אלה בלאס - "היא מרגישה כמו אלוקים" - ידיעות אחרונות - 7.9.2006

היא מרגישה כמו אלוקים - אתי אברמוב ומשה רונן - ידיעות אחרונות - 24 שעות - 7.9.2006

כל מי שרוצה למסור ילד לאימוץ או לאמץ ילד בישראל מכיר אותה. אבל לרבים מהם נשארו ממנה זכרונות כואבים. אלה בלאס, המנהלת הכל יכולה של השירות למען הילד, פורשת לגמלאות ומותירה אחריה שובל של טענות קשות. לא רק על הסגנון הקריר והבוטה, אלא גם על כך שהיא מעודדת הורים ביולוגים באופן מניפולטיבי לוותר על ילדיהם. "אנשים שרוצים לאמץ בוכים שנים בגללה", טוען הורה שנפגע. "במקום לעזור, היא מעדיפה להערים קשיים". בלאס, מצדה לא מבינה מה רוצים ממנה. העיקר שהיא לא תצטרך יותר ללכת עם מאבטחים...

להורדת / קריאת הכתבה המלאה הקלק כאן

;היא מרגישה כמו אלקים - אתי אברמוב ומשה רונן - ידיעות אחרונות - 24 שעות - 7.9.2006


משפטן הבקיא בתחום האימוץ: "במשך יותר מדי שנים היא הכריעה את עתידן של מאות משפחות. היא מוכנה לעשות מניפולציות ולהשתמש בשקרים כדי להצדיק את דרכה"

לאלה בלאס בכלל לא ברור מה יש לאנשים נגדה.

"נתתי מעל ומעבר. העבודה הייתה בעיני קודש קודשים", אמרה המנהלת שפרשה מהשירות למען הילד. כן, האישה שהותירה אחריה שובל של משפחות פגועות לא ממש יודעת למה היא חוטפת ביקורת קטלנית על תפקודה, מדוע כל כך הרבה אנשים רואים בה אויב, ולמה, בכלל, היא הייתה צריכה להסתובב עם מאבטחים עד לאחרונה.

13 שנה הייתה בלאס ראש השירות למען הילד, הגוף המטפל בכל נושא האימוץ בארץ, או בתוארה הרשמי "פקידת הסעד הראשית לאימוץ". אבל בשביל אלפי אנשים בישראל, בלאס היתה הרבה יותר מסתם פקידת סעד. בשבילם האישה הכל יכולה ממשרד האימוץ היתה דמות חורצת גורלות, כזו שאוחזת בכוחות מיתיים כמעט. היא יכלה, בהינף עט, לשנות את מסלול חייהם מקצה לקצה: היא זו שקבעה אם הם יהיו הורים. רבים מהם נשמו לרווחה כשעזבה.

נכון, אופי המשרה שלה הוא כזה שכל מי שנושא בה אוחז בכוח אדיר וחורץ גורלות, אלא שבלאס, לפי מקטרגיה, לקחה את הכוח הזה צעד אחד קדימה. את השירות למען הילד הותירה בלאס (כיום בת 70) כשהוא עמוס אויבים ומתנגדים. לא הרבה אנשים, כך נראה, בכו כשהיא סגרה את דלת המשרד בפעם האחרונה.

האישה שהתעקשה תמיד שהיא רוצה רק בטובת הילד, רצתה כנראה, קצת יותר מידי. זה לא רק הסגנון הבוטה וחסר הרגישות לו זכו הורים רבים מצדה, לטענתם. אם בשנותיה המוקדמות בתפקיד האשימו אותה מתנגדיה שהיא תומכת תמיד בהורים המאמצים, הרי שבשנים האחרונות היו כבר כאלה שטענו בפה מלא שבלאס מעודדת הורים ביולוגיים באופן מניפולטיבי לוותר על ילדם, רק כדי לספק את הביקוש האדיר.
"מדובר באישה שקיבלה מהמדינה סמכויות אדירות – יותר מסמכותו של כל שופט, אפילו בבית המשפט העליון – להכריע בלי הנמקה בגורלם של בני אדם"
טוען משפטן תל-אביבי.
"במשך יותר מדי שנים היא פסקה מה יהיה גורלם של מאות ילדים והכריעה את עתידן של מאות משפחות. היה בידיה כוח שקיים רק בידי אלוהים, ובמשך הזמן היא עצמה הרגישה שהיא נעשית אלוהים. יש בעובדת הסוציאלית הזאת מן תחושה צדקנית שהיא מבינה הכל יותר טוב מאחרים.
היא מדברת תמיד בשם 'טובת הילד', ומאמינה שהיא יודעת בדיוק מהי טובתו של כל ילד. כשהיא נתקלת בדעות אחרות היא מבטלת אותן, ומוכנה לעשות מניפולציות ולהשתמש בשקרים – שנראים בעיניה שקרים לבנים – כדי להצדיק את דרכה".
חותמת גומי

הויכוח על כוחו של השירות למען הילד לא חדש, אבל נראה שמעולם לא היו לגוף הזה פנים בוטות ומוחצנות כל כך כמו של אלה בלאס. מתנגדיה טוענים גם עכשיו שהיא הרחיבה את גבולות סמכותה הרבה מעבר לראוי. הכעס האדיר כלפיה, הן מצד הורים ומאמצים והן מצד הורים ביולוגיים, הביא להחלטה להצמיד אליה מאבטחים באופן קבוע.

"היא אישה חזקה מאוד", אומר עו"ד משה בראון, שטיפל בתיקי אימוץ רבים. "לזכותה אני יכול לומר שהיא מומחית גדולה בתחום שלה ויודעת להגן על עמדותיה, אבל במשך השנים נוצרת זהות גמורה בין אלה בלאס לבין הגוף שהיא עמדה בראשו, השירות למען הילד. למעשה השירות הוא אלה בלאס ואלה בלאס היא השירות.

מצד אחד הארגון הזה לוקח ילדים מההורים שלהם, ומצד שני הוא משרת משפחות שלוחצות לקבל ילדים לאימוץ. מופעל עליהם לחץ בלתי פוסק לספק סחורה, להמציא ילדים לאימוץ. זה יוצר אצלם תיאבון גדול להוציא ילדים ממשפחות הביולוגיות שלהם.
אלה בלאס ניהלה, למעשה, סוכנות אימוץ.
השירות למען הילד היה אמור להיות נייטרלי ומקצועי, אבל בכל תיק הם בעצם ייצגו את המשפחה המבקשת את האימוץ, ותמיד הם היו נגד ההורים הביולוגיים.
היה קשה מאוד לבחון את הבחירות וההחלטות שלהם, מכיוון שהכל נשמר בסוד והם נידבו כמה שפחות מידע לצד השני. את כל הדברים האלה בלאס פיתחה לדרגת אומנות".
רבים ההורים שמלקקים עד היום את הפצעים שנותרו מהמפגש עם בלאס. לא מעט הורים ביולוגיים טוענים שההתנהלות הדורסנית והמניפולטיבית שלה הייתה הסיבה היחידה להוצאת הילדים מחזקתם.
קחו לדוגמא את איציק מליק, תושב ראשל"צ, ששתי נכדותיו נחטפו מבית אמם ונמסרו לאימוץ, שהחליט לפתוח במאבק אישי נגד מנהלת השירות. בשנים האחרונות הוא נוסע בדרכים עם מכונית מכוסה בשלטי מחאה נגד בלאס, ובמערכת הבחירות האחרונה הוא אפילו הקים מפלגה "נגד חטיפת ילדים".
בימים האחרונים היה מליק עסוק בצעדת מחאה נגד גורמי הרווחה, מלטרון לירושלים. מבחינתו, ברור לגמרי מי האשם העיקרי במקרה שלו.
"צריך לעמיד לדין את אלה בלאס, כי היא הבוסית של כל פקידות הסעד", הוא אומר בכעס.
"בית המשפט הפך להיות חותמת הגומי שלה. כשחטפו את הנכדות שלי מחזקתה של בתי, לא הבנתי את הצעד שלהם. אני אדם מוכר, איש עסקים מכובד, ופשוט גנבו לי את שתי הנכדות.
קבעתי פגישה עם אלה, הצגתי לה את כל משפחתי, הראינו לה שלא מדובר בפושעים או בנזקקים ואפילו הזמנו אותה אלינו הביתה. היא אמרה 'אני אשקול'. היא לא באה מעולם.
בעניין החזרת הנכדות החטופות היא אמרה:
'כל דבר בעתו'.
אז עוד התרשמתי שיש לה אוזן קשבת, שהיא שומעת אותך, מתעניינת. היא אפילו השאירה את מספר הטלפון שלה ואמרה שאם אני צריך עזרה, שאתקשר. היא נתנה לי להרגיש שיש למי לפנות, אבל כשפניתי אליה אחר כך, היא פשוט אמרה ש'בית המשפט יחליט'".
אבל לא רק ההורים הביולוגים שבאו במגע עם בלאס יוצאים נגדה. לא מעט זוגות שהגיעו אליה בתקווה לאמץ ילד מתלוננים עכשיו שזכו ליחס קר ומזלזל. יוסי, ממרכז הארץ, מנסה לאמץ ילד כבר ארבע שנים. לאחרונה, אחרי שהתייאש מהשירות למען הילד, החל בהליכים לאימוץ בחו"ל. "היה חוסר שיתוף פעולה כמעט מוחלט מצד השירות", הוא טוען. "בסופו של דבר שאלתי: אתם רוצים לעזור לי לאמץ ילד או לא? אני התרשמתי שיש להם המון מרווח פעולה שהם לא מיישמים בשטח, ובמקום זה הם מעדיפים להערים קשיים. אנשים שרוצים לאמץ בוכים שנים בגלל העינוי שהם נאלצו לעבור אצל אלה".
"אלה הצטיירה כיצור דמוני, אדם שנושא בתפקיד חורץ גורלות", אומר גורם בכיר בתחום האימוץ. היו נגדה המון טענות על קור ועל ניכור, אי הבנות ובירוקרטיה אינסופית. הדעה הרווחת היא שכל תיקי האימוץ בחו"ל נולדו בעקבות אלה בלאס.
– אבל מה לעשות שיש בארץ הרבה פחות ילדים מזוגות שרוצים לאמץ?
זה נכון שהיא לא יכלה להמציא ילדים לאימוץ כשאין, אבל אין סיבה שאנשים ייצאו ממנה מושפלים, ללא הקלה או תקווה.
יכול להיות שהיא ניסתה למשוך תקופה עד שיגיעו הילדים, אבל זה יצר תדמית של אטימות. תמיד זה הסתכם בטפסים, תלך לפה, תבוא לשם, תחתום. בינה לבין ההורים עמדה חומה של ניירת. הם, שנמצאים במצב כה עדין ורגיש, הרגישו שלא מטפלים שם בבני אדם. אני לא חושב שהיא אדם רע, היא פשוט היתה שחוקה, שעשתה את עבודתה באופן אוטומטי.
מה לעשות שבנושא של ילדים ואימוץ אין אוטומטיות.
כל מקרה הוא עולם ומלואו.
היא תמיד אמרה להורים: 'מה בוער לכם, יש זמן'. דברים שריסקו אותם. לזוגות שחיכו וחיכו עד שעברו את הגיל המתאים לאמץ, היא דיברה בעלבונות. היתה בה חוסר הבנה לאומללות.

בדלתיים סגורות

אמו הביולוגית של "תינוק המריבה": "כשהיינו צריכים להיפרד מהילד, אלה עשתה את זה עבורנו לסצינה הכי קשה בעולם. היא התנהגה כאילו אנחנו רוצחים".

התיק המתוקשר ואולי גם הסבוך ביותר בו עסקה בלאס במהלך שנותיה בשירות, היה זה שנודע בשם "פרשת תינוק המריבה". במקרה שריתק את המדינה כולה, כזכור, מסרו זוג הורים את תינוקם לאימוץ, אולם זמן קצר לאחר שהועבר למשפחה חדשה, התחרטו על ההחלטה. השניים פנו לאלה בלאס, אך זו הבהירה להם שהתינוק יישאר בידי הוריו המאמצים.

בני הזוג עתרו לבית המשפט בבקשה להחזיר להם את בנם, ואחרי משפט ארוך ומתוקשר החליט במאי 2005 בג"ץ, בעידודה המאסיבי של אלה בלאס, להשאיר את התינוק אצל המשפחה המאמצת.
"מדובר באישה שעושה טובה שהיא עובדת, וכל האנשים שבשירות פועלים בלי שום אהדה לנושא";
טענה האם הביולוגית.
"כולם התנהגו אלי בצורה זוועתית, הסתכלו עלי כאילו שאני פושעת. הכי כאב לי שכשנגמר הסיפור והיינו צריכים להיפרד מהילד, אלה עשתה את זה עבורנו לסצינה הכי קשה בעולם. היא התנהגה אלינו כאילו אנחנו רוצחים.
אני רציתי ליהנות מהדקות האחרונות שלי עם הילד שלי, אבל היא פחדי שאני ובעלי נברח איתו. אנחנו היינו הגונים לכל אורך הדרך, אבל היא שמה את כל אנשי הביטחון עלי. תהיי קצת בן אדם, הרי גם את אמא".
– כשמסרת את הילד לאימוץ ראית אותה?
"לא. אלה נכנסת לתמונה רק שהדברים מתחרבשים לה בתוכנית. עד שלא נכנסה תקשורת לתמונה, היא לא נזכרה להגיע. אין לה לב. המקום שהיא נמצאת בו הוא הכי קרוב לאלוהים, אבל היא עצמה הכי רחוקה מאלוהים".
"לדעתי פרשת 'תינוק המריבה' היא רק קצה הקרחון  בהתנהלות השירות למען הילד בראשות אלה בלאס במשך השנים", אומר עו"ד משה לוי, שייצג את ההורים הביולוגיים בפרשה.

"לא יעלה על הדעת שבמערכת מנהל ציבורי מתוקנת, במדינה דמוקרטית, תאויש משרה כל כך רמה על ידי פקידת ציבור שאין מעליה שום ביקורת.
היא ניהלה מערכת שפעלה במחשכים, תחת כסות של דלתיים סגורות, והמשמעויות הן ברורות".
בלאס עצמה מעדיפה בשלב זה להישאר כמה שיותר רחוק מאור הזרקורים. בימים האחרון היא יושבת בביתה המפואר ברמת השרון ועסוקה, לדבריה, בעיקר במנוחה.
"הייתי מנהלת של שירות קטן, הכי קטן במשרד. אז מה אם פרשתי?, היא אומרת, "הגעתי לגיל זיקנה, פרשתי ביום ההולדת שלי אחרי המון שנים בשירות הציבורי, אחרי עבודה קשה שבה השקעתי המון וחשבתי שזה ראוי לפנות את המקום למישהו שיחליף אותי ויכניס רוח חדשה ומקצועית. הפכתי לאדם פרטי ואני לא מתראיינת. זו ההחלטה שלי. אני מודה לאל שהיה בי את הכוח לקום ולצאת כשאני עוד צעירה. פרשתי מבחירה, בראש צלול, כדבר מתוכנן. נתתי מעל ומעבר וזכותי לפרוש ולהיות אזרח ככל האזרחים במדינה".
– אומרים שבמקרים רבים בהיית בוטה, שהפגנת אטימות וחוסר רגישות. נעשה לך עוול?
"אני לא מרגישה עוול. עבדתי קשה כל חיי והיום אני אדם פרטי, לאחר שבמקצועיות ובשיקול דעת אני מפנה את המקום ואת הבמה למחליפתי אורנה הירשפלד.
אורנה הירשפלד נכנסה לתפקיד וכל העול עליה, והיא צריכה לבנות את עצמה ולא צריך לשפוט אותה לפי מה שמאדיר את שמי. זה לא במקום, זה לא רלוונטי. בכלל, היו דווקא הרבה שאמרו שתחום הרגישות היה הצד החזק אצלי".

אין תגובות:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים