המתלונן טען כי המוסד לביטוח לאומי קיזז כספים מקצבת הילדים ששולמה לו בחודשים פברואר ומרס 2007 בלי שהודיע לו מראש על כוונתו לעשות כן ועל סיבת הקיזוז, ובלי שניתנה לו האפשרות לשלם את חובו בדרך אחרת. יתרה מזו, המוסד קיזז את הכספים אף שבאותה עת קיבל המתלונן הודעה שלפיה יש לו יתרת זכות במוסד. משלא עלה בידי המתלונן לקבל מהמוסד הסברים בקשר לחוב ולאופן גבייתו, הוא פנה לנציבות.
בירור התלונה העלה שלמתלונן שולמו דמי לידה , ואולם לאחר שקיבל המוסד מרשות המסים את שומת מס ההכנסה של המתלונן, התברר לו שהכנסתו על פי השומה הייתה נמוכה מההכנסה שעל בסיסה שולמו למתלונן דמי לידה, ומכאן שדמי הלידה ששולמו לו היו בסכום יתר. בעקבות כך קיזז המוסד את תשלום היתר מקצבת הילדים ששולמה למתלונן. בד בבד, בעקבות חישוב מחודש של דמי הביטוח לפי הכנסתו הנכונה של המתלונן, הוקטנו מקדמות דמי הביטוח שהיה עליו לשלם, ונוצרה לו יתרת זכות בדמי ביטוח.
המוסד מסר לנציבות העתק של ההודעה ששלח למתלונן בפברואר 2007 בדבר החוב שנוצר עקב תשלום היתר של דמי לידה, אך המתלונן טען כי לא קיבל הודעה זו.
מעיון בהודעה עלה כי לא נאמר בה שהמוסד עתיד לקזז את החוב מקצבת הילדים שמשולמת למתלונן, ולא צוין בה באיזו דרך ניתן לשלם את החוב ובתוך כמה זמן. נאמר בה רק שניתן לפנות לסניף המוסד לבירור עניין החוב. הנציבות הטעימה לפני המוסד כי נוסח ההודעה יוצר חוסר ודאות אצל מקבליה, שכן מחד גיסא הם אינם יודעים שהמוסד יקזז את החוב מהקצבה שהם עתידים לקבל, ומאידך גיסא לא נאמר בה כיצד עליהם לשלם את החוב.
עוד העלה בירור הנציבות כי המוסד החל לקזז את חובו של המתלונן סמוך לקבלת שומת מס ההכנסה שלפיה נקבע החוב, ובלי שהייתה למתלונן שהות לברר מדוע נוצר החוב או להשיג עליו.
כמו כן נמצא כי כשנוצר למבוטח חוב בגין הפרשי שומה ובמקביל הוא זכאי לגמלה או למענק מהמוסד (למשל, קצבת ילדים), המוסד אינו שולח לו דרישה לתשלום החוב בצירוף שובר לתשלומו, אלא החוב מקוזז אוטומטית מהגמלה המשולמת לו. הודעה על החוב, שנוסחה קבוע, מופקת במערכת הממוחשבת בעקבות קבלת השומה ממס הכנסה ונשלחת לחייב.
בעקבות בירור התלונה הודיעה סמנכ"ל גמלאות במוסד לנציבות כי ההודעות הנשלחות לחייבים ישונו: יצורף להן שובר לתשלום החוב, יפורטו בהן אפשרויות נוספות לתשלום החוב, ויצוין שאם החוב לא ישולם בתוך פרק הזמן שצוין בהודעה, הוא יקוזז מכל קצבה שהחייב יהיה זכאי לקבל מהמוסד. נוסף על כך הוחלט שקיזוז חוב יתחיל 45 ימים לאחר מועד משלוח ההודעה על מנת לתת לחייבים שהות מספקת לערער על החוב.
עוד נמסר לנציבות כי המוסד שוקד על הקמת מנגנון התחשבנות אוטומטי בין מערכת דמי הביטוח לבין מערכת דמי הלידה, כדי למנוע קיזוז סכומים מקצבאות של מבוטח שיש לו יתרת זכות בדמי ביטוח לאומי, כמו שקרה למתלונן.
סמוך לפרסום הדוח הודיע המוסד לנציבות כי הוא מתקשה ליישם את השינויים שהודיע כי בכוונתו לעשות.
הנציבות תוסיף ותברר סוגיה זו.
(תלונה 376732)
בירור התלונה העלה שלמתלונן שולמו דמי לידה , ואולם לאחר שקיבל המוסד מרשות המסים את שומת מס ההכנסה של המתלונן, התברר לו שהכנסתו על פי השומה הייתה נמוכה מההכנסה שעל בסיסה שולמו למתלונן דמי לידה, ומכאן שדמי הלידה ששולמו לו היו בסכום יתר. בעקבות כך קיזז המוסד את תשלום היתר מקצבת הילדים ששולמה למתלונן. בד בבד, בעקבות חישוב מחודש של דמי הביטוח לפי הכנסתו הנכונה של המתלונן, הוקטנו מקדמות דמי הביטוח שהיה עליו לשלם, ונוצרה לו יתרת זכות בדמי ביטוח.
המוסד מסר לנציבות העתק של ההודעה ששלח למתלונן בפברואר 2007 בדבר החוב שנוצר עקב תשלום היתר של דמי לידה, אך המתלונן טען כי לא קיבל הודעה זו.
מעיון בהודעה עלה כי לא נאמר בה שהמוסד עתיד לקזז את החוב מקצבת הילדים שמשולמת למתלונן, ולא צוין בה באיזו דרך ניתן לשלם את החוב ובתוך כמה זמן. נאמר בה רק שניתן לפנות לסניף המוסד לבירור עניין החוב. הנציבות הטעימה לפני המוסד כי נוסח ההודעה יוצר חוסר ודאות אצל מקבליה, שכן מחד גיסא הם אינם יודעים שהמוסד יקזז את החוב מהקצבה שהם עתידים לקבל, ומאידך גיסא לא נאמר בה כיצד עליהם לשלם את החוב.
עוד העלה בירור הנציבות כי המוסד החל לקזז את חובו של המתלונן סמוך לקבלת שומת מס ההכנסה שלפיה נקבע החוב, ובלי שהייתה למתלונן שהות לברר מדוע נוצר החוב או להשיג עליו.
כמו כן נמצא כי כשנוצר למבוטח חוב בגין הפרשי שומה ובמקביל הוא זכאי לגמלה או למענק מהמוסד (למשל, קצבת ילדים), המוסד אינו שולח לו דרישה לתשלום החוב בצירוף שובר לתשלומו, אלא החוב מקוזז אוטומטית מהגמלה המשולמת לו. הודעה על החוב, שנוסחה קבוע, מופקת במערכת הממוחשבת בעקבות קבלת השומה ממס הכנסה ונשלחת לחייב.
בעקבות בירור התלונה הודיעה סמנכ"ל גמלאות במוסד לנציבות כי ההודעות הנשלחות לחייבים ישונו: יצורף להן שובר לתשלום החוב, יפורטו בהן אפשרויות נוספות לתשלום החוב, ויצוין שאם החוב לא ישולם בתוך פרק הזמן שצוין בהודעה, הוא יקוזז מכל קצבה שהחייב יהיה זכאי לקבל מהמוסד. נוסף על כך הוחלט שקיזוז חוב יתחיל 45 ימים לאחר מועד משלוח ההודעה על מנת לתת לחייבים שהות מספקת לערער על החוב.
עוד נמסר לנציבות כי המוסד שוקד על הקמת מנגנון התחשבנות אוטומטי בין מערכת דמי הביטוח לבין מערכת דמי הלידה, כדי למנוע קיזוז סכומים מקצבאות של מבוטח שיש לו יתרת זכות בדמי ביטוח לאומי, כמו שקרה למתלונן.
סמוך לפרסום הדוח הודיע המוסד לנציבות כי הוא מתקשה ליישם את השינויים שהודיע כי בכוונתו לעשות.
הנציבות תוסיף ותברר סוגיה זו.
(תלונה 376732)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה