תלונות רבות בנושא הגמלאות נסבות על אי-מיצוי זכויות (*). כדי לקבל גמלה יש להגיש למוסד תביעה לגמלה, אולם לא כל הזכאים לגמלה יודעים על זכותם זו, ובשל כך הם אינם מגישים תביעה לגמלה סמוך
למועד שבו נוצרה זכאותם. לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה 1995- , יש להגיש תביעה לגמלה בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה; אם הוגשה תביעה לאחר פרק זמן זה,
תשולם הגמלה רק שנה למפרע.
כך קרה בעניינה של מתלוננת שעלתה ארצה בספטמבר 2010 עם שני ילדיה. לטענתה, בשל אי-התמצאותה בחוקי המדינה ועקב קשיי שפה, היא לא הייתה מודעת לזכאותה לקצבת ילדים ממועד עלייתה ארצה,
ולכן הגישה תביעה לקצבת ילדים רק באוקטובר 2013 . המוסד אישר את זכאותה לקצבה מאוקטובר 2012 , כלומר שנה למפרע מהגשת התביעה.
הבירור העלה כי בדרך כלל משרד העלייה והקליטה מזין למערכות הממוחשבות של המוסד את פרטיהם של העולים החדשים וילדיהם מיד עם הגעתם ארצה, ולכן העולים אינם צריכים כלל להגיש למוסד תביעה
לקצבת ילדים. מאחר שהמתלוננת הגיעה לארץ כתיירת ורק לאחר מכן שינתה את מעמדה לעולה חדשה, לא הוזנו פרטי ילדיה למערכות המוסד, ולכן היה עליה להגיש תביעה לקצבת ילדים.
הנציבות העירה למוסד כי בנסיבות העניין הופלתה המתלוננת לרעה לעומת עולים חדשים אחרים, שאינם נדרשים להגיש תביעה לקצבת ילדים.
בעקבות הערת הנציבות, ומשהתברר למוסד כי המתלוננת הגישה בספטמבר 2011 תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, הוא החליט לראות במועד זה גם את המועד שבו הוגשה התביעה לקצבת הילדים. בהתאם לכך אישר המוסד את זכאותה של המתלוננת לקצבת ילדים מספטמבר 2010 , כלומר שנה למפרע ממועד הגשת התביעה לגמלת הבטחת הכנסה, ושילם לה קצבה בסך 10,967 ש”ח. ( 810013)
(*) על אי-מיצוי של זכויות ובהן הזכות לגמלה, ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 65 ג ( 2015 ), בפרק “אי-מיצוי של זכויות חברתיות”, עמ’ 46-3(להלן - דוח הביקורת)
למועד שבו נוצרה זכאותם. לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה 1995- , יש להגיש תביעה לגמלה בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה; אם הוגשה תביעה לאחר פרק זמן זה,
תשולם הגמלה רק שנה למפרע.
כך קרה בעניינה של מתלוננת שעלתה ארצה בספטמבר 2010 עם שני ילדיה. לטענתה, בשל אי-התמצאותה בחוקי המדינה ועקב קשיי שפה, היא לא הייתה מודעת לזכאותה לקצבת ילדים ממועד עלייתה ארצה,
ולכן הגישה תביעה לקצבת ילדים רק באוקטובר 2013 . המוסד אישר את זכאותה לקצבה מאוקטובר 2012 , כלומר שנה למפרע מהגשת התביעה.
הבירור העלה כי בדרך כלל משרד העלייה והקליטה מזין למערכות הממוחשבות של המוסד את פרטיהם של העולים החדשים וילדיהם מיד עם הגעתם ארצה, ולכן העולים אינם צריכים כלל להגיש למוסד תביעה
לקצבת ילדים. מאחר שהמתלוננת הגיעה לארץ כתיירת ורק לאחר מכן שינתה את מעמדה לעולה חדשה, לא הוזנו פרטי ילדיה למערכות המוסד, ולכן היה עליה להגיש תביעה לקצבת ילדים.
הנציבות העירה למוסד כי בנסיבות העניין הופלתה המתלוננת לרעה לעומת עולים חדשים אחרים, שאינם נדרשים להגיש תביעה לקצבת ילדים.
בעקבות הערת הנציבות, ומשהתברר למוסד כי המתלוננת הגישה בספטמבר 2011 תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, הוא החליט לראות במועד זה גם את המועד שבו הוגשה התביעה לקצבת הילדים. בהתאם לכך אישר המוסד את זכאותה של המתלוננת לקצבת ילדים מספטמבר 2010 , כלומר שנה למפרע ממועד הגשת התביעה לגמלת הבטחת הכנסה, ושילם לה קצבה בסך 10,967 ש”ח. ( 810013)
(*) על אי-מיצוי של זכויות ובהן הזכות לגמלה, ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 65 ג ( 2015 ), בפרק “אי-מיצוי של זכויות חברתיות”, עמ’ 46-3(להלן - דוח הביקורת)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה