התלונה
ב-22.7.03 השתחרר המתלונן משירות חובה בצה"ל, ומ-21.8.03 עד 8.12.04 עבד באבטחת מוסדות חינוך. לטענת המתלונן, הוא בחר לעבוד בעבודה זו משום שבמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) נמסר לו שעבודה באבטחת מוסדות חינוך היא בגדר עבודה מועדפת, שבהתמלא תנאים מסוימים מזכה במענק כספי חיילים משוחררים העובדים בה; גם בחוברת שהוציא המוסד בדצמבר 2002 נאמר כי אבטחת מוסדות חינוך היא עבודה מועדפת למי שהחל לעבוד בה עד 31.8.03, ודברים דומים נאמרו גם בחוברת של המוסד מנובמבר 2003.
המתלונן הגיש למוסד תביעה לתשלום מענק בגין עבודה מועדפת, אך תביעתו נדחתה בנימוק שהוא לא עבד בעבודה מועדפת. למתלונן הובהר כי המידע שנמסר לו במוסד וגם פורסם בחוברות האמורות לא היה מעודכן; וכי בשל שינויים שחלו בחוק הוא אינו זכאי למענק.
המתלונן טען בתלונתו כי הוא זקוק למענק לצורך מימון לימודיו, וכי אילו ידע שהעבודה באבטחת מוסדות חינוך לא תקנה לו זכאות למענק, הוא היה מחפש עבודה אחרת המזכה במענק.
בירור התלונה
1. (א) בסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), נקבעו תנאי הזכאות לתשלום "מענק למי שעבד בעבודה מועדפת", ולפיהם המענק ישולם לחייל אשר בשנתיים שלאחר שחרורו מצה"ל עבד במשך שישה חודשים לפחות ב"עבודה מועדפת" או ב"עבודה נדרשת", שהיא "עבודה במקום עבודה או בסוג כמפורט בלוח ח'". בתיקון 55 לחוק הביטוח הלאומי מאוגוסט 2002 הוספה אבטחת מוסדות חינוך לרשימת העבודות המפורטות בלוח ח', והתיקון הוחל על מי שהחל לעבוד בעבודה זו בפרק הזמן שבין 1.9.02 לבין 31.8.03.
(ב) בשנים 2002 ו-2003 חלו כמה שינויים נוספים בחוק הביטוח הלאומי: בתיקון מדצמבר 2002 נקבע כי רק מי שהחל לעבוד באבטחת מוסדות חינוך לפני 31.3.03 (ולא לפני 31.8.03 כפי שנקבע בעבר) יהיה זכאי למענק, ובתיקון לחוק מספטמבר 2003 נקבע שעבודה באבטחת מוסדות חינוך מזכה במענק רק חיילים ששירתו כלוחמים או כתומכי לחימה.
(ג) בעקבות השינויים הללו בחוק הביטוח הלאומי לא היה המתלונן זכאי למענק, ולפיכך לא אישר לו המוסד את תשלום המענק.
2. בירור הנציבות העלה כי החוברת מחודש דצמבר 2002, שהמתלונן הסתמך על המידע שהובא בה, פורסמה לפני התיקון בחוק שקיצר את פרק הזמן שבו נחשבה אבטחת מוסדות חינוך לעבודה מועדפת. אשר לפרסום בחוברת מנובמבר 2003, אישר המוסד כי מדובר בפרסום מוטעה, שלא היה נכון כבר במועד הדפסתו.
תוצאות הבירור
1. נציב תלונות הציבור קבע כי התלונה מוצדקת.
הנציב הסב את תשומת לבו של המוסד לכך שהוא הפר את חובת הזהירות כלפי האזרח המוטלת על רשות ציבורית בכך שלא דאג להביא לידיעת החיילים המשוחררים את המידע המעודכן בעניין העבודות המזכות במענק עבור עבודה מועדפת. המתלונן החליט לעבוד באבטחת מוסדות חינוך בהסתמך לכאורה על מידע שנמסר לו במוסד וגם פורסם בחוברות שהוציא המוסד, ובשל כך נמנעה ממנו הזכאות למענק.
נוכח האמור ובהתחשב בכך שעל פי המצב החוקי לא היה המתלונן זכאי לתשלום המענק, הצביע נציב תלונות הציבור לפני המוסד על הצורך לשלם למתלונן פיצוי בשיעור מחצית סכום המענק שהוא היה זכאי לו על פי המידע שפרסם המוסד.
2. המוסד הודיע כי מילא אחר הצבעת הנציב.
ב-22.7.03 השתחרר המתלונן משירות חובה בצה"ל, ומ-21.8.03 עד 8.12.04 עבד באבטחת מוסדות חינוך. לטענת המתלונן, הוא בחר לעבוד בעבודה זו משום שבמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) נמסר לו שעבודה באבטחת מוסדות חינוך היא בגדר עבודה מועדפת, שבהתמלא תנאים מסוימים מזכה במענק כספי חיילים משוחררים העובדים בה; גם בחוברת שהוציא המוסד בדצמבר 2002 נאמר כי אבטחת מוסדות חינוך היא עבודה מועדפת למי שהחל לעבוד בה עד 31.8.03, ודברים דומים נאמרו גם בחוברת של המוסד מנובמבר 2003.
המתלונן הגיש למוסד תביעה לתשלום מענק בגין עבודה מועדפת, אך תביעתו נדחתה בנימוק שהוא לא עבד בעבודה מועדפת. למתלונן הובהר כי המידע שנמסר לו במוסד וגם פורסם בחוברות האמורות לא היה מעודכן; וכי בשל שינויים שחלו בחוק הוא אינו זכאי למענק.
המתלונן טען בתלונתו כי הוא זקוק למענק לצורך מימון לימודיו, וכי אילו ידע שהעבודה באבטחת מוסדות חינוך לא תקנה לו זכאות למענק, הוא היה מחפש עבודה אחרת המזכה במענק.
בירור התלונה
1. (א) בסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), נקבעו תנאי הזכאות לתשלום "מענק למי שעבד בעבודה מועדפת", ולפיהם המענק ישולם לחייל אשר בשנתיים שלאחר שחרורו מצה"ל עבד במשך שישה חודשים לפחות ב"עבודה מועדפת" או ב"עבודה נדרשת", שהיא "עבודה במקום עבודה או בסוג כמפורט בלוח ח'". בתיקון 55 לחוק הביטוח הלאומי מאוגוסט 2002 הוספה אבטחת מוסדות חינוך לרשימת העבודות המפורטות בלוח ח', והתיקון הוחל על מי שהחל לעבוד בעבודה זו בפרק הזמן שבין 1.9.02 לבין 31.8.03.
(ב) בשנים 2002 ו-2003 חלו כמה שינויים נוספים בחוק הביטוח הלאומי: בתיקון מדצמבר 2002 נקבע כי רק מי שהחל לעבוד באבטחת מוסדות חינוך לפני 31.3.03 (ולא לפני 31.8.03 כפי שנקבע בעבר) יהיה זכאי למענק, ובתיקון לחוק מספטמבר 2003 נקבע שעבודה באבטחת מוסדות חינוך מזכה במענק רק חיילים ששירתו כלוחמים או כתומכי לחימה.
(ג) בעקבות השינויים הללו בחוק הביטוח הלאומי לא היה המתלונן זכאי למענק, ולפיכך לא אישר לו המוסד את תשלום המענק.
2. בירור הנציבות העלה כי החוברת מחודש דצמבר 2002, שהמתלונן הסתמך על המידע שהובא בה, פורסמה לפני התיקון בחוק שקיצר את פרק הזמן שבו נחשבה אבטחת מוסדות חינוך לעבודה מועדפת. אשר לפרסום בחוברת מנובמבר 2003, אישר המוסד כי מדובר בפרסום מוטעה, שלא היה נכון כבר במועד הדפסתו.
תוצאות הבירור
1. נציב תלונות הציבור קבע כי התלונה מוצדקת.
הנציב הסב את תשומת לבו של המוסד לכך שהוא הפר את חובת הזהירות כלפי האזרח המוטלת על רשות ציבורית בכך שלא דאג להביא לידיעת החיילים המשוחררים את המידע המעודכן בעניין העבודות המזכות במענק עבור עבודה מועדפת. המתלונן החליט לעבוד באבטחת מוסדות חינוך בהסתמך לכאורה על מידע שנמסר לו במוסד וגם פורסם בחוברות שהוציא המוסד, ובשל כך נמנעה ממנו הזכאות למענק.
נוכח האמור ובהתחשב בכך שעל פי המצב החוקי לא היה המתלונן זכאי לתשלום המענק, הצביע נציב תלונות הציבור לפני המוסד על הצורך לשלם למתלונן פיצוי בשיעור מחצית סכום המענק שהוא היה זכאי לו על פי המידע שפרסם המוסד.
2. המוסד הודיע כי מילא אחר הצבעת הנציב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה