בג״ץ 8647/22 – האגודה לזכויות האזרח נ׳ משרד הרווחה ומרכז השלטון המקומי (פסק דין מיום 18.9.2025).העובדות הסוציאליות של משרד הרווחה ניסו להונות את בג״צ ולהציג תמונה של יחס מכבד לקורבנות שלהן.
1.
אופי ההליך – טיפולי או שיפוטי
העובדות הסוציאליות טענו: הוועדות הן הליך טיפולי בלבד, ולכן אין מקום לייצוג משפטי.
המטופלים (הורים) בפועל: העידו שהדיונים בוועדות מרגישים להם כמו משפט – עומדים מול אנשי מקצוע רבים, נבחנים, ולעיתים מרגישים שמופעל עליהם לחץ לחתום על תוכנית טיפול או הסכמה להוצאת ילד.
הסתירה: בעוד הרשויות מציגות את הוועדות כמרחב טיפולי לא פורמלי, ההורים חוו אותן כהליך בעל משקל שיפוטי מכריע על חיי המשפחה.
2.
טענת “אין פגיעה בזכות”
העובדות הסוציאליות טענו: אין פגיעה בזכות יסוד, כי ההורים יכולים תמיד לפנות לבית משפט לנוער, שם מובטח ייצוג.
המטופלים בפועל: ברוב המקרים בתי המשפט מסתמכים באופן כמעט מלא על המלצות הוועדה, כך שלמעשה ההכרעה כבר מתגבשת בוועדה. להורים קשה מאוד לשנות את הכיוון בהמשך.
הסתירה: ההורים רואים בוועדה את הזירה המרכזית, בעוד המשיבים ממעיטים בערכה וטוענים שהחלטה אמיתית מתקבלת רק בבית המשפט.
3.
פערי כוחות
העובדות הסוציאליות טענו: נוכחות עורכי דין תפגע בהשתתפות ההורים, “תשתיק” אותם ותהפוך את ההליך למשפטי.
המטופלים בפועל: דווקא בהיעדר עורך דין הם חשים מושתקים, חסרי כלים להבין את המונחים המקצועיים או להתנגד בצורה אפקטיבית.
הסתירה: המשיבים טוענים שעו”ד יפגע ביכולת ההורים לדבר, אבל ההורים עצמם מדווחים שבלעדיו – הם חסרי קול אמיתי.
4.
שוויון והוגנות
העובדות הסוציאליות טענו: ההליך מתנהל “בגובה העיניים” עם ההורים.
המטופלים בפועל: דיווחו על חוויה של חוסר שוויון מוחלט – מול שולחן יושבים כמה אנשי מקצוע מטעם הרשות, והם לבד, ללא ייעוץ.
הסתירה: בעוד המשיבים מציירים דיאלוג שוויוני, ההורים חווים תחושת נחיתות ופערי כוח מובנים.
בג״ץ קיבל את גרסת ההורים: קבע כי ההליך בוועדות משפיע בפועל על זכויות יסוד ולכן יש לאפשר ייצוג משפטי – בדיוק כדי לצמצם את הפער בין האופן שבו הרשויות תיארו את ההליך לבין החוויה האמיתית של המטופלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה