זכות הורים לייצוג משפטי בוועדות החלטה/תכנון טיפול והערכה של משרד הרווחה
בג״ץ 8647/22 – האגודה לזכויות האזרח נ׳ משרד הרווחה ומרכז השלטון המקומי (פסק דין מיום 11.6.2025). פסק דין העוסק בזכות ההורים לייצוג משפטי בוועדות החלטה של משרד הרווחה. נקבע כי שלילת הייצוג נעשתה בחוסר סמכות, ולהורים זכות בסיסית לעו״ד בהליך הפוגע בחיי משפחה וזכויות יסוד.
משרד הרווחה ניתק ילדים מהוריהם במרמה במשך עשרות שנים |
רקע
ועדות החלטה דנות בילדים במצבי סיכון ומגבשות תוכניות טיפול – כולל הוצאת ילדים מביתם.
נהלי משרד הרווחה (תע”ס) אסרו נוכחות עורכי דין בוועדות.
בפועל נוצרה שונות: בחלק מהמקומות עורכי דין הורשו ללוות, ובאחרים – נמנעו לחלוטין.
טענות הצדדים
האגודה לזכויות האזרח: מדובר בגוף מעין־שיפוטי בעל השפעה גורלית, ולכן שלילת הייצוג פוגעת בזכות יסוד להליך הוגן.
משרד הרווחה/שלטון מקומי: מדובר בגוף טיפולי, לא שיפוטי. נוכחות עורכי דין עלולה להפוך את השיח למתעמת.
ידידי בית המשפט: ייצוג נדרש לצמצום פערי כוחות, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות ובעלי מוגבלויות.
הכרעת בג״ץ
העתירה התקבלה.
נקבע כי שלילת הייצוג נעשתה בחוסר סמכות – הנחיות מנהליות אינן יכולות לפגוע בזכות יסוד המעוגנת בחוק לשכת עורכי הדין.
אף שהוועדות אינן בית משפט, הן משפיעות מהותית על זכויות יסוד (הורות, חיי משפחה) ולכן יש להבטיח הליך הוגן וייצוג.
המשמעות
להורים זכות לייצוג משפטי מלא בדיוני ועדות החלטה.
משרד הרווחה והרשויות המקומיות אינם רשאים למנוע נוכחות עו”ד מטעם ההורים.
פסק הדין צפוי להביא לשינוי מערכתי – ויחייב את משרד הרווחה לגבש נהלים חדשים התואמים את ההלכה.
סיכום משפטי־אקדמי עם השלכות עתידיות
עיקרי ההכרעה
חוקיות המינהל – הוראות תע”ס הן הנחיות מנהליות שאינן מהוות מקור סמכות לפגיעה בזכויות יסוד.
הזכות לייצוג – סעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין מעניק זכות ייצוג בפני רשויות; לא ניתן לשלול אותה ללא חקיקה מפורשת.
אופי הוועדות – אף שהן מציגות עצמן כגוף טיפולי, בפועל יש להן השפעה דרמטית על זכויות חוקתיות (חיי משפחה). לכן, נדרשת הקפדה על הליך הוגן.
השלכות מרכזיות
חקיקה עתידית: הכנסת תידרש לקבוע הסדר מפורש בחוק שירותי הסעד או בחוק הנוער שיסדיר את סמכויות הוועדות ואת גבולות הייצוג.
מערכת הרווחה: משרד הרווחה יצטרך לעדכן את תע”ס ונהלי העבודה כך שיאפשרו נוכחות עו”ד בוועדות.
משפט חוקתי: פסק הדין מחזק את מגמת בג״ץ להחיל את עקרון ההסמכה המפורשת בכל פגיעה בזכויות יסוד, גם אם ההליך אינו שיפוטי מובהק.
השפעה חברתית: צפויה עלייה במעורבות עורכי דין בדיונים – מה שעשוי לצמצם פערי כוחות, אך גם להעמיס על המערכת ולדרוש תקצוב נוסף לשירותי סיוע משפטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה