עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים חותרת לשינוי מדיניות הרווחה - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

יוני 2013 - פרופ. אסתר הרצוגבעקבות הביקורת באתר זה ("עבודה שחורה") על עמותת ע.ל.י.ה והקריאה לשלי יחימוביץ לא להשתתף בכנס העמותה, שבעקבותיו שלי ביטלה את השתתפותה בו, מסבירה הכותבת העומדת בראש העמותה, את מטרות העמותה ואת הביקורת של העמותה על ביורוקרטיית הרווחה. העמותה שואפת לשלב את הילדים בקהילה ולא להרחיקם למוסדות.
באתר "עבודה שחורה", פורסמה התקפה שלוחת רסן נגד עמותת ע.ל.י.ה, לזכויות ילדים והורים, הפועלת למען צדק חברתי. רביב נאוה, מעורכי האתר, קרא לחה"כ שלי יחימוביץ לבטל את השתתפותה באירוע לזכרה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין, שמארגנת עמותת ע.ל.י.ה (ואשר יתקיים מחר בתל אביב). דבריו של נאוה היו לקט דברים דמגוגי ומסלף. וכאילו לא די בכך פורסמה בהבלטה תגובתה של חה"כ שלי יחימוביץ, שנענתה לקריאה לבטל את השתתפותה בכנס, כאשר החלטתה מתבססת על אותם דברים מכפישים ומעוותים, תוך התעלמות מהאמת והשתלחות בעמותה.

משמעויות קשות עולות בהקשר זה: אתר הפועל למען מדינת הרווחה וצדק חברתי מאפשר פרסום דברי הכפשה נגד פעילות חברתית התנדבותית, במקרה זה של עמותת ע.ל.י.ה; דיון ציבורי חיוני על מדיניות הרווחה של מדינת ישראל בסוגיית "ילדים ונוער בסיכון", שאותו מבקשת העמותה לקדם, מושתק; התכחשות של פוליטיקאים למצוקותיהן של הקבוצות המוחלשות ביותר בחברה נעשה באמצעות דה-לגיטימציה של הביקורת, במקרה הנידון של עמותת ע.ל.י.ה ופעיליה; והכואב מכל: המאמצים לפגוע באירוע לזכרה של חה"כ ד"ר מרינה סולודקין, שהייתה מופת לאומץ לב מוסרי בדיוק בנושא שבו פועלת עמותת ע.ל.י.ה ובנושא הדיון בכנס לזכרה.

אבל דבר טוב בכל זאת יש בפרסומים חמורים אלו: הם חשפו את עוצמת מנגנוני הרווחה, את אטימותם לכל ביקורת ואת שיטותיהם הכוחניות בהשתקת טיעונים נגד ביורוקרטיית הרווחה ודרכי התנהלותה, בהתנכרות לזעקות הכאב והסבל של הורים וילדים פגועים מהמדיניות ומדרכי יישומה.

מזה 22 שנה אני פעילה בנושא "הוצאת ילדים מבתיהם והשמתם במוסדות". לדאבון ליבי אני רואה את ההידרדרות הקשה המתמשכת בנושא: בחקיקה המחלישה בהתמדה את יכולתם של הורים להגן על ילדיהם ולמנוע את הרחקתם השרירותית לעיתים קרובות ואת השמתם הכפויה במוסדות הרווחה; בהרחבת מערך מוסדות הרווחה, שם מושמים ילדים ובני נוער בכפייה; בהקצנת שיטות ההשתקה של התקשורת, כאשר זו מבקשת לפרסם מקרים בהם ילדים הוצאו מבתיהם או במקרים של התעללות בילדים ובני נוער במוסדות (מצד ילדים אחרים או מצד אנשי סגל); במניעת הקמת גוף ביקורת וערעור אפקטיביים על החלטות מנגנוני הרווחה ועוד. טיעונים אלו מתבססים על פעילות התנדבותית של ליווי מאות הורים וילדיהם וכן על כתיבה אקדמית (למשל: "אידיאולוגיה ומציאות בהוסטל לנערים" מ-1991 שהתפרסם ב"חברה ורווחה", כתב עת של העובדים הסוציאליים, "מי מרוויח ממדינת הרווחה", שהתפרסם ב-1996 ב"תיאוריה וביקורת", כתב עת של מכון ון ליר; "האם מנגנון העבודה הסוציאלית מסייע לעניים או מנציח את העוני ופוגע בשכבות החלשות", שהתפרסם ב-2009 ב"המרחב הציבורי", כתב עת של החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב).

עיקרי הניתוח, שעל יסודותיהם פועלת עמותת ע.ל.י.ה, הם: קיים בפועל הבדל תהומי בין "מדינת הרווחה" ל"ביורוקרטיית הרווחה" – במדינת ישראל ביורוקרטיית הרווחה רומסת את "מדינת הרווחה", בשם ערכי "עזרה לאנשים במצוקה" "טובתם של קטינים" וכיוב'; מדיניות הרווחה בסוגיית "ילדים ונוער בסיכון" מבוססת בעיקרה וברובה, ובעיקר בהקצאת משאביה, על מערך מוסדות (גדולים וקטנים). מדיניות זו מנתבת את הילדים לשוליות חברתית ואף לעבריינות ופשיעה; במקום המדיניות המוסדית יש לפתח תשתית שירותים חינוכית/חברתית/תרבותית מקומית, שתשלב בתוכה את קבוצות הילדים ובני הנוער המוחלשות ולא תרחיק אותם מתוכה (מדיניות שמשרד הרווחה יזם ב-2004, בשם: "עם הפנים לקהילה", אך מיישם אותה רק באופן מוגבל);

העוצמה של ביורוקרטיית הרווחה מבוססת על כמה יסודות: מבנה הירארכי נוקשה, שבו פקידות הסעד המחוזיות והארציות מכתיבות וכופות את המדיניות המוסדית ומונעות כל התערבות ציבורית לטובת ילדים והורים פגועים; על שיתוף פעולה הדוק עם רשויות שלטוניות אחרות, כמו בתי המשפט, המשטרה והכנסת; על שירותי ייעוץ משפטי נרחב בחינם (על חשבון הציבור), המגבים את החלטות פקידות הסעד ומציבים את ההורים והילדים בעמדת חולשה (וחוסר סיכוי); על חסימת ביקורת בתקשורת; על היעדר מנגנוני ביקורת ציבוריים אמיתיים. כידוע, עוצמה לא מרוסנת מאפשרת שימוש פוגעני נגד פרטים וקבוצות, כפי שאנחנו רואים חדשות לבקרים בסוגיית "ילדים ונוער בסיכון".

ולסיום אבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים: עמותת ע.ל.י.ה אינה פועלת נגד עובדים סוציאליים, לא באופן אישי ולא באופן קולקטיבי. כל אמירה או פעילות מסוג זה, בעבר או בהווה, נעשות שלא על דעת העמותה וחבריה ובניגוד לתפישתם ולדרכי פעילותם.

עמותת ע.ל.י.ה אינה מעוניינת בהרס שירותי הרווחה. חברותיה וחבריה חותרים לשינוי במדיניות הרווחה: לביסוס מערך שירותי רווחה בקהילה ולחיזוק התשתית החברתית-קהילתית-תרבותית ביישוב, כזו המשלבת בתוכה את כל חבריה ולא מרחיקה אותם מתוכה.

אין תגובות:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים