מינוי אפוטרופוס לחסוי - הונאה ועושק בחסות בתי משפט לענייני משפחה ופקידות הסעד

שמואל בוקובסקי - מינוי מופקר אפוטרופוס לאישהתחקיר הארץ - 3.5 מיליארד שקלים של חסרי ישע מנוהלים על ידי אפוטרופוסים ללא פיקוח , דנה ויילר-פולק , הארץ , מרץ 2012
למרות פרשת הונאה של מיליונים ואינספור תלונות, האפוטרופוס הכללי מודה שאין בידיו את המידע הדרוש לפיקוח על סכומי העתק של חסרי הישע

"יש כאן שרשרת שלמה... במחלקות הרווחה התיק המורכב של האדם בעל המוגבלות הוא אחד ממאות, והעובדת הסוציאלית תעדיף לעתים קרובות לדחוף למינוי אפוטרופוס בו. גם הרופאים ירשמו דבר ראשון שאדם זה זקוק לאפוטרופוס. והשופט עמוס התיקים, שסומך על אנשי המקצוע, ייתן להמלצותיהם תוקף של פסק דין - והנה מונה עוד אפוטרופוס. לצערי, במדינת ישראל כלי האפוטרופסות משמש את אנשי המקצוע כדי לקבל החלטות על האדם מעל ראשו, בלי שיפריע".
היד הקלה על ההדק הובילה לריבוי אפוטרופוסים: כיום יש בארץ קרוב ל-54 אלף - יותר ממספר החסויים

עובדת סוציאלית ועורכת הדין לשעבר ירדנה נילמן אהבה את החיים הטובים. נסיעות לחו"ל, מסעדות, טיפולי ספא. מיליוני השקלים שעברו בחשבונות הבנק שלה מימנו בנדיבות את האהבה הזאת. אלא שהמיליונים האלה לא היו שלה. זה היה כספם של 20 מבין 130 חסרי ישע, בהם חולי נפש ולוקים בשכלם, שנילמן עמדה בראש תאגיד האפוטרופסות שהיה אחראי להם. היום, בעוד נילמן מרצה שבע שנות מאסר וחצי לאחר שהורשעה בגניבה של 7.2 מיליון שקלים, ממתין להחלטת הפרקליטות תיק נגד תאגיד אפוטרופסות נוסף והעומדת בראשו. גם את התאגיד הזה, קרן דורי דורות, האחראי ל-200 חסרי ישע, ניהלה בעבר נילמן לפני שפרשה והקימה תאגיד משלה.

ההונאה של נילמן והחשד להונאה בקרן דורי דורות הם מקרים קיצוניים אבל משקפים בעיה רחבה: היעדר פיקוח על האנשים המנהלים את חייהם של כ-44 אלף חסרי ישע, מקבלים למענם החלטות משמעותיות ואף הרות גורל ושולטים בכספם וברכושם. קשה להפריז בנחיצות הפיקוח בתחום האפוטרופסות, המשלב בין אנשים חסרי הגנה ורכוש הנאמד כיום ב-3.5 מיליארד שקלים - שילוב נפיץ מלכתחילה. אבל למרות ההדים של פרשות נילמן ודורי דורות, למרות השנים שחלפו מאז, בפועל לא השתנה הרבה: במסמך המצוי בידי "הארץ" מודה הגוף האחראי לפיקוח - אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים - כי אין בידיו המידע שיאפשר כלל פיקוח אפקטיבי.

המסמך הזה הוא תשובה למכתב ששיגר ארגון "בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות", הפועל בתחום זה כמה שנים. "קיבלנו תלונות רבות מחסויים, מבני משפחה ואף מאנשי מקצוע, ובעקבותיהן החלטנו להיכנס לעומק הנושא וחיפשנו מידע", מסביר עו"ד יותם טולוב מ"בזכות". "כשהבנו שאין ממש מידע כזה, פנינו לאפוטרופוס הכללי על פי חוק חופש המידע".

התשובה של אגף האפוטרופוס הכללי, שמאז מאי 2011 עומד בראשו ד"ר דוד האן, הדליקה נורה אדומה. בתשובתו מודה האגף כי אין בידיו שורת נתונים בסיסיים: לאפוטרופוס הכללי אין נתונים על החלוקה המדויקת בין אפוטרופוסים חיצוניים בתשלום לאלו שהם קרובי משפחה או ידידים, גם לא תיעוד כולל של תלונות. רבים מהאפוטרופוסים אינם שולחים אליו דו"חות פעילות שנתיים כמתחייב מהחוק, ולכן הוא אינו מתוודע למצבם של חסויים רבים ולמה שנעשה לרווחתם וברכושם. את מבקר המדינה, כפי שנחשף כאן, כבר הניע המצב הזה לפתוח בחקירה.

האפוטרופוס הנעלם

י', שחווה בעבר התמוטטות עצבים ופגיעת נפש, הוא אחד מעשרות אלפי האנשים שפקידת סעד המליצה למנות להם אפוטרופוס ובית המשפט לענייני משפחה אישר את בקשתה, על פי הנוהל. בתחילה דאגה בתו לכל ענייניו אך לפני חמש שנים היא נהרגה בתאונת דרכים. מאז יש לו אפוטרופוס חיצוני. כמו אחרים כמותו - גם אלו המתקיימים מקצבת נכות חודשית של 2,160 שקל - נאלץ י' לשלם לאפוטרופוס החיצוני תשלום חודשי: 450 שקל. הוא מעיד שלא ראה את אנשי האפוטרופוס שלו תקופה ארוכה.

"אני משלם להם בכל חודש בחודשו מאות שקלים והם מגיעים לכאן פעמיים, אולי שלוש בשנה. בזאת מסתכם הקשר מבחינתם", הוא מספר. "יש לי מספר כללי ואליו פניתי לפני שנה כשרציתי שישחררו לי סכום גדול יותר מהקצבה החודשית. לקח לי כמעט חודשיים להשיג את האדם שאמור לעשות את זה. כשביקשתי פגישה כדי לדעת מה מצבי הכלכלי אמרו לי בכל פעם שיחזרו לתאם, ועד היום אני מחכה".

תלונות מהסוג של י' - על הקושי של מי שמכונים "חסויים" ליצור קשר עם האפוטרופוסים שלהם ולקבל מהם מענה לבקשות - הן השכיחות ביותר בין אלו שהניעו את ארגון בזכות לפנות לאפוטרופוס הכללי. אבל, על פי טולוב, הבעיה מתחילה עוד לפני כן, בעצם מינויים של האפוטרופוסים בארץ.

"יש כאן שרשרת שלמה", הוא אומר. "במחלקות הרווחה התיק המורכב של האדם בעל המוגבלות הוא אחד ממאות, והעובדת הסוציאלית תעדיף לעתים קרובות לדחוף למינוי אפוטרופוס בו. גם הרופאים ירשמו דבר ראשון שאדם זה זקוק לאפוטרופוס. והשופט עמוס התיקים, שסומך על אנשי המקצוע, ייתן להמלצותיהם תוקף של פסק דין - והנה מונה עוד אפוטרופוס. לצערי, במדינת ישראל כלי האפוטרופסות משמש את אנשי המקצוע כדי לקבל החלטות על האדם מעל ראשו, בלי שיפריע".

היד הקלה על ההדק הובילה לריבוי אפוטרופוסים: כיום יש בארץ קרוב ל-54 אלף - יותר ממספר החסויים - ועוד 11 תאגידי אפוטרופסות המורכבים מעורכי דין ועובדים סוציאליים, העיקריים שבהם הקרן לחסויים, ש.פ.ר, אקי"ם לאפוטרופסות, גג לחוסה ולנזקק. באגף האפוטרופוס הכללי מסבירים את ההפרש המספרי בכך שלעתים יש לחסוי יותר מאפוטרופוס אחד; טולוב טוען שבישראל שיעורם גבוה יותר מבמדינות אחרות, בהן אנגליה למשל. למרות האינפלציה הזאת, החוק בארץ לא קובע קריטריונים שאדם או תאגיד צריכים לעמוד בהם כדי למלא את התפקיד. לפני כמה שנים גיבשו אמנם משרד הרווחה והאפוטרופוס הכללי נוהל לאישור תאגידים בתחום, אבל גם הוא לא מכיל כללים מהותיים.

המגבלה הזאת רק מחדדת את הצורך בפיקוח על אלו האחראים לענייניהם של החלשים ביותר בחברה. ואכן החוק כשלעצמו מחייב כל אפוטרופוס חדש להגיש בתוך 30 יום דו"ח המפרט את נכסי החסוי וחובותיו, ומכאן והלאה למסור דו"ח פעילות שנתי עם פירוט פעולותיו, אופן ניהול רכושו של החסוי והתשלומים שנעשו. אלא שמכתב התשובה של האפוטרופוס הכללי מגלה שאין בידיו מידע על מספר האפוטרופוסים שהגישו דו"ח עם מינויים, וכי דו"חות שנתיים הוגשו רק על 21,232 חוסים, מחצית בלבד מהמספר הכולל (נכון ל-2010).
המקרה של עו"ד ירדנה נילמן, שמעלה בכספים במשך שלוש השנים 2006-2008, ממחיש עד כמה המצב הזה בעייתי.

יאכטה במקום טיפול שיניים

בשנת 2006 פרשה נילמן מניהול תאגיד דורי דורות והקימה חברה לשירותי אפוטרופסות בתל אביב. כמה שנים אחר כך, בדיון בבית משפט על מכירת דירה של חסויה, היא צירפה לתיק את הדו"חות הכספיים. רק אז החלו נציגי האפוטרופוס הכללי לחשוד שלא הכל תקין בחברה של נילמן, ושהחסויים שבטיפולה לא זוכים בהכרח לטיפול מסור וחף מאינטרסים.

בדיקה העלתה שהחשדות מוצדקים: נילמן ובן זוגה, יהושע שאול, הקימו חברת קש, "א.י.ש סיוע שירותים ואחזקה בע"מ", בכתובת זהה לכתובת חברת האפוטרופסות. כבעלת החברה החדשה נרשמה חברתה של נילמן מירב לוי. לוי פתחה לחברה חשבונות בנק, אבל בפועל היו נילמן ושאול בעלי השליטה בחברה ובחשבונותיה.

במשך שלוש שנים, על פי גזר הדין, הורתה נילמן על העברת כספי חוסים לחשבונות א.י.ש. על פי הוראותיה הוציאה לוי לשאול כרטיסי אשראי ומסרה לו שקים פתוחים וחתומים. באמצעות אלה יצא שאול לחגיגת קניות מתמשכת בהיקף של כחצי מיליון שקלים. בני הזוג גם משכו במזומן סכום מצטבר של יותר ממיליון שקל, ובסך הכל הונו כך את החוסים בקרוב לשלושה מיליון שקלים.

אבל לנילמן היו עוד דרכי פעולה. ביולי 2007, למשל, היא מכרה את דירתה של החסויה מ"א בהרצליה ביותר מ-800 אלף שקל. עד שהסכום הועבר לחסויה, שסבלה מאי התמצאות בסביבה, הוא כבר ירד לפחות מ-300 אלף. בו בזמן הלכו חשבונותיה של מ"א והתרוקנו. 69 אלף שקל נמשכו מחשבון הבנק שלה, 175 אלף שקל נוספים יצאו מקופת הגמל. את חובה של מ"א לבית האבות שבו שהתה מימנה נילמן בכספו של חסוי אחר.

נילמן ושאול הסוו את הגניבות על ידי זיוף מסמכים וחשבוניות ורישומים חשבונאיים כוזבים. כשעורכת הדין גנבה 15 אלף שקל מא"ב, חסוי פגוע ראש, היא רשמה שהכסף נמשך לצורך טיפול שיניים. היא רק שכחה להוסיף שהמטופלת היתה היא עצמה. ובכלל, טיפולי שיניים התגלו בתאגיד האפוטרופסות כמכרה זהב. כאשר כצ"ס, חסויה בשל מחלת פרקינסון, קיבלה טיפול שיניים ב-800 שקל, חייבה נילמן את חשבונה ב-38,800 שקל וצירפה קבלה משופצת.

גם משקפיים ומכשירי שמיעה היו סעיף נוח למשיכת כספים. מחשבונה של מ"א, אותה מחלבה אין-סופית, משכה נילמן 12 אלף שקל לרכישת משקפיים ומכשירי שמיעה - למרות שמ"א כלל לא הרכיבה משקפיים. מחשבונו של דב"ע, שסבל מדמנציה, משכה נילמן רק 2,600 שקל לרכישה מדומה של משקפי ראייה. מצד שני, ביולי 2007 היא העבירה מהחשבון הזה 200 אלף שקל לשלושה חשבונות שונים של חברת א.י.ש. נילמן לא ויתרה גם על גניבת 200 אלף שקל מחסויה לאחר אירוע מוחי, ממש ביום מותה.

הכספים הללו מימנו את החיים הטובים ואפשרו דאגה לרווחתם של בני המשפחה. כ-18 אלף שקל שולמו תמורת מעגן ליאכטה של שאול במלון בטבריה, 29 אלף לרכישת אופנוע ים, ו-40 אלף מימנו טיול של שאול ובני משפחתו לתאילנד. 200 אלף הועברו לאחיה של נילמן, ומדי חודש דאגה זו גם להעביר 3,500 שקל לבנה.

בינואר 2011 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב על נילמן שבע וחצי שנות מאסר. לוי הורשעה ונידונה לחמישה חודשי מאסר בעבודות שירות. שאול נהרג בתאונת דרכים בנובמבר 2008, לפני תחילת ההליכים.
.
פלייליסט על האפוטרופסית העובדת הסוציאלית ירדנה נילמן יקירת בתי משפט לענייני משפחה

.
פרשת נילמן לא היתה סוף פסוק. ב-2009 התעוררו חשדות לגבי קרן דורי דורות, התאגיד שנילמן ניהלה לפני שהקימה את החברה העצמאית שלה. אנשי האפוטרופוס הכללי חשדו כי גם כאן נעשתה מעילה בהיקף של מיליוני שקלים והגישו תלונה במשטרה נגד התאגיד והעומדת בראשו, אתי לוי. ביוני 2009 פשטה המשטרה על משרדי העמותה ועל ביתה של לוי. בפשיטה נתפסו ספרי העמותה, והחקירה שנפתחה אז העלתה את החשד שגם כאן נעשה שימוש בשיטות הדומות לשיטותיה של נילמן. בינתיים נסגר דורי דורות, אך תיק החקירה עדיין פתוח.

למרות הסכנות ששני המקרים מגלמים - וכך גם חשדות שהובילו לבירור הנערך בתאגיד ש.פ.ר ממש בימים אלה - אין פעולת אכיפה ממשית בהגשת הדו"חות. מבקר המדינה, בדו"ח מ-2004, כבר קבע שאפוטרופוסים רבים לא מגישים את הדו"חות במשך שנים. אך גם היום המצב לא השתנה באופן ניכר. מצד שני, לנוכח היקף כוח האדם במשרד האפוטרופוס הכללי - 21 עובדים שבדיקת הדו"חות היא אחד מתפקידיהם - לא מופרך לתהות איך היו נבדקים כל הדו"חות, אילו הוגשו.

אם בענייני האפוטרופוסים האחראים לכל היבטי חייו של החסוי או רק לענייני הרכוש יש פיקוח רופף, תחום מינויי האפוטרופוסים לענייני הגוף בלבד כבר פרוץ לגמרי. זה שנים שמשרד הרווחה ומשרד המשפטים מטילים זה על זה את האחריות לאפוטרופוסים האחראים לענייני הגוף בלבד, כלומר למקום המגורים, לצרכים רפואיים, תעסוקה ועוד. משרד המשפטים, באופן פרדוקסלי, טוען שהוא מבין ברכוש ולא ברווחתם של מוגבלים ולכן זה תפקידו של משרד הרווחה. משרד הרווחה עונה שאין לו תקנים ושהפיקוח מופקד בידי משרד האפוטרופוס. ובינתיים איש לא מופקד על התחום הזה ולאפוטרופוס הכללי אין עליו שום נתון.

אפוטרופוס לנצח

מגבלות המערכת לא הרתיעו את סופי ציגלר, מתאמת טיפול במסגרת דיור מוגן בקהילה "שלו". במהלך עבודתה הכירה ציגלר את ד', הסובל מסכיזופרניה. באחד מאשפוזיו חווה ד' התקף פסיכוטי ואמר כי יחלק את כל כספו ברחוב. הפסיכיאטר שטיפל בו נבהל ומיהר להחתים אותו על אפוטרופסות. מאז, במשך 18 שנה, הופקד עליו אפוטרופוס. תחילה היתה זו אחותו, אך ד' לא היה מרוצה וביקש אפוטרופוס חיצוני.

"שילמתי להם 450 שקל בחודש וכשביקשתי להפחית דמי ניהול לא הצלחתי", הוא אומר. "כל פעולה באמצעותם היתה מסורבלת, אם רציתי טיפול שיניים היה צריך לקבל אישור ולהסדיר את העברת הכסף. אתה מרגיש כמו אדם עם בייביסיטר בכל הנוגע לכספים".

ציגלר נרתמה לסייע לד'. "אני מלווה משתקמים רבים עם בעיות כלכליות אבל ד' שונה. הוא אדם עצמאי שמנהל את חשבונותיו ודירתו באופן מוקפד, זה לא האדם שיש לשלול ממנו את עצמאותו", היא אומרת. היא ערכה בירורים, השיגה המלצות וצירפה את שלה. "לי לא היו הכוחות להילחם", מעיד ד', "אבל סופי לא ויתרה. היא בדקה מה הדרך לעשות זאת, רדפה אחרי אנשי הטיפול שהמלצתם נדרשה, כתבה המלצה והביאה לביטול המינוי. מאותו יום אני עובד בשוק החופשי, מנהל את הדירה באופן עצמאי, וזה תרם להמשך חיי בצורה טבעית יותר".

"מתוך בורות אנשים חושבים שמינוי אפוטרופוס זה הפתרון הקל, ‘יאללה, תחתום והכל יהיה טוב'. לא מעמיקים במשמעות של ביטול חירות של אדם", אומרת גם ציגלר. "איש גם לא עורך ביקורת תקופתית, לבדוק אם יש צורך בהמשך המינוי. כך קורה שאנשים נשארים עם אפוטרופוס שנים רבות, לעתים ללא צורך. אני שמחה שהמאבק שלנו הצליח".

אבל ד' הוא רק חסוי אחד והמאבק לא הסתיים. בדצמבר 2011 התקיים דיון בעניין בוועדת חוקה, חוק ומשפט, שבו הודתה נציגת האפוטרופוס כי בשל מחסור בכוח אדם הם אינם מצליחים לעמוד בחובותיהם. מה ששמע בדיון הניע את יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, למתוח ביקורת חריפה: "לצערי הרב, אנחנו לא עושים עבודה טובה, הן בחקיקה, הן בפסיקה, הן בפיקוח, וצריך לשנות את המצב".
.
פלייליסט על התעמרות והתעללות הממסד בקשישים

.
בניסיון נוסף לעשות בדיוק את זה פנה באחרונה בזכות למשרד מבקר המדינה בבקשה שיחקור את טענותיו. בדיקת "הארץ" מעלה שהתפרץ לדלת פתוחה וכי דו"ח בנושא עומד להתפרסם בקרוב. בשורה אחת טובה יש בכל זאת לחסרי הישע: בעקבות פרשת נילמן גיבשו נציגי משרד הרווחה, האפוטרופוס הכללי והיועץ המשפטי לממשלה קריטריונים מהותיים להכרה בתאגיד אפוטרופסות, לרבות היעדר עבר פלילי וניסיון הצוות.

תגובת משרד המשפטים: "הטענה שאין בידי האפוטרופוס הכללי מידע לגבי החסויים שבפיקוחו אינה נכונה. כל צווי המינוי לאפוטרופוסים מועברים לאפוטרופוס הכללי על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, ובימים אלה שוקדים צוותים משותפים על יצירת ממשק ממוחשב להעברת המידע באופן שוטף. ככלל, הפיקוח הוא פרטני ביחס לכל חסוי וחסוי, וכל תלונה נבדקת לגופה ומצויה בתיק הפיקוח. בעקבות דו"חות קודמים של מבקר המדינה שיפר האפוטרופוס הכללי את מערך הפיקוח, והדבר בא לידי ביטוי בשיפור ניכר בהיקף הדו"חות המוגשים ובקיצור משך הזמן לבדיקתם. האפוטרופוס הכללי רואה לנגד עיניו את טובת החסויים, וכתוצאה מפעילותו נדרשו אפוטרופוסים שלא מילאו תפקידם כיאות לתת על כך את הדין".

תגובת משרד הרווחה: "האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי מכנס ועדות אבחון בכל שלוש שנים, ועל פי צורך, לבחינת הצורך באפוטרופוס".

גיא סתיו, מנהל ש.פ.ר: "האפוטרופוס הכללי ערך ביקורת במקום במסגרת תפקידו ונציגו הגיש טיוטת ביקורת. התבקשנו להעביר תגובתנו, וזו תימסר בימים הקרובים. אני מניח כי כשיתקבלו תשובותינו ויתקיימו הידברויות הכל יסתדר".

סופי ציגלר עם ד'. "לי לא היה כוח להילחם", הוא אומר, "אבל סופי לא ויתרה והביאה לביטול מינוי האפוטרופוס" - צילום: מוטי מילרוד
סופי ציגלר עם ד'. "לי לא היה כוח להילחם", הוא אומר, "אבל סופי לא ויתרה והביאה לביטול מינוי האפוטרופוס" - צילום: מוטי מילרוד

משרד האפוטרופוס הכללי. מקבל דו"חות רק על מחצית מהחסויים - צילום: אמיל סלמן
משרד האפוטרופוס הכללי. מקבל דו"חות רק על מחצית מהחסויים - צילום: אמיל סלמן

קישורים:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים