בג״ץ 8647/22 – האגודה לזכויות האזרח נ׳ משרד הרווחה ומרכז השלטון המקומי (פסק דין מיום 18.9.2025).העובדות הסוציאליות של משרד הרווחה ניסו להונות את בג״צ ולהציג תמונה של יחס מכבד לקורבנות שלהן.
 |
| משרד הרווחה - פגיעה בלתי חוקית בזכויות יסוד להליך הוגן וחיי משפחה - איור רות גוילי |
1.
אופי ההליך – טיפולי או שיפוטי
העובדות הסוציאליות טענו: הוועדות הן הליך טיפולי בלבד, ולכן אין מקום לייצוג משפטי.
המטופלים (הורים) בפועל: העידו שהדיונים בוועדות מרגישים להם כמו משפט – עומדים מול אנשי מקצוע רבים, נבחנים, ולעיתים מרגישים שמופעל עליהם לחץ לחתום על תוכנית טיפול או הסכמה להוצאת ילד.
הסתירה: בעוד הרשויות מציגות את הוועדות כמרחב טיפולי לא פורמלי, ההורים חוו אותן כהליך בעל משקל שיפוטי מכריע על חיי המשפחה.
2.
טענת “אין פגיעה בזכות”
העובדות הסוציאליות טענו: אין פגיעה בזכות יסוד, כי ההורים יכולים תמיד לפנות לבית משפט לנוער, שם מובטח ייצוג.
המטופלים בפועל: ברוב המקרים בתי המשפט מסתמכים באופן כמעט מלא על המלצות הוועדה, כך שלמעשה ההכרעה כבר מתגבשת בוועדה. להורים קשה מאוד לשנות את הכיוון בהמשך.
הסתירה: ההורים רואים בוועדה את הזירה המרכזית, בעוד המשיבים ממעיטים בערכה וטוענים שהחלטה אמיתית מתקבלת רק בבית המשפט.
3.
פערי כוחות
העובדות הסוציאליות טענו: נוכחות עורכי דין תפגע בהשתתפות ההורים, “תשתיק” אותם ותהפוך את ההליך למשפטי.
המטופלים בפועל: דווקא בהיעדר עורך דין הם חשים מושתקים, חסרי כלים להבין את המונחים המקצועיים או להתנגד בצורה אפקטיבית.
הסתירה: המשיבים טוענים שעו”ד יפגע ביכולת ההורים לדבר, אבל ההורים עצמם מדווחים שבלעדיו – הם חסרי קול אמיתי.
4.
שוויון והוגנות
העובדות הסוציאליות טענו: ההליך מתנהל “בגובה העיניים” עם ההורים.
המטופלים בפועל: דיווחו על חוויה של חוסר שוויון מוחלט – מול שולחן יושבים כמה אנשי מקצוע מטעם הרשות, והם לבד, ללא ייעוץ.
הסתירה: בעוד המשיבים מציירים דיאלוג שוויוני, ההורים חווים תחושת נחיתות ופערי כוח מובנים.
בג״ץ קיבל את גרסת ההורים: קבע כי ההליך בוועדות משפיע בפועל על זכויות יסוד ולכן יש לאפשר ייצוג משפטי – בדיוק כדי לצמצם את הפער בין האופן שבו הרשויות תיארו את ההליך לבין החוויה האמיתית של המטופלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה