"השוד נחשף": המסמכים מגלים - כך נגזל הרכוש של עולי תימן

"השוד נחשף": המסמכים מגלים - כך נגזל הרכוש של עולי תימן , יאיר אלטמן , ישראל היום , 21.10.2018
חטיפת הילדים אינה העוול היחיד שנטען כי נגרם לעולי תימן • השבוע יוצגו בפני ועדה מיוחדת בכנסת מסמכים המלמדים: העולים נאלצו לשלוח בנפרד רכוש בעל ערך, ולא זכו לראותו יותר • ח"כ קורן: "הרכוש נמכר בישראל לסוחרים, נדרוש שהמדינה תפצה את הנפגעים"

פרשת ילדי תימן החטופים שבה ועולה לסדר היום בכל כמה זמן - לרבות עדויות על ניסויים שבוצעו בהם - אולם על עוול נוסף שנעשה לכאורה לעולים שהגיעו ארצה מתימן כמעט לא דובר: שדידת רכושם. מחרתיים יתקיים דיון מיוחד בוועדה המיוחדת לחקר היעלמות ילדי תימן והבלקן, ובו יוצגו מסמכים המעידים כי רכוש שהפקידו העולים בדרכם לארץ בידי אנשי הרשויות מישראל, לא נמסר להם עם נחיתתם ובמקום זאת נעשה בו שימוש על ידי המדינה.

יהודי תימן שביקשו לעלות לארץ באמצעות מטוסי הסוכנות היהודית בסוף שנות ה־50 התבקשו להשאיר מאחור את רכושם, ובו בין היתר תשמישי קדושה, תכשיטים בעלי ערך, ספרי תורה, כתבי עת עתיקים ורשומות של היסטוריית הקהילה המקומית. לעולים הובטח כי הרכוש, שעליו נרשמו שמות הבעלים לפי מספרים מסודרים, יועבר לארץ באמצעות אוניות והעולים יוכלו לקבל אותו בחזרה. לפי המסכמים שיוצגו בוועדה, הציוד אכן הועבר ארצה אך בודדים היו העולים שזכו לקבלו בחזרה (כ־200 בלבד מתוך כ־40 אלף). האחרים דרשו במשך שנים לקבל את רכושם אך לא זכו לקבלו, ולמקצתם הוסבר כי אבד ולאחרים כי נשרף במחסן של הסוכנות ביפו. המסמכים מאותן שנים, שיוצגו בוועדה בכנסת ושנחשפים כאן, מוכיחים לכאורה כי הרכוש אכן קוטלג לפי בעליו והגיע ארצה, אך הועבר לסוכנות היהודית, לארגון הג'וינט ולארכיון האוניברסיטה העברית כרכוש ציבורי - ומאז אבדו עקבותיו.

"תחושה של מפח נפש". מאיר קורח // צילום: אורן בן חקון
"תחושה של מפח נפש". מאיר קורח // צילום: אורן בן חקון

יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן, תדרוש בדיון ביום שלישי לקבל סמכויות של ועדת חקירה ולעמוד בראשה, על מנת שיתאפשר בהמשך לדרוש שהמדינה תפצה את בני המשפחות עבור הרכוש שנגזל מהם.


בין המסמכים הרבים אפשר למצוא למשל רשימת רכוש של עולים שהגיעו בשתי אוניות לפחות - "לוצה" ו"לוק" - מה שמוכיח כי הציוד הועבר לארץ והיה באחריות הסוכנות היהודית. מסמכים נוספים מעידים על ההתכתבויות בין הרשויות וגורמי הממשלה השונים ועל בני המשפחות שהגיעו למשרדי הסוכנות ודרשו חזרה את רכושם. כך למשל נכתב ב־11 בספטמבר 1950 על ידי חיים צדוק, איש מחלקת הקליטה של אגף עולי תימן בסוכנות, במכתב ליצחק רפאל ממחלקת העלייה של הסוכנות היהודית: "מראשית העלייה האחרונה מתימן... באים פעם בפעם עולים ומתאוננים על אובדן חפציהם, מבלי יכולת לקבוע היכן נגנבו... באותו פרק זמן, רוכזו בחאשד ובמשרדי הסוכנות בעדן חפצים רבים של עולים שלא ניתן להם לקחת אותם, מתוך הבטחה שלא יאונה לחפצים כל רע, וכי יגיעו לארץ ישראל...

חלק מהמסמכים שנמצאו ושיוצגו השבוע בכנסת
חלק מהמסמכים שנמצאו ושיוצגו השבוע בכנסת


"אלינו מופיעים עתה אנשים המודיעים שהם מוצאים במחסן ביפו את שקיהם ומזוודותיהם פתוחים, כשחפצים רבים נעלמו מתוכם. פרשה זו מחייבת לדעתי חקירה מה קרה עם החפצים בחאשד ובעדן... השבוע ביקרתי במחסן ביפו... במקום סופר לי למשל כי אנשי משרד החוץ אוספים את ספרי הקודש החשובים ובעלי הערך (גם כאשר הבעלים רשומים עליהם) לארגזים מיוחדים ומעבירים אותם מן המקום. אינני יודע אם דבר זה מוצדק, שיילקחו ספרים פרטיים".
במכתב שכתב משה שרת, אז שר החוץ, לשר הדתות ב־9 ביולי 1950, הוא מתריע כי מדובר באוצר בעל ערך היסטורי ודורש כי יטופל בהתאם: "(מדובר ב)אונייה (שהגיעה) לחוף אילת ופרקה 300 ספרי תורה מגלות תימן... אין לי ספק כי משרד הדתות הוא המוסד היחיד המוסמך לטפל באוצר זה ולהביאו אל מנוחתו ונחלתו. חזקה שיש בין ספרי התורה גווילים עתיקי ימים הראויים לשמירה מיוחדת".
הספרים וסגירת המעגל
מאיר קורח, נכדו של הרב הראשי האחרון של יהדות תימן, הרב עמרם קורח, סיפר ל"ישראל היום" כי כתבי יד עתיקים שעליהם שמר הסב ונמסר למשפחתו כי נשרפו במחסן הסוכנות, מצאו את דרכם ללא פגע אל ידיו של סוחר עתיקות מירושלים. לאחר 24 שנה הצליח קורח לקבל את חלקם בחזרה, ולדיון ביום שלישי בכנסת הוא יגיע עם כתבי היד העתיקים. "אני זוכר כיצד משפחתי ארזה את הספרים שהיו לאוצר המשפחתי בשלושה ארגזים ענקיים", אמר, "הייתי אמנם בן 6 אך המחזה הזה לא מש מעיניי. כשהגענו לנמל התעופה נאמר לנו שלא ניתן לקחת את הארגזים איתנו ויש לשלוח אותם דרך הים. סבא לקח איתו כמה ספרים שהוא כתב בעצמו - אחד מהם 'סערת תימן'. כשהגענו לארץ התחלנו לבדוק עם הסוכנות איפה הספרים. בהתחלה דחו אותנו, אמרו לנו לבוא בעוד שבוע וכך הלאה, ולבסוף נאמר לנו כי פרצה שריפה במחסן של הסוכנות והספרים אבדו. הם אפילו לקחו אותנו לראות את האודים העשנים".
מתי בעצם הבנת שהספרים לא נשרפו ועשן המחסן רק היה כיסוי?
"כל הזמן ידענו, אבל לא היו לנו הוכחות. 24 שנה לאחר מכן פגשתי מכר בירושלים שאמר לי שהוא ראה ספרים ועליהם חתום בכתב יד 'משפחת קורח' אצל סוחר עתיקות בעיר. נפגשתי איתו כביכול כדי לרכוש אותם. היו שם עשרות. פתחתי את הראשון וראיתי את כתב היד של סבי - 'עמרם קורח'. אני פותח את השני ואותו הדבר. כל הספרים האבודים של משפחתי שסופר לנו שנשרפו במחסן של הסוכנות נמצאים מולי, בפעם הראשונה מאז גיל 6, ללא פגע. אספתי את כל הספרים של משפחתי ואז שאלתי אותו על המחיר".


ספרי הקודש שהיו ברשותו של הרב הראשי בתימן עמרם קורח, ושנמצאו על ידי הנכד מאיר // צילום: אורן בן חקון
ספרי הקודש שהיו ברשותו של הרב הראשי בתימן עמרם קורח, ושנמצאו על ידי הנכד מאיר // צילום: אורן בן חקון


למראה הבחור הצעיר וחסר האמצעים שביקש לרכוש ערימה של ספרים עתיקים וייחודים, גיחך הסוחר. "'מהיכן יש לך כסף, בחור צעיר?' הוא שאל אותי", נזכר מאיר, "הוא הצביע על אחד הספרים ואמר, 'זה 10,000 דולר והאחר 20 אלף'". באותו רגע הציג עצמו קורח בפני הסוחר והטיח בו כי הוא למעשה שותף לגניבה. "הסוחר התחיל לגמגם, אמר לי שהוא קנה אותם, אך סירב לספר לי מי המקור. איימתי להתלונן במשטרה, והגענו לפשרה שאני אבחר כמה ספרים ללא תשלום כעירבון עד שתתברר זהותם, וכך קיבלתי לידי בחזרה חלק קטן מהספרים שהיו שייכים לסבי".
קורח אכן פנה למשטרה, אך היומנאי הגיב בזלזול למשמע חשד לעבירה שאירעה 24 שנים מוקדם יותר וסירב אפילו לרשום אותה. קורח לא ויתר והגיע עד ליו"ר הסוכנות דאז, פנחס ספיר. "דרשתי ממנו להקים ועדת חקירה ושאני אהיה חלק ממנה. הוא הרים גבה, שאל אותי במה אני עוסק ואמרתי לו 'מנהל בית ספר'. הוא שאל אותי אם אני מרוצה מהעבודה. לא ידעתי אם להתייחס לכך כאיום או כפיתוי.


"היה פה פשע מאורגן בחסות המדינה" ח"כ נורית קורן // צילום: אורן בן חקון
"היה פה פשע מאורגן בחסות המדינה" ח"כ נורית קורן // צילום: אורן בן חקון

"המשכתי ואמרתי לספיר, 'אתה יודע שיש לנו פרשה נוספת של ילדים שנעלמו, ואחותי גם היא בין הנעלמות. יש פסוק שאומר, 'תן לי הנפש והרכוש קח לך'. תחזיר את אחותי ואוותר לך על הספרים. ספיר עמד שם דומם במשרדו והעביר אותי למנכ"ל הסוכנות דאז משה ריבלין. הוא קרא את המכתב שכתבתי ופשוט התנפל עלי. צעק עלי ושאל אם אני יודע מה הם עשו למעננו (עולי תימן) ואיך אנו לא מתביישים. הייתי אז בחור צעיר בן 30 ופניי החווירו. הוא אמר לי, 'הרבה שנים עברו ואין מה לעשות עכשיו. תחזור הביתה בחור צעיר', וכך יצאתי משם במפח נפש. עכשיו השוד נחשף והגיע הזמן לחקור".
ח"כ קורן, יו"ר הוועדה, אמרה לקראת הדיון: "לא מספיק שחטפו מהעולים התימנים את הילדים שלהם - גם בזזו מהם את הרכוש שלהם. ספרי תורה ותשמישי קדושה עתיקים ותכשיטי זהב עבודת יד בני מאות שנים חולקו בין מוסדות המדינה דאז ונמכרו לסוחרים בטענה שאין לרכוש בעלים - ועוד הקימו ועדות שידונו איך ואם בכלל ישיבו את הרכוש לתימנים. אותם תימנים נאיביים נתנו את כל רכושם כי האמינו לאנשי הסוכנות והג'וינט שאמרו להם שהמטוס לא יכול להתרומם עם המשקל של הרכוש ושהם יקבלו הכל בארץ... היה פה פשע מאורגן בחסות המדינה".
מהסוכנות היהודית נמסר: "הנושא כאוב וחשוב לברר את האמת. שיתפנו פעולה ואנו ממשיכים לשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה. מסרנו את כל המידע הרלוונטי שברשותנו ונמשיך לשתף פעולה באופן מלא גם בעתיד, ככל שיידרש".
מארגון הג׳וינט נמסר כי "בתקופה המדוברת הג׳וינט העולמי היה אחראי על מחנה המעבר בעדן, שם עולי תימן המתינו לטיסותיהם לעלות ארצה לישראל. באותה העת, הארגון לא פעל בתחומי ישראל ולא היה לו תפקיד בקליטת העולים או רכושם. כל המסמכים הקשורים לנושא פתוחים לרשות הציבור, כולל חוקרים והיסטוריונים, העולים עצמם ובני משפחותיהם, כמו גם ועדות בדיקה קודמות אשר עסקו בחקר העלייה מתימן. בשנים האחרונות אף העלה ארכיון הג׳וינט העולמי אתר אינטרנט בו המסמכים השונים זמינים באופן דיגיטלי. הג׳וינט העולמי ישמח לשתף פעולה עם כל מחקר נוסף אשר ינסה לשפוך אור על שאלות לא פתורות הנוגעות לעלייה מתימן". מהאוניברסיטה העברית לא התקבלה תגובה.

אין תגובות:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים