פברואר 2016 - פנים אמיתיות עם אמנון לוי - תחקיר: משה הרוש "פנים אמיתיות" - בשבוע הבא תוכנית סיום העונה שעוסקת בנושא כואב במיוחד, הוצאת ילדים מבתיהם על ידי רשויות הרווחה.
עובדים סוציאליים, חוקרים ואנשי מקצוע בתחום הרווחה, מספרים כי במשך שנים נוצרה תעשיה שמגלגלת מיליארדים, של עמותות, מוסדות, פנימיות, שפרנסתם היא על הוצאת ילדים מבתים הרוסים והעברתם למוסדות ופנימיות.
האם במשך השנים לא נוצר אינטרס כלכלי למוסדות האלה, להוציא ילדים גם אם לא צריך?
את המיליארדים ששופכים על החזקת הילדים בפנימיות מחוץ לבית, לא היה עדיף להשקיע בחיזוק משפחות המוצא שלהם?
מה עובר על כל ילד כזה שנקרע מהוריו?
מה עובר על ההורים?
מאיזה שכבה כלכלית באים הילדים שמוגדרים כילדים בסיכון?
האם מדובר בשכבות שמראש יש עליהם סטיגמה חברתית קשה?
הפנים האמיתיות של ילדי המוסדות העזובים, הנה קטע ממה שישודר בשבוע הבא.
נטע כהן (סלינה), 7 שנים אחרי שברחה לטורקיה מפנימיה סגורה בישראל (הדרכת הילד נהריה), נטע חוזרת לארץ לסגור חשבון.
כשהיתה בת 13, היא הוגדרה כילדה בסיכון.
את סיפורה של נטע כהן ניתן לראות בסרטון בקישור כאן:
https://youtu.be/6IFqAjMREW4
נטע כהן הוצאה מביתה, ונשלחה בניגוד לרצונה, לפנימיה.
משה הרוש לנטע: את כועסת?
נטע כהן: זה ירדוף אותי כל החיים. יש לשכוח ויש לסלוח. אני יכולה לשכוח את זה ביום-יום, אבל לא אסלח.
שימו לב לדברים המבהילים שאומר מי שהיה עד לפני שנה מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן.
יש כעשרת אלפים ילדים מחוץ לביתם במוסדות רווחה. אני טנטטיבית אומר לך, שאפשר לצמצם את זה ב- 50% .
--בהוצאה?
נכון.
50%, כלומר כחמשת אלפים ילדים, אם מסתכלים על זה לאורך השנים, מדובר בעשרות אלפי ילדים שניתן היה למנוע את קריעתם מהבית.
יוסי סילמן: תזכור, שילד שגדל עם ההורים, בסיכומו של דבר, אנחנו יודעים את זה במחקרים, הוא מצליח בחיים אחר כך הרבה יותר. אתה צריך לזכור שילד שגדל בפנימיה, אין לו את ה"אני". הוא גדל בתוך קהילה. היכולת של הילד אחר כך להשתקם, היא פחות גבוהה מאשר ילד שמטפלים בו בתוך הקהילה.
אם להוציא ילדים מהבית, זה פתרון כל כך רע, איך יכול להיות שמוציאים כל כך הרבה ילדים לשם?
אחד הדברים הראשונים, שהתחקיר שלנו מגלה, הוא שמאז שהופרטו שירותי הרווחה והפנימיות הפכו לעמותות פנימיות, כלומר: סוג של עסקים, נוצר אינטרס כלכלי בנוי בתוך השיטה להוציא ילדים מהבית.
פרופ' אסתר הרצוג: זו באמת תעשיה. תעשיה שהולכת ומתפתחת ומתרחבת, והכל על גב הילדים והמשפחות שלהם.
עובדים סוציאליים, חוקרים ואנשי מקצוע בתחום הרווחה, מספרים כי במשך שנים נוצרה תעשיה שמגלגלת מיליארדים, של עמותות, מוסדות, פנימיות, שפרנסתם היא על הוצאת ילדים מבתים הרוסים והעברתם למוסדות ופנימיות.
האם במשך השנים לא נוצר אינטרס כלכלי למוסדות האלה, להוציא ילדים גם אם לא צריך?
את המיליארדים ששופכים על החזקת הילדים בפנימיות מחוץ לבית, לא היה עדיף להשקיע בחיזוק משפחות המוצא שלהם?
מה עובר על כל ילד כזה שנקרע מהוריו?
מה עובר על ההורים?
מאיזה שכבה כלכלית באים הילדים שמוגדרים כילדים בסיכון?
האם מדובר בשכבות שמראש יש עליהם סטיגמה חברתית קשה?
הפנים האמיתיות של ילדי המוסדות העזובים, הנה קטע ממה שישודר בשבוע הבא.
נטע כהן (סלינה), 7 שנים אחרי שברחה לטורקיה מפנימיה סגורה בישראל (הדרכת הילד נהריה), נטע חוזרת לארץ לסגור חשבון.
כשהיתה בת 13, היא הוגדרה כילדה בסיכון.
את סיפורה של נטע כהן ניתן לראות בסרטון בקישור כאן:
https://youtu.be/6IFqAjMREW4
נטע כהן הוצאה מביתה, ונשלחה בניגוד לרצונה, לפנימיה.
משה הרוש לנטע: את כועסת?
נטע כהן: זה ירדוף אותי כל החיים. יש לשכוח ויש לסלוח. אני יכולה לשכוח את זה ביום-יום, אבל לא אסלח.
שימו לב לדברים המבהילים שאומר מי שהיה עד לפני שנה מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן.
יש כעשרת אלפים ילדים מחוץ לביתם במוסדות רווחה. אני טנטטיבית אומר לך, שאפשר לצמצם את זה ב- 50% .
--בהוצאה?
נכון.
50%, כלומר כחמשת אלפים ילדים, אם מסתכלים על זה לאורך השנים, מדובר בעשרות אלפי ילדים שניתן היה למנוע את קריעתם מהבית.
יוסי סילמן: תזכור, שילד שגדל עם ההורים, בסיכומו של דבר, אנחנו יודעים את זה במחקרים, הוא מצליח בחיים אחר כך הרבה יותר. אתה צריך לזכור שילד שגדל בפנימיה, אין לו את ה"אני". הוא גדל בתוך קהילה. היכולת של הילד אחר כך להשתקם, היא פחות גבוהה מאשר ילד שמטפלים בו בתוך הקהילה.
אם להוציא ילדים מהבית, זה פתרון כל כך רע, איך יכול להיות שמוציאים כל כך הרבה ילדים לשם?
אחד הדברים הראשונים, שהתחקיר שלנו מגלה, הוא שמאז שהופרטו שירותי הרווחה והפנימיות הפכו לעמותות פנימיות, כלומר: סוג של עסקים, נוצר אינטרס כלכלי בנוי בתוך השיטה להוציא ילדים מהבית.
פרופ' אסתר הרצוג: זו באמת תעשיה. תעשיה שהולכת ומתפתחת ומתרחבת, והכל על גב הילדים והמשפחות שלהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה