השופטת שושנה שטמר כפתה טיפול בריטלין לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו

מבוסס על המאמרים: האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, והשופטת הכריעה - הילד יקבל ריטלין, רותי אברהם, NEWS1 מרץ 2009.
 
 שופטת שושנה שטמר - כפיית סם פסיכיאטרי על יתום רווחה בניגוד לחוק ולכללים

 
"טיפול והשגחה" במשפחת אומנה - גם בכפייה, וגם בריטלין , בענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :
ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.
האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות.
האם טענה, כי "הריטלין נועד לשתק את רצונו של בנה להישאר במחיצתה והוא בא במקום טיפול במצוקתו ובשל כשלון ההורים האומנים להציב לילד גבולות...ההחלטה לתת ריטלין אינה עולה בקנה-אחד עם הגישה לפיה החברה מתערבת באוטונומיה של ההורים רק במקרים מצילי חיים". האם הצטיידה בחוות דעת של רוקח-יועץ אילן סלומון, שטען כי מדובר ב"סם מסוכן" שיש לו תופעות לוואי רבות וכי "בשימוש ממושך גורם לתלות והתנהגות פסיכוטית". האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.
.
בית המשפט משתמש בחוק האפוטרופסות למתן טיפול פסיכיאטרי בכפייה לקטין, במקום חוק הנוער
חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין. בפסה"ד נקבע כדלקמן :
"הנתונים שהביאו המומחים הפסיכיאטרים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו:
"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."

.
טיפול פסיכיאטרי זול בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות בניגוד לרצון ההורים שהציעו חלופה
פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.
.
טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער: על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, או פסיכולוג מומחה
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.
במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער..
 
האם פקידי סעד אוהבים ילדים
 

 פסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום מדבר על ריטלין

 

 
קישורים:

פקידת הסעד שלחה את הילדים למרכז חירום כדי שיתרצו ויעשו כרצונה

מתוך המאמר האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, NEWS1, מרץ 2009
.
לשולחני הגיע לפני כשנתיים מקרה, בו שני קטינים בגילאי העשרה הוכרזו כקטינים נזקקים, זאת, מן הטעם הבלתי ראוי, כי קטינים אלו הוכו ע"י אמם, כאשר אביהם הגיש תביעת משמורת ורשויות הרווחה התנגדו חריפות לכך שהילדים יעברו למשמורת אביהם.
לאחר מספר שנים של טיפול כושל בתיק ע"י עורך דין אחר, הגיעו הילדים למרכז חירום ושהו שם מספר חודשים כשהם מנותקים מחבריהם ובמצב קשה, שוב, ללא כל סיבה מוצדקת.
לאחר שנכנסתי לתמונה, עבר האב ממצב בו ראה את ילדיו פעם בשבוע למשך שעה במרכז הקשר, למצב בו התקיימו בינו לבין ילדיו הסדרי ראיה כולל לינה בביתו.
.
היום האב משמש בפועל כמשמורן על ילדיו, מה שהיה מיטיב עם מצבם, אם היה נקבע כך מלכתחילה ובהתאם לתביעה שהגיש האב. במקום להעביר את המשמורת מן האם אל האב, זאת, כאשר האם התעללה בילדיה, העדיפו רשויות הרווחה לקחת את הילדים למרכז חירום, עד שיתרצו ויאמרו כי הם רוצים לחזור לאמם.
.
בית המשפט, במקום להפעיל שיקול דעת ראוי, החליט להיות "חותמת גומי" לקביעותיהן של פקידות הסעד לחוק הנוער ובכך, תרם להרס חייהם של הילדים, אשר עד עצם היום הזה לא השתקמו לחלוטין.

.
קישורים

גורמי סיכון מובנים במערך הרווחה בישראל המטפל בילדים במצוקה

המאמר להלן מציג מספר גורמי סיכון מובנים למשפחה ולילדים אשר מערכת הרווחה הישראלית קרתה בדרכם, ומבוסס על המאמר "האם טובת הילד יכולה להתקיים בנפרד מטובת המשפחה? מחשבות והמלצות לשינוי" של פרופ. ורד סלונים נבו וד"ר יצחק לנדר 2004, "חברה ורווחה" כד,4.
.
.
רקע
בעשרים השנים האחרונות הפנה השרות לילד ולנוער של משרד הרווחה מדי שנה בין 8,000 ל- 10,000 ילדים לסידור חוץ ביתי. ההחלטה על הוצאת הילד מביתו ומשפחתו לטווח ארוך מתקבלת ע"י ועדת החלטה, המתכנסת בלשכת הרווחה ברשות המקומית. ועדת ההחלטה מאבחנת את הבעיה ובונה תכנית טיפול ומעקב.
להלן חלוקת האירועים של הילדים שעניינם מגיע לוועדת החלטה: הזנחה והיעדר השגחה (75%), התעללות פיסית (15%), התעללות או חשד להתעללות מינית (10%).
.
השמה חוץ ביתית - הפתרון העדיף והמסוכן של מערכת הרווחה הישראלית
סידור חוץ ביתי הוא פתרון נגיש, אך ילדים מוצאים מהבית גם בשל מיעוט החלופות שמציעה הקהילה.
הפרדת הילד ממשפחתו עלולה לגרור קשיים חדשים כגון: פירוק המשפחה, ניכור למערכת, חוסר אמון במערכת, פגיעה רגשית ונפשית, נתק מהמשפחה, אי יציבות במסגרת המטפלת, ועוד.
מחקרים מראים גם במשפחות אומנה ופנימיות סבלו מאלימות, התעללות.
.
ל"מומחים" בוועדות ההחלטה אינטרסים ושיקולים זריםבוועדת ההחלטה יושבים לעתים עד עשרה אנשי מקצוע מארגונים שונים, הדנים בגורל הילדים והמשפחה. כשגורמים שונים דנים במקרה אחד, יתכן מצב שבו כל גורם ינסה להשיג את מטרותיו, ולקדם את כוחו והשפעתו. המאבק הוא לא רק על תפיסות טיפוליות אלא גם על משאבים ותקציבים. אי ההסכמות יכולים להימשך גם לאחר שהתקבלה ההחלטה. לדוגמה פקידת סעד יכולה לבקר את עבודתה של העובדת הסוציאלית בקהילה גם לאחר שהתקבלה החלטה בוועדה, והמפקחת על הגיל הרך יכולה להצטרף אליה ולטעון שהילדים עדיין בסיכון.
.
מחסור במשאבים לטיפול בקהילה
עזרה לילדים בסיכון ולמשפחותיהם בקהילה דורשת משאבים רבים, כגון שעות עבודה, ידע ומיומנות מקצועית, משאבים כלכליים למשפחות הסובלות מעוני, שירותי סיוע (חונכים, שיעורי עזר, הכשרה מקצועית).
הקהילה חסרה משאבים אלו ואחרים כגון חדרים, עזרים ומדריכים. תוצאת המחסור לטיפול בקהילה גורמת למצב שלא פעם מוציאים ילדים מהבית בשל היעדר שירותים הולמים בקהילה. למעשה רק מעט מהילדים בסיכון (3%) נהנים מהשירותים בקהילה. בוועדת גילת שבדקה את דרך עבודתן של ועדות החלטה (2002) נאמר: "השירות הניתן לאחוז גבוה ביותר של הילדים הוא מסגרת אחר הצהריים או מסגרת יומית לגיל הרך (מעון יום, מועדונית). ידוע, שהמסגרות היומיות אינן כוללות בד"כ, מענים מיוחדים עבור ילדים בסיכון. כלומר מסגרות אלו מהוות מסגרת שהות לילדים, אך אינן מספקות טיפול לילד ולהוריו".
המסקנה היא שלילדים בסיכון אין סיכוי להישאר בקהילה, הם יוצאו מביתם ומשפחותיהם למסגרת חוץ ביתית.
.
עיקר המשאבים מבוזבזים לאבחונים של הילדים והמשפחה לצורך הוכחת עמדות משפטיות של פקידי הרווחה
השקעה כלכלית ומקצועית רבה מופנת כיום לאבחונים של הילדים וההורים כגון, כשירות ההורים (מסוגלות הורית), מבחני אישיות, קשיי למידה ותפקוד לימודי, תפקוד פסיכיאטרי , מצב רפואי ועוד. הצורך באבחונים נובע לא רק מאיתור בעיות והצורך לטפל בהם, אלא גם מהצורך להוכיח ולתעד עמדות מקצועיות בבית המשפט. כך קורה שלעתים משקיעים באבחון זמן ומשאבים כלכליים רבים יותר מאשר בטיפול ובשיקום. האבחונים משפיעים יותר על הוצאת הילדים מהבית ופחות על דרך הסיוע.
אבחונים עולים כסף רב. משפחות אמידות יכולות להיעזר בעורכי דין הדואגים לאבחונים נוספים הפועלים לטובת המשפחה, כי כמעט לכל אבחון של איש מקצוע, ניתן להמציא אבחון נגדי. כך קורה שמשפחות עניות דלות אמצעים אינן יכולות לייצג עצמן בצורה הולמת.
גם שאלת תקפותם של ומהימנותם של האבחונים ראויה לבחינה. האם ניתן להעריך כשירות הורית במפגש חד פעמי או במפגשים מספר המתקיימים בזמן נתון? האם כלי המדידה שהמאבחנים משתמשים בהם עברו תיקוף בעולם או בישראל? ידוע שכלי מדידה יכול להתאים לאוכלוסיה אחת ולא אחרת , וכלי אבחון המתאים לאוכלוסיה האמריקאית לא בהכרח יתאים לאוכלוסיה רוסית, אתיופית, חרדית, דרוזית, בדואית, ישראלית, או ערבית.

.

פיקוח סובייקטיבי ולא אחיד על הקשר הורה - ילד
הקשר בין ילד שהוצא מביתו לבין הוריו, ולעתים אף הקשר הטלפוני, הוא בדרך כלל קשר תחת פיקוח. במרכזי חירום אנשי הצוות נוכחים במפגשים עם ההורים, והם שוהים ליד הילד גם כשהוא מדבר עם הוריו בטלפון. אנשי הצוות מעריכים את בטופס את איכות הביקורים ומציינים כיצד התרשמו מההורה. נתונים אלו נכנסים לתיקו ומשפיעים על ההחלטה על עתידו. עם שובו של הילד מביתו עליהם לציין כיצד התרשמו ממצבו. כשהילד חוזר מוטרד או מדוכא, נוטים לייחס את תחושותיו לטיפול בלתי הולם שקיבל בבית ולא לגורמים כמו קשיי פרידה.
במשפחות אומנה ומרכזי חירום אין מדיניות אחידה, ובד"כ לא מעודדים בהן קשר ללא פיקוח. לעתים המשפחה הקולטת מונעת קשר כזה. לעתים מארגנים פגישה במרכז קשר, או בבית בליווי סומכת. יוצא שהקשר ילד-הורה תלוי בעמדת המפקחות, המשפחה האומנת, גיל הילד, ויכולתו לייחס לעצמו קשר עם משפחתו.
הצפייה כפי שהיא נעשית כיום, ללא הכנה, ללא בדיקת מהימנות וללא קביעת כללים ותנאים לצפייה, אינה מניבה נתונים אובייקטיביים שיכולים לסייע לקבלת החלטות נכונות בתכנון הטיפול.
גם ניתוח החומר המתקבל הוא פרשני ותלוי מנתח. הואיל ואין כללים ברורים לניתוח החומר, סביר להניח כי מפרשים שונים יקבלו תוצאות שונות.
קישורים:

דוח מבקר המדינה: רשות חסות הנוער - עם הפנים לפנימייה

מאי 2009 - המאמר: "דוח מבקר המדינה: רשות חסות הנוער - עם הפנים לפנימייה" , משה שלם , NEWS1.
.
קריעת ילד מביתו ומשפחתו היא דבר כואב ויקר יש לצמצם את פעילות רשות חסות הנוער ושאר המסגרות החוץ ביתיות עד למינימום, ולייעד את רוב תקציב השירות לנוער לטיפול בקהילה כמו במדינות העולם המפותחות
.
בתחילת חודש מאי 09' פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על רשות חסות הנוער של משרד הרווחה. הדוח מצביע על ליקויים מהותיים בתחומי פעילות מרכזיים של הרשות, ובהם: מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדי לסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאליים פגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנה לחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוח המחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, כנדרש בחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שנים ופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם.

לממצאי המבקר המסקנה העיקרית: הקצאת משאבים נוספים לרשות חסות הנוער, וע"י כך הרחבת ההשמה החוץ ביתית. ואולם העולם המערבי עם הפנים לקהילה. המגמה היא צמצום ההשמה החוץ ביתית ומציאת פתרונות לילדים במצוקה בקהילה. בעוד במדינות העולם המפותחות רוב תקציבי השרות לנוער מיועדים לטיפול בקהילה, בישראל המצב הפוך מעוות ומתמשך; כ-70% מהתקציב מופנה להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה, הרחק מביתם ומשפחתם.העלות של החזקת הילד מחוץ לביתו ומשפחתו גבוהה פי שלוש עד ארבע מעלות החזקתו בקהילה.

הוצאת הילד מביתו ומשפחתו בצו בית משפט כרוכה במשברים ארוכים למשפחה שלעיתים לעולם אינם מסתיימים. השמה חוץ ביתית, גם אם מתרחשת לתקופה של ימים עד שנים או לתמיד, היא דבר קשה הכרוך בענייני נפשות. צעירים העוזבים את מסגרות ההשמה החוץ ביתית מהווים את אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה. השיקול שעומד כביכול מאחרי הוצאת הילד ממשפחתו ומהקהילה הוא "טובת הילד", אך גם בעלי המקצוע המעולים ביותר אינם מסוגלים לנבא אם התוצאה תהיה עתיד טוב יותר לילד. ברם, ברור כי קריעת הילד מביתו ומשפחתו והעברתו ממסגרת אחת לשניה הוא דבר לא טבעי וקשה הגורם סבל רב לילד ולמשפחה.סיום השהייה בפנימייה או במשפחת האומנה וחזרה לבית ולקהילה בעייתית גם היא, ונדרשת לילד או לבוגר ולמשפחתו תקופת התאקלמות הכרוכה לעיתים במשברים נפשיים קשים.

ביקורת בראייה כוללת, והתבוננות מעמיקה יותר על מערך הרווחה ולקוחותיו, הייתה מניבה מסקנות אפקטיביות מההמלצה השכיחה של תעשיית הרווחה: הקצאת משאבים נוספים. יש לצמצם את פעילות רשות חסות הנוער הקורסת, ושאר המסגרות החוץ ביתיות עד למינימום, ולייעד את רוב תקציב השירות לנוער לטיפול בקהילה כמו במדינות העולם
המפותחות. הטיפול בנוער בסיכון צריך להיות בקהילה, שהרי קריעת ילד מביתו ומשפחתו היא דבר כואב למשך שנים רבות ויקר.

קישורים:

דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד

מאי 2009 - המאמר דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד , משה שלם NEWS1.
.
ב- 10 במאי 2009 פרסם דובר משרד הרווחה הודעה על דו"ח ועדת פרופ. סלונים נבו בעניין עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות.
.
ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לסדרי דין
הועדה הצביעה על ליקויים מהותיים בעבודתן של פקידות הסעד: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד. משרד הרווחה הודיע כי יאמץ את רוב המלצות הוועדה בעניינים אלו.
.

דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה

מאי 2009 - דובר משרד הרווחה פרסם הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בועדה שהוקמה לפני שלש שנים לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות. כידוע פקידת סעד ראשית לסדרי דין היא רונית צור.
 
תסקיר פקידת סעד - אילוסטרציה
תסקיר פקידת סעד - אילוסטרציה
 
בדו"ח מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט לענייני משפחה (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד.
מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק.
לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים. יצוין כי מסקנות הדוח ידועות למשרד הרווחה מזה שנים מועדות קודמות אולם לא יושמו.
.
בתי משפט לענייני משפחה - "חותמת גומי", חלוקת אחריות - מעניקים סמכויות לפקידות הסעד
בהודעת דובר משרד הרווחה על ועדת סלונים נבו נרשם: בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן.
זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע (שמר טף) בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט.
.
הטעיית הלקוח ויצירת סכסוכים מיותרים בין בעלי דין ובני משפחה - יש להדגיש בפני הלקוחות, כי מלאכת הכנת תסקיר לבקשת בית המשפט משנה את אופי היחסים שבין פקידת הסעד לבין הלקוחות, ובראש וראשונה מסייגת את חובות הנאמנות והסודיות שחלות עליה בדרך כלל. יצוין כי המלצה זו נכללה גם בדו"ח שערך ד"ר אברהם אופק לפי הזמנת משרד הרווחה לפני כשבע שנים.
.
ניגוד עניינים - לפקידת סעד היכרות מוקדמת עם חלק מבעלי הדין הנחקרים - "מידי פעם קורה שפקידות הסעד מקיימות חקירה אודות משפחות, שטופלו על ידן בעבר כעובדות סוציאליות. ברוב המקרים ההכרות של העובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה היא עם האישה ולא עם הגבר ובנסיבות אלו עשויה להיות לה אהדה לעניינה של האישה. וגם אם אין בהיכרות המוקדמת כדי ליצור הטיה נגד הגבר, עדיין ניתן להבין אם בנסיבות העניין יקנן בו חשש מפני הטיה מעין זו.
פקידות הסעד אמורות לתת חוות דעת אובייקטיבית, ועל כן מוטב שלא תהיה להן הכרות קודמת עם המשפחה שבמוקד התסקיר. כמובן שבמסגרת החקירה, הן יכולות לאסוף מידע גם מעובדות סוציאליות במחלקה המקומית לשירותים חברתיים, אך אין לתת למידע זה עדיפות על פני מידע שמגיע מנשות מקצוע אחרים, כמו, למשל, רופאה או מורה.
עוד בדו"ח אופק נקבע, כי "רצוי לבחון דרכים לצמצום המקרים בהם פקידת הסעד עורכת תסקיר עבור משפחה בה היא עצמה מטפלת" (עמוד 11). אנו חוזרים על המלצה זו: על מנת למנוע השפעה של דעות ומסקנות, שגובשו במהלך היכרות מוקדמת, ולחלופין על מנת שהמטופלים לא יחששו מפני דעות ומסקנות מוקדמות, מומלץ שפקידת סעד לא תכתוב תסקיר על משפחה שטופלה על ידה בעבר כעובדת סוציאלית. המלצה זו תקפה ביתר שאת, במקום שבו אחד מבני המשפחה מביע הסתייגות או חשש כאמור. יש להניח שיישום המלצה זו יתרום לתחושת האמון ושביעות הרצון מצד המטופלים".
.
הטעיית הלקוח ובית המשפט, מסירת תסקיר לבית משפט מבלי שללקוח ניתנת הזדמנות להתייחס עליו.
"מצאנו, שלא פעם קורה שבני זוג, שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם אלא לאחר שזה הוגש לבית המשפט. מצב דברים זה אינו ראוי ואף מזיק. הדבר יוצר לעיתים קרובות תחושת קיפוח ומרירות בקרב הלקוחות. נקודת המוצא צריכה להיות שכל אדם, העובר בדיקה, בחינה וכל הליך אחר של אבחון והערכה, זכאי לקבל את תוצאותיה במקביל להעברתן למזמין. שקיפות ועדכון מיידי של הלקוחות משרתים לא רק את הצדק אלא גם את מראית פניו. שקיפות ושיתוף הלקוחות גם צפויים להשליך על ההתמודדות הפנימית ועל מידת ההשלמה עם ממצאי התסקיר, ועל האופן שבו יתפסו את עצמם במערך המשפחתי החדש - סוכנים עצמאיים שחייבים לגלות אחריות ולשאוף להסדר קביל ובר קיימא או נתינים סבילים ומגיבים".
.
מלכודת - הכשלת הלקוח, אי מתן ללקוח הזדמנות להבהיר עמדותיו, פגיעה באמון הציבור
"כיום מהווה התסקיר "סוף פסוק" ולא ניתן לערער או להשיג עליו. במצב דברים זה ההזדמנות הראשונה שיש לבני המשפחה להעלות טענות לגבי התסקיר היא בפני בית המשפט, אלא שכאמור לעיל, בתי המשפט נוטים במרבית המקרים לאמץ את המלצות התסקירים במלואן.
הכוח הרב שמרוכז בידי פקידות הסעד, וההשלכות הרות הגורל שיש לתסקיריהן על חיי האנשים נשוא התסקירים, מצדיקים שתהיה לאותם אנשים אפשרות לערער על קביעותיהן. הנחת המוצא צריכה להיות שטעויות קורות תמיד, וגם כשאינן קורות - עניין לנו בתחום פרופסיונאלי שאינו מדע מדויק, ופעמים רבות ייתכנו מספר פתרונות לאותה סיטואציה - שכולם יהיו נכונים מבחינה מקצועית.
יתר על כן, גם אם נניח שבחינה חוזרת תביא במרבית המקרים לאותן מסקנות והמלצות, עדיין קיימת חשיבות רבה להשלכות שיהיו לעצם קיומה על מראית פני הצדק ועל אמון הלקוחות במערכת.
בנוסף יש לקוות לצמצום תחושות התסכול והעוול של לקוחות (הגם שמטבע הסוגיה שעומדת במוקד התסקירים לא יהיה זה ריאלי לצפות להעדר מוחלט של כעסים ותסכולים), לעליה במידת ההשלמה שבה יתקבלו ההמלצות וייושמו על ידי בני המשפחה. מכל מקום, לנוכח חוסר האחידות בעמדותיהן של חברות הצוות, ולאור ההסתברות הנמוכה ממילא לכינון ועדות ערר, כאמור הסתפקנו בהמלצה להרחיב את עבודתן של ועדות התסקירים בתקווה שהרחבה זו תשיג את המטרות החשובות שלעיל".
.
העדר פיקוח על עבודת פקידות הסעד - מינוי אומבודסמן חיצוני ועצמאי - פיקוח פק"ס מחוזיות: לקוי, ניגוד עניינים - "לפי העדויות שקיבלנו, פקידות הסעד מסבירות לפונים, כי יש להם זכות לפנות בתלונה למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, לפקידת הסעד המחוזית או לפקידת הסעד הארצית. בפועל תלונות רבות מגיעות לגורמים נוספים ומגוונים, כמו למשל, שר הרווחה, מנכ"ל המשרד, היחידה לפניות הציבור, מנהלת המחוז. לעיתים מגיעות גם תלונות אל הלשכה המשפטית, בבקשה לבדוק את הבסיס לפתיחת הליך משמעתי על פי חוק העובדים הסוציאליים. חלק מהמתלוננים מפנה את טענותיו למספר גופים בו זמנית. הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי. בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת.
הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל. ...
האומבודסמן ישרת אל כלל קהילת המשרד: לקוחות, עובדים, אנשים מן השורה, וגמלאי המוסד. האומבודסמן הנו דמות עצמאית המסייעת בפתרון בעיות והפועלת כדי להבטיח שכל חברי קהילת המשרד מקבלים יחס שוויוני והגון. האומבודסמן יכול לתת עזרה פורמלית ובלתי פורמלית כדי לפתור קונפליקטים הקשורים לסביבת העבודה והעשייה במשרד. אנו סבורים כי ראוי שאדם החש שנפגע יזכה, בזכות ולא בחסד, במקום לשוחח על תחושותיו, לחשוב על פתרונות, ואף, בהסכמתו המפורשת, בבדיקה מעמיקה של טענתו. הבדיקה חשוב שתיעשה על פי הנחיות קבועות החלות על כולם, בכל זמן נתון, ועל פי תקנון הסגל האקדמי במשרד. תפקיד האומבודסמן נועד לאפשר הקשבה, גישור, מציאת פתרונות, בדיקה, ומתן המלצות לפעולה לשר ולמנכ"ל ".
.
טיוח בכתיבת תסקיר, כתיבת עובדות בתסקיר על נושאים מהותיים ללא בדיקה ווידוא, אי קיום התקנות, אי יישום המלצות שניתנו בעבר לפני שנים
"בעדויות ששמענו ובבדיקת מדגם של תסקירים על-ידי הצוות, נמצא כי לא כל הוראות התע"ס מקוימות. עוד נמצא שאין אחידות בכתיבת התסקירים, אין פירוט מלא אילו חקירות בוצעו ואלו לא ומדוע, אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן.
מוצע להבנות את התסקירים באמצעות מערכת ממוחשבת אחידה ומקוונת. עד ליצירת המערכת יצורף לכל תסקיר טופס מלווה שיסכם את פעילות פקידת הסעד בתיק. יש לציין, כי המלצות ברוח זו כבר ניתנו בעבר: דו"ח אופק המליץ (עמוד 84) "להכין רשימת תיוג לאופן שבו יש להכין תסקיר, אילו פרטים צריכים להיכלל בו ומה צריך להיות תוכן כל פרק" (עמוד 11) ו"להגדיר נהלים ברורים לאופן בו יש לכתוב תסקיר."
.
משחק מכור - פקידות הסעד הפועלות בשטח, פוחדות להביע דעתן על מה שקובעת הממונה, למרות שעליהן הוטלה החקירה ע"פ חוק.
" מהשיחות שערכנו עם פקידות סעד, עולה כי במקרים שבהם יש חילוקי דעות מקצועיים, ההחלטה שנופלת היא החלטת פקידת הסעד המחוזית או הארצית, וזאת גם כאשר דעתה של פקידת הסעד המקומית שונה מדעתן. התרשמנו כי יש פקידות סעד שחוששות להביע את עמדתן כאשר היא שונה מזו של המפקחת. בתע"ס כתוב כאילו הסמכות העליונה נתונה בידי הפיקוח, ושבין יתר תפקידיו, על הפיקוח להכריע במקרה של חילוקי דעות. התרשמנו שגם בתי המשפט מעוניינים לקבל המלצה אחת ולא תמיד ערים ללבטים ולחילוקי הדעות הקיימים לגבי הפתרונות האפשריים. פקידת הסעד החותמת על התסקיר היא האחראית הישירה על כל הכתוב בו. עליה לפרט את כל המידע שהגיע לידיה, לפרט את הנימוקים להמלצתה הסופית ובכלל זה – את כל האפשרויות שנשקלו והסיבות להעדפת האפשרות שנבחרה. במקרה של חילוקי דעות בין פקידת הסעד לראש הצוות שלה או בינה לבין פקידת הסעד המחוזית או הארצית, על פקידת הסעד לכתוב את עמדתה ואת עמדת החולקים עליה. אם נערכה ועדת תסקירים והחלטתה שונה מדעת פקידת הסעד האחראית, עליה לציין זאת בתסקירה".
.
פקידי הסעד ובתי המשפט מכשילים הסדרים שקבעו באמצעות משימות ה"שמר טף" של פקיד הסעד
בתי המשפט מטילים על פקידות הסעד במקרים רבים לנהל מעקב שוטף אחר יישום ההסדרים שנקבעו לפי סעיפים 19 ו-68. במקרים רבים מדובר ב"שמר טף" על זוג מבוגרים, שאינם נלהבים לתקשר ושמתכתשים ביניהם בעניינים פעוטים, שאינם מצריכים מעורבות מקצועית של פקידת סעד.
פעמים רבות מתמשכת מטלה זו עוד ועוד ופקידות הסעד הופכות שלא בטובתן לצלע שלישית בזירת המאבק בין ההורים – נוכחותן הופכת לחלק מובנה במסכת המאבקים שבין ההורים ואף תורמת לשימורה.
התרשמותנו היא, שבדרך כלל להתמשכות המעקב והפיקוח של פקידות הסעד יש השפעה שלילית על המוטיבציה של ההורים להשלים עם ההסדרים שנקבעו ולקיים אותם כראוי. נוכחותה רק מסכלת את האפשרות של ההורים להעצמה ולנטילת אחריות שתוביל אותם לרגיעה ולשיתוף פעולה. נמנעת מההורים ההזדמנות ליטול לידיהם את האחריות לגורלם ולגורלם משפחתם והם "רשאים" להמשיך לנהוג כילדים קטנים, שרצים כל אחד בתורו אל "ההורה המבוגר" – פקידת הסעד.
מומלץ להגביל צווים אלה לתקופה של שנה אחת בלבד. מאחר שיש מחסור בפקידות סעד, מומלץ כי לפחות חלק ממעקבים אלה יבוצעו ע"י עובדות אחרות שאינן פקידות סעד. לאחר שנה, אפשר יהיה לתת שירות זה בתשלום מלא או חלקי של המשפחה, לפי מצבם הכלכלי. מוצע שהנהלת המשרד תבוא בדברים עם הנהלת בתי המשפט והנהלת בתי הדין ליצירת הסדר והנחיה מחייבים.
.
פקידות הסעד מנותקות מהמערכת ואחת מהשניה - פועלות ללא הדרכה ופיקוח
"לפקידות הסעד ברשויות המקומיות תפקיד מקצועי ייחודי ושונה מכל התפקידים האחרים בלשכת הרווחה. מדובר בהתערבות קצרת טווח שעיקרה חקירה ושאין לה שום קשר עם נזקקות או טיפול רגיל של העובדות הסוציאליות. למנהלות הלשכות אין די ידע בתחום זה ולכן הן גם אינן שותפות ואין מעורבות בעבודתן המקצועית של פקידות הסעד. פקידת הסעד כפופה, אפוא, מנהלית למנהלת המחלקה לשירותים חברתיים אך מבחינה מקצועית היא כפופה ישירות לפקידת הסעד המחוזי. בשל כך, במקומות רבים אין הדרכה מספיקה לפקידות הסעד".
.
התסקיר - העדר תעוד, אין הפקת לקחים, אין מעקב ובקרה, אין אחידות
במצב הנוכחי אין רישום ותיעוד של כל התסקירים, אין סטטיסטיקה אמינה על כמות התסקירים המוגשים וסוגיהם, אילו הנחיות בוצעו ואלו לא וכד'. אנו ממליצים שדיווחים על עבודת פקידות הסעד ונתונים מסכמים של התסקירים יתועדו במערכת ממוחשבת, דבר שיאפשר, בין היתר, לנהל מעקב ובקרה. בנוסף לכך מומלץ, שכל התסקירים יכתבו במבנה אחיד, בהתאם לטופס קבוע שיוצמד אליהם, ויסכם את כל הפעולות והחקירות שבוצעו ואת הסיבות לאי ביצוע של פעולות וחקירות שלא בוצעו.
.
העדר סדר עדיפויות במתן שירות, הגדרת תפקיד לא ברורה
"יש לשאוף לצמצום התוצאות הקשות שיש להמתנה הממושכת. פקידות הסעד נמצאות כבר כמה שנים בעיצומים שבמסגרתם הם אינם מפעילים שיקולים במתן עדיפויות לסדר הכנת תסקירים. בנוסף לכך תיקים שכבר מטופלים מקבלים עדיפות וכך דווקא הפונים אשר שבים ודורשים תשומת לב רבה ולא מוצדקת מקבלים טיפול אינטנסיבי ומעכבים מטופלים אחרים, שנאלצים להישאר בהמתנה ארוכה.
בעיה זו אינה חדשה, במחקר הערכה שערך ד"ר אברהם אופק עבור משרד הרווחה לפני כשש שנים (להלן: "דוח אופק") 'נמצא כי תסקירים שנמצאים בדחיפות עליונה כמו צווי הגנה ואלימות אינם מקבלים עדיפות בעבודת פקידות הסעד והעבודה על כל התסקירים מנוהלת על פי הכלל של ראשון נכנס ראשון יוצא. הומלץ להגדיר קדימויות לביצוע תסקירים ברמות דחיפות שונות. יש לדאוג לכך' – כך נאמר - 'כי תסקירים בנושאים אלה יקבלו עדיפות על פני תסקירים אחרים שכן השלכות אי ביצועם במועד הינו קריטי.' (עמודים 95-96).
אין לנו אלא לחזור על הדברים: אנו ממליצים לקבוע קריטריונים למקרים דחופים שיש לתת להם קדימות.
תוצאה נוספת לעומס הרב ולהמתנה הממושכת לתסקירים היא שלעיתים שופטים פונים ליחידות הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ומבקשים מהן לבצע את מלאכתן של פקידות הסעד. פרקטיקה זו, לבד מהיותה עדות נוספות למצוקה במערכת, מעוררת שאלות ותהיות לגבי הגדרת התפקיד של פקידות הסעד מזה ושל עובדות יחידות הסיוע מזה, ודומה שיהיה מועיל וראוי להבהיר ולהגדיר באופן ברור את חלוקת העבודה בין שני המנגנונים. "
.
ניגוד עניינים- חקירה מול התערבות טיפולית
"תפקידה של פקידת הסעד הוא לבצע חקירה, לצייר תמונת מצב עובדתית של המערכת המשפחתית, ובעקבותיה להמליץ המלצות בנוגע למשמורת ולהסדרי הראיה. יחד עם זאת, האינטראקציה עם המשפחה נשוא התסקיר, והנסיבות המיוחדות שעומדות ברקע של המפגש, מזמנות לעיתים הזדמנות לביצוע התערבות טיפולית ברמה כזו או אחרת. זאת ועוד, פקידות הסעד בהכשרתן ועל פי הכרתן הן בראש וראשונה עובדות סוציאליות. חלק מפקידות הסעד אף ממלאות בחלק ממשרתן תפקידים אחרים, שבהם המרכיב הטיפולי דומיננטי יותר. כך קורה, שבאותה פגישה יש אלמנטים טיפוליים ואלמנטים של גישור לצד האלמנטים החקירתיים.
אנו ממליצים שפקידות הסעד המתבקשות להגיש תסקיר לבית המשפט יתמקדו באיסוף מידע, בהערכתו ובגיבוש המלצות ולא יפעלו כמטפלות. על פקידות הסעד להדגיש בפני הלקוחות, ובמידת הצורך לחזור ולשנן זאת בפניהם, כי בשונה מהמצב הרגיל ביחסי לקוחות ועובדות סוציאליות, הכנת תסקיר על פי צו של בית המשפט משנה באופן מהותי את תפקידה של פקידת הסעד, ובראש וראשונה מסייגת את חובות הנאמנות והסודיות שחלות עליה בדרך כלל.
חשיבותן של הבהרות מעין אלו עולה לאין שיעור, שעה שההורים שבמוקד התסקיר או אחד מהם הכיר את פקידת הסעד בעבר, שעה שהיא שימשה כעובדת סוציאלית וטיפלה בו ובמשפחתו. זאת בכפוף להמלצה שלהלן לפיה יש להימנע ככל האפשר מסיטואציות מעין אלו."
.

קישורים:

עצומה להקמת גוף ביקורת חיצוני על פעילות משרד הרווחה

.
חתמת על העצומה להקמת מערך ביקורת חיצוני,
.
עצמאי ובלתי תלוי שיפקח על פעילות משרד הרווחה,
.
אם לא,
.

העובד הסוציאלי המטפל במקרים של הזנחת ילדים שכח את בתו התינוקת בתוך האוטו עד כדי סכנת חיים

מאי 2009 -אב לתינוקת בת שנה שכח אותה היום במכונית במשך 3 שעות. האיש, עובד סוציאלי בשרות למען הילד בקרית גת, שמטפל בעצמו במקרים של הזנחת ילדים פשוט הלך ורק האמא שגם היא עובדת סוציאלית מצאה אותה אחר כך מחוסרת הכרה. הכל תועד במצלמות האבטחה.
האב הסיע את שלושת ילדיו לבית הספר ולמעון, אך שכח להוריד את בתו הקטנה במעון והשאיר אותה ברכב במשך 3 שעות, כשבחוץ מזג אוויר חם ושרבי. האם שהגיעה מאוחר יותר לקחת את הרכב, גילתה את התינוקת במושב האחורי כשהיא מעורפלת הכרה.



האם המבוהלת מיהרה להוציא את בתה מהאוטו וכפי שנראה בסרטון, רצה לחנות הסמוכה לאביזרי רכב, כדי להזעיק עזרה. "היא באה אליי עם התינוקת על הידיים וצעקה 'אמבולנס, אמבולנס'", שחזר בעל החנות את שאירע. "ראיתי אמבולנס קרוב אז אמרתי לה 'שם, שם'. היא הייתה בהלם ולא הגיבה, אז לקחתי את התינוקת בעצמי והתחלתי לרוץ לאמבולנס".
כאמור, התינוקת אושפזה במצב קשה בבית החולים ברזילי, ורק כעבור יומיים חל שיפור במצבה.
"כיוון שרשלנות הינה עבירה תוצאתית, העבירה תלויה בתוצאה הסופית של הילדה", הדגישו במשטרה. "האב ייחקר בחשד לרשלנות או בחשד לרשלנות פושעת בהתאם למצבה של התינוקת".

חשד: האב שכח את התינוקת ברכב למספר שעות , רות מרגולין, ynet , 13.05.2009


קישורים:

דנה גולדנברג יועצת בית ספר אלון גבעתיים כפופה לפקידת סעד

מאי 2009 - על הקשר המלופף והמסוכן בין מערכת החינוך למשרד הרווחה.

ילדים רבים מוצאים מן הבית בשל דיווחי שווא של מורים וגננות במערכת החינוך למשרד הרווחה, מערכת שאימצה לחיקה בחיבוק גדול את פקידי הסעד ממשרד הרווחה על מנת לפלוט החוצה בדרך הקלה ביותר ילדים שאינם רצויים על ידה.

הקשיבו לדנה גולדנברג יועצת בית ספר אלון, אומרת שהיא כפופה לפקידת הסעד (אתי דור דוברובינסקי) והיא כפופה להוראות, וכל מה שפקידת הסעד אומרת לה היא צריכה לומר כן ולבצע.




 קישורים:

שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי - רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער- מרץ 2009 - בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 - שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה...

שקרים ומניפולציות לסחר בילדים - עובדת סוציאלית אתי דור דוברוביניסקי לשכת הרווחה רמת גן - מאי 2012 - פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט ע"פ נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ואשר לא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם. ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני". נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם, כפי שנעשה בספרד הפאשיסטית בימי הרודן פרנסיסקו פרנקו...


פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי מרעילה לאוזניה של שופטת הנוער רות בן חנוך נגד אמא וילדיה - מרץ 2009 - רשויות הרווחה ובתי משפט משפט לנוער מדברים בשפה את ודברים אחדים נגד הורים וילדים כדי לקדם את תעשיית הוצאת ילדים מביתם. מדובר בפקידי רווחה ושופטי נוער הפועלים בדלתיים סגורות, ללא ראיות ומהנהנים בראשיהם לדברי הבלע הנשמעים מעת לעת ביניהם נגד הורים וילדים. התנהגותם של שופטי נוער אלו מהווה קרקע פוריה לשחיתות, התעללות והזנחה של ילדים בפנימיות, אומנה, אימוץ ועוד... ואכן התוצאות נראות בשטח...

פקידת סעד לחוק הנוער: סיוע למשפחה בקהילה או השמה חוץ ביתית ואשפוזים פסיכיאטריים

אמר לי החבר: "כאשר אתה לוקח מחשב לתיקון , הטכנאי יעדיף כמעט תמיד להחליף את המכלול המקולקל בחדש. החלפת המכלול המקולקל היא הרבה יותר מהירה, ויותר רווחית עבורו. הוא לא ישקיע רגע אחד באיתור התקלה ותיקונה, גם אם מדובר בניקוי של גרגר אבק, למעשה הוא יותר איש מכירות ולא טכנאי מחשבים מקצועי לתיקון תקלות ".
נשאלת השאלה, כאשר נפתח תיק טיפול בלשכת הרווחה ברשות המקומית, האם פקידות הסעד לחוק הנוער ימצו את כל האפשרויות של הטיפולים הקהילתיים הקיימים, או שיבחרו בפתרון הקל עבורן, והקשה ומסוכן ללקוח, והפוטר אותן מאחריות: השמה חוץ ביתית.
.
השמה חוץ ביתית מבלי שישנו ניסיון אמיתי לטיפול בקהילה.בעוד במדינות העולם המפותחות רוב תקציבי השרות לנוער מיועדים לטיפול בקהילה, בישראל המצב הפוך מעוות ומתמשך: כ-70% מהתקציב מופנה להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה, הרחק מביתם ומשפחתם. נתון זה תמוה לאור העובדה שהעלות של החזקת הילד מחוץ לביתו ומשפחתו גבוהה פי שלש עד ארבע מעלות החזקתו בקהילה. דבר בולט במיוחד בקרב אנשים עם מוגבלות פיסית. לציבור זה אין כלל אפשרות לדיור מוגן: אלו מהם הנזקקים לתמיכה מהממסד בתחום מגורים, מופנים למוסדות בלבד, על אף ששילובם בקהילה אמור להיות מובן מאליו. למשרד הרווחה - תפיסה מיושנת של השמת אנשים עם מוגבלויות במוסדות סגורים הרחק מהקהילה.
.
בהודעה לעיתונות מטעם הועדה לפניות הציבור בנושא אשפוז קטינים בבתי חולים פסיכיאטריים צוטטה חה"כ סופה לנדבר: "קיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער".
הגב` אלה שנר, יו”ר עמותת מגן לזכויות אנוש,צוטטה באותה הודעה: ”אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות”.
לעומתן צוטטה פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי כמצדדת באישפוזים הפסיכיאטריים כטיפול: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז".
פקידי הרווחה מעדיפים אפוא לשלוח ילד בסיכון לטיפול מחוץ לבית: פנימיה, משפחת אומנה, מוסדות פסיכיאטריים של משרד הבריאות ועוד. מבחינת הפקידים בלשכת הרווחה ברשות המקומית זהו הפתרון המשחרר אותם מכל אחריות על הלקוח ומעביר אותו לגורם אחר, מרוחק. העבודה בלשכת הרווחה לטענתם לחוצה מאוד והם עוסקים רק ב"כיבוי שרפות". בשביתת העובדים הסוציאלים ביוני 2008 כתב איגוד העו"ס במאמר שביתה שלא מעניינת אף איש כי: "כל עובד סוציאלי מטפל ב-300 עד 400 תיקים בעת ובעונה אחת" , אין להם זמן לטיפול סוציאלי אישי בלקוח. ההשמה החוץ ביתית היא פיתרון היחיד והבלתי נמנע שפקיד הרווחה ברשות המקומית יכול להציע, כי איך יטפל עו"ס בבעיות סוציאליות של 400 משפחות בו זמנית.
.
הפנימיות ומסגרות האומנה מעוניינות לקבל ילדים
הפנימיות ומסגרות האומנה כוללות, פנימיות ממשלתיות, ציבוריות (מלכ"רים), משפחות אומנה, משפחות מאמצות ועוד. אלו מעוניינות לקבל את הילדים למסגרותיהם מסיבות כלכליות, ערכיות, אישיות. קיים לחץ תמידי במשרד הרווחה לשלוח ילדים למסגרות אלו על מנת לשמר אותן. לדוגמא אם בפנימיה מסוימת מתפנות 500 מיטות, יש לחץ לאכלס אותן על מנת לא לאבד את התקציב. ישנן אפוא שני שחקנים מרכזיים, הרשויות המקומיות המעוניינות למסור נוער במצוקה עקב העדר פתרון ברשות, ומסגרות ההשמה המעוניינות לקבל את הנוער מסיבות כלכליות, ערכיות ואישיות.
.
האם ההשמה החוץ ביתית טובה לילד.
פקידי הרווחה ינסו ל"מכור" להורים כי המסגרת החוץ ביתית מספקת לילד בסיכון את כל צרכיו: אוכל, לינה, השכלה, טיפולים לפי צרכים אישיים ועוד. פקידי הרווחה משתמשים במניפולציות על מנת להוציא את הילד מהבית. ואולם במציאות השהיה בפנימיה קשה ומסוכנת מאוד. בדו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער האחראית על ה"דובדבן שבקצפת" שבפנימיות הרווחה נמצאו ליקויים מהותיים: מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדי לסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאליים פגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנה לחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוח המחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, כנדרש בחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שנים ופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם. המצב הקשה במסגרות ההשמה החוץ ביתית ידוע גם מפרסומים בתקשורת: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, ועוד....השיקול כביכול שעומד מאחרי הוצאת הילד ממשפחתו ומהקהילה הוא "טובת הילד", אך גם בעלי המקצוע המעולים ביותר אינם מסוגלים לנבא אם התוצאה תהיה עתיד טוב יותר לילד. ברם, ברור כי קריעת הילד מביתו ומשפחתו והעברתו ממסגרת אחת לשניה הוא דבר לא טבעי וקשה הגורם סבל רב לילד ולמשפחה.
סיום השהיה בפנימייה או במשפחת האומנה וחזרה לבית ולקהילה בעייתית גם היא, ונדרשת לילד או לבוגר ולמשפחתו תקופת התאקלמות הכרוכה לעתים במשברים נפשיים קשים.
.
בתי משפט לענייני משפחה ונוער
שופטי בתי משפט לנוער מקבלים את המלצותיהם של פקידי הסעד לחוק הנוער כמו שהם ולא מתערבים בשיקוליהם. יתרה מכך בהחלטות הם מעניקים לפקידי הסעד סמכויות טיפול לפי שיקול דעתם. בתי משפט לנוער הם מעין רשות המאשרת ומוציאה צווים של צווים של מערך הרווחה ברשויות המקומיות. בהודעת דובר משרד הרווחה על דו"ח ועדת סלונים -נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".
.
סוף דבר
כאשר מגיע לפקיד סעד לחוק הנוער, מקרה של נוער במצוקה ברשות המקומית שבה פקיד הסעד מועסק ומקבל את משכורתו, המענה הטבעי שיספק פקיד הסעד הוא ההשמה החוץ ביתית. המענים של הרשויות המקומיות לבעיות הנוער במצוקה מוגבלים מאוד בהשוואה לשאר מדינות העולם. בנוסף קיים לחץ תמידי "לספק ילדים" למסגרות ההשמה החוץ ביתית על מנת לשמר אותן. בישראל קיים מצב מעוות ומתמשך שבו רוב הנוער במצוקה כ- 70% מופנה להשמה חוץ ביתית, בעוד בשאר מדינות העולם המערבי רוב בני הנוער מטופלים בקהילה. בתי המשפט לענייני משפחה ונוער מקבלים כמעט תמיד את המלצות פקידי הסעד ומשמשים "חותמת גומי". הוצאת הילד מביתו ומשפחתו בצו בית משפט כרוכה במשברים ארוכים למשפחה שלעתים לעולם אינם מסתיימים. השמה חוץ ביתית גם אם מתרחשת לתקופה של ימים עד שנים או לתמיד היא דבר קשה הכרוך בענייני נפשות. צעירים העוזבים את מסגרות ההשמה החוץ ביתית מהווים את אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה.
קישורים:

יוצאי אתיופיה וחבר העמים - טיפול סוציאלי והשמה חוץ ביתית

פלייליסט - חטיפת ילדי יוצאי אתיופיה




פרשת הנסיך החטוף - חטיפת תינוק יוצאי אתיופיה לאימוץ

מפגינים נגד משרד הרווחה: "משרד הרווחה - משרד החטיפה, החזירו את הילד למשפחה!" - פרשת הילד מיוצאי אתיופיה שנחטף ע"י משרד הרווחה - אתמול בבוקר (יום שני 08.07.13) מול בית המשפט העליון הפגינו קבוצת תמיכה הקוראת לחבר השופטים להשאיר את הילד בחזקת הדודה, אך נכון לרגע זה לא נתקבלה החלטה והפסיקה הועברה לעוד יומיים מהיום. קבוצת המפגינים, כשבראשם יאיו אברה ודסלה טקלה, פנו להפגין מול בית משרד הרווחה, הנמצא כ-50 מטרים מבית המשפט העליון. גם חבר הכנסת לשעבר שלמה מולה הגיע להפגין תמיכה ולחזק את הנאבקים. כרגע הילד עדיין בחזקת המשפחה האומנת.
משרד הרווחה חטף ילד מיוצאי אתיופיה לאימוץ סגור - מפגינים נגד משרד הרווחה: "משרד חטיפת ילדים" , עומרי אפרים , ynet , יולי 2013 -במקביל לדיון משפטי בפרשת אימוץ ילד מיוצאי אתיופיה שפרטיה נאסרו לפרסום, מחו עשרות על מדיניות הוצאת ילדי עולים מהבית. שר הרווחה הכריז על הקמת ועדה בנושא. העובדים הסוציאליים: אין לנו גיבוי

דו"ח מרכז המחקר של הכנסת: כך צומצמה ילודת הנשים מאתיופיה - הדו”ח מציג עדויות למתן זריקות למניעת היריון לעולות מאתיופיה הן לפני עלייתן והן בישראל. שיעור הפריון הממוצע בקרב הנשים ירד באופן משמעותי...

סיפורה של אם חד הורית מיוצאי אתיופיה שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה
ניתוק ילדי אתיופיה ממשפחתם ע"י שירותי הרווחה בקלות הבלתי נסבלת - דרכי התמודדות 

שיטות פקידי הרווחה - הוצאת ילדים מהבית ממשפחות עולים ללא ייצוג
זהירות - פקידי רווחה בועדות החלטה מנצלים קשיי שפה והסתגלות של עולים לשם הוצאת הילד מהבית ומהקהילה
"יתומי הרווחה" - מרב בטיטו - ידיעות אחרונות, פברואר 2008
סיפורה של סמואל ששירותי הרווחה בגדו בה
הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מהבית - דיון בועדת הקליטה העליה והתפוצות
נס ציונה - שירותי הרווחה נכשלים בסיוע לאלמן, אב לארבעה, ורוצים להוציא את ילדיו מחזקתו
משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" - ח"כ מרינה סולודקין
עולה חדשה שלחה את ילדיה לבריטניה מחשש ששירותי הרווחה יקחו אותם

מבקר המדינה:
דוח שנת 2007 58ב - עיריית אשדוד ועיריית נתניה - טיפול באוכלוסיות נזקקים מקרב יוצאי אתיופיה

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"

בתאריך 21/01/2008 פורסמה הודעה לעיתונות מטעם הועדה לפניות הציבור בנושא אשפוז קטינים בבתי חולים פסיכיאטריים

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: 'משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז'
חנה סלוצקי - אשפוז פסיכיאטרי לילדים שלא לצורך
 
להורדת ההודעה בקובץ PDF

להלן ציטוטים מההודעה :

מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות

הישיבה התקיימה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה ממנה עולה שבמדינת ישראל מתאשפזים ילדים קטנים (בגיל 6) בבתי חולים פסיכיאטריים. מעדויות ותחקירים שנאספו עולה כי ילדים רבים המאושפזים בבתי חולים פסיכאטריים מקבלים עונשים הנקראים ”טיפולים” לדוגמא: התנהגות פרועה של הילד בבוקר עלולה לגרור זריקת הרגעה בערב, בזמן שהילד כבר ממילא רגוע. הצוות עצמו מאיים על ילדים בזריקות, בבידוד ובכפיתות. לעיתים קושרים את הילדים או שמים אותם בבידוד לשעות רבות.
כמו כן, עולה כי הורים שנכחו בבתי החולים הפסיכיאטרים מספרים על מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות שנעשו בנוכחות ילדיהם- דבר שהשפיע קשה מאוד על ילדיהם, גם אם הם עצמם לא עברו התעללויות כאלה. מעדויות אלו עולה כי משפחות לקטין או קטין עצמו מוחתמים פעמים רבות על הסכמה לאשפוז תחת לחץ ואילוצים, שמא לא יעשו כן הם יאושפזו במחלקה סגורה ולמשך זמן ארוך, לעומת אשפוז בהסכמה.

על אסון של אנשים לא עושים כסף
יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר ציינה בתחילת הישיבה, כי האשפוז הפסיכיאטרי הוא נושא מורכב וקשה בכל היבטיו, הן עבור המטופל והן עבור משפחתו. חלק מהקושי מתבטא בתווית השלילית שמלווה את המטופל בתחנות שונות בחייו. לפיכך, ציינה כי חשוב במיוחד לטפח את מסגרות הטיפול בקהילה שאינן מנתקות את הקטין מסביבתו ומשגרת חייו. יו”ר הוועדה ציינה, כי הסטיגמה של הילדים שמתאשפזים בבתי החולים גם אם רק לצורך בדיקה פסיכיאטרית היא לכל החיים.
ח”כ לנדבר ציינה כי הנתונים שהגיעו לוועדה מצביעים על כך שקיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער.
עוד עולה מהנתונים כי חל גידול במסלול הטיפול האמבולטורי, 9,163 ילדים ובני נוער בשנת 2006 שטופלו במרפאות אלו, לעומת 10,955 בשנת 2007. כמו כן, עד לסוף ספטמבר 2007 אושפזו 659 ילדים ובני-נוער לפחות ליום אחד. על-פי נתוני משרד הבריאות, בתחילת 2007, 8% מהקטינים שהו למעלה משנה באשפוז פסיכיאטרי ו-92% מהקטינים עד שנה.
ח”כ לנדבר ציינה בפני הנוכחים כי ”על אסון של אנשים לא עושים כסף ובמערכות הבריאות והרווחה צריכים להיות יותר קשובים לצרכי הילדים וההורים. לא יכול להיות שאף אחד, לא יצטרך להסביר להורים ולילדיהם מה הם זכויותיהם ולמי עליהם לפנות”.
במהלך הישיבה ביקשה ח”כ לנדבר לקבוע קריטריונים מפורטים למקרה מבחן של קטין לאשפוז פסיכיאטרי, בעיקר בדבר קריטריונים לקביעת מסוכנות של קטין לצורך קביעת מבחן האשפוז של קטין. כמו כן , ציינה ח”כ לנדבר כי קיימת בעיתיות בחוק שאין כיום חובת ייצוג לילדים ולנוער על ידי עורך דין בפני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות.


משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז
חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער במשרד הרווחה, ציינה כי בשנת 1995 נחקק תיקון לחוק הנוער שמטרתו להגן על זכויות ילדים והורים בעת מתן טיפול נפשי לילדים. לדבריה, אין אשפוז במסגרת פסיכיאטרית מבלי בדיקת פסיכיאטר מחוזי. לדברי הגב` סלוצקי, משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז. הגב` סלוצקי ציינה, כי ”היד אינה קלה על ההדק, הפסיכיאטרים אינם ממהרים לאשפז ילדים”. כמו כן יש במשרד הרווחה חלופות לאשפוז- פנימיות טיפוליות שיש בהן ייעוץ פסיכיאטרי.

"ילד של המדינה"

 אחת מהפונות שנכחה בוועדה היא אמא לילד בן 15 שבבית הספר היה שקט ולא חברותי. חודש ימים לפני סיום שנת הלימודים פנתה יועצת בית הספר לרווחה מבלי ליידע את ההורים על חשד לבעיה ומבלי לטפל בילד במסגרת בית הספר, במסגרת שיחה עם יועץ ו/או פסיכולוג. הילד הלך והסתגר והחליטו לאשפזו במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי למשך חצי שנה. לדברי האם, אף אחד לא הסביר להם את זכויותיהם, הם היו בבית משפט 6 פעמים ללא ייצוג עורך דין. לדבריה, כשרצתה להוציא את הילד מבית החולים ולטפל בו במסגרת הקהילה אמרו לה שזה ”ילד של המדינה ולא ילד שלה” והם יודעים מה הכי טוב בשבילו. לדבריה, בבית חולים שבו היה בנה מאושפז, הוא שהה בחדר סגור, התקלח במים קרים בלבד ולא נתנו לו לאכול, הוא שהה עם נרקומנים ומסוממים ונתנו לו שם הרבה כדורים לבלוע ומאז שהילד השתחרר מבית החולים הפסיכיאטרי הוא שוהה בבית ללא מסגרת. בנה לא חזר לבית הספר כי הוא ממתין חודשיים לוועדת השמה. לדבריה, כל המערכות היום נגדה ואף אחד לא מייעץ או מסייע לה.

המטפלים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים

פונה נוסף שנכח בוועדה סיפר שהסתובב בבתי חולים פסיכיאטריים ותאר את המתרחש שם. לדבריו, הצוותים המטפלים בבתי החולים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים אך בכל זאת נותנים לילדים כדורים ומזריקים להם זריקות. לדברי הפונה, נועלים את הילדים בחדרים חשוכים מאחורי דלתות ולהורים נותנים להיכנס רק אחרי ש”מסדרים” את הילדים והילדים מתחננים להוציא אותם משם.הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות
הגב` אלה שנר, יו”ר עמותת מגן לזכויות אנוש, ציינה בישיבה כי קיימת מחאה ציבורית עצומה של הורים רבים שמצאו את ילדם באשפוז כפוי בצו הפסיכיאטר המחוזי. במדינה דמוקרטית חל איסור על מעצר או מאסר של ילדים. לדבריה, ”אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות” וכי ”ילד בן 6 לא יכול להיות מסוכן ואפשר לשמור עליו”. הגב` שנר דרשה להקים ועדת חקירה ולבדוק את כל מה שמתבצע בבתי החולים הפסיכיאטריים.
.

.
נקודות:
  • הפרסום אמנם עוסק בהוצאת ילד מהבית לטיפול פסיכיאטרי אך הוא גם מתאים לתהליך ההשמה החוץ ביתית של קטינים ע"י לשכת הרווחה ברשות המקומית.
  • קיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער.
  • השהיה בבי"ח פסכיאטרי לילדים היא בתנאים קשים כאשר במחלקות סמוכות מאושפזים מבוגרים.
  • הצוותים המטפלים בבתי החולים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים אך בכל זאת נותנים לילדים כדורים ומזריקים להם זריקות.
  • אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות.
  • הסטיגמה של הילדים שמתאשפזים בבתי החולים גם אם רק לצורך בדיקה פסיכיאטרית היא לכל החיים
  • לא קיימים קריטריונים למבחן אשפוז של קטין.
  • משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז ילדים.
  • קיימת בעיתיות בחוק שאין כיום חובת ייצוג לילדים ולנוער על ידי עורך דין בפני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות.
  • משפחות לקטין או קטין עצמו מוחתמים פעמים רבות על הסכמה לאשפוז תחת לחץ ואילוצים, שמא לא יעשו כן הם יאושפזו במחלקה סגורה ולמשך זמן ארוך, לעומת אשפוז בהסכמה.
  • מערכות הרווחה והבריאות אינן קשובות להורים ואינן מסייעות להן במידע חיוני.
  • טענתה של פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי כי יש במשרד הרווחה חלופות לאשפוז- פנימיות טיפוליות שיש בהן ייעוץ פסיכיאטרי, אינה נכונה. ידוע המצב הקשה של פנימיות הרווחה: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, ועוד.. כמו כן דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2009 מצביע על ליקויים מהותיים בפנינת ההשמה החוץ ביתית של משרד הרווחה: רשות חסות הנוער.
  • טענתה של פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי כי אין אשפוז במסגרת פסיכיאטרית מבלי בדיקת פסיכיאטר מחוזי אינה עומדת במבחן המציאות. במאי 2009 פורסם על נער שאושפז בבית חולים פסיכיאטרי בניגוד לחוק. מדובר במכתב בקשה ששלחו הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי לבית המשפט, ובו טענו כי החלטת בית המשפט להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של נער בן 13, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער.
קישורים:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים