בית משפט לנוער קבע טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגים לקטינה בניגוד לחוק ולכללים

שופטת העליון עדנה ארבל - מנעה פרסום שמות שופטים ופקידת סעד עבריינים
אפריל 2006 - רע"א 1943/06 - מדובר בקטינה כבת 16 אשר רשויות הרווחה סבורות כי הנה בסיכון ע"ס חוות דעת פסיכיאטריות שונות ופסיכיאטר מחוזי ועקב ארוע בריחה מהבית למשך יממה. במאי 2005 הכריז בית משפט לנוער על הקטינה כנזקקת. בינואר 2006, החליט בית משפט לנוער כי הקטינה תוצא ממשמורת הוריה ותימסר למשמורת רשות הסעד עד הגיעה לגיל 18; הקטינה תישאר בפנימייה בה היא שוהה, ותקבל טיפול נפשי (פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי) על-פי קביעת פקידת הסעד ומנהל הפנימייה יחדיו, לרבות מעקב פסיכיאטרי; פקידת הסעד תחליט בדבר חופשותיה של הקטינה, הסדרי הראיה עם הוריה וכל קשר אחר בין הקטינה והוריה. בית המשפט לנוער הוסיף והורה, כי במידה ורשות הסעד או הגורמים הטיפוליים ימצאו כי יש צורך לתת לה טיפול תרופתי, תוגש על כך בקשה לבית המשפט, אשר תידון בדחיפות. תוקף הצווים נקבע עד ליום 3.7.07 (שנה וחצי). בית המשפט נימק החלטתו במשברים שעברה הקטינה, ובדיווחי פקידת הסעד והגורמים הטיפוליים בפנימייה, לפיהם מציב אבי הקטינה קשיים בפני הטיפול בה. לדבריו, גורמי הטיפול בפנימייה הציבו תנאים טיפוליים להמשך שהותה של הקטינה בפנימייה, כאשר המשך שהותה בפנימייה חיוני לשלומה הנפשי והפיזי. ההורים ערערו לבית משפט מחוזי (שופטת שושנה שטמר) אשר תמך בהחלטת בית משפט לנוער.
ההורים ערערו לבית משפט עליון וטענו כי יש לבטל את החלטת בית המשפט לנוער, וטוענים למניעים זרים והכפשות חסרות בסיס מצד פקידי הסעד, כאשר לדבריהם, בית המשפט לנוער נענה מידית, ללא חקירה ובדיקה, לכל בקשות פקידי הסעד

בית משפט לנוער ובית משפט מחוזי פעלו בניגוד לסעיף 3ד לחוק הנוער

שופטת העליון עדנה ארבל כתבה בהחלטתה כי המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע "(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה....(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי ....
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, ...
 (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים". 

עדנה ארבל קבעה כי במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגיית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת

סוף דבר
בית משפט לנוער ובית משפט מחוזי פעלו בשפה אחת ודברים אחדים אחר המלצותיה של פקידת הסעד, הוציאו צווים בהתאם הפוגעים בזכויות הפרט והמשפחה מבלי לבדוק את חוקיות ההמלצות והצווים. בית משפט לנוער ובית משפט מחוזי פעלו כחותמת גומי שלפקידת הסעד וביצעו עברה על חוק הנוער סעיף 3ד.
חרף העובדה כי מדובר בעובדי ציבור שביצעו עבירות חמורות הפוגעות בפרט ובמשפחה מאחורי דלתיים סגורות, השופטת עדנה ארבל נמנעה מפרסום שמות שופט הנוער ופקידת הסעד. התנהגותה של ארבל מעלה תהיות באשר לשיקוליה כעובדת ציבור, האם האינטרס הציבורי וזכותו במעייניה או שיקולים זרים אחרים.



קישורים:

אין תגובות:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים