משרד הרווחה: הקטין ומשפחתו תמיד אשמים - מעון מצפה ים - הפקרת קטין שנחשד באונס

פברואר 2010 - נער בן 13 הנמצא מזה מספר שנים באחריות רשויות הרווחה חשוד כי ברח ממעון מצפה ים של רשות חסות הנוער ועמותת ענב - עידוד נוער במצוקה, שם הוצב ע"י רשויות הרווחה, ואנס אשה כבת 30. הנער עבר תלאות רבות במוסדות הרווחה מזה מספר שנים. גורמי רווחה מטילים את האחריות על הנער ומשפחתו.

מתוך הכתבה מהרחוב למוסד ובחזרה - חיי בן 13 החשוד באונס , רענן בן צור , 27.02.20110 , ynet

הוא בסך הכל בן 13, ונראה כמו ילד הרבה יותר קטן. חייו הקצרים כללו תלאות רבות. הוא נדד בין הבית, הכלא, הרחוב ומוסדות שונים. לפנות בוקר (שבת) הוא נעצר בחשד שאנס אשה בת 30 בחדר מדרגות בנתניה, אחרי שברח השבוע ממשגיחים שהביאו אותו לדיון בבית משפט. ההורים לא התערבו במקרה, וגורם שמכיר את הנער היטב אמר ל-ynet: "עשינו הכל על מנת לעזור לו. כנראה שאין לו תקנה". בערב, האריך בית משפט השלום בראשון-לציון את מעצרו של הנער בחמישה ימים.

הילד גדל במשפחה בעייתית בשכונת מצוקה בשרון. כשהיה בן 11 הוחלט להוציאו מחזקת הוריו ולהעבירו למוסד סגור, בשל בעיות ההתנהגות שמהן סבל וקשיים שגילה בשהייה במסגרת. משפחתו, התברר לשירותי הרווחה,אינה יכולה לספק לו את התמיכה הראויה.

לפני כחצי שנה שוחרר הנער מהמעון, בניסיון לשלבו מחדש בקהילה. אלא שהוא הידרדר במהירות, נראה מסתובב עם עבריינים וכנראה סבל מהזנחה קשה. במשטרה מכירים אותו היטב, בעיקר מעבירות רכוש. אחרי אחד מהמקרים שבהם נעצר, לא נמצא עבורו מקום במוסד והוא נכלא בכלא הנוער אופק. בעקבות פרסום המקרה ב-ynet הוא שוחרר למוסד אחר.

לפני כמה ימים, הביאו אותו האחראים עליו במעון "מצפה ים" לבית המשפט בנתניה. הוא מוגדר כחוסה ולא כעציר, ולכן לא השגיחו עליו שוטרים. למרות מקרי העבר, גם הפעם הוא הצליח לחמוק - ונמלט.

לא השתלב בשום מקום

לפי עדות האשה, אתמול סמוך ל-2:00 היא הלכה ברחוב ליד ביתה. הנער ביקש ממנה סיגריה, היא נתנה לו אחת והמשיכה בדרכה. אך הנער עקב אחריה, וכשנכנסה לחדר המדרגות בבניין בו היא מתגוררת, נכנס אחריה, היכה אותה, הפשיט ואנס. היא צעקה, והוא נשך והמשיך להכות אותה.

נערים ששיחקו בנפצים הסיחו כנראה את דעתו, והאשה נמלטה עירומה. היא הבחינה בעובר אורח, שהזעיק את המשטרה ותפס את הנער.

במהלך חייו הקצרים ניסו גורמים רבים לסייע לו, ללא הצלחה. "עשינו הכל על מנת לעזור לו לצאת ממעגל הפלילים אך כלום לא עזר", אמר גורם שמכיר את המקרה היטב. "הוא היה בורח מהבית, ולאחר שהיה נעצר ומשתחרר היה נזרק לרחוב. הוא לא הצליח להשתלב בשום מסגרת טיפולית או חינוכית. גם כשהיה במוסד סגור הוא היה בורח".

אותו גורם התקשה להאמין שהנער תקף ואנס. "צריך לראות אותו כדי להבין שזה לא ייתכן. למרות שהוא בן 13 הוא נראה כמו ילד הרבה יותר קטן. הוא צנום וכחוש, בגובה 1.40 מ' בערך, ושוקל לא יותר מ-45 ק"ג. מספיקה סטירה אחת כדי להעיף אותו".

ואיפה ההורים?

מכיוון שעל פי חוק הנוער החדש, לא ניתן לחקור נער מתחת לגיל 14 ללא נוכחות הוריו או האפוטרופוס שלו, לאחר מעצרו של הנער בלילה אותרו ההורים וזומנו לתחנת המשטרה. אך החוקרים נתקלו באדישות - וההורים הודיעו שלא יבואו.

"ההורים עשו הרבה בשבילו", התעקש הגורם, "למרות הבעיות שעשה תמיד הם ניסו לסייע לו וקיבלו אותו חזרה לבית. לפני כמה חודשים הם התייאשו והפסיקו לדאוג לו. הוא ממש מירר להם את החיים".

במשטרת נתניה החליטו לאחר קבלת אישורים מתאימים לחקור את הנער בכל זאת. ל-ynet נודע כי במהלך חקירתו הודה הנער כי שדד את תיקה של האשה, אך הכחיש את האונס. בניגוד לטענתה, לפי גרסתו, האשה היא שביקשה ממנו סיגריה. המתלוננת עצמה שרויה בהלם.

אגב, גם אם הפעם יורשע הנער הוא לא ייכלא אלא רק יוחזר למוסד סגור. בינתיים, הוא נמצא במעצר בכלא אופק. כאשר יימצא עבורו מוסד מתאים הוא יועבר אליו.

סנגורו של הנער מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד אורי קינן, מסר בתגובה: "עוד בטרם יבשה הדיו על טפסי המעצר שוב רצה המשטרה ומגוללת את תכני החקירה באמצעי התקשורת. טוב תעשה המשטרה אם תנהל את החקירה ביעילות ובצניעות. מרשי מכחיש את ביצוע האונס ואני מקווה שבסוף החקירה יתברר כי מדובר בבדיה".


מעון מצפה ים של משרד הרווחה - סיפורו של איציק לוי מתוך המאמר
אלימות ביורוקרטית וטובת הקטין של פרופ. אסתר הרצוגעדות חסויה של איציק לוי

(על בסיס ספרו "עדות חסויה", שפורסם ב-1996, הופק סרט תיעודי "נערים במוסדות", שהוקרן ב"עובדה", תכניתה של אילנה דיין בערוץ 2) על שבע שנות שהות במוסדות חסות לנוער עבריין, משקף את הביטויים הקיצוניים ביותר של המציאות המוסדית וגורלם של בני נוער, החוסים בה. זהו סיפורו של נער, בן ליוצאי מרוקו שהגיעו לארץ בשנות ה-50. בגיל 12 הוא נשלח מבית הוריו בשכונה ד' בבאר-שבע אל מעון מצפה-ים, מוסד סגור מוקף גדרות וחומות בנוף-ים, שנועד לאבחן נוער עבריין. מאז היותו בן 10 למד להכיר את חוסר האונים של הפרט – הקטין, ממשפחת מהגרים מזרחית, מול הכוח המשולב של נציגי המימסד: שוטרים, קציני מבחן, מדריכים, מנהלי מוסדות, סוהרים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, שופטים. מתגובותיו המובאות בהמשך למסמכים שהצליח לקבל לרשותו (רק חלק מהם) לאחר מאבק ממושך וכתוצאה מהחלטת בג'ץ, ניתן ללמוד על השקרים, העיוותים שבהם נעשה שימוש רב בחוות הדעת שהובאו לבתי המשפט, על המניפולציה בתיאורים, על ההחלטות שאינן קשורות לחוות הדעת ועל האלימות הרבה שספג ממדריכים, במהלך השנים במוסדות. באחת מתגובות אלו הוא כותב "למראה ההגדרות המלומדות על אישיותי המופרעת ("חסר בסיס אמוציונלי") והמפלצתית, הייתי מאחל לפסיכולוגית הפלמונית ולעובדת הסוציאלית האלמונית (שמן נמחק מן המסמך בקפדנות ובזהירות), לעבור את הגדר ולחוות על בשרן חודש ימים בתוך מעון ממשלתי סגור לנערים עבריינים. את התצפית עלי, החיה איציק, הן ניהלו בתוך מוסד ממשלתי עלוב, כשאני מוקף נערים קשים ואלימים ביותר, לצד מדריכים/סוהרים קשוחים לא פחות ובעלי כישורים פדגוגיים די מפוקפקים (ומחוסרי בסיס אמוציונלי)." (בקובץ המסמכים המצורפים לספר).

תקציר הספר "עדות חסויה" של איציק לוי

בחורף, בתחילת שנת 1971, נשלח איציק לוי, ילד בן 12, מבית הוריו בבאר - שבע אל מעון מצפה-ים, מוסד לאבחון לנוער עבריין בנוף-ים. השופט שגזר את דינו של הילד הבטיח למשפחה כי מדובר בחודשיים בסך הכול, במהלכם יעבור מבחני מיון ולפיהם יוחלט מה יעלה בגורלו.
בתיקו הפלילי היו אז שלושה אישומים: אי-הודעה על מציאת כסף ברשות הרבים (חמש ל"י), חדירה ללא רשות לחצר מכבסה וניסיון למכור ג'ריקן מחורר בשוק הבדואים, לצד אישומים אחרים שבהם כפר מכול וכול. שבע שנים חלפו מאותו יום ועד שהצליח איציק להיחלץ בכוחות עצמו מן המילכוד שכפתה עליו מערכת המשפט והשיקום הישראלית.

ילדותו ושנות התבגרותו עברו עליו מאחורי גדרות וחומות, במוסדות לנוער עבריין, בבתי מעצר, בבתי כלא, בבריחות אין-סופיות ובמסתור במקלטים עזובים, ברחובות ערים ובחוף ימה של אילת. וכל השנים הללו לא חדל ללחום את מלחמתו הנואשת והעיקשות בגלגלי תחנות הצדק שאיימו להביסו ולהופכו לעבריין ללא תקנה. את סיפורו המרתק ויוצא הדופן מגולל כאן איציק לוי באיפוק ובזהירות. הוא לוקח את הקורא אל המקומות העצובים בשולי החברה שם נגזלה ילדותו ובמקומה הודבקה למצחו תווית של פושע, ומלמד אותו את טעמם של הימים הקשים ונטולי התקווה, של חטאים מרים, של רגעי חסד של אהבה ראשונה, של יאוש ושל ביטחון שהצדק, בסופו של דבר, ייראה.

קישורים:

משרד הרווחה תמך ב-10 מיליון שקל במכון סאמיט בניהולו של היו"ר לשעבר המואשם בהתחזות ועבירות מין, עובד סוציאלי, פסיכיאטר סטנלי שניידר

סטנלי שניידר יו"ר מכון סאמיט לשעבר מובא להארכת מעצר
פברואר 2010 -
בחודש פברואר 2008 נעצר שטנלי שניידר יו"ר לשעבר מכון סאמיט , לאחר חקירה סמויה. בכתב אישום חמור שהוגש באמצעות עו"ד רבקה אלקובי מפרקליטות מחוז ירושלים נטען כי שניידר, עובד סוציאלי בהכשרתו, שימש כמרצה לעבודה סוציאלית בבית הספר לעבודה סוציאלית ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק ונהג להציג עצמו ולחתום על מסמכים כ"פרופסור שניידר".

מכון סאמיט הנו מלכ"ר מוטב (מספר מוטב 580031813) של משרד הרווחה, מקבל סיוע של כ- 10 מיליון ש"ח בשנה ממשרד הרווחה. מאז ינואר 2003 מפעיל מכון סאמיט גם את השירות למשפחות אומנה וקלט חירום במחוזות ירושלים והדרום. משפחות האומנה מטפלות בילדים בסיכון, ילדים עם נכות וילדים עם פיגור. מכון סאמיט מפרסם מחקרים על משפחות אומנה.


התחזה לפסיכולוג, אנס נשים - ויישב 4.5 שנים

רוברט סטנלי שניידר הואשם שהתחזה במשך שנים לפסיכולוג וביצע עבירות מין במטופלות. ל-ynet נודע על הסדר הטיעון שיקל בעונשו בעקבות הודאה באיום מתוקן
אביעד גליקמן , ynet , 14.02.2010

פרקליטות מחוז ירושלים הגיעה לעסקת טיעון עם רוברט סטנלי שניידר, שהואשם בהתחזות לפסיכולוג וביצע עבירות מין בנשים שהגיעו אליו לטיפול - כך נודע היום (א') ל-ynet.

נגד שניידר הוגש בספטמבר האחרון כתב אישום שלפיו טיפל במשך 30 שנה בנשים ובזוגות, למרות שלא הוכשר לעבוד בפסיכולוגיה, איננו רופא מורשה בישראל ואיננו גינקולוג מורשה.

למרות זאת, כיהן שניידר בן ה-64 כראש חוג לייעוץ האחראי על השירות הפסיכולוגי במכללה לבנות "בית וגן" בירושלים, ואף ניהל בביתו קליניקה. בחלק מהמקרים, אף נתן למטופלת מרשמים לתרופות שונות ובעיקר תרופות פסיכיאטריות.

שניידר הואשם בעברות של קבלת דבר במרמה, מעשים מגונים, אונס והתחזות כרופא. ל-ynet נודע כי נציגת הפרקליטות, עו"ד רבקה אלקובי, הגיעה להסדר טיעון עם עורך דינו של שניידר, עו"ד יאיר גולן, לפיו יודה שניידר בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו.

בנוסף, הצדדים הגיעו להסכם שלפיו שניידר ירצה עונש של ארבע וחצי שנות מאסר, מאסר על תנאי לתקופה שיקבע בית המשפט וכן פיצוי כולל למתלוננות בסכום של 170 אלף שקל. בית המשפט המחוזי בירושלים אישר היום את הרשעתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום שכלל תשעה אישומים בשורה ארוכה של עבירות. גזר דינו יינתן בעוד כחודשיים.

קישורים:

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג שמר על זכות השתיקה בהיותו חבר כנסת בחקירתו הפלילית בפרשת עמותות ברק

הכתבה התנועה לאיכות השלטון: לא למנות את יצחק הרצוג לשר , נועם שרביט , NEWS1 , דצמבר 2004
חבר הכנסת יצחק בוז'י הרצוג מועמד לתפקיד שר הבינוי והשיכון; בתנועה טוענים: מבקר המדינה קבע שהוא עמד בראש "השיטה" שהפרה ברגל גסה את חוק מימון מפלגות ב-99'; לדבריה, שרון עצמו פיטר את נעמי בלומנטל רק משום ששמרה על זכות השתיקה, כפי שעשה הרצוג בחקירתו
התנועה למען איכות השלטון בישראל פנתה (יום ג', 28.12.04) לראש הממשלה, אריאל שרון, ולמי שעומד להיות שותפו העיקרי בממשלה, שמעון פרס, בדרישה שלא למנות את חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג ממפלגת העבודה לשר בממשלה, בשל מעורבותו בפרשת עמותות ברק. התפקיד המיועד להרצוג הוא שר הבינוי והשיכון. במכתבה, מזכירה התנועה כי בחודש ינואר 2000 פרסם מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, דוח חסר-תקדים בחומרתו ובו ממצאים קשים ביותר בנוגע להפרת חוק מימון מפלגות, כמעט על-ידי כל הסיעות שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-15 ולראשות הממשלה. עם זאת, במרכז הביקורת עמדה סיעת 'ישראל אחת', בראשה עמד אז אהוד ברק, אשר הפרה את חוק מימון מפלגות באופן בוטה ביותר אשר כונה על-ידי המבקר "השיטה". "שיטה" זו, אומרים בתנועה, "הביאה לדברי המבקר ל'רמיסת החוק ברגל גסה', באופן המאיים לפגוע ביסודות המשטר הדמוקרטי בישראל. המבקר קבע, כי בלב "השיטה" עמד ח"כ יצחק הרצוג. הביקורת כלפיו היתה מפורטת, וממנה עלה כי הרצוג היה האחראי המרכזי להתנהלות החמורה שתוארה בדוח.

הרצוג, כמו בלומנטל שפוטרה ע"י שרון, שמר על שתיקה

"אכן", מציינת התנועה במכתב, "ממצאים חמורים אלו לא התגבשו לכדי הגשת כתב אישום כנגד הרצוג". עם זאת, בג"צ קבע בעבר כי אין לראות במשפט הפלילי חזות הכל, אשר רק דרכה יש לבחון מינוי מסויים, בעוד קיימות ראיות מינהליות כבדות-משקל בדבר פגמים קשים בעברו של המתמנה, כמו בענייננו. בנוסף, אומרים בתנועה, סגירת תיק החקירה נגד הרצוג באה לאחר שהוא שמר בחקירתו הפלילית על זכות השתיקה, "תופעה חמורה לכשעצמה כאשר היא נוגעת לפעילותם הציבורית של אנשי ציבור בכלל, ונבחרי ציבור בפרט".

בפנייה לשרון מזכירה התנועה בציניות, כי רק לפני כמה חודשים הוא פיטר חברת כנסת ששמרה על זכותה לשתוק בחקירתה הפלילית (הכוונה לנעמי בלומנטל, נ.ש.), משום שטען שאין זו התנהגות ראויה לנבחר ציבור.

"לפיכך", טוענת התנועה, "אין ספק שאדם המעורב באופן חמור במעשים אשר תוארו על-ידי מבקר המדינה כ'דריסת החוק ברגל גסה', ואשר מעדיף את זכות השתיקה על-פני חובתו למסור דין וחשבון לציבור למען בירור האמת, ימונה לתפקיד בכיר ומרכזי כשר, קל וחומר כשמדובר בשר הממונה על מנגנון של אנשים". מינוי כזה, לטענתה, "יפגע בעליל באמון הציבור במשרתיו וברשות, אשר מהווה כידוע את אחד מנכסיה החשובים של הרשות השלטונית ושל המדינה".

יצחק הרצוג ניתב כספי צדקה למטרות פוליטיות


קישורים:

פנימייה טיפולית רננים בזכרון יעקב של משרד הרווחה - חשש להתעללות בילדים - כסף תמורת ילד - סרט דוקומנטרי

פברואר 2010 - כסף תמורת ילד - תחקיר מבט שני על רשויות הרווחה הקורעות ילדים מבתיהם ושמים אותם בפנימיות מופרטות. בפנימיות אלו הקטינים חסרי אונים, מוכים, עוברים טיפולים פסיכיאטריים, ואחרים מזיקים שלא לצורך. בעוד שניתן בעלות נמוכה בהרבה לסייע למשפחות במסגרת קהילתית. ישנן פנימיות של משרד הרווחה אשר אינן מספקות לילדים הגנה מאלימות, וגורמות לנזק ולא לתועלת.

סיפורה של מ' בת ה- 14 חזרה לאמה לאחר מאבק מתמשך של רשויות הרווחה שחשבו שהפתרון עבור הילדה הוא רחוק מהבית. מ' מספרת על שהותה בפנימיית רננים.
המדריכה לשעבר א' בפנימייה מספרת: "יש ילדים שהם באמת עם בעיות התנהגות והם מטופלים עם ריטלין ... היו הרבה ילדים שהם באמת בסה"כ ילדים טובים, .. את אומרת איפה? למה? את לא מבינה בכלל מה הם עושים פה. זה ממש לא המקום שלהם ... ברגע שאת רואה ילד שהוא הוצא או שההורים שלו החליטו לשים אותו בפנימייה כזאת ,כי הם לא יכלו להתמודד ודברים כאלה. ואת אומרת מהרגע שהילד הגיע לשם הוא רק יורד במדרגות".
.

.

.

פרופ. אסתר הרצוג: "ילדים זה סחורה, ילדים זה משאב להשגת משאבים נוספים, להשגת כוח, לצ'פר (לתגמל) תומכים, כשהיום אנחנו מדברים על הפרטה, של מוסדות אז מדברים על הרבה כסף.
הבעיה החמורה והקשה זה שמוציאים ילדים בכפייה מבתיהם, ילדים לא רוצים שיוציאו אותם מבתיהם, ושמים אותם במוסדות שאינם מספקים להם פתרון יותר טוב לבעיות שקיימות או לא קיימות, למעשה שמים אותם במוסדות שהם גרועים פי כמה מאשר הבית, אפילו בית שהוא פוגע. אבל אנחנו יודעים שבהרבה מאוד מהמקרים לא מדובר בבתים שהם פוגעים, מדובר הרבה פעמים בבתים שהם דלים, הם חלשים, הם עניים, והרבה פעמים באים אל ההורים ואומרים: 'אתם לא יכולים לתת לילדים כל מיני שירותים, אין לכם כסף, אנחנו נעזור לכם, ניקח את הילדים נשים אותם במוסדות, אנחנו נהיה אחראים עליהם' ".

קישורים:



תביעת ענק נגד עיריית גבעת שמואל בגין טיפול מופקר של לשכת הרווחה

ילדיי רוסקו לרסיסים - הפקרות ברווחה גבעת שמואלהידיעה באדיבות הרהורים על משפחה וילדים.
תביעת ענק נגד אגף הרווחה גבעת שמואל, איומים, דיווחי שקר, רשלנות פושעת, ועוד ...

פברואר 2010 - תושב גבעת שמואל הגיש תביעת ענק נגד העירייה, בדרישה לפצותו ב-95 מליון שקל. לטענתו, דוח שהגישה לשכת הסעד גבעת שמואל לבית המשפט הוביל למאסרו ולפגיעה קשה בילדיו, שנותרו עם אימם פגועת הנפש. "במחי יד נהרסו חיי נער וילד רך בימים, חתכו עם סכין חדה את חבל הטבור של ילדיי ובכך נמנעה מהם האפשרות להתקדם", הוא טוען. העירייה: נגיב בבית המשפט.

אבישג בדש-זברו | ידיעות בקעת אונו

אב לארבעה מגבעת שמואל תובע 95 מליון שקל מהמחלקה לשירותים חברתיים בגבעת שמואל ומהרשות עצמה, כפיצוי על התנהלותם בעניין משפחתו בעבר. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה, ונוסחה ע"י התובע עצמו.

לפי התביעה סיפק אגף הרווחה בגבעת שמואל דוח סוציאלי בלתי אמין לבית המשפט, כאשר זה עמד לגזור את דינו אם ירצה את עונשו בכלא או בעבודות שירות. בעקבות דוח זה, נטען, השתנו חייהם של כל בני המשפחה באופן טראגי, ותוצאותיו ממשיכות ללוות אותם.

"אפשר לקרוא לתביעה זו מכתב מצמרר, כאשר במחי יד נהרסו חייהם של נער וילד רך בימים, שהיו אמורים להתפתח ולפרוח. הנתבעות חתכו עם סכין חדה את חבל הטבור ובכך נמנעה מהילדים אפשרות להתקדם, להתפתח ולחיות", כתב האב בתביעתו.

התעלמות פושעת

לפני כשנתיים הסתבך האב בפלילים והועמד לדין בפרשת מרמה. לפני גזר הדין ביקשה השופטת דוח סוציאלי על מצב משפחתו מאחר וחששה לגורל ילדיו הקטינים בעת שירצה את עונשו בכלא. מהות טענתו של האב כעת, בתביעתו, היא שעל אף שהמצב בבית היה קשה – עם שני קטינים ואמם הסובלת ממחלת נפש – הציגו עובדי הרווחה דוח שממנו עלה כי המצב בבית טוב ויציב. בעקבות זאת החליטה השופטת לשלחו לכלא במקום לעבודות שירות, והדבר הוביל לפירוק המשפחה ולפגיעה חמורה במצבם הנפשי של הילדים. כך נטען בתביעה: "הדוח הסוציאלי הינו דוח שקרי ומגמתי שנכתב ונערך לבית המשפט העליון ביודעין ובזדון, ומתוך כוונה לגרימת נזק, ו/או בשוויון נפש לאפשרות לגרימת נזק במעשה האמור, ולחילופין בגרימת נזק ברשלנות כאמור". האב מציין כי "הדוח הסוציאלי סובל כרונית מהתעלמות פושעת ממה שהיה ידוע היטב לנתבעות".

לאחר שהוגש הדוח מטעם הרווחה בגבעת שמואל הגיש האב חוות דעת של מומחה מטעמו, מר דרור אורטס שפיגל, עובד סוציאלי בכיר במכון הישראלי להערכת מסוכנות. תקציר מסכנותיו היו כי "יציאתו של האב מתפקוד במשפחה תגרום כנראה בטווח הקצר ביותר את פירוקה. סביר להניח כי שני הבנים בעלי הצרכים המיוחדים יצטרכו להיות מועברים לפנימיות מתאימות, ולגבי האם יהיה צורך למצוא מקום מגורים מתאים. כל השלושה צפויים למשבר משמעותי קשה, משבר אשר את היקפו ואורכו קשה מאד להעריך".

בתביעה מתאר האב את השתלשלות חייו של בנו הגדול, שהיה בן 16 בעת שנכנס לכלא. "כבר מההתחלה בני לא ידע להסתדר, איך חיים ללא אבא, ללא משפחה, ונפל לחושך. אף אחד לא יכול להסביר מה זה אומר, וגם אני האב לא יכול להעביר את התחושה של נער, ספק ילד, בשנות הבגרות הקריטיות, וזה עוד עם הקשיים שכבר סבל מהם. הוא התכנס בעצמו, נתלש מהחיים". האב טוען כי הנער נותר חסר אונים, עבר בין בתים שונים ולא הצליח להיקלט במשפחה אומנת שאליה הופנה. אביו חיפש לו מבין כותלי הכלא משפחות שיארחו אותו, רק כדי שלא יסתובב ברחובות.

תקופה מסוימת התגורר הנער אצל דודו, אחי האב, שגם הוא סובל ממחלת נפש. הילד עבר בין קרובי משפחה נוספים, אך לא הצליח להיקלט באף בית. גם הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי בו הופסק לחלוטין. "הנתבעות שייצגו את הרווחה לא עשו כלום, לא דאגו לכלום בעבור בני", נטען בתביעה.

עדיף למות

אחרי 11 חודשים השתחרר האב מהכלא ונפגש עם בנו. "מצבו היה בכי רע", הוא מתאר, "ובחג סוכות האחרון, כשכל המשפחה התכנסה, הוא עשה מעצמו צחוק בפני כולם בכך שדיבר שטויות שאין להן כל בסיס. בצהרי יום המחרת התפרץ לסלון ואיים לרצוח את כולם על כך שצחקו עליו, לאחר מכן הסתגר בחדרו, ולעת ערב בצאת החג יצא מהבית ונעלם לכמה שעות".

מצבו של הנער המשיך להידרדר, עד שאושפז במחלקת נוער סגורה במרכז לבריאות הנפש גהה, שם הוא אמור לשהות תקופה ארוכה עד שמצבו יתייצב. גם הוא מוגדר כעת כסובל ממחלת נפש.

הבן הצעיר יותר היה בן 6 בעת המאסר. "הילד הכי יפה והכי חמוד בעולם נשאר במצב הלם וטראומה, ולא היו לו הכלים לבטא את זה ו/או לפרוק את זה, ובטח לא להתמודד עם זה", מסביר האב בתביעה, "בני חזר הביתה מהגן ומצא בית ריק. אין אבא, אין אח, אין כלום".

האב מתאר את כאבו של הילד ואת ההידרדרות במצבו: "בני נסגר בעצמו. לא הבין על מה ולמה כל זה קורה. למה אין אבא בבית. הוא פיתח חרדות קשות ובולטות". עוד מציין האב בתביעה כי אבחון שנעשה לילד בשירות הפסיכולוגי מטעם הנתבעות, כשנה לאחר שהאב נכנס לכלא, ובטרם שוחרר ממנו, מצביע על פיגור קל ועל החמרה קשה במצבו הרגשי.

לאורך התביעה מגנה האב את מסקנות הדוח הסוציאלי שניתן לשופטת במשפטו ומערער על אמינותן. הוא טוען כי פקידת הסעד לחוק הנוער לא עשתה דבר למען הילדים. בדוח נכתב כי הבן הגדול יותר ישתלב במשפחה אומנת ביישוב, אולם בכתב התביעה נטען כי "המשפחה האומנת כלל לא ידעה מי זה הילד ומה זה אומר לטפל בו. לאחר כחודש הוא מצא את כל הדברים שלו ארוזים מחוץ לדלת !".

במקום אחר בדוח נכתב כי הבן הקטן יישאר בטיפולה של האם, ונגד כך טוען האיש בתביעתו: "לאם יש נכות נפשית, איך בדיוק היא יכולה לתפקד כהורה? הנכות לא רק היתה ידועה ללשכת הסעד, הם גם פנו לביטוח לאומי בכתב שהאם אינה כיולה לתפקד. האם לבד צריכה הורה עבורה".

עם כניסתו לכלא הפסיקו הנתבעות ושירותי הרווחה את הקשר האינטנסיבי עם משפחתו, טוען האיש, "וזה כי כבר קיבלו את מבוקשן, להכניס את האב לכלא. בכל פעם שהאם פנתה עם קשיים לפקידת הסעד נאמר לה שאם תמשיך להתלונן יילקח ממנה הבן הקטן. עקב כך שתקה האם, מאחר שכבר ידעה שהנתבעות הוליכו אותה שולל".

האיש, הסובל בעצמו מההפרעה הנפשית מאניה-דיפרסיה, מנסה בשנה האחרונה לאסוף את שברי המשפחה. הוא מתמרן בין בנו שמאושפז בגהה, לבין הטיפול בבנו הקטן הסובל מבעיות רבות לטיפול באשתו, ומתאר את המצב בבית כגהינום.

"אני האב מעורער בנפשי ובגופי", הוא מסכם את התביעה, "ומתמודד יום יום ושעה שעה עם מסגרת משפחתית קשת יום ושבירה. אני זה שמופקד על גידול וטיפול בילדיי, שעולמם רוסק לרסיסים, אם אפשר לקרוא לזה עולם בכלל. את האמת צריך לומר כאן ועכשיו, עדיף למות מאש לחיות במצב כזה שבו הקטינים הילדים חיים, בעקבות הפשע שביצעו הנתבעות".

בשבוע הבא אמור בית המשפט להחליט אם לקבל את בקשתו לפטור אותו מתשלום אגרה עבור הגשת תביעת הענק.

עיריית גבעת שמואל מסרה בתגובה: "מטעמים של צנעת הפרט, לא נדון בנושא מעל דפי העיתון. כל התייחסות העירייה לנושא הועלתה בכתב ההגנה לבית המשפט".

קישורים:

מבט שני - "מדינה כאבא ואמא" - שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג זורה חול בעיני הציבור

פברואר 2010 - ערוץ 1, מבט שני , "מדינה כאבא ואמא"

צפו בתכנית מבט שני "מדינה כאבא ואמא" על השיטות הבזויות של שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג לחטיפת ילדים ממשפחות מוחלשות ושליחתם לפנימיות מופקרות.

סרט תעודי של 'מבט שני' על מדיניות משרד הרווחה בראשות השר יצחק (בוז'י) הרצוג. זהו סיפורן של שלש אמהות נורמטיביות, מסורות, אוהבות את ילדיהן, ורוצות לגדלם, ואשר רשויות הרווחה קרעו מהן בכפייה את ילדיהן עקב סברות, ומחשבות של פקידות סעד.

האמהות בריאות, נקיות והגונות, ואין להן עבר כלשהו במשטרה. האמהות מנהלות מאבק קשה מול רשויות אטומות להשבת ילדיהן. רשויות הרווחה שולחים את הילדים לפנימיות, ומעונות מופרטות שונות ומשונות. במסגרות אלו הילדים סובלים התעללות קשה ללא פיקוח ובקרה.

בתכנית מופיע שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, ועונה תשובות חלולות לשאלות המראיינת קרן נויבך, תוך הוצאת דיבה על המשפחות בישראל. שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג זורה חול בעיני הציבור.
.

בתכנית מופעים חניכים ומדריכים מפנימיית רננים ומעידים על התעללות בחניכים באמצעות אחיזות מסוכנות מסוג 'הולדינג'.
בתכנית מדברת פרופ. אסתר הרצוג על שיקולי רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית.

מדינה כאבא ואמא - מבט שני - חלק א
)

מדינה כאבא ואמא - מבט שני - חלק ב
)

מדינה כאבא ואמא - מבט שני - חלק ג
)

קישורים:

שופט העליון רובינשטיין מכה על חטא: "במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות"

כנס באר שבע לילדים בסיכון פברואר 2010 - בעוד נשיאת בית המשפט לנוער גלית מור ויגוצקי נרתמת למאבק העובדים הסוציאלים לתוספת תקנים לחוקרי ילדים, מכה על חטא שופט העליון אליקים רובינשטיין על הפרטת הפנימיות ומשפחות אומנה לילדים בסיכון.

ידוע כי נעשה עוול קשה לאלפי ילדים מידי שנה המוצאים בכפייה מבתיהם לרוב בשל בעיות הפתירות בקהילה בעלות נמוכה בכ- 50% (ראיון פרופ. סלונים נבו) ונשלחים לפנימיות ומשפחות אומנה מופרטות.

מתוך הכתבה "במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות" , עופר וולפסון , 15.02.2010 , NEWS1

"הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".
כך אמר (יום ב', 15.2.10) שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, במושב הפתיחה של כינוס באר-שבע לשלום הילד, אשר נערך זו השנה התשיעית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

לדבריו, "במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים - במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".

בהקשר של שירותים חברתיים, אמר רובינשטיין כי האמונה שנותן השירות הפרטי ייתן שירות באמונה ובמסירות "מתנגשת עם התגברות יצר האדם ובעיקר הרצון לרווח כלכלי וסופו, פעמים רבות, בהשחתת השירות והערכים". הוא ציין כי חשוב לאזן יעילות כלכלית ושמירת זכויות על-מנת שלא יהיו פערים חברתיים.

"יד ההפרטה בשירותים לקטינים, הייתה קלה על ההדק. כך, לדוגמא, מעונות חסות הנוער, בהם ההשתתפות פוחתת והפיקוח אינו מספיק. זהו חור גדול בהרבה מהנחוץ - מי שלא מגיע למעון בגלל התור, יגיע למאסר",
אמר רובינשטיין, והציע להקים פורום שיקדיש עצמו באופן קבוע לילדים ונוער במערכת הממשל, בהשתתפות כל משרדי הממשלה ובכלל זה משרד האוצר, זאת על-מנת שהמהלך יהיה "אמיתי, יעיל ומניב תוצאות", לדבריו.

מדיניות משרד הרווחה להפרטת עתידם של ילדי ישראל נכשלה לחלוטין
מדיניות משרד הרווחה של הפרטת עתידם של ילדי ישראל נכשלה לחלוטיןקישורים:

זוועה באלעד: כתב אישום נגד אב אומן פדופיל - עשה מעשי סדום בילד שהיה באומנה בביתו

אגף הרווחה אלעד הפקיר קטין פעמיים: הכתבה כתב אישום נגד הפדופיל מאלעד - עשה מעשי סדום בילד שהיה באומנה בביתו , איציק וולף , NEWS1 , פברואר 2010

כתב אישום הוגש נגד תושב אלעד שבאופן קבוע תקף מינית ילד שהיה בביתו במסגרת אומנה לאחר שהמסגרת המשפחתית שלו התפרקה התקיפות אירעו כאשר הילד היה בן שש וכשהיה בן 12 וכללו צפייה משותפת בסרטים פורנוגרפיים ומעשה סדום בילד תוך איום כי אם לא יעשה את זה יוחזר לאביו

בין השנים 2003-2005 שימשה אשת הנאשם (להלן: "ל.") "סומכת" מטעם הרווחה במשפחת הקטין, וזאת בשל תפקודם הלקוי של הוריו.

כתב אישום הוגש (א', 14.2.10) לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז נגד י', תושב אלעד אשר מואשם בביצוע מעשים מגונים ומעשי סדום בקטין ששהה בביתו במסגרת אומנה.

הקטין, בן 14, שהה בבית הנאשם במשך כשמונה חודשים במהלך שנת 2003. לאחר תהפוכות רבות שעברה המשפחה ולאחר שהוריו נפרדו הוחזר לביתו של הנאשם בתחילת שנת 2009 למשך שמונה חודשים נוספים.

על-פי כתב האישום, הכולל ארבעה אישומים, נהג הנאשם בשנת 2003 לצפות עם הקטין, שהיה אז בן שש בלבד, בסרטים פורנוגרפיים ובחלק מן המקרים ניצל את ההזדמנות שאשתו לא הייתה בבית וביצע בו מעשה סדום. בנוסף, בהזדמנויות שונות, נהג הנאשם לקלח את הקטין תוך שהוא נוגע במקום מוצנע בגופו ואומר לו: "איזה קטנצ'יק".

בתקופה השנייה שבה היה הקטין בביתו, בשנת 2009, נהג הנאשם לבצע בקטין מעשי סדום במספר רב של הזדמנויות, לעתים תוך שהוא מכה אותו כשהיה מנסה להתנגד לאונס.

באחת מן ההזדמנויות, בעת שהיו בחדר השינה של הנאשם, הראה הנאשם לקטין סרטים פורנוגרפיים ותוך כדי כך, הפשיל את תחתוני הקטין ועשה בו מעשה מגונה.

כאשר הקטין ניסה להתנגד למעשה איים עליו הנאשם כי יחזיר אותו לאביו. "אם אתה לא רוצה, אז אתה תחזור לאבא שלך", אמר לו. נוכח הדברים ובלית ברירה, ביצע הקטין את שדרש ממנו הנאשם.

העבירות שבהן מואשם הנאשם הן: מעשה מגונה, מעשה סדום, מעשה מגונה בקטין - במספר רב של מקרים, ניסיון למעשה מגונה, ניסיון למעשה סדום, איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות.

תויות: אגף הרווחה אלעד, משרד הרווחה, משפחה אומנת, אב אומן

קישורים:

חוק הנוער טיפול והשגחה - פגיעה קשה בחברה דמוקרטית

בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, הורה השבוע (פברואר 2010) על בטלותו של סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע את האפשרות לקיים דיונים בהארכת מעצרו של חשוד בעבירת ביטחון, שלא בנוכחות העצור.
השופט ריבלין קבע כי הזכות של נאשם להיות נוכח במשפטו היא מרכיב גרעיני של הזכות להליך הוגן, המעוגנת בזכותו החוקתית של אדם לחירות ולכבוד. עוד קבע ריבלין כי "ההליך המשפטי אינו עוסק בפרטים-נעלמים אלא בפרטים-נוכחים". לדבריו, הדברים נכונים גם ובמיוחד להליך המעצר, שכרוך בפגיעה קשה בזכויות החשוד, ומחייב הקפדה על הליך הוגן ועל ביקורת שיפוטית אפקטיבית. יש לזכור כי הליך המעצר הינו בסדר דין פלילי מבוסס על ראיות לכאורה אשר בידי המשטרה.

חוק הנוער טיפול והשגחה עוסק בהוצאת קטין מביתו ומשפחתו ע"י רשויות הרווחה. הליך הוצאת קטין מביתו ומשפחתו הינה פגיעה קשה בזכויותיהם כבודם וחירותם של הקטין ובני משפחתו.

מהו אם כן הליך הוצאת קטין מביתו ע"פ חוק נוער טיפול והשגחה

סעיף 11 בחוק הנוער - אמצעי חירום - בחוק הנוער קובע: "היה פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט".

סעיף 11 שהוא הבסיס לחוק הנוער, ולכל עבודת פקידי הסעד למיניהם הוא סובייקטיבי לחלוטין, כללי, ומהווה קרקע פוריה לשיקולים זרים ושחיתות.
והיה אם פקיד הסעד סבור, חושב כי קטין בסכנה תכופה, או שנזקק לטיפול רפואי, רשאי פקיד הסעד לנקוט בכל האמצעים הדרושים. לפקיד הסעד לא נדרשים צו בית משפט, הוכחות או ראיות לכאורה, הוא יכול בכל עת שהוא חושב לנכון לנקוט ב"אמצעים הדרושים" שהם בד"כ הוצאת הקטין מביתו למרכז חירום, אומנה ומלכ"רים.
ה"אמצעים" שבהם משתמשים פקידי הסעד הם בד"כ הוצאת הקטין ממשפחתו בדרך של לקיחתו מבית הספר או הגן למרכז חירום, או לבוא באישון לילה בליווי משטרתי למקום המגורים ולקחת את הקטין, וכדומה.

הוצאת קטין בכפייה מביתו הוא דבר קשה לקטין והוריו, פוגע באמון המשפחה בממסד, ופוגע בכבוד האדם וחירותו לא פחות מהארכת מעצר. מן הראוי כי הוצאת קטין מביתו תעשה לפחות רק בצו בית משפט ובהצגת ראיות לכאורה כי הקטין בסיכון.


סעיף 12 - החלטת ביניים - "רשאי בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד".

סעיף 12 מאפשר לבית המשפט להאריך החזקת קטין לחודש בכפייה במתקן כלשהו ללא שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, ראיות או הוכחות כלשהן. סעיף זה מהווה פגיעה קשה ובוטה בזכויות הקטין והוריו.
בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים"

אם נחבר את השבוע שבו נלקח קטין בכפייה בהוראת פקיד סעד ע"פ סעיף 11, ועוד 30 יום בהוראת בית המשפט, נקבל 37 ימים שבו מוצא קטין בכפייה מביתו ומשפחתו ללא שמיעתו, שמיעת הוריו וללא הוכחות, חקירה, או מסמך כתוב כלשהו. אלא ע"פ מה שפקיד הסעד "סבור".
במהלך 37 ימים קשים אלו למשפחה ולקטין, עובדי רווחה למיניהם, עובדים סוציאליים, חוקרי ילדים, ומאבחנים כאלו ואחרים, מכינים חוות דעת, אבחונים ומסמכים שונים שאינם כפופים לדיני ראיות אבל יהיו קבילות לבית המשפט לנוער. באופן לא מפתיע חוות הדעת והאבחונים של הגורמים השונים כתובים בשפה אחת ודברים אחדים המשלימים אחד השני להפליא.

סעיף 3 - דרכי טיפול והשגחה : "היה פקיד סעד סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, ... " - מן הראוי כי פקיד הסעד יציג לפחות ראיות לכאורה המצדיקות טיפול והשגחה בקטין טרם הטיפול הכפייתי, ולא להסתפק במה שפקיד הסעד "סבור".

סוף דבר
יש להשמיט ולתקן סעיפים לא חוקתיים בחוק הנוער. שינויים אלו ואחרים הנם הכרחיים, הוצאת ילד מביתו הינו עניין טראומתי ומסוכן לילד (ראה קישורים להלן). מן הראוי כי פקיד הסעד יחויב להציג ראיות טרם שליפה פתאומית מביתו ומשפחתו. מצב שבו נסמכים על "סברות" סובייקטיביות של פקידי הסעד פוגע באמון הציבור בבתי משפט וברשויות.

קישורים:

המשטרה הגישה כתב אישום נגד קשישה, ניצולת שואה, נכה בת 80 על תקיפת שוטרים

הכתבה האם כך נראית תוקפת שוטרים? ראובן וייס / ידיעות אחרונות / יום שישי, 12.2.10
צריך להתאמץ מאד כדי לדמיין את קלבדיה שילמן, בת ה- 80 מזנקת מתחת לגלגלי מכונית, מסתערת על שני שוטרים, מנסה לנשוך אותם ואף מאיימת עליהם ברצח. אבל אם להאמין לכתב האישום שהוגש השבוע נגדה ונגד בתה – זה בדיוק מה שקרה.
.
האם, ניצולת שואה ששרדה את מחנה הריכוז בוגדנובקה שבאוקראינה, עלתה לישראל עם בתה לפני כ- 12 שנים. כמו ניצולי שואה אחרים, היא חיה בצמצום רב וחסכה שקל לשקל על מנת לרכוש מזגן לדירתה הצנועה בפתח תקוה.

"הטכנאים שהגיעו להתקין את המזגן עשו עבודת התקנה גרועה מאד", סיפרה אתמול נלי (57), בתה של שילמן. "הם פגעו במזגן עצמו, לקחו 650 שקל וסירבו לתת לאמא קבלה כלשהי או אחריות על העבודה. הם רק צעקו לה "סבתא, תביאי את הכסף", לקחו את התשלום ורצו להסתלק".

האם ובתה ירדו למטה יחד עם המתקינים והתפתח ביניהם ויכוח חריף. "אמא ניסתה למנוע מהם לעזוב את המקום ועמדה מול המכונית שלהם. אני התקשרתי למשטרה ועד שהשוטרים יגיעו רציתי לעזור לאמא למנוע מהטכנאים לברוח, אז נשכבתי מתחת לגלגלים של המכונית שלהם", מתארת נלי את האירוע הקשה שעברה.

"הגיעו שוטר ושוטרת שלא שאלו שאלות. הם דחפו את אמא שעמדה מול המכונית, הפילו אותה על הכביש וגררו אותה הצידה כמו בובת סמרטוטים. אני ניסיתי להגן עליה ולהרחיק ממנה את השוטרים, ואז הם התנפלו עלי והיכו גם אותי".

האם ובתה, שנחבלו ונזקקו לטיפול רפואי, הגישו תלונה למחלקה לחקירות שוטרים. אבל שלושה חודשים לאחר הגשת התלונה נודע להן שלא רק שמח"ש (מחלקת חקירות שוטרים במשרד המשפטים) החליטה לא לחקור את האירוע "מחוסר עניין לציבור", אלא שמשטרת פתח תקוה החליטה להגיש נגדן כתב אישום.
סעיפי האישום כוללים תקיפת שוטרים ואיומים על שוטרים. כמו כן נטען כי דווקא האם הקשישה היא זו שנשכבה מתחת למכונית, ניסתה לנשוך את השוטרים ואיימה עליהם.

מאז קבלת ההודעה על הגשת כתב האישום נגדה מסרבת הקשישה בת ה- 80 לצאת ממיטתה ורק ממררת בבכי. "זה גזר דין מוות לאמא", אמרה אתמול בכאב בתה.

"איך היא יכולה להישכב מתחת לגלגלים של מכונית? היא בקושי הולכת. איך היא יכולה לנשוך? אין לה שיניים בכלל. אמא לא מאמינה שאחרי שהיא ניצלה מהנאצים בשואה, זה מה שעושים לה במדינת ישראל".

דובר מחוז המרכז במשטרה, סגן ניצב שלומי שגיא, מסר בתגובה: "מדובר באירוע אלים במיוחד, בו תקפו האם ובתה את השוטרים שהגיעו למקום, הכו אותם ואיימו עליהם. לאחר חקירה ובדיקה של האירוע הוחלט על הגשת כתב אישום נגד השתיים, שההאשמות החמורות המפורטות בו מדברות בעד עצמן".

קישורים:

לשכת הרווחה בת ים - דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי

דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות.

פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי מלשכת הרווחה בת ים, חקרו וערכו תסקיר לבית משפט לענייני משפחה בראשות שמואל בוקובסקי. מלבד עריכת התסקיר התערבו השתיים במהלך טיפול תרופתי של הפסיכיאטר איתן חבר לאישה כבת 60 המאובחנת בדמנטיה.
הפסיכיאטר איתן חבר רשם לאישה סם אנטי פסיכוטי קטלני ריספרדל, האסור לשימוש לאנשים המאובחנים בדמנטיה ע"פ ה- FDA.

מצבה של האישה היה קשה מאוד. וכך רשם רופא קופת חולים על מצבה של האישה בספטמבר 2006 בחוות דעת רפואית:
"ממשיכה החמרה הדרגתית במצבה, כמעט אין קשר מילולי איתה. ...זקוקה לעזרה משמעותית בכל פעוליות (כך נכתב) יומיומיות והשגחה במשך כל שעות היממה ... מחודש יולי 2006 התנהגותה החמירה, מסרבת לאכול, בחודש האחרון ירדה 10 ק"ג ... מופנה אל פסיכיאטר לשם בדיקה והמלצות לטיפול"

פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי שיקרו וסילפו את מצבה של האישה ורשמו בתסקיר:
"בפגישה שנערכה באוגוסט (2006), החסויה לאחר שקיבלה טיפול תרופתי בהמלצת ד"ר חבר, הייתה רגועה יותר ומחויכת..."

בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב.

רשלנות והתנהלות מופקרת של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי, הבל פיהן, והרעל הנוטף מפיהן, סיכנו את חייה של האישה. העו"סיות הן שהפנו לטיפול אצל חבר והתערבו בטיפולו הרפואי, למרות היותן חסרות תובנה בתחום. בנוסף הן תפקדו כפקידות סעד לסדרי דין המגישות תסקיר לבית המשפט מה שמעמיד אותן בניגוד עניינים להתערבותן בטיפול הרפואי של האישה.
בנוסף קשה להתעלם מהנימה היחצנית הזולה שרשמו העוסיות בתסקיר לבית המשפט, על הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי הקטלני של הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר.

פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי הרעילו מפיהן הבלים ודברי בלע רבים בתיק זה

מנהלת אגף הרווחה בת ים: רחל וידל.
ראש צוות עזרה לקשישים: עפרה מנדלקורן

מנהלת אגף הרווחה בת ים - רחל וידל
רחל וידל - מנהלת לשכת הרווחה בת יםמדיניות מופקרת וכושלת של ביקורי בית אלימים, תסקירי שקר, דברי בלע, אונס עובדת באגף ע"י עובד סוציאלי, ניסיון נפל לפטר עובד נכה, הפניות לטיפולים פסיכיאטריים קטלניים, סמים פסיכיאטריים, ניכור לאוכלוסיה חלשה וחסרי דיור, דיווחי שקר, ועוד. ... ועוד...
.

.
קישורים:

כתב אישום: רכז הפנימייה ביצע מעשים מגונים בילדים השוהים במוסד

הכתבה אישום: רכז הפנימייה ביצע מעשים מגונים , מיכל שפירא , nrg , פברואר 2010

פרקליטות מחוז מרכז הגישה היום (ב') לבית משפט השלום בפתח תקווה כתב אישום נגד רכז בפנימייה, בן 34, בגין ביצוע עבירות מין לכאורה בילדים שהתגוררו בפנימייה בה עבד.

הנאשם שימש כרכז פנימייה במרכז תורני במרכז הארץ. על פי כתב האישום, במהלך חודש ספטמבר, בשעת בוקר מוקדמת, נכנס הנאשם לחדרם של שני ילדים במקום, הרים את שמיכתו של אחד מהם, כבן 16, ונגע באיבר מינו ללא הסכמתו.

עוד מתאר כתב האישום כיצד בהזדמנות אחרת, שב הנאשם לחדר ונגע באיבר מינו של הנער כאשר זה צחצח את שיניו.

מכתב האישום עולה עוד כי הנער לא היה היחיד שנפל קורבן למעשיו של רכז הפנימייה: במקרה אחר, בשעות אחר הצהריים פגש הנאשם נער בן 17, סמוך לחדרו, והניח את ידו על איבר מינו.

נתן לנער 150 שקלים

באירוע אחר ביקש סוויסה לכאורה מהנער להביא לביתו חבילה מחדר האוכל. כשהנער הגיע לבית הנאשם, הניח זה את ידו על איבר מינו.

לטענת הנער, מעשיו של רכז הפנימייה חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, כאשר באחד המקרים נסעו השניים לסופרמרקט קרוב. במהלך הנסיעה החל הנאשם לגעת באיבר מינו על אף סירובו, עצר את המכונית וביצע בנער מין אוראלי.

על פי כתב האישום, ילד שלישי נפל אף הוא קורבן למעשיו של סוויסה ובוצעו בו עבירות מין דומות. לאחר המעשים שילם המדריך לילד 150 שקלים על מנת שלא יספר לאיש על המעשים.

סנגוריו: מדובר בנער בעייתי

הנאשם הכחיש את המעשים המיוחסים לו אך הפרקליטות ביקשה היום להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

סניגוריו של הנאשם של הנאשם, עורכי הדין יהודה פריד וטל גבאי, מסרו בתגובה: "מרשנו הוא אבא לשלושה ילדים, העובד בחינוך מזה עשר שנים, עם תיק ללא דופי והוא זוכה להערכה רבה מהממונים עליו".

לדבריהם, "לגרסתו, מדובר בנער בעייתי שמרשנו העיר לו מספר פעמים עקב היעדרותו מבית הספר ובעיות משמעת אחרות. עקב כך, סבור מרשנו כי מדובר בתלונת שווא בשל רצונו של הנער להתנקם בו".

קישורים: