תוסף וויטמין B. זה אני יכולה להגיד לך עם עיניים עצומות".
גוברניקוב מתגאה בקשריה עם אנשי מקצוע כמו פסיכיאטרים ונוירולוגים, ומציעה לסוניה שתשיג עבורה חוות דעת נוספות בנוסף לזו שלה. גם לאפשרות שהאב או גורם אחר ישאל את הילדה האם היא אכן הולכת לטיפול אצל פסיכלוג מוכנה גוברניקוב. "בגלל זה תביאו אותה ונסתדר על כמה פעמים". יצויין כי מההקלטות עולה כי גוברניקוב מציגה עצמה כפסיכולוגית קלינית, אשר למדה לתואר שני ואף נשמעת אומרת באחת מהן אומרת, "לימדתי במכללות, לימדתי באשדוד במכללה בודרמן"[התכוונה כנראה למכללת "רידמן". ג.ד].
לא רק זאת, גוברניקוב אף מציעה למטופליה את האפשרות שהיא תדאג להם אל מול הגורמים האחרים. כך למשל היא הציעה לסוניה, "אני אדבר עם הפסיכיאטרים ונוירולוג שיהיה לכם את החוות דעת שלהם גם, לא רק את שלי".
לשאלת תחקירן "כלבוטק", שאתגר את הפסיכולוגית גוברניקוב ושאל אם המסמכים של אלה תופסים בבית המשפט, ענתה האחרונה" "בטח! נתתי להרבה אנשים, כל המסמכים שלי תופסים בבית המשפט בלי שום בעיה ". לפחות בעניין זה יש מן האמת.
לא תפקידי לבדוק
מערכת בתי המשפט: אין לנו את הכלים לבדוק את המסמכים
לבית המשפט אין כלים לקבוע האם מסמך המוגש על ידי מי מבעלי הדין הוא מסמך אותנטי אם לאו. טענות בדבר פגם או תוקף של מסמך או ראיה, נטענות על ידי הצדדים ובית המשפט מחליט על פי הטענות שנטענות בפניו. במקרה זה, כך עולה מהפניה, טענה בדבר תוקף חוות הדעת כלל לא עלתה על ידי בעלי הדין ומשכך לא יכול היה בית המשפט להידרש לעניין. בספר החוקים ישנן עבירות שעניינן זיוף ומרמה אשר ניתן להעמיד בגינן לדין.
כיצד קורה שלמערכת המשפט בישראל מגיעה חוות דעת של פסיכולוגית שאיננה רשומה בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות? פנינו לעו"ד, ולדימיר פטרוב, שמייצג את נטליה, אשתו לשעבר של ד"ר בלשוב, בדיון על הסדרי הראיה של הילדה אורית. "היא לא פסיכולוגית? לא ידעתי. הלקוחה שלחה לי את כל המכתבים, קראתי וזהו. הגשתי בקשה ולא בדקתי ’מי מה מו ואיך..’, זה לא תפקיד שלי. אני לא מבין, מה אני צריך לבדוק? חשבתי שזה אמיתי".
נטליה קמנצקי, אישתו לשעבר של ד"ר בלשוב, סיפרה "למגזין המושבות" כיצד נוצר הקשר לגוברניקוב . "מישהו מהחברים של המשפחה אמר שהיא עזרה לכמה אנשים וככה הגענו אליה". שנשאלה היכן נפגשו, בקליניקה או בביתה של גוברניקוב , השיבה: "אני לא זוכרת, זה היה לפני שלוש או ארבע שנים ואמא שלי הייתה אצלה עם הילדה, ולא אני".
יצויין כי בהערכה הפסיכולוגית שסיפקה גוברניקוב נכתב: "בתאריך 17.08.2010 פנתה אלי נטליה בבקשה לייעוץ בנושא שינוי ההתנהגות של בתה, בימים האחרונים". במסמך לא מוזכרת כלל סבתה של הילדה. לדבריה של נטליה, רופאה במקצועה, היא גם לא הבחינה במשהו חריג בהערכה הפסיכולוגית.
"דו"ח חובבני, לא מקצועי, כתוב בשפה רדודה וילדותית"
באופן כללי, ההתרשמות שלי שמדובר בדו"ח חובבני, לא מקצועי, לא כתוב בנוסח הפורמלי המקובל, לא כולל מידע חשוב על המאבחנת ועל נסיבות האיבחון, הוא נראה מכוון למטרה מסויימת ולא אובייקטיבי. הוא כתוב בשפה רדודה וילדותית, וגם בהתחשב בכך שהכותבת היא עולה חדשה. אומרת פסיכולוגית מומחית אשר אליה נשלח הדוח לאבחנה
את הערכה הפסיכולוגית של גוברניקוב לגבי מצבה של הילדה. העברנו לבחינה אצל פסיכולוגית קלינית מומחית ע"פ רשומות משרד הבריאות ומתמחה בטיפול בילדים . הפסיכולוגית המומחית [ שמה שמור במערכת] הפנתה אותנו לטעויות קריטיות במסמך. כך לדוגמה הסבה את תשומת לבנו לכך שבחתימה של הגב’ גוברניקוב בתחתית המסמך כתוב "פסיכולוגית" ולא "פסיכולוגית קלינית" או "פסיכולוגית חינוכית". "חוות דעת מהסוג הזה רשאים לעשות פסיכולוגים שקיבלו אישור ממשרד הבריאות, אחרי תואר שני והתמחות, ליד שמם צריך להופיע התואר "פסיכולוג קליני/חינוכי". לדבריה של המומחית, התואר פסיכולוג אומר שהכותבת לא סיימה את תהליך ההתמחות ואולי כלל לא למדה תואר שני. "גם מי שלמד תואר ראשון רשאי לכנות עצמו פסיכולוג אבל אין לו כל הכשרה באיבחון, טיפול או כתיבת חוות דעת", הסבירה. "בנוסף, אין במסמך את הפרטים של הכותבת שנדרשים, כמו הכשרה ותחום המומחיות. העניין יכול להיחשב לעבירה של ממש. פסיכולוגים אינם רשאים לערוך כזה איבחון, ואם הם עושים זאת במסגרת התמחות עליהם לציין מי הפסיכולוג המומחה שהדריך אותם".
עוד מציינת הפסיכולוגית המומחית כי מקובל לרשום בתחילת המסמך כמה פגישות היו, היכן הן התקיימו (בקליניקה, במרפאה ציבורית או בבית הלקוח) ואילו מבחנים נערכו. איזה סוג של ראיון (ראיון פסיכיאטרי, פסיכולוגי וכדומה), פרטים אשר חשוב לציין, לא נמצאים במסמך שהובא בפני בית המשפט. "לא כתוב מי נכח בפגישות - הילדה, האם, ביחד, לחוד. זה מאוד משמעותי, כי אם האמא נוכחת זה אומר שהמאבחנת שמעה את גירסת האם ולא את גירסת הילדה".
עוד מבהירה הפסיכולוגית המומחית את המונח "טראומה". "זהו מונח מקצועי עם משמעויות מאוד מוגדרות ואין שום אינדיקציה בחוות הדעת לטראומה. טראומה (או יותר נכון "הפרעה פוסט-טראומטית") הוא מצב נפשי שנגרם עקב התעללות או ארועים חריגיים כמו תאונה, פיגוע, אלימות וכדומה, שיוצרים הצפה רגשית בלתי נסבלת וסימפטומים כמו- בעיות בשינה, בתיאבון, פלשבקים, סיוטי לילה וכדומה. הכותבת אינה מגבה את הטענה החמורה שלה לגבי ’טראומה’ בשום מידע שמאשש זאת. גם הסגנון לקוי, יש לכתוב ’המאובחנת סובלת מהפרעה פוסט-טראומטית’ ולגבות זאת כאמור בסימפטומים המעידים על כך".
משרד הבריאות: לבקש מהפסיכולוג להציג את תעודותיו
רשימת הפסיכולוגים בעלי הרישיון מופיעה באתר משרד הבריאות תחת הכותרת "פנקס הפסיכולוגים". הרשימה מתעדכנת באופן שוטף. כל מקרה של תלונה על התחזות או הטעייה של פסיכולוג המגיע למשרד הבריאות נבדק והמידע מועבר למשטרה. כמו כן, ממליצים למתלונן לפנות בתלונה למשטרה. מדובר במקרים בודדים – מקרה או שניים בשנה.
חשוב שכל אזרח טרם התקשרותו עם פסיכולוג יבדוק באתר אם הוא אכן רשום בפנקס מהו תחום המומחיות בה הוא מחזיק והאם תחום המומחיות תואם את הבעיה שבשלה הוא פונה לפסיכולוג. ישנם שישה תחומי התמחות בפסיכולוגיה : חינוכי, התפתחותי, שיקומי, רפואי, תעסוקתי וארגוני. מומלץ לבקש מהפסיכולוג להציג את תעודותיו בפני הפונה.
עוד מוסיפה הפסיכולוגית המומחית אליה שלחנו את חוות הדעת: "הכותבת איננה מתייחסת כלל ליחסים של הילדה עם האמא שלה, אולי המצוקה של הילדה נובעת מהליכים משפטיים ומכך שאמא פתחה במאבק נוסף והילדה קרועה בין הוריה? בדרך כלל, המצוקה העיקרית של ילדים שהוריהם מתגרשים נובעת מהמתח בין ההורים. ככל שהסכסוך בין ההורים מחריף, כך נגרם וגובר הנזק נפשי לילדים - העניין נכון גם לגבי הורים נשואים. זה מידע שמגובה בהרבה מחקרים. באופן כללי, ההתרשמות שלי שמדובר בדו"ח חובבני, לא מקצועי, לא כתוב בנוסח הפורמלי המקובל, לא כולל מידע חשוב על המאבחנת ועל נסיבות האיבחון, הוא נראה מכוון למטרה מסויימת ולא אובייקטיבי. הוא כתוב בשפה רדודה וילדותית, וגם בהתחשב בכך שהכותבת היא עולה חדשה, עדיין אין בו מונחים מקצועיים מינימלים כמו אבחנה (דיאגנוזה) המלצות מקצועיות - אם הילדה עברה טראומה צריך לטפל בטראומה, זה יותר דחוף מאשר לקבוע היכן ייפגשו".
"מנסיוני כמאבחנת מסוגלות הורית, המלצה לפגישות עם הורה מחוץ לביתו ניתנות במקרים קיצוניים של סכנה, אלימות או חשש. לא נראה שזה המצב במקרה הזה".
עזרתי לאנשים שביקשו ממני
בשבועות האחרונים ניסינו ליצור קשר עם אלה גוברניקוב. באחת הפעמים בהם ענתה לטלפון קבענו להיפגש למחרת בביתה בנתניה. כשהגיע מועד המפגש לא היה מענה בדירה. שכנה שגרה בדירה ממול סיפרה: "אלה היא אישה מקסימה, היא פסיכולוגית של ילדים קטנים אני חושבת". לשאלה אם היא נחשבת לפסיכולוגית טובה, השיבה השכנה, "אפשר גם להגיד שהולך לה טוב, מגיעים לפה הרבה ילדים קטנים".
בשיחה טלפונית עם אלה גוברניקוב, היא ניסתה בתחילה להתחמק, אח"כ להסביר את מעשיה ולבסוף שינתה את גרסתה בנוגע לכל מה שאמרה.
אלה, את לא מופיעה בפנקס הפסיכולוגים?
גוברניקוב: "בטח, כי אני לא פסיכולוגית, אני עובדת סתם. אני עזרתי לאנשים מה שהם ביקשו ממני, אבל לא יותר".
אפשר לשאול במה את עובדת?
"אני מטפלת. בבית, מטפלת רגילה".
כמו פסיכולוגית?
"כן".
לפני מספר שבועות הגיש ד"ר בלשוב תלונה במשטרת נתניה כנגד אלה גוברניקוב בהאשמות של התחזות כבעל תעודה ועל קבלת דבר במרמה.
במשטרת ישראל אישרו השבוע כי אכן נפתחה חקירה בנושא.
קישורים:
תסביכי ה"טיפולים" והאלימות של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה, ופקידות סעד ניבה מילנר, וסימונה שטיינמנץ נגד אמא וילדיה - דצמבר 2012 - מדובר באמא ל' אשר אינה רואה את בנה בן ה- 10 (או) מזה 4 שנים, ועם בנה בן ה- 8 (אר) נפגשת פעם בשבוע כשעה במרכז קשר לאחר שלא ראתה אותו כ- 3 שנים. רשויות הרווחה מונעות מהאמא לראות את ילדיה בהסדרי ראיה קבועים ומסודרים עקב "טיפולים" שלדעתם הם צריכים לעבור...\
גיא שמיר קורא לסימונה שטינמיץ להחזיר את הילדים החטופים - דצמבר 2012 - פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטינמיץ מנחה מקצועית של פקידות סעד לסדרי דין העובדות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות בענייני משפחה בקהילה. מדובר בפקידות העובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות, בדיוני בתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות. זוהי שיטת עבודה מתואמת בין צמרת משרד הרווחה והרשות השופטת ומהווה קרקע פוריה לשחיתות וגזל אזרחים מוחלשים...
מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה - השופט נפתלי שילה - יוני 2011 - ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות - מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה...
דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין - מאי 2009
כיצד הפך האזרח כלי משחק לידיהם של פקידי הרווחה - מערך הרווחה בישראל מופקר מושחת ומשחית מזה עשרות שנים. רשויות הרווחה פועלות בחיסיון ללא פקוח אפקטיבי ומשרתות אינטרסים של מלכ"רים פנימיות, משפחות אומנה, תעשיית אימוץ, תוך פגיעה בזכויותיהם, גופם ונפשם של פרטים ומשפחות. בסיפורה של דלית ראינו את רשויות הרווחה מנתקות את דלית ממשפחתה ושולחות אותה לאימוץ סגור, שם עוברת דלית התעללות, ננטשת ממשפחתה המאמצת ומוצאת דרכה למעונות סגורים של משרד הרווחה, שם מתדרדרת. כאשר היא כורעת ללדת מודיעות לה פקידות הסעד כי עוברה ילקח ממנה. סופה של דלית הוא הפקרתה והרצחה. הכישלון של שירותי הרווחה מלווה באכזריות כלפי "מטופליהן"...
כישלון השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה - השופט שמואל בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול - חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה...
בשלוש שנים האחרונות ראה ד"ר דימטרי בלשוב, את בתו בת ה-13 רק פעם אחת. כל זאת בעקבות חוות דעת פסיכולוגית של הגברת אלה גוברניקוב, שהוגשה לביהמ"ש וקבעה כי האב גורם טראומה נפשית לילדה. תחקיר "מגזין המושבות" חושף, כי אותה גב’ גורניקוב לא מופיעה כלל בפנקס הפסיכולוגים של מדינת ישראל. הקלות בה הצליחו להפריד בין אב לבתו צריכה לעורר דאגה אצל כולנו
בשלוש שנים האחרונות ראה ד"ר דימטרי בלשוב, את בתו בת ה-13 רק פעם אחת. כל זאת בעקבות חוות דעת פסיכולוגית של הגברת אלה גוברניקוב, שהוגשה לביהמ"ש וקבעה כי האב גורם טראומה נפשית לילדה. תחקיר "מגזין המושבות" חושף, כי אותה גב’ גורניקוב לא מופיעה כלל בפנקס הפסיכולוגים של מדינת ישראל. הקלות בה הצליחו להפריד בין אב לבתו צריכה לעורר דאגה אצל כולנו [צילומים: אימג’בנק/thinkstock]
בפעם האחרונה שפגש ד"ר דמיטרי בלשוב את בתו, אורית (שם בדוי) בת ה-13, זה היה בחופשת הקיץ בשנת 2010. אז יחד עם אישתו, סוניה, שתי בנותיה ובתם המשותפת הם טיילו באזור קיסריה. הבנות רקדו, הצטלמו, הכינו הצגה והופיעו בפני הוריהם. בתמונות הרבות שצילם באותו היום ניתן לראות את השמחה על פניהן של הבנות, להרגיש את אווירת החופש. למחרת היום חזרה אורית לצפת, שם היא גרה עם אמה, נטליה, גרושתו של דימטרי. מאז לא ראה אותה יותר.
ד"ר דמיטרי בלשוב (43), תושב חדרה התגרש לפני עשור מאשתו הראשונה, נטליה, אורית היא ילדתם המשותפת. בבקשה לשינוי הסדרי הראייה שהגישה לבית המשפט, בחודש מאי 2011 צירפה האם את חוות דעתה של אלה גוברניקוב אותה תיארה כפסיכולוגית מומחית. זו קבעה כי דמיטרי "גורם לפסיכוטראומה קשה לילדה". בשלוש השנים האחרונות פגש האב את בתו, רק פעם אחת, וזאת בעקבות אותה הערכה פסיכולוגית. בזמן הזה הוא הצליח לגלות כי מי שכתבה את חוות הדעת על ילדתו ועליו כלל איננה פסיכולוגית. כיצד אישה שאינה רשומה בפנקס הפסיכולוגים של מדינת ישראל מספקת חוות דעת שקבילה בבית המשפט, את הנושא חוקרת עכשיו גם משטרת ישראל.
רפי גינת נכנס לתמונה
"בימים האחרונים, הילדה נהייתה בוכייה, ללא בטחון עצמי, עם הערכה עצמית מאוד ירודה", נכתב בהערכה פסיכולוגית אותה הכינה גוברניקוב בחודש אוגוסט 2010 ואשר הוצגה במאי 2011 בבית המשפט בחיפה ע"י ולדימיר פטרוב עורך דינה של נטליה. ד"ר בלשוב - רופא המתמחה בגריאטריה בבית החולים הממשלתי "דורות" בנתניה, הבין שהוא נכנס למילכוד בין הצורך להילחם על שמו ועל זכותו להיפגש עם בתו, לבין הנזק שעלול להיגרם לילדה בעקבות המלחמות על הסדרי הראייה, בין כתלי בית המשפט. "גרושתי והפסיכולוגית, גב’ גוברניקוב, הציגו אותי בבית המשפט אותי כמסוכן לילדה שלי. אני חושש ממה שאישתי לשעבר מפיצה נגדי. יש לי בנות נוספות בבית ומקצוע מכובד. האשמות שלה הן חסרות כל אמת, קשות, מפחידות וכואבות", מספר בלשוב השבוע ובקול שבור מוסיף, "אני אבא טוב לא אבא רע".
לא ברור כיצד הצליחה אלה גוברניקוב, תושבת נתניה, להתחזות לפסיכולוגית המתמחה בעיקר בטיפול בילדים וילדות. ע"פ העדויות אותם אספנו במהלך הכנת הכתבה, היא עושה זאת כבר שנים מבלי שאף אחד יעצור בעדה. כשקיבל ד"ר בלשוב, את חוות הדעת של הפסיכולוגית גוברניקוב לידיו, הבין מניסיונו הרפואי שמשהו בחוות הדעת לא תקין. לדבריו שם לב שהניסוח לא כל כך מקצועי והמינוחים לא מדויקים. פתאום דברים קטנים בטופס שהתגלגל והתקבל בבית המשפט, עוררו את חשדו כי המסמך מזויף. הוא החליט לחפש את אלה גוברניקוב, אך במשך תקופה שארכה כמעט שנתיים, לא הצליח למצוא פרטים עליה.
לפני כשנה, שמע במקרה מקולגה לעבודה את השם אלה גוברניקוב, כשזו המליצה על שירותיה, כמי שידועה בקרב הציבור הישראלי דובר הרוסית כפסיכולוגית המטפלת בילדים. בירור פשוט ב"פנקס הפסיכולוגים" ובמשרד הבריאות, הבהיר לו כי לא קיימת פסיכולוגית בשם זה. כשפנה בלשוב למשרד הבריאות קיבל את התשובה הבאה: "הגברת גוברניקוב אלה, לא הגיבה לאף פנייה שנשלחה אליה מטעם המשרד, ואנו נגבה תלונתך בכל דרך שתידרש ע"י המשטרה", הבהירו אנשי המשרד.
לפני כשנה, שמע במקרה מקולגה לעבודה את השם אלה גוברניקוב, כשזו המליצה על שירותיה, כמי שידועה בקרב הציבור הישראלי דובר הרוסית כפסיכולוגית המטפלת בילדים. בירור פשוט ב"פנקס הפסיכולוגים" ובמשרד הבריאות, הבהיר לו כי לא קיימת פסיכולוגית בשם זה. כשפנה בלשוב למשרד הבריאות קיבל את התשובה הבאה: "הגברת גוברניקוב אלה, לא הגיבה לאף פנייה שנשלחה אליה מטעם המשרד, ואנו נגבה תלונתך בכל דרך שתידרש ע"י המשטרה", הבהירו אנשי המשרד
כשכשל בנסיונות לאתר את הגב’ גוברניקוב פנה ד"ר בלשוב לעזרתו של רפי גינת מנחה תכנית התחקירים הידועה "כלבוטק". לפני כשנה החלו תחקירני התכנית לנסות ולאתר את הפסיכולוגית אלה גוברניקוב, לכשאיתרו אותה בביתה שמשמש עבורה גם כמשרד לפגישות עם מטופלים. קבעו איתה ד"ר בלשוב ואישתו סוניה פגישות נפרדות זאת בשיתוף תחקירני התוכנית שהגיעו מצויידים במכשירי הקלטה. סיפור הכיסוי שנתפר עבור הפגישות היה זהה לחלוטין לפרטי המקרה האמיתיים: אב שגורם "פסיכוטראומה" (טראומה נפשית) לבתו.
לאחר ארבעה מפגשים ועשרות שיחות בטלפון, בהם הצליחו לטענת ד"ר בלשוב, להוכיח כי אלה גוברניקוב מטפלת בלקוחות, כפסיכולוגית בביתה, נפרדו דרכיהם של ד"ר בלשוב ותחקירני כלבוטק. התכנית ששדורה במשך שנים בערוץ 2 עוברת בימים אלו לערוץ 10 ובינתיים ירדה מהמרקע. הכתבה על אודות הגב’ גוברניקוב מעולם לא שודרה.
ויטמינים במקום כדורים פסיכיאטרים
בידי "מגזין המושבות" הקלטות המתעדות את מפגשיהם של סוניה, רעייתו של ד"ר בלשוב ותחקירני כלבוטק, עם הגב’ גרובניקוב בביתה בנתניה [הציטוטים במקור]. סיפור הכיסוי שהוכן עבור סוניה היה: אישה שעוברת הליך גרושין ומעוניינת להרחיק את ילדתם המשותפת מאביה השתיין.
גוברניקוב לא מבזבזת זמן ומיד מתחילה להדריך את סוניה כיצד להוציא כסף מאבי הילדה: "קודם כל ללכת לבית הספר, לבקש שהילדה תיפגש עם פסיכולוג, ושם היא יכולה להגיד שאין לכם איפה לגור. ככה יהיו הוכחות. את צריכה לתפוס מכל הכיוונים ". עוד המליצה "הפסיכולוגית" לסוניה להפסיק לעבוד ולפנות לביטוח לאומי בבקשה לסיוע. "יש לי משכורת טובה", הקשתה סוניה, אך גוברניקוב השיבה: "תמיד כדי לנסות ".
גוברניקוב לא הסתפקה בייעוץ ראשוני והורתה לסוניה להתייצב עם הילדה לטיפול פעם בשבוע בביתה בנתניה, התירוץ לפגישות הביתיות, העומס הרב במקום עבודתה בתל אביב. "זה עולה 200 ש"ח לשעה. הרבה מכירים אותי בנתניה, כי בתל אביב אני גם עובדת, אבל אין תורים בזמן הקרוב. אם היית באה אליי לת"א זה היה הרבה יותר יקר. בבית אני עובדת ככה למרות שאסור לי, אין לי רשיון לעבוד בבית. אני אומרת אמת. אני יכולה לעבוד במרפאה פרטית אבל בבית לא פתחתי עסק, לכן אסור לי. אני עצמאית אבל אסור לי לעבוד בבית".
 |
| ראה את ילדתו בפעם האחרונה לפני שלוש שנים. ד"ר דימטרי בלשוב ובתו |
זה לא נגמר שם, במקצועיות ובשיטתיות פורסת גוברניקוב בפני סוניה את השיטה כיצד להוציא כמה שיותר כסף מאבי הילדה. היא מבטיחה כי היא תעזור ותתמוך, ומספרת כי יש לה פסיכיאטר שייתן כדורים והמלצות על מנת להסדיר את העניין. "אפשר לתבוע אותו בכסף, למה שהוא עשה לה בעיות נפשיות. זה מסמך במיוחד לבית משפט שיש הפרעות להתנהגות ", אמרה גוברניקוב והוסיפה, "מתי שיהיה כתוב שהיא במעקב אצל פסיכיאטר, שם צריך להיות סיפור ממש רציני, שהילדה בטיפול אצל פסיכיאטר, היא מקבלת טיפולים תרופתיים, אתם שומעים אותי נכון. אני מסבירה לכם איך אפשר לעשות אפילו מכיוון הצגה. אני מסבירה לכם כל כיוונים אתם תבחרו מה שאתם רוצים. עם הילדה, בטוח יש טראומה אבל צריך לבדוק מאיזה כיוון אפשר לצאת יותר חזקים מזה. ללכת דרך הפסיכיאטר זה חד פעמי, אבל אני צריכה לבדוק את הכרטיס שלה".
"לא כולם מוכנים ללכת כמוני", רומזת גוברניקוב, "אני אבדוק עם הפסיכיאטר, אני ארשום את הפרטים של קופ"ח של הילדה ואני ארשום אותך. את יכולה לקנות את התרופות אבל לא חייבת לתת אותן לילדה. הם רואים לפי המחשב. רק כדי שיהיה רשום. האבא גם יכול לשאול לכן את יכולה לשים וויטמין במקום תרופה".
סוניה, אשר מופתעת מהיצירתיות של גוברניקוב, שואלת: "לשקר לילדה?". "זה וויטמינים, את לא נותנת לה דברים רעים", השיבה גוברניקוב ואפילו מצאה צידוק. "אולי יש לילדה בעיות עם התנהגות, הוויטמינים ממש יעזרו לה. היא מאוד צריכה תוסף וויטמין B. זה אני יכולה להגיד לך עם עיניים עצומות".
גוברניקוב מתגאה בקשריה עם אנשי מקצוע כמו פסיכיאטרים ונוירולוגים, ומציעה לסוניה שתשיג עבורה חוות דעת נוספות בנוסף לזו שלה. גם לאפשרות שהאב או גורם אחר ישאל את הילדה האם היא אכן הולכת לטיפול אצל פסיכלוג מוכנה גוברניקוב. "בגלל זה תביאו אותה ונסתדר על כמה פעמים". יצויין כי מההקלטות עולה כי גוברניקוב מציגה עצמה כפסיכולוגית קלינית, אשר למדה לתואר שני ואף נשמעת אומרת באחת מהן אומרת, "לימדתי במכללות, לימדתי באשדוד במכללה בודרמן"[התכוונה כנראה למכללת "רידמן". ג.ד].
לא רק זאת, גוברניקוב אף מציעה למטופליה את האפשרות שהיא תדאג להם אל מול הגורמים האחרים. כך למשל היא הציעה לסוניה, "אני אדבר עם הפסיכיאטרים ונוירולוג שיהיה לכם את החוות דעת שלהם גם, לא רק את שלי".
לשאלת תחקירן "כלבוטק", שאתגר את הפסיכולוגית גוברניקוב ושאל אם המסמכים של אלה תופסים בבית המשפט, ענתה האחרונה" "בטח! נתתי להרבה אנשים, כל המסמכים שלי תופסים בבית המשפט בלי שום בעיה ". לפחות בעניין זה יש מן האמת.
לא תפקידי לבדוק
מערכת בתי המשפט: אין לנו את הכלים לבדוק את המסמכים
לבית המשפט אין כלים לקבוע האם מסמך המוגש על ידי מי מבעלי הדין הוא מסמך אותנטי אם לאו. טענות בדבר פגם או תוקף של מסמך או ראיה, נטענות על ידי הצדדים ובית המשפט מחליט על פי הטענות שנטענות בפניו. במקרה זה, כך עולה מהפניה, טענה בדבר תוקף חוות הדעת כלל לא עלתה על ידי בעלי הדין ומשכך לא יכול היה בית המשפט להידרש לעניין. בספר החוקים ישנן עבירות שעניינן זיוף ומרמה אשר ניתן להעמיד בגינן לדין.
כיצד קורה שלמערכת המשפט בישראל מגיעה חוות דעת של פסיכולוגית שאיננה רשומה בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות? פנינו לעו"ד, ולדימיר פטרוב, שמייצג את נטליה, אשתו לשעבר של ד"ר בלשוב, בדיון על הסדרי הראיה של הילדה אורית. "היא לא פסיכולוגית? לא ידעתי. הלקוחה שלחה לי את כל המכתבים, קראתי וזהו. הגשתי בקשה ולא בדקתי ’מי מה מו ואיך..’, זה לא תפקיד שלי. אני לא מבין, מה אני צריך לבדוק? חשבתי שזה אמיתי".
נטליה קמנצקי, אישתו לשעבר של ד"ר בלשוב, סיפרה "למגזין המושבות" כיצד נוצר הקשר לגוברניקוב . "מישהו מהחברים של המשפחה אמר שהיא עזרה לכמה אנשים וככה הגענו אליה". שנשאלה היכן נפגשו, בקליניקה או בביתה של גוברניקוב , השיבה: "אני לא זוכרת, זה היה לפני שלוש או ארבע שנים ואמא שלי הייתה אצלה עם הילדה, ולא אני".
יצויין כי בהערכה הפסיכולוגית שסיפקה גוברניקוב נכתב: "בתאריך 17.08.2010 פנתה אלי נטליה בבקשה לייעוץ בנושא שינוי ההתנהגות של בתה, בימים האחרונים". במסמך לא מוזכרת כלל סבתה של הילדה. לדבריה של נטליה, רופאה במקצועה, היא גם לא הבחינה במשהו חריג בהערכה הפסיכולוגית.
"דו"ח חובבני, לא מקצועי, כתוב בשפה רדודה וילדותית"
באופן כללי, ההתרשמות שלי שמדובר בדו"ח חובבני, לא מקצועי, לא כתוב בנוסח הפורמלי המקובל, לא כולל מידע חשוב על המאבחנת ועל נסיבות האיבחון, הוא נראה מכוון למטרה מסויימת ולא אובייקטיבי. הוא כתוב בשפה רדודה וילדותית, וגם בהתחשב בכך שהכותבת היא עולה חדשה. אומרת פסיכולוגית מומחית אשר אליה נשלח הדוח לאבחנה
את הערכה הפסיכולוגית של גוברניקוב לגבי מצבה של הילדה. העברנו לבחינה אצל פסיכולוגית קלינית מומחית ע"פ רשומות משרד הבריאות ומתמחה בטיפול בילדים . הפסיכולוגית המומחית [ שמה שמור במערכת] הפנתה אותנו לטעויות קריטיות במסמך. כך לדוגמה הסבה את תשומת לבנו לכך שבחתימה של הגב’ גוברניקוב בתחתית המסמך כתוב "פסיכולוגית" ולא "פסיכולוגית קלינית" או "פסיכולוגית חינוכית". "חוות דעת מהסוג הזה רשאים לעשות פסיכולוגים שקיבלו אישור ממשרד הבריאות, אחרי תואר שני והתמחות, ליד שמם צריך להופיע התואר "פסיכולוג קליני/חינוכי". לדבריה של המומחית, התואר פסיכולוג אומר שהכותבת לא סיימה את תהליך ההתמחות ואולי כלל לא למדה תואר שני. "גם מי שלמד תואר ראשון רשאי לכנות עצמו פסיכולוג אבל אין לו כל הכשרה באיבחון, טיפול או כתיבת חוות דעת", הסבירה. "בנוסף, אין במסמך את הפרטים של הכותבת שנדרשים, כמו הכשרה ותחום המומחיות. העניין יכול להיחשב לעבירה של ממש. פסיכולוגים אינם רשאים לערוך כזה איבחון, ואם הם עושים זאת במסגרת התמחות עליהם לציין מי הפסיכולוג המומחה שהדריך אותם".
עוד מציינת הפסיכולוגית המומחית כי מקובל לרשום בתחילת המסמך כמה פגישות היו, היכן הן התקיימו (בקליניקה, במרפאה ציבורית או בבית הלקוח) ואילו מבחנים נערכו. איזה סוג של ראיון (ראיון פסיכיאטרי, פסיכולוגי וכדומה), פרטים אשר חשוב לציין, לא נמצאים במסמך שהובא בפני בית המשפט. "לא כתוב מי נכח בפגישות - הילדה, האם, ביחד, לחוד. זה מאוד משמעותי, כי אם האמא נוכחת זה אומר שהמאבחנת שמעה את גירסת האם ולא את גירסת הילדה".
עוד מבהירה הפסיכולוגית המומחית את המונח "טראומה". "זהו מונח מקצועי עם משמעויות מאוד מוגדרות ואין שום אינדיקציה בחוות הדעת לטראומה. טראומה (או יותר נכון "הפרעה פוסט-טראומטית") הוא מצב נפשי שנגרם עקב התעללות או ארועים חריגיים כמו תאונה, פיגוע, אלימות וכדומה, שיוצרים הצפה רגשית בלתי נסבלת וסימפטומים כמו- בעיות בשינה, בתיאבון, פלשבקים, סיוטי לילה וכדומה. הכותבת אינה מגבה את הטענה החמורה שלה לגבי ’טראומה’ בשום מידע שמאשש זאת. גם הסגנון לקוי, יש לכתוב ’המאובחנת סובלת מהפרעה פוסט-טראומטית’ ולגבות זאת כאמור בסימפטומים המעידים על כך".
משרד הבריאות: לבקש מהפסיכולוג להציג את תעודותיו
רשימת הפסיכולוגים בעלי הרישיון מופיעה באתר משרד הבריאות תחת הכותרת "פנקס הפסיכולוגים". הרשימה מתעדכנת באופן שוטף. כל מקרה של תלונה על התחזות או הטעייה של פסיכולוג המגיע למשרד הבריאות נבדק והמידע מועבר למשטרה. כמו כן, ממליצים למתלונן לפנות בתלונה למשטרה. מדובר במקרים בודדים – מקרה או שניים בשנה.
חשוב שכל אזרח טרם התקשרותו עם פסיכולוג יבדוק באתר אם הוא אכן רשום בפנקס מהו תחום המומחיות בה הוא מחזיק והאם תחום המומחיות תואם את הבעיה שבשלה הוא פונה לפסיכולוג. ישנם שישה תחומי התמחות בפסיכולוגיה : חינוכי, התפתחותי, שיקומי, רפואי, תעסוקתי וארגוני. מומלץ לבקש מהפסיכולוג להציג את תעודותיו בפני הפונה.
עוד מוסיפה הפסיכולוגית המומחית אליה שלחנו את חוות הדעת: "הכותבת איננה מתייחסת כלל ליחסים של הילדה עם האמא שלה, אולי המצוקה של הילדה נובעת מהליכים משפטיים ומכך שאמא פתחה במאבק נוסף והילדה קרועה בין הוריה? בדרך כלל, המצוקה העיקרית של ילדים שהוריהם מתגרשים נובעת מהמתח בין ההורים. ככל שהסכסוך בין ההורים מחריף, כך נגרם וגובר הנזק נפשי לילדים - העניין נכון גם לגבי הורים נשואים. זה מידע שמגובה בהרבה מחקרים. באופן כללי, ההתרשמות שלי שמדובר בדו"ח חובבני, לא מקצועי, לא כתוב בנוסח הפורמלי המקובל, לא כולל מידע חשוב על המאבחנת ועל נסיבות האיבחון, הוא נראה מכוון למטרה מסויימת ולא אובייקטיבי. הוא כתוב בשפה רדודה וילדותית, וגם בהתחשב בכך שהכותבת היא עולה חדשה, עדיין אין בו מונחים מקצועיים מינימלים כמו אבחנה (דיאגנוזה) המלצות מקצועיות - אם הילדה עברה טראומה צריך לטפל בטראומה, זה יותר דחוף מאשר לקבוע היכן ייפגשו".
"מנסיוני כמאבחנת מסוגלות הורית, המלצה לפגישות עם הורה מחוץ לביתו ניתנות במקרים קיצוניים של סכנה, אלימות או חשש. לא נראה שזה המצב במקרה הזה".
עזרתי לאנשים שביקשו ממני
בשבועות האחרונים ניסינו ליצור קשר עם אלה גוברניקוב. באחת הפעמים בהם ענתה לטלפון קבענו להיפגש למחרת בביתה בנתניה. כשהגיע מועד המפגש לא היה מענה בדירה. שכנה שגרה בדירה ממול סיפרה: "אלה היא אישה מקסימה, היא פסיכולוגית של ילדים קטנים אני חושבת". לשאלה אם היא נחשבת לפסיכולוגית טובה, השיבה השכנה, "אפשר גם להגיד שהולך לה טוב, מגיעים לפה הרבה ילדים קטנים".
בשיחה טלפונית עם אלה גוברניקוב, היא ניסתה בתחילה להתחמק, אח"כ להסביר את מעשיה ולבסוף שינתה את גרסתה בנוגע לכל מה שאמרה.
אלה, את לא מופיעה בפנקס הפסיכולוגים?
גוברניקוב: "בטח, כי אני לא פסיכולוגית, אני עובדת סתם. אני עזרתי לאנשים מה שהם ביקשו ממני, אבל לא יותר".
אפשר לשאול במה את עובדת?
"אני מטפלת. בבית, מטפלת רגילה".
כמו פסיכולוגית?
"כן".
לפני מספר שבועות הגיש ד"ר בלשוב תלונה במשטרת נתניה כנגד אלה גוברניקוב בהאשמות של התחזות כבעל תעודה ועל קבלת דבר במרמה.
במשטרת ישראל אישרו השבוע כי אכן נפתחה חקירה בנושא.
קישורים:
תסביכי ה"טיפולים" והאלימות של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה, ופקידות סעד ניבה מילנר, וסימונה שטיינמנץ נגד אמא וילדיה - דצמבר 2012 - מדובר באמא ל' אשר אינה רואה את בנה בן ה- 10 (או) מזה 4 שנים, ועם בנה בן ה- 8 (אר) נפגשת פעם בשבוע כשעה במרכז קשר לאחר שלא ראתה אותו כ- 3 שנים. רשויות הרווחה מונעות מהאמא לראות את ילדיה בהסדרי ראיה קבועים ומסודרים עקב "טיפולים" שלדעתם הם צריכים לעבור...\
גיא שמיר קורא לסימונה שטינמיץ להחזיר את הילדים החטופים - דצמבר 2012 - פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטינמיץ מנחה מקצועית של פקידות סעד לסדרי דין העובדות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות בענייני משפחה בקהילה. מדובר בפקידות העובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות, בדיוני בתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות. זוהי שיטת עבודה מתואמת בין צמרת משרד הרווחה והרשות השופטת ומהווה קרקע פוריה לשחיתות וגזל אזרחים מוחלשים...
מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה - השופט נפתלי שילה - יוני 2011 - ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות - מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה...
דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין - מאי 2009
כיצד הפך האזרח כלי משחק לידיהם של פקידי הרווחה - מערך הרווחה בישראל מופקר מושחת ומשחית מזה עשרות שנים. רשויות הרווחה פועלות בחיסיון ללא פקוח אפקטיבי ומשרתות אינטרסים של מלכ"רים פנימיות, משפחות אומנה, תעשיית אימוץ, תוך פגיעה בזכויותיהם, גופם ונפשם של פרטים ומשפחות. בסיפורה של דלית ראינו את רשויות הרווחה מנתקות את דלית ממשפחתה ושולחות אותה לאימוץ סגור, שם עוברת דלית התעללות, ננטשת ממשפחתה המאמצת ומוצאת דרכה למעונות סגורים של משרד הרווחה, שם מתדרדרת. כאשר היא כורעת ללדת מודיעות לה פקידות הסעד כי עוברה ילקח ממנה. סופה של דלית הוא הפקרתה והרצחה. הכישלון של שירותי הרווחה מלווה באכזריות כלפי "מטופליהן"...
כישלון השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה - השופט שמואל בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול - חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה