מדיניות משרד הרווחה: דרושה חקיקה שתאסור על מערכת החינוך לכפות אבחונים כתנאי לקבלת עזרה חינוכית

האם משרד החינוך הישראלי הפך להיות מאבחן בשירות תעשיית התרופות? . להלן המאמר "דרושה חקיקה שתאסור על מערכת החינוך לכפות אבחונים כתנאי לקבלת עזרה חינוכית" ,

מבט לחצור ולגליל - שבועון, מקומון - קצרין , אוגוסט 2009 .

התקפה על ילדים

מאז שהתאחדות הפסיכיאטרים האמריקנית הכניסה את הקריטריונים של 'הפרעת קשב ריכוז' למדריך ההפרעות הפסיכיאטריות (DSM), הפך החיפוש אחר הפרעות וליקויים אצל תלמידים גם בארץ למגיפה. במקום שמורים יאטו את הקצב כדי לאפשר לכולם להדביק את החומר, הם שולחים את מי שמתקשה ו'מתפזר' לאבחון, וממשיכים לרוץ קדימה בחומר. על פי הערכות, לפחות 40% מהתלמידים בארץ נשלחים לאבחונים לאחר שהם 'נחשדים' ב'הפרעות קשב' ו'הפרעות' אחרות. עשרות אלפים מהם מקבלים תרופות ממריצות כדוגמת ריטלין ותרופות פסיכיאטריות אחרות. מידי שנה נרשמת עליה חדה במספר הילדים שנשלחים, למסגרות בחינוך המיוחד והמשולב, לאחר שאובחנו כ'לקויים'. וועדות השמה, שמזרימות את התלמידים אל מסגרות החינוך המיוחד הפכו מגוף ממליץ לגוף מאיים ופוסק, שנעזר בפסיכולוגים ועובדי רווחה כדי לכפות את החלטותיו על ההורים. למרות הכחשות של משרד החינוך, בתי הספר הפכו להיות "חדרי מיון" המשרתים תעשיה אדירה של אבחונים, המבוססים על תאוריות פסיכיאטריות, ומזרימים הון לחברות החינוך. מנהלות בבתי הספר הפכו ל'אחיות רחמניות' שנותנות כדורי מרץ לילדים, ולא מבינות שבכך הן בעצמן הופכות בהדרגה את התנהגותם לחסרת שקט, חסרת שליטה ופסיכוטית. .

תוצאות מחרידות

התוצאה המחרידה הבולטת לעין: תוהו ובוהו מערכתי, הידרדרות חסרת תקדים בהישגים הלימודיים של תלמידי ישראל, שימוש נפוץ בהשעיית תלמידים מבתי ספר עקב מדדי אלימות גואים, כמות שיא של לקויי למידה במוסדות להשכלה הגבוהה, רמה אקדמית מבישה עקב אלפים שזוכים להקלות בבחינות, ומגיפה של נטילת סמים ממריצים לפני בחינות גמר ובחינות רישוי. .

התלמידים לא אשמים

הגישה שמנסה לעזור לתלמידים, באמצעות חיפוש כפייתי אחר ההפרעות הפסיכיאטריות והליקויים שלהם פשטה את הרגל, והוכיחה עצמה כשגויה, כושלת ומזיקה. מסתבר שהיא מונעת ע"י אינטרסים כספיים של מאבחנים ושל פסיכיאטרים בכירים אשר מסתירים את הקשרים הכספיים שלהם עם חברות התרופות. הם מופיעים בתכניות הבוקר ובעיתוני הנשים וטוענים שריטלין אינו סם, או שהוא איננו גורם תלות, בשעה שהוא מופיע בפקודות הסמים המסוכנים, ושעלון התרופה מציין בפירוש כי הוא עלול לגרום לתלות. .

מה אפשר לעשות?

אין להורים ברירה בינתיים, אלא להילחם בחירוף נפש נגד המגמה המערכתית להכפיש את ילדיהם באמצעות אבחונים, ולכפות עליהם "טיפול תרופתי", שברור לאנשי מקצוע כי הוא אינו מרפא דבר, ואף מחמיר בהדרגה את המצב. ההורים צריכים לעמוד על זכותו של הילד לחינוך סבלני ולא מלחיץ. חינוך שמעדיף איכות ומקצוענות על פני ריצה מהירה בחומר ולמידה שטחית, ללא הזדמנות שניה במקרה של אי הצלחה. חינוך שמבוסס על הסיסמה: "כל אחד יכול", במקום חינוך שמאמין שאם הפסיכיאטר אמר שהוא לא יכול, אז כנראה שהוא לא. . אלה שנר, נשיאת עמותת 'מגן לזכויות אנוש' אומרת: "בחברה של היום, שבה בעלי אינטרסים כספיים הם אלה שמושכים בחוטים, דרושה ערנות רבה ותקיפות יתר בהדיפתן של עצות אפלות מצד משרתי ציבור, אשר נאמנותם לאינטרסים המערכתיים קודמת לטובת הילדים שלנו". אלה מציעה להורים להגיש תלונה למשרד החינוך על רשלנות חינוכית, חוסר סובלנות, ואפליה, בכל פעם שאיש חינוך מציע לשלוח את הילד לאבחון כתנאי לקבלת העזרה החינוכית שנחוצה לו. בנוסף אומרת אלה: "לאור האינטרסים הכספיים המנוגדים של בעלי הממון וההשפעה, העומדים מאחורי מינויים פוליטיים. אין מנוס מחקיקה דחופה, שתאסור על מערכת החינוך במדינת ישראל לכפות אבחונים על ילדים כתנאי לקבלת כל עזרה חינוכית נחוצה".

פקידי סעד, עובדי רווחה וחינוך, הפכו לכלי שרת של בעלי הון על גבם של קטינים וחסרי ישע