נובמבר 2001 - תיק אימוץ אמ"ץ 31808-08-10 - מדובר בקטין כבן 4 שנלקח מאימו, חד הורית, מאובחנת כסובלת מבעיות נפשיות, בצו חירום ע"י פקידת סעד לחוק הנוער בהיותו בן שבועיים מאחר ופקידת הסעד "סברה" כי האם אינה ראויה לגדלו ומבלי שנעשה ניסיון ממשי כלשהו לבדוק ולסייע לאמא בגידולו. הקטין שוהה מאז במשפחת אומנה.
במקביל לקחו שירותי הרווחה את אחותו בת ה- 5 מידי האמא והציבוה במשפחת אומנה אחרת.
שירותי הרווחה לא עשו מאומה לאחד את הקטינים במשפחת אומנה אחת או במסגרת אחת עקב בעיות טכניות לטענתם של מקומות פנויים באומנה, או שלא "ידעו" שיש לאח אחות באותה עת.
בקשתם של שירותי הרווחה כי הקטין יועבר במסגרת האומנה לאימוץ אצל האומנים כדי לאפשר לקטין "לטובתו" לטענתם מסגרת יציבה יותר. לצורך מימוש בקשתם הציגו שירותי הרווחה ערמות של מסמכים מכפישים נגד האמא של מומחים, שונים.
השופטת אספרנצה אלון דחתה את בקשת היועץ המשפטי לממשלה, להכריז על הילד בן הארבע כבר-אימוץ ולאפשר למשפחת האומנה, המגדלת אותו מאז היה בן שבועיים, לאמץ אותו, בנימוק כי האימוץ יגרום לניתוקו המוחלט מאימו ומאחותו מה שלא בהכרח האפשרות העדיפה.
בבדיקת תפקוד רשויות הרווחה בטיפול המשפחתי ובילד עולים כשלים קשים:
רשויות הרווחה הפקירו הזניחו את האם ובתה ולא סייעו להן למרות העוני המחפיר ותנאים תת אנושיים בהם חיו
(סעיף 3 בהחלטה - טענת ב.כ. האם) -
"האחות חיה עם אמה בעוני מחפיר וללא חשמל, הגיעה לחרפת רעב, וכל זאת כשהאם חסרת כל תמיכה בקהילה ורשויות הרווחה עומדות מנגד ולא מסייעות לה כלל. אחות הקטין נותקה מאמה שלוש פעמים, בעת האשפוז הראשון, בעת לידת הקטין ובעת האשפוז השלישי. די בחוויות חיים מטלטלות אלו כדי לזעזע את נפשו של כל אדם, צעיר כמבוגר. לא ניתן ללמוד מבדיקה של קטינה כבת 5 על מסוגלותה ההורית העתידית של האם לאחר שתקבל סיוע סביר של רשויות הרווחה".
רשויות הרווחה הציבו את הילד באומנה בטבריה בעוד האמא מתגוררת בחיפה מה שהקשה על האמא לבוא לביקורים
(סעיף 4 - ב"כ האם) - לאם קשר טוב ומיטיב עם הקטין וכן קשר טוב עם אחותו. האם מקיימת קשר קבוע וסדיר עם שניהם, חרף המרחק ממקום מגוריה למקום מגורי הקטין והנטל הכרוך בכך, לקטין ולה. אף שעל האם להטלטל בדרכים שעות ארוכות לביקורים שבועיים, מקפידה האם לעשות כן
פקידת הסעד התרשלה ונכשלה והפרידה בין הילד עם אחותו - אלון העירה לרשויות הרווחה, אשר הפרידו בין שני הילדים, למרות שהמדיניות הברורה היא להימנע מכך. לדבריה, היא ערה לכך שלעיתים יש להוציא ילד מביתו כפתרון חירום ואין אפשרות לאחד אותו מיידית עם אחיו או אחותו, אך במקרה זה "היה על פקידת הסעד לברר, טרם מסירת הקטין או לכל היותר 48 שעות לאחר מכן, האם מסכימה המשפחה האומנת/משפחת החירום לקבל את אחותו בת החמש" (החלטת השופטת סעיף 13)
רשלנות, טיוח - משרד הרווחה מבקש להכריז על הילד כבר אימוץ בשל העדר מסוגלות הורית של האם מבלי שבוצע בדיקת מסוגלות:
(סעיף 3 בהחלטה) - "לאם לא נערכה הערכת מסוגלות הורית. לא מטעם המבקש (משרד הרווחה), לא מטעמה ולא מונה מומחה ביהמ"ש להעריך את מסוגלותה ההורית של האם. ההערכות שנערכו לגבי תפקודה ההורי של האם, הינן שתיים. האחת מ - 2009 חתומה על ידי ד"ר תרצה יואלס והפסיכולוגית ענת קריאף (ת/9), והשנייה מ- 2010, חתומה על ידי ד"ר יואלס (ת/10), שתי ההערכות הוזמנו על ידי שירותי הרווחה ועו"ס לחוק האימוץ. הצדדים חלוקים באשר למשקל הערכות אלו".
חוסר מקצועיות, רווחה וד"ר תרצה יואלס - עריכת מבדקים לאמא שאינם תואמים את ארץ מוצאה
(סעיף 3 בהחלטה - טענת ב.כ. האם) - "המבדקים הפסיכולוגיים שנערכו לאם, שעלתה לארץ בהיותה כבת 18, אינם תואמים תרבותה וארץ מוצאה. כלי הבדיקה שעברה האם מותאמים לאנשים מסביבת תרבותית מערבית ולא לאם. ד"ר יואלס לא מסבירה כלל באילו צעדים נקטה כדי להתגבר על קושי מובנה זה שבעריכת מבדקים פסיכולוגיים מהימנים לאנשים העקורים מתרבותם".
ניסיון הטעייה - רשויות הרווחה מציגות מסמכים שונים ומשונים של מומחים ששכרו כאשר לא ברור מה הרקע, ומה הציגה פקידת הסעד למומחים
(סעיף 3 בהחלטה - טענת ב.כ. האם) - "הערכות התפקוד ההורי הוזמנו על ידי גורמי הרווחה ועו"ס לחוק האימוץ, הן נועדו לצרכיהן כדי לענות על שאלות ספציפיות, אך לא נועדו להגשה לביהמ"ש... לא ניתן כלל לדעת מה היה הרקע שהוצג לד"ר יואלס או לד"ר קריאף בטרם הבדיקה ואילו הוראות ניתנו להן על ידי מזמיני ההערכות".
השופטת אספרנצה פרשה באופן לקוי את שתיקתה של האם לטענתה בבית המשפט
(סעיף 10) - השופטת כותבת על שתיקת האם לטענתה: " אך מה נאמר לגבי הורה שמסוגלותו ההורית נבחנת, ואף אינו אומר "רוצה אני"? בענייננו, האם החרישה כל מהלך בירור המשפט, ואין הדבר מה בכך. מצופה היה כי האם לפחות תביע את רצונה בפני בית המשפט, שהרי מדובר בהכרעה גורלית לגביה ולגבי בנה הקטין. להתרשמותי, על אף אהבתה לקטין, בשל דלות כוחותיה, דלות רגשית ופסיביות היתר המאפיינת אותה, לא היה בכוחה להשמיע בבימה"ש ולביהמ"ש, את צמד המילים - "רוצה אני" ו/או "יכולה אני"".
אספרנצה פירשה את שתיקת האם כדלות כוחות נפשיים. אספרנצה התעלמה ולא התייחסה לעובדה כי האמא עומדת מול גזר דין מוות שבית המשפט עלול לגזור על הורותה. האמא לעולם תמצא עצמה במלכוד: אם האמא תהיה שקטה יטענו נגדה שהיא דלת כוחות נפשיים ואם תדבר או תצעק יטענו נגדה שמניעיה מפוקפקים ורצונה לעשות רושם, או אלימה. אספרנצה ציפתה מאמא להתנהגות נורמטיבית כלשהי בעוד האמא נמצאת במצב קיצוני ביותר. אספרנצה נכשלה בפרשנות התנהגות האם.
סוף דבר:
מערכת הרווחה שוב הוכיחה התנהגות פרזיטית מעלילה ומפקירה תחת מעטה החיסיון ובדלתיים סגורות. מדובר בתפיסות מעוותות של גורמי הרווחה שרואים את תפקידם לפרק משפחות בערכאות שיפוטיות שונות בעוד תפקידם כנותני שירות בראש וראשונה לסייע במידתיות וברצון טוב .
קישורים:
במקביל לקחו שירותי הרווחה את אחותו בת ה- 5 מידי האמא והציבוה במשפחת אומנה אחרת.
שירותי הרווחה לא עשו מאומה לאחד את הקטינים במשפחת אומנה אחת או במסגרת אחת עקב בעיות טכניות לטענתם של מקומות פנויים באומנה, או שלא "ידעו" שיש לאח אחות באותה עת.
בקשתם של שירותי הרווחה כי הקטין יועבר במסגרת האומנה לאימוץ אצל האומנים כדי לאפשר לקטין "לטובתו" לטענתם מסגרת יציבה יותר. לצורך מימוש בקשתם הציגו שירותי הרווחה ערמות של מסמכים מכפישים נגד האמא של מומחים, שונים.
השופטת אספרנצה אלון דחתה את בקשת היועץ המשפטי לממשלה, להכריז על הילד בן הארבע כבר-אימוץ ולאפשר למשפחת האומנה, המגדלת אותו מאז היה בן שבועיים, לאמץ אותו, בנימוק כי האימוץ יגרום לניתוקו המוחלט מאימו ומאחותו מה שלא בהכרח האפשרות העדיפה.
בבדיקת תפקוד רשויות הרווחה בטיפול המשפחתי ובילד עולים כשלים קשים:
רשויות הרווחה הפקירו הזניחו את האם ובתה ולא סייעו להן למרות העוני המחפיר ותנאים תת אנושיים בהם חיו
(סעיף 3 בהחלטה - טענת ב.כ. האם) -
"האחות חיה עם אמה בעוני מחפיר וללא חשמל, הגיעה לחרפת רעב, וכל זאת כשהאם חסרת כל תמיכה בקהילה ורשויות הרווחה עומדות מנגד ולא מסייעות לה כלל. אחות הקטין נותקה מאמה שלוש פעמים, בעת האשפוז הראשון, בעת לידת הקטין ובעת האשפוז השלישי. די בחוויות חיים מטלטלות אלו כדי לזעזע את נפשו של כל אדם, צעיר כמבוגר. לא ניתן ללמוד מבדיקה של קטינה כבת 5 על מסוגלותה ההורית העתידית של האם לאחר שתקבל סיוע סביר של רשויות הרווחה".
רשויות הרווחה הציבו את הילד באומנה בטבריה בעוד האמא מתגוררת בחיפה מה שהקשה על האמא לבוא לביקורים
(סעיף 4 - ב"כ האם) - לאם קשר טוב ומיטיב עם הקטין וכן קשר טוב עם אחותו. האם מקיימת קשר קבוע וסדיר עם שניהם, חרף המרחק ממקום מגוריה למקום מגורי הקטין והנטל הכרוך בכך, לקטין ולה. אף שעל האם להטלטל בדרכים שעות ארוכות לביקורים שבועיים, מקפידה האם לעשות כן
פקידת הסעד התרשלה ונכשלה והפרידה בין הילד עם אחותו - אלון העירה לרשויות הרווחה, אשר הפרידו בין שני הילדים, למרות שהמדיניות הברורה היא להימנע מכך. לדבריה, היא ערה לכך שלעיתים יש להוציא ילד מביתו כפתרון חירום ואין אפשרות לאחד אותו מיידית עם אחיו או אחותו, אך במקרה זה "היה על פקידת הסעד לברר, טרם מסירת הקטין או לכל היותר 48 שעות לאחר מכן, האם מסכימה המשפחה האומנת/משפחת החירום לקבל את אחותו בת החמש" (החלטת השופטת סעיף 13)
רשלנות, טיוח - משרד הרווחה מבקש להכריז על הילד כבר אימוץ בשל העדר מסוגלות הורית של האם מבלי שבוצע בדיקת מסוגלות:
(סעיף 3 בהחלטה) - "לאם לא נערכה הערכת מסוגלות הורית. לא מטעם המבקש (משרד הרווחה), לא מטעמה ולא מונה מומחה ביהמ"ש להעריך את מסוגלותה ההורית של האם. ההערכות שנערכו לגבי תפקודה ההורי של האם, הינן שתיים. האחת מ - 2009 חתומה על ידי ד"ר תרצה יואלס והפסיכולוגית ענת קריאף (ת/9), והשנייה מ- 2010, חתומה על ידי ד"ר יואלס (ת/10), שתי ההערכות הוזמנו על ידי שירותי הרווחה ועו"ס לחוק האימוץ. הצדדים חלוקים באשר למשקל הערכות אלו".
חוסר מקצועיות, רווחה וד"ר תרצה יואלס - עריכת מבדקים לאמא שאינם תואמים את ארץ מוצאה
(סעיף 3 בהחלטה - טענת ב.כ. האם) - "המבדקים הפסיכולוגיים שנערכו לאם, שעלתה לארץ בהיותה כבת 18, אינם תואמים תרבותה וארץ מוצאה. כלי הבדיקה שעברה האם מותאמים לאנשים מסביבת תרבותית מערבית ולא לאם. ד"ר יואלס לא מסבירה כלל באילו צעדים נקטה כדי להתגבר על קושי מובנה זה שבעריכת מבדקים פסיכולוגיים מהימנים לאנשים העקורים מתרבותם".
ניסיון הטעייה - רשויות הרווחה מציגות מסמכים שונים ומשונים של מומחים ששכרו כאשר לא ברור מה הרקע, ומה הציגה פקידת הסעד למומחים
(סעיף 3 בהחלטה - טענת ב.כ. האם) - "הערכות התפקוד ההורי הוזמנו על ידי גורמי הרווחה ועו"ס לחוק האימוץ, הן נועדו לצרכיהן כדי לענות על שאלות ספציפיות, אך לא נועדו להגשה לביהמ"ש... לא ניתן כלל לדעת מה היה הרקע שהוצג לד"ר יואלס או לד"ר קריאף בטרם הבדיקה ואילו הוראות ניתנו להן על ידי מזמיני ההערכות".
השופטת אספרנצה פרשה באופן לקוי את שתיקתה של האם לטענתה בבית המשפט
(סעיף 10) - השופטת כותבת על שתיקת האם לטענתה: " אך מה נאמר לגבי הורה שמסוגלותו ההורית נבחנת, ואף אינו אומר "רוצה אני"? בענייננו, האם החרישה כל מהלך בירור המשפט, ואין הדבר מה בכך. מצופה היה כי האם לפחות תביע את רצונה בפני בית המשפט, שהרי מדובר בהכרעה גורלית לגביה ולגבי בנה הקטין. להתרשמותי, על אף אהבתה לקטין, בשל דלות כוחותיה, דלות רגשית ופסיביות היתר המאפיינת אותה, לא היה בכוחה להשמיע בבימה"ש ולביהמ"ש, את צמד המילים - "רוצה אני" ו/או "יכולה אני"".
אספרנצה פירשה את שתיקת האם כדלות כוחות נפשיים. אספרנצה התעלמה ולא התייחסה לעובדה כי האמא עומדת מול גזר דין מוות שבית המשפט עלול לגזור על הורותה. האמא לעולם תמצא עצמה במלכוד: אם האמא תהיה שקטה יטענו נגדה שהיא דלת כוחות נפשיים ואם תדבר או תצעק יטענו נגדה שמניעיה מפוקפקים ורצונה לעשות רושם, או אלימה. אספרנצה ציפתה מאמא להתנהגות נורמטיבית כלשהי בעוד האמא נמצאת במצב קיצוני ביותר. אספרנצה נכשלה בפרשנות התנהגות האם.
סוף דבר:
מערכת הרווחה שוב הוכיחה התנהגות פרזיטית מעלילה ומפקירה תחת מעטה החיסיון ובדלתיים סגורות. מדובר בתפיסות מעוותות של גורמי הרווחה שרואים את תפקידם לפרק משפחות בערכאות שיפוטיות שונות בעוד תפקידם כנותני שירות בראש וראשונה לסייע במידתיות וברצון טוב .
קישורים:
- פשעי משרד הרווחה - סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת - סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה. המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011...
- השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...
- שיטות פקידי הרווחה - הוצאת ילדים מהבית ממשפחות עולים ללא ייצוג
- זהירות - פקידי רווחה בועדות החלטה מנצלים קשיי שפה והסתגלות של עולים לשם הוצאת הילד מהבית ומהקהילה
- סיפורה של סמואל ששירותי הרווחה בגדו בה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה