משרד הרווחה מוציא בכפייה קשישים מביתם למוסד סיעודי בעלות גבוהה במאות אחוזים

משרד הרווחה מוציא בכפייה קשישים מביתם למוסד סיעודי בעלות גבוהה במאות אחוזים
בית המשפט דחה בקשה להעברת בת 95 לבית אבות נגד רצונה וביקר את מדיניות הממשלה  , לי ירון , 06.10.2017 , הארץ

המדינה מאלצת מאות קשישים חסרי אמצעים לעבור לבתי אבות בניגוד לרצונם, במקום לממן להם מטפל סיעודי בביתם. שלשום קבע בית המשפט כי זו פגיעה בכבוד הקשיש וביקר בחריפות את מדיניות משרדי הבריאות והרווחה

בית המשפט מתח השבוע, בהחלטה תקדימית, ביקורת על הנוהל של משרדי הבריאות והרווחה, הכופה על קשישים סיעודיים חסרי אמצעים לעבור לבית אבות במימון המדינה. זאת, גם אם הקשישים מתנגדים לכך ומצבם מאפשר להם להמשיך לחיות בביתם עם מטפל סיעודי. בית המשפט תהה מדוע המדינה לא בוחרת לממן לקשישים מטפל סיעודי, טיפול זול משמעותית ממימון שהות בבית אבות.

בהחלטה שהתקבלה שלשום (רביעי) דחה בית המשפט לענייני משפחה במחוז הדרום בבאר שבע בקשה להוציא קשישה בת 95 לבית אבות בניגוד לרצונה, וקבע כי יש להכין לה תוכנית טיפול בביתה. את הבקשה להעבירה לבית אבות הגיש האפוטרופוס שמינתה לה המדינה, בתמיכת משרד הרווחה.

השופט אלון גביזון, סגן נשיאת בית משפט לענייני משפחה בדרום, ביקר בחריפות את מדיניות משרדי הבריאות והרווחה, שלפיה יש לממן לקשישים חסרי אמצעים טיפול סיעודי בבית אבות בלבד, ולא לאפשר להם טיפול סיעודי בביתם, אפילו שטיפול זה זול משמעותית ויחסוך כסף לקופה הציבורית.

"הוצאת קשיש מביתו, מבצרו, למוסד חוץ־ביתי, בית אבות, הינה פעולה משמעותית וקיצונית עת הדבר נעשה בניגוד לרצונו ולדעתו של הקשיש", כתב השופט בהחלטה. "יש בה לא רק משום פגיעה בחירותו, אלא משום שינוי באורחות חייו כפי שהיה רגיל אליהם במשך שנים. במציאות הקיימת ובהיעדר פיקוח, מדובר לעתים אף בפגיעה בכבודו של הקשיש".

החלטה זו עשויה להשפיע על עשרות תיקים נוספים של קשישים שאינם מעוניינים לעזוב את בתיהם. מדובר בהחלטת ביניים שבה דרש השופט כי יימצא לאישה מענה בביתה באופן מיידי. בהחלטתו קבע גם שיקיים דיון נוסף בנושא בנוכחות משרדי ממשלה נוספים, על מנת לקבוע הסדר שבו היא תישאר בביתה.

במערך לייצוג זקנים בסיוע המשפטי במשרד המשפטים אומרים כי ההחלטה התקדימית עתידה להשפיע על תיקים נוספים דומים המתנהלים בנושא, ושוקלים פנייה לבג"ץ בנושא. לפי הסיוע המשפטי, שייצגו את הקשישה בבית המשפט, ישנם מאות קשישים עריריים וחסרי אמצעים שהמדינה מבקשת להוציא מביתם בניגוד לרצונם. מאז שהוקם המערך לפני שנתיים הוא טיפל בעשרות מקרים דומים.

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות מ–1962, ניתן למנות לקשיש אפוטרופוס שיכול לפעול להוצאתו מביתו בניגוד לרצונו. גם חוק ההגנה על החוסים מתיר לפקיד סעד להעביר זקן מביתו לבית אבות או למוסד אחר בניגוד לרצונו. לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המדינה מכסה את עלות הטיפול הסיעודי בבית אבות במקרה של קשישים חסרי אמצעים, אך היא מסרבת לממן טיפול סיעודי על ידי עובד זר בבית, גם אם הקשישים מעוניינים בכך ומצבם מאפשר זאת. זאת, על אף שעובד זר עולה משמעותית פחות לקופה הציבורית.

עו"ד ד"ר מיטל סגל־רייך, הממונה הארצית על ייצוג זקנים בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אמרה כי "התעלמות מרצונו של אדם זקן לסיים את חייו בביתו נגועה בגילנות. הרווחה, לעתים באמצעות מינוי אפוטרופוס, יכולה לבקש בקלות להוציאו מהבית באמצעות חקיקה מיושנת ותמריץ בדמות המימון שהמדינה מוכנה לתת רק למגורים בבתי אבות". בעוד שעלות בית אבות סיעודי נע בין 18,000-14,000 שקל, עלות עובד סיעודי עומדת על כ-7,500 שקל.

במקרה שנדון בבית המשפט, הקשישה נעזרת במטפלת מטעם חוק הסיעוד במשך ארבע שעות ביממה, בימי חול בלבד. הדרישה להוציא אותה בניגוד לרצונה למסגרת חוץ ביתית הוגשה על ידי "המרכז הישראלי לאפוטרופסות — הקרן לטיפול בחסויים", שמונה לשמש כאפוטרופוס של האישה. המרכז פנה לבית המשפט וטען שהיא זקוקה להשגחה של 24 שעות ביממה במסגרת חוץ ביתית.

באת כוחה של הקשישה מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עו"ד אלה שיינפלד, טענה כי הקשישה מתנגדת נחרצות להשמתה במסגרת חוץ ביתית וכי היא רוצה להמשיך לחיות בביתה. עוד ציינה עו"ד שיינפלד כי לפי ביקור שערכה בביתה של הקשישה, חרף גילה היא "מתגוררת בדירה שכורה, דירתה נקייה, אוכלת אוכל רגיל שמכינה עבורה המטפלת". עו"ד שיינפלד טענה בדיון, יחד עם עו"ד איילת בוקסבוים מהסיוע המשפטי, כי מימון מטפלת לקשישה במשך עוד כמה שעות ביום יעלה למדינה פחות מאשר השמתה בבית אבות סיעודי.

בדיון שהתקיים בנושא בסוף ספטמבר הורה השופט לנציגי המדינה לבחון אפשרויות לפיתרון הולם לקשישה ללא הוצאתה מביתה. "תמוה מדוע המדינה בחקיקה הקיימת מוכנה להוציא יותר כסף על השמתו של קשיש בסידור חוץ ביתי כאשר קיימת חלופה זולה יותר של הותרת הקשיש בביתו תוך מימון מלא של עובד זר שעתי", כתב בהחלטתו משלשום. "להבנתי המדינה צריכה ליתן מענה חקיקתי הולם וייחודי לאותם קשישים עריריים שאין להם בני משפחה אשר יממנו את יתרת עלות העסקת העובד הסיעודי הזר".

במהלך הדיון הביעה העובדת הסוציאלית לסדרי דין את חששה לשלומה של האישה ואמרה שלהבנתה יש להעבירה למוסד חוץ ביתי. בית המשפט שאל אותה מהיכן הביטחון כי מסגרת חוץ ביתית תיטיב עמה, והעובדת הסוציאלית השיבה כי היא סומכת על הפיקוח של משרד הבריאות. בהקשר זה כתב השופט: "אינני סומך, במצב הקיים, על אופן הפיקוח של גורמי המדינה על בתי האבות ובתחום זה על המדינה לעשות עוד רבות. בל נשלה את עצמנו. במקרה של קשיש חסר אמצעים אין מדובר בבית האבות השמורים רק לבעלי הממון והמוצגים בפרסומות כבתי מלון ונופש".

בכל העולם מכירים ביתרון של מתן סיעוד בבית הזקן במקום במוסד, ובכך שטיפול בבית הוא לרוב זול ובריא יותר ושומר על כבודם האנושי של הקשישים. בישראל, חוק ביטוח בריאות ממלכתי ממן רק טיפול סיעודי בבית אבות, על אף שבחוק הסיעוד המדינה מכירה בכך שעדיף לזקן לחיות בביתו.

זו לא הפעם הראשונה שבית המשפט נדרש לנושא. ב–2013 עמותת "המשפט בשירות הזיקנה" עתרה לבג"ץ נגד משרד הרווחה והקרן לטיפול בחסויים בנושא הוצאת קשישה מביתה למחלקה סגורה לתשושי נפש בית אבות לפי חוק הגנה על חוסים. הקשישה היתה בעלת הכנסה נמוכה ולא יכלה לשלם עבור המטפלת הביתית הצמודה. המדינה היתה מוכנה לממן את עלות השהות בבית אבות בכ-10,000 שקל בחודש, אך לא היתה מוכנה לממן את הכסף שהיה חסר לאישה — אלף שקל — כדי שתוכל להמשיך להתגורר בביתה ולקבל טיפול ההולם את צרכיה.

בג"ץ קבע זמנית כי יש להשאיר את האישה בביתה באמצעות תשלום גמלה לשירותים מיוחדים ושהקשישה תבקר במסגרת מוסדית אחת לשבוע כדי לצמצם את עלויות העסקת המטפלת בסופי השבוע. אלא שתיק זה הסתיים בפשרה ולא בהחלטה עקרונית של בית המשפט, ולכן מדיניות הממשלה לא השתנתה.

ממשרד הרווחה וממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה עד סגירת הגיליון.

בית המשפט דחה בקשה להעברת בת 95 לבית אבות נגד רצונה וביקר את מדיניות הממשלה  , לי ירון , 06.10.2017 , הארץ

אין תגובות:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים