התירוצים הפתטיים של פקידות סעד תלושות מהמציאות הסוציאלית של האזרח, טל גופנא ודבורה וגמן מלשכת הרווחה חולון על רשלנותן מדוע אב אינו רואה את בתו בהסדרי ראיה כפי שקבע בית המשפט. 
כן לדוגמא כנשאלה עו"סית טל גופנא (ראה סעיף 13 בפסק הדין) מדוע לא העבירו את התסקיר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, השיבה טל גופנא שמבחינתה, המטרה היא השגת טובת הילד וזה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט.
ראה סעיף 14 בפסק הדין - דבורה וגמן ששמשה כפקידת סעד לסדרי דין בנתבעת וקיבלה את התיק של התובע לטיפולה, העידה בחקירתה שאינה זוכרת שיחות עם התובע, ואם היא לא שלחה בזמן )תוך 45 יום( את התסקיר בהתאם להחלטת בית המשפט, זה בגלל שהטיפול לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב.
הגרוש הורחק מבתו - מחלקת הרווחה חולון תשלם , עו"ד ישראל חיות , 11.04.2016 , ynet
הרווחה בעיריית חולון עיכבה במשך חודשים תסקיר שאמור היה להסדיר את המפגשים בין האב לבתו. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות
להורדת פסק הדין הקלק כאן
פסק דין נדיר של בית משפט השלום בתל אביב: השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קבעה לאחרונה כי מחלקת הרווחה בעיריית חולון תשלם פיצוי של 15 אלף שקל לגבר גרוש, שלא ראה את בתו במשך חודשים בשל התנהלות קלוקלת של צוות העובדות הסוציאליות.
בתחילת 2007 פסק בית המשפט לענייני משפחה כי האב זכאי למפגש שבועי עם בתו במרכז קשר, עד שתתברר תלונה שהגישה נגדו אשתו במשטרה, ובה טענה שהוא מכה את בתם. בית המשפט הורה אז למשרד הרווחה שבעיריית חולון להמציא תסקיר דחוף תוך 45 יום, אך התסקיר נשלח רק לאחר כשמונה חודשים, והומלץ בו על מספר מפגשים רב יותר. לאחר מכן אושר על ידי בית המשפט (באותה עת הסתיימה חקירת המשטרה בעניינו של האב והתיק נסגר מחוסר ראיות).
בעקבות התנהלות זו הגיש האב תביעה נגד הרווחה בחולון. מעבר לעיכוב בהגשת התסקיר, התובע סיפר שלא נתנו לו לפגוש את בתו במשך חודשים בטענה שמרכז הקשר עמוס ועליו להמתין בתור. לדבריו, אילו ידע על כך מראש היה פונה לבית המשפט, אך כל פעם פקידת הסעד אמרה לו לחכות כמה ימים או "שבוע".
משרד הרווחה בעיריית חולון טען מנגד שהוא פעל לטובת הילדה מתוקף תפקידו ובהתאם להחלטות בית המשפט, במסגרת החוק ולפי עומסים על פקידות הסעד. עובדת סוציאלית במשרד נשאלה מדוע התסקיר לא הועבר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, והשיבה שמבחינתה המטרה היא השגת טובת הילד ו"זה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט". פקידת סעד שטיפלה במקרה מאוחר יותר העידה: "לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב".
השופטת אושרי פרוסט-פרנקל פסקה כי "אילו הנתבעת הייתה מציגה לפני בית המשפט תסקיר כפי שקבע בית המשפט, תוך 45 יום, יכול היה התובע לנסות ולפנות לבית המשפט לשנות את הסדרי הראיה.
היא התרשמה שמחלקת הרווחה בעירייה "עושה כרצונה בהחלטות בית המשפט", והבהירה שהתשובה "זה לקח זמן" אינה משכנעת, ואינה מצדיקה אי קיום החלטות בית משפט בעניינים שהם בנפשו של אב שרוצה לראות את בתו: "צריך נימוק סביר ברמה הגבוהה ביותר ורציני לעיכוב של למעלה מחצי שנה בהגשת התסקיר, נימוק כזה חייב שיהיה רשום בתיק התובע אצל הנתבעת".
כמו כן, השופטת דחתה את הטענה לעיכוב בגלל עומסים: "בית המשפט קבע הסדרי ראייה שגם הם לטובת הילד ולטובת התובע, ואין להפר אותם בגלל טענות לעומסים שלא הוכחו כלל. היה על הנתבעת לדאוג שהתובע יראה את בתו בהתאם להסדרי הראיה שנקבעו ולא להפר אותם, ויהי מה".
נקבע כי משרד הרווחה בחולון התרשל כשלא אפשר לתובע לראות את בתו תקופות ארוכות בניגוד להחלטה שיפוטית, ובכך שהגיש את תסקיר המבחן לאחר שמונה חודשים במקום 45 יום, ולמעשה מנע ממנו את האפשרות להגיש בקשה לשינוי הסדרי ראייה.
לפיכך חויב המשרד לשלם לאב פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 15 אלף שקל וכן הוצאות משפט בסך 1,000 שקל.
פלייליסט - מרכזי קשר משרד הרווחה
טל גופנא - "טובת הילד"
כן לדוגמא כנשאלה עו"סית טל גופנא (ראה סעיף 13 בפסק הדין) מדוע לא העבירו את התסקיר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, השיבה טל גופנא שמבחינתה, המטרה היא השגת טובת הילד וזה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט.
דבורה וגמן - תהליכים שלוקחים זמן
ראה סעיף 14 בפסק הדין - דבורה וגמן ששמשה כפקידת סעד לסדרי דין בנתבעת וקיבלה את התיק של התובע לטיפולה, העידה בחקירתה שאינה זוכרת שיחות עם התובע, ואם היא לא שלחה בזמן )תוך 45 יום( את התסקיר בהתאם להחלטת בית המשפט, זה בגלל שהטיפול לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב.
הגרוש הורחק מבתו - מחלקת הרווחה חולון תשלם , עו"ד ישראל חיות , 11.04.2016 , ynet
הרווחה בעיריית חולון עיכבה במשך חודשים תסקיר שאמור היה להסדיר את המפגשים בין האב לבתו. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות
להורדת פסק הדין הקלק כאן
פסק דין נדיר של בית משפט השלום בתל אביב: השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קבעה לאחרונה כי מחלקת הרווחה בעיריית חולון תשלם פיצוי של 15 אלף שקל לגבר גרוש, שלא ראה את בתו במשך חודשים בשל התנהלות קלוקלת של צוות העובדות הסוציאליות.
בתחילת 2007 פסק בית המשפט לענייני משפחה כי האב זכאי למפגש שבועי עם בתו במרכז קשר, עד שתתברר תלונה שהגישה נגדו אשתו במשטרה, ובה טענה שהוא מכה את בתם. בית המשפט הורה אז למשרד הרווחה שבעיריית חולון להמציא תסקיר דחוף תוך 45 יום, אך התסקיר נשלח רק לאחר כשמונה חודשים, והומלץ בו על מספר מפגשים רב יותר. לאחר מכן אושר על ידי בית המשפט (באותה עת הסתיימה חקירת המשטרה בעניינו של האב והתיק נסגר מחוסר ראיות).
בעקבות התנהלות זו הגיש האב תביעה נגד הרווחה בחולון. מעבר לעיכוב בהגשת התסקיר, התובע סיפר שלא נתנו לו לפגוש את בתו במשך חודשים בטענה שמרכז הקשר עמוס ועליו להמתין בתור. לדבריו, אילו ידע על כך מראש היה פונה לבית המשפט, אך כל פעם פקידת הסעד אמרה לו לחכות כמה ימים או "שבוע".
משרד הרווחה בעיריית חולון טען מנגד שהוא פעל לטובת הילדה מתוקף תפקידו ובהתאם להחלטות בית המשפט, במסגרת החוק ולפי עומסים על פקידות הסעד. עובדת סוציאלית במשרד נשאלה מדוע התסקיר לא הועבר לבית המשפט תוך 45 יום כפי שנקבע בהחלטה, והשיבה שמבחינתה המטרה היא השגת טובת הילד ו"זה יותר חשוב מדיווח לבית המשפט". פקידת סעד שטיפלה במקרה מאוחר יותר העידה: "לקח זמן עד שהיה לה מה לכתוב".
השופטת אושרי פרוסט-פרנקל פסקה כי "אילו הנתבעת הייתה מציגה לפני בית המשפט תסקיר כפי שקבע בית המשפט, תוך 45 יום, יכול היה התובע לנסות ולפנות לבית המשפט לשנות את הסדרי הראיה.
היא התרשמה שמחלקת הרווחה בעירייה "עושה כרצונה בהחלטות בית המשפט", והבהירה שהתשובה "זה לקח זמן" אינה משכנעת, ואינה מצדיקה אי קיום החלטות בית משפט בעניינים שהם בנפשו של אב שרוצה לראות את בתו: "צריך נימוק סביר ברמה הגבוהה ביותר ורציני לעיכוב של למעלה מחצי שנה בהגשת התסקיר, נימוק כזה חייב שיהיה רשום בתיק התובע אצל הנתבעת".
כמו כן, השופטת דחתה את הטענה לעיכוב בגלל עומסים: "בית המשפט קבע הסדרי ראייה שגם הם לטובת הילד ולטובת התובע, ואין להפר אותם בגלל טענות לעומסים שלא הוכחו כלל. היה על הנתבעת לדאוג שהתובע יראה את בתו בהתאם להסדרי הראיה שנקבעו ולא להפר אותם, ויהי מה".
נקבע כי משרד הרווחה בחולון התרשל כשלא אפשר לתובע לראות את בתו תקופות ארוכות בניגוד להחלטה שיפוטית, ובכך שהגיש את תסקיר המבחן לאחר שמונה חודשים במקום 45 יום, ולמעשה מנע ממנו את האפשרות להגיש בקשה לשינוי הסדרי ראייה.
לפיכך חויב המשרד לשלם לאב פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 15 אלף שקל וכן הוצאות משפט בסך 1,000 שקל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה