קיזוז "חוב" מדמי אבטלה - מדוח נת"צ 38 לשנת 2011


המתלוננת פוטרה מעבודתה ונמצאה זכאית לדמי אבטלה החל מאוקטובר 2010. בתלונתה טענה כי המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) ניכה מדמי האבטלה ששולמו לה באותו החודש סכום של 905 ש"ח בגין חוב למוסד (להלן - החוב).

כאשר פנתה המתלוננת אל המוסד לבירור פשר החוב, נמסר לה כי על בסיס מידע שקיבל המוסד משירות התעסוקה הוא קבע כי היא לא הייתה זכאית לתשלום עבור חמישה ימי אבטלה שקיבלה בספטמבר 2000. בעקבות זאת נוצר חוב שלה למוסד, ואותו קיזז המוסד במלואו מדמי האבטלה ששולמו לה באוקטובר 2010.

המתלוננת טענה כי לא ידוע לה שהייתה חייבת למוסד חוב כלשהו, וכי המוסד לא הודיע לה מעולם על דבר קיומו של החוב. היא הוסיפה וטענה כי בכל השנים עבדה והתפרנסה, ואילו הייתה נדרשת בעבר לשלם את החוב, בהנחה שהוא היה מוצדק, היה לה קל יותר לשלמו. כיום היא אינה עובדת וזקוקה לכל דמי האבטלה שהיא מקבלת, ודווקא עתה, כשמצבה הכלכלי דחוק, מבקש המוסד לגבות ממנה חוב ישן שכאמור כלל לא ידעה על דבר קיומו.

המוסד השיב לפניית הנציבות כי הנתונים בדבר החוב הוזנו במערכת הממוחשבת של המוסד כבר בנובמבר 2000, אולם מאחר שעד לתשלום דמי האבטלה באוקטובר 2010 לא קיבלה המתלוננת שום קצבה, לא הייתה למוסד כל דרך לקזז את החוב. המוסד הוסיף כי כיום אין באפשרותו לאתר הודעות חוב שנשלחו למתלוננת.

המוסד טען כי מאחר שהחוב כבר נוכה מדמי האבטלה ששולמו למתלוננת, אין כיום מקום לשקול את ביטולו.

עמדת הנציבות הייתה כי על המוסד לשקול את ביטול החוב ואת החזר הסכום שקוזז, מהסיבות שלהלן:

1. לפי סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי, אם המוסד משלם למבוטח גמלת כסף שלא כדין, הוא רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור "מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין". ואולם, בהיעדר ראיה לכך שהמוסד שלח למתלוננת הודעות על דבר החוב בסמוך למועד היווצרותו, לא ניתן לקבוע כי המתלוננת ידעה שנוצר חוב כאמור, ולפיכך נראה כי גם לא יכלה לערער עליו. בנסיבות אלה אי-אפשר לקבוע חד-משמעית כי המתלוננת קיבלה גמלה שלא כדין, דבר שהוא תנאי הכרחי להחלת סעיף 315.

2. המוסד, בהיותו מופקד על ביצוע חוק שהוא סוציאלי במהותו, כפוף לכללי המשפט המינהלי שמתוקפם הוא חב כלפי המבוטחים חובה מוגברת של תום לב, הגינות ושקיפות. ולמרות זאת, במשך כעשר שנים ישב המוסד בחוסר מעש ולא נקט שום פעולות לגביית החוב, וככל הנראה אף לא הודיע עליו למתלוננת. רק כאשר היה צריך להתחיל לשלם למתלוננת דמי אבטלה בשנת 2010 הוא קיזז מהם את החוב.

3. אין לקבל את טענת המוסד ולפיה מאחר שהחוב כבר שולם, אין מקום לשקול היום את החזרתו; שהרי המוסד הוא שקיזז, בבת אחת וללא כל הודעה מראש, את החוב מדמי האבטלה ששולמו למתלוננת.

נוכח עמדת הנציבות הובא העניין לדיון לפני הוועדה לביטול חובות במוסד, והוועדה קבעה כי בנסיבות העניין יש להחזיר למתלוננת את הסכום שקוזז מדמי האבטלה שקיבלה.

(602580)

אין תגובות:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים